פרשה בראשית
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1 | פרשת בראשית  | חטא דתי, חטא מוסרי ועונש גלות |
הרב יונתן גרוסמן  | המאמר עוסק בחטא אדם הראשון כאב טיפוס לחטא הדתי, בחטא קין כאב טיפוס לחטא המוסרי ובהשוואה בין שניהם.  |
| 2 | פרשת בראשית  | וישע... לא שעה, מדוע? |
הרב אלחנן סמט  | מדוע לא שעה הקב"ה למנחתו של קין, ואילו למנחתו של הבל - כן? הפגם של קין נובע מבחירת עיסוקו - עובד אדמה. עיון בדברי הרב הירש והלל צייטלין.  |
| 3 | פרשת בראשית  | תיאור בריאת העולם |
הרב מנחם ליבטאג  | הבריאה מתוארת במקרא בשתי צורות, אשר - במידת מה - סותרות זו את זו. האם יש פה סיפור אחד או שניים? מה המשמעות של הסיפור הכפול?  |
| 4 | פרשת בראשית  | המשבר האקולוגי של דורנו |
הרב אלחנן סמט  | התורה 'הואשמה' בכך שציוויי הקב"ה לאדם בנוגע ליחסיו עם הטבע הביאו למשבר האקולוגי. האם כך הם פני הדברים? עיון בסיפור הבריאה ובפירושים השונים מעלה שדווקא ההיפך הוא הנכון.  |
| 5 | פרשת בראשית  | מאכלי האדם והחיות |
הרב מאיר שפיגלמן  | עיון בפירוט המאכלים המותרים לאדם ולחיות מעלה שגם בשלב הראשון, לפני היתר אכילת הבשר, היה הבדל בין מאכלי האדם לבין מאכלי החיות. המאמר מתחקה אחר השלבים השונים בדרגתו של האדם על פי המאכלים העולים על שולחנו. על פי ההבחנה הזו, ניתן גם להסביר אירועים נוספים: חטאו של קין, חטא האדם הראשון ועוד.  |
| 6 | פרשת בראשית  | חטאו ועונשו של הנחש |
הרב יעקב מדן  | במה חטא הנחש? חז"ל והמפרשים הציעו תשובות שונות לשאלה זו: אולי היה מסית, אולי סיפר לשון הרע, ואולי בא על חווה ("הטיל בה זוהמה"). מחטאו של הנחש לומדים הלכות רבות מדיני המסית: אין מהפכין בזכותו והוא נענש אף בלי התראה. נראה, שההבדל בין עונשו של הנחש לבין עונשו של האדם מלמדנו גם על מותר האדם - "צלם א-לוהים" - על פני חיות הטבע.  |
| 7 | פרשת בראשית  | למך אבי נח |
הרב יעקב מדן  | כיצד ידע למך שבנו עתיד לנחם את העולם? ייתכן שהתשובה לכך נעוצה בהקבלה שבין נח למשה, או אולי בתקוותו של למך לכפרת קללתו של האדם הראשון. עוד ייתכן, שיש להשוות בין למך אבי נח לבין למך בן-בנו של קין: זה - אחד מ"בני האלוהים", בני דור המבול, שבעוונם נשחתה הארץ; וזה - אבי האחד ששרד, המבטא תקווה ובקשה לנחמה מאת הקב"ה.  |
| 8 | פרשת בראשית  | "ויתהלך חנוך את הא-לוהים" |
הרב אמנון בזק  | בין הדמויות השונות שבפרשת בראשית, מתואר חנוך בן ירד אך בקצרה, ורב הסתום מן הגלוי אודותיו. ברור כי זהו אדם מיוחד, שהכתוב מעיד עליו כי התהלך את הא-לוהים; ברם, מה משמעות הביטוי "ואיננו כי לקח אותו א-לוהים"? למה לקח אותו א-לוהים? מדוע קצרו חיי חנוך יחסית לשאר הדורות שבפרשה? ומה משמעותה של פרשה קצרה זו? השיעור מבקש לשרטט קו העובר בין ארבע הדמויות המרכזיות בתחילת חומש בראשית - אדם, חנוך, נח ואברהם - בשאלת מקומו של האדם מול א-לוהיו ומול סביבתו.  |
| 9 | פרשת נח  | בין העולם הראשון לשני |
הרב יונתן גרוסמן  | אם באמת 'התאכזב' הקב"ה מהעולם והביא עליו מבול - מדוע נתן לו להתפתח מחדש? מי ערב שמצב זה לא יחזור על עצמו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההבדל המהותי בין העולם לפני המבול לבין העולם לאחריו: היתר אכילת הבשר.  |
| 10 | פרשת נח  | החטא ועונשו בסיפור על בבל ומגדלה |
הרב אלחנן סמט  | סיפור מגדל בבל ודור הפלגה נראה כסיפור על חטא ועונשו. אולם מה טיבו של חטא זה, והיכן בדיוק הוא מתואר בסיפור? עיון בשיטות השונות, ובהצעת הסבר המתבססת על הרקע התרבותי -היסטורי של אותה תקופה.  |
| 11 | פרשת נח  | פרשיות התולדות |
הרב מנחם ליבטאג  | פרשיות התולדות השונות מחלקות את חומש בראשית לכמה חלקים. חלוקה זו מלמדת אותנו על עיקר המשמעות של חומש בראשית: הבחירה באברהם ובזרעו.  |
| 12 | פרשת נח  | פרשת המבול - בין שתי בריתות |
הרב אלחנן סמט  | על פי פשט הכתובים, נראה שהקב"ה כרת ברית עם עולמו בזמן הבריאה. ברית זו באה לידי ביטוי בציווי הכפול אל נח בנוגע לתיבה ולמבול. אך מדוע, אם כן, היה צורך בברית נוספת לאחר המבול? מה מוסיפה ברית הקשת בענן?  |
| 13 | פרשת נח  | התגלות הקב"ה לנח |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע לא התגלה הקב"ה לנח לבשר לו על סופו של המבול? התשובה לשאלה זו טמונה בהבנת הבעייתיות שבהתגלות הקב"ה במים: במקום שיש מים - יש פחות השראת שכינה. יחס זה מבאר, מלבד את פרשתנו, גם את בריאת העולם וגם את קריעת ים סוף.  |
| 14 | פרשת נח  | נח, יונה ועורב |
הרב יונתן גרוסמן  | מה משמעותה של פרשת שילוח העורב והיונה לראות הקלו המים? מדוע נזקק נח לשלחם אם בסופו של דבר ממילא יצא מן התיבה רק בעקבות דבר ה' אליו לעשות כן? ומה פשר יחסי הקרבה והחיבה שיש לו עם היונה, לעומת הניכור והריחוק השוררים בינו ובין העורב? השיעור מנתח את פרשיית שילוח העופות שלב אחר שלב, ועומד על משמעויותיה על רקע ההקבלה בין חידוש העולם לאחר המבול לבין בריאת העולם בפרק א'.  |
| 15 | פרשת לך-לך  | כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה |
הרב יעקב מדן  | מדוע בחר ה' באברם? המדרש מספר שני הסברים המשיבים על שאלה זו. סיפור הנפילה לכבשן האש מקביל לסיפורם של חנניה, מישאל ועזריה; וסיפור ניתוץ הפסילים מקביל לסיפורו של גדעון הנותץ את פסילי אביו. עיון בשתי ההקבלות הללו עשוי ללמדנו על הקבלה רחבה בין אברהם לבין גדעון, ועל חטאם של נמרוד ושל אנשי דור הפלגה (שיבוא על תיקונו באחרית הימים, ב"שירת הכרם" של ירמיהו).  |
| 16 | פרשת לך-לך  | אברהם אבינו - ראשית של אמונה ותורה |
הרב ברוך גיגי  | המגמה הבולטת בתיאור אברהם אבינו בספר בראשית היא להציג אותו בפותח דרך חדשה, המנותק מהעולם הקודם אך מנסה להתחבר אליו כדי לקרבו לאמונה, לתורה וליראת ה'.  |
| 17 | פרשת לך-לך  | ליישוב סכסוכים משפחתיים |
אריאל שופר  | מהו ההבדל המהותי בין אברהם לבין לוט? מדוע הם נאלצו להיפרד איש מרעהו?  |
| 18 | פרשת לך-לך  | שעבוד הגר ושעבוד מצרים |
הרב יונתן גרוסמן  | ההשוואה בין דברי הקב"ה לאברהם לבין דברי המלאך להגר לאחר בריחתה, בין שעבוד הגר לשעבוד מצרים, מלמדת אותנו על יחס התורה להתנהגותה של שרה להגר.  |
| 19 | פרשת לך-לך  | האם חטאה אמנו בעינוי הגר? |
הרב אלחנן סמט  | חלק מהמפרשים רואים בעינוי הגר חטא של שרה אמנו, אך עיון מדוקדק בסיפור, על רקע התקופה ועל רקע פשט הפסוקים, מעלה שהתורה מצדיקה את מעשיה של שרה.  |
| 20 | פרשת לך-לך  | הבטחת הזרע והארץ |
הרב מנחם ליבטאג  | ארבע פעמים חוזר הקב"ה ומבטיח לאברהם את הבטחת הזרע והארץ. מדוע עשה זאת הקב"ה מספר כה רב של פעמים?  |
| 21 | פרשת לך-לך  | ניסיון כפול |
הרב אלחנן סמט  | כהקדמה, עוסק המאמר בנושא התיחום של סיפור המופיע בתורה, ומציע מספר קריטריונים כדי לתחם סיפור כזה. בהמשך, עוסק המאמר בסיפור ירידת אברהם למצרים. לכאורה, נראה שהסיפור מסתיים לפני סיפור פרידת לוט. בעיון נוסף, ניתן לראות ששני הסיפורים הם בעצם סיפור אחד, והפרידה של לוט החלה במצרים. כל זה מהווה ניסיון כפול לאברהם: הן בלקיחת אשתו, והן בעזיבת לוט.  |
| 22 | פרשת לך-לך  | פשרה של מלחמת המלכים |
הרב מאיר שפיגלמן  | מה החשיבות הגדולה של הסיפור המפורט על מלחמת המלכים? מה הקשר בינו לבין ברית בין הבתרים? נראה, שהברית וגזירת השעבוד באו בעקבות הכרעתו המוסרית של אברהם להציל את לוט ואת אנשי סדום, למרות המחיר הרב שהוא וזרעו עתידים לשלם.  |
| 23 | פרשת לך-לך  | ברית בין הבתרים |
הרב יעקב מדן  | מדוע גזר ה' על בני אברהם גלות ושעבוד במצרים? לדעת שמואל, אברהם חטא בחוסר-אמונה. ר' אבהו ור' יוחנן, לעומתו, הזכירו חטא אחר שאברהם חטא בו. מסתבר, שמחלוקת זו משקפת גם שיפוט להתנהגותו של אברהם במלחמת ארבעת המלכים ולאופן הכריתה של הברית בין הבתרים.  |
| 24 | פרשת לך-לך  | אברהם והפסילים: בבואה מדרשית לסיפור מקראי |
הרב אמנון בזק  | בשיעור זה נבחן מדרש מפורסם – הסיפור על שבירת הפסילים בידי אברהם, באמצעות השיטה הספרותית של 'הסיפור המרומז'. מדרש זה מזכיר את סיפורו של גדעון, ומטרתו להסביר מדוע בחר הקב"ה דווקא באברהם. האמנם השיפוט המקראי כלפי אברהם וכלפי גדעון הוא זהה?  |
| 25 | פרשת וירא  | הצלת לוט מסדום |
הרב יונתן גרוסמן  | בקריאה פשוטה נראה שהמלאכים המגיעים לסדום ממלאים שני תפקידים: הצלת לוט והחרבת העיר. למעשה, יש להם תפקיד ראשוני יותר: בחינת ובדיקת העיר, אם יימצאו בה עשרה צדיקים אם לאו. זוהי הסיבה לכך שהם מסרבים בתחילה להתארח אצל לוט: וכי כיצד יוכלו לבחון את העיר ואת מספר הצדיקים שבה מתוך ביתו של לוט?! אמנם, אנשי העיר דאגו, באופן אירוני, ללמד את המלאכים על תרבות העיר גם בהיותם בביתו של לוט. מעתה, מדוע ניצל לוט? הלא ה' אמר לאברהם שאם לא יימצאו עשרה צדיקים בתוך העיר - תיחרב כל העיר?   |
| 26 | פרשת וירא  | אברהם אבינו - ראשית של אמונה ותורה |
הרב ברוך גיגי  | המגמה הבולטת בתיאור אברהם אבינו בספר בראשית היא להציג אותו בפותח דרך חדשה, המנותק מהעולם הקודם אך מנסה להתחבר אליו כדי לקרבו לאמונה, לתורה וליראת ה'.  |
| 27 | פרשת וירא  | בשורת לידת יצחק |
הרב יונתן גרוסמן  | הבשורה על לידת יצחק מופיעה במקרא פעמיים ברצף. מדוע הכפילות? אברהם ושרה זוכים בבן בשני מישורים נפרדים: במישור הפרטי, ובמישור הלאומי-היסטורי.  |
| 28 | פרשת וירא  | הולדת יצחק ושילוח הגר וישמעאל |
הרב אלחנן סמט  | המאמר עוסק בהיבט המוסרי של שילוח הגר וישמעאל: משמעות שילוח ישמעאל ביחס ליצחק, פירוש המונח 'שילוח' ופשר סיפור סכנת חייו של ישמעאל והצלתו.  |
| 29 | פרשת וירא  | תכונותיו של זרע אברהם |
הרב מנחם ליבטאג  | סיפורה של סדום, על כל הכלול בה, מלמד אותנו, בין השאר, אילו תכונות צריכות להיות בזרעו של אברהם.  |
| 30 | פרשת וירא  | האם בראש פרשתנו מתחיל סיפור חדש? |
הרב אלחנן סמט  | נראה שהסיפור בתחילת פרשת וירא הוא המשך של הסיפור שבפרשת לך-לך, בעיקר בגלל המילה "אליו" שבפתיחת הפרשה. האם כך הדבר? האם היו האנשים מלאכים או אנשים רגילים? עיון בפרשנותו של הרשב"ם על פרשת וירא.  |
| 31 | פרשת וירא  | בין שילוח הגר לשילוח הפילגשים |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע שילח אברהם את הגר וישמעאל בחוסר כל, ולא נתן להם כלום, שלא כמו לבני הפילגשים? מה פשר התנהגותה של הגר בהשליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים? נראה, שהקב"ה העמיד את הגר בניסיון הדומה במקצת לעקדת יצחק, אלא שבניגוד לאברהם, שעמד בניסיון, הגר סירבה להשתתף בו.  |
| 32 | פרשת וירא  | דרך ה' ודרך הצדקה והמשפט |
הרב יעקב מדן  | מהו היחס בין האמונה לבין החסד בעולמו הרוחני של אברהם אבינו? המאמר בוחן את סיפור ברית המילה, את הכנסת האורחים של המלאכים, את הויכוח עם הקב"ה בעניין סדום, את עקדת יצחק ואת מצוַת ידיעת ה' כדי לתת מענה לשאלה זו.  |
| 33 | פרשת חיי-שרה  | "תנו לי אחוזת קבר עמכם" |
הרב יונתן גרוסמן  | בתחילת הפרשה אנו קוראים על פטירתה וקבורתה של שרה אמנו. עצם אזכור מיתתה של שרה הוא יוצא דופן, משום שככלל אין התורה מציינת את פטירתן של האימהות. ואכן, פטירת שרה אינה נזכרת לשם עצמה, כי אם כסיפור רקע לסיפור העיקרי - קניין מערת המכפלה. מה חשיבותו של סיפור זה, על המשא ומתן הארוך המתואר בו? באמצעות ניסוח ראשוני עמום של בקשתו, הצליח אברהם ליצור רושם ראשוני חיובי על בני חת וכך להביא לתוצאה הרצויה לו, וכן להעביר מסר חשוב לצאצאיו הלומדים את הסיפור.  |
| 34 | פרשת חיי-שרה  | ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם... |
הרב אמנון בזק  | בכל מקום שהמקרא מתאר קרקע בארץ ישראל העוברת מיד ליד - הוא מאריך בתיאור המכירה ופרטיה. מה פשר אריכות זו? מדוע קנו ישראל דווקא ארבעה מקומות - ירושלים, חברון, שכם ושומרון?  |
| 35 | פרשת חיי-שרה  | מעמדו של ישמעאל |
הרב יוני גרוסמן  | נראה, כי בצד בחירת יצחק לממשיכו של אברהם אביו, יש בכל זאת מעמד מיוחד לישמעאל. מהו מעמד מיוחד זה, ובזכות מה הוא זכה בו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההשוואה בין גירוש הגר לבין בריחתה.  |
| 36 | פרשת חיי-שרה  | מעמדו של ישמעאל |
הרב יונתן גרוסמן  | נראה, כי בצד בחירת יצחק כממשיכו של אברהם אביו, ישנו בכל זאת מעמד מיוחד לישמעאל. מהו מעמד מיוחד זה ובזכות מה הוא זכה בו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההשוואה בין גירוש הגר לבין בריחתה.  |
| 37 | פרשת חיי-שרה  | יפה שתיקתן של עבדי אבות |
הרב אלחנן סמט  | אחד הכלים הספרותיים המקובלים הוא שימוש בכינויים שונים לאדם במקום בשמו. על ידי השינויים בכינוי ניתן ללמוד על השינויים ביחס לאותו אדם. בפרשתנו, משתמשת התורה בכלי זה ביחס לעבד אברהם. מה ניתן ללמוד מכך על העבד ועל שתיקתו בבית רבקה?  |
| 38 | פרשת חיי-שרה  | תולדות אברהם |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע מתעקש אברהם לקחת אישה ליצחק דווקא מצאצאי תרח? מדוע לא מפורטים בתורה "תולדות אברהם"?  |
| 39 | פרשת חיי-שרה  | קבורת שרה במערת המכפלה |
הרב אלחנן סמט  | מה התרחש בדיון בין אברהם לבין בני חת? מי מכר בסופו של דבר את המערה - עפרון או בני חת? ובשביל מה בכלל נכתבו כל חילופי הדברים בנוגע למכירה? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע המציאות של אותם ימים, ועל רקע ההקבלות והמילים המנחות בסיפור מכירת המערה ובסיפור מותו של אברהם.  |
| 40 | פרשת חיי-שרה  | ניסיון ופשרו |
הרב מאיר שפיגלמן  | מה מטרת ניסיונו של אליעזר על הבאר? האם אברהם שלח את עבדו דווקא למשפחת בתואל? אם כן - מדוע הוא ניסה את כל בנות חרן? מדוע לא ציווה אליעזר על אחד מהאנשים בשיירתו לעזור לרבקה להשקות את גמליו?  |
| 41 | פרשת חיי-שרה  | קטורה |
הרב יעקב מדן  | לשם מה נשא אברהם את קטורה? אפשר שהתשובה לשאלה זו מהווה מפתח להבנת היחס שבין יצחק לבין שאר בניו של אברהם. מי הוא זה שאמור לרשת את ארץ ישראל מהפרת עד החידקל?  |
| 42 | פרשת תולדות  | בין אברהם ליצחק |
הרב יונתן גרוסמן  | רבים מציירים את דמותו של יצחק כמקבילה לחלוטין לזו של אברהם, כעולה ממדרש הגדול : "כל מה שאירע לאברהם אירע ליצחק". מתוך כך הסיקו רבים שיצחק לא חידש דרך מיוחדת, וכי גדולתו היא בעיקר ביכולתו לשמר ולייצב את דרכו של אברהם. האמנם כך הדבר? ייתכן שכל נקודות ההשוואה רק מחדדות את ההבדלים הקיימים ביניהם ואת דרכו המיוחדת של יצחק.  |
| 43 | פרשת תולדות  | יצחק |
הרב עזרא ביק  | מהי דמותו של יצחק? מדוע, למרות הפסיביות הבולטת שלו, הוא נחשב לאחד מאבות האומה?  |
| 44 | פרשת תולדות  | רבקה - אם האימהות |
אריק נמט  | מה פשר דמותה של רבקה? המאמר עורך השוואה בינה לבין תמר.  |
| 45 | פרשת תולדות  | אברהם הוליד את יצחק |
הרב יונתן גרוסמן  | נראה שמעשיו של יצחק אבינו דומים מאוד למעשיו של אביו אברהם. עיון מדוקדק יותר, בעיקר בפרשת היחסים של אברהם ויצחק עם אבימלך, מראה שיצחק בעצם מכריע בשאלות מוסריות שנותרו פתוחות מימי אברהם.  |
| 46 | פרשת תולדות  | ברכות יצחק |
הרב אלחנן סמט  | סיפור ברכות יצחק ליעקב ולעשו מעלה מספר תמיהות: האם היה זה מעשה ראוי? מדוע רבקה לא דיברה עם יצחק ופעלה מאחורי גבו? מה יחסו של יצחק למעשהו של יעקב? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע המסגרת הספרותית של הסיפור.  |
| 47 | פרשת תולדות  | ברכת יצחק |
הרב מנחם ליבטאג  | האם התכוון יצחק שהבחירה תעבור לעשיו? נראה, שיצחק קיווה ששני בניו יהיו ההתחלה של עם ישראל, ולכן ייעד לכל אחד תפקיד אחר.  |
| 48 | פרשת תולדות  | ויתרוצצו הבנים |
הרב אלחנן סמט  | בחלקו הראשון, עוסק המאמר בתיחום הסיפור המופיע בתחילת פרשתנו. המסקנה היא שהסיפור עוסק בלידתם, ומכוח זה - גם בנערותם של יעקב ועשיו. בחלקו השני, המאמר עוסק בהשפעתו של הסיפור הזה על המשך השתלשלות העניינים, ובעיקר על גניבת הברכות.  |
| 49 | פרשת תולדות  | ברכת האבות, בחירת יעקב ומהלך ההיסטוריה |
הרב מאיר שפיגלמן  | גניבת הברכות ע"י יעקב נבע מ'מחלוקת' שהתגלעה בין יצחק לרבקה בנוגע להמשכיות עם ישראל. לעיתים, הקב"ה נותן לאדם לבחור בין שני דרכים, ובבחירתו הוא קובע כיצד יתקדם העולם.  |
| 50 | פרשת תולדות  | על המאבק שבין יעקב לעשו |
הרב יעקב מדן  | האם טעה יצחק כאשר ביקש לתת את הברכה לעשו? מה הייתה כוונתו של יצחק, ומה הייתה כוונתה של רבקה?  |
| 51 | פרשת תולדות  | זכותו של עשו |
הרב יעקב מדן  | עם כל עוינותם לעשו, חז"ל שמרו לו זכות אחת גדולה: כיבוד האב שקיים כלפי יצחק. מה חשיבותה של מצווה זו? מעיון בפסוקים, מתברר שעשו נמנע מלהרוג את יעקב רק בשל מצוֹת כיבוד האב שקיים. השבטים לא קיימו את כיבוד האב, ולכן הגיעו לידי (כמעט) רצח יוסף. מה בין עשו לדוד המלך?  |
| 52 | פרשת ויצא  | "וימצא דודאים בשדה" |
הרב יונתן גרוסמן  | הרצף של תיאור לידות בני יעקב נקטע פעמיים: על ידי דו-שיח קשה בין רחל ויעקב לאחר לידת יהודה, וע"י סיפור הדודאים, לאחר לידת בני השפחות. שיחתם של יעקב ורחל אכן השפיעה באופן ניכר על בניית משפחת יעקב - בעקבותיה לקח יעקב את בלהה ואת זלפה; אך מהי משמעותו של סיפור הדודאים?  |
| 53 | פרשת ויצא  | סולם המקדש, באר שבע ובית אל |
הרב יהודה שביב  | המדרש מביא שתי דעות בנוגע למקומו של סולם יעקב: באר שבע ובית אל. מה הקשר בין שני המקומות הללו לבין חלום יעקב?  |
| 54 | פרשת ויצא  | מה' יצא הדבר |
הרב ראובן טרגין  | בתוך מסגרת הסיפור העוסק ביציאת יעקב מארץ כנען ובחזרתו אליה, מספרת התורה על גלותו של יעקב. מטרת המאמר היא להבליט את הקשרים שבין הסיפורים השונים שבמסגרת. הבנת קשרים אלו מאפשרת לגלות את המסר של הסיפור כולו.  |
| 55 | פרשת ויצא  | יעקב כאברהם |
הרב יונתן גרוסמן  | עזיבת יעקב את הארץ מעלה תמיהה גדולה, ודאי על רקע האיסור ליצחק. המאמר מקביל בין קורות יעקב לבין קורות אברהם, הן הקבלה תוכנית והן הקבלה ספרותית. יעקב נדרש לבנות מחדש את עם ישראל לאחר משבר דחייתו של עשו, שהיה ממש בנו של יצחק.  |
| 56 | פרשת ויצא  | שיבה מאוחרת |
הרב אלחנן סמט  | מיוחדת היא פרשת ויצא, שכולה פרשת מסורה אחת ובה 148 פסוקים הכתובים ברצף, ללא כל הפסקה של פרשה סתומה או פתוחה ביניהם. האם ישנה משמעות לעובדה זו? המאמר בודק נקודה זו על ידי העיקרון של חציית הסיפור באמצעו, והקבלה בין שני חצאיו.  |
| 57 | פרשת ויצא  | נדרו של יעקב |
הרב מנחם ליבטאג  | יש להניח, שאם ה' הבטיח משהו - הוא יקיים. מדוע, אם כן, נשבע יעקב אבינו לעבוד את ה' רק אם יקיים ה' את הבטחתו? יתירה מזו: מדוע בכלל נודר יעקב נדר בעקבות ההבטחה שקיבל? במאמר זה נבחן את התגלות ה' ליעקב וננסה לענות על שאלות אלו.  |
| 58 | פרשת ויצא  | המפגש על הבאר |
הרב אלחנן סמט  | מה עניינו של סיפור מפגש יעקב עם הרועים על הבאר? המאמר בוחן מפגש זה כסיפור מַטרים לשאר חייו של יעקב, ובמשמעותה של הבאר על רקע ההשוואה בין אישה לבין באר, ועל רקע סיפורי הזיווג האחרים שהתחילו במפגש על הבאר.  |
| 59 | פרשת ויצא  | מפתח של חיה |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע לא זכתה רחל לפרי בטן? מה פשר טענתה ליעקב ומהי סיבת התפרצותו? המאמר עוסק בנשים העקרות שבמקרא, ובעיקר ברחל, בלאה וביחסים בתוך משפחת יעקב.  |
| 60 | פרשת ויצא  | בית אל |
הרב יעקב מדן  | כיצד היה נראה סולם יעקב? מה היה מבנהו, היכן הוא עמד ולהיכן הגיע שיפועו?  |
| 61 | פרשת וישלח  | יחסה של התורה לפרשת שמעון ולוי בשכם |
הרב אמנון בזק  | מעשה שכם המתואר בפרשתנו מעמיד בפנינו אתגר רציני: הריגת כל אנשי שכם ע"י שמעון ולוי בשל חטיפת דינה היא מעשה בעל השלכות מוסריות רבות, אך קשה מאוד לזהות את עמדת התורה כלפיו. השיעור מנסה לעמוד על הערכת מעשה שכם לאור האמור בפרשייה עצמה ולאור השוואה לפרשיות אחרות במקרא.  |
| 62 | פרשת וישלח  | לדמותה של רחל |
יהודה ראק  | דמותה רחל, כמו דמויות רבות במקרא, היא דמות של תשובה. בתחילת דרכה, רחל חטאה באבק עבודה זרה, אך לפני מותה זכתה לשוב בתשובה והפכה למליצת יושר על ישראל לעתיד לבוא.  |
| 63 | פרשת וישלח  | בין שכם לנבו - מנהיגות, מלכות, קינאה |
חיים נבון  | מדוע נשתנו גורלו ותפקידו של לוי מגורלו ומתפקידו של שמעון? המאמר עוסק בשאלה זו, וכן בתפקידי המלך והכוהן ובהשתקפותם אצל משה ואהרן.  |
| 64 | פרשת וישלח  | נדר ושינוי שם |
הרב יונתן גרוסמן  | התורה מספרת פעמיים על שינוי שמו של יעקב. מה הצורך בכפילות זו?  |
| 65 | פרשת וישלח  | המפגש הכפול בין יעקב לעשו |
הרב אלחנן סמט  | הפער בין ההכנות של יעקב למפגש עם עשו לבין המפגש בפועל הוא עצום. נראה שסצינת המאבק עם המלאך, הממוקמת במרכזו של סיפור המפגש עם עשו, מהווה חלק אינטגרלי מעלילתו, ומסבירה את אותו הפער.  |
| 66 | פרשת וישלח  | שינוי שמו של יעקב |
הרב מנחם ליבטאג  | שינוי שמו של יעקב הוא שינוי משמעותי יותר מאשר השינוי מ'אברם' ל'אברהם'. מהי המשמעות העמוקה של שינוי זה?  |
| 67 | פרשת וישלח  | מותה של רחל בעת לדתה |
הרב אלחנן סמט  | במקרים אחרים - מודגשות מאוד רגשותיו של יעקב, אך דווקא במות אשתו האהובה - קולו של יעקב אינו נשמע. מדוע? מדוע בכלל מתה רחל בדמי ימיה? המפתח לשאלות הנ"ל נמצא בבן שנולד ובשני שמותיו: בן-אוני ובנימין.  |
| 68 | פרשת וישלח  | נדרו של יעקב |
הרב מאיר שפיגלמן  | מפשט הכתובים עולה שמעשה דינה אירע כדי לגרום ליעקב לקיים את נדרו - להקים מזבח בבית אל. מדוע לא מילא יעקב את נדרו כבר שהגיע לארץ?  |
| 69 | פרשת וישלח  | כל האומר ראובן חטא... |
הרב יעקב מדן  | לחטאו של ראובן עם בלהה ניתנו פירושים רבים. אנו, ננסה לבחון את מעשה ראובן בשני אופנים: ראשית - אם חטא גילוי עריות ועשה על כך תשובה; ושנית - אם רק בלבל את יצועי אביו. תוך כדי עיון, נבחן גם את נבואתו של הושע בן אלה, הנביא שעמד משבט ראובן.  |
| 70 | פרשת וישב  | שני חלומות ושני פתרונות |
הרב יונתן גרוסמן  | מה תפקיד פתרון חלומו של שר האופים בקורותיו של יוסף במצרים? מה היה נגרע מהעלילה אלמלא היה שר האופים חולם? הלא שר המשקים שכח, בסופו של דבר, את יוסף ואת פתרונו, וגם כשנזכר בו אחרי שנתיים - סביר שהוא נזכר בפתרון חלומו, ולא בפתרון חלום שר האופים. מהו, אפוא, תפקידו של חלום זה ושל פתרונו?  |
| 71 | פרשת וישב  | הפילוג והאחדות: כפל הטעות המרה והלם הגילוי (ח"א) |
הרב יואל בן-נון  | מפני מה לא שלח יוסף שליחים אל אביו, להודיעו כי עודנו חי? שאלה זו עמדה במוקד מחלוקת פרשנית מעל דפי "מגדים", בין הרב יואל בן-נון לבין הרב יעקב מדן.  |
| 72 | פרשת וישב  | מהותו של יוסף |
הרב אוריאל ציפסר  | בתורת הסוד, יוסף מכונה "יוסף הצדיק". גם מעיון בפשוטו של מקרא, ניתן להראות שתפקידו של יוסף הוא להביא את השפע לעולם, ולהוסיף טוב למציאות.  |
| 73 | פרשת וישב  | מכירת יוסף ומיתת בני יהודה |
הרב יונתן גרוסמן  | מיקומו של סיפור יהודה ותמר מלמד אותנו על משמעותו. ירידת יהודה הייתה תוצאה של מכירת יוסף, וכן מה שאירע לו היה עונש על מעשיו. בסופו של דבר, יהודה חזר בתשובה ותיקן את מעשיו.  |
| 74 | פרשת וישב  | פשרם של חלומות יוסף |
הרב אלחנן סמט  | מה פשרם של חלומות יוסף? מהי תכליתם? מדוע היה צריך לחלום שני חלומות? האם חלומות אלו התגשמו? מה המשמעות של ההשתחוויה בחלום - האם זה בדווקא או זה מבטא משהו אחר? מה תכליתם של חלומות בכלל?  |
| 75 | פרשת וישב  | מכירת יוסף |
הרב מנחם ליבטאג  | מי באמת מכר את יוסף - האחים או המדיינים? מה הייתה תוכניתו של ראובן? המאמר עוסק בשאלות אלו ובעוד שאלות העולות מפרשת מכירת יוסף.  |
| 76 | פרשת וישב  | סיפור יהודה ותמר |
הרב אלחנן סמט  | סיפור יהודה ותמר נראה כסיפור-משנה בתוך הסיפור של מכירת יוסף. מה משמעות מיקומו של סיפור זה? האם סיפור זה קשור לסיפור המכירה? מתי התרחש סיפור זה?  |
| 77 | פרשת וישב  | למי ניתנה הבכורה |
הרב מאיר שפיגלמן  | מיהו הבכור בין השבטים? נראה שתפקיד זה התחלק לשלושה: ראובן הוא גדול האחים, יהודה הוא המנהיג והבכורה ניתנה ליוסף. המאמר עוסק בחלוקה זו על רקע ניתוח אופיים ומעשיהם של השלושה.  |
| 78 | פרשת וישב  | מעמק חברון לעמק דותן |
הרב יעקב מדן  | מסעו של יוסף מעמק חברון לאחיו שבעמק דותן מעלה קשיים פרשניים רבים. יש שהציעו שהמדרשים על פרשה זו אינם עולים בקנה אחד עם התיאור הריאליסטי של האיזור; אך למעשה - המדרשים רק עוזרים לנו להבין את הרקע של הסיפור המצומצם המתואר בפסוקים.  |
| 79 | פרשת מקץ  | "אין נבון וחכם כמוך" |
הרב אמנון בזק  | כל החלומות הקשורים בדמותו של יוסף הם צמדי-חלומות: צמד החלומות שחלם הוא עצמו, חלומות שר המשקים ושר האופים וצמד החלומות של פרעה. בין הצמדים ניתן לראות התפתחות בכמה היבטים, המלמדת כי יש לראות את שלושת צמדי החלומות כמערכת אחת. כפי שנראה, שני הצמדים הראשונים הכינו את יוסף לקראת עמידתו מול פרעה, והעניקו לו את היכולת לפתור נכונה את חלומו.  |
| 80 | פרשת מקץ  | הפילוג והאחדות: כפל הטעות המרה והלם הגילוי (ח"ב) |
הרב יואל בן-נון  | מפני מה לא שלח יוסף שליחים אל אביו, להודיעו כי עודנו חי? שאלה זו עמדה במוקד מחלוקת פרשנית מעל דפי "מגדים", בין הרב יואל בן-נון לבין הרב יעקב מדן.  |
| 81 | פרשת מקץ  | פרשת מקץ |
עוזי פוקס  | המסר המרכזי של פרשת מכירת יוסף הוא שעם כל ההכנות והנסיונות האנושיים לנהל את העולם - בסופו של דבר, הקב"ה הוא המנהל היחיד של העולם. זוהי גם הסיבה לכך שיוסף לא שלח אות-חיים לאביו.  |
| 82 | פרשת מקץ  | פתרון חלום פרעה |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע קיבל פרעה דווקא את פתרונו של יוסף לחלומותיו, למרות שפותרי החלומות הרשמיים שלו הציעו לו פתרונות אחרים? נראה, שהפתרון טמון ב'חוצפתו' של יוסף - להציע דרך להתמודד עם הרעב.  |
| 83 | פרשת מקץ  | מתי אמר ראובן "אל תחטאו בילד"? |
הרב אלחנן סמט  | כיצד ראובן אומר לאחים "אל תחטאו בילד", והרי הוא הציע להם לזרוק אותו אל הבור? מעיון מדוקדק בפרשת המכירה, ניתן להבין שראובן ניסה גם לומר לאחיו לא לחטוא בילד. המאמר עוסק גם במושג הספרותי 'הבטה לאחור'.  |
| 84 | פרשת מקץ  | התנהגותו של יוסף בצרים |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע מכרו האחים את יוסף? מדוע יוסף, לאחר שעלה לגדולה במצרים, לא שלח שליחים לאביו לספר לו שהוא חי במצרים?  |
| 85 | פרשת מקץ  | סיפור יוסף ואחיו - מה בא ללמדנו? |
הרב אלחנן סמט  | מהו המסר של סיפור מכירת יוסף? מהי מטרתו מבחינת השתלשלות העניינים? האם זהו רק ריב בין האחים, או שהוא מייצג את תחילת התגשמותה של ברית בין הבתרים? בשאלות אלו ואחרות עוסק המאמר על פרשתנו, המציע ניתוח ספרותי של סיפור של מכירת יוסף ושל האירועים שבאו בעקבותיו. כן עוסק המאמר במשמעות הפתיחה "ואלה תולדות...", המופיעה רבות בחומש בראשית.  |
| 86 | פרשת מקץ  | על חלומות ופתרונם |
הרב מאיר שפיגלמן  | בחינת החלומות השונים שפתר יוסף מעלה שפתרונותיו היו סבירים בהחלט, וקשה להאמין שאף אחד אחר לא פתר כך את החלומות. אם כן, מה הייחודיות של יוסף כפותר חלומות?  |
| 87 | פרשת מקץ  | פשר ההתנכרות |
הרב יעקב מדן  | מדוע התנכר יוסף לאחיו, ומדוע לא שלח שליחים להודיע לאביו כי הוא חי? ניתן להציע, שיוסף ידע שחלומותיו אינם אלא נבואות, ופעל במרץ להגשמתם. כמו כן, יוסף פעל להחזיר את אחיו בתשובה על מכירתו. מה ההבדל בין תשובתו של ראובן לבין תשובתו של יהודה? מה מקומה של התשובה בספר בראשית? מדוע חטאיהם של אבות האומה הם מינוריים, ודווקא בניו של יעקב חוטאים לפתע חטאים הזוקקים תשובה גדולה?  |
| 88 | פרשת ויגש  | ערבונו של יהודה |
הרב יונתן גרוסמן  | בפרשת ויגש מגיע סיפור יוסף ואחיו לשיאו. בעמידתו מול יוסף ובניסיונו לשכנע את יוסף לאפשר לבנימין לשוב לאביו, מתגלה יהודה כבעל תעצומות נפש מיוחדות במינן. בשיעור נראה כיצד סיפור יהודה ותמר מהווה רקע לעמידתו של יהודה מול יוסף, הן כחלק מן המבנה הכיאסטי של סיפור יוסף ואחיו, והן בדמיון הגדול שבין שתי הסיטואציות - שבשתיהן עומד בסופו של דבר על הפרק 'עירבון' של יהודה.  |
| 89 | פרשת ויגש  | הפילוג והאחדות: כפל הטעות המרה והלם הגילוי (ח"ג) |
הרב יואל בן-נון  | מפני מה לא שלח יוסף שליחים אל אביו, להודיעו כי עודנו חי? שאלה זו עמדה במוקד מחלוקת פרשנית מעל דפי "מגדים", בין הרב יואל בן-נון לבין הרב יעקב מדן.  |
| 90 | פרשת ויגש  | ואלה שמות בני ישראל - הרהורים על מספרים |
הרב יעקב מדן  | כיצד נמנו יורדי מצרים? כיצד הגיעה התורה למניין של 70 אנשים?  |
| 91 | פרשת ויגש  | כהני מצרים וכהני ישראל |
הרב יונתן גרוסמן  | המאמר עוסק במדיניותו של יוסף כלפי המצרים כהכנה לחיי עם ישראל שם, על רקע ההבדל המהותי שבין כוהני מצרים לבין כוהני ישראל.  |
| 92 | פרשת ויגש  | נאום יהודה ואפשרות הרֵשומון בסיפור המקראי |
הרב אלחנן סמט  | רֵשומון הוא מצב שבו מקרה מסוים מתואר על ידי מספר אנשים הסותרים זה את זה. האם בתורה ייתכן מצב שסיפור מסוים יסופר רק מנקודת מבטם של אנשים מסויימים, ולא מפי המספר ה'יודע כל'? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ניתוח של נאום יהודה, על ההבדלים הרבים והמהותיים שבין התיאור בנאום לבין תיאור המקרים בעת התרחשותם.  |
| 93 | פרשת ויגש  | ירידת יעקב ובניו למצרים |
הרב מנחם ליבטאג  | האם תכנן יעקב ביקור קצר במצרים, או שתכנן להשתקע שם? מדוע תכנן כך? מה המשמעות של תפילתו בבאר שבע? מדוע הקריב שם זבחים?  |
| 94 | פרשת ויגש  | בשבעים נפש |
הרב אלחנן סמט  | בחלקו הראשון, עוסק המאמר במשמעותה של רשימת האנשים מבית יעקב שירדו מצרימה. בחלקו השני, הוא דן במספר שאלות העולות מרשימה זו: מדוע יש חוסר עקביות במניית בני לאה? לפי החשבון יוצא שיש רק שישים ותשעה אנשים, ולא שבעים? האם מונים נשים או לא?  |
| 95 | פרשת ויגש  | מעשיו של יוסף |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע לא הודיע יוסף לאביו שהוא חי? מדוע התנכר יוסף לאחיו? כיצד ייתכן שאף אחד מהאחים לא הכיר את יוסף, אפילו אחרי כל הסימנים שיוסף נתן להם? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובניתוח נאומו של יהודה.  |
| 96 | פרשת ויגש  | יוסף ויהודה |
הרב יעקב מדן  | מה המשותף ומהם ההבדלים בין יוסף ליהודה? שני השבטים הללו הם עיקר תולדותיו של יעקב, ומשניהם עתידים לעמוד לנו משיחים.  |
| 97 | פרשת ויגש  | ואלה שמות בני ישראל - הרהורים על מספרים |
הרב יעקב מדן  | בפרשתנו, התורה מונה את בני יעקב שירדו למצרים. מניין בני יעקב הוא 69, ובכל זאת התורה מסכמת את המניין במספר 70. זאת ועוד: כיצד לא נולדו בנות בבית יעקב? וכיצד הצליח יהודה להקים כל כך הרבה צאצאים בזמן כל כך קצר? מסתבר, שהמספר 70 אינו מספר אמיתי, ומטרתו להשוות בין יורדי מצרים, נוחלי הארץ, לבין אומות העולם: "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם - יצב גבולות עמים למספר בני ישראל".  |
| 98 | פרשת ויחי  | תשובתו של יוסף |
הרב אמנון בזק  | במחצית השנייה של ספר בראשית אנו קוראים על תהליך התשובה של בני יעקב. ראשון השבים הוא ראובן, שניסה למנוע את מכירת יוסף, ובכך תיקן את חטאו בפרשת בלהה; אחריו - יהודה, מהתנהגותו בפרשת תמר ועד לנכונותו לשבת כעבד תמורת בנימין; וכך גם האחים כולם, שהכו על חטא מכירת יוסף באמרם "אבל אשמים אנחנו". נראה שגם יוסף עבר תהליך של תשובה: בפרשת מכירת הארץ למצרים, ובכך שלא סיפר לאביו על חטאם של אחיו.  |
| 99 | פרשת ויחי  | עלי היו כולנה |
הרב חנן שלזינגר  | עלי היו כולנה - בגללי היו כולנה. יעקב מבין שבגלל שבועתו ללבן נגזרה מיתתה של רחל. עם תחושה זו הוא חי עד סוף ימיו, והיא באה לידי ביטוי בהתנהגותו לאורך השנים ובדבריו לבניו לפני מיתתו.  |
| 100 | פרשת ויחי  | ויחי יעקב - ויחי יוסף |
הרב יונתן גרוסמן  | מיהם השבטים המנהיגים על פי ברכת יעקב? האם יוסף הוא אב בפני עצמו?  |
| 101 | פרשת ויחי  | פרידה מיעקב אבינו |
הרב אלחנן סמט  | נראה שלכל אורך חייו של יעקב - כל מעשיו נעשים תמיד משני מניעים: מניע מקומי ומניע אלוקי. אלא שיש הבדלים ביניהם. מדוע זהו המצב? מה פשר ההבדלים הנ"ל?  |
| 102 | פרשת ויחי  | ברכות יעקב לבניו |
הרב מנחם ליבטאג  | מהו מעמדו המיוחד של יוסף ושל שני בניו? האם מעמד זה זהה ל'בחירה', או שמא הוא מעמד מסוג אחר? האם כוונת יעקב בברכותיו הייתה לברך בלבד, או שמא היו לו גם כוונות נוספות?  |
| 103 | פרשת ויחי  | אפרים ומנשה |
הרב אלחנן סמט  | בדרך כלל, נהוג להסביר את דברי יעקב ליוסף בדבר קבורתה של רחל, בכך שיעקב ביקש מיוסף לקבור אותו בארץ כנען. המאמר דן בהסבר זה, מקשה עליו מספר קושיות מפשט הכתובים ומביא את פירושו של הרס"ג על הקשיים שבו ועל פירוקם. הסבר זה גם מבהיר את הקשר בין שלושת נושאי דבריו של יעקב: ההתגלות בבית אל, מעמדם של אפרים ומנשה ומותה של רחל.  |
| 104 | פרשת ויחי  | הבחירה בספר בראשית |
הרב מאיר שפיגלמן  | מקובל לחשוב שלכל אורך ספר בראשית, הקב"ה בוחר תמיד בבן הצעיר. עיון בפרשיות השונות מעלה שזה אינו המצב לאורך כל הדרך. אם כן, מהו הקריטריון לבחירה?  |
| 105 | פרשת ויחי  | מות רחל וקבורתה |
הרב יעקב מדן  | היכן נקברה רחל? מדוע דווקא היא מבכה על בניה, והקב"ה נענה לתפילתה? התשובה לשאלה זו היא מסע מרתק, העובר דרך תולדות יוסף ובנימין (מהולדת בנימין ומכירת יוסף ועד לפילגש בגבעה, חורבן שילה וגלות עשרת השבטים) ודרך מלחמות האחים לאורך ההיסטוריה (ממכירת יוסף, דרך רצח גדליה ועד לחורבן הבית השני ומרד בר כוכבא). זכותה הכפולה של רחל - מסירת נפשה על הולדת בנימין ומסירת הסימנים לאחותה - עמדה לה, כדי שהקב"ה ישמע לתפילתה בכל דור ודור.  |
פרשה שמות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 106 | ספר שמות  | מבוא לספר שמות |
הרב מנחם ליבטאג  | מהו הציר המרכזי של ספר שמות? המאמר עוסק בשאלה זו, וטוען כי הנושא המרכזי של הספר הוא קיום ההבטחה שניתנה לאבות.  |
| 107 | פרשת שמות  | משה... כי מן המים משיתיהו |
הרב דוד טי  | מדוע נקרא משה בשם זה? האם משמעות השם רחבה יותר מציון המאורע ההיסטורי של משיית משה מן המים?  |
| 108 | פרשת שמות  | וידעתם / וידעו מצרים כי אני ה' |
הרב ברוך גיגי  | ניתן לפצל את שליחותו של משה לשתי שליחויות שונות: הצלת ישראל וחינוכו של פרעה. כך, ניתן להבין חלק מהתמיהות על התנהגותו של משה.  |
| 109 | פרשת שמות  | רשימת היורדים למצרים כמבוא לספר שמות |
הרב יונתן גרוסמן  | בתחילת ספר שמות מובאת שוב רשימת היורדים למצרים, אך ישנו הבדל מהותי בין רשימה זו לבין הרשימה שבפרשת ויגש. הבדל זה מלמד אותנו על שינוי התפישה שבספר שמות: מעם למשפחה.  |
| 110 | פרשת שמות  | סיפור השעבוד וגזירת המתת הבנים |
הרב אלחנן סמט  | עיון מדוקדק בתחילת ספר שמות, בפרשת שעבודו של עם ישראל, תוך כדי חלוקת הסיפור לשניים והקבלה בין שתי סוגי הגזירות.  |
| 111 | פרשת שמות  | דרישת משה מפרעה |
הרב מנחם ליבטאג  | לפי פשט הכתוב, וכך גם טוענים חלק מהמפרשים, משה לא מדבר אף פעם על יציאה מוחלטת של עם ישראל, אלא רק על שהות של שלושה ימים במדבר. מדוע? האם הקב"ה לא יכול להוציא את עם ישראל בלי ה'רמאות' הזו?  |
| 112 | פרשת שמות  | לידתו הכפולה של משה |
הרב אלחנן סמט  | המאמר עוסק בסיפורו המופלא של משה בילדותו, בבחינת רמז למצבו של עם ישראל באותה שעה. כיצד התמודדו בני ישראל עם גזירותיו של פרעה? מדוע דווקא בת-פרעה היא זו שהצילה את משה? מדוע גדל משה דווקא בבית המלוכה? האם יש בכך 'לידה מחודשת' של משה?  |
| 113 | פרשת שמות  | מנהיגותו של משה |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע סירב משה להנהיג את ישראל? האם לסירוב זה היו תוצאות משמעותיות? נראה, שסירובו של משה הביא לפיצול הסמכויות בינו ובין אהרן, וכך גם לדורות. רמז לפיצול זה ניתן למצוא בשלושת האותות שעשה משה לעיני בני ישראל.  |
| 114 | פרשת שמות  | מעט על ראשית מעשיו של משה |
הרב יעקב מדן  | המאמר מכיל שלושה חלקים. א. במה כה גדלה זכותן של המיילדות, עד שקבעו חז"ל ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים"? מהיכן שאבו חז"ל את ההשראה למדרש על הויכוח בין מרים לבין עמרם? במה היה משה בנה של יוכבד? ב. מה המשותף ומהם ההבדלים בין משה לבין שאול? מה מקורו של המדרש על משה הרודף אחרי הגדי? ג. מה פשר האותות - הנחש והצרעת - שנתן ה' למשה? כיצד הם מוכיחים את נבואתו של משה?  |
| 115 | פרשת שמות  | "פרו וישרצו וירבו ויעצמו" |
הרב יעקב מדן  | כמה זמן ארכה גלות מצרים, 420 שנים או רק 210? כמה דורות עברו מהירידה למצרים עד לגאולה? כיצד ייתכן שבני ישראל ירדו למצרים בשבעים נפש, ויצאו משם שישים ריבוא?  |
| 116 | פרשת שמות  | משה: מבית פרעה לארץ מדין |
הרב עזרא ביק  | מקובל לראות את ספר בראשית כמתאר היסטוריה של יחידים, ואילו את ספר שמות כסיפורו של עם. עם זאת, ברור שבמוקד סיפור יציאת מצרים עומדת דמותו של משה, שהתפתחותו האישית מתוארת בפרשתנו. בפרק ב' מתוארים ארבעה אירועים שונים (מלבד לידתו): האיש המצרי המכה את האיש העברי; שני העברים הניצים; ניסיונו של פרעה להרוג את משה; והצלת בנותיו של כהן מדיין. מה משמעויותיהם של אירועים אלו?  |
| 117 | פרשת וארא  | בין "שמעתי" ו"אזכור" |
הרב יונתן גרוסמן  | גאולת עם ישראל ממצרים מתחייבת מצד הצדק והמוסר האנושיים, אך גם מצד הברית שכרת הקב"ה עם עם ישראל. כיצד שני הפנים האלו באים לידי ביטוי בפרשת שמות?  |
| 118 | פרשת וארא  | מתחיל בגנות ומסיים בשבח - ח"א |
הרב יעקב מדן  | מדוע נצרך משה לשקר לפרעה? מדוע ביקש ממנו לשחרר את ישראל רק לשלושה ימים, כאשר התכוון לברוח לתמיד? בחלקו הראשון של המאמר, מוסברים שני הפנים של גאולת ישראל: זכות אבות וחילול השם.  |
| 119 | פרשת וארא  | מתחיל בגנות ומסיים בשבח - ח"ב |
הרב יעקב מדן  | בחלקו השני, מביא המאמר תשובה לשאלת השקר של משה לפרעה. המאמר מעמיק לעיין בגאולה מהטעם של חילול השם, ומבהיר ששלושת הימים מהווים סמל לכוחו ולאלוקיותו הבלעדיים של הקב"ה.  |
| 120 | פרשת וארא  | הקדשה שניה לגאולה שניה |
הרב יונתן גרוסמן  | לשם מה היה צריך משה להקדשה שנייה? בהקדשה זו נוסף מרכיב חשוב - הברית שבין הקב"ה לאבות. הברית נזכרה דווקא פה בגלל השינוי בהתייחסות משה לגאולת עם ישראל: מהתייחסות מוסרית בלבד להתייחסות לאומית-היסטורית.  |
| 121 | פרשת וארא  | נאום ה' בראש הפרשה - מבנהו ומשמעותו |
הרב אלחנן סמט  | בתחילת פרשתנו ישנו פסק זמן בתהליך היציאה ממצרים, ובו מופיע נאום ה'. עיון מדוקדק בנאום זה, תוך חלוקתו לשני חצאים ועיון בהקבלה ביניהם ובהקבלה הכיאסטית, מלמד שפסק הזמן הזה נועד לרומם את השליחות של משה משליחות מוסרית-פרטית לשליחות היסטורית-לאומית.  |
| 122 | פרשת וארא  | גאולת ישראל |
הרב מנחם ליבטאג  | פשטי הכתובים מורים, לכאורה, שגאולת ישראל ממצרים לא הייתה תלויה במעשיהם של ישראל. האם כך הוא הדבר? מעיון מדוקדק בפרשה, עולה שהמצב הוא שונה לחלוטין, ובני ישראל נדרשים לחזור בתשובה.  |
| 123 | פרשת וארא  | ההבטחה שקוימה וזו שלא קוימה |
הרב אלחנן סמט  | מה כוונת המילים "ושמי ה' לא נודעתי להם"? הרי הקב"ה התגלה לאבות גם בשם הוי"ה? המאמר עוסק בשאלה זו ובתשובות השונות שניתנו לה. העקרון המנחה הוא שלא מדובר על שמו של הקב"ה, אלא על הבטחות מסויימות הקשורות לשמות השונים.  |
| 124 | פרשת וארא  | אותות ומכות |
הרב מאיר שפיגלמן  | במכות הדם והשחין יש שיתוף פעולה בין משה ואהרן, וכן יש כפילות מסויימת בציווי ובעשייה. נראה, שמכות אלו הן שתיים מהאותות שנתן הקב"ה למשה - הדם והצרעת. ואכן, שתי המכות הללו פותחות קבוצות חדשות של מכות. על פי זה, ייתכן שמספר המכות כלל לא היה עשר אלא דווקא שתים עשרה.  |
| 125 | פרשת וארא  | "ואני אקשה את לב פרעה" |
הרב יעקב מדן  | מה פשר הקשיית לבו של פרעה? כיצד אפשר להעניש אותו, אם הוא לא אשם בחטאיו? כיצד הקשה ה' את לבם של סיחון ושל עמי כנען?  |
| 126 | פרשת וארא  | קורות משה עד יציאת מצרים |
הרב יעקב מדן  | משה ברח למדין בגיל 20, והחל לדבר לפני פרעה בגיל 80. מה עשה משה בששים השנים שבאמצע? האם רעה את צאן יתרו? האם מלך על ארץ כוש? ואולי ניסה לשחרר את בני ישראל? מדוע סירבו ישראל לשמוע אליו?  |
| 127 | פרשת וארא  | איך מושיעים את ישראל |
הרב עזרא ביק  | שני הפרקים הראשונים של פרשת וארא מתמיהים למדי מבחינת הרצף הסיפורי. התורה חוזרת כמה פעמים על הציווי למשה (או למשה ולאהרן) ללכת לפרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים. ניכר אמנם שמשה מגלה חוסר רצון מובהק, אך טיבה של החזרה המשולשת על תיאורים הנראים כזהים אינו ברור.  |
| 128 | פרשת בא  | בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים - מעמד בני ישראל בסיפור יציאת מצרים |
הרב ראובן טרגין  | מכות מצרים לא נועדו רק לשכנע את פרעה ואת מצרים לשלח את בני ישראל, אלא גם כדי לחנך את עם ישראל עצמו.  |
| 129 | פרשת בא  | פסח - קרבן או סעודה? |
הרב יונתן גרוסמן  | מצד אחד - לפסח מצרים יש מרכיבים של קרבן, אך מאידך - הוא מוקרב אפילו ללא מזבח! האם ייתכן לומר שבתיהם של בני ישראל במצרים הפכו להיות מזבח? ראייה כזו שופכת אור על תפקידו של קרבן הפסח בפרשתנו ובשאר התנ"ך.  |
| 130 | פרשת בא  | ההונאה במשא ומתן עם פרעה |
הרב אלחנן סמט  | מדוע ציווה ה' להונות את פרעה בדרישה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים בלבד? במאמר מובאים כמה הסברים הנכנסים לקטגוריה של הפרשנות האפולוגטית, ופירוש אחר הקשור לטבעו של משא ומתן.  |
| 131 | פרשת בא  | קרבן הפסח במצרים |
הרב מנחם ליבטאג  | המאמר עוסק במהותו של קרבן הפסח, בקשר שבין חג הפסח לבין פגישת לוט עם המלאכים ובמשמעותו של "יום ה'"  |
| 132 | פרשת בא  | שאילת הכלים |
הרב אלחנן סמט  | כיצד יכלו בני ישראל "לשאול" כלים מהמצרים, הרי הם מעולם לא התכוונו להחזיר להם אותם? המאמר מביא הן את הפתרונות האפולוגטיים שהוצעו במהלך הדורות, והן את הפתרונות מהכיוון השני.  |
| 133 | פרשת בא  | חג הפסח |
הרב מאיר שפיגלמן  | מהו התאריך של חג הפסח - י"ד בניסן או "חודש האביב"? מדוע מצווה הקב"ה למשה בערב פסח מצרים על פסח דורות?  |
| 134 | פרשת בא  | הפסח |
הרב יעקב מדן  | מה פירוש המילה "פסיחה" בפרשתינו, בסיפור אליהו בהר הכרמל ובמצור סנחריב על ירושלים בימי חזקיהו? האם הקב"ה היכה את בכורי מצרים בעצמו, או שעשה זאת על ידי שליח או מלאך? מה היחס בין ארבע המצוות המזכירות את יציאת מצרים ואת קבלת עול מלכות שמיים: התפילין, המזוזה, הפסח וברית המילה? מצוות אלו מסמלות את שמירת ביתו של היהודי ממזיקים חיצוניים, כדרך שאנו עושים מדי שנה בהגדה של פסח.  |
| 135 | פרשת בא  | "החודש הזה לכם" - לדרך מניין התאריך |
הרב יעקב מדן  | התורה מצווה למנות את ימי השבוע לשבת, ואת החודשים והשנים ליציאת מצרים. כיום - אין אנו נוהגים כך, אלא מציינים את החודשים בשמות בבליים ופרסיים, ומונים את השנים לבריאת העולם. שמא הגיע הזמן להחזיר את החודשים ואת השנים למניין הראוי להם?  |
| 136 | פרשת בא  | "וידעתם כי אני ה'" |
הרב עזרא ביק  | מהי החשיבות של התיאור החוזר ונשנה של ביאת משה לפרעה והליכתו ממנו? האם העימות בין משה לפרעה הוא אישי, בין שני המנהיגים, או לאומי - בין עם ישראל למשעבדיהם?  |
| 137 | פרשת בשלח  | אמונת חובה ואמונת רשות |
הרב עזרא שבט  | מייד לאחר קריעת ים סוף ושירת האמונה הגדולה החותמת אותה, בני ישראל מלינים על ה'. מה היה הפגם באמונת ישראל לאחר קריעת הים?  |
| 138 | פרשת בשלח  | המן וקרבן פסח |
הרב יונתן גרוסמן  | המאמר עוסק בתלונת בני ישראל במדבר סין ובתגובתו החינוכית של הקב"ה, על רקע ההשוואה בין המן לבין קרבן פסח.  |
| 139 | פרשת בשלח  | סיפור בקיעת הים |
הרב אלחנן סמט  | לסיפור בקיעת הים יש שתי מטרות: המטרה המוצהרת כלפי מצרים, והמטרה הנסתרת כלפי ישראל. קביעה זו נובעת מניתוח ספרותי של הפרשה, הכולל חצִייה של הסיפור והקבלה בין שתי מחציותיו.  |
| 140 | פרשת בשלח  | המלחמה בעמלק |
הרב מנחם ליבטאג  | מה כל כך נורא במעשיו של עמלק? המאמר מתמודד עם שאלה זו, ומסביר שתלאותיהם של בני ישראל בין יציאת מצרים לבין מתן תורה הם אירועים חינוכיים, שבהם הקב"ה מחנך את עם ישראל שלא להרגיש תלות במצרים.  |
| 141 | פרשת בשלח  | המלחמה בעמלק |
הרב אלחנן סמט  | מה היה חטאו הנורא של עמלק? מה המשמעות של הרמת ידיו של משה? המאמר עוסק בשאלות אלו, כאשר הקו המנחה הוא שיש פה ערבוב של הנהגות: הנהגה אלוקית, המיוצגת ע"י משה, והנהגה טבעית, המיוצגת ע"י יהושע. פתרון השאלות נעשה ע"י השוואה בין מלחמת עמלק לבין קריעת ים סוף.  |
| 142 | פרשת בשלח  | מעבדות לחירות |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע 'שיקר' משה לפרעה ואמר לו שהם רוצים ללכת רק לשלושה ימים? מדוע הקב"ה הביא כל כך הרבה מכות על מצרים, כאשר ניתן היה לשחרר את בני ישראל ביתר קלות? מדוע נאלצו בני ישראל לקבל את שכרם במרמה? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע ההשוואה בין יציאת מצרים לבין בריחת יעקב מלבן. המסקנה היא שמטרת הקב"ה הייתה שחרור מלא של עם ישראל ממצרים, מרצון ולא מכפייה.  |
| 143 | פרשת בשלח  | איפה ואיפה - עיון בפרשיות נדודי ישראל במדבר |
הרב יעקב מדן  | לארבעים שנות הנדודים במדבר היו מטרות רבות, ואחת מהן - גיבוש עם העבדים שיצא ממצרים לעם הנושא את דגל השוויון, המשפט והצדק החברתי. מוקד שינוי זה מצוי בפרשתנו: במצוות הדינים, השבת (מלאכת ההוצאה מרשות לרשות) וכיבוד אב ואם (בן סורר ומורה) שניתנו לישראל במרה, ובציווי על החלוקה הצודקת של המן ושל השליו. כאשר עם ישראל נטש את המשפט והצדק וביקש ברפידים מים ללא גבולות - הגיע עמלק ונלחם בו.  |
| 144 | פרשת בשלח  | המן |
הרב עזרא ביק  | המן הוא מזון של אמונה וביטחון בקב"ה, ומכאן נגזר גם הקשר המהותי בינו לבין השבת. משמעותו של השליו היא שונה, וההבדל ביניהם הוא מפתח להבנת הפרשייה כולה.  |
| 145 | פרשת יתרו  | בואו של יתרו אל משה ואל ישראל |
הרב אלחנן סמט  | מהו המוקד של סיפור הגעת יתרו? האם זהו סיפור משפחתי או סיפור בעל מימד רוחני? מתוך ניתוח ספרותי, הכולל חלוקת הסיפור לשני חלקים והשוואה בין שניהם, עולה שחלקו הראשון של הסיפור הוא אכן סיפור משפחתי, אלא שאז חל שינוי והסיפור מקבל משמעות רוחנית.  |
| 146 | פרשת יתרו  | מעמד הר סיני |
הרב מנחם ליבטאג  | בחלקו הראשון, עוסק המאמר במשמעות הסדר בתורה באופן כללי. בחלקו השני, מתעסק המאמר באי-הבהירות המופיעה במעמד הר סיני: האם הקב"ה נגלה ממש לבני ישראל, או רק נתגלה אליהם בענן?  |
| 147 | פרשת יתרו  | הדיבר העשירי - לא תחמוד וטעמו |
הרב אלחנן סמט  | האם "לא תחמוד" ו"לא תתאווה" הם שני איסורים שונים, או איסור אחד? מהו טעמו של האיסור לא לחמוד? כיצד אפשר לצוות ציוויים בתחום הרגש? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובעיקר בשיטת פילון והרס"ג, המדגישים את הפגיעה באדם החומד עצמו.  |
| 148 | פרשת יתרו  | מעמד הר סיני |
הרב מאיר שפיגלמן  | עיון במעמד הר סיני מעלה מספר שאלות ותמיהות. המאמר עוסק בניתוח המטרה של מעמד הר סיני, בתוצאות שהיו לו ובהשלכותיו לעתיד.  |
| 149 | פרשת יתרו  | יתרו |
הרב יעקב מדן  | לשם מה בא יתרו למחנה ישראל? האם הוא צדק בעצתו למשה, והאם משה ציית לעצה זו? מתי אירעה פרשת יתרו, ומתי אירעו הפרשיות המקבילות לה - מינוי הזקנים ומינוי השופטים? מדוע עונשם של ישראל בקברות התאווה היה כה חמור, ומהו ההבדל בין בקשת הבשר שבפרשת בהעלותך לבין בקשת הבשר שבפרשת בשלח?  |
| 150 | פרשת יתרו  | אימתי היו שלושת ימי ההגבלה? |
הרב יעקב מדן  | מתי ניתנה התורה? מפשט הכתובים עולה שהתורה ניתנה בג' בסיוון, אך מסורת חז"ל מלמדת שהיא ניתנה בו' בו. האם הקב"ה אמר את עשרת הדברות לעם ישראל במישרין, או באמצעות תיווכו של משה? מהי ההקבלה בין מעמד הר סיני לבין מות נדב ואביהו ביום השמיני למילואים?  |
| 151 | פרשת יתרו  | אחרית הדבר' של מעמד הר סיני |
הרב עזרא ביק  | לאחר מתן תורה מצווה התורה כמה ציוויים: עשיית מזבח אדמה, איסור סיתות אבני המזבח ואיסור עלייה למזבח במעלות. מצוות אלו קשורות באופן ישיר למעמד הר סיני, ודווקא דרכן מתבארת המשמעות העמוקה של נתינת התורה לישראל.  |
| 152 | פרשת משפטים  | הרכושנות לאור פרשיות הממון בתורה |
הרב אליקים קרומביין  | מהו ההבדל בין דיני הממונות שבפרשת משפטים לבין דיני הממונות שבפרשת בהר? מהי תפיסתה החברתית של התורה?  |
| 153 | פרשת משפטים  | פרשת משפטים |
הרב אליקים קרומביין  | חז"ל דרשו שהקרבן שהוקרב בסוף פרשת משפטים היה קרבן תמיד. המאמר עומד על פשר דרשה זו בעזרת בחינת מהותו ואופיו של קרבן התמיד.  |
| 154 | פרשת משפטים  | דיני נזיקין – מגילת זכויות האדם |
הרב אלחנן סמט  | לכאורה נראה שהסדר של דיני הנזיקין בפרשה כלל לא הגיוני. למעשה, סודרו הנזיקין לפי סדר הניזקים ולא לפי סדר המזיקים. מדוע בחרה התורה בסדר זה? מתברר, שהתורה ביקשה להעביר מסר על חשיבות זכויות האדם, ולכן סידרה בהתחלה את הפגיעות השונות האפשריות בו, ורק אחריהן את הפגיעות בבהמות וברכוש.  |
| 155 | פרשת משפטים  | נעשה ונשמע |
הרב מנחם ליבטאג  | מתי אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", במתן תורה או לאחריו? מה המשמעות של המצוות המוזכרות בפרשת משפטים, והמפסיקות את הרצף הסיפורי? האם יש מבנה וסדר הגיוניים לכל המצוות שבפרשתנו?  |
| 156 | פרשת משפטים  | עבדות |
הרב אלחנן סמט  | המאמר בוחן את יחסה של התורה למוסד העבדות בהשוואה ליחסם של אומות העולם בתקופה זו. ההשוואה נעשית לפי דיני העבד הכנעני דווקא: העונש על הריגתו, והחיוב לשלחו תחת עינו או שינו.  |
| 157 | פרשת משפטים  | פשטי המקראות |
הרב מאיר שפיגלמן  | הפער בין פשטי המקראות בפרשתינו לבין ההלכות שקבעו חז"ל הוא גדול מאוד. המאמר מתחקה אחר פער זה, ומנתח את התפיסה המקראית של דיני הנזיקין אל מול תפיסתם של חז"ל.  |
| 158 | פרשת משפטים  | הרוצח בעורמה |
הרב יעקב מדן  | מיהו הרוצח שנאמר עליו "מעם מזבחי תיקחנו למות"? חז"ל דרשו פסוק זה על הרוצח במזיד, אך בפשט הפסוקים - פרט לרוצח במזיד ולרוצח בשוגג, קיים גם סוג שלישי של רוצח: רוצח בעורמה, המסתיר את מעשיו, את זדונו או את המניעים האמיתיים למעשהו. דוגמאות לרוצח בעורמה מצויות לאורך כל התנ"ך: החל מקין הרוצח את הבל, דרך יואב בן צרויה הרוצח את אבנר, עשאל ואוריה עד לישמעאל בן נתניה הרוצח את גדליה בן אחיקם.  |
| 159 | פרשת משפטים  | אני ולא מלאך |
הרב עזרא ביק  | "הנה אנכי שולח מלאך לפניך..." - מיהו המלאך המתואר בפרשה? מהו היחס בינו לבין המלאך המופיע בפרשייה שלאחר חטא העגל? דמותו של המלאך קשורה להנהגות השונות בהן מנהיג הקב"ה את עם ישראל, ולאופי הזיקה שנוצרה שבין ה' וישראל מכח מעמד הר סיני.  |
| 160 | פרשת תרומה  | בחזרה לגן עדן |
הרב אמנון בזק  | ישנן נקודות דמיון רבות בין בניית המשכן לבין בריאת העולם. מהי משמעותה של השוואה זו?  |
| 161 | פרשת תרומה  | המשכן והכהנים - הנצחה אנושית של מעמד אלוקי |
הרב ראובן טרגין  | המאמר עוסק בבעייתיות שבבנייה אנושית של מקום המיועד להשראת שכינה. יש במשכן פן אלוקי, המוכתב מלמעלה, לצד פן אנושי. כך גם בעבודת ה': יש בה פן של הזדהות לצד פן של קבלת עול מלכות שמיים.  |
| 162 | פרשת תרומה  | הארון ובדיו וכפורת הכרובים |
הרב אלחנן סמט  | המאמר עוסק בעיון בתפקידו המיוחד של ארון העדות, וביחס בין הארון לכפורת, על פי ניתוח ספרותי של פרשת הארון והכפורת.  |
| 163 | פרשת תרומה  | המשכן מול חטא העגל |
הרב מנחם ליבטאג  | נחלקו רש"י והרמב"ן האם הציווי על המשכן הוא תוצאה של חטא העגל או לא, והאם "אין מוקדם ומאוחר בתורה" או שיש . האם מחלוקת זו משליכה גם על השאלה אם הציווי על המשכן הוא "לכתחילה" או "בדיעבד"?  |
| 164 | פרשת תרומה  | מזבח העולה ומעמדו |
הרב אלחנן סמט  | מעמדו של מזבח העולה לאור מבנה פרשת תרומה ולאור ה'פזמון החוזר' והמסכם של כל חלק.  |
| 165 | פרשת תרומה  | מבנה המשכן |
הרב מאיר שפיגלמן  | האם יש קשר בין פרטי מבנה המשכן? נראה, שלמשכן יש אופי כפול: המשך למעמד הר סיני, ומקום ההתוועדות של בני ישראל עם ה'. אופי כפול זה מתבטא בפרטים השונים של מבנה המשכן.  |
| 166 | פרשת תרומה  | ענייני משכן |
הרב יעקב מדן  | למונחים המשמשים אותנו בדרך כלל לתיאור מבנה המשכן והמקדש יש גם משמעויות ספציפיות. ה"מקדש" הוא שמו של ארון העדות, ה"משכן" הוא יריעות המשכן, ו"האוהל" הן יריעות העיזים העליונות. הנחת יריעות העיזים מעל יריעות המשכן רומזת לדימוי המשכן לעם ישראל ולקב"ה, וליחסים ביניהם הרמוזים במגילת שיר השירים. המאמר מסתיים בביאור השאלה מדוע הרחיבה התורה כל כך לפרט את מידות המשכן והמקדש, ולא קיצרה בהן.  |
| 167 | פרשת תרומה  | הכפורת |
הרב עזרא ביק  | הכפורת היא אחת מכלי המשכן. דרך העיסוק במהותה של הכפורת, מתבררת משמעותם של שני הכרובים ושל ארון העדות. מתוך הדברים, נשפך אור על מטרתו וייעודו של המשכן בכללותו.  |
| 168 | פרשת תצוה  | מזבח הקטורת- מקומו במשכן ומיקומו בפרשה |
הרב אלחנן סמט  | מיקומה המפתיע של פרשת מזבח הקטורת בציווי על המשכן הביא את הפרשנים לשתי גישות שונות: 'הקטנה' בערכו מחד, ו'הגדלה' בערכו מאידך. המאמר עוסק בשאלה זו ומציע אפשרות ביניים המתבססת על הבנת משמעותה של מצוַת הקטרת הקטורת.  |
| 169 | פרשת תצוה  | מזבח הקטורת |
הרב מנחם ליבטאג  | נראה שבניית מזבח הקטורת הוצאה מפרשת תרומה והועברה לסוף פרשת תצוה, לאחר הציווי על עשיית הבגדים. מדוע? מה עובדה זו מלמדת על תפקידו של מזבח הקטורת?  |
| 170 | פרשת תצוה  | פרשת עולת התמיד |
הרב אלחנן סמט  | המאמר דן בשאלת מעמדו של מזבח העולה, על רקע פרשת עולת התמיד, שנראית כמצויה לא במקומה. פרשה זו נראית גם כמיותרת, שהרי התורה חוזרת עליה בפרשת פינחס. האם יש קשר בין עולת התמיד לבין הציווי להקטיר קטורת "תמיד"?  |
| 171 | פרשת תצוה  | בין כהן גדול לכהן הדיוט |
הרב מאיר שפיגלמן  | מה פשר ההבדלים בין בגדי הכהן הגדול לבין בגדי הכהן ההדיוט? מה בדיוק תפקידו של הכהן ההדיוט? האם הוא רשאי לעבוד בהיכל? מפשט הכתובים עולה שכוהנים הדיוטות לא היו רשאים לעבוד בהיכל. מדוע, אם כן, הם עבדו בו?  |
| 172 | פרשת כי-תשא  | לולי משה בחירו עמד בפרץ |
הרב דוד נוימן  | מהם מרכיביה של תפילת משה לקב"ה לאחר חטא העגל?  |
| 173 | פרשת כי-תשא  | לימוד זכות על חטא העגל |
הרב אליקים קרומביין  | מדוע חטאו ישראל בחטא העגל? האם הבנת מניעי חטאם של ישראל זהה ללימוד זכות על החוטאים?  |
| 174 | פרשת כי-תשא  | הודיעני את דרכיך |
אופיר סעדון  | מדוע דרך רשעים צלחה? מדוע יש צדיק שרע לו, ורשעים שטוב להם? המאמר עוסק בתשובה שנתן הקב"ה למשה על שאלה זו, המבוססת על ההנחה שהעונש גלום כבר בתוך החטא.  |
| 175 | פרשת כי-תשא  | תפילתו הכפולה של אליהו כמפתח למשמעות האירוע |
הרב אלחנן סמט  | אליהו הנביא, במעמד בהר הכרמל, נושא תפילה הכוללת שתי תפילות שונות. הבנת משמעותן של שתי התפילות מלמדת אותנו על שתי המטרות של אליהו במעמד זה: הכחשת נבואות הבעל מזה, והתפקיד הרגיל של הנביא - המשך הברית בין הקב"ה לבין עם ישראל - מזה.  |
| 176 | פרשת כי-תשא  | חטא העגל |
הרב מנחם ליבטאג  | האם בני ישראל באמת האמינו שהעגל הוציאם ממצרים? מדוע החליטו לעשות עגל? למה דווקא עגל? מדוע אהרן משתף איתם פעולה? על מה חרה אף ה' - על עצם עשיית העגל או על האירועים שאירעו אחר כך?  |
| 177 | פרשת כי-תשא  | השבת והמשכן |
הרב אלחנן סמט  | מדוע מופיעה פרשת השבת בסוף הציווי על המשכן? מאיפה למדו המפרשים שיש איסור לבנות את המשכן בשבת? מהו הקשר המהותי בין השבת למשכן?  |
| 178 | פרשת כי-תשא  | השלכותיו של חטא העגל |
הרב מאיר שפיגלמן  | חטא העגל נמנה על החטאים החמורים ביותר של עם ישראל, אך לא תמיד שמים לב לאחת מההשלכות שלו: מעמדו של עם ישראל השתנה מ'עמו של הקב"ה' ל'עמו של משה'. המאמר עוסק בשינוי זה על רקע השינוי שחל גם במשה, וכן בתיקון המלא בדורו של שמואל.  |
| 179 | פרשת כי-תשא  | יסודותיו הרעיוניים של חטא העגל |
הרב אמנון בזק  | כיצד יכלו ישראל לחטוא בעגל מייד אחרי קבלת התורה? עיון במעשה המרכבה מלמד שהכרובים המצויים מעל הארון ועליהם עומדת המרכבה הם למעשה שוורים. אהרן התכוון 'להוריד' את השכינה לאחר שמשה 'נעלם', אך ישראל לא הבינו כראוי את כוונתו וחשבו שהעגל מחליף את ה'. אותה טעות עצמה הייתה גם, מאות שנים מאוחר יותר, טעותו של ירבעם.  |
| 180 | פרשת ויקהל  | המשכן - לכתחילה או בדיעבד |
הרב מנחם ליבטאג  | מקובל לטעון שלדעת רש"י, הקב"ה ציווה לבנות את המשכן רק לאחר חטא העגל, ואלמלא חטא זה המשכן לא היה מוקם. האם אמנם כך הדבר?  |
| 181 | פרשת ויקהל  | המבוא לתיאור עשיית המשכן |
הרב אלחנן סמט  | המבוא הארוך לבניית המשכן בנוי על שני 'עמודים': התרומה והעשייה. המאמר עוסק בעיון במבוא זה, ובמשמעות שני ה'עמודים' הללו.  |
| 182 | פרשת ויקהל  | פרשת ויקהל מול פרשת תרומה |
הרב מנחם ליבטאג  | במבט ראשון נראית פרשת ויקהל כחזרה פשוטה על פרשת תרומה, אך עיון נוסף מגלה הבדלים משמעותיים בין שתי הפרשיות, בעיקר על רקע חטא העגל המופיע בין הציווי בפרשת תרומה לבין העשייה בפרשת ויקהל.  |
| 183 | פרשת ויקהל  | המשכן לאחר חטא העגל |
הרב מאיר שפיגלמן  | אחת ההשלכות של חטא העגל הייתה השינויים שחלו בפרטי מבנה המשכן: מזבח הקטורת, הכהן העובד בשבעת ימי המילואים, הציווי על מחצית השקל והאחראים על בניית המשכן. המאמר עוסק בהבדלים אלו ובקשר ביניהם לבין חטא העגל.  |
| 184 | פרשיות ויקהל-פקודי  | לפרשות ויקהל-פקודי |
הרב אליקים קרומביין  | מדוע התורה מאריכה כל כך בפרטי ציווי המשכן, וחוזרת על פרטי הבנייה גם בציווי וגם בעשייה? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע נסיונו של דוד לבנות את המקדש.  |
| 185 | פרשיות ויקהל-פקודי  | שבת סיני ושבת המשכן |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע חוזרת התורה על ציווי השבת ביחד עם הציווי על המשכן? בציווי זה מתחדשים כמה חידושים, וביניהם הקדושה האימננטית של השבת ומשמעותה.  |
| 186 | פרשיות ויקהל-פקודי  | תפקידם הכפול של הכוהנים |
הרב אלחנן סמט  | מדוע לא מבצע משה את מה שצווה ביחס למשיחת הכלים והכוהנים, כפי שביצע את הציוויים אודות הקמת המשכן, והמתין עד לחומש ויקרא? נראה, שלמשכן יש תפקיד כפול: התוועדות ה' עם משה והקרבת קרבנותיהם של ישראל. במקביל, קיים גם תפקיד כפול לכוהנים.  |
| 187 | פרשת פקודי  | מה בין פרשת ויקהל לפרשת פקודי? |
הרב אלחנן סמט  | האם פרשיות ויקהל ופקודי, מבחינה ספרותית, הן פרשה אחת או שתי פרשיות? מדוע ה'דין וחשבון' שמשה מוסר מופיע בין תיאור עשיית הכלים לבין תיאור עשיית הבגדים, ולא אחר כך? עיון בפרשת פקודי מראה שהיא אכן נבדלת מפרשת ויקהל, וכך ניתן להסביר גם את מיקומה של פרשת עשיית הבגדים.  |
| 188 | פרשת פקודי  | השראת השכינה במשכן |
הרב מנחם ליבטאג  | נימה מרירה במקצת מלווה את סיומו של ספר שמות: למרות חזרת השכינה, משה רבנו אינו יכול להיכנס למשכן. האם משהו איננו כשורה? האם משה אינו ראוי לכך? על מנת לענות על שאלה זו, בוחן המאמר הקבלה טקסטואלית בין פרשת פקודי לבין פרשת משפטים, אשר תסייע בהבנת הקשר התוכני שבין ספר שמות, ספר ויקרא וספר במדבר.  |
| 189 | פרשת פקודי  | בגדי הכהונה |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע הקב"ה לא הראה למשה את בגדי הכהונה בהר סיני, כמו שהראה לו את שאר הכלים? מדוע השרשראות נעשו מזהב טהור ולא מזהב רגיל? התשובות לשתי השאלות קשורות זו בזו, וטמונות בהבנת השילוב שבין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה.  |
פרשה ויקרא
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 190 | פרשת ויקרא  | מנחת העומר |
הרב צבי שלוה  | מהן מהותה ומשמעותה של מנחת העומר? מדוע היא מופיעה שלא בהקשרה, בפרשת ויקרא? המאמר משווה בין מנחת העומר לבין המן, שאותו אכלו בני ישראל במדבר.  |
| 191 | פרשת ויקרא  | תורת כהנים ותורת ישראל |
הרב יונתן גרוסמן  | המאמר עוסק במעמדו של האדם מישראל ביחס לעבודת הכוהנים בבית המקדש, על רקע הכפילות הקיימת בין פרשת ויקרא לבין פרשת צו.  |
| 192 | פרשת ויקרא  | הקרבן |
הרב מנחם ליבטאג  | הקרבת הקרבנות איננה טקס טכני בלבד, אלא מקדמת את המטרה המרכזית של המשכן. המאמר עוסק בנקודה זו על פי מבנה פרשת ויקרא.  |
| 193 | פרשת ויקרא  | החטאת והאשם |
הרב אלחנן סמט  | המאמר דן בעבירות שעליהם חייבים להביא חטאת או אשם, במשותף ובמייחד כל קבוצת עבירות.  |
| 194 | פרשת ויקרא  | הקרבנות העולים והיורדים |
הרב מאיר שפיגלמן  | גם החטאת וגם האשם הם, במידה מסויימת, קרבן עולה ויורד. בחטאת - סוג הקרבן נקבע לפי מעמדו של החוטא, ובאשם - לפי גילו. המאמר מנתח את ההבדלים הללו ואת תפקידם של החטאת והאשם.  |
| 195 | פרשת ויקרא  | קרבן המנחה |
הרב יונתן גרוסמן  | בין שני קרבנות הנדבה המובאים מהבהמה - העולה והשלמים - מביאה התורה את דיני קרבן המנחה. מה אופיו של קרבן המנחה. מה הקשר בינו לבין קרבן העולה, ומהם ההבדלים בין שניהם?  |
| 196 | פרשת צו  | זמן אכילת שלמים |
הרב יונתן גרוסמן  | זמן אכילת שלמי התודה הוא יום ולילה, בעוד זמן אכילת שאר השלמים הוא שני לילות והיום שביניהם. מהו טעמו של ההבדל? מה משמעותו של קרבן השלמים?  |
| 197 | פרשת צו  | פרשת צו מול פרשת ויקרא |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע התורה חוזרת שוב על דיני הקרבנות בפרשת צו, והלא הם כבר הוזכרו בפרשת ויקרא? מדוע סדר הקרבנות בפרשתנו שונה מהסדר שבפרשת ויקרא? מה משמעות הפתיחה: "זאת התורה"?  |
| 198 | פרשת צו  | מנחת חינוך ומנחת חביתין |
הרב אלחנן סמט  | משפט הכתובים, נראה שהפרשה העוסקת במנחת החינוך ובמנחת החביתין עוסקת בעצם רק במנחה אחת. בשל סתירות בפרשה זו, למדו חז"ל שהתורה מצווה על שתי מנחות שונות. המאמר סוקר את שיטות המפרשים השונות בהבנת פשוטו של המקרא.  |
| 199 | פרשת צו  | בין פרשת צו לפרשת ויקרא |
הרב מאיר שפיגלמן  | ישנם מספר הבדלים בין תיאור הקרבנות בפרשתינו לבין תיאורם בפרשת ויקרא: סדר הקרבנות, הדינים המוזכרים ועוד. המאמר עוסק בהבדל המהותי שבין שתי הפרשיות: פרשת ויקרא מתארת את דיני הקרבנות מנקודת מבטו של מביא הקרבן, ואילו פרשת צו מתארת אותם מנקודת מבטו של הכהן המקריב.  |
| 200 | פרשת צו  | רציפות ותמורה במשכן |
הרב יונתן גרוסמן  | בניגוד לפרשות החטאת, האשם והשלמים, אחרי הכותרת "זאת תורת העולה" התורה אינה מפרטת את פרטי קרבן העולה, אלא דנה (פעמיים) בפינוי המזבח מהדשן שעליו ובאש התמיד שעל המזבח. לדעת רש"י, יש הבדל בין פינוי הדשן מהמזבח לבין תרומת הדשן, אך בפשוטו של מקרא נראה שהיה רק פינוי אחד של הדשן. בפרשיית "תורת העולה", התורה רומזת לכך שבמקביל לכוהנים האוכלים חלק מהקרבנות האחרים, אש המזבח זוכה 'לאכול' את קרבן העולה.  |
| 201 | פרשת שמיני  | היום השמיני וחטא נדב ואביהו |
הרב יונתן גרוסמן  | מה היה חטאם של נדב ואביהו? מאמר זה מציע הסבר הקשור לתפקידם של הכוהנים ולמעמדם של ישראל ביחס להשראת השכינה.  |
| 202 | פרשת שמיני  | דיני בעלי החיים: הטמא והטהור |
הרב אלחנן סמט  | כאשר בוחנים את מבנה הפרק, נראה שהתורה מערבבת בין איסורי האכילה לבין ענייני הטומאה. האם יש קשר בין איסורי האכילה לבין הטומאות? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע הרמיזות הספרותיות שבפרק.  |
| 203 | פרשת שמיני  | שבעת ימי המילואים והיום השמיני |
הרב מנחם ליבטאג  | לכאורה, סיפור שבעת ימי המילואים היה צריך להופיע בחומש שמות. ממיקומו בספר ויקרא, ניתן ללמוד פרטים חשובים על תפקיד המשכן. מה ההבדל בין שבעת ימי המילואים לבין יום השמיני? מהו הקשר בין היום השמיני לבין יום הכיפורים ושבועות?  |
| 204 | פרשת שמיני  | בין החיה הנאכלת לבין החיה אשר לא תאכל |
הרב אלחנן סמט  | מה משמעותו של סדר החיות האסורות באכילה? מה דינם של חיות שאיסורם לא הוזכר במפורש, אבל אין להם סימני טהרה? מה דינו של בשר אדם? מדוע לא נזכר דינו בתורה במפורש?  |
| 205 | פרשת שמיני  | חטאם של בני אהרן |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע חטאו נדב ואביהו דווקא ביום השמיני לימי המילואים? נראה, חטאם נבע מטעות בהבנת מעמדם. לכהן הגדול יש אופי כפול: כהן גדול וכהן משוח. בני אהרון היו כהנים הדיוטות, אבל הם נמשחו. עובדה זו - היא שגרמה לטעותם של נדב ואביהו.  |
| 206 | פרשת שמיני  | היום השמיני - ההפתעה שבגילוי |
הרב יונתן גרוסמן  | למרבה הפלא, בציווי על ימי המילואים שבספר שמות - היום השמיני אינו נזכר כלל. השיעור בוחן את היחס שבין שבעת ימי המילואים הראשונים לבין היום השמיני לאור מבנים אחרים של 'שבעה ושמונה' בספר ויקרא. נראה, שכוונת התורה לרמוז לכך שבספר שמות - לא היה הכרח שהיום השמיני אכן יתרחש, וממילא לא ניתן היה לצוות עליו. התגלות שכינה היא תמיד אירוע המתרחש באופן לא-צפוי, ואי אפשר לחזותו מראש.  |
| 207 | פרשת תזריע  | חיוב נשים בטבילה |
הרב מאיר שפיגלמן  | בחינה מדוקדקת של פרשיות הטהרה מגלה שהתורה אינה מצווה לעולם על נשים לטבול. מהו פשר עובדה מפתיעה זו?  |
| 208 | פרשת תזריע  | טומאת יולדת ומילה לשמונה |
הרב אלחנן סמט  | עיונים במיקומה של פרשת טומאת היולדת, בטעם המילה דווקא ביום השמיני ובקשר שבין שניהם.  |
| 209 | פרשת תזריע  | משמעותו המקראית של המספר שמונה |
הרב מנחם ליבטאג  | המאמר בוחן את משמעותו של המספר שמונה במקרא. בחינה זו נעשית על רקע ברית המילה, טהרתו של המצורע, היום השמיני למילואים ושמיני עצרת. למסקנה, המספר שבע מייצג את הטבע, והמספר שמונה - את מה שמעבר לטבע.  |
| 210 | פרשת תזריע  | טהרת המצורע |
הרב מאיר שפיגלמן  | התורה מצווה לשלח את כל הטמאים מהמחנה, אבל בפרשתינו נאמר ציווי זה רק לגבי המצורע, מדוע? מה המיוחד בטהרתו של המצורע? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ניתוח תהליך טהרתם של כל הטמאים.  |
| 211 | פרשיות תזריע-מצורע  | טעמי טומאת הצרעת ושאר טומאות |
הרב אלחנן סמט  | מה מלמד אותנו המבנה של פרשת הצרעת? מהי הצרעת? מה המשמעות של טומאת הצרעת? המאמר דן בשאלות אלו על רקע הדיון בשאלת משמעות כל הטומאות שבתורה, ובפרט - טומאת הצרעת.  |
| 212 | פרשת מצורע  | הטבילה |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בתהליכי הטהרה של הטמאים השונים, ובעיקר בתפקידה של הטבילה - המופיעה גם במקומות שאין בהם טומאה.  |
| 213 | פרשת אחרי-מות  | עבודת יום הכיפורים וספר בראשית |
  | מה פשר השעיר שנשלח לעזאזל? מהו הקשר בין שעיר זה לבין פרשת שחוטי חוץ, המובאת בסמוך?  |
| 214 | פרשת אחרי-מות  | מה בין כרת לבין מיתה בידי שמים? |
הרב יצחק גוטמן  | מה ההבדל בין עונש הכרת לבין עונש המיתה בידי שמיים? המאמר דן בשיטות הראשונים השונות העוסקות בשאלה זו.  |
| 215 | פרשת אחרי-מות  | המאבק בין טוב לרע בעבודת יום הכיפורים |
הרב אליקים קרומביין  | בתחילת חומש ויקרא מפרטת התורה איזה קרבן צריך האדם להביא על כל חטא. לאור זאת - מדוע בכלל נצרכת עבודת יום הכיפורים? הרי האדם כבר הביא קרבן כדי לכפר על עוונו? התשובה לשאלה זו טמונה בעובדה שהחטא לא רק מחייב אלא גם מטמא, וטומאה זו מועברת רק ביום כיפור.  |
| 216 | פרשת אחרי-מות  | בזאת יבא אהרן אל הקודש |
הרב אליקים קרומביין  | מה טיבה של כניסתו של אהרן אל הקודש ביום הכיפורים? עיון בפירוש הגר"א לפרשה זו.  |
| 217 | פרשת אחרי-מות  | טעמם של איסורי העריות |
הרב אלחנן סמט  | כבר בחז"ל ובראשונים מצאנו מחלוקת בטעמו של איסור גילוי עריות: האם הוא נחשב לחוק או למשפט. המאמר דן בשיטות המגדירות את איסור גילוי העריות כמשפט, ומביא טעמים שונים לאיסור זה.  |
| 218 | פרשת אחרי-מות  | פרשת העריות |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בניתוח פרשת העריות: סדר האיסורים, מבנה הפרשה, הנשים הכלולות בה ואלו שאינן כלולות בה, וחלות האיסור על האישה.  |
| 219 | פרשת אחרי-מות  | בגדי הלבן בעבודת יום הכיפורים |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע לובש הכהן הגדול בגדי לבן ("בגדי בד") בעבודת יום הכיפורים? הרמב"ן הסביר שהדבר מסמל מעלה מיוחדת של הכהן הגדול ביום זה, אולם השוואה למקומות אחרים שבהם נדרש הכהן ללבוש בגדי בד(תרומת הדשן ומכנסי הכהן) מלמדת שבגדי הבד מסמלים דווקא ירידה ממעלתו הרגילה של הכהן. נראה, שיום הכיפורים (במקביל ליום השמיני למילואים) הוא יום של 'התחלה מחדש'. הכהן, ביחד עם המקדש כולו, חוזר למצבו שלפני לבישת הבגדים, כדי שיוכל לשוב וללבוש את בגדי הקודש בטהרה ובקדושה.  |
| 220 | פרשיות אחרי-קדושים  | דם ורצח בעלי חיים |
הרב יונתן גרוסמן  | מהו יחסה של התורה לאכילת בשר? המאמר עוסק בשאלה זו תוך עיון באיסור שחוטי חוץ, באיסור אכילת דם וחלב, ובציווי על כיסוי הדם בחיה ובעוף.  |
| 221 | פרשיות אחרי-קדושים  | ואשה אל אחותה לא תקח |
הרב אלחנן סמט  | המאמר דן בהסבר האיסור של שתי אחיות, כולל הסברים של כתות שפרשו מהיהדות. המאמר גם דן בסיבת האיסור, ובהסבר מעשהו של יעקב, שנשא שתי אחיות.  |
| 222 | פרשת קדושים  | קדושים תהיו – "רוב גופי תורה תלויים בה" |
הרב ראובן טרגין  | תחילת פרשת קדושים מעלה מספר תמיהות: מהו הבסיס לסדרם של פרקי הפרשה? מה ההיגיון העומד מאחורי סדר הציוויים? מדוע בא פרק י"ט בין פרקים י"ח וכ', למרות ששניהם עוסקים באותו נושא? בשאלות אלו עוסק המאמר, באמצעות הבנת המבנה של פרק י"ט.  |
| 223 | פרשת קדושים  | ולפני עור לא תתן מכשל |
הרב אלחנן סמט  | עיון מדוקדק בהבנתם המטפורית של חז"ל ושל הראשונים את הפסוק "ולפני עיוור לא תתן מכשול", על רקע דיון עקרוני בהבנה מטפורית במקרא.  |
| 224 | פרשת קדושים  | פרשת קדושים מול אחרי מות |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע חוזרת התורה בפרשת קדושים על הציוויים שנאמרו כבר בפרשת אחרי מות? ישנם כמה הבדלים קטנים, המסבירים חזרה זו.  |
| 225 | פרשת קדושים  | ה"יום" ההלכתי |
הרב מאיר שפיגלמן  | האם היממה מתחילה מהלילה או מהיום? בתורה נראה ששתי האפשרויות נכונות. המאמר עוסק בנקודה זו, ומסביר על פיה את ציוויי קרבן הפסח השונים.  |
| 226 | פרשת אמור  | שתי בחינות בחג הסוכות |
הרב אברהם שאמע  | התורה חותמת את פרשת המועדות פעמיים. מדוע מופיעה חתימה כפולה זו?  |
| 227 | פרשת אמור  | פרשת אמור |
יעקב דון  | בתוך פרשיות של חוקים ומשפטים, הוראות והנהגות, מופיעה פתאום פרשת המקלל, השונה באופייה מהפרשיות שלפניה ושלאחריה. המאמר עוסק בסמיכות הפרשיות שבין פרשת המקלל לפרשיות שלפניה.  |
| 228 | פרשת אמור  | ממחרת השבת |
הרב יואל בן- נון  | כידוע, חז"ל דרשו את הביטוי "ממחרת השבת" כמתייחס למחרת יו"ט הראשון של פסח. המאמר בוחן דרשה זו לאור כפילות פרשת המועדות ולאור לוח השנה הכפול של העם היהודי.  |
| 229 | פרשת אמור  | זמן קדוש |
הרב יונתן גרוסמן  | בפרשתינו, מתוודעים אנו לחידוש חשוב: ישנם זמנים קדושים. המאמר עוסק בחידוש זה, ובהבהרת הבדל שבין השבת לבין שאר הימים הטובים.  |
| 230 | פרשת אמור  | יום הכיפורים |
הרב יונתן גרוסמן  | מהו "מקרא קודש"? מדוע פרשיית יום הכיפורים שבפרשת המועדות כתובה בצורה כפולה? מהו היחס בין יום הכיפורים במשכן לבין יום הכיפורים בגבולין? מהו הקשר בין יום הכיפורים לבין חג השבועות?  |
| 231 | פרשת אמור  | ממחרת השבת |
הרב אלחנן סמט  | עיון ודיון בשיטת רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי בפירוש הפסוק "ממחרת השבת", שיוחס ע"י חז"ל, כידוע, למחרת יו"ט הראשון של פסח.  |
| 232 | פרשת אמור  | החגים בתורה |
הרב מנחם ליבטאג  | בחלקו הראשון, סוקר המאמר את הופעת החגים בתורה. בחלקו השני, הוא עוסק בתיארוך הכפול - השמשי והירחי - של החגים, ובמשמעות שני התיארוכים הללו.  |
| 233 | פרשת אמור  | פרשת המועדות |
הרב אלחנן סמט  | פרשת המועדות מעלה מספר שאלות: מה הקשר בין השבת לבין המועדות? מדוע מזכירה התורה באמצע פרשת המועדות את מצוות הפאה והלקט? מה פשר הסיכום הכפול בחג הסוכות? המאמר דן בשאלות אלו על רקע דיון במבנה הפרשה, ובאמצעות חלוקתה לשתי מחציות מקבילות.  |
| 234 | פרשת אמור  | פרשת המקלל |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע בחרה התורה לשזור את פרשת המקלל עם פרשה העוסקת בדיני נזיקין? את מי בדיוק קילל המקלל? מה הקשר בין פרשת המקלל לבין הפרשה שלפניה ושאחריה? המאמר עוסק בניתוח פרשת המקלל, תוך השוואתה לפרשת הכאת המצרי על ידי משה.  |
| 235 | פרשת בהר  | פרשת בהר ופרשת בחוקותי |
  | האם יש קשר בין פרשת בהר לבין פרשת בחוקותי?  |
| 236 | פרשת בהר  | פרשת בהר |
הרב זאב ויטמן  | מתי נאמרה פרשת בהר?  |
| 237 | פרשת בהר  | עבד עברי - אחד או שניים? |
הרב אלחנן סמט  | ההבדלים הרבים בין דיני עבד בפרשת משפטים לבין דיני עבד בפרשתנו מעלים את השאלה: האם מדובר על אותו סוג של עבד, או שאלו הם שני סוגים שונים? אם אכן שני סוגים של עבד לפנינו - מהו טעם ההבדלים שביניהם?  |
| 238 | פרשת בהר  | מיקומה של פרשת בהר |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע ציוויים שנאמרו בהר סיני מופיעים רק בסוף ספר ויקרא? המאמר עוסק בשאלה זו, ומציע מבנה כיאסטי העוטף את ספר ויקרא ואת רובו של ספר שמות.  |
| 239 | פרשת בהר  | היובל והשמיטה |
הרב מאיר שפיגלמן  | מפשטי המקראות נראה שדיני השמיטה והיובל דומים, אך בעצם הטעמים העומדים ביסוד הדינים הללו - שונים. החלוקה בין היובל לבין השמיטה מסבירה גם את דיניהם השונים וגם את צורת הספירה הייחודית של כל אחד מהם.  |
| 240 | פרשיות בהר-בחוקותי  | בעלותם של אדם ואלוקיו |
הרב ראובן טרגין  | מה פשר מיקומן של פרשיות בהר ובחוקותי? מה מייחד את העניינים הנידונים בהן? המאמר טוען, שפרשיות אלו עוסקות בעניינים המדגישים את ההגבלה של בעלות ה' על בעלות האדם.  |
| 241 | פרשיות בהר-בחוקותי  | ברית בחוקותי ומצוַת השמיטה |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע הפרשה פותחת בציון מקום אמירת הדברים ("בהר סיני")? מדוע הציוויים שבפרשתנו - ובעיקר מצוות השמיטה והיובל - נזכרו דווקא בסוף חומש ויקרא?  |
| 242 | פרשיות בהר-בחוקותי  | 'נספח אחרון' למעמד הר סיני |
הרב יונתן גרוסמן  | ניתן להביא ראיות רבות לכך שהברכות והקללות מתייחסות באופן ישיר למצוות השמיטה והיובל: סמיכות הפרשיות, המספר שבע החוזר בפרשיית הקללות, הקשר בין הגלות לבין ריצוי שנות השמיטה שישראל לא שמרו, הקבלות לשוניות שונות ומועד אמירת פרשות בהר ובחוקותי - במעמד הר סיני. מתי נצטוו ישראל במצוות אלו? נראה, שמצוות השמיטה והיובל ופרשת הברכות והקללות הם "ספר הברית", שקרא משה באוזני העם במהלך ברית האגנות שנכרתה בהר סיני. פרשת בחוקותי, אם כן, מכילה את הסנקציות המובנות בברית סיני, במקביל לתפקיד פרשת התוכחה שבכי-תבוא בברית ערבות מואב.  |
| 243 | פרשיות בהר-בחוקותי  | סיום מרומם לספר ויקרא |
הרב אלחנן סמט  | האם פרשיות בהו ובחוקותי הן פרשה אחת או שתי פרשיות? "מה עניין שמיטה להר סיני" - מדוע באמת נזכר הר סיני בפתיחת פרשת בהר? מדוע נבחרו דווקא פרשיות אלו לסיים את ספר ויקרא? מה הקשר בין הברכות והקללות לבין מצוות השמיטה והיובל?  |
| 244 | פרשיות בהר-בחוקותי  | ארבע מצוות הספירה שבתורה |
הרב אלחנן סמט  | האם דיניהם של כל מצוות הספירה שווים? האם זבה צריכה לספור את ימיה כמו ספירת העומר? אם לא - מדוע לא? מהי המשמעות של ספירת העומר? מדוע אין בתורה תאריך לחג השבועות?  |
| 245 | פרשת בחוקותי  | הארץ והברית |
הרב חנוך גמליאל  | המאמר עוסק במשמעותה של ארץ ישראל, בעקבות הזכרת מעמדה בפרשת הקללות, ובעקבות הביטוי "ריצוי הארץ" המוזכר בפרשה.  |
| 246 | פרשת בחוקותי  | סיומו של ספר ויקרא |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע לא סיימה התורה את ספר ויקרא בפרשת התוכחה, ובמקום זאת הוסיפה את פרשת הערכים? איזו יחידה חותם הפסוק: "אלה החוקים והמשפטים והתורות"?  |
| 247 | פרשת בחוקותי  | עשרת הדברות |
הרב מאיר שפיגלמן  | נראה ששלוש הפרשיות האחרונות של ספר ויקרא - קדושים, בהר ובחוקותי - הן חזרה על עשרת הדברות. מדוע חזרה התורה על עשרת הדברות פעם נוספת? ומדוע ניסוח עשרת הדברות שונה מניסוחן בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן?, העיקרון המנחה את ההסבר הוא שפרשיות אלו ניתנו בין הלוחות הראשונים לבין הלוחות השניים.  |
פרשה במדבר
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 248 | פרשת במדבר  | עיונים בהפטרת השבוע |
הרב יהודה שביב  | הפטרת פרשת במדבר מתארת את תקופת המדבר כתקופה של אירוסין בין הקב"ה לבין עם ישראל. מה פשר הפטרה זו?  |
| 249 | פרשת במדבר  | פקידת הלויים |
הרב יונתן גרוסמן  | המאמר עוסק במנייתם הכפולה של הלויים, ובמינוים הכפול: מצד עצמם, ובתור שליחים של עם ישראל.  |
| 250 | פרשת במדבר  | המפקדים במדבר |
הרב אלחנן סמט  | המפקדים המוזכרים בחומש במדבר מעלים מספר שאלות. מאמר זה מתמקד בשתי שאלות: איך יכול להיות שמספר בני ישראל זהה למספרם במפקד המוזכר בסוף ספר שמות? ומה הצורך בשני מפקדים כאשר ההפרש ביניהם הוא כשבעה חודשים בלבד?  |
| 251 | פרשת במדבר  | סדר הופעתם של השבטים |
הרב מנחם ליבטאג  | רשימות השבטים מופיעות בפרשתנו שלוש פעמים, ובכל פעם בהבדלים מסויימים. מדוע סדר השבטים שונה בכל פעם?  |
| 252 | פרשת במדבר  | שיטת עיגול המספרים במפקדי בנ"י |
הרב אלחנן סמט  | מהי שיטת מסירת המספרים בתורה? האם התורה מעגלת למאות שלמות, לעשרות שלמות, או שמא היא אינה מעגלת כלל?  |
| 253 | פרשת במדבר  | כיסויי המשכן |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בניתוח מדוקדק של הפרטים השונים הנוגעים לסוגים השונים של כיסויי הכלים ובמשמעותם.  |
| 254 | פרשת במדבר  | "מה טובו אוהליך יעקב" - על ארגון מרכבת השכינה |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע סודרו השבטים בחנייתם על פי סדר השבטים? מדוע המשכן שכן באמצע המחנה, ולא בראשו? העובדה שדווקא בתוך המדבר, מקום חסר גבולות וסדר, עם ישראל חונה בסדר מופתי מבטאת את ייחודו של העם ואת חשיבות המבנה המשפחתי-שבטי שלו. הציורים שצוירו על דגלי השבטים הם פני החיות הנושאות את מרכבת השכינה, וכך מבטא הכתוב את העובדה שעם ישראל מהווה מרכבה לשכינה על הארץ, במקביל למרכבה השמיימית של הכרובים.  |
| 255 | פרשת נשא  | ברכת כהנים - מיהו המברך? |
דוד טי  | מיהו המברך בברכת כהנים? האם זה הכהן, או שמא הקב"ה הוא המברך והכהן הוא רק כלי המעביר את הברכה? המאמר דן בשאלות אלו לאור מדרשי חז"ל בנושא ולאור הלכות ברכת הכהנים.  |
| 256 | פרשת נשא  | דיבור ושתיקה |
איתמר אלדר  | 'דור המדבר' - 'מדבר' מלשון דיבור. כל חטאי עם ישראל נעשו כי הם לא ידעו להשתמש בכוח הדיבור שהיה להם. ארבעים שנות הנדודים במדבר לימדו את בני ישראל כיצד להשתמש בכוח הדיבור, וכך התעלו משירת הים של משה אל שירת הבאר של כל ישראל.  |
| 257 | פרשת נשא  | משכן ונזיר |
הרב יונתן גרוסמן  | מהי משמעותם של קובץ המצוות שבפרשתנו? משמעות מצוות אלו ותפקיד המשכן בתוכם הוא להראות את תפקידו החשוב והיומיומי של המשכן.  |
| 258 | פרשת נשא  | מפקדי הלוויים ומספר הבכורות |
הרב אלחנן סמט  | מפקד הלוויים בספר במדבר מעלה מספר שאלות, ובעיקר את השאלה מדוע מספרם של בני לוי קטן בהרבה ממספרם של כל שאר השבטים. המאמר עוסק בשאלה זו על רקע דברי המפרשים, ועל רקע מודל מדעי שנבנה כדי לאמת את הנתונים הללו.  |
| 259 | פרשת נשא  | הפרשיות בפרשת נשא |
הרב מנחם ליבטאג  | המאמר עוסק במבנהו של ספר במדבר, הנראה במבט ראשון כחסר מבנה משמעותי בגלל השילוב בין סיפורים לבין מצוות. השילוב הזה נועד להדגיש את ההשפעה הרוחנית של המצוות של חייו של היהודי.  |
| 260 | פרשת נשא  | פרשת סוטה |
הרב אלחנן סמט  | פרשת סוטה מעלה מספר תמיהות: כיצד מבטיחה התורה נס קבוע, כאשר מהותו של הנס מבוססת על זמניוּת? כיצד מתערב הקב"ה בעניין הנתון לדיינים, והלא נאמר "לא בשמים היא"? מדוע נמחק שם ה' על המים? המאמר עוסק בפרטי הדינים של פרשת הסוטה, ובכך שופך אור חדש על ההבנה הרגילה של הפרשה: מטרת הבדיקה אינה לברר את האמת, אלא להעניק לזוג דרך לתקן את חייו. על פי הבנה זו, ניתן גם לענות על השאלות שהוזכרו לעיל.  |
| 261 | פרשת נשא  | ההסתכלות האלוקית מול זו האנושית |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בשלוש נקודות: מבנה המשכן, סדר חניית השבטים וסדר האבנים על האפוד. שלוש הנקודות האלו קשורות אחת לשנייה, שכן בא בהן לידי ביטוי ההבדל שבין ההסתכלות האלוקית לבין ההסתכלות האנושית.  |
| 262 | פרשת נשא  | "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה?" |
הרב אמנון בזק  | מדוע סמכה התורה את פרשיות הסוטה והנזיר לענייני הקדשת הלויים? נראה, שהתורה מבקשת להשוות בין קדושת הכהנים לבין קדושת הנזיר, ולרמוז שכל אדם מישראל יכול להגיע, לזמן מסויים, לקדושתם המיוחדת של הכוהנים. פרשת הסוטה באה כהשוואה ניגודית: מטרתה להדגיש את הניגוד החריף הקיים בין הנזיר לבין הסוטה. על רקע זה, יש להבין ציוויים שונים כמו איסור התספורת לנזיר, חובת התספורת לכהן הגדול ופריעת ראש האישה הסוטה. השיער הוא נזר, והיחס אליו משתנה לפי קדושתו היחסית של האדם.  |
| 263 | פרשת בהעלותך  | משה ויהושע -דמותו של יהושע בתורה |
הרב דוד נתיב  | מה היה היחס בין שני מנהיגיהם של ישראל - בין משה ליהושע?  |
| 264 | פרשת בהעלותך  | משה ויהושע -דמותו של יהושע בתורה (ח"ב) |
הרב דוד נתיב  | מה היה היחס בין שני מנהיגיהם של ישראל - בין משה ליהושע?  |
| 265 | פרשת בהעלותך  | והאיש משה עניו מאוד |
מיכאל שפרבר  | המאמר עוסק במשמעות הענווה של משה, וביחס בינה לבין מנהיגותו.  |
| 266 | פרשת בהעלותך  | משה ומרים |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע משה 'נשבר' דווקא בקברות התאווה? מה ההבדל המהותי בין התלונות שבפרשתינו לבין כל שאר התלונות של בני ישראל?  |
| 267 | פרשת בהעלותך  | מנהיגות במשבר |
הרב אלחנן סמט  | עיון מדוקדק בפרשיות המתאוננים והמתאווים: מהות התלונות, טענתו של משה ופתרונו של הקב"ה בדמות שבעים הזקנים ובהתנבאותם של אלדד ומידד.  |
| 268 | פרשת בהעלותך  | ויהי בנסוע הארון |
הרב מנחם ליבטאג  | מה משמעות חלוקת ספר במדבר לשלושה ספרים? מדוע הוסיף ה' את שבעים הזקנים להנהגת בני ישראל? מדוע הגיב לכך כפי שהוא הגיב?  |
| 269 | פרשת בהעלותך  | משה, אהרן ומרים והאישה הכושית |
הרב אלחנן סמט  | מי היא האישה הכושית שלקח לו משה? מה בדיוק טענו אהרן ומרים? המאמר דן בפרשה סבוכה זו תוך ניתוח המבנה שלה, חלוקתה לשתי מחציות, ועיון בדברי המפרשים השונים.  |
| 270 | פרשת בהעלותך  | חטאם של בני ישראל |
הרב מאיר שפיגלמן  | מה פשר טענתם של בני ישראל? מדוע הקב"ה נותן בשר לעם ובסוף מעניש אותם? מהי משמעות ההתנבאות של אלדד ומידד?  |
| 271 | פרשת בהעלותך  | "והיית לנו לעינים" |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע מכניסה התורה את פניית משה לחובב חותנו להצטרף לעם ישראל במסעם במדבר באמצע פרשיות המסע? מדוע לא מוזכרת בתורה תשובתו של חובב?  |
| 272 | פרשת שלח-לך  | האם נענש משה בשל חטא המרגלים, ומדוע? |
הרב יעקב מדן  | מה היה החטא שבגללו נגזר על משה שלא להיכנס לארץ? האם היה זה חטא המרגלים, אולי חטא מי מריבה, ואולי אף אחד משניהם?  |
| 273 | פרשת שלח-לך  | ויהיו בני ישראל במדבר |
מוטי ספראי  | פרשת שלח-לך מכילה סיפורים רבים, שהקשר ביניהם אינו ברור. מהו הקשר בין פרשיות המרגלים, הנסכים, החלה, חטאת עבודה זרה, המקושש והציצית?  |
| 274 | פרשת שלח-לך  | ריגול צבאי וריגול מדיני |
הרב יונתן גרוסמן  | השוואה מדוקדקת בין המרגלים ששלח משה לבין המרגלים ששלח יהושע, מלמדת אותנו על תפקידם של המרגלים ששלח משה: ריגול מדיני ולא ריגול צבאי.  |
| 275 | פרשת שלח-לך  | חטא התרים את הארץ |
הרב אלחנן סמט  | במה בדיוק חטאו המרגלים? האם היה תפקידם לרגל או לתור? מהי המשמעות של "לתור את הארץ"?  |
| 276 | פרשת שלח-לך  | חטא המרגלים |
הרב מנחם ליבטאג  | מה בדיוק היה תפקידם של המרגלים - לרגל את הארץ או לתור אותה? מה בדיוק היה חטאם? נראה, שחטאם היה בחוסר מנהיגות ובחוסר אמונה בעם.  |
| 277 | פרשת שלח-לך  | המעפילים |
הרב אלחנן סמט  | המאמר עוסק בניתוח פרשת המעפילים: מבנה הפרשה, משמעות המילה 'מעפילים', ומטרתם של המעפילים.  |
| 278 | פרשת שלח-לך  | עם ישראל וארץ ישראל |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בקשר בין שלוש המצוות שבסוף הפרשה - נסכים, חלה וקרבן חטאת - לבין חטא המרגלים. הקשר נובע מהקשר המיוחד שבין עם ישראל לארצו, בהקשר של עבודת ה'.  |
| 279 | פרשת שלח-לך  | "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" |
הרב אמנון בזק  | מה הקשר בין מצוַת הציצית לבין פרשת המרגלים שלפניה? מה הקשר בין פרשיות אלו לבין הפרשיות שבסוף פרשת בהעלותך - מסע המחנה, משה וחובב והתלונות על המן? נראה, שמטרתה של מצוַת הציצית היא להזכיר לבני ישראל שעליהם להתבונן על המציאות במבט אמונה, ולא במבט ריאלי-חילוני. חטא המרגלים היה שהם פירשו את מה שראו עיניהם בצורה חילונית, ובכך זנו מאחרי ה' ותרו אחרי לבם. ייתכן ששורש חטאם נעוץ עוד בבקשתו של משה מחובב, "אל נא תעזוב אותנו... והיית לנו לעיניים".  |
| 280 | פרשת קרח  | מחלוקתו של קרח |
הרב אמנון בזק  | מדוע קבעו חז"ל שמחלוקת קרח ועדתו הייתה שלא לשם שמיים? כיצד קביעה זו באה לידי ביטוי בפשט הפסוקים?  |
| 281 | פרשת קרח  | מעשר דגנך תירושך ויצהרך, ובכורות בקרך וצאנך |
הרב ברוך קץ  | עיונים במצוות המעשר והבכורות על רקע הסתירות הרבות הקיימות בין הפרשיות השונות העוסקות במצוות אלו.  |
| 282 | פרשת קרח  | שתי תלונות העם ובחירה חוזרת של אהרן |
הרב יונתן גרוסמן  | פרשת קרח מעלה כמה תמיהות לגבי התלונות השונות וסדרן. מאמר זה מנתח את התלונות ואת ה'מבחנים' שנעשו כתגובה לאותם תלונות.  |
| 283 | פרשת קרח  | מנהיגות במבחן ההתמודדות בשתי חזיתות |
הרב אלחנן סמט  | בפרשת קרח נראה שנשזרו שני סיפורים שאינם קשורים זה בזה: תלונתו של קרח מצד אחד ותלונתם של דתן ואבירם מצד שני. האם אלו באמת שני סיפורים, או רק סיפור אחד המתרחש בשני מקומות? המאמר עוסק בשאלה זו ובקשיים אחרים, הן לפי התוכן והן לפי האמצעים הספרותיים השונים.  |
| 284 | פרשת קרח  | התיאור החסר בפרשת קרח |
הרב מנחם ליבטאג  | בחינה מדוקדקת של פרשת קרח מעלה שהיא מזכירה שתי קבוצות נפרדות, שהורכבו מאנשים שונים וטענו טענות שונות. למרות זאת, הכתוב בוחר לשזור את שתי הקבוצות ביחד. מדוע? כדי לענות על שאלה זו צריך לבחון את תפקידו של קרח, שכנראה איגד את שתי הקבוצות הללו. לכך, כנראה, כיוונו חז"ל בדבריהם על מחלוקת קרח ועדתו - למניעיו הנסתרים של קרח, ולא למניעים הגלויים, הנראים לגיטימיים לחלוטין.  |
| 285 | פרשת קרח  | דתן ואבירם |
הרב אלחנן סמט  | המאמר דן בדבריהם של דתן ואבירם אודות בקשת משה אליהם לעלות אליו. אם נחלק את דבריהם לשתי מחציות, נוכל להבין אותם ביתר דיוק, ולהכריע בשאלה מתי התרחשו המאורעות המתוארים בפרשתנו.  |
| 286 | פרשת קרח  | טענותיו של קרח |
הרב מאיר שפיגלמן  | כיצד הציע משה לעדת קרח הצעה שהיא אסורה ותגרום למותם? המאמר עוסק בשאלה זו ובעוד שאלות העולות בפרשתינו. התשובה להן נובעת מניתוח השתלשלות המאורעות על רקע עמדתו של משה, ועל רקע הטענות השונות הנטענות בחלקים השונים של הפרשה.  |
| 287 | פרשת קרח  | "ותפתח הארץ את פיה" |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע נענשו דתן ואבירם דווקא בבליעתם בארץ? האם בכלל יש טעם לחפש סיבה לכך שנבחר עונש זה ולא אחר? בניגוד לאסוציאציה הטבעית, המדמה את עונשם של דתן ואבירם לקבורה באדמה, התורה מדמה אותו דווקא ל'היבלעות' או ל'היאכלות' באדמה. ייתכן שיש כאן מידה כנגד מידה: הם פערו פיהם על משה, והאדמה פערה פיה ובלעה אותם; הם ביקשו שלא לעלות אל משה ושלא לעלות לארץ ישראל, ולבסוף - ירדו חיים שאולה; הם התחברו למרגלים, כינו את מצרים "ארץ זבת חלב" ואת ארץ ישראל "ארץ אוכלת יושביה", ולבסוף הם עצמם נאכלו באדמה.  |
| 288 | פרשת חוקת  | חטא מי מריבה |
הרצל רוזנברג  | מה היה חטאו של משה במי מריבה? פרשנים רבים עסקו בכך, אך אנו ננסה לארוג את השיטות המרכזיות לשיטה אחת כוללת.  |
| 289 | פרשת חוקת  | זהב ואפר - בין המשכן והעגל לפרה האדומה |
הרב משה ליכטנשטיין  | אחד מהדילמות המרכזיות בעבודת ה' היא המתח המתמיד הקיים בין ההמחשה לבין ההפשטה. המאמר עוסק בהשלכות של דילמה זו על אירועי החצי השני של ספר שמות, לאור פרשת פרה.  |
| 290 | פרשת חוקת  | נדרו של יפתח |
יהונתן יעקבס  | מתי נדר יפתח את נדרו? מה בדיוק הייתה כוונתו? מדוע נקט בלשון מיוחדת?  |
| 291 | פרשת חוקת  | חטא משה ואהרן |
הרב יונתן גרוסמן  | מה היה חטאם של משה ואהרן במי מריבה? המאמר מנסה להציע הסבר לחטאם של אבות האומה, על רקע השוואה לפרשת בשלח בכלל ולתלונת בני ישראל על צמאונם בפרט.  |
| 292 | פרשת חוקת  | פרשת דרכים בספר במדבר |
הרב אלחנן סמט  | האירועים המתוארים בפרשת חקת אירעו בשנה הארבעים. בשנה זו, עם ישראל הורכב מדור הבנים של חוטאי חטא המרגלים. עובדה זו מאירה באור אחר את מעשיהם, ובעיקר את תלונותיהם ואת חטאם של משה ואהרן.  |
| 293 | פרשת חוקת  | חטא מי מריבה |
הרב מנחם ליבטאג  | לא משנה בדרכו של איזה פרשן נלך, עונשם של משה ואהרן נראה מוגזם. המאמר עוסק בשאלה זו, ומציע שהעונש הוא על תהליך ארוך, ולא על מעשה חד פעמי. בתהליך זה, התברר שמשה ואהרן אינם האנשים המתאימים להנהיג את עם ישראל ולהכניסו לארץ המובטחת.  |
| 294 | פרשת חוקת  | מי מריבה |
הרב אלחנן סמט  | הרבה קולמוסים נשברו על השאלה במה חטאו משה ואהרן. המאמר דן בשאלה מדוע לא זכו משה ואהרן להכניס את עם ישראל לארצו, על רקע ההבחנה בין דור המדבר, יוצאי מצרים, לבין הדור החדש הנכנס לארץ. האם התאימו משה ואהרן לדור החדש, לדור באי הארץ?  |
| 295 | פרשת חוקת  | חטאם של משה ואהרן |
הרב מאיר שפיגלמן  | במה חטא משה? מדוע נענש גם אהרן? המאמר סוקר את היחלשות מנהיגותו של משה, החל מחטא המרגלים ועד פרשת מי מריבה.  |
| 296 | פרשת חוקת  | בני ישראל - הדור החדש |
הרב אמנון בזק  | מדוע תגובתם של משה ואהרן על חטא מי מריבה חורגת מדפוסי התגובה הרגילים, על שאר התלונות שהתלוננו בני ישראל? נראה, שמשה ואהרן ציפו שהדור החדש, שנולד במדבר, יתנהג בצורה אחרת מדור יוצאי מצרים, שהרבו להתלונן במדבר. כתגובה על תלונות בני הדור החדש, מביא עליהם ה' נחשים ומצווה להקים את נחש הנחושת. ואכן, השימוש בנחש מצשיג את מטרתו: בני ישראל לומדים להאמין בה' - יראת העונש המביאה לידי אהבה. לראשונה הם שרים בעצמם (את שירת הבאר), ואף פועלים בעצמם כדי לכבוש את ארצו של סיחון.  |
| 297 | פרשת בלק  | הקללה לברכה |
הרב יהודה שביב  | מה ייחודה של פרשת בלק ובלעם, עד שהתורה והנביאים מזכירים את עצת בלק כניסיון חמור לפגוע בעם ישראל?  |
| 298 | פרשת בלק  | מבן בעור עד מול פעור |
הרב יעקב פישר  | המאמר עוסק במושג הראייה: מה היו יכולותיו של בלעם בן ציפור, ומה צריכה להיות דרכינו?  |
| 299 | פרשת בלק  | נבואתו הרביעית של בלעם |
ראובן גפני  | הנבואה הרביעית של בלעם מעלה מספר שאלות: היא שונה מאוד מקודמותיה, אף אחד לא אמר לבלעם להגיד אותה, לא ברור מה היא העצה שבלעם נתן בה לבלק, ועוד. מה פשרה של נבואה זו?  |
| 300 | פרשת בלק  | מה יעץ בלק ומה ענה אותו בלעם |
הרב מרדכי סבתו  | בחינה מדוקדקת של פרשת בלק מעלה שיש בה התמודדות כפולה: בין ה' לבלק, ובין ה' לבלעם.  |
| 301 | פרשת בלק  | פרשת האתון |
הרב אלחנן סמט  | נראה שפרשת האתון אינה תורמת דבר לעלילה שבפרשתנו, אלא רק מעלה מספר תמיהות. מה תפקידה של פרשת האתון? מה היא באה ללמד? המאמר מציע שפרשה זו נועדה ללמד את בלעם מה צפוי לו בהמשך, ומדוע כך הם הדברים.  |
| 302 | פרשת בלק  | בלעם הרשע |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע אמרו חז"ל שבלעם היה רשע, והרי מפשט הפסוקים עולה שהוא היה מאוד ממושמע לדברי ה'? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע עצת בלעם להחטיא את ישראל בערבות מואב.  |
| 303 | פרשת בלק  | סיפור החטא בבעל פעור כחתימת פרשת בלק |
הרב אלחנן סמט  | מה ראו מחלקי הפרשות לכלול בפרשת בלק את מחציתו הראשונה של סיפור החטא בבעל פעור, ובכך לחלק את הסיפור בין שתי פרשיות? עיון בפרשה זו מגלה את המשמעות העמוקה של החטא, את הקשר בינה לבין בלק ובלעם, ואת ההנהגה החדשה האמורה להתמודד עם המצב הזה.  |
| 304 | פרשת בלק  | סיפור האתון |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע מנסה בלעם לקלל את ישראל, והרי הוא הבין שהקב"ה איננו מעוניין בכך? מה פשר סיפור האתון? המאמר עוסק בשאלות אלו תוך כדי ניתוח דברי בלעם וכוונותיו, ובאמצעות הקבלה לסיפור האתון.  |
| 305 | פרשת בלק  | קנאות משה, קנאות נדב ואביהוא וקנאת פינחס |
הרב יונתן גרוסמן  | קיים קשר ענייני בולט בין חטא בעל פעור לבין חטא העגל. בשני המקרים, החטא (הכרוך בעבודה זרה ובגילוי עריות) נעשה אחרי גילוי שכינה המוני, בשניהם מתחוללת מגפה בעם ובשניהם אחד ממנהיגי העם - משה או פינחס - עוצר את חרון ה' בפעולה קנאית. כך, נוצר ניגוד בין פעולתו של פינחס בבעל פעור לבין אי-פעולתו של משה באותו אירוע. במקביל, קיים קשר בין קנאותו של פינחס בבעל פעור לבין קנאותם של נדב ואביהוא ביום השמיני לחנוכת המשכן; קשר המלמד אותנו על גבולות הקנאות ועל ההבדל שבין קנאות ראויה לבין קנאות פסולה.  |
| 306 | פרשת פינחס  | בעניין קרבנות המועדים שבפרשת פינחס |
נח חכם  | האם ניתן ללמוד מקרבנות כל חג על אופיו של החג?  |
| 307 | פרשת פינחס  | צלפחד בן חפר - חייב או זכאי |
עזרא קהלני  | על צלפחד נאמר בתורה "כי בחטאו מת". מה היה חטאו של צלפחד?  |
| 308 | פרשת פינחס  | קרבנות המוספים |
הרב יונתן גרוסמן  | אם נתבונן בדקדוק בפירוט קרבנות המוספים, נגלה שמסתתרת מאחוריהם השקפה כוללת על מהות החגים וסדרם. במאמר זה, ננסה לקלף מעט את הקליפות המסתירות את המסרים הטמונים ברשימת קרבנות המוספים של כל מועד.  |
| 309 | פרשת פינחס  | האם היו בנות צלפחד פמיניסטיות? |
הרב אלחנן סמט  | האם דרישת בנות צלפחד נבעה ממניעים פמיניסטיים? מעיון בפרשה עולה שהמניע כלל לא קשור לפמיניזם, אלא להעמדת 'שמו' של צלפחד. אמנם, מתשובת הקב"ה אפשר אולי ללמוד קצת על השוויון בין המינים.  |
| 310 | פרשת פינחס  | פרשת פנחס |
הרב מנחם ליבטאג  | הרצף בין חטאם של בני ישראל בערבות מואב לבין מלחמת מדין נקטע בכמה עניינים שאינם קשורים למלחמת מדין. מדוע סודרו כך האירועים במקרא? המאמר עונה על שאלה זו בהתבסס על כך שזהו החטא האחרון של בני ישראל במדבר, ומי ששרד עד כה - יהיה מבאי הארץ.  |
| 311 | פרשת פינחס  | הציווי אל משה לעלות אל הר העברים וסמיכת יהושוע |
הרב אלחנן סמט  | בפרשתנו מופיע הציווי למשה לעלות אל הר העברים, ולהיאסף שם אל עמיו. בפועל, עד מיתתו של משה אירעו עוד מאורעות רבים. מדוע הציווי מוזכר דווקא פה? המאמר עוסק בדברי המפרשים השונים, ומציע שציווי זה נאמר על העתיד, כהקדמה לפרשת מינויו של יהושע.  |
| 312 | פרשת פינחס  | המועדות |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בניתוח ההבדלים שבין החגים השונים: הן מצד פרטי הדינים, והן מצד יחס התורה אליהם.  |
| 313 | פרשת פינחס  | "מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו" |
הרב אמנון בזק  | מהו מעמדם של השבת ושל ראש החודש? בפרשיות המועדות והמוספים שבפרשת פינחס ובפרשת אמור הם מופיעים בין המועדים, ואף נתייחד להם קרבן מוסף בדומה לשאר החגים. נראה, שהשבת נחשבת ל"מקרא קודש" ול"שבת שבתון" למרות שהיא אינה מועד, וקרבן המוסף המוקרב בה מלמד על מעמדה הייחודי. ראש חודש, לעומתה, אינו נחשב "מקרא קודש" אך נמנה על המועדות, ולכן מעמדו הוא מעמד ביניים - בין ימי החול והשבת לבין המועדים.  |
| 314 | פרשת מטות  | ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו - שתי בחינות בערי מקלט |
יעקב גנק  | לערי המקלט יש מטרה כפולה: הגנה על הרוצח בשוגג מחד, וכפרה על הרציחה מאידך. מהי ההשלכה של מטרה כפולה זו על פרשיות ערי המקלט?  |
| 315 | פרשת מטות  | מדוע דין נדרי נשים פותח את פרשת מטות? |
הרב יונתן גרוסמן  | בין חטא בעל פעור, מעשה פינחס והציווי על מלחמת מדין לבין המלחמה עצמה מפרידים שש פרשיות שנראות לכאורה לא-קשורות: מפקד בני ישראל, סיפור בנות צלפחד, צו ה' למשה לעלות להר העברים, מינוי יהושע, קרבנות המוספים ופרשת נדרי האישה והבת. שש הפרשיות האלו מתחלקות לשלושה צמדי-פרשיות, שאת כולם חורז יסוד אחד משותף: המתח שבין הצו האלוקי לבין היוזמה האישית. למעשה, קיים קשר אמיץ בין חטא בעל פעור לבין פרשיות אלו, והמתח הנזכר מאפיין גם את פרשת מלחמת מדין.  |
| 316 | פרשיות מטות-מסעי  | רוצח בשגגה ועיר המקלט |
הרב יונתן גרוסמן  | לערי המקלט תפקיד כפול: בשלב הראשון - הן מהוות מקום מקלט לרוצח מפני גואל הדם; ובשלב השני - אם מתברר שהרוצח הוא רוצח בשגגה, השהות בעיר מהווה מעין עונש גלות עד מות הכהן הגדול.  |
| 317 | פרשיות מטות-מסעי  | דברי משה לבני גד ולבני ראובן |
הרב אלחנן סמט  | תגובתו החריפה של משה לנוכח בקשתם של בני גד ובני ראובן, ותשובתם של בני גד ובני ראובן, מעלות את השאלה הבאה: האם הייתה פה אי-הבנה בין משה לבין שני השבטים, או שמא שינו השבטים את דעתם לאחר התגובה החריפה?  |
| 318 | פרשיות מטות-מסעי  | גבולות הארץ |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע גבולות הארץ מובאים בצורה מעורפלת? האם הארץ היא מהנילוס לפרת, או מדן ועד באר שבע? המאמר עוסק בשאלה זו, ומחלק בין הפן הלאומי לבין הפן האישי.  |
| 319 | פרשיות מטות-מסעי  | היחיד והשבט בנחלות הארץ |
הרב אלחנן סמט  | בפרשתנו מוזכרת בעייתם של בני שבט מנשה עם הירושה של בנות צלפחד. ניתוח ספרותי מראה שפרשה זו היא חציה השני של פרשת בקשתן של בנות צלפחד. אם כן - מדוע הפרידה התורה בין שני הסיפורים, ודחתה את המחצית השנייה עד פרשתנו?  |
| 320 | פרשיות מטות-מסעי  | דיני הנחלות |
הרב מאיר שפיגלמן  | האם חולקו הנחלות לפי מספר האנשים או לפי הגורל? המאמר עוסק באופן חלוקת הארץ לנחלות, ובמשמעות ההחלטה לתת לבנות צלפחד נחלה.  |
פרשה דברים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 321 | פרשת דברים  | משה: מוכיח ולא היסטוריון |
משה צדוק  | עיון בדברי הפרידה של משה מהעם מראה שמשה לא עסק בסיפור ההיסטוריה של עם ישראל, אלא העביר להם עקרונות חינוכיים ערב כניסתם לארץ המובטחת.  |
| 322 | פרשת דברים  | מינוי שופטים ושליחת מרגלים - פער היסטורי ופער מגמתי |
הרב יונתן גרוסמן  | ישנם מספר הבדלים בין תיאורי אירועים בספר דברים לבין תיאורם בזמן התרחשותם בשאר החומשים. מאמר זה עוסק בשני אירועים: עצת יתרו בעניין השופטים וחטא המרגלים. ההבדלים שבין תיאורי האירועים מהווים אב-טיפוס לשני סוגים של פערים: פער היסטורי ופער מגמתי.  |
| 323 | פרשת דברים  | על חילופי לשון רבים ויחיד בספר דברים |
הרב יואל בן-נון  | אחת התופעות הקיימות בספר דברים (במידה רבה יותר מאשר בשאר החומשים) היא מעבר בין לשון יחיד ללשון רבים באותו דיבור, ואפילו באותו פסוק עצמו. מהי המשמעות של מעבר זה? ומהי משמעות הופעתו דווקא בספר דברים?  |
| 324 | פרשת דברים  | משנה תורה |
הרב מנחם ליבטאג  | מקובל לחשוב שספר דברים, המכונה 'משנה תורה', הוא בעצם חזרה על שאר החומשים. מעיון בכתובים, עולה שספר דברים בקושי חוזר על דברים שנאמרו כבר, וודאי לא חוזר על כל מה שנאמר. אם כן - מה ענינו של ספר דברים? מה פירוש הכינוי 'משנה תורה'?  |
| 325 | פרשת דברים  | חטא המרגלים |
הרב אלחנן סמט  | מפורסמת היא הסתירה בין סיפור המרגלים בחומש במדבר לבין תיאור המרגלים בחומש דברים. המאמר עוסק בסתירה זו, ובעיקר בשאלה מי יזם את שילוח המרגלים ומה היה תפקידם. להצעתו, שני הסיפורים אירעו במקביל, ובכל מקום נדרשה התורה להדגיש פן מסויים.  |
| 326 | פרשת דברים  | עבר הירדן המזרחי |
הרב מאיר שפיגלמן  | לכאורה, עבר הירדן המזרחי נחשב לחלק מארץ ישראל עוד לפני מותו של משה. יוצא, אם כן, שמשה אכן נכנס לארץ. מה ההבדל בין עבר הירדן המזרחי לבין עבר הירדן המערבי? האם יש קשר בין הבדל זה לבין השבטים השונים שהתנחלו בכל חלק? המאמר עוסק גם בחשיבות הסיפור של מינוי השופטים.  |
| 327 | פרשת דברים  | "איכה אשא לבדי" |
הרב אמנון בזק  | קיימים קווי דמיון רבים, אך גם הבדלים רבים, בין תיאור מינוי השופטים בפרשתנו לבין תיאור מינוי השופטים בפרשת יתרו. ייתכן שמטרת שני המינויים הייתה שונה: בפרשת יתרו נתמנו שופטים, ואילו בפרשתנו - מנהיגים. בצורה דומה, יש לבאר את היחס בין מינוי המנהיגים בפרשתנו לבין מינוי הזקנים אחרי פרשת המתאווים: בפרשת המתאווים פנה משה לה' וזכה להנהגה נבואית, ואילו בפרשתנו פנה משה לעם וזכה לעזרה בהנהגה הגשמית.  |
| 328 | פרשת ואתחנן  | הטעם העליון והטעם התחתון בעשרת הדיברות |
יוסף עופר  | חכמי המסורה ייחדו לעשרת הדברות מערכת כפולה של טעמים. מה משמעות כל מערכת?  |
| 329 | פרשת ואתחנן  | עשרת הדברים |
הרב יונתן גרוסמן  | מה פשר ההבדלים שבין עשרת הדברות בפרשת יתרו לבין עשרת הדברות שבפרשתינו? המאמר מתייחס בעיקר להבדל בציווי השבת, על רקע הפן הכפול של השבת: זכר לבריאת העולם וזכר ליציאת מצרים.  |
| 330 | פרשת ואתחנן  | השפע החומרי לסוגיו ולסכנותיו |
הרב אלחנן סמט  | גם בתחילת פרשת ואתחנן וגם בתחילת פרשת עקב, משה עוסק במפגש של עם ישראל עם הארץ. האם משה חוזר על דבריו פעמיים, או שישנו הבדל מהותי בין שני הנאומים?  |
| 331 | פרשת ואתחנן  | ההר הטוב הזה והלבנון |
הרב מנחם ליבטאג  | מה עניין יש לו למשה בלבנון? לשם מה הוא צריך להביט לכיוון מזרח? נראה, שבבקשת משה ובתשובת הקב"ה, מסתתרות משמעויות עמוקות יותר, הבאות לידי ביטוי במדרש חז"ל: ההר - הר הבית; הלבנון - בית המקדש.  |
| 332 | פרשת ואתחנן  | זיכרון ההתגלות בהר חורב |
הרב אלחנן סמט  | סיפור מעמד הר סיני מוזכר בפרשתנו בשלושה מקומות שונים. מדוע הפריד משה בין שלושת המקומות? המאמר עוסק בשאלה זו תוך חלוקת הספר לחטיבות, על פי הנאומים השונים, ותוך ניתוח המבנה של פרשתנו. מה אופי האיסור לשכוח את מעמד הר סיני? האם הוא מתייחס לכל המצוות, או רק לאיסור עבודה זרה?  |
| 333 | פרשת ואתחנן  | עשרת הדברות |
הרב מאיר שפיגלמן  | כיצד יש לחלק את עשרת הדברות? מה משמעות ההבדלים שבין הדברות הכתובות בפרשת יתרו לבין הדברות שבפרשתינו?  |
| 334 | פרשת ואתחנן  | "קול א-לוהים מדבר מתוך האש" |
הרב אמנון בזק  | מעמד הר סיני מופיע שלוש פעמים בפרשת ואתחנן. שלוש האיזכורים של מעמד זה נועדו ללמד שלושה עקרונות יסוד של האמונה בקב"ה: איסור ההגשמה, איסור עבודה זרה ואמיתות נבואתו של משה. מסרים אלו מתווספים על מטרתו העיקרית של מעמד הר סיני - לימוד יראת ה' מתוך דברי התורה וציווייה. במעמד הקהל חוזר כל עם ישראל על מעמד הר סיני, ולומד שנית את המטרה המרכזית של מעמד הר סיני.  |
| 335 | פרשת עקב  | פרשת "שמע" ופרשת "והיה אם שמוע" |
הרב מנחם ליבטאג  | למרות העובדה שפרשת "שמע" ופרשת "והיה אם שמוע" אינן פרשיות צמודות, אנו רגילים לאומרם כמקשה אחת. ואכן, שתי הפרשיות הללו הן התוחמות את הנאום המרכזי של משה בספר דברים. מהו הקשר ביניהן?  |
| 336 | פרשת עקב  | ואמרת בלבבך: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה |
הרב יואל בן- נון  | חלק מהמפרשים פירשו את הפסוק "כוחי ועוצם ידי" כבעל משמעות חיובית. המאמר בוחן פירושים אלו, ועורך סקירה היסטורית של מעמד הממלכה היהודית בתקופת המלוכה.  |
| 337 | פרשת עקב  | ברית אהבה בין ה' וישראל |
הרב יונתן גרוסמן  | פתיחתה של פרשת עקב היא בעצם אמצעה של יחידה ספרותית המתחילה בתחילת פרשת ואתחנן. היחידה הזו מהווה פתיחה והקדמה לכריתת הברית בין ישראל לבין ה', ובאים בה לידי ביטוי העקרונות המרכזיים של הברית.  |
| 338 | פרשת עקב  | שבחה הכפול של הארץ בפרשה |
הרב אלחנן סמט  | בפרשת עקב מופיעות שתי פרשיות המלמדות על שבחה של ארץ ישראל. מדוע הכפילות? הפרשה הראשונה מתארת את שבח הארץ כהנגדה למדבר, ואילו הפרשה השנייה מתארת את שבח הארץ כהנגדה למצרים.  |
| 339 | פרשת עקב  | ארץ ישראל וארץ מצרים |
הרב מנחם ליבטאג  | מההשוואה בין ארץ ישראל לבין מצרים בפרשתנו, לא ברור מי עדיפה. מהי בדיוק עדיפותה של ארץ ישראל? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע סיפור פרידת לוט מאברהם.  |
| 340 | פרשת עקב  | מעשי ה' ובריתו עם ישראל |
הרב אלחנן סמט  | כריתות הברית בפרשתנו מעלות שתי שאלות: ראשית - מהזכרת נסי מצרים משמע שהברית נכרתה רק עם יוצאי מצרים, ולא עם כל הדורות. שנית - בכריתת הברית נאמר "לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת", והרי יודעים אנו שהקב"ה כרת ברית גם עם אבותיהם? המאמר עוסק בשאלות אלו באמצעות ניתוח לשוני של תבניות דקדוקיות: "לא... כי אם" ו"לא... כי".  |
| 341 | פרשת עקב  | פרשיות שמע ו"והיה אם שמוע" |
הרב מאיר שפיגלמן  | מדוע תיקנו חז"ל לומר פעמיים ביום דווקא את פרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע"? המאמר עוסק בניתוח פרשיות אלו ובמשמעות מיקומן בתוך נאום ההקדמה לנאום המצוות. המאמר גם עוסק בשאלת הזכרת מיתתו של אהרן בפרשת עקב.  |
| 342 | פרשת עקב  | תפילת משה - לפני הירידה מההר או אחריה? |
הרב אמנון בזק  | לאחר חטא העגל, משה התפלל וביקש מהקב"ה לסלוח לעם ישראל. על פי פרשת כי-תשא, משה התפלל תפילה זו לפני שירד מההר. לעומת זאת, על פי פרשת עקב, תפילה זו התרחשה אחרי שמשה ירד מההר, ראה את העגל, שבר את הלוחות ועלה להר שנית. מתי התפלל משה תפילה זו? מדוע מתארת התורה אירוע זה בשני אופנים שונים? האם היה רגע שבו הקב"ה גמר בדעתו לכלות את ישראל ולהשמידם?  |
| 343 | פרשת ראה  | לא תבשל גדי בחלב אמו |
הרב אליקים קרומביין  | מהו טעם איסור הבשר בחלב?  |
| 344 | פרשת ראה  | שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך |
הרב אליקים קרומביין  | חז"ל דרשו שהקרבן שהקריבו נערי בני ישראל בסוף פרשת משפטים היה קרבן ראיה. מה פשרו של קרבן זה? מה פירוש הביטוי "לראות את פני ה"?  |
| 345 | פרשת ראה  | שילוח עבדים ויציאת עבדים |
הרב יונתן גרוסמן  | מהי משמעות ההבדלים בין הציווי על עבד עברי בפרשת משפטים לבין הציווי בפרשתינו?  |
| 346 | פרשת ראה  | שמיטת כספים ושמיטת קרקעות |
הרב אלחנן סמט  | האם יש קשר בין שתי המצוות של שנת השמיטה - שמיטת הקרקעות ושמיטת הכספים? אם כן, מהי משמעות הקשר? האם שמיטת הכספים היא ביטול החוב לגמרי, או רק דחייתו למועד אחר?  |
| 347 | פרשת ראה  | ירושלים |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע לא נזכרה ירושלים בתורה? על העיר ירושלים - תפקידה, משמעותה ומשמעות אי-הזכרתה בתורה.  |
| 348 | פרשת ראה  | מצוות המסתעפות מאיסור עבודה זרה בפרשתנו |
הרב אלחנן סמט  | המאמר עוסק במצוות הנגזרות מאיסור עבודה זרה, ובעיקר במסית ועיר הנידחת: פרטי האיסורים ודיניהם, ומשמעות מיקומם ומיקומו של האיסור העקרוני של עבודה זרה.  |
| 349 | פרשת ראה  | פרשת בשר תאווה |
הרב מאיר שפיגלמן  | פרשת היתר בשר התאווה מחלוקת לשלוש חטיבות, העוסקות בהיבטים שונים של היחס בין הבאת קרבן לבין שחיטת בשר חולין: חובת הבאת הקרבנות מצד קדושת המקדש, חובת ההבאה מצד דיני הקרבן, ופירוט דיני בשר התאווה והאיסור לאכול את הדם.  |
| 350 | פרשת ראה  | קדושת עם ישראל בספר דברים |
הרב אמנון בזק  | מדוע קרבנות החובה אינם מוזכרים בספר דברים? נראה, שקיימת הבחנה יסודית בין משמעותו של מושג הכפרה בספר ויקרא לבין משמעותו של אותו מושג בספר דברים. בספר ויקרא - הקדושה היסודית היא קדושת המקדש, וכפרת העם נעשית באמצעות הכהנים דרך הכפרה על המקדש. בספר דברים - הקדושה היסודית היא קדושת עם ישראל, והוא מתכפר באמצעות תשובה ותפילה. הבדל זה בא לידי ביטוי בפרשיות שונות המופיעות בשני הספרים: הקרבנות, איסור אכילת דם, האיסור לקרוח קרחה, איסור אכילת נבלה וטרפה ופסולי החיתון השונים.  |
| 351 | פרשת שופטים  | דמותו של המלך לפי התורה |
הרב אליקים קרומביין  | מה תפקידו של המלך? האמנם עליו רק לעסוק בצרכי ציבור?  |
| 352 | פרשת שופטים  | עגלה ערופה |
הרב יונתן גרוסמן  | פרשת עגלה ערופה מעלה מספר תמיהות. הבולטת מביניהן היא כיצד התורה מצווה על שחיטה מחוץ למשכן? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע המונח המיוחד - "עריפה", ועל רקע ההשוואה לפרשת פרה אדומה.  |
| 353 | פרשת שופטים  | מצוות מינוי מלך |
הרב אלחנן סמט  | מצוַת מינוי המלך - האם היא מצווה חיובית או מצווה המותנית ברצון העם? המאמר מעיין בשיטות השונות על רקע הפסוקים שבפרשת שופטים ועל רקע מינוי שאול, המלך הראשון, על ידי שמואל.  |
| 354 | פרשת שופטים  | מנהיגות בעם ישראל |
הרב מנחם ליבטאג  | על סדרי המנהיגות בעם ישראל ועל מרכיביה: השופט, שבט לוי, הנביא והמלך.  |
| 355 | פרשת שופטים  | כי לא נחש ביעקב |
הרב אלחנן סמט  | המאמר עוסק במחלוקת בין הרמב"ם לבין הראב"ד ושאר חכמי פרובנס בנושא הגדרת איסור הניחוש. לכאורה נראה שהמחלוקת היא הלכתית גרידא, אך בעיון מעמיק נגלה שהמחלוקת היא עקרונית בנושא עבודת ה'.  |
| 356 | פרשת שופטים  | מידה כנגד מידה |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בשני מקרים בהם בא לידי ביטוי העיקרון של 'מידה כנגד מידה': עדים זוממים ורוצח בשגגה. מדוע נענשים העדים כאשר לא קרה דבר לניזק? מדוע נענש הרוצח בשגגה לנוס אל עיר המקלט? מדוע עונש הגלות הוא עד מותו של הכהן הגדול?  |
| 357 | פרשת שופטים  | ערי מקלט וערי מנוסה |
הרב אמנון בזק  | מהו אופיין של ערי המקלט? מפרשת מסעי נראה שיש להן תפקיד משפטי (להגן על הרוצח עד עומדו למשפט ולהעניש אותו בגלות אם רצח בשגגה), ואילו מפרשתנו עולה שיש להן תפקיד הגנתי - להגן על הרוצח מפני גואל הדם המבקש להורגו. האם מותר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה? האמנם שתי הפרשיות עוסקות ברוצחים דומים? מה פשר ההבדל בין שתיהן?  |
| 358 | פרשת כי-תצא  | אשת יפת תואר |
הרב מרדכי סבתו  | עיון בשיטות המפרשים בנוגע לטעמו ולמהותו של היתר 'אשת יפת תואר'.  |
| 359 | פרשת כי-תצא  | איש בחטאו יומתו |
הרב יונתן גרוסמן  | נראה שציווי התורה "איש בחטאו יומתו" מיותר. וכי יעלה על דעתנו להעניש בן על חטאי אביו?! המאמר עוסק בכמה הסברים שניתנו לשאלה זו, ומציע הסבר נוסף על רקע התרבות המקובלת באותה תקופה.  |
| 360 | פרשת כי-תצא  | מיקומה של פרשתנו |
הרב מנחם ליבטאג  | המאמר עוסק בעניינן של המצוות הכתובות בפרשתנו, ובהשוואת נאום המצוות של משה לעשרת הדברות על פי דרכו של הרד"צ הופמן.  |
| 361 | פרשת כי-תצא  | עמלק |
הרב אלחנן סמט  | נראה שמצוות מחיית עמלק היא מן המצוות ה'מבוארות' - כלומר, מצווה שכבר הוזכרה בעבר, ורק ביאורה ניתן כאן. אך מדוע המתינה התורה וכתבה את דיני מצווה זו רק בפרשתנו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ניתוח ספרותי של איסור שכחת מעשה עמלק, ועל רקע ההקבלה הניגודית שבין שתי מחציות הפרשה.  |
| 362 | פרשת כי-תצא  | דין הגירושין |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בכמה נקודות מרכזיות העולות מעיון בדין הגירושין: האם לאחר הגירושין קיימת עדיין זיקה כלשהי בין הבעל לבין אשתו לשעבר? מה משמעות נתינת ספר הכריתות לרשותה של האישה? מה פשר ההקבלה בין הנישואין לבין הגירושין? מאילו סיבות רשאי אדם לגרש את אשתו?  |
| 363 | פרשת כי-תצא  | פשט ודרש בפרשת "והיה אם בִּן הכות הרשע" |
הרב אמנון בזק  | פרשיית המלקות מהווה מוקד לדיון אודות ההפרש בין הפשט לבין הדרש. לפי הפשט, אדם שחטא - לוקה, ומספר המלקות נתון לשיקול דעתו של בית הדין, ובלבד שלא יעלה על ארבעים מלקות. ההלכה, לעומת זאת, הגבילה את המלקות לחטאים שבין האדם למקום, ביטלה את שיקול הדעת של בית הדין בקביעת מספר המלקות וקבעה שמספר המלקות הוא תמיד שלושים ותשע. כל השינויים ששינה המדרש מפשוטו של מקרא מצביעים על המגמה לשמור על כבודו של הלוקה, ולהימנע מפגיעה בכבודו אפילו בטעות.  |
| 364 | פרשת כי-תבוא  | פרשת כי-תבוא |
הרב אליקים קרומביין  | הפרשה פותחת בשתי מצוות - ביכורים ווידוי מעשרות - שלמעשה נועלות את רשימת הציוויים של ספר דברים. מדוע נבחרו דווקא מצוות אלו לתפקיד זה? האם ישנו קו חינוכי ורעיוני, העובר כחוט השני בין כל המצוות של ספר דברים?  |
| 365 | פרשת כי-תבוא  | ברית ערבות מואב |
הרב יונתן גרוסמן  | מדוע יש צורך בכריתת ברית בערבות מואב נוסף על הברית שנכרתה בהר סיני? מה היחס בין בריתות אלו לבין הברית שנכרתה לאחר כניסת ישראל לארץ?  |
| 366 | פרשת כי-תבוא  | ביכורים |
הרב אלחנן סמט  | מצד אחד, נראה שמצוַת הביכורים היא אחת ממצוות ה'ראשית': תרומה, ראשית הגז וכו'. מצד שני, יש במצווה זו הרבה הלכות המייחדות אותה: מקרא ביכורים, החובה להביאה דווקא משבעת המינים, ועוד. מהו טעמה המיוחד של מצוַת הביכורים?  |
| 367 | פרשת כי-תבוא  | מקרא בכורים |
הרב מנחם ליבטאג  | מהי משמעות מצוות הבאת הביכורים ווידוי המעשרות? מדוע הן נזכרות בפרשת כי-תבוא, שאינה עוסקת - ככלל - בהזכרת מצוות?  |
| 368 | פרשת כי-תבוא  | הברית משני צדי הירדן |
הרב אלחנן סמט  | המאמר עוסק ביחס בין הבריתות השונות המוזכרות בפרשתנו: ברית הקללות והברכות והברית של תחילת פרשת ניצבים מחד, והברית שנכרתה בהר גריזים והר עיבל מאידך.  |
| 369 | פרשת כי-תבוא  | מעמד הברכה והקללה |
הרב מאיר שפיגלמן  | מעמד הברכה והקללה והציווי על הקמת מצבת האבנים מעלים מספר שאלות: האם נצטוו ישראל להקים מצבה אחת או שתיים? מה נצטוו לכתוב על האבנים? מדוע צוו לטוח אותם בסיד?  |
| 370 | פרשת כי-תבוא  | הברכה והקללה ורשימת ה'ארורים' |
הרב אמנון בזק  | מה היו ה"ברכה" וה"קללה" שניתנו על הר גריזים? האם היו אלה רשימת ה'ארורים' שבתחילת הפרשה, או השכר והתוכחה שבסופה? מהו היחס בין שתי הפרשיות הדומות הללו? האם המחוייבות לקיום המצוות נובעת רק מהשכר המובטח לנו אם נקיימן ומהעונש המאיים עלינו אם נעבור עליהן?  |
| 371 | פרשת ניצבים  | גן עדן והעולם הזה |
הרב מנחם ליבטאג  | האם לאחר החטא הקדמון, גן עדן אבד ממנו בעולם הזה? מעיון בפרשת ניצבים, עולה שיש דמיון בין החיים בארץ ישראל, מבחינה רוחנית, לבין החיים בגן העדן.  |
| 372 | פרשת ניצבים  | תפקידה של פרשת ניצבים |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בתפקידה הכפול של פרשת ניצבים: סיום לתוכחה של פרשת כי תבוא, וחתימה לנאום המצוות. המאמר עוסק גם בהבדלים שבין התוכחה של פרשת כי תבוא לבין התוכחה של פרשת בחוקותי, וכן בקשר שבין הגאולה לתשובה.  |
| 373 | פרשיות ניצבים-וילך  | פרשת ניצבים וילך |
אהוד רוסט  | עיון בפרשת התשובה מגלה שאין בה את הסדר הרגיל של חטא, תשובה וגאולה, אלא ערבוב של הנושאים. המאמר מנסה לעמוד על מבנה פרשה זו בעזרת חלוקה לשני סוגים של תשובה: תשובה מיראה ותשובה מאהבה.  |
| 374 | פרשיות ניצבים-וילך  | תשובת ישראל ותשובת ה' |
הרב יונתן גרוסמן  | פרשת ניצבים נראית המשך ישיר של פרשת כי תבוא, אך מפתיע לגלות שפרשת התשובה מופיעה בנפרד, ולא כחלק מהברית. עיון בפרשת התשובה.  |
| 375 | פרשיות ניצבים-וילך  | פרשת התשובה והגאולה |
הרב אלחנן סמט  | האם הגאולה תלויה בתשובה, או שהיא מובטחת לעם ישראל גם בלי תשובה? ניתוחה הספרותי של פרשת התשובה מעלה תשובה לשאלה זו.  |
| 376 | פרשיות ניצבים-וילך  | הקהֵל |
הרב אלחנן סמט  | מדוע הזכירה התורה את מצוַת הקהֵל רק ביומו האחרון של משה? מהו טעמה של מצוַת הקהֵל? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובעיקר בשיטת הרמב"ם. המאמר גם דן בחלוקות השונות של הסדרים והפרשיות שנהגו מקדמא דנא, ועל הקשר בין החלוקה לבין מצוַת הקהֵל.  |
| 377 | פרשיות ניצבים-וילך  | התורה, השירה, השמיים והארץ |
הרב אמנון בזק  | מהי ה"תורה" - כלל התורה, או רק חלק ממנה? ומהי ה"שירה"? מדוע הקב"ה מצווה על משה למנות את התורה ואת השירה לעדים לבני ישראל, ואינו מסתפק בעד אחד בלבד? ומדוע משה מוסיף על שני העדים האלו שני עדים נוספים - השמיים והארץ?  |
| 378 | פרשת וילך  | מצוַת הקהל |
הרב מנחם ליבטאג  | מדןע מצוַת הקהל מופיעה רק אחרי כל הסיכומים של משה, ולא עם שאר המצוות? מה מיוחד במצווה זו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההשוואה בין מצוַת הקהל לבין מעמד הר סיני, בעקבות ביטויים דומים המופיעים בשתי הפרשיות.  |
| 379 | פרשת האזינו  | תורה, שירה וגאולתם של ישראל |
הרב יונתן גרוסמן  | לפי פסוקי פרשתינו, נראה שהשירה משמשת כ'עֵד' לעם כמו התורה. אם כן - מדוע צריכים ישראל שני עדים? כיצד יכול להיות הבדל בין השירה לבין התורה בנוגע לסיבת הגאולה; הרי שניהם 'מעידים' על אותו דבר?  |
| 380 | פרשת האזינו  | לאיזו תקופה מכוונת עדותה של השירה? |
הרב אלחנן סמט  | הדעה המקובלת בפרשנים היא שפרשת האזינו סוקרת את כל האירועים בחייו של עם ישראל. קביעה זו מעלה מספר תמיהות: מדוע לא הוזכרו יציאת מצרים, מעמד הר סיני ותקופת האבות? מדוע אין אזכור מפורש של עונש הגלות? נראה, שפרשת האזינו עוסקת רק בתקופת הישיבה בארץ לאחר הכיבוש וההתנחלות.  |
| 381 | פרשת האזינו  | סיומו של ספר דברים |
הרב מנחם ליבטאג  | בחלקו הראשון, עוסק המאמר במשמעות מיקומה של שירת האזינו בסוף ספר דברים. בחלקו השני, הוא עוסק במשמעותה של שירת האזינו על פי תבניתה, ובהשוואתה לשירות אחרות בתנ"ך.  |
| 382 | פרשת האזינו  | מבוא לשירת האזינו |
הרב אלחנן סמט  | מדוע נאמרה שירת האזינו דווקא בצורת שירה? מי כתב את השירה הזו? מיהו המדבר בגוף ראשון בשירה? המאמר עוסק במהותה של תופעת השירה על רקע ההבדל בינה לבין ה'הלל', ועל רקע ההבדל בינה לבין שאר השירות שבמקרא.  |
| 383 | פרשת האזינו  | וילך משה - לאן הלך? |
הרב מאיר שפיגלמן  | פרשת וילך פותחת ב"וילך משה". לאן הלך משה? פרשת האזינו מסתיימת ב"ויבוא משה". מהיכן הוא בא? ייתכן, שזמנן הכרונולוגי של פרשיות וילך-האזינו הוא לפני פרשת דברים.  |
| 384 | פרשת האזינו  | ייחודה של שירת האזינו |
הרב אמנון בזק  | בכמה נקודות מתייחדת שירת האזינו: היא מתארת שהקב"ה מצא את עם ישראל במדבר ומתעלמת מהאבות, מיציאת מצרים וממעמד הר סיני; היא מעלה אפשרות שהקב"ה ימחה את עם ישראל כולו; והיא מספרת שהקב"ה לא יעניש את עם ישראל בשל החשש לחילול השם בלבד. שירה זו מתארת את הרובד הנמוך והבסיסי ביותר ביחסים שבין עם ישראל לקב"ה, שאין מאחוריו סיבה הגיונית-ערכית, והוא מגובה בחשש מחילול השם. רובד זה מתממש כאשר אין לעם ישראל זכויות משל עצמו ולאחר שתמה זכות אבות, כמו בימי ירבעם בן יואש ויחזקאל. רמז לרבדים השונים שביחסים בין עם ישראל לקב"ה ניתן למצוא במשנה המתארת את ט"ו באב ואת יום הכיפורים - "שבו היו בנות ישראל יוצאות בכלי לבן וחולות בכרמים".  |
| 385 | פרשת וזאת-הברכה  | בין שירת האזינו לברכת משה |
הרב אלחנן סמט  | ישנם קשרים בולטים בין שירת האזינו לבין הברכות בפרשת "וזאת הברכה", הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן והעניין. המאמר עוסק בהשוואה זו, בנקודות הדומות ובעיקר בהבדלים שבין הפרשיות.  |
| 386 | פרשת וזאת-הברכה  | סדר השבטים |
הרב מנחם ליבטאג  | עיון בברכות משה לשבטים, ובסדר השבטים שלהם ניתנו ברכותיו האחרונות של משה.  |
| 387 | פרשת וזאת-הברכה  | סיפור מיתתו של משה |
הרב אלחנן סמט  | סיפור מיתתו של משה נחלק לשניים: חלק אחד בסוף האזינו, וחלק שני בסוף פרשתנו, מדוע? המאמר עוסק בשאלה זו ובניתוח של סיפור מיתתו של משה על אופיו, סגנונו ומשמעויותיו. בחתימתו, עוסק המאמר בשאלה המפורסמת: מי כתב את שמונת הפסוקים האחרונים של התורה?  |
| 388 | פרשת וזאת-הברכה  | סיומה של התורה |
הרב מאיר שפיגלמן  | התורה - סיפור חייו של משה - אכן מסתיימת במותו, אך בלי לסגור את המעגל שנפתח בפרשת בראשית: הגירוש מגן עדן. המאמר עוסק בנקודה זו על רקע ההקבלות שבין משה לבלעם.  |
| 389 | פרשת וזאת-הברכה  | "וזאת הברכה אשר ברך משה" |
הרב אמנון בזק  | מדוע ברכותיהם של שבטי לוי ויוסף ארוכות במידה ניכרת מברכותיהם של שאר השבטים? מדוע משה לא ברך את שמעון? אם הסיבה לכך היא מעשה שכם - מדוע הוא ברך, ועוד באריכות, את שבט לוי? מדוע מזכיר משה בברכתו ללוי דווקא את מעשיהם במעשה העגל? הייתכן שמשה חש קרבה יתירה דווקא ליוסף, בגלל קורות חייהם הדומים?  |
פרשה מועדים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 390 | פסח  | סיבת גלות מצרים (ח"א) |
הרב ניר וינברג  | ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. על איזה עוון נגזר עונש זה? מהרמב"ן, דרך האר"י והמהר"ל ועד הרב קוק, דנו בשאלה זו גדולי הדורות.  |
| 391 | פסח  | סיבת גלות מצרים (ח"ב) |
הרב ניר וינברג  | ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. על איזה עוון נגזר עונש זה? מהרמב"ן, דרך האר"י והמהר"ל ועד הרב קוק, דנו בשאלה זו גדולי הדורות.  |
| 392 | פסח  | קרבן הפסח וחג המצות |
הרב מנחם ליבטאג  | הציווי על חג המצות מופיע באמצע הציווי על פסח מצרים, ואילו הציווי על קרבן הפסח מופיע לאחריו. מדוע? מה המשמעות של אכילת המצה? מדוע המצווה המרכזית של חג הפסח היא איסור אכילת חמץ?  |
| 393 | פסח  | יציאת מצרים |
הרב מאיר שפיגלמן  | מתי בדיוק התחילה יציאת מצרים? מתי היא הסתיימה? מדוע חז"ל בחרו דווקא את ההסבה כמנהג המבטא את החירות? המאמר עוסק בשאלות אלו תוך ניתוח של התיאור הכפול של הפסח בתורה: התיאור מצדו של פרעה, והתיאור מצדו של הקב"ה.  |
| 394 | פסח  | ארבעת הבנים |
הרב יעקב מדן  | מדוע חילקו חז"ל את ארבע הפרשיות הדנות במצוַת "והגדת לבנך" לארבעה בנים שונים? ומדוע שינתה ההגדה את התשובה שנותנת התורה לבנים החכם והרשע? נראה, שארבעת הבנים מחולקים לשתי קבוצות: החכם והתם מחד, והרשע ושאינו יודע לשאול מאידך. החכם והתם שואלים על יסוד המצוות, ונענים בהסבר המצווה היסודית של "אנוכי ה' אלוקיך" ובאזהרה מפני העונש המגיע לעוברים על המצוות. הרשע מורד בברית שבין עם ישראל לבין הקב"ה, ושאינו יודע לשאול - נכנס אליה בבחינת "נעשה ונשמע".  |
| 395 | יום ירושלים  | שלום ירושלים |
ד"ר יוסף עופר  | השם 'ירושלים' מורכב, בין השאר, מהמילה שלום. מהי המשמעות של המילה 'שלום' בתנ"ך?  |
| 396 | שבועות  | המשכן ומתן תורה |
הרב מנחם ליבטאג  | מאמר זה עוסק בהבנת המושג "סוד המשכן", המופיע בפירוש הרמב"ן, על רקע ההקבלה שבין פרשיות המשכן לבין מתן תורה, ועל רקע סידור המחנות סביב המשכן.  |
| 397 | שבועות  | אהבה כפויה |
הרב אליקים קרומביין  | מהי משמעותה של הכפייה במעמד הר סיני - "כפה עליהם הר כגיגית"? כיצד "הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"? מאמר זה מקיף את הנושא, תוך עיון בדברי המהר"ל.  |
| 398 | שבועות  | עולם חסד יבנה - בין מגילת רות לספר איוב |
הרב אמנון בזק  | מדוע נכתבה מגילת רות? המאמר עוסק בשאלה זו לאור ההשוואה והניגוד שבין סיפור המגילה לבין סיפורו של איוב.  |
| 399 | תשעה באב  | מה תנחמוני הבל - לבירור הקשר בין פסח לבין תשעה באב |
הרב אליקים קרומביין  | האם יש קשר בין פסח לבין תשעה באב, או שמא העובדה ששניהם חולקים את אותו היום בשבוע היא רק עובדה מקרית?  |
| 400 | ראש השנה  | השופר והחצוצרות |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בשתי מצוות: מצוַת התקיעה בשופר והמצווה לתקוע בחצוצרות. מה היחס בין שתי המצוות הללו?  |
| 401 | סוכות  | ארבעת המינים |
הרב מאיר שפיגלמן  | המאמר עוסק בהקבלה שבין ארבעת המינים לבין שבעת המינים, בקרבנות חג הסוכות, ובקשר שבין הקרבנות, ניסוך המים וארבעת המינים.  |
| 402 | חנוכה  | הנרות הללו |
הרב יעקב מדן  | מדוע הגמרא שואלת "מאי חנוכה", וכי היא אינה מכירה את החג? מדוע התשובה מתייחסת רק לנס פך השמן, ולא לנצחונות הגדולים? מדוע נס פך השמן אינו מופיע באף מקור קדום מתקופת החשמונאים?  |
| 403 | ט"ו בשבט  | נטיעה (א) |
הרב יהודה שביב  | המאמר מתחקה אחר מקורות מנהג הנטיעות בראש השנה לאילנות. חלקו הראשון של המאמר עוסק במשמעות העמוקה של מעשה הנטיעה, ובקשר שבינה לבין עבודת ה' והדבקות בו.  |
| 404 | ט"ו בשבט  | נטיעה (ב) |
הרב יהודה שביב  | בחלקו השני, המאמר עוסק בעיקר במשמעות מצוַת הנטיעה בארץ ישראל.  |
| 405 | ט"ו בשבט  | השקד |
הרב יעקב מדן  | גאולתם של ישראל ממצרים הייתה מעין השקד - העץ שממנו נעשה מטהו של משה, והוא מסמל אותו: ממהר לפרוח וממהר לנבול. בדומה לכך, אף גלות העם וחורבן בית המקדש בימי ירמיהו הייתה מעין השקד: ממהר לנבול, אך ממהר גם לשוב ולפרוח מחדש. זאת משנת החורבן והגאולה של ר' עקיבא.  |
| 406 | פרשת פרה  | וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם |
הרב אלחנן סמט  | משמעות הפטרת פרשת פרה היא השוואה בין גאולת מצרים לבין הגאולה העתידית. מהם האמצעים הספרותיים בהשוואה זו? מהי משמעות ההשוואה?  |
| 407 | פרשת זכור  | עמלק |
הרב יעקב מדן  | שאלת המוסריות של מצוַת מחיית עמלק מעסיקה רבות את הוגי היהדות. מדוע נצטווינו למחות את זכר עמלק, ומדוע הכריז הקב"ה מלחמה דווקא על עם זה? המאמר מנתח את פרשיות עמלק שבספרי שמות, במדבר ודברים, ומנסה לעמוד על אופיו על עמלק, על מגמותיו ועל טעם השנאה הנצחית כלפיו.  |
| 408 | פורים  | מלחמה לה' בעמלק - יוסף, יהושע, מרדכי |
הרב יוסף-צבי רימון  | היכן נעוץ שורש חטאו של עמלק? מדוע דווקא יוסף ויהושע הם המתאימים להילחם בעמלק ובבניו?  |
| 409 | פורים  | משגיא לגויים - ויאבדם |
הרב מרדכי סבתו  | מה משמעותו של סיפור הסוס במגילת אסתר? טענתו של הרב סבתו היא שהסיפור מהווה את נקודת המפנה של כל המגילה, והוא הסיבה להצלת היהודים.  |
| 410 | פורים  | המבוכה המוסרית לנוכח מצוַת מחיית עמלק |
הרב אלחנן סמט  | מצוַת מחיית עמלק מעלה תהיות מבחינה מוסרית. עיון מדוקדק במצווה זו מעלה שהיא אינה משקפת כלל עיוות מוסרי. המצווה נבחנת על רקע התקופה המקראית, ועל פי דברי הראשונים על מצווה זו.  |
| 411 | פרשת החודש  | ייחודו של קרבן הפסח |
הרב אמנון בזק  | האם הפסח הוא קרבן? מדוע ציווה הקב"ה עוד לפני יציאת מצרים לאכול את הפסח על מצות ולא לאכול עמו חמץ? אם הוא קרבן - איזה קרבן הוא: עולה, מנחה או שלמים? המאמר מנתח את אופיו של קרבן הפסח, ומסיק שבפסח הבית כולו הופך למזבח, ושקרבן הפסח הוא שילוב אידיאלי בין שלושת קרבנות הנדבה, המבטא הכנה להשראת שכינה. כך, ניתן להסביר גם חלק מדיניו של קרבן הפסח: מצוַת אכילתו, אכילתו על השובע ואכילתו עם מרור.  |
| 412 | שבת הגדול  | הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא |
הרב אלחנן סמט  | המאמר מתחקה אחר המנהג של שבת הגדול, ובעיקר על קריאת ההפטרה המיוחדת בשבת זו. בהמשך, מתמקד המאמר בסוף ההפטרה, העוסק בבואו של אליהו הנביא. השאלה הנידונה היא פשר הסתלקותו של אליהו.  |
שיחות בראשית
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 413 | פרשת בראשית  | חטאו של קין |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | המדרש שם בפי קין והבל ויכוחים בנושאים רוחניים, אך סופו של הסיפור מלמד אותנו על המניעים האמיתיים של קין, אשר נבעו מעמדה אגוצנטרית. גם אנו צריכים להיזהר בזה, ולבחון את מניענו בעבודת ה'.  |
| 414 | פרשת בראשית  | חטאו של קין |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | המדרש שם בפי קין והבל ויכוחים בנושאים רוחניים, אך סופו של הסיפור מלמד אותנו על המניעים האמיתיים של קין, אשר נבעו מעמדה אגוצנטרית. גם אנו צריכים להיזהר בזה, ולבחון את מניענו בעבודת ה'.  |
| 415 | פרשת בראשית  | עלה תאנה וכותנות עור |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | משמעות כותנות העור היא כפולה: ראשית - הם מלמדים על כוחה של התשובה; ושנית - הם מעידים על שינוי מהותי בצורת החיים של האדם.  |
| 416 | פרשת בראשית  | "כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרעם לא הושיעה למו" |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדוע פתחה התורה דווקא במעשה בראשית? התשובות השונות שנותנים לשאלה זו רש"י ורמב"ן יכולות ללמד אותנו על היחס הראוי למאורעות תש"ס ('אינתיפאדת אל-אקצא'). האם הן מהוות סכנה מהותית לקיום המדינה? האם יש משמעות לתפילה גם בימינו, כאשר יש לנו מדינה וצבא חזק? כיצד עלינו לתקן את דרכינו?  |
| 417 | פרשת נח  | דמותו של נח |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע חז"ל הרבו כל כך לבקר את נח, שמתואר בתורה כ"איש צדיק תמים"? נח התמודד בהצלחה עם גורמים חיצוניים שהתנגדו לדרכו, אולם נכשל בנסיונו לקבוע לעצמו גבולות וסדרי עדיפויות ראויים.  |
| 418 | פרשת נח  | הוציאה ממסגר נפשי |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | כיצד יכול היה נח להתפלל על בני דורו? הרי הם היו רעים וחטאים?  |
| 419 | פרשת נח  | מבשרי אחזה א-לוה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה היה חטאם של בני דור הפלגה? האם הם לא ידעו שהקב"ה מצוי בשמיים?  |
| 420 | פרשת נח  | נח ואברהם |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | ישנם מספר הבדלים בין אברהם לנח. העיקרי שבהם הוא התייחסותם לסביבה. מדוע לא ניסה נח להציל את סביבתו? מה ניתן ללמוד מכך על הדור שלנו?  |
| 421 | פרשת נח  | צדיק בדורותיו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | התפתחות הטכנולוגיה, הציביליזציה והתורה.  |
| 422 | פרשת נח  | דמותו של נח |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה גרם לחז"ל לסלוד מהתנהגותו של נח ולא לראות בו דמות להערצה? מה הייתה טעותו בנטיעת הכרם?  |
| 423 | פרשת נח  | אדם לעמל יולד |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על חשיבות העבודה כגורמת ליישובו של עולם, ועל השיקולים המנחים בבחירת מקצוע.  |
| 424 | פרשת נח  | דור המבול ודור הפלגה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על ההבדלים שבין דור המבול ודור הפלגה, ועל הזהירות שעלינו להיזהר מהגישות הנהנתניות ומהגישות המגדילות את כוחו של האדם יתר על המידה.  |
| 425 | פרשת נח  | מה בין נח למשה? |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה גרם להבדל שבין נח למשה? האם הפער ביכולת, או שמא הפער ברצון?  |
| 426 | פרשת נח  | איש האדמה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהי משמעות כינויו של קין בשם "איש האדמה"? אדם צריך להיזהר שעיסוקו לא יהפוך לזהותו, אלא שיהיה "איש צדיק" העוסק בדברים חשובים.  |
| 427 | פרשת לך-לך  | ברית המילה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה הקשר בין ברית המילה לבין שינוי שמו של אברהם ל"אב המון גויים"? היאך היא הדרך להשפיע על העולם? איזה מסר משדרת ברית המילה לעולם כולו?  |
| 428 | פרשת לך-לך  | בחירת אברהם |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | פרשתינו מלמדת אותנו שלושה יסודות חשובים בעניין בחירת עם ישראל: הבחירה איננה תלויה במעשי עם ישראל; ארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד מהבחירה; ויד ה' מכוונת את עם ישראל גם בלי ידיעתו.  |
| 429 | פרשת לך-לך  | פדיון שבויים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על חשיבותה של מצוַת פדיון השבויים, ועל הביקורות שהתעוררו על מעשהו של אברהם.  |
| 430 | פרשת לך-לך  | מצוַת המילה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מטרת האדם היא לקדש את הטבע, ולא לקבל כל דבר טבעי כדבר חיובי.  |
| 431 | פרשת לך-לך  | אברהם העברי |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהיכן צמח אברהם? כיצד הופיע לפתע על בימת ההיסטוריה? כיצד התמודד מול הסביבה שבה גדל?  |
| 432 | פרשת לך-לך  | איש הרוח ואיש המעשה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | פרשת לך לך מגלה בפנינו שתי בחינות בדמותו של אברהם: איש המעשה מחד, ואיש הרוח מאידך.  |
| 433 | פרשת לך-לך  | קיומה של ההבטחה האלוקית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | האם חטא יכול להשפיע על הבטחה של הקב"ה? מה ניתן ללמוד מכך על השפעת מעשינו על התוכנית האלוקית?  |
| 434 | פרשת וירא  | דרך ה' |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | "דרך ה'" היא דרך האמצע של הרמב"ם. מתוך דרך חיים מובנית כזו ניתן להגיע בצורה נשלטת להתעלות ולדבקות ברגעים מיוחדים.   |
| 435 | פרשת וירא  | אברהם אברהם |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המלאך קורא לאברהם ומצווה עליו: חזור לאישיותך! אל תבטל את עצמיותך מפני המשימה שהוטלה עליך!  |
| 436 | פרשת וירא  | המסר של העקידה לפי שיטת הרמב"ם |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | שלושה מסרים יש לפרשת העקידה: אמיתות הנבואה, עד היכן יכולה להגיע אהבת ה' ויראתו, וחשיבותה של האמונה התמימה והמופשטת.  |
| 437 | פרשת וירא  | מסריה של פרשת העקידה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לפרשת העקידה יש כמה מסרים. המרכזי שבהם הוא שלא צריך אמצעי מוחשי-אלילי כדי להצליח להתקשר לריבונו של עולם.  |
| 438 | פרשת וירא  | שמיים וארץ שחוברו להם יחדיו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | בראשית הפרשה אנו מתוודעים לאחד מהאמונות הייחודיות ליהדות: השמיים והארץ אינם נפרדים, ולעיתים הם מתערבים זה בזה.  |
| 439 | פרשת וירא  | תתן אמת ליעקב חסד לאברהם |
הרב ברוך גיגי  | גם רצון לעשות חסד צריך להגיע ממקור תורני, כדי שלא יסטה ויהפוך לחוסר-חסד מוחלט.  |
| 440 | פרשת וירא  | הסתכלות כללית והסתכלות פרטנית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בחינה מוסרית של מעשים נעשית הן בצורה כללית על המעשה כולו, והן בצורה פרטנית על כל פרט ופרט מהמעשה.  |
| 441 | פרשת וירא  | בין יצחק לישמעאל |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.  |
| 442 | פרשת חיי-שרה  | אישה כנענית ליצחק |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע התעקש אברהם שלא לקחת אישה כנענית לבנו יצחק? על הזהירות ותשומת הלב הדרושות בחינוך ילדים  |
| 443 | פרשת חיי-שרה  | ויהיו חיי שרה מאה שנה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | כדי להיות רצוי לפני ה', לא צריך בהכרח לעשות מהפכות, אלא מספיק להיות אדם השלם באמונתו ובמעשיו.  |
| 444 | פרשת חיי-שרה  | דמותה של רבקה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | דמותה של רבקה לאור מעשיה, ולאור חזרת הניסים שהתרחשו באוהלה של שרה.  |
| 445 | פרשת חיי-שרה  | בחירת רבקה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על הדגשים בבניית הבית היהודי, על רקע בחירת רבקה על ידי אליעזר.  |
| 446 | פרשת חיי-שרה  | גר ותושב אנכי עמכם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | שתי תחושות מלוות את היהודי באופן תמידי: מחד - הוא "גר" בארץ, כביכול אינו שייך אליה, אך מאידך - הוא גם "תושב" בה.  |
| 447 | פרשת חיי-שרה  | יפה שיחתן של עבדי אבות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | לעיתים, יכולה התבוננות אחת בחייה של אישיות נערצת לעמוד במקומן של אלף תוכחות מוסר.  |
| 448 | פרשת חיי-שרה  | תפילת המנחה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבותה של תפילת המנחה נובעת מהיותה באמצע היום, ולכן דווקא היא מבטאת את השילוב בין החיים הרוחניים לבין חיי היומיום. שילוב זה מתבטא בחייו של יצחק, וממנו נלמד כיצד עלינו לנהוג בימינו.  |
| 449 | פרשת תולדות  | ברכותיו של יצחק ליעקב |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בפרשתנו מברך יצחק את יעקב פעמיים. מה ההבדל בין שתי הברכות? מדוע דמותו של יצחק מצטיירת באופן שונה כל כך בכל אחת מהן?  |
| 450 | פרשת תולדות  | אברהם הוליד את יצחק |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדרש ידוע מסביר שהתורה כתבה "אברהם הוליד את יצחק" כדי להוציא מאלו שחשבו שמאבימלך נתעברה שרה. מה כוונת המדרש?  |
| 451 | פרשת תולדות  | ויאהב יצחק את עשו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | יצחק אהב את תכונת הנועזות של עשיו. ואכן, עשיו אמנם לא נמנה על עם ישראל, אך זרעו - בדמותו של התנא רבי מאיר - מכניס את תכונת העזות לעם הנבחר.  |
| 452 | פרשת תולדות  | ויתן לך אלוקים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה המשמעות של ו' החיבור בתחילת ברכתו של יצחק?  |
| 453 | פרשת תולדות  | ראה ריח בני |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | יצחק הריח את ריח הבגדים. מדוע, אם כן, נאמר "ריח בני"? התשובה מבוססת על ההבדל שבין עשייה חיצונית של מצוות לבין עשייה פנימית שלהן.  |
| 454 | פרשת תולדות  | רבקה ויעקב ומידת האמת |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על מעשיהם של רבקה ויעקב, ועל הזהירות בביקורת על אבות האומה.  |
| 455 | פרשת ויצא  | האבנים שהתחברו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | סיפור האבנים שהתחברו הוא משל לעם ישראל, שצריך לשלב בתוכו יסודות וכוחות שונים.  |
| 456 | פרשת ויצא  | המלכות בעם ישראל |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על חשיבותה של המלוכה בעם ישראל, ועל הסכנות הרבות הטמונות בה.  |
| 457 | פרשת ויצא  | ויצא יעקב |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה היו חששותיו של יעקב ביוצאו לחרן? כיצד הם באים לידי ביטוי בחלום ובדברי ה' אליו?  |
| 458 | פרשת ויצא  | וישא את קולו ויבך |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על הבעת רגשות כחלק אינטגרלי מחיינו, ועל הפסול הגדול שבגאווה.  |
| 459 | פרשת ויצא  | ויאהב יעקב את רחל |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על חשיבות הרגשות בחייו של היהודי.  |
| 460 | פרשת ויצא  | בית א-לוהים ו"שער השמים" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהו ההבדל בין "בית" לבין "שער"? הבית והשער - שניהם מבטאים את רעיון הצמצום מחד, ואת 'מלוא כל הארץ כבודו' מאידך.  |
| 461 | פרשת ויצא  | ויצא יעקב מבאר שבע |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בתודעתו של יעקב היה שילוב ייחודי בין הצרכים היומיומיים לבין העקרונות הרוחניים הנשגבים.  |
| 462 | פרשת וישלח  | "קח נא את ברכתי" |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | חז"ל מתחו ביקורת על יעקב, שהתרפס בפני עשו. יש לשים לב שחז"ל לא נמנעו מלבקר את גדולי האומה, אך בכל זאת יש להבין: מה הביא את יעקב לנהוג כך?  |
| 463 | פרשת וישלח  | מעשה אבות סימן לבנים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על המשמעות של "מעשה אבות סימן לבנים", ועל ההימנעות ממלחמה שמא יגרום החטא.  |
| 464 | פרשת וישלח  | משמעות דברי יעקב לעשו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | דברי יעקב לעשיו אינם מסתכמים בדין וחשבון ממוני, אלא טומנים בחובם ראייה היסטורית של יעקב, הבא בכוחה של ראייה זו נגד עשיו.  |
| 465 | פרשת וישלח  | בין תורת אבות לתורת משה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהו היחס בין המצוות שניתנו בשל אירועים היסטוריים לבין המצוות שניתנו בסיני?  |
| 466 | פרשת וישלח  | דמותו של יעקב - בשבח ההבלגה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | פעמים רבות, יעקב מבליג על אירועים שונים כדי לשמור על אחדות המשפחה.  |
| 467 | פרשת וישלח  | קטנתי מכל החסדים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | שני מסרים חשובים יכולים אנו לשאוב מדברי יעקב בפרשתינו: הכרת הטוב על כל מה שקורה לנו, והמחויבות שהכרת הטוב הזו יוצרת.  |
| 468 | פרשת וישלח  | יעקב וישראל |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהי משמעות השמות יעקב וישראל? על השילוב שבין האיש התם יושב האוהלים לבין האיש הנלחם כאשר יש צורך.  |
| 469 | פרשת וישב  | מלכות בישראל |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מלכות אינה מתאימה לעם ישראל, ולכן הוא מגיע אליה בדרך שאינה טבעית ובסיוע אומות העולם  |
| 470 | פרשת וישב  | למהלכה של ההשגחה הא-לוהית בפרשתנו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | רק לאחר תקופה ארוכה ניתן להבין באופן מלא אירועים המתרחשים בהווה, אך גם אירועים אלו מתרחשים בהשגחה מלאה של הקב"ה ותלויים במעשינו.  |
| 471 | פרשת וישב  | בעל החלומות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבות החלום במובן של שאיפה, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית.  |
| 472 | פרשת וישב  | והיה בית יעקב אש |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | כנסת ישראל נמשלה לאש. מחד - היא עלולה להיות הרסנית כלפי אומות העולם, אבל מאידך - עליה להפנות את כוחה להתעלות רוחנית.  |
| 473 | פרשת וישב  | והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על היחס שבין עם ישראל לבין אומות העולם, על רקע הדימוי לאש והשניות הקיימת בה.  |
| 474 | פרשת מקץ  | החומריות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | ה'חומר' הוא אחד הדברים הטובים שניתנו לנו, אם רק נדע להשתמש בו כראוי.  |
| 475 | פרשת ויגש  | "ויבך על צואריו עוד" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חז"ל קובעים שיעקב אמר קריאת שמע בשעה שפגש את יוסף. עוצמה אדירה של יראת שמיים נחוצה כדי להמשיך בקיום המצווה בשעה שהאדם מוצף ברגשות עזים כל כך. מאידך, הטענה כאילו רגשנות היא חולשה שיש לדכאה מנוגדת להשקפת היהדות.   |
| 476 | פרשת ויגש  | גזירה על הכלל וגזירה על הפרט |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המעבר מעמדת ההתגוננות של יהודה להתקפה נובעת מהבנתו את נושא ההשגחה.  |
| 477 | פרשת ויגש  | פגישת יעקב ויוסף |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על הנצחיות והרלוונטיות של התורה בכל דור, ועל שלטונו של הקב"ה המתבטא בהשגחתו.  |
| 478 | פרשת ויגש  | וירא את העגלות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על החשיבות של מתן תשומת לב לכל אדם ואדם.  |
| 479 | פרשת ויגש  | האב מלמד את בנו תורה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | לכתחילה, הבן צריך ללמוד תורה מאביו דווקא. מערכת החינוך היא פתרון של בדיעבד בלבד.  |
| 480 | פרשת ויגש  | להורות לפניו גושנה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ממה חשש יעקב אבינו? מדוע שלח לפניו את יהודה? מה צריך להיות יחסו של היהודי לחייו הרוחניים כאשר הוא בגלות?  |
| 481 | פרשת ויחי  | "ויבך יוסף בדברם אליו" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מעקב מדוקדק אחרי תיאורי הבכי השונים של יוסף יכול ללמד אותנו הרבה על מערכת היחסים בינו לאחיו. יוסף נכשל בנסיונו לשקם את הקשר שלו עם האחים, והפך להיות תלוי בהם.  |
| 482 | פרשת ויחי  | לדון לכף זכות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | אחת הבעיות היום היא שאנשים לא דנים לכף זכות, כשם שנהגו השבטים לאחר מות יעקב.  |
| 483 | פרשת ויחי  | לדון לכף זכות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | אחת הבעיות היום היא שאנשים לא דנים לכף זכות, כשם שנהגו השבטים לאחר מות יעקב.  |
| 484 | פרשת ויחי  | ישימך א-לוהים כאפרים ומנשה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע זכו אפרים ומנשה למעמד מיוחד? על ההבדל שבין חיי אברהם ויצחק לבין חייו של יעקב, ועל משמעות ההבדל הזה כלפי כל ישראל.  |
| 485 | פרשת ויחי  | מנשה ואפרים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע מתברכים ילדי ישראל בכל ערב שבת שיהיו כמנשה וכאפרים, ולא כאברהם, יצחק ויעקב?  |
| 486 | פרשת ויחי  | איש אשר כברכתו ברך אותם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על חשיבות דרכו המיוחדת של כל אדם ואדם, ומצד שני - על חשיבות הבסיס המשותף, המתהווה על ידי עיסוק בתורה שבעל פה.  |
שיחות שמות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 487 | פרשת שמות  | גאולה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | הגאולה השלימה תהיה רק כאשר עם ישראל יגיע למעלת אבותיו.  |
| 488 | פרשת שמות  | כי מן המים משיתיהו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על פי שמו, משה משוי מן החומריות, וכולו נתון לרוחניות.  |
| 489 | פרשת שמות  | אל תקרב הלום |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הציווי למשה במעשה הסנה מלמד על הזהירות הנדרשת לפני ההתקרבות לקב"ה.  |
| 490 | פרשת שמות  | משעבוד לגאולה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ספר שמות מבהיר את חשיבות השיעבוד, היוצר אפשרות להגיע לגאולה ולייחוד שם ה' על ציבור, ולא רק על יחידים כמו בספר בראשית.  |
| 491 | פרשת שמות  | שלח נא ביד תשלח |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | לעיתים אנשים משתמשים בענווה שלא במקומה, וכך מתחמקים מתפקידם ההיסטורי.  |
| 492 | פרשת שמות  | שלושה סימנים באומה זו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | שנות השעבוד של בני ישראל במצרים עיצבו אותם והפכו אותם לעם, באמצעות הדגשת הערכים של ערבות הדדית, סולידריות חברתית וגמילות חסדים. כיום נדמה שמידות אלו נשחקו, בעקבות הפיחות בקצבאות הנכים, הילדים, המובטלים והשכבות החלשות. עלינו לזכור שהצדקה וגמילות החסדים אפיינה מאז ומעולם את העם היהודי, בניו של אברהם אבינו.  |
| 493 | פרשת שמות  | "ויסתר משה פניו, כי ירא מהביט אל הא-לוהים" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | נחלקו חז"ל האם משה נהג כשורה כשהסתיר פניו במעמד הסנה. מסתבר, שאם הדבר נבע מפחד סתם - יש מקום לבקרו, אולם אם יסודו ביראת הרוממות - הרי שהוא ראוי לכל שבח. יראה דומה אחזה גם את עם ישראל במעמד הר סיני. מעבר חד מאהבת ה' ליראתו ובחזרה מאפיין כל אדם שחפץ להתקרב לקב"ה ולהידבק בו.   |
| 494 | פרשת וארא  | דמותו של מנהיג |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מנהיג צריך לדעת שתפקידו לתת לנתיניו, ולא לקבל מהם. רק כך יוכל לזכות ליחס נאות ולהשפיע עליהם.  |
| 495 | פרשת וארא  | ההשגחה האלוקית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | הדיון בין הקב"ה למשה במעמד הסנה נסב על ההבדלים שבין ראיית האדם לבין הראייה האלוקית.  |
| 496 | פרשת וארא  | למה זה שלחתני |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מטרת הדרישות החוזרות והנשנות מפרעה היא להראות שהקב"ה שולט גם על רצונותיו של האדם.  |
| 497 | פרשת וארא  | ולא שמעו אל משה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע לא שמעו בני ישראל אל משה? הסיבות השונות, הן הגלויות והן הסמויות, רלוונטיות גם לימינו.  |
| 498 | פרשת וארא  | נבואה וחכמה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | כשם שפעלו הנביאים כדי לזכות בנבואתם, כך גם אנו נדרשים להציב שאיפות כדי לזכות בחכמה, וכדי לנצל את הכוחות הטמונים בנו.  |
| 499 | פרשת וארא  | קוצר רוח ועבודה קשה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | פרשתינו נותנת את התשובה לבעיית קוצר הרוח, המתבטאת במחשבה שהגאולה היא תהליך מהיר.  |
| 500 | פרשת וארא  | "וידעתם כי אני ה'" |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מטרת כל המכות ו'המשחק' בפרעה הייתה "וידעתם כי אני ה'". האדם צריך לדעת שהוא אינו קובע את מהלכי הבריאה, וכי תחום הבחירה שלו - ה'אני' שלו - מוגבל ע"י הקב"ה.   |
| 501 | פרשת וארא  | שני נסיונות של גאולה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | הקב"ה רצה לגאול את עם ישראל בהנהגה של נסים נסתרים, אולם עם ישראל לא היה ראוי לכך, ולכן גאל אותו הקב"ה בהנהגה של נסים גלויים, שאינה תלויה במעשי האדם. מסתבר שגם תקומתה של מדינת ישראל חרף מצבו הרוחני של העם היא תוצאה של הנהגה זו.   |
| 502 | פרשת בא  | את אשר התעללתי במצרים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מטרת ההתעללות במצרים, ובעיקר בפרעה, היתה להוכיח לפרעה את שלטונו של ה'. המסר מהסיפור הוא שצריך לדעת שכאשר מתעוות הצד המוסרי שבאדם - מתעוות גם הצד ההגיוני שבו.  |
| 503 | פרשת בא  | ברכוש גדול |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדוע נצטוו בני ישראל לשאול כלים ממצרים? מה ניתן ללמוד מכך על שיטות הלימוד כיום?  |
| 504 | פרשת בא  | דבר נא באזני העם... |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על הרכוש הגדול אתו יצאו ישראל ממצרים, ועל החשיבות שבלקיחת הטוב מכל תרבות.  |
| 505 | פרשת בא  | הוצאת הניצוצות ממצרים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה משמעות הציווי לעם ישראל לשאול כלים מהמצרים?  |
| 506 | פרשת בא  | סדר הפרשיות בתפילין |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מחלוקות רבות קיימות אודות סדר הפרשיות שבתפילין. העיקרון העולה ממחלוקות אלו הוא שהאדם צריך לחשוב היטב מתי הוא כבר מוכן לצאת אל מחוץ לישיבה.  |
| 507 | פרשת בא  | והיה לאות על ידכה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע נאמר "ידכה" דווקא בפרשת "והיה כי יביאך"? דווקא בפרשת הכניסה לארץ, צריך העם לשעבד את לבו ולזכור "כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".  |
| 508 | פרשת בא  | עבדי הם - ולא עבדים לעבדים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בפרשתנו, מינה הקב"ה את האדם לאדון על הזמן.  |
| 509 | פרשת בא  | הוצאת הניצוצות ממצרים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדוע ציווה ה' את בני ישראל להוציא ממצרים כלי כסף וכלי זהב? עלינו להוציא ניצוצות - גרעינים של טוב - אפילו ממצרים, אך עלינו להיזהר שלא להיגרר אחר תרבותם.  |
| 510 | פרשת בא  | "וידעתם כי אני ה'" |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | עם ישראל חוזר וזוכה בבחירה החופשית שאותה איבד בזמן השעבוד, ובמקביל ניטלת מפרעה אותה בחירה והקב"ה מקשה את לבו. אמנם, עלינו לזכור שבחירתנו אינה 'חופשית' לגמרי, ועדיין הקב"ה הוא השולט על העולם.  |
| 511 | פרשת בשלח  | המצוות שניתנו במרה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המצוות שניתנו במרה מלמדות אותנו שני עקרונות חשובים: אין אנו מקיימים את המצוות כי הן טובות והגיוניות, אך מטרת המצוות היא לבנות עולם טוב וצודק יותר.  |
| 512 | פרשת בשלח  | בשלח פרעה את העם |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על חשיבות ההכרה של אומות העולם בזכויות עם ישראל ובא-לוהיו.  |
| 513 | פרשת בשלח  | אל יצא איש ממקומו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | איסור היציאה בשבת אל מחוץ לתחום - משמעותו היא לצאת שהאדם צריך למצוא לו מקום יציב בחייו הרוחניים.  |
| 514 | פרשת בשלח  | ושם ניסהו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה הייתה מטרת הניסיון במרה? מדוע לא פירטה התורה אילו מצוות ניתנו שם? מהי המשמעות של שלוש המצוות שמנו חז"ל (כיבוד אב ואם, שבת, משפטים ופרה אדומה)? האם אנו מקיימים מצוות מתוך תחושה מוסרית בלבד?  |
| 515 | פרשת בשלח  | שבו איש תחתיו, אל יצא איש ממקומו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע אוסרת התורה בפרשתינו לצאת מהתחום בשבת? התשובה נעוצה בכך שהאדם צריך למצוא לו "מקום" רוחני יציב.  |
| 516 | פרשת בשלח  | שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מטרת המצוות בכלל, והמצוות שניתנו במרה בפרט, היא להרגיל את עם ישראל לחירות מצד אחד, אך להזכיר לו שהוא נתון למרותו של הקב"ה מצד שני.  |
| 517 | פרשת בשלח  | מציאות מורכבת |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מצבו הרוחני של עם ישראל בזמן יציאת מצרים לא היה חד משמעי: לעתים גילו אמונה מופלגת בקב"ה, ולעיתים מרדו בו ולא סמכו עליו. ההבחנה במורכבות המציאות מובילה לסובלנות אמיתית כלפי מי שמחזיק בדעות אחרות.  |
| 518 | פרשת יתרו  | המדרש על מעמד הר סיני |
הרב שלמה ברין  | מדוע כל העולם דמם ושתק בשעת מעמד הר סיני?  |
| 519 | פרשת יתרו  | בין מחויבות להתחברות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המאמר עוסק בתופעת ההתחברות, בסכנותיה ובחשיבות הגדולה שבמחוייבות.  |
| 520 | פרשת יתרו  | המצוות המוסריות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | עבודת ה' השלמה כוללת את קיום כל ההלכות ביחד עם ההקפדה על כל הפרטים המוסריים, שכן המקור של שתי החובות האלו הוא אחד.  |
| 521 | פרשת יתרו  | כי יבא אלי העם לדרוש א-לוהים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | העקרונות שמשה הציג בדיונו עם יתרו הם חשיבות המשפטים שבין האדם לחבירו, ולימוד הזכות על אנשים שונים, המקשים את קרבת אלוקים בצורות שונות.  |
| 522 | פרשת יתרו  | "אנכי ה' א-לוהיך..." |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע אין מצווה להאמין בקב"ה?  |
| 523 | פרשת יתרו  | סיפור יתרו, ומעמד הר סיני |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע מופיע סיפור יתרו סמוך לפרשת מתן תורה? נראה שסיפור זה בא ללמד על הפן הפרטי של נתינת התורה.  |
| 524 | פרשת יתרו  | תהליך הגרות של עם ישראל |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבות החוויה של מעמד הר סיני בקשר לגרותם של ישראל. ומתוך כך - חשיבות החוויה של לימוד תורה בישיבה.  |
| 525 | פרשת יתרו  | סיפור יתרו ומעמד הר סיני |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע מופיע סיפור הפגישה עם יתרו דווקא בפרשת יתרו, לפני מתן תורה? מיקומו התמוה של הסיפור עשוי ללמדנו שהתורה לא ניתנה רק לכלל עם ישראל, אלא גם לכל פרט ופרט.   |
| 526 | פרשת יתרו  | מקומה של פרשת יתרו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | התורה מספרת על בואו של יתרו קודם מעמד הר סיני, כדי להראות שניתן להגיע לקבלת עול מלכות שמיים בלי לראות ניסים גלויים. מינוי השופטים נזכר אף הוא קודם מתן תורה, כדי להדגיש שישנן מצוות שעלינו לקיים מתוך תחושה טבעית, ולא רק מחמת הציווי.  |
| 527 | פרשת משפטים  | משפטי ה' אמת, צדקו יחדיו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | כל משפטי התורה שניתנו בסיני מהווים מערכת שלמה, המקיפה את כל העניינים הקיימים בעולמו של האדם.  |
| 528 | פרשת משפטים  | אשר תשים לפניהם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הפירושים השונים לפסוק הראשון של פרשתינו מלמדים שכל אחד יכול להגיע לדרגה גבוהה בהבנת משפטי הקב"ה.  |
| 529 | פרשת משפטים  | הפשרה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | יתרונותיה וחסרונותיה של הפשרה, הן בתחום המשפטי והן בתחום החברתי.  |
| 530 | פרשת משפטים  | לימוד ומעשה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבות הלימוד והמעשה כשני עקרונות השלובים זה בזה.  |
| 531 | פרשת משפטים  | שלושה סימנים יש באומה זו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על ייחודו של עם ישראל ועל חשיבות מצוַת הצדקה על רקע שביתת הנכים.  |
| 532 | פרשת משפטים  | "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | קיימים כמה הבדלים בין חוקי התורה לבין המשפט המודרני: התורה אין בה סתירות, היא שלמה ומושלמת, היא עוסקת בכל תחומי חייו של האדם, והיא משלבת את כל הערכים.   |
| 533 | פרשת משפטים  | מקומה של פרשת משפטים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | פרשת המשפטים מופיעה באמצע תיאור מעמד הר סיני, בין מתן תורה לברית האגנות, כדי ללמד על חשיבותם המרובה של המשפטים, המבטאים זיקה מיוחדת בין עם ישראל לקב"ה. הציבור הדתי צריך להזדעק מול פגיעה בערכי מוסר ומשפט, ולא להשאיר את הדבר לציבור החילוני.  |
| 534 | פרשת תרומה  | התרומות השונות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | שלוש תרומות תרמו בני ישראל, והחשובות שבהן הן תרומות החובה, בשל מימד המחוייבות הקיים בהן.  |
| 535 | פרשת תרומה  | ויקחו לי תרומה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על היחס הראוי בין החוויה הדתית והרגש הדתי לבין יראת השמיים וקיום המצוות.  |
| 536 | פרשת תרומה  | תרומת החובה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | התרומה הבסיסית למשכן הייתה דווקא תרומה מתוך חובה, ללמדך את החשיבות הגדולה של הרגשת המחוייבות.  |
| 537 | פרשת תרומה  | ויקחו לי תרומה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבות התרומה היא בעצם הנתינה. כך גם בתלמוד תורה, שאינו מתקיים בלי נתינה מצד הלומד.  |
| 538 | פרשת תרומה  | לחם פנים לפני תמיד |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בחינת לימוד התורה של אדם מישראל נעשית על פי יכולותיו, ולא ביחס לאחרים.  |
| 539 | פרשת תרומה  | ועשו ארון |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מעלת כתר התורה על פני כתר הכהונה והמלכות.  |
| 540 | פרשת תרומה  | עשיית מצוות בדרך טבעית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על החובה לקיים את המצוות בצורה טבעית: לא להיות בחרדה תמידית, לא לחקות אנשים הנמצאים במדרגה אחרת ולא לדכא את התחושות הטבעיות.  |
| 541 | פרשת תצוה  | משה רבנו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדוע לא מופיע שמו של משה בכל פרשתינו?  |
| 542 | פרשת תצוה  | ואתה תצוה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | משה מצווה על אהרן - ללמדך שעבודת ה' בשכל חשובה מעבודתו ית' ברגש.  |
| 543 | פרשת תצוה  | האסתטיקה ביהדות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על היחס החיובי לאסתטיקה ביהדות, ועל הסכנות הכרוכות בה.  |
| 544 | פרשת תצוה  | לקדשו לכהנו לי |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | עבודת הכוהנים במשכן מלמדת אותנו על השניות שאנו צריכים להרגיש בקיום המצוות: מחד - הן צורך הדיוט, ומאידך - צורך גבוה.  |
| 545 | פרשת תצוה  | קרבן התמיד |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהי חשיבותו הגדולה של קרבן התמיד? מדוע מופיע הציווי על קרבן זה פעמיים?  |
| 546 | פרשת תצוה  | הרהורי הלב |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ישנם כמה סוגים של הרהורי לב הטעונים כפרה. מצווה שנעשית מתוך שיקולים אישיים זרים עלולה להיחשב כעבֵרה.  |
| 547 | פרשת כי-תשא  | לסדר פרשיות המשכן וחטא העגל |
הרב יצחק לוי  | המחלוקת הפרשנית בשאלה מתי נצטווה משה על המשכן טומנת בחובה תפיסה עקרונית בנוגע ליחס שבין הקב"ה לבין עם ישראל.  |
| 548 | פרשת כי-תשא  | וראית את אחרי ופני לא יראו |
הרב יעקב מדן  | על ההבדלים המהותיים בין יחסו של הקב"ה לעם ישראל ולטבע לפני חטא העגל, לבין יחסו אליהם לאחר חטא העגל. הבדלים אלו מתבטאים גם בדרגת נבואתו של משה.  |
| 549 | פרשת כי-תשא  | מעלתו של משה רבנו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | משה הגיע למדרגה הגבוהה ביותר רק כאשר התאמץ להגן על עם ישראל, ולא כתוצאה מהתבודדות וכד'.  |
| 550 | פרשת כי-תשא  | מחצית השקל |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מצוַת נתינת מחצית השקל מוטלת אפילו על עני שבישראל, כדי שגם הוא יטול חלק במשימה של השכנת שם ה' בעולם. באופן דומה, עני מחוייב במצוות צדקה כדי שיתחנך להיות אכפתי לסביבתו.  |
| 551 | פרשת ויקהל  | אנשי רוח ואנשי מעשה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | משה הוא איש הרוח, ואילו בצלאל הוא איש המעשה. עלינו להשקיע יותר באיש הרוח שבנו, כדי לקבוע את סדרי העדיפויות הרוחניים וכדי להפיח רוח במצוות.  |
| 552 | פרשת ויקהל  | ויקהל משה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הקהלת עם ישראל נועדה לתקן את היחסים שבין עם ישראל לקב"ה, אך בעיקר את היחסים שבין העם למשה.  |
| 553 | פרשת ויקהל  | כל נדיב לבו יביאה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בקיום המצוות צריך להקפיד על כל פרטי ההלכה, אבל מאידך - צריך להיזהר שלא לאבד את הצד הערכי של המצווה.  |
| 554 | פרשיות ויקהל-פקודי  | וכבוד ה' מלא את המשכן |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | השראת השכינה בצורתה המוחלטת מנציחה את העובדה שכל העולם קיים רק בגלל רצונו של ה'.  |
| 555 | פרשיות ויקהל-פקודי  | הקמת המשכן על ידי משה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הקמת המשכן דווקא על ידי משה מלמדת אותנו שאדם צריך לעמול כל חייו על כל האישיות שלו, ולא רק על הצד הלימודי שבהם.  |
| 556 | פרשת ויקהל  | משכן וכלים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הקב"ה ציווה לבנות משכן ואחר כך כלים, ואילו משה אמר לבצלאל לבנות את הדברים בסדר ההפוך. מה משמעות ההבדל בין שתי הגישות? כיצד הדבר נוגע אלינו כלומדי תורה?  |
| 557 | פרשת פקודי  | אנשי רוח ואנשי מעשה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | משה הוא איש רוח, ואילו בצלאל הוא איש המעשה. עלינו להשקיע יותר באיש הרוח שבנו, כדי לקבוע את סדרי העדיפויות הרוחניים וכדי להפיח רוח במצוות.  |
| 558 | פרשת פקודי  | הקמת המשכן על ידי משה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הקמת המשכן על ידי משה מלמדת אותנו שני עקרונות חשובים בעבודת ה': צריך לעסוק בכל תחומי התורה ולא 'להתמקצע' בתחום אחד, וצריך להשקיע מאמץ רב על מנת להגיע להישגים.  |
| 559 | פרשת פקודי  | אדני הכסף |
הרב יואל בן-נון  | רובו של המשכן נבנה מחומרים שנתנו אנשים מתוך נדיבות לבם, אולם אדני המשכן נוצרו דווקא מסכום אחיד שהצטווה כל אחד לתת. רמז לכך שהתורה נותנת מקום לביטוי אישי, אולם זאת רק לאחר עמידה ברובד בסיסי אחיד ומחייב.  |
שיחות ויקרא
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 560 | פרשת ויקרא  | הכנה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | קריאת ה' למשה מלמדת על חשיבות ההכנה לפני קיום המצוות.  |
| 561 | פרשת צו  | כוהן ונביא |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | החלוקה בין משה הנביא לבין אהרן הכהן היא ברורה; אך בכל זאת - משה היה הכהן הראשון, והתפקידים התפצלו רק לאחר ימי המילואים. מה משמעות התפקידים של הנביא והכהן בעבודת ה'?  |
| 562 | פרשת שמיני  | בשגרה ובחידוש |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על השילוב שבין הקיום השגרתי של המצוות לבין מציאת החידוש והרעננות בהם.  |
| 563 | פרשת תזריע  | מקורות ורעיונות בעניין לשון הרע |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | חשוב ללמוד את פרטי ההלכות, אך חשוב עוד יותר להבין את האמירה הערכית שבמצוות.  |
| 564 | פרשת תזריע  | אחור וקדם צרתני |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | גם כאשר נמצאים בשלב מתקדם של ההתפתחות - צריך לזכור את ההתחלה.  |
| 565 | פרשת תזריע  | בריאת האדם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | היחס בין בריאת האדם לבין בריאת החיות מלמדת אותנו על מהותו ומטרתו של האדם.  |
| 566 | פרשת תזריע  | קדושה וטומאה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הקישור בין הקדושה לטומאה בספר ויקרא מלמד שלעם ישראל יש מעמד מיוחד כיוון שהוא יכול ליצור קדושה בעולם, אבל בשל אותו מעמד מיוחד - הוא יכול ליצור גם טומאה.  |
| 567 | פרשת מצורע  | לימוד פרשות נגעים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | האדם אמנם צריך ללמוד תורה בנושאים המתאימים לו, אולם אל לו לומר ששאר התחומים שבתורה הם משעממים או 'יבשים'.  |
| 568 | פרשת אחרי-מות  | אחרי מות שני בני אהרן |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | הלקח המרכזי של פרשתינו הוא שאדם צריך להקפיד על הפרטים הקטנים גם כאשר הוא עוסק בדברים נשגבים ונעלים.  |
| 569 | פרשיות אחרי-קדושים  | וחי בהם |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על היחס לקיום המצוות, ועל ההיבדלות מדרכי הגויים.  |
| 570 | פרשת קדושים  | הסכנה הטמונה בשנאה ובענישה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | שתי מצוות מחנכות אותנו לנסות להבין את החברות השונות מאיתנו, ובראשן - את החברה החילונית: איסור השנאה וחובת ההתראה לפני הענישה.  |
| 571 | פרשת קדושים  | לא תשנא את אחיך בלבבך |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על היחס לקירוב החברה החילונית לדרך התורה.  |
| 572 | פרשת קדושים  | שרוב גופי תורה תלויים בה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הגיוון הגדול במצוות שבפרשתינו מעיד שיש לקבל וללמוד את התורה כמכלול אחד.  |
| 573 | פרשת קדושים  | ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | את התורה יש לקיים כיחידה אחת כוללת. אין האדם יכול "לבחור" לו מצוות מתוך המכלול.  |
| 574 | פרשת קדושים  | קדושים תהיו כי קדוש אני |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על משמעותה של חובת ההידמות לקב"ה, ועל ביטויה במצוַת נטיעת עצי המאכל.  |
| 575 | פרשת קדושים  | שכל ומוסר |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | נקודה זהה למצוות רבות - בין אדם לחבירו ובין אדם למקום - וביניהם איסורי עבודה זרה והנקימה והנטירה, היא הפנייה לשכלו של האדם.  |
| 576 | פרשת קדושים  | מצוַת ההידבקות בקב"ה וההליכה בדרכיו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהי משמעות ההליכה בדרכי ה'? כיצד מצווה זו באה לידי ביטוי? להליכה בדרכי ה' ביטויים רבים, וביניהם אף נטיעת עצים ויישובו של העולם.  |
| 577 | פרשת אמור  | אמור ואמרת |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | קודם שהאדם מוכן לשמוע, עליו לפתוח את לבו.  |
| 578 | פרשת אמור  | האנושיות שבמצוות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | הציווי על הכוהנים להיטמא לקרוביהם מלמד כיצד צריך האדם להתייחס למאורעות השונים שקורים לו. במקביל לקיום המצוות, נדרש האדם גם להתנהג באנושיות.  |
| 579 | פרשת אמור  | ובקצרכם את קציר ארצכם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | החזרה על מצוות לקט, שכחה ופאה מלמדת אותנו לקבוע את סדרי העדיפויות רק על פי ההלכה, כדי שלא להגיע לכל מיני קלקולים.  |
| 580 | פרשת אמור  | התורה כמכלול |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ראיית התורה כמכלול, הכוללת הן את המצוות שבין האדם למקום, והן את המצוות שבין האדם לחברו.  |
| 581 | פרשת אמור  | תמיד בכהונתו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע נכתבו דיני טומאת הכוהנים בפרשתינו, ולא ביחס עם שאר דיני הכוהנים? מסתבר, שהתורה רצתה לקשור את מעמד הכוהנים לבני ישראל, ובמקביל - גם לדורות, בני התורה צריכים להתקשר לכל עם ישראל.  |
| 582 | פרשת בהר  | הלכה ורוחניות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על השילוב העדין בין התורה ליראה, בין ההלכה לתורת הסוד.  |
| 583 | פרשת בהר  | כלל ופרט |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | אי אפשר להפריד בין הכללים שבתורה לבין פרטיה.  |
| 584 | פרשת בהר  | מה עניין שמיטה אצל הר סיני |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מצוַת השמיטה היא מודל, המלמד על ההקפדה על עשיית הפרטים ועל הבנת הרעיונות הכלליים.  |
| 585 | פרשת בהר  | כי עבדי הם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מחד - אין אנו עבדים לאף אדם. מאידך - אל לנו לשכוח שאנו עבדיו של הקב"ה.  |
| 586 | פרשת בהר  | כי עבדי הם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | משמעות הביטוי "עבדי הם" בהיבט הממעט, קרי - ולא לעם אחר, ובהיבט המרבה, כלומר - מול החופש של תרבות המערב.  |
| 587 | פרשת בהר  | מצוַת הצדקה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבותה של מצוַת הצדקה אינה רק בעזרה לעניים, אלא גם במניעה מהאדם (או מהציבור) להיכנס למעגל העוני.  |
| 588 | פרשת בהר  | מצות הצדקה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה עדיף - נתינת כסף לעני או מניעת עניותו?  |
| 589 | פרשיות בהר-בחוקותי  | אם בחקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לעבודת ה' אופי כפול: לעיתים אנו פועלים מתוך הסתכלות על כלל ישראל, ולעיתים - לומדים תורה בעיקר מתוך הסתכלות פנימה אל עצמנו.  |
| 590 | פרשת בחוקותי  | תיקון האדם והטבע |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | כבר עידן ועידנים נלחם האדם עם הטבע ומנסה להכניעו. ליהדות יש פתרון: תיקון האדם, שיוביל בתורו גם לתיקון הטבע.  |
| 591 | פרשת בחוקותי  | לסיכום ספר ויקרא |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בספר ויקרא מופיעות מצוות ללא קשר לממד הזמן. דווקא פירוט כזה של מצוות מבטא את מהותו של הספר: התקשרות בני ישראל עם הקב"ה.  |
| 592 | פרשת בחוקותי  | השלום |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על חשיבותו של ערך השלום.  |
| 593 | פרשת בחוקותי  | והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לא-לוהים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בתקומתו של עם, מתעורר החשש שמא הוא ישכח את הקב"ה. דווקא בתקופה זו עלינו להיזהר מכך.  |
| 594 | פרשת בחוקותי  | ונתתי שלום בארץ |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה המיוחד בברכת השלום? מה אנו צריכים להרגיש היום כלפי ערך השלום?  |
שיחות במדבר
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 595 | פרשת במדבר  | איש על מחנהו ואיש על דגלו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המדרש על הפסוק "איש על מחנהו" מלמד שני ערכים חשובים: התייחסות יפה לאורחים, וחשיבות מציאת הייעוד של כל אחד ואחד.  |
| 596 | פרשת במדבר  | באהבה ובמורא |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | היהדות דורשת נאמנות כפולה: מכפייה מחד, ומבחירה מאידך.  |
| 597 | פרשת במדבר  | שם ומספר |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | שלוש ספירות הן: לידע מספר האנשים, לברר לכל אחד מהו תפקידו וייעודו, וספירה שבה כל אחד ממלא את ייעודו.  |
| 598 | פרשת במדבר  | הגורמים המאחדים את עם ישראל |
הרב בנימין תבורי  | מדוע עם ישראל 'מתארגן' לדגליו רק בפרשתינו ולא מייד לאחר היציאה ממצרים? נראה, שעם ישראל היה זקוק לגורמים מאחדים לפני שהודגשו הגורמים הייחודיים. כך היה במתן תורה, וכך גם בירושלים.  |
| 599 | פרשת נשא  | עבודת הלוויים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה היה תפקידם של הלוויים?  |
| 600 | פרשת נשא  | תפקיד הלוויים והנשיאים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | תפקיד הלוויים הוא לתת מענה לכל דור ודור מתוך התורה, ואילו תפקיד הנשיאים הוא להיות בעלי החזון והצפייה לעתיד.  |
| 601 | פרשת נשא  | איסור שתיית יין לנזיר |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | איסור שתיית היין לנזיר נובע מעצם הגדרתו של האדם כנזיר. אופייה של שתיית היין מלמד על היחס הראוי לעולם החומר.  |
| 602 | פרשת בהעלותך  | בשר ורוח |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | תלונת בני ישראל בקברות התאווה נראית גשמית לחלוטין, אך עיון מדוקדק מצביע על השורש הרוחני שלה.  |
| 603 | פרשת בהעלותך  | חנוכת המזבח |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדוע נתאווה אהרן לקרבנות הנשיאים, וכיצד הדלקת המנורה פיצתה אותו על תאווה זו?  |
| 604 | פרשת בהעלותך  | מחויבות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על חשיבותה של המחוייבות בעולם הישיבה, ועל היצירתיות שהיא מצמיחה.  |
| 605 | פרשת בהעלותך  | מחויבות והזדהות פנימית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | הדרך האמיתית להגיע לעבודת ה' היא מתוך מחוייבות, ולא מתוך אינדיבידואליזם אישי.  |
| 606 | פרשת בהעלותך  | ראשוניות בחנוכת המזבח |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על הכוח הגדול הטמון דווקא בראשיתם של תהליכים, ובפרט - בראשית חייו של האדם.  |
| 607 | פרשת בהעלותך  | בשר ורוח בסיפור המתאווים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה הייתה תלונתם של ישראל? כיצד סביבה רוחנית יכולה לספק פתרון לבעיות גשמיות?  |
| 608 | פרשת שלח-לך  | הציצית: קידוש החול |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהי חשיבותה הגדולה של מצוַת הציצית? הציצית מבטאת את העובדה שאמנם האדם יכול לשלוט בטבע, אך עליו לעשות זאת על ידי קידוש הטבע.  |
| 609 | פרשת שלח-לך  | התנהגות משה בחטא המרגלים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע משה נפל על פניו כתגובה לחטא המרגלים? פה מתגלה גדולתו של משה בתור מנהיג, היודע להתאים את התגובה לכל מקרה ומקרה, ומוכן גם למחול על מעמדו במידת הצורך.  |
| 610 | פרשת שלח-לך  | ועתה יגדל נא כח ה' |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על חומרתו של חטא המרגלים, ועל בקשת משה מהקבה לסלוח לעם ישראל.  |
| 611 | פרשת שלח-לך  | למשמעותה של מצות ציצית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הציצית מזכירה לנו את גבול העשייה האנושית. על האדם להטביע את חותמו בטבע מחד, אך גם להכיר בגבולותיו ובקב"ה שמעליו מאידך.  |
| 612 | פרשת שלח-לך  | משמעות הציצית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהי השקפת היהדות על הלבוש? מה מטרתה של הציצית?  |
| 613 | פרשת שלח-לך  | משה רבינו - מופת למנהיגות בעת משבר |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | למרות שהעם הביע פעמים רבות את חוסר אמונו בהנהגתו של משה, משה רבנו המשיך לתפקד כמנהיג, התפלל על עם ישראל וניסה לשקם אותו.  |
| 614 | פרשת קרח  | אחדות ומחלוקת |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המחלוקות בישראל מביאות לאחדות ולהרמוניה. קרח, במחלוקתו, רצה לשבור את ההרמוניה הזו.  |
| 615 | פרשת קרח  | בקהלם אל תחד כבודי |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה המשמעות של אי-הזכרת שמו של יעקב בייחוסם של קרח ושל זמרי? קרח וזמרי, להבדיל מיעקב, תפסו את האמת בצורה חד גוונית, ולא היו מודעים למורכבות שבמציאות.  |
| 616 | פרשת קרח  | ולא יהיה כקרח וכעדתו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על הסכנה הגדולה במחלוקת שאינה לשם שמים.  |
| 617 | פרשת חוקת  | חטא מי מריבה |
הרב עוזיאל פרידליך  | עונשם של משה ואהרן השפיע על מדרגת עם ישראל בכניסתם לארץ. הלקח הנלמד מחטא זה הוא התייחסות שונה ורגועה לדברים מכעיסים ומלחיצים.  |
| 618 | פרשת חוקת  | שירת הבאר |
הרב יעקב מדן  | מניין למדו חז"ל ששירת הבאר נאמרה כהודיה על נס הריגת אויבי ישראל במעבר ארנון?  |
| 619 | פרשת חוקת  | הסתכלות שמיימית והסתכלות ארצית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המחלוקת בסוגיית תנורו של עכנאי נבעה מההבדל בנקודת המבט: שמיימית או ארצית.  |
| 620 | פרשת חוקת  | חטא משה ואהרן - ההחמצה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | משה ואהרן לא חטאו, אלא החמיצו הזדמנות לקדש שם שמיים, ולכן נענשו. המסר לימינו הוא להיזהר, ולא לבזבז את היכולת הטמונה בנו לעבודת ה'.  |
| 621 | פרשת חוקת  | את משכן ה' טמא |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | טומאת המשכן והמקדש היא טומאה הנוצרת מחטאים מסויימים. לטומאה זו יש השלכה חשובה גם בימינו, לאחר חורבן המקדש.  |
| 622 | פרשת חוקת  | ותקצר נפש העם בדרך |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה בדיוק היה חטאם של עם ישראל במי מריבה?  |
| 623 | פרשת בלק  | המלחמה התמידית שלנו באידיאולוגיה של פעור |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | פולחן הפעור - פירושו קידוש ה'טבעי'. מלחמתנו בתפישה זו היא תמידית, שכן אנו מאמינים דווקא בהעלאת הטבע למצבו המושלם.  |
| 624 | פרשת בלק  | מה טבו אהליך יעקב |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הייחודיות שבברכתו של בלעם היא השילוב בין הזמנים שבהם צריך להילחם לבין הזמנים שבהם צריך להתרחק מהמלחמה.  |
| 625 | פרשת פינחס  | היחס ל'טבעי' |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על ידי מעשהו של פנחס, התורה מלמדת אותנו שלא כל דבר טבעי הוא טוב, ולכן עלינו להעלות את הטבע ולא לקדש את הטבעי.  |
| 626 | פרשת פינחס  | הזכייה בכתר |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ירושת הכהונה של פנחס מלמדת אותנו כיצד צריך 'לירש' את לימוד התורה.  |
| 627 | פרשת פינחס  | הנני נותן לו את בריתי שלום |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע ניתנה לפינחס דווקא ברית השלום?  |
| 628 | פרשת מטות  | נדרים וחומרות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מהו היחס לחומרות שהאדם מקבל על עצמו, מעבר למצוות ולהלכות הקבועות?  |
| 629 | פרשת מטות  | עבודת ה' על ידי נדרים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | כל אדם חייב להקפיד במצוות ולעבוד את ה' במיוחד בנושאים הקרובים אליו, אולם עליו להיזהר מנדרים ומחומרות שונות.  |
| 630 | פרשת מטות  | העוצמה שב'דרך' אל המטרה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע פירטה התורה את כל מסעותיהם של בני ישראל? ללמדך את החשיבות של ה'דרך', של ההווה - לא רק כמכין את העתיד, אלא גם חשיבות בפני עצמו.  |
| 631 | פרשת מטות  | וידבר משה אל ראשי המטות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על הזהירות בנדרים ובשבועות, ועל חשיבות ההתייעצות עם גדולי תורה בעיקר בעניינים אלו.  |
| 632 | פרשת מטות  | ויסעו... ויחנו... |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | התורה מלמדת אותנו לשאוף ולהתקדם, אך מאידך - לא לרוץ יותר מדי. האדם צריך לבחון תמיד היכן הוא נמצא ולאן פניו מועדות.  |
| 633 | פרשיות מטות-מסעי  | בני גד ובני ראובן |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבות המגורים בארץ והנשיאה בנטל, וחומרת הפרישה מן הציבור.  |
| 634 | פרשיות מטות-מסעי  | הביקורת על בני גד ובני ראובן |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | שני מסרים יכולים אנו ללמוד מהביקורת שמעביר המדרש על בני גד ובני ראובן: ראשית - מקום המגורים לא אמור להיקבע על פי הרווחה הכלכלית; ושנית - כל הצלחה שאנו מצליחים, עלינו לזכור שהיא מאיתו ית'.  |
שיחות דברים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 635 | פרשת דברים  | פתיחה לספר דברים |
הרב יואל בן-נון  | ספר דברים מדגיש את הפן הלאומי בקיום המצוות לקראת הכניסה לארץ.  |
| 636 | פרשת דברים  | בינו שנות דור ודור |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | דבריו של משה מלמדים אותנו שבתורה יש מסרים לכל תקופה ולהתמודדות מול כל הדעות. על כן, אדם תורני צריך להתייחס למסרים של התורה לפי הנסיבות ולפי התקופה.  |
| 637 | פרשת שופטים  | תמים תהיה עם ה' א-לוהיך |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מיהו "תמים"? מה חשיבותה של התמימות?  |
| 638 | פרשת כי-תצא  | על היחס לסביבה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על העקרונות החינוכיים הגלומים במצוות התורה ובפרט במצוַת שילוח הקן, ועל השילוב בין השקעה בפיתוח העצמי לבין אכפתיות למה שמתרחש מסביב.  |
| 639 | פרשת כי-תצא  | אשת יפת תואר |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על פי חז"ל, פרשת אשת יפת תואר לא נאמרה לכתחילה אלא רק בדיעבד. לכן, מן הראוי לנהוג כאילו היא נאסרה לחלוטין.  |
| 640 | פרשת כי-תצא  | לא יוסיף |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | האיסור על האדם לחבול בעצמו נלמד כבדרך אגב מהפסוק "לא יוסיף", שנאמר על מקרה אחר לגמרי. מדוע לא ייחדה התורה פסוק לאיסור זה? נראה, שהתורה מבקשת להדגיש עד כמה צריך האדם להקפיד על עצמו כאשר הוא מקיים ציוויים העלולים להשפיע עליו לרעה.  |
| 641 | פרשת כי-תצא  | מוצא שפתיך תשמור ועשית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | פרשת נדרים כמפתח להצבת שאיפות ולהתפתחות בעבודת ה'.  |
| 642 | פרשת כי-תצא  | לכל מקום שתלך המצוות מלווין אותך |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בכל מקום שאדם נמצא בו, המצוות וההלכה צריכות להוות את מרכז חייו. חידושה של התורה הוא שהמצוות נמצאות בכל מקום, ולא רק בבית המדרש.  |
| 643 | פרשת כי-תבוא  | הכרת טובה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מהי מטרת הבאת הביכורים? האם בימינו אפשר לבסס את עבודת ה' על העיקרון של הכרת הטוב?  |
| 644 | פרשת כי-תבוא  | כפייה דתית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לכל אדם יש זיקה כלשהי ליהדות, כאשר ה'כפייה הדתית' מאפשרת לו לשמר את הפינה הזו.  |
| 645 | פרשת כי-תבוא  | משמעות הברית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המשמעות המיוחדת של הברית בין הקב"ה לבין עם ישראל היא שבכל מצב - תמיד שומר היהודי על איזשהו קשר ליהדותו.  |
| 646 | פרשת כי-תבוא  | משמעות הברית לימינו |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על הרגש היהודי המפעם בכל חלקי העם.  |
| 647 | פרשת כי-תבוא  | תוך וקליפה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | בכל רעיון - יש להתמקד בתוך, ולא בקליפה המפריעה לעמוד על אמיתותו.  |
| 648 | פרשת כי-תבוא  | הברית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | משמעות הברית שנכרתה בעבר הירדן לימינו היא בתחושה העמוקה של זיקה לתורה ולמצוות של כל יהודי ויהודי.  |
| 649 | פרשת כי-תבוא  | פרשת ביכורים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מצות הביכורים מזכירה לאדם שכל כולו תלוי בקב"ה, ובלעדיו אין לו כל קיום.  |
| 650 | פרשת ניצבים  | עבודת ה' במחשבה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | המחשבה תופסת מקום חשוב בחייו של האדם. על כן, לומדי התורה צריכים לבחון האם התורה מהווה הכרח קיומי בעבורם.  |
| 651 | פרשת ניצבים  | הבחירה החופשית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע מופיעה הבחירה החופשית כחלק מהברית בפרשתינו, ואינה מופיעה בברית סיני?  |
| 652 | פרשת ניצבים  | הנסתרות לה' אלוקינו... |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבותה של הפעילות להרמת קרנה של התורה בעם ישראל.  |
| 653 | פרשת ניצבים  | התורה - סם חיים או סם המוות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהו היחס הראוי בין תלמוד תורה לבין הוספת יראת שמיים?  |
| 654 | פרשת ניצבים  | זכה - נעשית לו סם חיים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשיבות עשיית המצוות לשמן ולשם מי שציווה עליהן, ומתוך הכרה בתועלתם ובערכם כמרכיב קיומי של עבודת ה'.  |
| 655 | פרשת ניצבים  | כל ישראל ערבין זה לזה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה משמעות הערבות בין בני ישראל? מדוע התחילה אותה ערבות רק לאחר חציית הירדן?  |
| 656 | פרשת ניצבים  | הנסתרות לה' א-לוהינו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על גבולה של חובת הערבות של כל אדם מישראל, ועל חובתו של כל אחד לדאוג לרמתו הרוחנית של העם.  |
| 657 | פרשת וילך  | וילך משה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | תפקידו של משה כמוסר התורה, אך בד בבד גם כדואג להמשכיות שלה מדור לדור.  |
שיחות מועדים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 658 | פסח  | בין פסח לשבועות |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע לא נכתב תאריך בתורה לחג השבועות? נראה, שאין תאריך למתן התורה כי האדם צריך להרגיש את קבלת התורה בכל יום.  |
| 659 | פסח  | כנגד ארבעה בנים דיברה תורה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהו ההבדל בין שאלותיהם של ארבעת הבנים ובין התשובות שהם מקבלים? החכם שואל מתוך מסגרת ההלכה, הרשע יוצא מחוץ למסגרת זו, וקיים גם הבדל בין היחס לארץ ישראל בשאלות הבנים. המסר העולה מפרשייה זו הוא הצורך בהפרדה בין תשובות לבנים שונים ובתקופות שונות (אין תשובה אחת המתאימה לכולם), והידיעה שיש להכין מראש תשובות לבעיות הדור.   |
| 660 | יום העצמאות  | מקלט מדיני והגשמת חזון |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מאז ימי אברהם, דרך הרצל ועד היום, היחס לארץ ישראל צריך להיות כפול: כאל נחלת ה' בחזון הנבואי, וכאל מקלט שניתן לברוח אליו.   |
| 661 | יום העצמאות  | שלטון הצדק והאמת |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | הרמב"ם כותב שהכהן הגדול היה מתפלל ביום הכיפורים על התמדת המלוכה בישראל, ועל שלטון האמת והצדק. למדינה היהודית יש שתי משמעויות: ישועת ישראל והבטחת בטחונו, ושלטון של אמת וצדק. בחמישים השנים הראשונות של המדינה יישמנו את העצמאות המדינית, וכעת עלינו לדאוג לכך ששלטוננו יהיה שלטון של אמת וצדק - בפרט בתחומים החברתיים. ה"משך חכמה" כתב שציבור נשפט בראש ובראשונה על המצוות החברתיות-מוסריות, ולא על המצוות שבין אדם למקום.  |
| 662 | יום העצמאות  | שלטון הצדק והאמת |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | ייחודו של השלטון היהודי צריך להתבטא בשלטון של צדק ואמת. האם זהו השלטון שלנו?  |
| 663 | יום העצמאות  | שובנו א-להי ישענו - שיחה ליום העצמאות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מאז הקמת המדינה אנו עדים למציאות מורכבת: מצד אחד ישנה התקדמות עצומה, אך מצד שני - הרבה שכול וכאב. על משמעותה של מדינת ישראל, ועל האנטישמיות בעולם הגורמת לחיזוק הזהות היהודית.  |
| 664 | יום ירושלים  | פסח, שבועות ויום ירושלים |
הרב מנחם ליבטאג  | מדוע אין תאריך למעמד הר סיני, ואין גם אף מצווה המזכירה את מעמד הר סיני?  |
| 665 | יום ירושלים  | ירושלים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על ההיבטים המיוחדים באופייה של ירושלים.  |
| 666 | יום ירושלים  | יפה נוף משוש כל הארץ |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ירושלים היא מצד אחד תשתית לעולם - הקיום הבסיסי של העולם נוצר ממנה, ומצד שני נובעים ממנה כל היופי וההדר של העולם.  |
| 667 | יום ירושלים  | יפה נוף משוש כל הארץ - שיחה ליום ירושלים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הקשר בין ירושלים לבין ארץ ישראל הוא דו-סיטרי: קדושתה של ירושלים נובעת מקדושתה של הארץ, ובד בבד גם משפיעה על קדושתה. זיקה כפולה זו משקפת תודעה כפולה באשר ליחס שבין ירושלים לבין ארץ ישראל.  |
| 668 | יום ירושלים  | יום חפציבה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | יום ירושלים היה צריך להיקרא יום חפציבה, שכן שחרור ירושלים מבטא את חפץ הקב"ה בישראל. ניסי מלחמת ששת-הימים הדגישו את התכנון הא-לקי ואת ההשגחה (הגלויה והנסתרת) על עם ישראל. עוד יש לציין, שלא שוחררה ירושלים אלא בזכות אחדות האומה.  |
| 669 | יום ירושלים  | דרישת ציון וירושלים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הנביא ירמיהו מנבא על גאולת ירושלים, אך מציין ש"דורש אין לה". דרישת ירושלים בימינו מורכבת משלושה פנים: חיפוש וחיזור פיסיים, שמירת זיקה נפשית ותביעה בלתי פוסקת לבניינה. עלינו לדרוש את בניין ירושלים מאומות העולם, אך גם מהקב"ה.  |
| 670 | שבועות  | זכירת מעמד הר סיני |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע דווקא הענווה היא תנאי לקבלת התורה?  |
| 671 | שבועות  | מתן תורה וחג הקציר |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מתן תורה מקביל לחג הקציר: עם ישראל קיבל 'יבול' רציני ביותר, אך יש לו עוד הרבה עבודה לעשות עם יבול זה.  |
| 672 | שבועות  | נמשלה התורה לאש ולמים - שיחה לחג השבועות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | התורה נמשלה לאש ונמשלה למים. המים מסמלים את הקמאיות של התורה, ואילו האש מסמלת את הפן היצירתי שבה. יחד עם זאת, כשם שהאש והמים הם בעלי פוטנציאל חיובי ושלילי כאחד, והשימוש בהם קובע את אופיים, כך גם התורה היא סם חיים ויכולה להפוך לסם המוות.  |
| 673 | שבועות  | שבועות באספקלריה של חטא העגל |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מדוע לא מציינת התורה את העובדה ששבועות הוא חג מתן התורה? לחטא העגל היו השלכות רבות על קבלת התורה: שבירת הלוחות, ליווי המלאך במקום הקב"ה והצורך בקבלה מחודשת של התורה. לאחר שמתן התורה הוביל לחטא העגל, חג השבועות הוא יום של תשובה על חטא זה.   |
| 674 | י"ז בתמוז  | תמידים כסדרם |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | המשנה בתענית מונה חמישה דברים שאירעו לישראל בי"ז בתמוז, וביטול התמיד נראה כקל שביניהם. למעשה, היהדות מדגישה את החובות המוטלות על האדם באופן קבוע, ולא רק את המוספים החריגים: "התמידים קודמים למוספים". קרבן התמיד הוא חובה יומית, אך גם חלק מהמערך הקבוע ומסגרת העבודה של המקדש. מושג התמיד מתבטא בחיי הישיבה בשלושה תחומים: באהבת התורה, בתפילות ובשבת בישיבה.  |
| 675 | י"ז בתמוז  | "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | י"ז בתמוז, יום פריצת חומות ירושלים, עולה לתודעתנו במיוחד כאשר מנהלים משא ומתן מדיני לויתור על חלקים מארץ ישראל, ואפילו על ירושלים. ויתור כזה מעורר טרגדיה כפולה - לאומית ואישית, ודורש מאיתנו לשמור על האידיאל של שלמות הארץ גם אם נאלץ לוותר על חלקים ממנה. דווקא ביום של תענית, שומה עלינו להתחזק בתפילה לקב"ה.  |
| 676 | חודש אלול  | סדר הסליחות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מחברי הסליחות סידרו את הסליחות כשם שסידרו אותם כדי לגרום לאדם להרגיש את הנוכחות האלוקית, וכדי להדגיש את חשיבות ההידמות לקב"ה.  |
| 677 | ראש השנה  | קול השופר ושעבוד הלב |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מהו המסר העמוק הגלום באיסור לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת? המסר קשור לכך שהאדם צריך לשעבד את לבו לשמיים בזמן התקיעה, ולא לחשוב שהשופר הוא אמצעי מאגי כלשהו.  |
| 678 | ראש השנה  | כי טובים דודיך מיין - שיחה לראש השנה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מהיכן שאבו חז"ל את הכח לאסור על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת? האם הפיכת מידת הדין למידת רחמים אינה צורך חשוב דיו? כיצד פועלות תקנות חז"ל בעולם?  |
| 679 | ראש השנה  | אם כבנים אם כעבדים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על ההבדל המהותי שבין עמידה בדין כבנים לבין עמידה בדין כעבדים.  |
| 680 | ראש השנה  | בין יצחק לישמעאל |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.  |
| 681 | שבת שובה  | שובה ישראל עד ה' א-לוהיך |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מהו מעמדו של החוטא האומר 'אחטא ואשוב'? על הקשיים בחזרה בתשובה, על רקע הברייתא המספרת את ספורו של ר' אלעזר בן דורדיא.  |
| 682 | יום הכיפורים  | כפרת שעיר המשתלח ויום הכיפורים |
הרב יואל בן-נון  | ייחודיותו של יום הכיפורים נובעת ממידת הרחמים, שבה מנהיג הקב"ה את עולמו ביום הקדוש.  |
| 683 | יום הכיפורים  | שתי עצות ליום הכיפורים |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על חשיבות הוויתור, ועל ההקפדה על חילול השם.  |
| 684 | סוכות  | הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדוע נבחרה דווקא הסוכה להיות משל לבית דוד ולעם ישראל? בניגוד לבית, גם אם היא הסוכה נופלת - ניתן להקימה מחדש.  |
| 685 | שמחת תורה  | מורשה קהילת יעקב - שיחה לשמחת תורה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | המשמעות העמוקה של שמחת תורה היא ששמחה זו מיועדת לכל קהילת יעקב - לכל יהודי ויהודי.  |
| 686 | חנוכה  | משמעות נס פך השמן |
הרב יוסף צבי רימון  | נס פך השמן הוא ההוכחה לכך שהשכינה שורה בעם ישראל. לכן, הוא מהווה הוכחה לצדקת המכבים במאבקם עם המתייוונים.  |
| 687 | חנוכה  | חנוכת אהרן |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | ההקפדה על הפרטים היא המקדמת את היצירתיות, ולא להיפך.  |
| 688 | חנוכה  | לימוד התורה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | כיצד יש ללמוד תורה? מה הבעיה בחוסר דבקות בתורה?  |
| 689 | חנוכה  | פגיעתן של היוונים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | אחד מעקרונות התרבות היוונית הוא הצורך להצדיק את הכל באמצעות שכל. לימוד התורה שלנו אינו צריך להיות מושפע מרוח זו.  |
| 690 | חנוכה  | יהדות ויוונות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ישנם מספר הבדלים בין היהדות ליוונות, אך נראה שההבדל המרכזי טמון במרכז: התרבות היוונית מעמידה את האדם במרכז, ואילו ביהדות - לאדם שמור תפקיד חשוב, אך במרכז נמצא האלוקים.  |
| 691 | חנוכה  | מנורה וקטורת |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | עבודת המנורה נעשתה בד בבד עם עבודת הקטורת. ללמדך ששני העקרונות - ההבנה ההגיונית וההסתכלות הפנימית-המיסטית - צריכות לשכון בתודעתנו בצוותא.  |
| 692 | חנוכה  | שמרנות וחידוש בנס חנוכה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | נס חנוכה לא רק החזיר את עם ישראל למצבו שלפני השעבוד, אלא גם קידם אותו לפיתוחה של התורה שבעל פה ולשלטון מוחלט בארצו.  |
| 693 | חנוכה  | הטבת הנרות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חנוכה הוא הזמן שבו היטיבו לראשונה את נרות מנורת המקדש. ההטבה מתאפיינת בשתיים: מטרתה היא שיפור איכות ההדלקה והידורה, והיא פעולה מאומצת וחסרת זוהר. גם בעבודת ה' ובלימוד התורה, עלינו להשקיע ולעמול במישורים האיכותי והכמותי.   |
| 694 | חנוכה  | מנורה וקטורת |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | התורה משלבת בין הדלקת המנורה לבין הקטרת הקטורת. שילוב האור הבהיר והברור עם המסתורין המעורפל של הקטורת; המאמץ האינטלקטואלי והשכלתני עם המודעות לפן המיסטי והמסתורי - זהו המאפיין של התורה.   |
| 695 | חנוכה  | "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ישנן תקופות שבהן אין כמעט סכנה של "להעבירם מחוקי רצונך", אולם ישנה סכנה גדולה של "להשכיחם תורתך". על סכנת השגרה, האפרוריות, ואובדן הקשר החי עם התורה ולימודה, במיוחד בעידן המודרני.   |
| 696 | עשרה בטבת  | מטרות הצום |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהן מטרות הצום בכלל, וצום עשרה בטבת בפרט?  |
| 697 | עשרה בטבת  | צום עשרה בטבת |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | המסר של עשרה בטבת הוא שצריך לשים לב לניצני הפורענות, ולהיזהר מהם עוד לפני שהם יוצאים לפועל.  |
| 698 | פרשת פרה  | לא בשמים היא |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | אפילו במצוות השמעיות, כמצוַת פרה אדומה, ההכרעה נתונה לבני האדם באמצעות שכלם.  |
| 699 | פרשת פרה  | פרשת פרה אדומה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | האם למצוות יש טעם? מה אנו יכולים להשיב לאנשים שאינם מאמינים?  |
| 700 | פרשת פרה  | פרטי המצוות וטעמיהן |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | חשוב לתת טעמים למצוות, אבל צריך להיזהר שלא להגזים בכך, כדי שיהיה ברור שאנו מקיימים את המצוות בגלל ציוויו של ה'.  |
| 701 | פורים  | דמותו של מרדכי |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | על דמותו רבת הפנים של מרדכי, ועל החלטתו 'לסגור את הספר' ולהגן על עם ישראל בתור המשנה למלך.  |
| 702 | פורים  | אסתר כמודל לחיינו |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | משימת חייו של האדם היא להרחיב את אופקיו ולבנות את אישיותו בצורה מלאה, כדי לעבוד את ה' ולהיות אדם ירא שמיים.  |
| 703 | פורים  | "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | הגמרא מביאה מחלוקת, האם אנשי שושן נתחייבו כליה כיוון ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע" או כיוון ש"השתחוו לצלם". מהו החטא הגדול בהנאה מסעודתו של אחשוורוש? האם בזלזול בדיני הכשרות, או בהיטמעות באוכלוסייה המקומית ובשכחת הייחוד היהודי? התרבות של שושן היא תרבות של צריכה, הדוגלת בזלילה ומתנגדת לעזרה לזולת ולעבודה פרודוקטיבית. תיקון חטאם של אנשי שושן נעשה בצום - תענית אסתר - ובקידוש החול, בסעודת הפורים.  |
| 704 | פורים  | אסתר - אז והיום |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | אסתר מצטיירת במגילה כנערה פסיבית, ההופכת באחת לאקטיבית ולפעילה לנוכח צרת עמה. כל אחד מאיתנו עומד לנוכח שאלתו של מרדכי: מה אני יכול לעשות למען עם ישראל.  |
שיחות שונות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 705 | אקטואליה  | על אחריות אישית וקולקטיבית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על האחריות הקולקטיבית, אך אחריות זו אינה מחליפה את אחריותו האישית של הפושע. עם זאת, כאשר מתרחש פשע (כדוגמת רצח רבין ז"ל), כל המעגלים הסובבים את הפושע צריכים לבחון את דרכם: במה פשעו? האם הפשע אירע בגלל החינוך או למרות החינוך שהפושע קיבל? האם אפשר לשלהב את בני הנוער לערכים הראויים בלי לערער את איזונם המוסרי?   |
| 706 | אקטואליה  | "קולי אל ה' אזעק, קולי אל ה' אתחנן" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | ימים גורליים, שבהם עומדים להתקבל הכרעות מדיניות קשות, צריכים להשפיע על תפילותינו האישיות. עלינו להוסיף פרקי תהילים המתאימים להרגשתנו ותואמים את המציאות שאנו שואפים אליה.   |
| 707 | אקטואליה  | בין חיי פיצול לחיי אחדות |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | כיצד אירועי מאורעות תש"ס ('אינתיפאדת אל-אקצא') משפיעים על השקפת העולם שלנו? עלינו לאמץ 'חיים כפולים': מחד - לשדר מסר של המשכיות ונורמליות, ומאידך - להישאר רגישים לצער הציבור, שהרי מוקד התשובה הוא בצעקה אל ה' בעקבות צרות. כך אולי נגיע ל'חיי אחדות', המשלבים בין עבודת ה' היומיומית לבין השותפות הרגשית בגורל העם. כפילות זו מקבילה להפרש בין שני צווי "פרו ורבו", שהופנו לאדם הראשון ולנח.  |
| 708 | אקטואליה  | ערכם של חיי אדם |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מהו יחסנו לנסיגה מלבנון? כמו בתקופת מלחמת לבנון, עלינו לדעת שפיקוח נפש גובר על ערך הכבוד הלאומי.   |
| 709 | אקטואליה  | בואו של שרנסקי לישראל |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | סיפורו של נתן שרנסקי הסעיר את המדינה, בשל מסירות הנפש האישית שהפגין ובשל אמונתו האירות הנפש הגדולה לאמונה שליוותה האיתנה בעם ישראל, בארץ ישראל ובתורת ישראל. אמנם, יש להצטער על כך שהמלחמה למענו איפיינה רק את הציבור הדתי-לאומי, ולא את כלל הציבור בארץ.  |
| 710 | אקטואליה  | הפרספקטיבה ההיסטורית |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | שיחה על המצב הביטחוני על רקע מלחמת עמלק, ובראיית ההיסטוריה בפרספקטיבה מסויימת.  |
| 711 | אקטואליה  | כי לא בחרבם ירשו ארץ |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | על הראייה ההיסטורית בעקבות האירועים הביטחוניים.  |
| 712 | אקטואליה  | "כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרעם לא הושיעה למו" |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מדוע פתחה התורה דווקא במעשה בראשית? התשובות השונות שנותנים לשאלה זו רש"י ורמב"ן יכולות ללמד אותנו על היחס הראוי למאורעות תש"ס ('אינתיפאדת אל-אקצא'). האם הן מהוות סכנה מהותית לקיום המדינה? האם יש משמעות לתפילה גם בימינו, כאשר יש לנו מדינה וצבא חזק? כיצד עלינו לתקן את דרכינו?  |
| 713 | אקטואליה  | בין יצחק לישמעאל |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.  |
| 714 | אקטואליה  | "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | י"ז בתמוז, יום פריצת חומות ירושלים, עולה לתודעתנו במיוחד כאשר מנהלים משא ומתן מדיני לויתור על חלקים מארץ ישראל, ואפילו על ירושלים. ויתור כזה מעורר טרגדיה כפולה - לאומית ואישית, ודורש מאיתנו לשמור על האידיאל של שלמות הארץ גם אם נאלץ לוותר על חלקים ממנה. דווקא ביום של תענית, שומה עלינו להתחזק בתפילה לקב"ה.  |
| 715 | גויים  | היחס לגוי בתפיסה היהודית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בניגוד לגישה הרווחת של זלזול בגוי, היהדות מתייחס לנכרים כאל בני אדם ואף כאל חברים בקהילת המצוּוים. אף הגויים שייכים בקרבנות, בתפילה ובמידה מסויימת - אף בתורה. הגוי אף הוא עובד ה', ואף הוא מצווה בדינים שבין אדם לחבירו בכלל ובגמילות חסדים בפרט. עם זאת, כמובן שיש להבחין בין ההתייחסות לגוי כאדם לבין ההתייחסות אליו כעובד עבודה זרה וכאויב.  |
| 716 | השואה  | "לולי תורתך שעשֻעי אז אבדתי בעניי" - על יחסנו לשואה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | אנו מדחיקים את השואה. הדחקה זו נעשית באמצעות שימוש בביטויי-שואה בהקשרים אחרים, ובאמצעות ניסיון לתת פשר והסברים תיאולוגיים לשואה. בציבור הציוני-דתי, הטוענים שתהליך הגאולה לא ידע נסיגות, או ההופכים את השואה לפרק בתהליך גאולת העם והארץ - מדחיקים את השואה. אחרי השואה, עבודת ה' אינה יכולה עוד להתבסס על הכרת הטוב, אלא רק על הדבקות בקב"ה למרות הספקות והתהיות.  |
| 717 | חינוך  | בין מחוייבות להתחברות |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | חלק מהנוער הדתי-לאומי אימץ לעצמו לאחרונה מגמה של 'התחברות'. מגמה זו מבטאת חיפוש אחרי עבודת השם רלוונטית, היא תגובה לעדריות, ליובש, לחוסר הרוחניות ולהתחרדות החיצונית של חלק מהציבור הציוני-דתי. מאידך, עזיבת פן המחוייבות שבעבודת השם היא סכנה חמורה ביותר. במקום ההתחברות, יש להציע את ערך הנאמנות: האמון בקב"ה והנאמנות - המחוייבות - לתורתו. על ערך הנאמנות ניתן ללמוד מסיפור חולדה ובור.  |
| 718 | חינוך  | "אמור ואמרת" |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | בחינוך עלינו לשאוף לשתי אמירות מקבילות: אמירה ראשונה הפותחת את הלב וגורמת לו לרצות לשמוע, ואמירה השניה המכניסה אליו תוכן.  |
| 719 | חינוך  | על הדור שאינו יודע לשאול |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | דורנו הוא דור שאינו יודע לשאול. עובדה זו מושכת אותו לכל מיני כיוונים, אשר אינם בהכרח שליליים.  |
| 720 | חינוך  | על אחריות אישית וקולקטיבית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על האחריות הקולקטיבית, אך אחריות זו אינה מחליפה את אחריותו האישית של הפושע. עם זאת, כאשר מתרחש פשע (כדוגמת רצח רבין ז"ל), כל המעגלים הסובבים את הפושע צריכים לבחון את דרכם: במה פשעו? האם הפשע אירע בגלל החינוך או למרות החינוך שהפושע קיבל? האם אפשר לשלהב את בני הנוער לערכים הראויים בלי לערער את איזונם המוסרי?   |
| 721 | ישיבות ההסדר  | ישיבות ההסדר |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מה היה הרעיון שעמד ביסוד הקמתן של ישיבות ההסדר? האמנם אדם שמתגייס בצעירותו לצבא אינו יכול ללמוד תורה? ישיבות ההסדר נוסדו כדי לטפל אליטה של תלמידי חכמים בציבור הציוני-דתי.   |
| 722 | לימוד תורה  | הרעב לדבר ה' |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה עושה אדם המגלה שלימוד התורה שלו רדוד? ייתכן שהפגם בלימוד התורה מעיד על אישיות שטחית, ייתכן שהוא נובע מעצלנות וייתכן שהוא נובע מחוסר הכרה במרכזיותו של לימוד התורה.  |
| 723 | לימוד תורה  | תלמוד תורה היום |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | חשיבות לימוד התורה - העיסוק בהוויות אביי ורבא - כעבודת ה' הנעשית על ידי מוחו של האדם.  |
| 724 | מדינת ישראל  | האתגרים החברתיים העומדים לפני מדינת ישראל - ח"א |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | אחת מהבעיות העומדות בפני תיקונה של החברה בישראל היא תופעת החופש ממחוייבות, הבאה לידי ביטוי במגוון תחומים.  |
| 725 | מדינת ישראל  | האתגרים החברתיים העומדים לפני מדינת ישראל - ח"ב |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | תופעות בעייתיות העומדות בפני תיקונה של החברה הישראלית הן השפעת התקשורת על רדידות המחשבה של האדם והמיסטיציזם.  |
| 726 | עבודת ה'  | דברים שבחובה וחובות שבהכרה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מעבר לשולחן-ערוך ולהלכה, יש מחוייבויות שאמורות לנבוע מהכרתו הפנימית של האדם. יש צורך לחנך לכך שאנשים ילמדו תורה ויתנהגו בצדקה ובחסד מתוך הכרה פנימית. תפקידנו הוא לקדש את השם, והדרך לעשות זאת היא להעלות ולצרף את המדינה היהודית, שתהיה אור לגויים.  |
| 727 | עבודת ה'  | על תורת חיים וחיי תורה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהו היחס בין התורה לבין החיים? יש הטוענים שהלימודים בישיבה אמורים להכין את התלמיד לחיים שאחריהם. למעשה, תפיסה כזו מצביעה על חוסר הבנה של הזהות בין התורה לבין החיים; של חשיבות לימוד התורה כשלעצמו. התורה היא "תורת חיים": היא נובעת מהקב"ה, מקור החיים, היא נותנת חיים ומובילה אליהם, היא מתאפיינת בחיוּת ובחיוניות, היא מקדשת את החיים בניגוד למוות, ובמידה מסויימת - היא אף מתחשבת בצורכי החיים הגשמיים. "חיים של תורה" הם חיים המושתתים על ערכי ההלכה, שמערכת הערכים של התורה עומדת במרכזם.  |
| 728 | עבודת ה'  | מחוייבות - ערך ומסגרת |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | המחוייבות לעבודת השם היא ערך מחד ומסגרת מאידך. מחוייבותו של האדם היא כפולה: לעצמו מחד, ולחברה כולה מאידך. ישנם מעשים שונים שניתן לעשות כדי לחזק את תחושת המחוייבות, בפרט בשנות הלימוד בישיבה.   |
| 729 | עבודת ה'  | דרכנו בעבודת ה' |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בחינת עבודת ה' עוברת בשלושה רבדים: העבודה על בניין האישיות, רתימת כוחות האישיות לעבודת ה', ושאלת המוטיבציה - היות עבודת ה' במרכז הווייתנו. לאדם המודרני יש בעיה לחוש קשר חי עם בוראו בכלל, ולחוש "שברון לב" ולהוסיף דבר בתפילתו בפרט. אין ספק שעבודת ה' כוללת לימוד תורה, תפילה ובנייה רוחנית - חובות הלבבות.  |
| 730 | עבודת ה'  | הלכה ופוליטיקה בזמן הזה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מה היחס הראוי בין ההלכה לבין הפוליטיקה? מחד - להלכה יש עמדה ברורה בשני ענפי הפוליטיקה: בצורת השלטון הרצויה ("הלכות מדינה") ובאופן ההתנהגות של אותו שלטון. יש להלכה עמדה ברורה בשאלה הערכית, של קביעת סדר העדיפויות הלאומי, גם אם הוא נחשב מבחינה הלכתית ל"דבר רשות". כיום, חובה עלינו להדגיש דווקא את הערכים המלכדים את החברה הישראלית.  |
| 731 | עבודת ה'  | אני - תפילה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | מהי התפילה? האם ניתן לפנות אל הקב"ה בבקשותינו הקטנות? התפילה מהווה את הקשר בין האדם לבוראו, את ההקשבה התמידית, את ההכרח הטבוע בעולם.  |
| 732 | עבודת ה'  | התפילה במשנת הגרי"ד סולוביצ'יק |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | בניגוד לרוב הרבנים משושלת בריסק, הגרי"ד עסק רבות בנושא התפילה. המאמר סוקר את עיקרי הדברים שנאמרו על ידי הגרי"ד בנושא התפילה.  |
סוגיות אורח חיים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 733 | הלכות תפילין  | בתי תפילין של ראש |
הרב משה טרגין  | בניגוד לתפילין של יד, המורכבות מיחידה אחת, התפילין של ראש מורכבות מארבעה בתים. האם ארבעת הבתים הם ארבעה יחידות שונות, או שארבעתם מרכיבים יחידה אחת?  |
| 734 | הלכות תפילין  | הנחת תפילין בלילה |
הרב משה טרגין  | התנאים נחלקו האם הלילה הוא זמן הנחת תפילין. לדעת השוללים, ייתכן שקיים איסור להניח תפילין בלילה. ניתן להסביר שקיימים במצוַת תפילין שני דינים שונים, שאחד מהם דורש עלייה למדרגה רוחנית גבוהה, שאיננה אפשרית בלילה (מטעמי נקיות). מהי הגדרת ה"יום" וה"לילה" לעניין זה?  |
| 735 | הלכות תפילין  | מוקף גוויל |
הרב משה טרגין  | הגמרא במנחות כותבת שכל האותיות בתפילין צריכות להיות מוקפות גוויל מכל צדדיהן. מהו אופי הפסול של אות שאינה מוקפת גוויל? האם אות כזאת אינה נחשב ל'אות', או שהיא פסולה מחמת סיבה אחרת?  |
| 736 | הלכות ברכות השחר  | הרהור בדברי תורה |
הרב משה טרגין  | נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר"א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב?  |
| 737 | הלכות קריאת שמע וברכותיה  | פטור חתן מקריאת שמע |
הרב משה טרגין  | מדוע חתן פטור מקריאת שמע? האם הוא אינו יכול לכוון כראוי, או שיש לו פטור מהותי?  |
| 738 | הלכות קריאת שמע וברכותיה  | ברכות קריאת שמע שלפניה |
הרב משה טרגין  | האם הברכות שלפני קריאת שמע הן ברכות המצווה או ברכות השבח? ההשלכה של שאלה זו, בין השאר, היא האם חייבים לברך אותן בצמוד לקריאת שמע. הרמב"ן והרשב"א נחלקו בחקירה זו, וייתכן לחלק בין שתי הברכות - בין "יוצר אור" לבין "אהבה רבה" (או "אהבת עולם").  |
| 739 | הלכות תפילה  | ותן טל ומטר |
הרב משה טרגין  | מה המקור לחובת אמירת "ותן טל ומטר"? האם זוהי הוספה חיצונית לתפילה, או חלק אינטגרלי ממנה, המגדיר את התפילה כולה כתפילה הנאמרת בזמן הגשמים? מהן ההשלכות של שאלה זו? מה מעמדה של תוספת "משיב הרוח ומוריד הגשם"?  |
| 740 | הלכות תפילה  | סמיכת גאולה לתפילה |
הרב משה טרגין  | מהי המטרה של סמיכת הגאולה לתפילה? לפי הירושלמי - הסמיכה מוסיפה לחוויית תפילת העמידה, ואילו לפי רבנו יונה - הדין שייך דווקא להלכות ברכת הגאולה. האם צריך לסמוך גאולה לתפילה גם בלילה? מה דינו של אדם היוצא לדרך, או כאשר דין זה עומד כנגד תפילה במניין?  |
| 741 | הלכות חזרת הש"ץ ונשיאת כפיים  | תפקיד המתברך בברכת כוהנים |
הרב משה טרגין  | מהו תפקידו של האדם המתברך על ידי הכוהנים? האם שמור לו תפקיד פסיבי בלבד? מדוע אסור להסתכל על הכוהנים בשעת הברכה? האם ישראל יכול לברך את אחיו כאשר אין כוהנים?  |
| 742 | הלכות חזרת הש"ץ ונשיאת כפיים  | השתתפות הציבור בברכת כוהנים |
הרב משה טרגין  | מן הפסוקים למדנו שיש להכריז "כוהנים" לפני ברכת כוהנים, ולהקריא לכוהנים את מילות הברכה. בהשקפה ראשונה נראה שמדובר בדינים טכניים בלבד, אך הבנה מחודשת שלפיה גם הישראלים מחויבים במצוַת ברכת כוהנים מאירה את הדינים האלה באור חדש, ולפיה הם מייצגים את דרכו של הציבור כולו להשתתף בקיום המעשי של המצווה.  |
| 743 | הלכות קריאת התורה  | קריאת התורה בשחרית של פורים |
הרב משה טרגין  | מדוע כאשר קוראים בתורה, יש לקרוא לפחות עשרה פסוקים? כיצד אנו קוראים בשחרית של פורים תשעה פסוקים בלבד? האם ישנו הבדל בין הקריאה בתורה בימים טובים לבין הקריאה בתורה בשאר הימים?  |
| 744 | הלכות ברכת המזון  | שיעור כזית בברכה אחרונה |
הרב משה טרגין  | מהגמרא בברכות עולה שאין מברכים ברכה אחרונה על אכילת כמות של פחות מכזית. האם אכילת פחות מכזית אינה נחשבת 'אכילה', או שאוכל פחות מכזית אינו גורם להנאה ואינו נחשב ל'אוכל'?  |
| 745 | הלכות ברכות הנהנין  | ברכת היין - בורא פרי הגפן |
הרב משה טרגין  | מדוע נתייחדה ברכה מיוחדת על היין? האם יש יינות שאין מברכים עליהם "בורא פרי הגפן"? מה דינם של יין מבושל, יין חי ויין מענבי בוסר?  |
| 746 | הלכות ברכות שונות  | תפילת הדרך |
הרב משה טרגין  | האם תפילת הדרך היא תפילה לשלום ההולכים בדרך, או שהיא מעין 'התייעצות' עם הקב"ה? על איזו נסיעה יש לומר תפילת הדרך? מתי צריך לאומרה?  |
| 747 | הלכות מלאכות השבת  | איסור צידה בשבת |
הרב משה טרגין  | הגדרת הצֵידה כמלאכה היא בעייתית, שכן בניגוד למלאכות האחרות, הצידה אינה יוצרת שום שינוי בגוף החפץ. מהו אופייה של מלאכה זו?  |
| 748 | הלכות מלאכות השבת  | צדי רשות הרבים |
הרב משה טרגין  | מה מעמדם של צדי רשות הרבים - האם הם נחשבים לרשות היחיד או לרשות הרבים? שאלה זו משיקה להבנת אופיו של קניין משיכה.  |
| 749 | הלכות מלאכות השבת  | כדי שישמור שבתות הרבה |
הרב משה טרגין  | רבי שמעון בן מנסיא התיר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש בשל הסברה: "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". האם סברה זו נפסקה להלכה? ה"בית יוסף" יישם אותה גם במקרה של חשש מפני יציאה לשמד. מסתבר שקיימת גם סברה מקבילה ביחס לדיני הקרבנות.  |
| 750 | הלכות כניסת השבת ויציאתה  | נרות שבת |
הרב משה טרגין  | מדוע חייבים להדליק נרות שבת? האם חובה זו שייכת לדיני כבוד שבת או עונג שבת? לשאלה זו יש כמה נפקא-מינות: הברכה על ההדלקה, והצורך להדליק לשם נר שבת.  |
| 751 | הלכות קידוש והבדלה  | זכור את יום השבת לקדשו |
הרב משה טרגין  | מהם הציוויים הכלולים בפסוק "זכור את יום השבת לקדשו"? כידוע, נחלקו הלל ושמאי כיצד יש לקיים מצווה זו. מהו יסוד המחלוקת?  |
| 752 | הלכות קידוש והבדלה  | קידוש בבית הכנסת |
הרב משה טרגין  | מהו יסוד המנהג לקדש בבית הכנסת? האם הקידוש בבית הכנסת אינו ברכה לבטלה, שהרי "אין קידוש אלא במקום סעודה"? האם האדם יכול להחיל קדושה על השבת?  |
| 753 | הלכות ראש חודש  | הלל |
הרב משה טרגין  | האם חובת אמירת ההלל היא מן התורה, מדברי סופרים או מתקנת חכמים? בסוגיות השונות בש"ס יש התייחסויות שונות לעניין זה, ועולות כמה אפשרויות לגבי מקור הדין. גם הראשונים נחלקו בעניין, ולמחלוקתם השלכה להבנת אופי חיוב אמירת ההלל.  |
| 754 | הלכות ראש חודש  | עדות קידוש החודש |
הרב משה טרגין  | לשיטת רש"י, הכלל "לא תהיה שמיעה גדולה מראייה" חל רק לגבי עדות קידוש החודש. נראה שלדעתו עדות זו אינה נחשבת לעדות במובן המלא של המונח. תמיכה לדבריו אפשר למצוא בדעת התנאים המתירים עדות קרובים לקידוש החודש, בשיטת הרמב"ם המכשיר עדות של עדים זוממים, ובדברי רבי עקיבא איגר שהציע שעדים המעידים עדות שקר בקידוש החודש אינם עוברים על "לא תענה ברעך עד שקר".  |
| 755 | הלכות חמץ ומצה  | האם חמץ שנשרף לפני פסח מותר באכילה במועד |
הרב משה טרגין  | חמץ שנשרף לפני פסח - מותר ליהנות ממנו במועד. האם גם מותר לאכול אותו? מהו ההבדל בין חמץ שנשרף לפני פסח לבין חמץ שנשרף בפסח?  |
| 756 | הלכות חמץ ומצה  | בל ייראה ובל יימצא |
הרב משה טרגין  | מי חייב באיסור "בל יראה" ו"בל ימצא"? האם מוקד האיסור נעוץ בבעלות הממונית על החמץ, או גם בזיקה שאינה ממונית? מה דינו של שומר שהופקד אצלו חמץ בפסח? שאלה זו נושקת לדיני חמץ שעבר עליו הפסח, ביטול החמץ המופקד, ורמת השמירה הנדרשת. האם יש לשומר בעלות מסויימת על החפץ שהופקד אצלו?  |
| 757 | הלכות בדיקת חמץ  | בדיקת חמץ |
הרב משה טרגין  | מהו תפקידה של בדיקת החמץ? האם מדאורייתא די בביטול החמץ? ייתכן שהבדיקה היא חובה מדאורייתא, כקיום של מצוַת "תשביתו" או כמסלול חלופי לביטול החמץ להתמודדות עם איסורי "בל ייראה" ובל "יימצא".  |
| 758 | הלכות סדר פסח ופסח  | מצוַת כרפס |
הרב משה טרגין  | מצוַת אכילת הכרפס נועדה כדי ש"יתמהו הנערים וישאלו". מהו אופייה של מצווה זו, מהם דיניה ומהו שיעורה? האם זוהי מצווה עצמאית, או הרחבה של מצוַת המרור? מה דינו של אדם שיש לו רק ירק אחד?  |
| 759 | הלכות סדר פסח ופסח  | איסור עשיית מלאכה בערב פסח |
הרב משה טרגין  | מהו יסוד האיסור לעשות מלאכה בערב פסח? האם איסור זה מבוסס על חשש שהאדם לא יתכונן לליל הסדר, או שזהו איסור מהותי הקשור להקרבת קרבן הפסח? האם איסור זה חל גם בימינו?  |
| 760 | הלכות סדר פסח ופסח  | ארבע כוסות |
הרב משה טרגין  | האם מצוַת ארבע הכוסות היא מצווה ייחודית לליל הסדר, או שהיא חלק מהמצווה הכללית של ברכה על הכוס?  |
| 761 | הלכות סדר פסח ופסח  | הלל בליל הסדר |
הרב משה טרגין  | האם ההלל של ליל הסדר זהה להלל שאנו אומרים בדרך כלל? לפי הגאונים, ההלל של ליל הסדר אינו 'קריאה' אלא 'שירה', ולכן אין מברכים עליו. הגרי"ז מסביר את שיטתם בכך שהלל זה נקבע על חוויה ניסית ציבורית. הרמב"ן חולק על הגאונים, ופוסק שיש לברך על ההלל של ליל הסדר. ההפסקה בין שני חלקיו של ההלל אינה מהוו הפסק, שכן קיים רצף של עיסוק במצוַת סיפור יציאת מצרים.  |
| 762 | הלכות ספירת העומר  | ספירת העומר - ח"א |
הרב משה טרגין  | הגמרא מספרת שאמימר מנה רק ימים ולא שבועות, זכר למקדש. מה טעם הדבר? לפי הגרי"ז מבריסק, אין הבדל מהותי בין מנייני הימים והשבועות, אך חז"ל תיקנו לקיים אחרי החורבן מצווה 'חסרה' - בלי מניית שבועות. לעומת זאת, לדעת רבנו ירוחם ספירת השבועות קשורה בקשר מהותי לבית המקדש, בעוד ספירת הימים היא מצווה עצמאית. ה"אור שמח" קישר בין שני המניינים לבין שני פנים הקיימים בחג השבועות, וה"שפת אמת" קישר בין מניין הימים לבין עולם הקרבנות.  |
| 763 | הלכות ספירת העומר  | ספירת העומר - ח"ב |
הרב משה טרגין  | האם שני המניינים שבספירת העומר - מניין הימים ומניין השבועות - הם שתי מצוות נפרדות, או מצווה אחת בעלת שני פנים? רבנו ירוחם נטה לכיוון הראשון, בעוד הרמב"ם סבר כדעה השנייה. ההשלכות של שאלה זו מתבטאות בניסוח המדויק של הספירה, בדינו של מי שספר ימים בלבד או שבועות בלבד, ובדינו של מי ששכח לספור באחד הימים.  |
| 764 | הלכות ספירת העומר  | האם ספירת העומר היא מצווה שהזמן גרמה |
הרב משה טרגין  | לכאורה נראה שספירת העומר היא מצוַת עשה שהזמן גרמה, כיוון שחייבים לקיימה רק בלילה ורק בין פסח לשבועות. אמנם, הרמב"ן סבור שזו אינה מצווה שהזמן גרמה. מהן סיבותיו?  |
| 765 | הלכות ספירת העומר  | ספירת העומר בזמן הזה |
הרב משה טרגין  | מפסוקי התורה עולה שיש קשר ברור בין ספירת העומר לבין קרבנות העומר ושתי הלחם. האם ספירת העומר בזמן הזה היא דאורייתא או רק משום זכר למקדש?  |
| 766 | הלכות ספירת העומר  | ספירת העומר ושיטת בעל הלכות גדולות |
הרב משה טרגין  | מדוע אדם ששכח לספור את ספירת העומר ממשיך לספור בשאר הלילות בלי ברכה? כיצד ייתכן האם ספירת העומר היא מצווה אחת או כמה מצוות?  |
| 767 | הלכות ספירת העומר  | 'תמימות' בספירת העומר |
הרב משה טרגין  | התורה מחייבת לספור "שבע שבתות תמימות". מה בא ללמדנו המונח "תמימות"? האם דרישה זו נוגעת לכל אחד מימי הספירה, או למכלול הספירה בלבד? האם קיים הבדל בין מניין הימים לבין מניין השבועות? האם דרישה זו מעכבת בדיעבד? לדין זה השלכה חשובה לדינו של מי ששכח לספור באחד מימי הספירה.  |
| 768 | הלכות תשעה באב  | הרהור בדברי תורה |
הרב משה טרגין  | נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר"א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב?  |
| 769 | הלכות תשעה באב  | קריעה על ראיית ערי יהודה בחורבנן |
הרב משה טרגין  | האם הקריעה על ערי יהודה היא בעלת אותו אופי כמו הקריעה על מת? האם קריעה זו מבטאת את האבילות ואת הצער שמרגיש האדם, או שהיא נועדה לציין את החורבן? מדוע קורעים רק על ערי יהודה?  |
| 770 | הלכות תשעה באב  | איסור תלמוד תורה כחלק מאבילות תשעה באב |
הרב משה טרגין  | מהיכן נובע האיסור על האבל ללמוד תורה? האם יסוד האיסור הוא באיסור ההנאה, או שעצם הלימוד בתשעה באב הוא בעייתי?  |
| 771 | הלכות תשעה באב  | אבילות תשעה באב |
הרב משה טרגין  | האם אבילות תשעה באב זהה לאבילות שבעה, או שיש הבדלים מסוימים בין שתי האבילויות? מהו אופייה של האבילות בט' באב?  |
| 772 | הלכות שאר התעניות  | קריאת התורה במנחה של תעניות |
הרב משה טרגין  | מהו מקור החיוב לקרוא בתורה בתפילת המנחה בתענית? מהו אופייה של חובה זו? מדוע מעלים בה ארבעה קרואים? האם יום התענית הוא יום של תשובה?  |
| 773 | הלכות שאר התעניות  | תקיעה בחצוצרות בימי תענית |
הרב משה טרגין  | מתי תוקעים בחצוצרות ומתי בשופר? מהי המשמעות של התקיעה בחצוצרות בימי התענית?  |
| 774 | הלכות ראש השנה  | שופר שנסדק |
הרב משה טרגין  | מדוע שופר שנסדק - פסול?  |
| 775 | הלכות ראש השנה  | שופר שניקב |
הרב משה טרגין  | המשנה כותבת ששופר שניקב וסתמו, אם מְשנה את קולו - פסול, ואם לאו - כשר. נחלקו התנאים במקרה שהשופר ניקב וסתמו במינו של השופר. מהו יסוד המחלוקת?  |
| 776 | הלכות ראש השנה  | מום בשופר |
הרב משה טרגין  | האם המושג 'מום' שייך להקשר של דיני השופר? האם יש קשר בין התקיעה בשופר לבין העבודה במקדש? האם ניתן לדבר על מימד מסויים של חיוּת בשופר?  |
| 777 | הלכות ראש השנה  | ציפוי השופר |
הרב משה טרגין  | נחלקו הרא"ש והרמב"ן בדבר דינו של שופר שציפהו זהב. מהו יסוד מחלוקת זו?  |
| 778 | הלכות ראש השנה  | ההגדרה ההלכתית של מצוַת שופר |
הרב משה טרגין  | מהי מצוַת השופר: לתקוע בשופר או לשמוע את קולו? שיעור זה עוסק בשיטת הרמב"ם, הסובר באופן עקרוני שהמצווה היא בשמיעה.  |
| 779 | הלכות ראש השנה  | מבנה התקיעות בראש השנה |
הרב משה טרגין  | האם קיים מושג של 'הפסק' בין התקיעות? האם יש הבדל בין הפסק בזמן לבין הפסק בתקיעה שאינה שייכת לתקיעות? האם צריך להקפיד על הסדר הנכון של התקיעות?  |
| 780 | הלכות ראש השנה  | היחס בין תקיעת שופר לתפילה |
הרב משה טרגין  | כמה מהלכות תקיעת השופר מצביעות על קשר בין השופר לבין התפילה. הגמרא הקובעת שתקיעת השופר היא 'לזיכרון'; החיוב לעשות את השופר כפוף; והפסוק המקשר בין הלל לבין שופר - כולם מצביעים על כך שתקיעת השופר מעלה את איכות התפילה. הסבר אפשרי אחד לכך הוא שהשופר מזכיר לנו את זעקת הבהמה שממנה בא; משום כך שייך לגבי שופר גם דין "אין קטגור נעשה סנגור".  |
| 781 | הלכות ראש השנה  | השופר כליווי לתפילה |
הרב משה טרגין  | הסבר אפשרי לקשר שבין השופר לתפילה עולה מדברי התוספות, לפיהם תקיעת השופר היא מעין קישוט מוסיקלי לתפילה. הבנה זו קצת קשה לשיטת הרמב"ם, שראה את עיקר המצווה בקול השופר ולא בחפצא שלו, אך משתלבת היטב עם שיטת הרמב"ן, שסבר שהשופר עצמו צריך להיות כלי מהודר, כדי שיהיה קישוט נאה לתפילה. לדעת הרמב"ן, השופר צריך להיות מוגדר 'כלי' מבחינה הלכתית, וצריך לבוא דווקא מבהמה כשרה.  |
| 782 | הלכות יום הכיפורים  | תפילת נעילה |
הרב משה טרגין  | מהו מעמדה של תפילת הנעילה? האם זוהי תפילה עצמאית, או הרחבה של שאר תפילות היום? מהו המקור לתפילה מיוחדת זו? מהו נוסח התפילה? מתי מתפללים אותה?  |
| 783 | הלכות יום הכיפורים  | איסור רחיצה ביום הכיפורים |
הרב משה טרגין  | האם חמשת איסורי ההנאה ביום הכיפורים הם חמישה איסורים נפרדים, או איסור אחד בעל חמישה מרכיבים? השיעור עוסק בשאלה זו באמצעות בחינת איסור הרחיצה. האם רחיצה בלא הנאה מותרת? האם מותר ליהנות מרחיצה בלי להתרחץ בפועל?  |
| 784 | הלכות יום הכיפורים  | מצוַת האכילה בערב יום הכיפורים |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת שיש חובה לאכול בערב יום הכיפורים. האם חובה זו היא הכנה לקראת יום הכיפורים, או שהיא ממוקדת ביום התשיעי עצמו בלי קשר ליום שאחריו? הנפקא-מינות של החקירה נוגעות לחיוב נשים במצוַת האכילה, לשאלה אם יש חיוב גם בליל ט' בתשרי, ולאופי הסעודה שיש לאכול.  |
| 785 | הלכות סוכה  | חמתה מרובה מצילתה - שיטת רבי יאשיה |
הרב משה טרגין  | ר' יאשיה סובר שהתנאי של "צילתה מרובה מחמתה" חל גם על דפנות הסוכה. מהו טעם דינו של ר' יאשיה?  |
| 786 | הלכות סוכה  | היש צורך בבעלות על סוכה לקיום מצוותה? |
הרב משה טרגין  | האם אדם יוצא ידי חובת הישיבה בסוכה כאשר הסוכה אינה שייכת לו? מהי רמת הבעלות הנדרשת? מה דינה של סוכה גנובה? מהו דינם של שואל ושל שותפים?  |
| 787 | הלכות סוכה  | מצוַת בניית סוכה |
הרב משה טרגין  | האם בניית הסוכה היא חלק ממצוַת הישיבה בה?  |
| 788 | הלכות ארבעת המינים  | חובת ה'הדר' בארבעת המינים |
הרב משה טרגין  | התנאים נחלקו בהיקף הצורך ב'הדר': לחכמים קיים דין זה בכל ארבעת המינים, ולרבי יהודה הוא קיים באתרוג בלבד. המחלוקת משקפת כנראה שתי הבנות באופי הדין: האם זהו דין במעשה המצווה, או בהגדרת מין האתרוג. מכמה ראשונים עולה ששני הדינים קיימים להלכה. נפקא-מינות אפשריות הן פטור מהדר בשעת הדחק, ושאלת מקור הדין בפסוקים.  |
| 789 | הלכות ארבעת המינים  | אופי מצוַת נטילת לולב בשבעת הימים |
הרב משה טרגין  | מהסוגיות בגמרא קשה להכריע אילו פסולים פוסלים את הלולב בכל שבעת הימים, ואילו פוסלים אותו רק ביום הראשון. בראשונים ובאחרונים עולות הצעות לחלוקה בין רמות שונות של פסולים (עיקריים לעומת משניים, פסולי הגדרת המין לעומת פסולי הדר, פסולים בחפצא לעומת פסולים במעשה המצווה), בין מקומות שונים (מקדש וגבולין), ובין מצוַת נטילת ארבעת המינים לבין מצוַת שמחת החג.  |
| 790 | הלכות חנוכה  | הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת |
הרב משה טרגין  | מצוַת הדלקת נר חנוכה קשורה קשר אמיץ עם מושג ה'בית' - "נר איש וביתו". אם כן, מדוע מדליקים נרות חנוכה גם בבית הכנסת? האם יש קשר בין נרות חנוכה לבין מנורת המקדש?  |
| 791 | הלכות חנוכה  | נר חנוכה כחובת בית |
הרב משה טרגין  | בהגדירה את מצוַת הדלקת נר החנוכה, כותבת הגמרא: "מצוַת חנוכה - נר איש וביתו". מהו מעמדו של הבית בהדלקת נרות החנוכה? האם ייתכן שהדלקת נרות חנוכה היא חובת הבית, כמו קביעת מזוזה?  |
| 792 | הלכות חנוכה  | החנוכייה ומנורת המקדש |
הרב משה טרגין  | מהו הקשר בין נרות החנוכה לבין הנרות שהדליקו במנורה שבמקדש? מדוע מדליקים נרות בבית הכנסת? השיעור סוקר סוגיות אלו על רקע המחלוקת אם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה".  |
| 793 | הלכות חנוכה  | האם טימאו היוונים את כלי המקדש? |
הרב משה טרגין  | כיצד טימאו היוונים את כלי המקדש, והרי "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו"?  |
| 794 | הלכות חנוכה  | פרסומי ניסא וברכת "שעשה נסים" - ח"א |
הרב משה טרגין  | למצוַת הדלקת נר חנוכה יש מרכיב נוסף: פרסומי ניסא. ניתן להבין את ברכת "שעשה נסים" כברכת המצוות, או כברכת השבח. מתי צריך לברך ברכה זו? האם מי שרואה נר דולק חייב לברך אותה?  |
| 795 | הלכות חנוכה  | פרסומי ניסא - ח"ב |
הרב משה טרגין  | השלכות של מרכיב 'פרסומי ניסא' בהדלקת נרות חנוכה: חיוב נשים מדין 'אף הן היו באותו הנס'; החובה להוציא ממון לקיום המצווה; הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת - רמה גבוהה של 'פרסומי ניסא', או דין של 'זכר למקדש'.  |
| 796 | הלכות חנוכה  | ברכת "שעשה נסים" |
הרב משה טרגין  | ברכת "שעשה נסים" נתקנה, כנראה, על פרסום הנס (ה"פרסומי ניסא") שבנר חנוכה. האם הברכה תלויה במעשה הדלקה? לפי המאירי, ניתן לברך אותה אפילו כאשר אין נר חנוכה כלל. מה דינו של מי שכבר בירך "שעשה ניסים" בבית הכנסת?  |
| 797 | הלכות חנוכה  | הדלקת נרות חנוכה בשמן הקדוש בקדושת שביעית |
הרב משה טרגין  | בדרך כלל, אסור להשתמש בשמן הקדוש בקדושת שביעית לשימושים שבהם ההנאה והכילוי באים כאחד. לפיכך, לכאורה אסור להשתמש בשמן כזה להדלקת נר חנוכה. אמנם, שאלה זו זוקקת דיון באופי איסור ההנאה מנרות חנוכה, ובהגדרת השימושים המותרים והאסורים בפירות הקדושים בקדושת שביעית.  |
| 798 | הלכות חנוכה  | נר חנוכה - חובת הבית |
הרב משה טרגין  | האם מצוַת הדלקת נר חנוכה היא מצווה המוטלת על כל אדם או שהיא "חובת הבית", כמו מזוזה למשל? בשאלה זו נחלקו הראשונים ויש לה השלכות רבות, למשל בדין אכסנאי ובשאלת המקום שבו יש להניח את החנוכייה.  |
| 799 | הלכות מצוות הפורים  | אדר א' ופורים קטן |
הרב משה טרגין  | האם השם "אדר א'" רומז לכך שבשנה מעוברת יש שני חודשי אדר? מדוע מצוות הפורים אינן חלות באדר הראשון? מהו מעמדו של פורים קטן? האם יש קשר בינו לבין הפורים הגדול?  |
| 800 | הלכות מצוות הפורים  | מתנות לאביונים |
הרב משה טרגין  | האם מצוַת מתנות לאביונים היא חלק ממצוַת הצדקה, או שזוהי מצווה עצמאית? המאמר עוסק בשאלה זו ובנפקא מינות העולות ממנה.  |
| 801 | הלכות מצוות הפורים  | מצוַת משלוח מנות |
הרב משה טרגין  | האם מצוַת משלוח מנות היא מצווה עצמאית, או שהיא חלק ממצוַת הסעודה? מהו זמנה של מצווה זו? מי מחוייב בה? כיצד מקיימים אותה?  |
| 802 | הלכות מצוות הפורים  | היחס בין שני ימי הפורים |
הרב משה טרגין  | מהו היחס בין י"ד באדר לבין ט"ו בו? לפי הסבר היסטורי של הרמב"ן, יום י"ד הוא היום העיקרי ויום ט"ו משני לו. להסבר זה יש השלכות לדינם של הולכי מדבריות, לדיני בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, ולשאלה אם פרוז יכול להוציא מוקף ידי חובתו בקריאת המגילה.  |
| 803 | הלכות מגילה  | קריאת מגילה מוקדמת בכפרים - ח"א |
הרב משה טרגין  | מיוחדת היא קריאת מגילת אסתר, שמקיימים אותה במקומות שונים בתאריכים שונים. האם אין בכך בעיה של "לא תתגודדו"?  |
| 804 | הלכות מגילה  | קריאת מגילה מוקדמת בכפרים - ח"ב |
הרב משה טרגין  | מהו יסוד דין הקריאה המוקדמת של מגילת אסתר בכפרים? האם יום הקריאה נחשב בכפרים כיום הפורים, או שזוהי רק קולא שנקבעה ליושבי הכפרים? מתי מקיימים בכפרים את שאר מצוות היום? מהם דיני הקריאה בכפרים?  |
| 805 | הלכות מגילה  | שתי הקריאות של המגילה |
הרב משה טרגין  | כידוע, חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום. האם שתי הקריאות של מגילת אסתר הן שתי קריאות נפרדות, או שהן שני חצאים של תהליך אחד? האם יש הבדל בין שתי הקריאות?  |
| 806 | הלכות מגילה  | קריאת המגילה בשני ימי הפורים |
הרב משה טרגין  | בעניין בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, הרי"ף סבר שדינו של האדם תלוי בדעתו, ואילו הרמב"ן פסק שדינו של האדם מבוסס על מנהג המקום. ניתן להעלות הבנה נוספת, לפיה קיימות שתי מצוות נפרדות - לקרוא את המגילה ביום י"ד וביום ט"ו. כתוצאה מהבנה זו, קיימים מקרים שבהם האדם יתחייב לקרוא את המגילה פעמיים, ומקרים שבהם האדם לא יתחייב בקריאת המגילה כלל.  |
| 807 | הלכות מגילה  | מגילת אסתר ומעמדה ביחס לשאר ספרי התנ"ך |
הרב משה טרגין  | האם יש הבדל בין מעמדה של מגילת אסתר לבין מעמדם של שאר ספרי המקרא? ייתכן שלמגילת אסתר יש מעמד ביניים: היא נחשבת לתורה שבכתב, אך אינה כלולה בכ"ד ספרי התנ"ך. ייתכן שחילוק זה משתקף גם במימד ההיסטורי, ויש לו השלכה לדין מגילה שנכתבה בלשון אחרת.  |
סוגיות יורה דעה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 808 | הלכות שחיטה וטריפות  | שחיטה על ידי גוי |
הרב משה טרגין  | מדוע שחיטתו של גוי פסולה? האם פסול זה נובע מחשש לקרבה בין יהודים לגויים, או שמאיסור פורמאלי כלשהו?  |
| 809 | הלכות בשר בחלב  | אכילת בשר וחלב על שולחן אחד |
הרב משה טרגין  | פרט לאיסורי הבישול, האכילה וההנאה של בשר בחלב, יש איסור דרבנן להעלותם על אותו שולחן. מהי אופי האיסור? האם הוא נובע מחשש ערבוב, או שחז"ל הגדירו בצורה מחודשת את ה'אכילה'?  |
| 810 | הלכות תערובות  | ברייה |
הרב משה טרגין  | בעניין איסורי אכילה, נפסק להלכה ש'ברייה' היא רק דבר שהיה חי. בדיני ביטול, לעומת זאת, 'ברייה' יכולה להיות גם עצם דומם. מהו ההבדל בין שתי מערכות הדינים הללו? האם ברייה אינה בטילה מחמת חשיבותה, או מפני שהיא אינה נטמעת בתערובת?  |
| 811 | הלכות תערובות  | דבר שיש לו מתירין |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת שדיני הביטול בתערובת אינם חלים על מאכלים אסורים שהאיסור שבהם עתיד לפקוע. בראשונים עולות שתי גישות להבנת דין זה, ויש להן השלכה על היקפו - על השאלה מהו "דבר שיש לו מתירין". בין השאר, שאלה זו עולה ביחס למוקצה ול'נולד' בשבת ולחמץ בפסח.  |
| 812 | הלכות תערובות  | דבר שיש לו מתירין - ח"ב |
הרב משה טרגין  | השלכות נוספות לשתי ההבנות בדין דבר שיש לו מתירין: איסורי דרבנן; תערובת מין בשאינו מינו; שימוש רב-פעמי.  |
| 813 | הלכות כלאיים  | כלאיים |
הרב משה טרגין  | הגמרא כותבת שגידולים שהשרישו בהיתר ואחר כך נתערבבו - נאסרים מחמת כלאים רק אחרי שהוסיפו שיעור של 1/200. מהו אופיו של דין זה? האם זהו דין מדיני התערובות והביטול, או שמא תערובת בשיעור קטן יותר אינה נחשבת לחפץ של איסור?  |
| 814 | הלכות שמיטה  | תוספת שביעית |
הרב משה טרגין  | מהי תוספת שביעית? מהו המקור לדין זה? האם תוספת שביעית היא הרחבה של שנת השביעית, או שהתורה אסרה עשיית מלאכות מסויימות לפני שנת השמיטה, כי הן משפיעות על האדמה בשנת השמיטה?  |
| 815 | הלכות קדושת שביעית  | הדלקת נרות חנוכה בשמן הקדוש בקדושת שביעית |
הרב משה טרגין  | בדרך כלל, אסור להשתמש בשמן הקדוש בקדושת שביעית לשימושים שבהם ההנאה והכילוי באים כאחד. לפיכך, לכאורה אסור להשתמש בשמן כזה להדלקת נר חנוכה. אמנם, שאלה זו זוקקת דיון באופי איסור ההנאה מנרות חנוכה, ובהגדרת השימושים המותרים והאסורים בפירות הקדושים בקדושת שביעית.  |
| 816 | הלכות ייהרג ואל יעבור  | דין "ייהרג ואל יעבור" ומצוַת קידוש השם |
הרב משה טרגין  | יהודי מחויב למסור את נפשו ולא לעבור על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. האם דין זה נובע מחומרת העברות הללו, או ממצווה עצמאית של קידוש השם? לשאלה זו השלכות רבות: גוי הכופה יהודי להנאת עצמו, עבירה פסיבית ("קרקע עולם"), רפואה בעבירות אלו, דינו של אדם שעבר ולא נהרג והשאלה האם גם גויים חייבים להיהרג ולא לעבור.  |
| 817 | הלכות ייהרג ואל יעבור  | מאי חזית דדמא דידיה סומק טפי |
הרב משה טרגין  | אם אדם מצוּוה להרוג את חבירו, עליו למסור את נפשו ולא להורגו. הגמרא לומדת דין זה מסברה: 'מה ראית שדמך אדום יותר מדמו של חברך?'. האם קיימת חוסר יכולת טכנית להכריע בין שתי הנפשות, או שיש כאן קביעה גורפת, שדיני פיקוח נפש אינם חלים ביחס לאיסור "לא תרצח" משום שבכל מקרה יינטלו חיים? ההשלכות של שאלה זו נוגעות להריגה סבילה (קרקע עולם), ולדחיית שתי נפשות מפני אחת.  |
| 818 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | איסור "לא תנחשו" |
הרב משה טרגין  | מהם גדרי איסור "לא תנחשו"? האם נאסרו כל הדרכים לגילוי העתיד, או רק מה שהיה נהוג בימי קדם? מהו שורש האיסור: חוסר האמונה בה', או עבודה זרה? האם לגוי מותר לנחש?  |
| 819 | הלכות נדרים ושבועות  | שבועת שווא |
הרב משה טרגין  | מהי ההגדרה של שבועת שווא? מהו היחס בין שבועת שקר לבין שבועת שווא?  |
| 820 | הלכות נדרים ושבועות  | שבועת ביטוי להבא |
הרב משה טרגין  | ברור שמי שנשבע שלא יאכל, ועבר על שבועתו ואכל - עבר על איסור; אך מהו אופי האיסור? האם מתברר למפרע שנשבע שבועת שקר, או שמא הוא קיבל על עצמו איסור עצמאי, מעין נדר? הדים לחקירה זו אפשר למצוא במחלוקת אמוראים בעניין מקור הדין, ובכמה מחלוקות תנאים בעניין היקפו - האם גם מי שאכל פחות מכזית חייב? האם יש היקש בין שבועה על העבר לבין שבועה על העתיד? האם ניתן להתפיס שבועה אחרת בשבועה כזו?  |
| 821 | הלכות נדרים ושבועות  | שבועה על המצווה |
הרב משה טרגין  | רב גידל קובע במסכת נדרים שראוי להישבע לקיים מצווה כלשהי. לכאורה, קביעתו נסתרת משתי סוגיות הקובעות שמי שנשבע על מצווה - שבועתו בטלה. כדי לתרץ את הסתירה, בעל המאור מחלק בין שבועה לקיים את המצווה לבין שבועה לבטלה; קצות החושן מחלק בין רמות שונות של חיובי שבועה; והתוספות מסבירים שדברי רב גידל מתייחסים רק לחילול השם שייגרם מהפרת השבועה.  |
| 822 | הלכות כיבוד אב ואם  | חובת כיבוד אב ואם לאישה נשואה |
הרב משה טרגין  | מדוע נשים נשואות פטורות מכיבוד אב ואם? האם הפטור הוא טכני, כי הן נמצאות בבית אחר, או מהותי, כי הן מחוייבות בכבוד הבעל? מה דינה של אישה שבעלה מתיר לה לכבד את אביה? ומה דינה של אישה שיש לה הכנסה משלה? מתי חל פטור זה? האם נשים פטורות גם ממצוַת מורא אב ואם?  |
| 823 | הלכות כיבוד אב ואם  | כיבוד אב מול כיבוד אם |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת שכיבוד אב קודם לכיבוד אם. האם הסיבה היא מעשית, כי גם האם חייבת בכבוד בעלה, או שהקדימות היא עקרונית? מה יהיה הדין כאשר ההורים גרושים, או אחרי שהאב הלך לעולמו?  |
| 824 | הלכות כיבוד אב ואם  | מצוַת כיבוד סב |
הרב משה טרגין  | האם אדם חייב לכבד את סבו? אם כן, האם מדובר בחובה עצמאית, או בהרחבה של מצוַת כיבוד אב? האם חובה זו חלה גם אחרי פטירת האב, או במקרים שבהם האדם אינו חייב בכבוד אביו? ומהצד השני - האם הסבא חייב ללמד את נכדו תורה?  |
| 825 | הלכות כיבוד תלמידי חכמים  | איסור הוראת הלכה בפני הרב |
הרב משה טרגין  | ממה נובע האיסור על אדם להורות הלכה בפני רבו? האם יסוד האיסור הוא שמירה על כבוד הרב, או חשש מקלות ראש בפסיקת ההלכה?  |
| 826 | הלכות תוכחה  | מצוַת תוכחה |
הרב משה טרגין  | האם חיוב תוכחה קיים גם כאשר אין כל סיכוי שתהיה לה השפעה כלשהי? מהו אופייה של מצוַת התוכחה?  |
| 827 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | הרהור בדברי תורה |
הרב משה טרגין  | נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר"א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב?  |
| 828 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | תלמוד גדול או מעשה גדול |
הרב משה טרגין  | מה עדיף: תלמוד תורה או קיום מצוות? האם חייב האדם להפסיק מלימודו כדי לקיים מצווה שנזדמנה לו?  |
| 829 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | לעולם ישלש אדם שנותיו |
הרב משה טרגין  | הגמרא בקידושין קובעת כי האדם צריך לשלש את שנותיו: שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בתלמוד. כיצד הוראה זו מתיישבת עם הנוהג כיום, להשקיע את מירב הזמן בלימוד הגמרא?  |
| 830 | הלכות צדקה  | קדימות בני ירושלים בצדקה |
הרב משה טרגין  | האם יש להקדים את עניי ירושלים לעניים אחרים בנתינת צדקה? השיעור סוקר את תשובת ה"חתם סופר" על שאלה זו, ועוסק בשאלה האם יש מצווה בימינו לגור בירושלים.  |
| 831 | הלכות מילה  | על מי מוטלת מצוַת מילה? |
הרב משה טרגין  | האם מצוַת המילה מוטלת על הבן הנימול או על אביו? מהי משמעות הציווי לאדם שלא נימול למול את עצמו בגיל שלוש עשרה?  |
| 832 | הלכות מילה  | האם מילה היא מצווה שהזמן גרמא |
הרב משה טרגין  | מדוע יש פטור מיוחד לנשים ממצוַת המילה, והרי זו מצוַת עשה שהזמן גרמה? האם מצוַת המילה היא אכן מצוַת עשה שהזמן גרמא? האם נשים פטורות מכל מצווה כזו?  |
| 833 | הלכות מילה  | מי חייב במצוַת מילה - ח"א |
הרב משה טרגין  | מי מחוייב במצוַת המילה? האם המצווה מוטלת על האב או על הבן? מדוע האם פטורה ממצוַת המילה? מי שותה את היין בברית המילה?  |
| 834 | הלכות מילה  | מי חייב במצוַת מילה - ח"ב |
הרב משה טרגין  | השלכות נוספות של החקירה מי חייב במצוַת המילה: חיוב קטנים במצוות, נוסח ברכת המילה, מילה על ידי מוהל וכפיית האב למול את בנו בעצמו.  |
| 835 | הלכות מילה  | הטפת דם ברית |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת שיש להטיף דם ברית מתינוק שנולד מהול ומגר שנתגייר. האם דין זה נובע מהחשש ל"ערלה כבושה", או שזהו דין מהותי?  |
| 836 | הלכות גרות  | תהליך הגרות |
הרב משה טרגין  | מילה וטבילה מהוות את לבו של תהליך הגיור. מהו היחס בין שתיהן?  |
| 837 | הלכות גרות  | מקרא ביכורים של גֶּר |
הרב משה טרגין  | המשנה קובעת שגר יכול להביא ביכורים אך אינו יכול לקרוא את פרשת "ארמי אובד אבי". מהו היחס בין הפקעת גר ממקרא ביכורים לבין הפקעת אישה ממצווה זו? ובין הפקעת הגר ממקרא ביכורים לבין הפקעתו מוידוי מעשרות?  |
| 838 | הלכות גרות  | גר קטן - ח"א |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת שבית דין יכול לגייר ילד קטן בעזרת דין "זכין לאדם שלא בפניו", אך הקטן יכול לסרב לגיור כאשר הוא גדל. מהו היחס בין דין "זכין" לבין זכות הסירוב? האם תיתכן גרות בלי קבלת מצוות, או עם קבלת מצוות מאוחרת?  |
| 839 | הלכות גרות  | גר קטן - ח"ב |
הרב משה טרגין  | לפי התוספות במסכת כתובות, בית הדין מקבל עול מצוות עבור גר קטן באמצעות דין "זכין". גישה אחרת מציעה שבית הדין מספק לקטן באמצעות דין "זכין" את הדעת הנחוצה לתהליך הגיור. משתי הגישות עולה שדין "זכין לאדם שלא בפניו" פועל גם בהחלטות ובדעת, ולא רק במעשים. האם רק בית הדין יכול לזכות עבור הקטן, או שכל אדם יכול לעשות זאת?  |
| 840 | הלכות כתיבת סת"ם  | מוקף גוויל |
הרב משה טרגין  | הגמרא במנחות כותבת שכל האותיות בתפילין צריכות להיות מוקפות גוויל מכל צדדיהן. מהו אופי הפסול של אות שאינה מוקפת גוויל? האם אות כזאת אינה נחשב ל'אות', או שהיא פסולה מחמת סיבה אחרת?  |
| 841 | הלכות כתיבת סת"ם  | מגילת אסתר ומעמדה ביחס לשאר ספרי התנ"ך |
הרב משה טרגין  | האם יש הבדל בין מעמדה של מגילת אסתר לבין מעמדם של שאר ספרי המקרא? ייתכן שלמגילת אסתר יש מעמד ביניים: היא נחשבת לתורה שבכתב, אך אינה כלולה בכ"ד ספרי התנ"ך. ייתכן שחילוק זה משתקף גם במימד ההיסטורי, ויש לו השלכה לדין מגילה שנכתבה בלשון אחרת.  |
| 842 | הלכות כתיבת סת"ם  | מצוַת כתיבת ספר תורה |
הרב משה טרגין  | מהו אופי המצווה לכתוב ספר תורה? האם די בכך שאדם יהיה בעלים של ספר תורה, או שהוא צריך לכתוב את הספר בעצמו? שאלה זו תלויה, בין השאר, במקור המדויק בתורה של מצווה זו.  |
| 843 | הלכות כתיבת סת"ם  | דרכי מסירת התורה |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת ש"דברים שבכתב - אי אתה רשאי לאומרן בעל פה". מהו אופיו של איסור זה? מה דינם של ספרים שנכתבו בלשון שאינה לשון הקודש? האם ספרים כאלו הם בכלל קדושים? האם מותר להציל אותם משריפה בשבת? האם צריך לשרטט את הגיליון לפני שכותבים אותם? ומה דינו של ספר המכיל רק חלקים מן התורה? האם דינים אלו נוהגים גם בימינו?  |
| 844 | הלכות כתיבת סת"ם  | תגי האותיות |
הרב משה טרגין  | כשכותבים ספר תורה, צריך לעטר חלק מן האותיות בתגים. האם תגים אלו הם תוספת נפרדת, שמטרתה להדר ולפאר את הכתב, או שהם נחשבים לחלק מהכתב? חקירה זו היא בעלת השלכות רבות: האם הוספת תגים נחשבת כתיבה בשבת; האם התגים מעכבים את כשרות הספר; האם צריך להוסיף תגים בגט; צורת התגים ומקומם.  |
| 845 | הלכות מזוזה  | קביעת מזוזה בפתח מקום שאינו עשוי לכבוד |
הרב משה טרגין  | להלכה, אסור לקבוע מזוזה במקום שיש בו דברים לא-מכובדים. מהו יסוד דין זה: כבודה של המזוזה, או שקביעתה במקום כזה פוגעת בעצם המצווה?  |
| 846 | הלכות קבורה ואבילות  | קריעה על ראיית ערי יהודה בחורבנן |
הרב משה טרגין  | האם הקריעה על ערי יהודה היא בעלת אותו אופי כמו הקריעה על מת? האם קריעה זו מבטאת את האבילות ואת הצער שמרגיש האדם, או שהיא נועדה לציין את החורבן? מדוע קורעים רק על ערי יהודה?  |
| 847 | הלכות קבורה ואבילות  | איסור אבל ללכת לבית שמחה |
הרב משה טרגין  | מהו היקפו ומהו אופיו של האיסור על אבל ללכת לבית שמחה? מה הדין אם האבל אינו משתתף בסעודה?  |
סוגיות אבן העזר
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 848 | הלכות נישואין וחופה  | פטור חתן מקריאת שמע |
הרב משה טרגין  | מדוע חתן פטור מקריאת שמע? האם הוא אינו יכול לכוון כראוי, או שיש לו פטור מהותי?  |
| 849 | הלכות נישואין וחופה  | פנים חדשות |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת שבשבעת ימי המשתה מברכים את שבע ברכות הנישואין רק אם באו "פנים חדשות". מהו טעם הדין? האם חיוב הברכה מוטל רק על האנשים החדשים, או שמא הם גורמים לתוספת שמחה כללית ומחייבים בברכה את כל המסובים? משאלה זו נגזרים חלק מדיני הפנים החדשות: מי יכול להיות פנים חדשות, מי מוגדר 'חדש', מתי צריך פנים חדשות, האם קטנים יכולים להיות פנים חדשות, והאם יום השבת נחשב לפנים חדשות.  |
| 850 | הלכות נישואין וחופה  | תשלומי מזונות מקדימים |
הרב משה טרגין  | אם האיש לא נשא את ארוסתו שנים-עשר חודשים אחרי הקידושין, הוא מתחיל לשלם לה מזונות. האם תשלומי המזונות הללו הם קנס, או שהם מעידים על תחילת חיי הנישואין?  |
| 851 | הלכות קידושין  | קידושין כקניין |
הרב משה טרגין  | מהגמרא בקידושין עולה שיש מימד של קניין במעשה הקידושין. האם הקניין הזה הוא קניין רגיל? האם יש לקידושין גם פן לא-קנייני?  |
| 852 | הלכות קידושין  | נתינה על ידי אחר בקידושין |
הרב משה טרגין  | כיצד יכול אדם לקדש לו אישה כאשר אדם אחר נותן לה את כסף קידושיה? וכיצד יכול עבד להשתחרר כאשר אדם אחר נותן לאדוניו את כסף פדיונו? מהו הקשר בין קידושי אישה לבין שחרור עבד?  |
| 853 | הלכות קידושין  | קידושי ביאה |
הרב משה טרגין  | מהו אופיים של קידושי ביאה? האם הביאה מסמלת את היחסים בין הבעל לאשתו, או שהיא יוצרת את הקידושין? מדוע אי אפשר לקדש אישה בביאה על תנאי?  |
| 854 | הלכות קידושין  | דין אמירה בקידושין |
הרב משה טרגין  | מה הדין כאשר האיש נותן את הכסף, והאישה אומרת את נוסח הקידושין? מהו תפקיד האמירה בתהליך קידושין? האם יש עניין מיוחד בכך שהאישה לא עושה דבר?  |
| 855 | הלכות קידושין  | אפקעינו רבנן לקידושין |
הרב משה טרגין  | הגמרא מעלה אפשרות שחכמים יכולים להפקיע רק קידושי כסף, ולא בקידושי ביאה. מהי סברת החילוק בין שני סוגי הקידושין? מהי מסקנת הגמרא? כיצד פועל דין "אפקעינהו"?  |
| 856 | הלכות קידושין  | מקדש במלווה |
הרב משה טרגין  | הגמרא כותבת שאי אפשר לקדש במלווה כיוון ש"מלווה להוצאה ניתנה". מיהו הבעלים של כסף המִלווה לפני הוצאתו - המַלווה או הלווה? האם קידושין דורשים מעשה נתינה פיזי? האם האישה מפיקה הנאה מקידושין במלווה?  |
| 857 | הלכות איסורי חיתון  | איסור "לא תתחתן בם" |
הרב משה טרגין  | ממה נובע האיסור של "לא תתחתן בם"? האם יסודו בקדושת ישראל, או בחשש מהליכה אחרי עבודה זרה? האם איסור זה חל רק על שבעת העממים, או על כל הגויים?  |
| 858 | הלכות איסורי חיתון  | הגדרת קנאי |
הרב משה טרגין  | מעמדו של הקנאי הוא מאוד בעייתי ("הלכה ואין מורין כן"). מחד - ההלכה מחייבת לפעול בקנאות במצבים מסויימים; אך מאידך - בית הדין אינו מורה לפעול כך, ולעובר העבירה מותר להגן על עצמו אפילו בהריגת הקנאי. מהו מעמדו של הקנאי? מדוע הבועל ארמית חייב מיתה?  |
סוגיות חושן משפט
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 859 | הלכות דיינים  | תפקיד בית הדין של השבט |
הרב משה טרגין  | לחלוקה לשבטים יש חשיבות גדולה במקרא. האם נותרה משמעות לחלוקה זו גם אחרי תקופת המקרא? מהו מעמדו של בית הדין השבטי?  |
| 860 | הלכות דיינים  | תפקיד הפשרה במערכת המשפט ההלכתית |
הרב משה טרגין  | מהי פשרה? מהו היחס בינה לבין הדין? האם פשרה מחליפה את הליכי הצדק הרגילים, או שגם היא כוללת בתוכה מרכיבים של דין?  |
| 861 | הלכות דיינים  | שליח בית דין שהרג בשוגג |
הרב משה טרגין  | המשנה במכות כותבת ששליח בית דין שהכה אדם במצוַת בית הדין והרג אותו בשוגג - אינו גולה. מהם יסודותיו של דין זה? מהו היחס בין קביעת מספר המלקות ע"י בית הדין באומד לבין מספר המלקות הקבוע בתורה?  |
| 862 | הלכות דיינים  | סמיכת הדיינים |
הרב משה טרגין  | ההלכה קובעת שדיינים צריכים להיות סמוכים על ידי קודמיהם, ולא הדיוטות. מהו אופייה של סמיכה זו? האם הסמיכה מגדירה את המעמד האישי של כל דיין, או את מעמדו של בית הדין כולו? האם דין זה חל גם על בתי דין של התרת נדרים ושל חליצה?  |
| 863 | סדרי דין כלליים  | תפקיד הפשרה במערכת המשפט ההלכתית |
הרב משה טרגין  | מהי פשרה? מהו היחס בינה לבין הדין? האם פשרה מחליפה את הליכי הצדק הרגילים, או שגם היא כוללת בתוכה מרכיבים של דין?  |
| 864 | סדרי דין כלליים  | רבי חייא קמייתא |
הרב משה טרגין  | לדעת רבי חייא, אדם שנתבע על סכום מסוים והכחיש הכל, ובאו שני עדים והעידו שהוא חייב חלק מהסכום - חייב להישבע שבועת מודה במקצת על שאר הסכום. מהו טעם הדין? מהו יסוד דין מודה במקצת?  |
| 865 | סדרי דין כלליים  | שטרות העולים בערכאות של עכו"ם ודינא דמלכותא דינא |
הרב משה טרגין  | האם ניתן, על ידי הכלל של "דינא דמלכותא דינא", להכשיר שטרות שנכתבו בבתי משפט של גויים? האם יש הבדל לעניין זה בין שטרי ראיה לבין שטרי קניין? מהי סברת הדין של "דינא דמלכותא דינא"? האם בשטרות כאלו צריך להקפיד על כל כללי השטרות הרגילים?  |
| 866 | סדרי דין כלליים  | עביד איניש דינא לנפשיה |
הרב משה טרגין  | הגמרא אומרת שלפעמים אדם יכול לקחת את החוק לידיו מדין "עביד איניש דינא לנפשיה". האם דין זה הוא חוץ-משפטי, או חלק מהסמכות הרגילה של בתי הדין?  |
| 867 | סדרי דין כלליים  | הגדרת גמר דין |
הרב משה טרגין  | אדם שחייב את עצמו לשלם או להישבע - האם הוא יכול לחזור בו מחיובו? מה פשר השלב של "גמר דין"?  |
| 868 | סדרי דין כלליים  | טוען וחוזר וטוען - היכולת לחזור מטענה שנטענה בבית דין |
הרב משה טרגין  | הגמרא מביאה מחלוקת בדינו של אדם שטען טענה מסויימת, וחזר וטען טענה אחרת. האם יש פה חשש לשקר, או רק בעיה פורמאלית של סדרי משפט?  |
| 869 | סדרי דין כלליים  | שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא |
הרב משה טרגין  | לכאורה נראה שדין "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא" סותר את הכלל של "אין דבר שבערווה פחות משניים". מהו אופיו והיקפו של דין זה? האם הוא נובע מגדרי העדות הרגילים, או מגדרי הנאמנות במקום שאין בו עדים?  |
| 870 | סדרי דין כלליים  | ברי ושמא - ח"א |
הרב משה טרגין  | דעה אחת בגמרא קובעת ש"ברי ושמא - ברי עדיף": אם תובע טוען טענה מסויימת בוודאות, והנתבע עונה על דרך הספק - התובע זוכה. כיצד מתיישב כלל זה עם דין "המוציא מחבירו עליו הראיה"? לדעת התוספות, הפער בין הטענות הוא ראיה לנאמנות התובע. לדעת הראב"ן אין כאן ראיה, אך המוחזקות בממון עוברת מהנתבע לתובע. נפקא-מינה לחקירה זו הם מקרה של "ברי טוב ושמא גרוע", ויישום דין "ברי ושמא" בדיני איסור והיתר (בין השאר, בעניין "שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא").  |
| 871 | סדרי דין כלליים  | ברי ושמא - ח"ב |
הרב משה טרגין  | כיצד ניתן להסביר את דעת הסוברים "ברי ושמא - לאו ברי עדיף"? לשאלה זו מספר יישומים, וביניהם ברי ושמא כשאין חזקת ממון, המקרה של "איני יודע אם פרעתיך", והשילוב בין ברי ושמא לבין גורמים הלכתיים אחרים (מיגו וחזקת הגוף).  |
| 872 | סדרי דין כלליים  | דבר הגורם לממון |
הרב משה טרגין  | לדעת רבי שמעון, "דבר הגורם לממון - כממון דמי". האם דין זה מצביע על סוג חדש של בעלות?  |
| 873 | סדרי דין כלליים  | תפיסה - ח"א |
הרב משה טרגין  | כלל גדול הוא: "המוציא מחבירו - עליו הראיה". מה יהיה הדין אם אדם אחד חטף בכוח את החפץ השנוי במחלוקת מהאדם השני (כמו למשל בסוגיית "תקפו כהן")? לפי גישת התוספות, בתנאים מסוימים השתלטות כזו היא לגיטימית; מכאן עולה ההבנה שההחזקה הפיזית בחפץ היא הגורם המכריע בדין.  |
| 874 | סדרי דין כלליים  | תפיסה - ח"ב |
הרב משה טרגין  | שיטת הרמב"ן היא שתפיסה חד-צדדית איננה תקיפה, והתופס אינו נחשב ל'מוחזק'. לכלל זה יש שני חריגים: כשהספק עומד להתברר, או במצב של 'תרי ותרי'. כנראה, הרמב"ן סבר שהמוחזקות הפיסית מהווה ראיה לבעלות, אך אין לה עוצמה משפטית משל עצמה.  |
| 875 | הלכות עדות  | חצי דבר |
הרב משה טרגין  | דין "דבר ולא חצי דבר" קובע שאי אפשר לצרף שתי עדויות שונות לכלל עדות אחת. מהו היקפו של דין זה? מתי ניתן להתחשב גם בעדות על 'חצי דבר'?  |
| 876 | הלכות עדות  | משיח לפי תומו |
הרב משה טרגין  | לעיתים ניתן לסמוך על עדותם של פסולי עדות, כאשר הם משיחים לפי תומם. מהו אופיו ומהו היקפו של דין זה? האם הוא חל על כל פסולי העדות?  |
| 877 | הלכות עדות  | גומלין |
הרב משה טרגין  | לעיתים אין מאמינים לעד אחד בגלל חשש ל"גומלין" עם אדם אחר. האם זהו חשש לשקר, או הפקעה של נאמנות מיוחדת?  |
| 878 | הלכות עדות  | כיוון שהגיד אינו חוזר ומגיד |
הרב משה טרגין  | מהו המקור לדין "כיוון שהגיד אינו חוזר ומגיד"? האם הוא נובע מחשש לשקר, או שזהו אחד מהליכי המשפט? מהן ההשלכות של שאלה זו?  |
| 879 | הלכות עדות  | מיגו נגד עדים |
הרב משה טרגין  | מדוע "מיגו נגד עדים - לא אמרינן"? האם הכוח של מיגו חלש מהכוח של עדים, או שמא אין למיגו שום משמעות במקום שיש עדים? מהן הנפקא-מינות של שאלה זו?  |
| 880 | הלכות עדות  | עדים זוממים |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת שיש להתרות בעדים מייד אחרי עדותם, בתוך כדי דיבור. מהו יסוד דין "תוך כדי דיבור"? ומהו תפקידה של ההתראה?  |
| 881 | הלכות עדות  | תמיכה חיצונית לעדות |
הרב משה טרגין  | ההלכה מעניקה לעדות של שני עדים כוח כמעט מוחלט, אך ייתכן שבשל כך מוטלת עליהם גם מגבלה: אי אפשר לתמוך עדות בראיה משפטית נוספת, כמו 'מיגו' או שבועה. מה קורה כאשר עדותם של העדים אינה מספיקה, כמו במקרים של "תרי ותרי", "כיוון שהגיד" או עדים שהם נוגעים בדבר?  |
| 882 | הלכות עדות  | עד המסייע פוטר משבועה |
הרב משה טרגין  | דין ידוע הוא שעדות של עד אחד מחייבת שבועה. היא עדות לטובת אדם מסויים יכולה גם לפטור אותו משבועה? האם "עד המסייע" מבטל את חיוב השבועה מעיקרו, או מהווה תחליף במקום השבועה? בהקשר זה, יש לדון גם בענייני גלגול שבועה, שבועת נשבע ונוטל, ודין "מתוך שאינו יכול להישבע - משלם".  |
| 883 | הלכות עדות  | נוגע בדבר |
הרב משה טרגין  | מי שהוא נוגע בדבר - פסול מלהעיד על אותו דבר. מהו אופי הפסול? האם קיים חשש שהוא ישקר, או שהפסול הוא פורמאלי, ונובע מהגדרתו כ'בעל דין' ולא כ'עד'? נפקא-מינות לחקירה זו: האם חל על קרוב דין "תחילתו וסופו בכשרות"? מה דינה של כת שנמצא אחד מהם קרוב או פסול? מהו המקרה של "כבר העידו עדים הראשונים"?  |
| 884 | הלכות הלוואה ופרעונה  | מקדש במלווה |
הרב משה טרגין  | הגמרא כותבת שאי אפשר לקדש במלווה כיוון ש"מלווה להוצאה ניתנה". מיהו הבעלים של כסף המִלווה לפני הוצאתו - המַלווה או הלווה? האם קידושין דורשים מעשה נתינה פיזי? האם האישה מפיקה הנאה מקידושין במלווה?  |
| 885 | הלכות גביית מלווה  | יכולתו של הלווה לקנות מחדש את נכסיו |
הרב משה טרגין  | הגמרא דנה בדין "שומא הדר": אדם שהיה חייב כסף, ולא היה לו לשלם ומכרו את שדותיו - יכול לפדות אותם אחרי שהוא משיג כסף. מהו אופיו של דין זה? האם זהו דין מוסרי בלבד, או שהוא מושתת על עקרונות משפטיים?  |
| 886 | הלכות ערבות  | ערב |
הרב משה טרגין  | כיצד נוצר חיובו של הערב? הגמרא כותבת שהערב משתעבד באמצעות ההנאה מכך שביקשו ממנו להיות ערב. מה טיבה של הנאה זו? האם ההנאה יוצרת את המחוייבות, או שהיא רק סימן לכך שהמחוייבות אכן קיימת?  |
| 887 | הלכות מקח וממכר  | שטר מודעה (ביטול מכירה) |
הרב משה טרגין  | כיצד שטר מודעה יכול לבטל מכירה? באילו מקרים הוא פועל? האם ניתן לבטל מודעה?  |
| 888 | הלכות קניינים  | אופיו של קניין חצר |
הרב משה טרגין  | מספר סוגיות בגמרא קובעות שחצרו של אדם נחשבת כידו. האם יש לחצר מעמד ממש זהה ליד, או שקניין חצר דומה באופיו לקניין יד?  |
| 889 | הלכות קניינים  | קניין חליפין |
הרב משה טרגין  | באילו חפצים ניתן לבצע קניין חליפין? האם יש צורך להשתמש דווקא ב'כלי', או שדי בכל חפץ בעל חשיבות? מהו אופיו של קניין החליפין?  |
| 890 | הלכות קניינים  | קניין אגב |
הרב משה טרגין  | כיצד פועל קניין אגב? מה ניתן לקנות בקניין זה? מה מעמדה של הקרקע בקניין אגב?  |
| 891 | הלכות קניינים  | קניין בדבר שלא בא לעולם |
הרב משה טרגין  | נחלקו האמוראים בשאלה האם ניתן לקנות דבר שלא בא לעולם. מהן סברות המחלוקת? האם הבעיה היא רק בגמירות הדעת, או שמא עצם מעשה הקניין פגום?  |
| 892 | הלכות קניינים  | קניין משיכה |
הרב משה טרגין  | לקניין יש שני מרכיבים: גמירות דעת ומעשה קניין. מהי משמעותה של המשיכה? האם היא מבטאת שליטה על החפץ, או הכנסה לביתו של הקונה?  |
| 893 | הלכות קניינים  | קניין הגבהה |
הרב משה טרגין  | מהו אופיו של קניין ההגבהה? לאיזה גובה צריך להגביה את החפץ כדי לקנות אותו? האם דין "לבוד" חל גם על קניין הגבהה?  |
| 894 | הלכות חזקת קרקעות  | קניין חזקה - ח"א |
הרב משה טרגין  | אחת הדרכים לקנות קרקעות היא קניין חזקה. מהו אופיו של קניין החזקה? האם הוא מהווה מימוש של הבעלות, או מפרסם את הבעלות החדשה?  |
| 895 | הלכות חזקת קרקעות  | קניין חזקה - ח"ב |
הרב משה טרגין  | מהו אופיו של קניין החזקה? האם הוא מהווה מימוש של הבעלות, או מפרסם את הבעלות החדשה?  |
| 896 | הלכות שליחות  | חב לאחריני |
הרב משה טרגין  | הגמרא כותבת שאדם אינו יכול למנות שליח לגבות את חובו כאשר החייב חייב כסף לאנשים נוספים. מהו יסוד הדין? האם ישנו הבדל לעניין זה בין שליחות רגילה לבין שליחות הנעשית ללא מינוי (מדין "זכין")? מהי ההגדרה של "חב לאחריני"?  |
| 897 | הלכות שליחות  | מיגו דזכי לנפשיה |
הרב משה טרגין  | שליח יכול לזכות את משלחו גם במקום שחב לאחריני, מדין "מיגו דזכי לנפשיה - זכי נמי לחבריה". מהו יסוד דין זה? האם השליח זוכה קודם לעצמו ואחר כך למשלחו?  |
| 898 | הלכות שליחות  | שליחות לדבר עבירה |
הרב משה טרגין  | בדרך כלל "אין שליח לדבר עבירה", אך בשלושה מקרים מצאנו שיש שליח לדבר עבירה (טביחה ומכירה, גניבה מהקדש ושליחת יד בפיקדון). במה נתייחדו מקרים אלו דווקא?  |
| 899 | הלכות שליחות  | אין שליח לדבר עבירה |
הרב משה טרגין  | מדין הגמרא אין שליח לדבר עבירה. לכן, אם אדם מינה שליח לעשות בעבורו עבירה - האחריות על העבירה מוטלת על השליח, ולא על המשלח. מהו אופי דין זה? האם שליחות לדבר עבירה אינה מתחילה כלל, או שהשליחות קיימת ורק מעשה העבירה אינו מתקיים?  |
| 900 | הלכות אבידה ומציאה  | השבת אבידה - ח"א |
הרב משה טרגין  | האם מצוַת השבת אבידה היא מצווה הממוקדת ב'חפצא' - בחפץ האבוד, או ב'גברא' - בבעל החפץ שאיבד את ממונו? האם חייבים להשיב אבידת קרקע? האם קיים פן של השבת אבידה גם בחיוב להציל את חיי הזולת? האם חייבים להוציא ממון לצורך הצלת חיים? האם זקן הפטור מהשבת אבידה חייב להציל את חיי חבירו?  |
| 901 | הלכות אבידה ומציאה  | השבת אבידה - ח"ב |
הרב משה טרגין  | מתי מתחיל החיוב במצוַת השבת אבידה? איזו פעולה נחשבת לקיום של מצווה זו? אילו חפצים נחשבים ל'אבידה'?  |
| 902 | הלכות אבידה ומציאה  | יאוש בעלים - ח"א |
הרב משה טרגין  | כאשר בעליו של חפץ שנאבד מתייאש ממנו, מי שמצא אותו זוכה בו. האם ייאוש זה הוא סוג של הפקר? מהו מקור הדין, ומהו היקפו? האם הבעלים צריך להכריז על ייאושו? ביחס לאילו חפצים הייאוש תקף? האם המחזיק בחפץ צריך להתכוון לקנות אותו אחרי הייאוש?  |
| 903 | הלכות אבידה ומציאה  | יאוש בעלים - ח"ב |
הרב משה טרגין  | אם ייאוש הוא מושג הלכתי עצמאי, כיצד הוא פועל? להבנת התוספות, הייאוש מפקיע את חובת ההשבה, ואילו לדעת הרמב"ן, הוא מפקיע באופן מוחלט את הבעלות. הדיון באופיו של הייאוש מוביל לדיון במושג הבעלות בהלכה. מהו היחס בין הייאוש לבין הפקר ולבין דין ביטול חמץ?  |
| 904 | הלכות אבידה ומציאה  | ייאוש בעלים - ח"ג |
הרב משה טרגין  | אדם שקיבל חפץ מאדם שמצא אותו - האם הוא נחשב ל'שומר אבידה' וזוכה בה אחרי הייאוש? מה דינה של אבידה המצויה בחצרו של אדם בלי ידיעתו? מתי בדיוק פוגעת בעלותו של המאבד?  |
| 905 | הלכות ירושה ונחלות  | אפוטרופוס |
הרב משה טרגין  | הגמרא לומדת שאפוטרופוס רשאי לפעול לטובת יתומים. אך מהו אופי תפקידו של האפוטרופוס? האם הוא פועל מטעם היתומים או מטעם בית הדין? האם יש קשר בין סמכות האפוטרופוס לבין "זכין לאדם שלא בפניו"? האם היתומים יכולים להתנגד למעשיו של האפוטרופוס?  |
| 906 | הלכות שומרים ופיקדון  | שאילה בבעלים |
הרב משה טרגין  | ההלכה קובעת ששומר פטור מתשלום על נזק שאירע לחפץ אם "בעליו עמו". האם פטור זה חל גם על פשיעה של השומר? מהו דין "פושע כמזיק"?  |
| 907 | הלכות שומרים ופיקדון  | מזיק ברשות |
הרב משה טרגין  | אדם מועד לעולם, אך אומן שפגע בטעות בחפץ שהופקד בידיו - פטור. מה יסודו של פטור זה? האם הוא נובע ממחילה של בעל החפץ, או שהפגיעה היא חלק אינטגרלי מתפקידו ומחיוביו של האומן?  |
| 908 | הלכות שומרים ופיקדון  | חיובי שואל |
הרב משה טרגין  | מדוע שואל חייב לשלם על נזקים שאירעו באונס? האם השואל מקבל על עצמו תשלומים אלו, או שהוא נחשב בעלים חלקיים על החפץ המושאל?  |
| 909 | הלכות שומרים ופיקדון  | שומרים |
הרב משה טרגין  | מדוע שומר שפשע חייב לשלם: בשל עצם הפשיעה או בשל הנזק שנוצר? מהן סברות המחלוקת בדין "תחילתו בפשיעה וסופו באונס"? איזו רמה של פשיעה מחייבת את השומר לשלם על אונסין?  |
| 910 | הלכות שומרים ופיקדון  | התחלת שאלה |
הרב משה טרגין  | לדעת רב הונא, מחוייבות השוכר והשואל מתחילה מהרגע שבו הם מתחילים להשתמש בחפץ. מהו מעשה הקניין הרלוונטי? מהי המשמעות ההלכתית של רגע השימוש.  |
| 911 | הלכות גניבה וגזילה  | לא תחמוד - ח"א |
הרב משה טרגין  | מהי ההגדרה ההלכתית של איסור "לא תחמוד"? האם האיסור חל רק על השתלטות ממשית על חפץ מסויים, או אפילו על רצון לקחת את החפץ?  |
| 912 | הלכות גניבה וגזילה  | לא תחמוד- ח"ב |
הרב משה טרגין  | אדם שחמד חפץ ונתן את תמורתו - האם הוא עובר על "לא תחמוד"? ואם בעל החפץ נתרצה למוכרו אחרי לחצים? מהו ההבדל בין "לא תחמוד" לבין "לא תתאווה"?  |
| 913 | הלכות נזקי ממון  | מזיק ברשות |
הרב משה טרגין  | אדם מועד לעולם, אך אומן שפגע בטעות בחפץ שהופקד בידיו - פטור. מה יסודו של פטור זה? האם הוא נובע ממחילה של בעל החפץ, או שהפגיעה היא חלק אינטגרלי מתפקידו ומחיוביו של האומן?  |
| 914 | הלכות נזקי ממון  | מיטב - תשלום נזקים באמצעות קרקע |
הרב משה טרגין  | ר' עקיבא ור' ישמעאל נחלקו האם אדם שהזיק חפץ צריך לשלם ממיטב שלו או ממיטב של הניזק. מהו יסוד המחלוקת?  |
| 915 | הלכות חובל בחבירו  | מאי חזית דדמא דידיה סומק טפי |
הרב משה טרגין  | אם אדם מצוּוה להרוג את חבירו, עליו למסור את נפשו ולא להורגו. הגמרא לומדת דין זה מסברה: 'מה ראית שדמך אדום יותר מדמו של חברך?'. האם קיימת חוסר יכולת טכנית להכריע בין שתי הנפשות, או שיש כאן קביעה גורפת, שדיני פיקוח נפש אינם חלים ביחס לאיסור "לא תרצח" משום שבכל מקרה יינטלו חיים? ההשלכות של שאלה זו נוגעות להריגה סבילה (קרקע עולם), ולדחיית שתי נפשות מפני אחת.  |
| 916 | הלכות שמירת הנפש  | "לא תשים דמים בביתך" |
הרב משה טרגין  | בציווי על מצוַת המעקה כוללת התורה שתי מצוות: עשה - לבנות מעקה, ולא-תעשה - "לא תשים דמים בביתך". מה היחס בין שתי המצוות? מסתבר, שיש הבדלים בהיקף המצוות: מצוַת מעקה נוגעת רק למבנים, ומצוַת "לא תשים דמים" - גם לחפצים ולבעלי חיים; מצוַת מעקה נוגעת רק לסכנת חיים, ואילו מצוַת "לא תשים דמים" - לכל נזק שהוא.  |
| 917 | הלכות שמירת הנפש  | "לא תשים דמים בביתך" (המשך) |
הרב משה טרגין  | האם האיסור "לא תשים דמים בביתך" הוא רק חיוב אישי, או שיש לו היבטים ציבוריים וממוניים? כפי שנראה, איסור זה מוטל על הציבור כולו, ולא רק על הבעלים. נוסף על כך, לדין זה יש השלכות ממוניות על תשלומי הפיצוי על הנזק שנגרם.  |
סוגיות נושאים שונים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 918 |   | הקדמה למתודולוגיה תלמודית |
הרב משה טרגין  |   |
| 919 | קרבן פסח  | אכילת קרבן פסח |
הרב משה טרגין  | האם הקרבת קרבן הפסח ואכילתו הן שתי מצוות נפרדות? מהו המייחד את אכילת קרבן הפסח מאכילת שאר הקרבנות? האם קיים מימד של אכילת קדשים באכילת קרבן הפסח?  |
| 920 | קרבן פסח  | ביקור ז' ימים - בדיקת קרבן פסח ד' ימים לפני שחיטתו |
הרב משה טרגין  | קרבן הפסח וקרבן התמיד זוקקים שניהם בדיקה מספר ימים לפני הקרבתם. האם בדיקה זו נובעת מחשש לפסול, או שהיא דין מיוחד?  |
| 921 | קרבן פסח  | מינוי על קרבן פסח |
הרב משה טרגין  | כדי לאכול מקרבן פסח, חובה להימנות עליו מראש. מה פשר המינוי הזה? האם הוא מהוו רכישת בעלות על הקרבן, או רק רכישת זכות אכילה ממנו? כיצד מתמנים על הקרבן? האם ניתן להצטרף לחבורה באיחור? האם מחשבה להאכיל את הפסח למי שאינו מהחבורה נחשבת מחשבת פיגול? כיצד יש לחלק את הבשר בין המנויים עליו?  |
| 922 | עבודת יום הכיפורים  | טבילות הכוהן הגדול ביום הכיפורים |
הרב משה טרגין  | האם ריבוי טבילותיו של הכהן הגדול ביום הכיפורים נובע מהמעברים הרבים בין מקומות בעלי קדושה שונה, או שטבילות אלו הן חלק מעיצומו של היום הקדוש? האם טבילות יום הכיפורים זהות באופיין לטבילות כל יום רגיל?  |
| 923 | עבודת יום הכיפורים  | חפינת הקטורת ביום הכיפורים |
הרב משה טרגין  | בתהליך הקטרת הקטורת, התורה מצווה על הכוהן לחפון חלק מהקטורת בידו. האם חפינה זו היא חלק מהותי מעבודות הקטורת, או שזה רק אמצעי טכני להקטרתה? מדוע צריך הכהן הגדול ביום הכיפורים לחפון פעמיים?  |
| 924 | עבודת יום הכיפורים  | הזאת הדם בקודש הקדשים ביום כיפור |
הרב משה טרגין  | לא ברור מן הפסוקים אם הזאת הדם ביום הכיפורים הייתה לפני הארון או ממש עליו. האם מוקד ההזאה הוא קודש הקדשים, או הארון? מה ניתן להוכיח מההזאה על אבן השתייה בבית המקדש השני? ר' חיים מבריסק הציע שיש קדושה מיוחדת למקום הארון, גם כשהארון איננו נמצא בו. לענייננו שייכת גם מחלוקת התנאים לגבי איסור הכניסה לקודש הקדשים.  |
| 925 | עבודת יום הכיפורים  | הקפדה על הסדר בעבודת יום הכיפורים |
הרב משה טרגין  | המשנה קובעת שאין לשנות את סדר העבודה בעבודות יום הכיפורים. מהו אופיו של דין זה ומה היקפו? יש שקבעו שהדין חל רק בעבודות פנים, אבל הרחיבו את ההגדרה של עבודות אלו; ויש שקבעו שהדין חל אף בעבודות חוץ, אם הדבר גורם לדחייה בעבודת פנים אחרת.  |
| 926 | עבודת יום הכיפורים  | תהליך הפיס בעבודת יום הכיפורים - ח"א |
הרב משה טרגין  | הכהן הגדול קבע את מעמד שעירי יום הכיפורים באמצעות גורל, ולא באמצעות הכרזה מילולית. בקרבנות אחרים, לעומת זאת, האמירה היא בעלת מעמד מרכזי. האם יש לאמירה מקום גם בעבודת שעירי יום הכיפורים? התתכן עבודת יום הכיפורים בלי הגרלה?  |
| 927 | עבודת יום הכיפורים  | תהליך הפיס בעבודת יום הכיפורים - ח"ב |
הרב משה טרגין  | כיצד פועל הגורל שמוטל בין שני השעירים? האם הכהן רק מבצע את הגורל, או שיש לו תפקיד אקטיבי? מי מקדיש את השעיר לקרבן?  |
| 928 | ביכורים  | מקרא ביכורים של גֶּר |
הרב משה טרגין  | המשנה קובעת שגר יכול להביא ביכורים אך אינו יכול לקרוא את פרשת "ארמי אובד אבי". מהו היחס בין הפקעת גר ממקרא ביכורים לבין הפקעת אישה ממצווה זו? ובין הפקעת הגר ממקרא ביכורים לבין הפקעתו מוידוי מעשרות?  |
| 929 | ביכורים  | אופיים של הביכורים |
הרב משה טרגין  | קיים דמיון בולט בין מצוַת הביכורים לבין מצוות המעשר והתרומה. מהו הקשר בין הביכורים לבין עולם הקרבנות והמקדש?  |
| 930 | ביכורים  | ביכורים כקרבן |
הרב משה טרגין  | מסתבר שלביכורים יש מעמד של מעין-קרבן. מעמד זה משפיע על כמה מדיני הביכורים, וביניהם: פסולי קרבנות שחלים על ביכורים, פסול 'מאוס' בביכורים - שתלוי במחלוקת התנאים אם ביכורים הם קדשי מזבח או קדשי בדק הבית, פסול מצווה הבאה בעבירה, זמן הבאת הביכורים, חיוב נשים במצווה, והכנסת ספק-ביכורים לעזרה.  |
| 931 | קרבנות  | תנופה |
הרב משה טרגין  | הגמרא כותבת שהבעלים והכהן מניפים את הקרבן בצוותא. האם ידו של הבעלים אינה חוצצת בין יד הכהן לבין הקרבן? שיעור זה דן בתפקיד הכהן, על רקע חילוקו של ר' חיים בין כהן המבצע עבודה לבין כהן המשמש כמקום העבודה.  |
| 932 | קרבנות  | קרבן שתי הלחם בחג השבועות |
הרב משה טרגין  | בחג השבועות יש חובה להקריב את קרבן שתי הלחם. האם שתי הלחם הם יחידה אחת וקרבן אחד, או שלכל אחד מהלחמים יש מעמד עצמאי?  |
| 933 | קרבנות  | דין "ממשקה ישראל" - איסור הקרבת קרבנות מדברים אסורים |
הרב משה טרגין  | ההלכה אוסרת להקריב על המזבח דברים האסורים באכילה. מהיכן נובע איסור זה? האם זהו איסור עצמאי, או שהתורה מרחיבה את איסורי האכילה ומחילה אותם גם על 'האכלת' המזבח?  |
| 934 | טהרה וטומאה  | האם טימאו היוונים את כלי המקדש? |
הרב משה טרגין  | כיצד טימאו היוונים את כלי המקדש, והרי "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו"?  |
| 935 | טהרה וטומאה  | חרב כחלל - טומאת כלי מתכות |
הרב משה טרגין  | דין מיוחד הוא שחרב התקועה במת - דינה כמת, והיא נחשבת ממש לאבי אבות הטומאה (כמו הגופה עצמה). האם החרב נחשבת ממש כמת, או רק דיניה שווים לדיני המת?  |
| 936 | טהרה וטומאה  | הנאה מתרומה טמאה |
הרב משה טרגין  | ההלכה קובעת שכוהנים מותרים ליהנות משריפת תרומה טמאה. מהו אופיו של היתר זה? האם יש היתר מיוחד לכוהנים ליהנות משריפת התרומה, או שמא התרומה הטמאה מותרת לכוהנים באופן עקרוני בצורה של שריפה?  |
| 937 | טהרה וטומאה  | דין כיבוס בחטאת |
הרב משה טרגין  | טיפת דם מקרבן החטאת שנפלה על בגד מחייבת לכבס את הבגד כולו. האם מטרת הכיבוס היא רק לנקות את הבגד מהדם, או שיש לכיבוס מעמד הלכתי כלשהו?  |
| 938 | טהרה וטומאה  | שיעור רביעית דם |
הרב משה טרגין  | נחלקו התנאים האם דם בשיעור רביעית מטמא, גם אם הוא לא ניגר מגוף אחד. מהו יסוד המחלוקת? האם יש הבדל בין שיעור רביעית דם לבין השיעורים הנדרשים במקומות אחרים בהלכה?  |
| 939 | טהרה וטומאה  | סוף טומאה לצאת |
הרב משה טרגין  | בדיני טומאת אוהל נפסק שכל דבר הנמצא במסלול שהמת עתיד לצאת בו מן הבית - נטמא, גם אם הפתחים שבמסלול זה סגורים. מהו אופי דין זה? האם אנו מתייחסים לפתחים כאילו נפרצו, או שהטומאה חלה באופן גורף בכל 'תחומו' של המת, ואיננה מתחשבת במכשולים בדרך? לשאלה זו השלכה מעשית לדיני טומאת כוהנים.  |
| 940 | כלי המקדש  | החנוכייה ומנורת המקדש |
הרב משה טרגין  | מהו הקשר בין נרות החנוכה לבין הנרות שהדליקו במנורה שבמקדש? מדוע מדליקים נרות בבית הכנסת? השיעור סוקר סוגיות אלו על רקע המחלוקת אם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה".  |
| 941 | כלי המקדש  | מנורת המקדש |
הרב משה טרגין  | למנורת המקדש מאפיינים ייחודיים, המבדילים אותה משאר כלי המקדש. הבנת ייחודה של המנורה כרוכה בהבנת תפקידה במקדש; המנורה אינה רק כלי שרת, אלא חלק מה'ריהוט' של בית המקדש, ולכן עליה להיות מפוארת ומעוטרת במיוחד. לאור הבנה זו ניתן להבין גם את תפקידו של נר התמיד ואת תפקידם של הקנים והגביעים.  |
| 942 | מצוות ואיסורים  | תלמוד גדול או מעשה גדול |
הרב משה טרגין  | מה עדיף: תלמוד תורה או קיום מצוות? האם חייב האדם להפסיק מלימודו כדי לקיים מצווה שנזדמנה לו?  |
| 943 | מצוות ואיסורים  | האם מילה היא מצווה שהזמן גרמא |
הרב משה טרגין  | מדוע יש פטור מיוחד לנשים ממצוַת המילה, והרי זו מצוַת עשה שהזמן גרמה? האם מצוַת המילה היא אכן מצוַת עשה שהזמן גרמא? האם נשים פטורות מכל מצווה כזו?  |
| 944 | מצוות ואיסורים  | מצווה הבאה בעבירה |
הרב משה טרגין  | הראשונים נחלקו האם פסול "מצווה הבאה בעבירה" הוא דאורייתא או דרבנן. מהירושלמי עולה שהבעיה במצווה כזו אינה במעשה המצווה, אלא בחפץ שנעשות בו המצווה והעבירה. להבנה זו השלכות על אופי הפסול: הוא יחול רק על מצוות שיש בהן חשיבות לחפצא של המצווה, כמו לולב, ולא כאשר החפץ אינו חשוב, כמו בקריעת בגד של אָבל או בשמיעת קול השופר (להבנת הרמב"ם). הראב"ד מציג הבנה אחרת, שלפיה הפגם נעוץ במעשה, ולא בחפצא.  |
| 945 | מצוות ואיסורים  | תפקיד הכוונה במעשה המצווה |
הרב משה טרגין  | להלכה נפסק שמצוות אינן צריכות כוונה. מה טיבה של פסיקה זו? האם עדיין יש משמעות לכוונה בעשיית המצווה?  |
| 946 | מצוות ואיסורים  | חטא כדי שיזכה חברך |
הרב משה טרגין  | האם מותר לאדם לעבור על איסור קל כדי להציל את חבירו מעבירה על איסור חמור? התוספות (בסוגיית "רדיית הפת") מציעים שתי מערכות של קריטריונים לפסיקה בשאלה זו. נראה, ששתי המערכות הללו משקפות שתי נקודות מבט שונות על טיב החובה למנוע את ביצוע העבירה החמורה.  |
| 947 | ברכות המצוות  | ברכה על מצווה שקיומה איננו מובטח |
הרב משה טרגין  | בניגוד לספירת העומר, אין מברכים על ספירת ימי הטהרה של זבה כיוון שאין יודעים אם הספירה תגיע לסופה, והברכה עלולה להיות ברכה לבטלה. מהם גדרי קביעה זו? האם מברכים על מצוות נוספות שקיומן המלא אינו מובטח (שחיטה, אמירת "עננו" בתענית ציבור ובדיקת חמץ)? ייתכן שיש לחלק בין מצוות הממוקדות בתהליך מסויים לבין מצוות הממוקדות בתוצאה.  |
| 948 | ברכות המצוות  | שומע כעונה |
הרב משה טרגין  | הבנת דין "שומע כעונה" תלויה בהבנת כ"ף הדמיון: האם השומע נחשב כאילו אמר את הדברים בפועל ממש, או רק תוצאת האמירה נזקפת לזכותו? האם דין זה חל על סומא? האם הוא חל רק על מצוות שנאמרות בקול רם (כמו ברכת כוהנים)? האם קיים דין הפסק ב"שומע כעונה"? האם המשמיע צריך להיות מחוייב במצווה בעצמו?  |
| 949 | "לפני עיוור"  | ולפני עור לא תתן מכשול - ח"א |
הרב משה טרגין  | חז"ל פירשו את האיסור של "לפני עיוור" כאיסור לסייע או לגרום לאדם אחר לחטוא. מהו מוקד האיסור: מתן העזרה לחטא, או החטא שנעשה בסופו של דבר?  |
| 950 | "לפני עיוור"  | ולפני עור לא תתן מכשול - ח"ב |
הרב משה טרגין  | האם איסור "לפני עיוור" הוא איסור עצמאי, או הרחבה של האיסור שנעשה בסופו של דבר?  |
| 951 | שיעורים ומידות  | שיעור כזית בברכה אחרונה |
הרב משה טרגין  | מהגמרא בברכות עולה שאין מברכים ברכה אחרונה על אכילת כמות של פחות מכזית. האם אכילת פחות מכזית אינה נחשבת 'אכילה', או שאוכל פחות מכזית אינו גורם להנאה ואינו נחשב ל'אוכל'?  |
| 952 | שיעורים ומידות  | כתותי מכתת שיעוריה - ח"א |
הרב משה טרגין  | האם הדין של "כתותי מכתת שיעוריה" נובע מהכלל "כל העומד להישרף כשרוף דמי", או שזהו דין עצמאי? האם הפגם הוא בשיעורו של החפץ או בצורתו?  |
| 953 | שיעורים ומידות  | כתותי מכתת שיעוריה - ח"ב |
הרב משה טרגין  | מהו אופי השיעורים הדרשים לקיום מצוות שונות? האם דין "כתותי מכתת שיעוריה" מצביע על פגם במציאותו הפיסית של החפץ, או בחשיבותו?  |
| 954 | שיעורים ומידות  | חצי שיעור (ח"א) |
הרב משה טרגין  | לשיטת ר' יוחנן, אכילת חצי שיעור של איסור אסורה מהתורה אך אין נענשים עליה. האם זהו איסור מהותי או רק סייג שקבעה התורה בגלל החשש להצטרפות הכמות לשיעור מחייב? אם מדובר בסייג, מה יהיה הדין במקרים שבהם החשש אינו קיים?  |
| 955 | שיעורים ומידות  | חצי שיעור (ח"ב) - חצי שיעור במעשים אסורים |
הרב משה טרגין  | האם דין 'חצי שיעור' חל גם על מעשי איסור? האם מותר לבצע פעולה חלקית מתוך מעשה שבקיומו המלא הוא מעשה איסור? בנידון זה נחלקו כנראה ה"מנחת חינוך" והראב"ד, בעניין איסורי הכנת שמן המשחה, מלאכת תולש בשבת וטלטול ברשות הרבים. מהירושלמי וממדרשי ההלכה מסתבר שבתחום זה ההסכמה בין האמוראים רחבה יותר מאשר בתחום דין חצי שיעור הרגיל.  |
| 956 | שיעורים ומידות  | חצי שיעור (ח"ג) - הגדרת האיסור וסיווגו |
הרב משה טרגין  | ניתן להבין שחצי שיעור מאיסור מסויים נושא את אופיו של האיסור המקורי, אלא שהוא פטור מעונש; מנגד ניתן להבין שחצי שיעור הוא רק סייג, שאיננו אסור באופן מהותי. לחקירה זו השלכות לגבי האכלת חולה שיש בו סכנה בחצי שיעור ביום הכיפורים, לעניין דין 'הקל הקל תחילה', וביחס לשאלה אם חצי שיעור כלול במה שעליו כל יהודי "מושבע ועומד מהר סיני".  |
| 957 | ספיקות  | ספק ספיקא - ח"א |
הרב משה טרגין  | ההלכה מספקת מספר כללים להכרעת ספיקות הלכתיים: במקום שמצטרפים בו שני ספיקות - אפשר להקל. להבנת הרשב"א, דין זה מבוסס על הכרעה על פי רוב. להבנת התוספות ולפי הגרי"ד סולוביצ'יק, מקרה של 'ספק ספיקא' מוגדר כמצב של ודאי, ולא כמצב של ספק. אחת מהראיות לשיטת תוספות עולה מסוגיית "אלמנת עיסה", העוסקת במשפחה שנטמע בה ספק חלל.  |
| 958 | ספיקות  | ספק ספיקא - ח"ב |
הרב משה טרגין  | להבנה ש'ספק ספיקא' בכלל איננו מוגדר כספק ניתן למצוא ראיות בראשונים. רבנו תם סבור שלמרות שדבר שיש לו מתירין איננו בטל בדיני הספיקות הרגילים, הוא מתבטל באמצעות 'ספק ספיקא'. הראב"ד סבר שלמרות שיש לערוך בדיקת חמץ גם כאשר ספק אם יש בבית חמץ - אין צורך לבדוק כאשר יש 'ספק ספיקא'.  |
| 959 | הלכה  | הגדרת קנאי |
הרב משה טרגין  | מעמדו של הקנאי הוא מאוד בעייתי ("הלכה ואין מורין כן"). מחד - ההלכה מחייבת לפעול בקנאות במצבים מסויימים; אך מאידך - בית הדין אינו מורה לפעול כך, ולעובר העבירה מותר להגן על עצמו אפילו בהריגת הקנאי. מהו מעמדו של הקנאי? מדוע הבועל ארמית חייב מיתה?  |
| 960 | הלכות דעות  | לא תחמוד - ח"א |
הרב משה טרגין  | מהי ההגדרה ההלכתית של איסור "לא תחמוד"? האם האיסור חל רק על השתלטות ממשית על חפץ מסויים, או אפילו על רצון לקחת את החפץ?  |
| 961 | הלכות דעות  | לא תחמוד- ח"ב |
הרב משה טרגין  | אדם שחמד חפץ ונתן את תמורתו - האם הוא עובר על "לא תחמוד"? ואם בעל החפץ נתרצה למוכרו אחרי לחצים? מהו ההבדל בין "לא תחמוד" לבין "לא תתאווה"?  |
| 962 | הלכות דעות  | לשון הרע |
הרב משה טרגין  | האם קיים איסור לדבר לשון הרע בפניו של האדם שעליו מספרים? מהו בדיוק ההיתר של "באפי תלתא"?  |
| 963 | הלכות דעות  | גניבת דעת |
הרב משה טרגין  | מהו איסור גניבת דעת? האם זהו איסור דאורייתא או דרבנן?  |
| 964 | הלכות דעות  | שקר ודרכי שלום |
הרב משה טרגין  | התורה מצווה "מדבר שקר תרחק", אך שקר הותר מפני דרכי שלום ובמקרים רבים נוספים. כיצד יש להבין את מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנושא "כיצד מרקדים לפני הכלה"?  |
| 965 | מלך ושלטון  | מלך ומלכות - חלק א' |
הרב משה טרגין  | הרמב"ם מונה את מצוַת מינוי המלך כמצווה אקטיבית. כיצד ייתכן שמצווה זו היא אקטיבית, והרי המלוכה נמסרת בירושה מאב לבן? מהי משמעות המינוי? הפתרון לשאלה זו נעוץ באבחנה בין שני דינים במעמדו של המלך: המעמד האישי מחד, והישות הממסדית של שושלת המלוכה מאידך.  |
| 966 | מלך ושלטון  | מלך ומלכות - חלק ב' |
הרב משה טרגין  | שיעור זה ממשיך לעסוק בשני הדינים שבמעמדו של המלך. הייתכן מלך בלא מלכות? ומלכות בלי מלך?  |
| 967 | קדושה  | קדושת ערי חומה |
הרב משה טרגין  | המשנה בתחילת מסכת כלים מונה את ערי החומה ברמה השנייה של הקדושה. מה מעמדן ומהי קדושתן של ערים אלו? האם יש קשר בין קדושתה של ירושלים לקדושתן של ערי חומה? האם מצורע משתלח מעיר חומה?  |
| 968 | קידוש החודש  | עדות קידוש החודש |
הרב משה טרגין  | לשיטת רש"י, הכלל "לא תהיה שמיעה גדולה מראייה" חל רק לגבי עדות קידוש החודש. נראה שלדעתו עדות זו אינה נחשבת לעדות במובן המלא של המונח. תמיכה לדבריו אפשר למצוא בדעת התנאים המתירים עדות קרובים לקידוש החודש, בשיטת הרמב"ם המכשיר עדות של עדים זוממים, ובדברי רבי עקיבא איגר שהציע שעדים המעידים עדות שקר בקידוש החודש אינם עוברים על "לא תענה ברעך עד שקר".  |
הלכה אורח חיים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 969 | הלכות ציצית  | חידוש התכלת |
יהודה ראק  | מהי הבעיה בזיהוי התכלת המקורית, האם יש בכלל דרישה להטיל בציצית את התכלת המקורית דווקא? מאמר מקיף זה מביא את שיטות הראשונים לגבי התכלת לצד דברי החוקרים בני זמננו, ומגיע למסקנה כי אין כיום שום סיבה שלא לחדש את קיום מצוות התכלת.  |
| 970 | הלכות ציצית  | בגד החייב בציצית |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם בגד עם חמש כנפות או עם שלוש כנפות חייב בציצית? מה מעמדם של בגדים שאינם עשויים מצמר או מפשתים? האם ישנה הבחנה בין פרשיית ציצית שבפרשת שלח-לך לבין פרשיית הציצית שבפרשת כי-תצא?  |
| 971 | הלכות תפילין  | בענין תפילין בשבת |
משה פינצ'וק  | מדוע אין מניחים תפילין בשבת? הגמרא מסבירה כי הסיבה היא שהתפילין הם אות והשבת היא אות. מאמר זה מנסה להבין את מאמר הגמרא לעומקה, ומתוך כך מגיע לדיון בסוגי העדות השונים - עדות לברור ועדות לפרסום והצהרה.  |
| 972 | הלכות קריאת שמע וברכותיה  | בדין תפילה בציבור תוך זמן קריאת שמע - חלק א' |
הרב שלמה לוי  | קבוצת חיילים שאין באפשרותם להתפלל בציבור בזמן קריאת שמע, אך יכולים להתפלל לאחר הזמן. מה עדיף: תפילה ביחידות בזמנה, או תפילה בציבור שלא בזמנה, כשכל אחד יאמר ביחידות את קריאת שמע בזמנה? מאמר זה מבאר את שיטות הראשונים בסוגייה, ודן בשתי בעיות: אמירת קריאת שמע ללא ברכותיה, ואמירת ברכות קריאת שמע שלא בזמנן.  |
| 973 | הלכות קריאת שמע וברכותיה  | בדין תפילה בציבור תוך זמן קריאת שמע - חלק ב' |
הרב שלמה לוי  | חלקו השני של המאמר עוסק בפסיקת ההלכה למעשה באחרונים, ובפתרון הבעיות שנדונו לעיל. המאמר מתחשב גם בהשלכות המעשיות הנלוות של פסיקה זו - עשיית מלאכה לפני התפילה ואמירת קריאת שמע ללא תפילין - ומביא גם להם פתרון מעשי.  |
| 974 | הלכות קריאת שמע וברכותיה  | זמנה של קריאת שמע |
דודי נוימן  | מתי בדיוק זמנה של קריאת שמע של שחרית? נחלקו בשאלה זו הראשונים, ומאמר זה מבאר את השיטות השונות בכך, ומציג את פסיקת ההלכה למעשה בשולחן ערוך ובאחרונים.  |
| 975 | הלכות קריאת שמע וברכותיה  | קריאת שמע ותלמוד תורה - חלק א' |
יהודה ראק  | מהו יסוד חיובה של מצוות קריאת שמע - קיום של מצוות תלמוד תורה, או מצווה שעניינה הכרזה על קבלת עול מלכות שמים? מאמר זה מבאר את עניינה וגדריה של מצווה זו על פי השיטות השונות.  |
| 976 | הלכות קריאת שמע וברכותיה  | קריאת שמע ותלמוד תורה - חלק ב' |
יהודה ראק  | בהמשך לחלק הראשון, חלקו השני של המאמר מציע שילוב בין שתי האפשרויות שהעלינו לעיל. כמו כן, הוא דן בהשלכות השונות הנובעות מהבנה זו: האם חיוב קריאת שמע הוא מדאורייתא או מדרבנן, האם חייבים לכוון בקריאת שמע, והאם מותר לקרוא קריאת שמע בשכיבה או תוך כדי הליכה.  |
| 977 | הלכות תפילה  | טעות בשאילת גשמים (ח"א) |
הרב יעקב מדן  | מה דינו של אדם ששכח "ותן טל ומטר לברכה"?  |
| 978 | הלכות תפילה  | טעות בשאילת גשמים (ח"ב) |
הרב יעקב מדן  | מה דינו של אדם ששכח "ותן טל ומטר לברכה"?  |
| 979 | הלכות תפילה  | ברכות בנין ירושלים |
אמוץ כהן  | בסך הכל, אנו מכירים ארבע ברכות העוסקות בבניין ירושלים. מהו ההבדל בין ארבעתן?  |
| 980 | הלכות תפילה  | זמן תפילת שחרית |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | ממתי מתחיל זמנה של תפילת השחרית?  |
| 981 | הלכות תפילה  | בדבר צירוף מחלל שבת בפרהסיה למנין עשרה |
הרב יהודה עמיטל  | בעיית צירוף מחללי שבת למניין קיימת עוד מקדמא דנא, ושבה ועלתה בדורות האחרונים. מאמר זה, שנכתב כתשובה לחיילים, פורש את היריעה של נושא זה, ומביא אף פסיקת הלכה למעשה המתייחסת למחללי שבת בדורינו.  |
| 982 | הלכות תפילה  | בקשת צרכיו בשומע תפילה |
הרב שלמה לוי  | עם תקנת הנוסח הקבוע בתפילה, נוצר מצב שאדם אינו יכול להפנות את בקשותיו האישיות לא-לוקיו. לשם כך תיקנו חז"ל שאדם יוכל לבקש על צרכיו בברכת "שומע תפילה". מאמר זה עוסק בפרטי דין זה, במקורו, ובהשלכות שלו הלכה למעשה.  |
| 983 | הלכות תפילה  | בעניין ברכת "שעשה ניסים" ביום העצמאות וביום ירושלים |
הרב שמואל דוד  | בחנוכה אנו מברכים ברכת "שעשה ניסים" על הדלקת הנרות. האם יש לברך ברכה זו גם על הניסים שעשה לנו ה' ביום העצמאות וביום ירושלים?  |
| 984 | הלכות תפילה  | אריכות בתפילה |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | מה היה יחסם של חז"ל לאנשים המאריכים בתפילתם? האם יש לחשוש לטרחת הציבור בהארכה בתפילה? השיעור עוסק בהיבטים השונים ובדעות השונות הקיימות בחז"ל ביחס לנושא זה, הן מהצד שבין האדם למקום והן מהצד שבין האדם לחבירו.  |
| 985 | הלכות תפילה  | האם מותר להתפלל בלועזית? |
הרב משה אברמן  | אדם שאיננו מבין את שפת הקודש, האם הוא יכול להתפלל בלועזית? האם ניתן להתפלל בעברית למרות שהמתפלל אינו מבין שפה זו? באילו תחומים יש חשיבות להבנת הדברים, ובאילו תחומים המימד הפורמאלי הוא העיקרי, ועל כן חובה לאומרם דווקא בעברית?  |
| 986 | הלכות חזרת הש"ץ ונשיאת כפיים  | הקשבה לשליח ציבור |
הרב אליקים קרומביין  | עשרה שהתפללו בלחש ואחד מהם לא סיים את תפילתו - האם חייבים התשעה להמתין לו לחזרת הש"ץ?  |
| 987 | הלכות חזרת הש"ץ ונשיאת כפיים  | ענייני ברכות |
הרב שלמה לוי והרב יוסף צבי רימון  | מהו המקור לברכת שהחיינו? האם ברכה זו היא רשות או חובה? מה היחס בין ברכה זו לבין ברכת הטוב והמיטיב? האם ניתן לברך על הולדת בת? מהם התנאים לחיוב כהנים בברכת כהנים? האם גם הישראלים המקבלים את ברכת הכוהנים מקיימים מצווה?  |
| 988 | הלכות חזרת הש"ץ ונשיאת כפיים  | ברכת הבנים |
הרב יוסף צבי רימון  | מנהג העולם לברך את הילדים בערב שבת בברכת "יברכך ה' וישמרך" וכו'. אך האם אין בברכה זו איסור משום: "כה תברכו את בני ישראל - אתם ולא כל ישראל"? על שאלה זו עונה המאמר, ומביא את השיטות השונות לגבי היתר אמירת ברכת כהנים על ידי ישראל בתפילה ומחוצה לה. בסופו מביא המאמר גם את פסיקת ההלכה במקרה דנן.  |
| 989 | הלכות קריאת התורה  | בעניין מצות קריאת התורה בציבור |
הרב עזרא ביק  | מהו אופי מצות הקריאה בתורה? ומהו היחס בין הקורא בתורה לבין קרואים, ובין הקרואים לבין הציבור השומע את הקריאה?  |
| 990 | הלכות קריאת התורה  | השלמת קריאת התורה |
מאיר נהוראי  | מה יעשו חיילים ששהו בפעילות מבצעית ועקב כך לא קראו בתורה ביום שני או חמישי? בתשובה לשאלה זו מבאר מאמר זה את מקורות דין קריאת התורה בזמנים השונים, את טעמיהם השונים ואת דיני הקריאה השונים בכל זמן: לא הרי קריאת התורה בשבת בבוקר כהרי קריאתה בשני ובחמישי, ולא הרי אלו כהרי קריאתה בשבת במנחה. בסופו מביא המאמר גם פסיקה מעשית למקרים השונים.  |
| 991 | הלכות קריאת התורה  | הוצאת ספר תורה לשטח אימונים |
הרב יהודה עמיטל  | האם מותר להוציא ספר תורה לשטח אימונים? מאמר זה מבאר את הצדדים ההלכתיים השונים ביחס להיתר לטלטל ספר תורה ממקומו בכלל, ואת הסיבות הספציפיות להתיר הבאת ספר תורה לצורך אימונים.  |
| 992 | הלכות בית הכנסת  | חובת מחיצה בבית הכנסת ובשמחות |
הרב צבי יניר  | מהי החובה על מחיצה בבית הכנסת ובשמחות? מאמר זה סוקר את השתלשלות הפסיקה בנושא מן המשנה והגמרא ועד לאחרוני פוסקי זמנינו. הוא תולה את דיני המחיצה בשאלה מהי מטרת המחיצה - מניעת הסתכלות, או מניעת התערבות. אם נכריע בשאלה זו נוכל גם להכריע בשאלות אחרות בתחום.  |
| 993 | הלכות נטילת ידיים וסעודה  | חציצה בטבילה ובנטילת ידיים |
הרב ברוך גיגי  | הלכה רווחת היא, שכל החוצץ בטבילה - חוצץ בנטילת ידיים. מדוע, אם כן, אנו מוצאים בפוסקים הבדלים מסויימים בין שניהם?  |
| 994 | הלכות נטילת ידיים וסעודה  | בדין נטילת ידיים |
הרב אליקים קרומביין  | חז"ל תיקנו את חובת נטילת הידיים מפני סרך תרומה, וכן מחשש ללכלוך. האם מי שידיו התלכלכו במהלך הארוחה חייב לשוב וליטול את ידיו ?  |
| 995 | הלכות נטילת ידיים וסעודה  | דיבור אחרי מים אחרונים |
הרב אליקים קרומביין  | האם מותר להפסיק בדיבור בין נטילת ידיים של מים אחרונים לבין ברכת המזון? מאמר זה דן באופי הדין של מים אחרונים, ומתוך כך עוסק אף בהשוואה בין המים הראשונים לבין המים האחרונים. בסופו, מביא המאמר פסיקת הלכה למעשה בנידון דידן.  |
| 996 | הלכות ברכת המזון  | ברכות בנין ירושלים |
אמוץ כהן  | בסך הכל, אנו מכירים ארבע ברכות העוסקות בבניין ירושלים. מהו ההבדל בין ארבעתן?  |
| 997 | הלכות ברכת המזון  | בעניין ברכת "שעשה ניסים" ביום העצמאות וביום ירושלים |
הרב שמואל דוד  | בחנוכה אנו מברכים ברכת "שעשה ניסים" על הדלקת הנרות. האם יש לברך ברכה זו גם על הניסים שעשה לנו ה' ביום העצמאות וביום ירושלים?  |
| 998 | הלכות ברכת המזון  | עקירה ממקום למקום לעניין חיובי ברכה |
הרב שלמה לוי  | מה דינו של אדם ששינה את מקומו באמצע הארוחה, לפני שבירך ברכה אחרונה?  |
| 999 | הלכות ברכת המזון  | זימון - צירוף או ברכה |
הרב יאיר קאהן  | מהו אופי חובת הזימון? האם הזימון מצרף את האנשים כדי שיברכו ביחד, או שמא יש להוסיף את ברכת הזימון כברכה מיוחדת לברכת המזון?  |
| 1000 | הלכות ברכת המזון  | דיני ברכת המזון |
הרב יוסף צבי רימון  | זהו קובץ מקיף של דיני ברכת המזון השונים - נטילת ידיים, זימון, יעלה ויבוא, ורצה ועוד.  |
| 1001 | הלכות ברכת המזון  | דיני ברכות |
הרב שלמה לוי  | מה הדין בספק ברכות? מתי צריך לחזור על ברכת המזון? מה השיעור לחיוב ברכת המזון מדאורייתא? האם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן? מהי ברכת הזימון? מהם הדינים של עיקר וטפל?  |
| 1002 | הלכות ברכת המזון  | סוגיית "מי שאכל ושכח ולא בירך" |
דני ברלין  | מה דינו של מי שאכל ושכח לברך - האם הוא חייב לחזור למקום שאכל? שאלה זו נתונה במחלוקת בית שמאי ובית הלל. מאמר זה מנסה להסביר את שיטת בית הלל, תוך הסבר מעמיק של משמעות ברכת המזון.  |
| 1003 | הלכות ברכת המזון  | הוספות בברכת המזון בסעודה שנמשכת מיום ליום |
אברהם נחשון  | מה דינו של מי שהתחיל את סעודתו ביום חול וסיים אותה בראש חודש - האם עליו להוסיף "יעלה ויבוא" בברכת המזון? מאמר זה דן במצבים השונים של התמשכות הסעודה בין שני ימים שונים, ומביא את שיטות הפוסקים השונות.  |
| 1004 | הלכות ברכת המזון  | פת הבאה בכיסנין ושינוי מקום בסעודה |
הרב יוסף-צבי רימון  | אדם הקובע סעודה על מאכל שברכתו "מזונות" - חייב ליטול ידיו, לברך עליו "המוציא" לפניו וברכת המזון אחריו. מהו שיעור קביעות סעודה? מה דינו של אדם האוכל פת הבאה בכיסנין הממולאת במילויים שונים? מה מברכים על עוגות שוקולד, ופלים, לחם מבושל, קרמבו וגלידה? מהם דיני שינוי מקום בסעודה?  |
| 1005 | הלכות ברכות הנהנין  | דיני ברכות |
הרב שלמה לוי  | מה הדין בספק ברכות? מתי צריך לחזור על ברכת המזון? מה השיעור לחיוב ברכת המזון מדאורייתא? האם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן? מהי ברכת הזימון? מהם הדינים של עיקר וטפל?  |
| 1006 | הלכות ברכות הנהנין  | פת הבאה בכיסנין ושינוי מקום בסעודה |
הרב יוסף-צבי רימון  | אדם הקובע סעודה על מאכל שברכתו "מזונות" - חייב ליטול ידיו, לברך עליו "המוציא" לפניו וברכת המזון אחריו. מהו שיעור קביעות סעודה? מה דינו של אדם האוכל פת הבאה בכיסנין הממולאת במילויים שונים? מה מברכים על עוגות שוקולד, ופלים, לחם מבושל, קרמבו וגלידה? מהם דיני שינוי מקום בסעודה?  |
| 1007 | הלכות ברכות הנהנין  | רסק תפוחים - ברכתו |
הרב שמואל דוד  | מה יש לברך על רסק תפוחים - "שהכל" או "בורא פרי העץ"?  |
| 1008 | הלכות ברכות הנהנין  | עיקר וטפל בברכת הנהנין |
הרב דניאל וולף  | מדוע אדם האוכל מאכל שיש בו עיקר וטפל מברך על העיקר בלבד?  |
| 1009 | הלכות ברכות הנהנין  | חיוב כוונה בברכות |
הרב אליקים קרומביין  | האם יכול אדם לצאת ידי חובת ברכה גם כאשר הוא אינו מבין את לשונה?  |
| 1010 | הלכות ברכות הנהנין  | פירות שנתבשלו (קומפוט) - מה מברך השותה מימיהם בלבד |
הרב שמואל דוד  | מה מברכים על קומפוט (פירות מבושלים במיץ)?  |
| 1011 | הלכות ברכות הנהנין  | בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"א) |
הרב ברוך גיגי  | מה נחשב ל"פרי" לעניין המצוות התלויות בארץ: מעשרות, שביעית וכלאיים?  |
| 1012 | הלכות ברכות הנהנין  | בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"ב) |
הרב ברוך גיגי  | ומה נחשב ל"פרי" לעניין ברכות הנהנין?  |
| 1013 | הלכות ברכות הנהנין  | ברכה ראשונה על אורז |
הרב דניאל וולף  | הגמרא כותבת ש"הכוסס את האורז - מברך עליו בורא פרי האדמה. טחנו ואפאו ובישלו - מברך עליו בורא מיני מזונות". מה יש לברך על האורז שלנו?  |
| 1014 | הלכות ברכות הנהנין  | בדין עיקר פוטר את הטפל |
הרב דני וולף  | אדם האוכל מזון שיש בו עיקר וטפל - על מה מהם יברך? סוגיית עיקר וטפל בברכות הינה מורכבת ומסובכת, ומאמר זה מנסה להשליט בה סדר. היסוד בחיוב הברכה על טפל הוא בכך שיש שני מחייבים בכל ברכה: המצווה לברך כחלק ממצוות ברכת הנהנין, והברכה כ'מתיר' לפני האוכל.  |
| 1015 | הלכות ברכות הנהנין  | דין "פת הבאה בכיסנין" ופיצה |
הרב דני וולף  | מה יש לברך על פיצה? מאמר זה מבאר את דין "פת הבאה בכיסנין", ודן בשאלה אם דין זה שייך גם לגבי פיצה.  |
| 1016 | הלכות ברכות הנהנין  | ברכות הדגן |
הרב יוסף-צבי רימון  | מהם המצבים השונים של הדגן, ומהי הברכה המתאימה לכל מצב? מה מברכים על שלווה? מהי פת הבאה בכיסנין? מהי ברכתם של חלה מתוקה, פיצה, בורקס, אורז ומצות?  |
| 1017 | הלכות ברכות שונות  | ענייני ברכות |
הרב שלמה לוי והרב יוסף צבי רימון  | מהו המקור לברכת שהחיינו? האם ברכה זו היא רשות או חובה? מה היחס בין ברכה זו לבין ברכת הטוב והמיטיב? האם ניתן לברך על הולדת בת? מהם התנאים לחיוב כהנים בברכת כהנים? האם גם הישראלים המקבלים את ברכת הכוהנים מקיימים מצווה?  |
| 1018 | הלכות ברכות שונות  | בעניין ברכת הזמן |
ש"י ליכטנשטיין  | את ברכת שהחיינו אנו נוהגים לברך על בית חדש, על בגד חדש, על פרי חדש וכד'. מאמר זה מראה כי ישנו הבדל בין חיוב הברכה על בית או על בגד חדש לבין חיוב הברכה על פרי חדש. הבדל זה בא לידי ביטוי גם בפרטי ההלכות השונות, וגם בפן המחשבתי - על מה בדיוק מברכים את ברכת שהחיינו .  |
| 1019 | הלכות ברכות שונות  | ברכת הגומל |
הרב יאיר קאהן  | מהו אופייה של ברכת הגומל?  |
| 1020 | הלכות תפילת המנחה  | זמן תפילת מנחה |
הרב בנימין תבורי  | מתי מתחיל זמן תפילת מנחה? מהו הזמן שבו יש להתפלל מנחה לכתחילה?  |
| 1021 | הלכות תפילת המנחה  | כיצד אוכלין לפני הכלה - בענין קביעת סעודה סמוך למנחה |
דניאל רוזלאר  | האם מותר לקבוע ארוחת צהריים (או סעודת שבע ברכות) לפני תפילת מנחה?  |
| 1022 | הלכות מלאכות השבת  | מעשה אדם ותחבולותיו - דין בשול באוּר וחמה בשבת |
הרב משה ליכטנשטיין  | נחלקו התנאים האם יש לגזור ולאסור בישול בתולדות חמה. מהו יסוד מחלוקתם? מאמר זה מבאר את יסודות איסור בישול בשבת - האם האיסור נעוץ בתוצאה או במעשה, ומבהיר את דין בישול בחמה לפי כל אחת מהשיטות.  |
| 1023 | הלכות מלאכות השבת  | בישול בדבר לח |
הרב אליקים קרומביין  | להלכה, אנו פוסקים כי "אין בישול אחר בישול" בדבר יבש, אך "יש בישול אחר בישול" בדבר לח. מה ההבדל בין גדרי הבישול בדברים לחים ויבשים?  |
| 1024 | הלכות מלאכות השבת  | הימנעות מחילול שבת בפיקוח נפש |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | לא פעם עולה השאלה האם מוטלת על האדם חובה להשתדל להימנע מחילול שבת לצורך פיקוח נפש. כמובן, כאשר נוצר בשבת מצב של פיקוח נפש - הוא דוחה את השבת, אולם מאמר זה דן במקרה שבו ניתן למנוע את חילול השבת עוד מערב שבת.  |
| 1025 | הלכות מלאכות השבת  | ברור הלכה בדיני פלאטה בשבת |
הרב שלמה לוי  | האם מותר להניח בשבת מאכל מוצק המבושל כל צרכו על הפלטה כדי שיתחמם? במאמר זה מפרט הרב שלמה לוי את שיטתו, שיש להניח את המאכל על גבי קדרה ריקנית המונחת על הפלטה. בכך הוא חולק על פסקו של הרב עובדיה יוסף ואחרונים נוספים, שהתירו להניח מאכל מוצק מבושל על הפלטה עצמה.  |
| 1026 | הלכות מלאכות השבת  | בענין מלאכת מחשבת |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | מאמר זה מפרט את דין "מלאכת מחשבת" לעניין מלאכות שבת. האם דין זה הוא חלק מהגדרת המלאכה, או שזהו תנאי נוסף הדרוש לצורך חיוב? לשאלה זו יש מספר נפקא מינות, ומאמר זה מציע אף לראות שני רבדים בדין מלאכת מחשבת.  |
| 1027 | הלכות מלאכות השבת  | אירגון פעילות חינוכית שעשויה לגרום לחילול שבת |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר לארגן פעילות חינוכית בשבת לאנשים שאינם שומרים שבת וברור שיחללוה? מאמר זה מבאר את הבעיות הכרוכות בכך - "לפני עיוור", "הוכח תוכיח" ו"מסייע בידי עוברי עבירה". הוא מביא את תשובות האחרונים השונים שעסקו בכך, ומגיע לפסיקת הלכה מעשית.  |
| 1028 | הלכות מלאכות השבת  | לבקש בקשה שלא תהיינה נסיעות מיותרות בשבת |
הרב יהודה עמיטל  | האם מותר לחיילים להודיע בקשר בשבת שלא יביאו להם אוכל כיוון שהדבר כרוך באיסור שבת? מאמר זה, שנכתב כתשובה לאותם חיילים, מפרט את דיני "אין אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך" במציאויות השונות, ואף מביא את פסיקת ההלכה למעשה בעניין.  |
| 1029 | הלכות מלאכות השבת  | בגדרי שמירת נפש ו"שומר פתאים ה'" ובעניין פיקוח נפש דוחה שבת |
הרב יהודה עמיטל  | במהלך מלחמת המפרץ, נשמעה לפתע אזעקה במהלך תפילת העמידה. היו תלמידים שרצו מיד לחדר האטום, והיו כאלו שסיימו את תפילתם ורק אז רצו לחדר האטום. בעקבות כך, עלה לדיון הנושא של "שומר פתאים ה'", ועד כמה יכול האדם לסמוך על כך. מאמר זה עוסק בשאלה זו, ובשאלה האם במקרים שבהם הותר לאדם להסתכן - רשאי מי שאינו מוכן להסתכן לחלל שבת לשם כך.  |
| 1030 | הלכות מלאכות השבת  | קשר עניבה |
הרב ברוך גיגי  | מהו הקשר שאסור לקושרו בשבת?הראשונים נתנו שתי תשובות לשאלה זו: קשר של קיימא, וקשר שהוא מעשה אומן. מאמר זה מסביר את השיטות השונות בהבנת איסור קושר ובהבנת דין קשר עניבה בשבת.  |
| 1031 | הלכות מלאכות השבת  | גדרי פסיק רישא בשיטת רש"י |
הרב ברוך גיגי  | מהי הסברה לאסור דבר שאינו מתכוון בגלל 'פסיק רישיה'? מאמר זה מבאר את שיטת רש"י על פי הגמרות השונות העוסקות בנושא, ומבהיר כי במקרה של 'פסיק רישיה' יש להתייחס לשתי הפעולות כאל פעולה אחת, שאליה אי אפשר להתכחש ולומר שהיא בלתי מכוונת.  |
| 1032 | הלכות מלאכות השבת  | מבצע חומת מגן - הנחיות הלכתיות |
הרב יוסף-צבי רימון  | מאמר זה מביא תשובות שענה הרב לחיילים במהלך מבצע חומת מגן.  |
| 1033 | הלכות מלאכות השבת  | שביתה בשבת וביום טוב |
הרב מיכאל רוזנצווייג  | מה היחס בין מצוַת העשה לשבות ממלאכה בשבת לבין המצווה המקבילה ביום טוב? האם קיימת בכלל מצוַת שביתה ביום טוב? מהו היחס בין איסור המלאכה בשבת לבין האיסור המקביל ביום טוב? מהו היחס בין מצוַת העשה לבין מצוות הלא תעשה, הן בשבת והן ביום טוב?  |
| 1034 | הלכות מעשה שבת  | הנאה מתנור חימום שהודלק בשבת |
הרב יהודה עמיטל  | שאלו חיילים שדרו בחדר אחד עם חילוניים, שהדליקו בשבת תנור חימום: האם מותר להם ליהנות מחום התנור? שאלה זו זוקקת דיון בדין הנאה ממעשה שבת. המאמר מבאר את יסודות דין מעשה שבת, ומחלק בין מצבים שונים שבחלקם הותר ובחלקם נאסר ליהנות מאיסור שנעשה בשבת.  |
| 1035 | הלכות מעשה שבת  | בדין הנאה מסרט שצולם בשבת |
הרב ברוך גיגי  | האם מותר לאדם ליהנות מסרט שצולם בשבת? מאמר זה מקיף את הצדדים השונים בבעיה זו: הנאה ממעשה שבת, דין "בכדי שייעשו", הגדרת הנאה, דיני קנסות על דברים שנעשו באיסור, והתייסות לפן הערכי-חינוכי שבעניין. מאמר זה מביא אף פסיקת הלכה למעשה בנושא זה.  |
| 1036 | הלכות מעשה שבת  | מעשה שבת |
אלי בלום  | ידועה מחלוקת התנאים לגבי 'מעשה שבת'. מאמר זה מנסה להתוות קו מנחה במחלוקת זו, סביב השאלה האם האיסור הוא על האדם או שמא החפץ נאסר מצד עצמו. בצורה זו מנסה המאמר להבין גם את שיטת הרמב"ם בנושא.  |
| 1037 | הלכות מעשה שבת  | שיטות רש"י והרמב"ם בדין "בכדי שיעשו" |
הרב ברוך גיגי  | שני טעמים נאמרו בדין "בכדי שייעשו": שמא יאמר לגוי לעשות, ושלא יהנה ממלאכת שבת. מאמר זה מבאר את שיטות רש"י והרמב"ם, ומתרץ את הקושי הנעוץ בשיטת הרמב"ם לגבי דין זה.  |
| 1038 | הלכות מעשה שבת  | הנאה מאוכל שהובא בשבת |
הרב יוסף צבי רימון  | השאלה האם מותר לחייל ליהנות מאוכל שהובא אליו בשבת תלויה במספר שאלות נלוות, בהן עוסק מאמר זה: דין הנאה מאיסור שבת, מהו האיסור המדובר - תחומין, הבערה (בנסיעה), הוצאה מרשות לרשות. מאמר זה מפרט את הדינים השונים, ומביא גם את הפסק - הלכה למעשה לגבי חיילים, לכתחילה ובדיעבד.  |
| 1039 | הדברים האסורים בשבת מדרבנן  | אמירה לעכו"ם |
הרב יוסף צבי רימון  | באילו מקרים הותרה אמירה לגוי בשבת? מאמר זה מבאר את פסיקת ההלכה במקרים השונים, ומחלק בין שתי בעיות - אמירה לגוי, והנאה ממלאכת גוי - כאשר לכל אחת מהן יש פתרונות שונים במצבים המשתנים.  |
| 1040 | הדברים האסורים בשבת מדרבנן  | בענין תפילין בשבת |
משה פינצ'וק  | מדוע אין מניחים תפילין בשבת? הגמרא מסבירה שהסיבה לכך היא שהתפילין הם אות והשבת היא אות. מאמר זה מנסה להבין את מאמר הגמרא לעומקה, ומתוך כך מגיע לדיון בסוגי העדות השונים - עדות לברור ועדות לפרסום ולהצהרה.  |
| 1041 | הלכות כניסת השבת ויציאתה  | תוספת שבת |
הרב יוסף-צבי רימון  | מתי נכנסת השבת ומתי היא יוצאת?? מהו דין "תוספת שבת"? כיצד צריך לקבל את השבת? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע עיסוק בשיטת רבנו-תם, המחלק בין השקיעה הנראית לבין השקיעה שאחריה.  |
| 1042 | הלכות כניסת השבת ויציאתה  | ביסוד חיוב הדלקת הנר בשבת |
אורן דובדבני  | האם יש לברך על הדלקת נרות שבת לפני הדלקתם או אחריה? הרמ"א מביא מחלוקת בשאלה זו, ומחלוקת זו מוסבר במאמר כמחלוקת בהבנה מהו אופי חיוב הדלקת נרות השבת: מעשה ההדלקה, או מציאות הנרות הדולקים. על פי מחלוקת זו יש להבין גם דינים שונים הנוגעים לנרות השבת.  |
| 1043 | הלכות כניסת השבת ויציאתה  | הדלקת נרות שבת |
הרב יוסף-צבי רימון  | מהו טעמה של מצוַת הדלקת הנרות בערב שבת? על מי מוטלת חובת ההדלקה? האם קודם מדליקים ואחר כך מברכים, או להיפך? האם מי שמדליק את הנרות מקבל את השבת בהדלקה זו? אם כן - האם ניתן להתנות שלא לקבל את השבת בהדלקה? היכן צריך להניח את הנרות?  |
| 1044 | הלכות קידוש והבדלה  | הלכות קידוש (ח"א) |
הרב יוסף-צבי רימון  | האם הקידוש על היין הוא חובה מדאורייתא או מדרבנן? האם הקידוש 'עושה' משהו, או שמטרתו היא רק להעיד על קדושתה של השבת? ממתי ניתן לקדש? מה דינו של מי שלא קידש בכניסת השבת? האם מותר לשתות מים לפני הקידוש? מהם הדינים של כוס הקידוש? מהו כוס פגום וכיצד ניתן לתקנו?  |
| 1045 | הלכות קידוש והבדלה  | הלכות קידוש (ח"ב) |
הרב יוסף-צבי רימון  | כמה יין צריך לשתות מכוס הקידוש? וכמה צריך לשתות משאר כוסות המצווה? מי צריך לשתות מהיין: המקדש, או שכל אחד מהמסובים? האם אפשר לצרף שתיית כמה אנשים לשיעור הנדרש? מהו הדין של "קידוש במקום סעודה"? האם צריך לאכול בזמן הסמוך לקידוש? מהי הסעודה הנצרכת אחרי הקידוש? האם ניתן לקדש על פת או על שכר מדינה? האם ניתן ליטול ידיים לפני הקידוש?  |
| 1046 | הלכות קידוש והבדלה  | קידושא רבה למי שאינו סועד - חלק א' |
הרב ברוך גיגי  | האם ברכת "בורא פרי הגפן" בבוקר יום השבת מהווה קידוש? מהו בכלל החיוב בקידושא רבה בבוקרו של יום השבת? בחלקו הראשון של המאמר, דן הרב גיגי ביסודות דין הקידוש ביום, ומביא את שיטות הראשונים השונות: האם יש חובה מעשית לאכול ולשתות יין כדי לקדש את היום, או שמא יש רק חיוב לקבוע את הסעודה על היין.  |
| 1047 | הלכות קידוש והבדלה  | קידושא רבה למי שאינו סועד - חלק ב' |
הרב ברוך גיגי  | חלקו השני של המאמר דן בהפרדת הקידוש מהאכילה. המאמר תולה דין זה במחלוקת ראשונים אודות היחס שבין הקידוש לבין הסעודה: האם חיוב הקידוש נובע מחיוב הסעודה או להיפך. המאמר גם מתייחס לדינו של אדם שאינו אוכל - כיצד ינהג בערב שבת ובבוקרו של יום.  |
| 1048 | הלכות קידוש והבדלה  | בעניין זמן קידוש והבדלה |
הרב אליקים קרומביין  | אדם שלא אמר הבדלה במוצאי שבת יכול לאומרה עד יום רביעי. האם דין זה מציין את זמנה של המצווה, או שמא זמנה הוא דווקא במוצאי שבת, ואחר כך זהו דין תשלומים בלבד? מאמר זה דן בהלכות הבדלה וקידוש, ומגיע לדון ביסוד חיובם - האם הם יוצרים קדושה, או שהם רק מציינים אותה.  |
| 1049 | הלכות קידוש והבדלה  | היחס בין מצוות קידוש בשבת לבין מצוות קידוש החודש |
הרב ברוך גיגי  | את המושג 'קידוש' אנו מוצאים בהקשרים שונים - קידוש החודש, קידוש היובל וקידוש השבת. האם יש קשר בין משמעות המושג בהקשריו השונים? מאמר זה מבאר נושא זה, עומד על היחס שבין הקידוש כפעולה אקטיבית לבין הקידוש כפעולה המהווה פירסום בעלמא, וכך מסביר את ההבדל שבין הקידושים השונים על פי שיטות הראשונים .  |
| 1050 | הלכות קידוש והבדלה  | ויכלו בתפילה ובקידוש |
נסים מזרחי  | בערב שבת אנו חוזרים שלש פעמים על פסוקי 'ויכולו'. מאמר זה מבאר את דיני אמירת ויכולו, את מקור הדין ואת אופיו.  |
| 1051 | הלכות קידוש והבדלה  | הלכות הבדלה |
הרב יוסף-צבי רימון  | האם חיוב ההבדלה הוא מדאורייתא או מדרבנן? מהם דיני אמירת "אתה חוננתנו"? האם אפשר להבדיל רק על יין? האם נשים חייבות בהבדלה? מהו סדר ההבדלה? מהן ההלכות הקשורות לבשמים ולנר?  |
| 1052 | הלכות קידוש והבדלה  | הבדלה על כוס של סעודה שלישית |
נתנאל ליבוביץ  | נוהג שבעולם להבדיל במוצאי שבת על הכוס שעליה בירכו בסעודה השלישית. מאמר זה בוחן מנהג זה על פי דברי הראשונים והאחרונים. היסודות העומדים לדיון במאמר הם "אין עושין מצוות חבילות חבילות", החובה לברך ברכת המזון על היין, והאיסור לאכול קודם ההבדלה והקידוש.  |
| 1053 | הלכות קידוש והבדלה  | "נשמה יתירה" |
יוסי אורנשטיין  | מהי אותה 'נשמה יתירה' המופיעה אצלינו בשבת קודש? מאמר זה מביא את המקורות השונים העוסקים בה, ובמשמעותה הרוחנית-מחשבתית.  |
| 1054 | הלכות סעודות השבת  | לחם משנה בשבת ויו"ט |
הרב בנימין תבורי  | מהו מקור החיוב של לחם משנה בשבת וביום טוב? מאמר זה עוסק ביסודות דין לחם משנה, במקור הדין, ברמתו (האם הוא מדאורייתא או מדרבנן) ובטעמו. כמו כן, המאמר מביא גם נפקא מינות בין הטעמים השונים: חיוב נשים, חיוב לחם משנה בסעודה שלישית ועוד.  |
| 1055 | הלכות סעודות השבת  | לחם משנה |
יקיר רוטנברג  | מהו עניינו של חיוב 'לחם משנה' בסעודות השבת? מאמר זה מבאר את מקורו של חיוב זה, וכך מגיע גם להבנה מעמיקה של ההבדל שבין השבת לבין ששת ימי המעשה.  |
| 1056 | הלכות תפילות השבת  | בדין תפילת מוסף |
אלי ליפשיץ  | מספר דינים ייחודיים לתפילת המוסף בשבתות ובמועדים מעלים את שאלת מקורה של תפילה זו. מאמר זה עוסק בשאלה זו, ומביא מספר הבדלים ונפקא-מינות בין הטעמים השונים.  |
| 1057 | הלכות תפילות השבת  | ויכלו בתפילה ובקידוש |
נסים מזרחי  | בערב שבת אנו חוזרים שלוש פעמים על פסוקי 'ויכולו'. מאמר זה מבאר את דיני אמירת 'ויכולו', את מקור הדינים הללו ואת אופיים.  |
| 1058 | הלכות עירובין ותחומין  | עירוב בגדר תיל |
הרב יהודה עמיטל  | האם גדר תיל הבנויה משתי בלבד (לרוחב) עם עמודים מדי כמה מטרים נחשבת כמחיצה טובה לענין עירוב? אולי מחיצה זו נחשבת ל"מחיצה גרועה", ומועילה רק לשטח של בית סאתיים? המאמר דן בשאלה זו על פי פסיקות האחרונים והבנת המציאות.  |
| 1059 | הלכות ראש חודש  | ראשי חודשים לעמך נתת (ח"א) |
הרב משה ליכטנשטיין  | מדוע אנו חוגגים חלק מראשי החודשים שני ימים? האם יש קשר בין שני הימים של ראש חודש לבין ימים טובים של גלויות?  |
| 1060 | הלכות ראש חודש  | ראשי חודשים לעמך נתת (ח"ב) |
הרב משה ליכטנשטיין  | זהו חלקו השני של המאמר העוסק בראשי החודשים שחוגגים אותם שני ימים.  |
| 1061 | הלכות ראש חודש  | קידוש החודש וברכתו |
הרב שלמה לוי  | בזמן שבית המקדש היה קיים, היה בית הדין מקדש את החודש וכל העם מכריז "מקודש". בימינו, אנו מברכים את החודש בשבת הקודמת לראש חודש. מהו מעמדם של כל אחת מההכרזות הללו?  |
| 1062 | הלכות ראש חודש  | קידוש החודש ועיבור השנה |
יוסף צבי רימון  | מהי משמעותם של עיבור השנה וקידוש החודש? האם מותר להזכיר תאריך לועזי?  |
| 1063 | הלכות ראש חודש  | בעניין חודש העיבור |
הרב בנימין תבורי  | לחודש העיבור ישנן השלכות רבות על עולמו של היהודי. מאמר זה סוקר את ההשלכות השונות ואת ההתייחסויות לחודש אדר א' בפוסקים. מסקנת המאמר היא שיש לחלק בין דינים המתייחסים לשנה כמסגרת זמן נפרדת לבין דינים המתייחסים לשנה כמקבץ של שנים-עשר חודשים.  |
| 1064 | הלכות ראש חודש  | ההלל - שבח והודאה |
הרב משה ליכטנשטיין  | באמירת ההלל אנו מוצאים שני אספקטים שונים: ההלל וההודאה. מה בין זה לזה? מאמר זה מבאר את השוני בין הגדרים הללו, ואת העובדה כי בכל פעם שאנו אומרים דברי שבח לקב"ה - ברכות השחר, פסוקי דזמרה, תפילת שמונה עשרה והלל - אנו מוצאים את שני הפנים הללו כמשלימות זו את זו.  |
| 1065 | הלכות הגעלת כלים  | בעניין שיעורו של ליבון קל, שדינו כהגעלה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לעיתים אי אפשר להגעיל כלים מסויימים בגלל גודלם או בשל קשיים טכניים אחרים. האם אפשר ללבן כלים אלו ליבון קל?  |
| 1066 | הלכות חמץ ומצה  | מצה עשירה |
הרב שלמה לוי  | האם ניתן לצאת ידי חובת מצת מצווה במצה עשירה? האם יש הבדל בין מצה שנילושה במי פירות לבין מצה שנילושה בתערובת של מים ומי פירות?  |
| 1067 | הלכות בדיקת חמץ  | המוכר כל ביתו לנכרי, האם צריך לבדוק חמץ בליל י"ד ניסן? |
הרב שמואל דוד  | למדנו שהנוסע מביתו פחות משלושים יום קודם הפסח - חייב בבדיקת חמץ. האם יכול אדם למכור את כל ביתו לנכרי, כדי להיפטר מבדיקה?  |
| 1068 | הלכות בדיקת חמץ  | בדיקת חמץ לפני י"ד בניסן |
הרב יאיר קאהן  | הגמרא בפסחים דנה בשאלת בדיקת חמץ לפני י"ד בניסן, לעניין שוכר ומשכיר ולעניין היוצא לדרך. האם בדיקה זו מהווה קיום של מצוות בדיקת חמץ, או שמא היא רק מוודאת שאין בבית חמץ, אך אין בה קיום של מצוות בדיקת החמץ? מאמר זה עוסק בשאלה זו, ובדעות הראשונים בסוגייה.  |
| 1069 | הלכות בדיקת חמץ  | בעניין מכירת חמץ ומכירת הערמה במצוות ואיסורים |
הרב בנימין תבורי  | המאמר עוסק בנושא מכירת החמץ, תוך דיון כללי בנושא הערמה במכר. נראה, שיש לחלק בין הערמה שמטרתה להיפטר ממצווה לבין הערמה שמטרתה לברוח מאיסור.  |
| 1070 | הלכות סדר פסח  | סדר העדיפויות באכילת מצת מצווה בליל הסדר |
הרב שלמה לוי  | מה דינו של אדם שאין לו מצה שמורה לליל הסדר?  |
| 1071 | הלכות סדר פסח  | מצוַת אכילת מצה |
הרב שלמה לוי  | הציווי המשולש על פסח, מצה ומרור מעלה את השאלה מהו היחס בין מצוות אלו. האם לכל מצווה יש מעמד עצמאי, או שיש מצווה אחת מרכזית והשאר טפילות לה? לשם דיון בשאלה זו, יש לברר האם מצוַת אכילת המצה היא חיוב אחד או חיוב כפול, והאם יוצאים ידי חובת אכילת מצה במצה שאוכלים בתחילת הסדר או במצת האפיקומן.  |
| 1072 | הלכות סדר פסח  | איסור מלאכה בערב פסח |
הרב יאיר קאהן  | מהו גדרו וטעמו של האיסור לעשות מלאכה בערב פסח? מאמר זה מפרט את השיטות השונות, החלוקות ביניהן בזמן האיסור - היום כולו או רק חצי ממנו, ובטעמו - משום הקרבת הקרבן או כדי לאפשר הכנה נאותה לליל הסדר.  |
| 1073 | הלכות סדר פסח  | חינוך התינוקות בארבע כוסות |
יהודה פלס  | הגמרא כותבת כי יש חובה לשתף את התינוקות במצוות ארבע כוסות. כיצד חובה זו מסתדרת עם כך שהתינוקות אינם חייבים כלל במצוות? המאמר מיישב קושי זה, ומבאר בכך את עניינה של מצוות ארבע כוסות.  |
| 1074 | הלכות סדר פסח  | בעניין ארבע כוסות |
הרב שלמה לוי  | האם כל כוס מארבע הכוסות היא מצווה בפני עצמה, או שכל הכוסות הן מצווה אחת? האם צריך לברך על כל כוס וכוס בנפרד? שאלה זו זוקקת דיון בהלכות ארבע כוסות מחד, ובהלכות הפסק בברכות הנהנין מאידך.  |
| 1075 | הלכות סדר פסח  | דיני ערב פסח שחל להיות בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה (חלק א') |
הרב יוסף צבי רימון  | דיני ערב פסח שחל להיות בשבת הינם מורכבים ודורשים שינון ובאור. לפניכם קובץ המבאר את ההלכות השונות הקשורות לערב פסח שחל בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה.  |
| 1076 | הלכות סדר פסח  | דיני ערב פסח שחל להיות בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה (חלק ב') |
הרב יוסף צבי רימון  | זהו חלקו השני של פירוט הלכות ערב פסח שחל להיות בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה.  |
| 1077 | הלכות סדר פסח  | למען תספר ולמען תזכור |
הרב יאיר קאהן  | מה בין מצוות סיפור יציאת מצרים לבין מצוות זכירת יציאת מצרים? מאמר זה עוסק בשאלה זו ומסביר כי אלו שתי מצוות ההפוכות במגמתן: האחת - מטרתה לזכור את העבר ולהסיק ממנו מסקנות להווה, והשנייה - מטרתה להחיות שוב את העבר.  |
| 1078 | הלכות ספירת העומר  | ספירת העומר |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | הגמרא קובעת שיש למנות בספירת העומר הן את השבועות והן את הימים. האם שתי הספירות הן שני חלקים של מצווה אחת, או שאלו הן שתי מצוות? ייתכן שהקיום הכפול מקביל לאופי הכפול של ספירת העומר: קרבן העומר מזה, והקשר בין שבועות לבין חג הפסח מזה.  |
| 1079 | הלכות ספירת העומר  | אדם ששכח לספור באחד מימי הספירה - כיצד ינהג? |
מאיר נהוראי  | מה דינו של אדם ששכח לספור את אחד מימי ספירת העומר?  |
| 1080 | הלכות ספירת העומר  | מי ששכח לספור ספירת העומר |
הרב דניאל שרייבר  | מה דינו של מי ששכח לספור ספירת העומר? מאמר זה מבאר את השיטות השונות ביחס לדיני שכחה בספירה ומביא את טעמיהן השונים. המאמר גם נוגע במחלוקת האם ספירת העומר היא מצווה אחת או שהיא ארבעים ותשע מצוות שונות, שאלה המשליכה על השיטות השונות ביחס לדינו של השוכח.  |
| 1081 | הלכות ספירת העומר  | בעניין גילוח לכבוד שבת בימי ספירת העומר |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר להתגלח בימי ספירת העומר לכבוד שבת? מאמר זה מביא את המקורות השונים בעניין ודן בגילוח בספירת העומר בכלל, ובגילוח לכבוד שבת בפרט.  |
| 1082 | הלכות ספירת העומר  | המימד הכפול בספירת העומר והשלכתו להלכה |
שמואל דביר  | במצוות ספירת העומר אנו מוצאים מספר מחלוקות בראשונים: האם שומע כעונה בספירה, האם בזמן הזה זו מצווה דאורייתא או דרבנן, והאם זוהי מצווה אחת או 49 מצוות. האם יש קו השוזר את כל המחלוקות הללו? מאמר זה טוען שכל השאלות הללו תלויות בחקירה אחת: האם תקופת הספירה היא בעלת חשיבות בפני עצמה, או שזוהי תקופת מעבר בלבד.  |
| 1083 | הלכות יום טוב  | שואלין ודורשין בהלכות הפסח |
הרב יוסף צבי רימון  | מתי בדיוק קיימת חובה לשאול ולדרוש בהלכות הפסח? מאמר זה מבאר את הסוגיות העוסקות בחובה זו, ומביא את דברי הראשונים והאחרונים בנידון.  |
| 1084 | הלכות יום טוב  | שביתה בשבת וביום טוב |
הרב מיכאל רוזנצווייג  | מה היחס בין מצוַת העשה לשבות ממלאכה בשבת לבין המצווה המקבילה ביום טוב? האם קיימת בכלל מצוַת שביתה ביום טוב? מהו היחס בין איסור המלאכה בשבת לבין האיסור המקביל ביום טוב? מהו היחס בין מצוַת העשה לבין מצוות הלא תעשה, הן בשבת והן ביום טוב?  |
| 1085 | הלכות תשעה באב  | ט' באב שחל בשבת |
הרב בנימין תבורי  | כאשר תשעה באב חל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, חלים עליו מספר דינים ייחודיים. מאמר זה מבאר את האפשרויות השונות, את הנפקא-מינות הנובעות מהן לגבי שבת ויום ראשון, את מחלוקת הראשונים ואת פסיקת ההלכה.  |
| 1086 | הלכות תשעה באב  | תשעה באב איקרי מועד |
משה פינצ'וק  | מדוע נקרא תשעה באב 'מועד'? מאמר זה מבאר את הרעיון העומד מאחורי דברי חז"ל אלו, שיש להם משמעות הלכתית ורעיונית המקשרת בין החורבן לבין תחילתה של הגאולה.  |
| 1087 | הלכות תשעה באב  | מדיני תשעת הימים |
הרב יוסף צבי רימון  | מאמר זה מפרט את הדינים הקשורים לתשעת הימים על פי המקורות השונים, ומביא את פסיקת ההלכה ואת התייחסות האחרונים לדינים שונים בימינו.  |
| 1088 | הלכות שאר התעניות  | על חובת התעניות בזמן הזה (ח"א) |
הרב שמואל דוד  | מדוע אנו מתענים בחמשת התעניות בימינו?  |
| 1089 | הלכות שאר התעניות  | על חובת התעניות בזמן הזה (ח"ב) |
הרב שמואל דוד  | חלקו השני של המאמר העוסק בחמשת התעניות בימינו.  |
| 1090 | הלכות שאר התעניות  | חיוב קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש |
הרב בנימין תבורי  | מהו אופי הקריעה על ירושלים, על ערי יהודה ועל מקום המקדש? האם חובת הקריעה נוהגת גם בימינו?  |
| 1091 | הלכות שאר התעניות  | לזעוק ולהריע על כל צרה שתבוא |
הרב יאיר קאהן  | הרמב"ם כותב כי יש מצווה לזעוק ולהריע על כל צרה שבאה על הציבור. מאמר זה דן בשיטתו ומביא את הגישות השונות ביחס למצווה זו - מה כוללת זעקה זו, על אילו צרות יש חובה לזעוק ועל אילו אין חובה כזו.  |
| 1092 | הלכות שאר התעניות  | חורבן וגאולה בזמן - עיון ברמב"ם |
הרב יהודה שביב  | במניין התעניות, בחר הרמב"ם למנותן בסדר שונה מן המניין המוזכר בנביאים. לשם מה שינה הרמב"ם את סדר התעניות? המאמר מבאר קושייה זו על שיטת הרמב"ם, ומסביר את הערך המוסף המחשבתי הגלום בדבריו.  |
| 1093 | הלכות שאר התעניות  | קריעה על ירושלים ועל מקום המקדש בזמן הזה - חלק א |
יצחק ברט  | האם קיימת כיום חובת קריעה לאדם הרואה את ירושלים ואת מקום המקדש? מאמר זה מבאר את עניינה של חובת הקריעה ואת טעמיה השונים, ועל פיהם הוא דן בשאלה האם בזמן הזה עדיין קיימת חובה זו.  |
| 1094 | הלכות שאר התעניות  | קריעה על ירושלים ועל מקום המקדש בזמן הזה - חלק ב |
יצחק ברט  | בחלקו השני של המאמר, הוא דן בפרטי חובת הקריעה - היכן בירושלים יש לקרוע, ימים מסויימים שאין קורעים בהם ומה דינו של תושב ירושלים שנמצא בה יום יום.  |
| 1095 | הלכות שאר התעניות  | "על הצר הצורר אתכם" |
הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל  | באילו מקרים יש לצום ולהתענות? מאמר זה דן בהסבר שיטת הרמב"ם, המחלק בין צרות המתרגשות על הציבור בכל דור ודור לבין תעניות זכר החורבן. מאמר זה הוא סיכום של שיחה שנתן הרב בארה"ב בשנת תשכ"ח.  |
| 1096 | הלכות תענית יחיד  | קדשו צום קראו עצרה" חלק א' |
יחיעם עוזרי  | מתי אדם יכול לקבל על עצמו להתענות תענית יחיד? מאמר זה מבאר את הדינים השונים הקשורים לקבלת התענית, מהותה וזמנה.  |
| 1097 | הלכות תענית יחיד  | "קדשו צום קראו עצרה" חלק ב' |
יחיעם עוזרי  | חלקו השני של המאמר דן בנוסח קבלת התענית לפי השיטות השונות, וכן בפסיקת ההלכה למעשה באחרונים.  |
| 1098 | הלכות ראש השנה  | קידוש וטעימה לפני התקיעות |
הרב יהודה עמיטל  | האם מותר לאכול לפני תקיעת השופר? מהו ההבדל בין אכילה לפני התקיעות לבין אכילה לפני קיום מצוות אחרות?  |
| 1099 | הלכות ראש השנה  | מצות שופר |
הרב דניאל שרייבר  | מהי התקיעה בה אנו מחוייבים בראש השנה - תקיעה, שברים או תרועה? מאמר זה מבאר את סדר התקיעות הנדרש על פי השיטות השונות, ואת הסדר הנהוג כיום.  |
| 1100 | הלכות ראש השנה  | הגדרת מצוות שופר |
הרב דניאל שרייבר  | מהו החיוב במצוות השופר: לשמוע קול שופר או לתקוע בשופר? מאמר זה דן בשאלה זו ובראיות שניתן להביא לכל צד. כמו כן, המאמר מביא את שיטות הראשונים והאחרונים ביחס ליסוד החיוב במצוות השופר, ומחלק בין קיום המצווה למעשה המצווה.  |
| 1101 | הלכות ראש השנה  | בעניין אמירת "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט" בעשרת ימי התשובה |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | מה דינו של מי ששכח ולא אמר "המלך הקדוש" או "המלך המשפט" בעשרת ימי התשובה? מאמר זה מביא את השיטות השונות בעניין, ומבאר את הרעיון המחשבתי המנחה את פסיקת ההלכה.  |
| 1102 | הלכות ראש השנה  | "בחצוצרות וקול שופר - הריעו לפני המלך ה'" |
יצחק ברנד  | האם יש לתקיעה בשופר בראש השנה קשר לתקיעה במקדש על הקרבנות? מאמר זה מרחיב בנושא זה ומסביר לאורו דינים ומדרשים שונים הקשורים לתקיעה בשופר.  |
| 1103 | הלכות ראש השנה  | "עלה אלוקים בתרועה, ה' בקול שופר" |
שמואל זיידרמן  | מהי מהותה של תקיעת השופר בראש השנה? מאמר זה מנסה להבין, לאור מדרשים והלכות הקשורים בתקיעת השופר, את טעמה של מצווה זו. מחד - יש בה פן של קריאה לתשובה, אך מאידך - יש בה גם פן של המלכה . כמו כן, המאמר משווה בין תקיעת השופר בראש השנה לבין התקיעה בשופר ביובל.  |
| 1104 | הלכות ראש השנה  | תשליך בשבת |
הרב שמואל דוד  | האם יש לומר 'תשליך' בשבת?מאמר זה מבאר את הבעיות השונות הכרוכות באמירת תשליך בשבת - עצם אמירת התשליך, וכן בעיות של טלטול בשבת, וסוקר את דברי האחרונים השונים שהתייחסו לבעיות אלו.  |
| 1105 | הלכות ראש השנה  | בעניין קיום שבתון ביום הכיפורים |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | שתי מצוות מוטלות עלינו ביום הכיפורים: איסור אכילה מחד, ואיסור אכילה ושתייה מאידך. האם קיים קשר בין שני האיסורים הללו?  |
| 1106 | הלכות ראש השנה  | "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" - בין יום כיפור לסוכות |
יוני גרוסמן  | מהו היחס בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ומהו הקשר ביניהם לבין יום הכיפורים וחג הסוכות? מאמר זה משווה בין היחס בין שני בתי התפילין ומשמעות מקום הנחתם, לבין הקשר הקיים בין שני המועדים - יחס בין שעבוד הרוח ובין שעבוד החומר לקב"ה.  |
| 1107 | הלכות סוכה  | איסור עצי סוכה וארבעת המינים כל שבעה |
הרב עזרא ביק  | מהו אופיו של האיסור להשתמש בעצי הסוכה ובארבעת המינים בחג הסוכות? האם איסור זה קשור לאיסור מוקצה, או שזהו איסור עצמאי? האם ניתן להתנות על איסור זה?  |
| 1108 | הלכות ארבעת המינים  | "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" - בין יום כיפור לסוכות |
יוני גרוסמן  | מהו היחס בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ומהו הקשר ביניהם לבין יום הכיפורים וחג הסוכות? מאמר זה משווה בין היחס בין שני בתי התפילין ומשמעות מקום הנחתם, לבין הקשר הקיים בין שני המועדים - יחס בין שעבוד הרוח ובין שעבוד החומר לקב"ה.  |
| 1109 | הלכות ארבעת המינים  | לולב וערבה |
הרב משה ליכטנשטיין  | מה היחס בין מצות נטילת לולב לבין מצות חבטת הערבה? מדוע נטילת לולב נוהגת בכל מקום ואילו חבטת הערבה נוהגת מדאורייתא רק במקדש?  |
| 1110 | הלכות ארבעת המינים  | בעניין נענועי לולב בהלל |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | מה יעשה אדם העומד בהתלבטות בין אמירת הלל בציבור ללא לולב, לבין אמירת הלל ביחידות עם לולב? מאמר זה דן בשאלה ובוחן אותה לאור דיני הלל ודיני לולב.  |
| 1111 | הלכות ארבעת המינים  | סיכוך על גבי מעמיד שאינו ראוי לסכך |
הרב שלמה לוי  | האם מותר להעמיד סכך על גבי דבר הפסול לסכך? ומה דינו של 'מעמיד דמעמיד'?  |
| 1112 | הלכות ארבעת המינים  | איסור עצי סוכה וארבעת המינים כל שבעה |
הרב עזרא ביק  | מהו אופיו של האיסור להשתמש בעצי הסוכה ובארבעת המינים בחג הסוכות? האם איסור זה קשור לאיסור מוקצה, או שזהו איסור עצמאי? האם ניתן להתנות על איסור זה?  |
| 1113 | הלכות חנוכה  | הדלקת נר חנוכה לחיילים ולמטיילים |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם חיילים ומטיילים חייבים להדליק נר חנוכה? מהי הגדרת ה"בית" שחייבים להדליק בו נרות?  |
| 1114 | הלכות חנוכה  | הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | כיום נפוץ המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת בברכה. מנהג זה הינו בעייתי מצד מקורו, אופיו והצורך לברך על כך - אפילו שמברכים כל אחד אח"כ בביתו. בכך עוסק מאמר זה המבאר את השיטות השונות לגבי הדלקה זו, ואת יסוד מחלוקתן - האם זהו פרסומי ניסא דרבים, או מעין 'זכר למקדש'.  |
| 1115 | הלכות חנוכה  | "הנרות הללו קודש הם" |
הרב בנימין תבורי  | מהי משמעות הביטוי "הנרות הללו קודש הם"? מאמר זה מביא מספר הבנות ונפקא מינות לדין קדושה שקיים בנרות החנוכה, ומביא אף הסבר שהקדושה בנרות החנוכה נובעת מדמיון בין נרות החנוכה לנרות שבמקדש - דמיון שבא לידי ביטוי אף בהלכות השונות.  |
| 1116 | הלכות חנוכה  | נר חנוכה הדולק פחות מחצי שעה |
הרב שלמה לוי  | האם חיילים שנדרשים לצאת לפעילות מבצעית ונרות החנוכה שלהם לא ישארו דלוקים למשך חצי שעה יכולים לברך על הדלקתם? מאמר זה דן בשאלה זו ובא מתוך כך לדיון ביסודות דין הדלקת נרות: הדלקה עושה מצווה או הנחה, כבתה זקוק לה או אין זקוק לה, וכן האם מחשבה לכבות את הנרות לפני תום השיעור המתחייב פוגמת בהדלקה וביכולת לברך עליה.  |
| 1117 | הלכות חנוכה  | על "השמש" |
הרב יהודה שביב  | מדוע אנו מוסיפים נר נוסף על נרות החנוכה? מאמר זה מבאר את עניינו של השמש - על פי הגישות השונות בפוסקים.  |
| 1118 | הלכות חנוכה  | "מעלין בקודש" |
הרב מאיר שפיגלמן  | הגמרא תולה את שיטת בית הלל שמוסיף והולך בנרות החנוכה ב"מעלין בקודש". מהו הקשר בין אימרה זו לבין נרות חנוכה? מאמר זה מבאר את עניינו של נס פך השמן בהקשר זה, השופך אור חדש על ימי החנוכה.  |
| 1119 | הלכות חנוכה  | מהדרין ומהדרין מן המהדרין בנר חנוכה |
עזי ליפשטט  | בנר חנוכה אנו מוצאים דין ייחודי של 'מהדרין מן המהדרין'. מהו אותו הידור ייחודי - האם זהו הידור כמותי במספר הנרות, או שזהו הידור איכותי - המהדרין ביותר? מאמר זה בוחן את שתי האפשרויות הללו ואת דעות הראשונים והפוסקים בעניין.  |
| 1120 | הלכות חנוכה  | דיני חנוכה |
הרב שלמה לוי  | במקרה שאדם נוסע בליל חנוכה ממקום למקום - היכן הוא צריך להדליק את הנרות? מהי ההגדרה של "בית" לעניין חנוכה? היכן צריך להדליק נרות תלמיד ישיבה?  |
| 1121 | הלכות חנוכה  | ברכת שהחיינו על עיצומו של יום בחנוכה |
הרב ברוך גיגי  | האם ברכת "שהחיינו" שאנו מברכים ביום הראשון של חנוכה ניתקנה על הדלקת הנרות, או על עיצומו של היום (כמו ברכת "שהחיינו" בחגים ובמועדים)?  |
| 1122 | הלכות חנוכה  | חיוב נשים בנר חנוכה |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | הגמרא קובעת שנשים חייבות במקרא מגילה, בנר חנוכה ובארבע כוסות כי "אף הן היו באותו הנס". מהו אופיו של חיוב זה? האם נשים יכולות להוציא גברים במצוות אלו? האם ניתן לחלק בין מצוַת נר חנוכה לבין שאר המצוות? האם נשים כיום צריכות להדליק נרות חנוכה?  |
| 1123 | הלכות חנוכה  | הדלקה מנר לנר |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר להדליק נר מנרות החנוכה מנר חנוכה אחר? האם יש הבדל בין הדלקה באמצעות נר חול לבין הדלקה ישירה ע"י נר מצווה? השיעור עוסק בשאלות אלו על רקע העיסוק היסודי בשאלת מעמד הנר הראשון לעומת הנרות האחרים, עיקר מצוַת ההדלקה לעומת ה"מהדרין" וה"מהדרין מן המהדרין", והיחס בין רמות-קיום שונות של מצווה אחת.  |
| 1124 | הלכות מצוות הפורים  | דין פרוז ומוקף בן יומו בפורים משולש |
הרב שלמה לוי  | בהלכות פורים קיים דיון נרחב בפוסקים לגבי דין פרוז ומוקף בן יומו. מאמר זה מביא בקצרה את הדיון ההלכתי, ואת יישומן למעשה לגבי דיני פורים משולש - שגם הוא נושא נרחב וזוקק ברור.  |
| 1125 | הלכות מצוות הפורים  | קיום מצוות משלוח מנות בפירות שיש בהם קדושת שביעית |
הרב שלמה ברין  | האם מותר לקיים את מצוות משלוח מנות בפורים ע"י פירות הקדושים בקדושת שביעית? מאמר זה מנתח את הצדדים השונים בשאלה זו - האם משלוח מנות מהווה מסחר, והאם מסחר כזה נאסר כחלק מאיסורי שביעית. בסופו הוא אף מביא את פסיקת ההלכה למעשה.  |
| 1126 | הלכות מצוות הפורים  | משלוח מנות מפירות שביעית |
הרב שלמה לוי  | האם מותר לשלוח מנות מפירות שביעית? מאמר זה דן במוקדים השונים של שאלה זו: האם נגדיר את משלוח המנות כפריעת חוב - האסורה בשביעית, וכן האם ניתן להגדיר את השולח כבעלים של הפירות, אף על פי שאלו פירות שביעית. בסופו הוא אף מביא את פסיקת ההלכה למעשה בנידון.  |
| 1127 | הלכות מגילה  | דין פרוז ומוקף בן יומו בפורים משולש |
הרב שלמה לוי  | בהלכות פורים קיים דיון נרחב בפוסקים לגבי דין פרוז ומוקף בן יומו. מאמר זה מביא בקצרה את הדיון ההלכתי, ואת יישומן למעשה לגבי דיני פורים משולש - שגם הוא נושא נרחב וזוקק ברור.  |
| 1128 | הלכות מגילה  | הקדמת קריאת מגילה לקודם הלילה |
הרב יהודה עמיטל  | האם ניתן להקדים את קריאת המגילה לפלג המנחה, כאשר אי אפשר לקרותה בלילה?  |
| 1129 | הלכות מגילה  | "מגילה ניתנת לקרות ולא לכתוב" |
הרב אליקים קרומביין  | ישנם מספר הבדלים בין דיני מגילת אסתר לבין כתבי הקודש האחרים - יוצאים ידי חובה גם אם לא קוראים אותה כולה מן הכתב, ועוד. מאמר זה מבאר את ההבדלים השונים בין אסתר לשאר הספרים ומדגיש את משמעותו של הבדל זה מבחינה מחשבתית.  |
| 1130 | הלכות מגילה  | מצוַת קריאת מגילה |
הרב בנימין תבורי  | מגילת אסתר נקראת הן ביום והן בלילה. איזה קריאה היא הקריאה העיקרית? האם ה'יום' מתחיל מהלילה או מהבוקר?  |
| 1131 | הלכות מגילה  | "אף הן היו באותו הנס" |
הרב אמנון בזק  | מהי משמעות הביטוי "אף הן היו באותו הנס"? מהו תוקף חיוב הנשים הנובע מכלל זה? האם ישנה חלוקה בין החיוב לקרוא את המגילה לבין החיוב לשמוע אותה?  |
| 1132 | הלכות מגילה  | חיוב נשים, קטנים ועבדים בקריאת המגילה |
הרב בנימין תבורי  | מהי רמת החיוב של נשים בקריאת המגילה? האם גם קטנים חייבים בקריאה זו? האם קטנים יכולים להוציא גדולים ידי חובתם? מה הדין של עבדים כנעניים?  |
| 1133 | הלכות מגילה  | בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר |
הרב יהודה עמיטל  | כידוע, יושבי הערים הפרזות קוראים את המגילה בי"ד באדר ואילו יושבי הערים המוקפות קוראים בט"ו. מה דינו של בן עיר ששמע את המגילה בי"ד, ונוסע בט"ו לירושלים? מה הדין אם מקום מגוריו הוא בירושלים?  |
הלכה יורה דעה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1134 | הלכות שחיטה וטריפות  | הלכות כשרות - ח"ב |
הרב יוסף צבי רימון  | מהו בדיוק בשר 'חלק'? מה הבעיה בג'לטין? כיצד מכשירים כבד לאכילה? מה הדין של דם בביצים?  |
| 1135 | הלכות שחיטה וטריפות  | איסור אבר מן החי לבני נח |
הרב יעקב פרנצוס  | האם אדם הראשון נצטווה באיסור אבר מן החי? מאמר זה מבאר את היחס בין אדם הראשון לבני נח לגבי איסור אבר מן החי, על פי השיטות השונות בראשונים.  |
| 1136 | הלכות חלב ודם  | הלכות כשרות - ח"ב |
הרב יוסף צבי רימון  | מהו בדיוק בשר 'חלק'? מה הבעיה בג'לטין? כיצד מכשירים כבד לאכילה? מה הדין של דם בביצים?  |
| 1137 | הלכות בשר בחלב  | בעניין שיעורו של ליבון קל, שדינו כהגעלה |
הרב יהודה עמיטל שליט"א  | לעיתים אי אפשר להגעיל כלים מסויימים בגלל גודלם או בשל קשיים טכניים אחרים. האם אפשר ללבן כלים אלו ליבון קל?  |
| 1138 | הלכות בשר בחלב  | הלכות כשרות - ח"ב |
הרב יוסף צבי רימון  | מהו בדיוק בשר 'חלק'? מה הבעיה בג'לטין? כיצד מכשירים כבד לאכילה? מה הדין של דם בביצים?  |
| 1139 | הלכות בשר בחלב  | הלכות כשרות - המכשירים במטבח |
הרב יוסף צבי רימון  | המאמר עוסק בבעיות הכשרות של המכשירים הבסיסיים במטבח: כיריים, תנור, מיקרוגל, כיור ומדיח כלים, ובפתרונות אפשריים לבעיות אלו.  |
| 1140 | הלכות טבילת כלים  | טבילת כלים |
הרב יוסף צבי רימון  | מה מקור החיוב לטבול כלים? האם זה דין דאורייתא או דרבנן? האם יש איסור להשתמש בכלי שאיננו טבול? אלו כלים חייבים בטבילה? מה יעשה אורח המתארח במקום שהכלים שבו אינם טבולים?  |
| 1141 | הלכות יישוב ארץ ישראל  | מצות יישוב ארץ ישראל בימינו |
הרב יוסף-צבי רימון  | האם מצות יישוב ארץ ישראל נוהגת גם בימינו?  |
| 1142 | הלכות יישוב ארץ ישראל  | יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר לאדם לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ? מאמר זה מבאר את איסור היציאה לפי השיטות השונות, וכן את מתיריו השונים על פי הגמרות, הראשונים והפוסקים השונים.  |
| 1143 | הלכות ערלה  | ראש השנה לאילן |
הרב יאיר קאהן  | האם לט"ו בשבט יש מעמד עצמאי, או שמא הוא רק תאריך טכני הבא לקבוע נתונים לגבי האילנות? מאמר זה עוסק בשאלה זו ומרחיב בכך את היריעה לגבי הדינים השונים הקשורים לט"ו בשבט. כמו כן הוא מביא מספר ראיות לכך שלט"ו בשבט ישנו מעמד עצמאי - ולכן אין אומרים בו תחנון, אין מתענים בו וכד'.  |
| 1144 | הלכות ערלה  | ראש השנה לאילן |
הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט  | מה בין 'נטיעה' ל'אילן'? המשנה במסכת ראש השנה קובעת כי לשניים שני ראשי שנים נפרדים - א' בתשרי וט"ו בשבט. מאמר זה מבאר מהו ההבדל המהותי בין הנטיעה לאילן שבעקבותיו נקבע לאילן ראש השנה משלו, וכן מסביר את ההשוואה הקיימת בחז"ל בין עם ישראל לאילנות השונים.  |
| 1145 | הלכות ערלה  | בעניין נטיעה לרבים בערלה |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | המאמר עוסק במחייבים השונים לאיסור עורלה על רקע מחלוקת התנאים בדבר נטיעה לרבים, והפטור מערלה של נטיעה העולה מאליה.  |
| 1146 | הלכות כלאיים  | בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"א) |
הרב ברוך גיגי  | מה נחשב ל"פרי" לעניין המצוות התלויות בארץ: מעשרות, שביעית וכלאיים?  |
| 1147 | הלכות כלאיים  | בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"ב) |
הרב ברוך גיגי  | מה נחשב ל"פרי" לעניין ברכות הנהנין?  |
| 1148 | הלכות כלאיים  | המצוות התלויות בארץ |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | השיעור עוסק בסקירה כללית של המצוות התלויות בארץ: סוגי המצוות השונים, ההבדלים ביניהם, ההיבטים הממוניים של מצוות אלו, פן הקדושה והבעלות במצוות התלויות בארץ והאיסורים השונים הקשורים אליהן.  |
| 1149 | הלכות כלאיים  | כלאיים |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | על איזה גידולים, על איזה 'חפצא', חל איסור כלאיים - רק על גידולים הראויים לאכילה, גם על גידולים המהווים מאכל בהמה, או אפילו על גידולים המשמשים לרפואה ולנוי? באיזה שלב נאסר הגידול משום כלאיים, ובאיזה שלב הוא אוסר גידולים אחרים?  |
| 1150 | הלכות חלה  | מעמד חלה כמצווה התלויה בארץ |
הרב יאיר קאהן  | מה בין מצוות הפרשת חלה לשאר מצוות תרומות ומעשרות? האם גם היא תלויה בארץ כמותן? מאמר זה מבאר את דיני מצוות חלה בהשוואה למצוות תרומות ומעשרות.  |
| 1151 | הלכות חלה  | המצוות התלויות בארץ |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | השיעור עוסק בסקירה כללית של המצוות התלויות בארץ: סוגי המצוות השונים, ההבדלים ביניהם, ההיבטים הממוניים של מצוות אלו, פן הקדושה והבעלות במצוות התלויות בארץ והאיסורים השונים הקשורים אליהן.  |
| 1152 | הלכות חלה  | אכילת אדם כמחייב בחלה |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | השיעור עוסק בקשר המיוחד שבין מצוַת הפרשת החלה לבין אכילת האדם, כפי שעולה מהפסוקים הקשורים למצווה זו. השיעור נוגע במחייבים השונים של המצווה - העיסה והלחם, ובתנאים לחיוב בה.  |
| 1153 | הלכות תרומות ומעשרות  | בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"א) |
הרב ברוך גיגי  | מה נחשב ל"פרי" לעניין המצוות התלויות בארץ: מעשרות, שביעית וכלאיים?  |
| 1154 | הלכות תרומות ומעשרות  | בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"ב) |
הרב ברוך גיגי  | מה נחשב ל"פרי" לעניין ברכות הנהנין?  |
| 1155 | הלכות תרומות ומעשרות  | הלכות תרומות ומעשרות |
הרב ברוך גיגי  | אילו גידולים חייבים בתרומות ומעשרות? כיצד מפרישים תרומות ומעשרות? כיצד פודים כיום מעשר שני? כיצד צריך להתנהג אורח הנמצא בשבת במקום שהאוכל בו אולי אינו מעושר?  |
| 1156 | הלכות תרומות ומעשרות  | תרומות ומעשרות בפירות שביעית |
הרב יוסף צבי רימון  | האם פירות שביעית חייבים בתרומות ומעשרות? מאמר זה סוקר את האפשרויות השונות לגבי פירות שביעית הבאים מאוצר בית דין, מתבואתו של הגוי, ומפירות היתר המכירה, ומביא אף את מסקנתו הלכה למעשה.  |
| 1157 | הלכות תרומות ומעשרות  | חובת הפרשת מעשר כספים ממשכורת צבאית |
הרב שלמה לוי  | האם חייל חייב להפריש מעשר כספים ממשכורתו הצבאית? מאמר זה דן ביסוד חיוב מעשר כספים - אם כחלק מחובת מצוות צדקה, או כמצווה נפרדת, וכן בשאלה מתי חל חיוב זה, והאם הוא חל על משכורתו הצבאית של החייל. בסופו מביא מאמר זה גם פסיקה מעשית בשאלה הנ"ל.  |
| 1158 | הלכות תרומות ומעשרות  | המצוות התלויות בארץ |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | השיעור עוסק בסקירה כללית של המצוות התלויות בארץ: סוגי המצוות השונים, ההבדלים ביניהם, ההיבטים הממוניים של מצוות אלו, פן הקדושה והבעלות במצוות התלויות בארץ והאיסורים השונים הקשורים אליהן.  |
| 1159 | הלכות תרומות ומעשרות  | בעניין הפרשה מן היפה בתרומות ומעשרות |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | אחד מדיני הפרשת התרומות והמעשרות הוא החובה להפריש מן התבואה היפה והמובחרת. מהו מקורו של דין זה ומהו אופיו? מהו היחס בינו לבין חובת ההפרשה בעין יפה ולבין חובת הבאת הקרבן מן המובחר? תוך השיעור נידונים ההבדלים בין אופי התרומות לבין אופי המעשרות, ובין אופיים של המעשרות השונים.  |
| 1160 | הלכות שמיטה  | גדרי איסורי עבודת קרקע בשמיטה מן התורה |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | מהם עבודות הקרקע האסורות בשמיטה? מאמר זה מפרט את העבודות השונות על פי הלימודים השונים מן הפסוקים, ומבחין בין עבודות האסורות מן התורה לבין אלו האסורות מדרבנן.  |
| 1161 | הלכות שמיטה  | איסורי חרישה ונטיעה בשביעית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | כהמשך למאמר הקודם, מפרט מאמר זה דינים שונים לגבי איסורי חרישה ונטיעה בשביעית, כמו כן הוא מבאר את דיני תולדותיהן של המלאכות הנ"ל, ואת משמעות ההבדל ההלכתי בין מלאכות שאסורות מן התורה, לתולדותיהן - שייתכן ואסורות רק מדרבנן.  |
| 1162 | הלכות שמיטה  | היתר מכירת הקרקעות בשביעית |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | היתר המכירה בשביעית הוא נושא שעמד בעין הסערה במאה השנים האחרונות מספר פעמים. מאמר זה מבאר את ההנחות השונות עליו מתבסס ההיתר - עליהן חולקים מתנגדי ההיתר, וכן את ההשלכות השונות להיתר זה מבחינה הלכתית מעשית.  |
| 1163 | הלכות שמיטה  | קיצור הלכות שמיטת קרקעות |
הרב יוסף צבי רימון  | לפניכם קובץ המקיף את ההלכות השונות הנוגעות לשמיטת קרקעות - מן המקורות ועד להלכה למעשה - איסורי העבודה בקרקע, ספיחין, ועוד.  |
| 1164 | הלכות שמיטה  | הרהורי שמיטה תשס"א |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם אנו סומכים על היתר המכירה בלב בוטח? בשיחה שהעביר הרב בישיבה הוא עומד על הבעייתיות בין מציאות השמיטה האידיאלית אליה כיוונה התורה, לבין קיום השמיטה כיום - כאשר אנו סומכים על היתר המכירה, הפרוזבול, והיתרים דומים.  |
| 1165 | הלכות שמיטה  | איסור קצירה ובצירה בשביעית |
הרב יעקב פרנצוס  | מהי מהות האיסור לקצור בשביעית? מאמר זה מביא שתי הבנות מרכזיות: איסור מלאכה, איסור להראות בעלות על הפירות. גם את הבנות היסוד הללו ניתן להבין בצורות שונות, ובכך עוסק מאמר זה, על פי דברי הראשונים והאחרונים השונים.  |
| 1166 | הלכות שמיטה  | שיטת הרמב"ם במניין שנות השמיטה |
מאת הרב שלמה לוי  | כיום מקובל בכל תפוצות ישראל מניין השמיטין. אך הרמב"ם חלק על מניין זה וטען למניין שונה. מאמר זה מבאר את שיטת הרמב"ם ואת הסיבות לכך שלא נפסק למעשה כמותו.  |
| 1167 | הלכות שמיטה  | סוגי הפתרונות השונים |
הרב יוסף צבי רימון  | כיצד ניתן בכל זאת לפתור את הבעיות השונות הקיימות בשביעית? מאמר זה מבאר את הפתרונות השונים ואת הדיונים ההלכתיים שקשורים אליהם: אוצר בית דין, גידול במצע מנותק, קניית פירות מגוי, היתר מכירה. כמו כן הוא מביא את מקורותיו של הפולמוס בנוגע להתיר המכירה, ואת טעמיהן של השיטות השונות בכך.  |
| 1168 | הלכות שמיטה  | שמיטת כספים |
הרב יוסף צבי רימון  | האם מצוות שמיטת כספים נוהגת גם בימינו? מאמר זה דן בשאלה זו ומבאר את יסוד הדין והשלכותיו לגבי חסכונות בבנק והלוואות פרטיות, כן הוא דן בהיתר הפרוזבול כיצד עליו להיכתב, ואיך הוא פועל.  |
| 1169 | הלכות שמיטה  | פרוזבול |
הרב שלמה לוי  | מאמר זה מבאר בהרחבה את עניינו של הפרוזבול - כיצד הוא פועל, מסירתו לדיינים, מה בדיוק כתוב בו, מיהם הדיינים, ועוד.  |
| 1170 | הלכות שמיטה  | "ועבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב, ז) - עיון בשמיטת כספים |
הרב אשר מאיר  | מהו הקשר הרעיוני בין מצוות שמיטת כספים לבין מצוות השמיטה והיובל? מאמר זה מבאר את מצוות שמיטת כספים ואת הקשרים השונים בינה לבין השמיטה: קשרים כלכליים, מחשבתיים, חברתיים, ורוחניים.  |
| 1171 | הלכות קדושת שביעית  | קיום מצוות משלוח מנות בפירות שיש בהם קדושת שביעית |
הרב שלמה ברין  | האם מותר לקיים את מצוות משלוח מנות בפורים ע"י פירות הקדושים בקדושת שביעית? מאמר זה מנתח את הצדדים השונים בשאלה זו - האם משלוח מנות מהווה מסחר, והאם מסחר כזה נאסר כחלק מאיסורי שביעית. בסופו הוא אף מביא את פסיקת ההלכה למעשה.  |
| 1172 | הלכות קדושת שביעית  | משלוח מנות מפירות שביעית |
הרב שלמה לוי  | האם מותר לשלוח מנות מפירות שביעית? מאמר זה דן במוקדים השונים של שאלה זו: האם נגדיר את משלוח המנות כפריעת חוב - האסורה בשביעית, וכן האם ניתן להגדיר את השולח כבעלים של הפירות, אף על פי שאלו פירות שביעית. בסופו הוא אף מביא את פסיקת ההלכה למעשה בנידון.  |
| 1173 | הלכות קדושת שביעית  | תרומות ומעשרות בפירות שביעית |
הרב יוסף צבי רימון  | האם פירות שביעית חייבים בתרומות ומעשרות? מאמר זה סוקר את האפשרויות השונות לגבי פירות שביעית הבאים מאוצר בית דין, מתבואתו של הגוי, ומפירות היתר המכירה, ומביא אף את מסקנתו הלכה למעשה.  |
| 1174 | הלכות קדושת שביעית  | סוגי הפתרונות השונים |
הרב יוסף צבי רימון  | כיצד ניתן בכל זאת לפתור את הבעיות השונות הקיימות בשביעית? מאמר זה מבאר את הפתרונות השונים ואת הדיונים ההלכתיים שקשורים אליהם: אוצר בית דין, גידול במצע מנותק, קניית פירות מגוי, היתר מכירה. כמו כן הוא מביא את מקורותיו של הפולמוס בנוגע להתיר המכירה, ואת טעמיהן של השיטות השונות בכך.  |
| 1175 | הלכות קדושת שביעית  | קדושת שביעית |
הרב יוסף צבי רימון  | מהי 'קדושת שביעית'? מאמר זה עוסק בהבנת קדושת השביעית, בהשוואה לקדושות אחרות שאנו מכירים, ובהשלכות של קדושה זו - לגבי פירות, ירקות, עצי סרק, וכן הוא דן בהלכות השונות שקשורות לקדושה זו - נטילת ידיים, ועוד.  |
| 1176 | הלכות קדושת שביעית  | דיני הפירות הקדושים |
הרב יוסף צבי רימון  | מאמר זה מבאר את הדינים השונים הנוגעים לפירות הקדושים בקדושת שביעית, איסור הפסדם, כיצד לנהוג בעניין סחיטתם, ריסוקם, קליפות וגרעינים, ושיירי הפירות לאחר אכילתם.  |
| 1177 | הלכות קדושת שביעית  | קניית פירות וירקות בשביעית |
הרב יוסף צבי רימון  | מהם הבעיות הקשורות לקניית פירות וירקות בשביעית? מאמר זה מבאר את הבעיות ההלכתיות הקיימות בנושא, וכיצד ניתן לפתור אותן. כמו כן עוסק המאמר בבעיה הקיימת בקדושה שחלה גם על המעות שמקבלים כתמורה לפירות אלו, במצבי הקנייה השונים - אשראי, מזומנים.  |
| 1178 | הלכות קדושת שביעית  | הקנייה הלכה למעשה |
הרב יוסף צבי רימון  | מאמר זה עוסק בפירוט של הפירות השונים מתי חלה עליהם קדושת שביעית, ומה ניתן לעשות הלכה למעשה כדי להימנע מלעבור על איסורי שביעית השונים.  |
| 1179 | הלכות קדושת שביעית  | ביעור פירות שביעית |
הרב יוסף צבי רימון  | מהי חובת ביעור פירות שביעית? מאמר זה מבאר את עניינו של הביעור, מתי מבערים, וכיצד עושים זאת.  |
| 1180 | הלכות עבודת כוכבים  | לימוד חכמה יוונית |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | הגמרא בסוטה כותב שחז"ל גזרו שארור אדם שילמד את בנו חכמה יוונית. מהו היקף הגזירה? מהי ה"חכמה היוונית" שנאסר ללמדה?  |
| 1181 | הלכות עבודת כוכבים  | לימוד חכמה יוונית |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר לו לאדם ללמוד חכמה יוונית? מאמר זה סוקר בהרחבה את ההשתלשלות ההיסטורית של הגזרה שלא ללמוד חכמה יוונית, את הסיבות השונות לגזרה זו, את היקפה של הגזרה ואת משמעותה לימינו.  |
| 1182 | הלכות עבודת כוכבים  | בדבר ההיתר להודות בנביא האיסלם בזמן הרמב"ם - חלק א' |
הרב שלמה ברין  | הרמב"ם באיגרת השמד - איגרת קידוש ה' - מתיר להודות בנביא האיסלם בזמנם. מאמר זה מבאר את הצדדים השונים להם צריך להתייחס בהיתר זה - הגדרת האיסלם, ודיני "יהרג ואל יעבור" השונים.  |
| 1183 | הלכות עבודת כוכבים  | בדבר ההיתר להודות בנביא האיסלם בזמן הרמב"ם - חלק ב' |
הרב שלמה ברין  | בחלקו השני של המאמר, הוא מבאר טעמים נוספים להיתרו של הרמב"ם להודות בנביא מוחמד - העובדה שההודאה היא דיבור בעלמא, וכן היא שקר מוסכם. נקודה נוספת שהוא מעלה היא שההיתר הוא בדיעבד, ומי שיהרג ולא יודה - זכותו גדולה (בניגוד לכל הנהרגים ואינם עוברים במקום שאין חובה ליהרג).  |
| 1184 | הלכות ייהרג ואל יעבור  | בעניין מחלוקת בן פטורא ורבי עקיבא |
הרב אליקים קרומביין  | ידועה מחלוקתם של רבי עקיבא ובן פטורה על שנים שהיו מהלכים בדרך והיה מים שמספיקים רק לאחד מהם. מהו יסוד מחלוקם? מאמר זה מבאר את מחלוקתם על פי ההבנות השונות בדין 'יהרג ואל יעבור' לגבי שפיכות דמים.  |
| 1185 | הלכות ייהרג ואל יעבור  | בגדרי שמירת נפש ו"שומר פתאים ה'" ובעניין פיקוח נפש דוחה שבת |
הרב יהודה עמיטל  | בעקבות מקרה במהלך מלחמת המפרץ בו נשמעה אזעקה במהלך תפילת העמידה, והיו תלמידים שרצו מיד לחדר האטום, אך חבריהם נותרו לסיים את תפילתם ורק אז רצו לחדר האטום - עלה לדיון הנושא של "שומר פתאים ה'", ועד כמה אדם יכול לסמוך על כך. מאמר זה עוסק בכך ובשאלה האם במקרים בהם הותר לאדם להסתכן, האם מי שאינו מוכן להסתכן - הותר לו לחלל שבת לשם כך? בשאלות אלו עוסק מאמר זה, שהועבר כשיעור לתלמידי הישיבה.  |
| 1186 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | גילוח הזקן במכונה |
הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט  | כיצד מותר לגלח את הזקן וכיצד אסור לעשות זאת?  |
| 1187 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | גילוח הזקן במכונה - חלק א' |
הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט  | מהו בדיוק האיסור בגילוח הזקן בתער? מאמר זה פותח סדרת מאמרים בנושא, ודן במקור הדין, ובאופיו - האם נאסרה תוצאת הגילוח כבתער, או שמא רק מעשה הגילוח בתער נאסר?  |
| 1188 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | גילוח הזקן במכונה - חלק ב' |
הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט  | מה צריך להיות במכונת גילוח כדי שמותר יהיה להתגלח בה? מאמר זה מפרט את השיטות השונות בכך, ומתווה את הקו המנחה להיתר או לאיסור מכונות גילוח.  |
| 1189 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | גילוח הזקן במכונה - חלק ג' |
הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט  | בחלק זה של המאמר מובא פירוט טכני של מכונות הגילוח השונות והשיטות בהן הן משתמשות. וכך ניתן לזהות אילו מכונות מותרות לשימוש ואילו אינן מותרות לשימוש.  |
| 1190 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | בעניין גידול שיער ארוך |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם יש איסור בגידול שער ארוך לגבר? מאמר זה דן בשאלה זו באריכות בהקשר למספר תחומים: חציצה בתפילין, איסור 'לא ילבש', איסור 'בחוקותיהם לא תלכו', וכן בהקשר במוסרי תרבותי - מהו המסר המבוטא בצורת תסרוקת זו - והאם הוא חיובי או שלילי.  |
| 1191 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | ספיריטואליזם ויהדות - דרישה אל המתים בהלכה |
יאיר מירון  | האם קיים איסור בדרישה אל המתים? מאמר זה מבאר את האיסור, באלו מצבים הוא מתקיים ובאלו איננו. כן הוא עוסק בשאלה האם דבר זה הינו חיובי ורצוי או שאין ראוי לבסס עליו את עיקרי האמונה.  |
| 1192 | הלכות כישוף וחוקות עכו"ם  | מכונות גילוח |
הרב ישראל רוזן  | האם מותר להתגלח במכונות גילוח? מהי ההגדרה של "תער", "מספריים" ו"משפריים כעין תער"?  |
| 1193 | הלכות נדרים ושבועות  | "טוב מזה ומזה" |
הרב יובל שרלו  | ישנן מימרות סותרות בנוגע לשאלה האם נדר הינו דבר חיובי או שלילי. מאמר זה מעמיק בהבנת הנדר לפי השיטות השונות בראשונים, ומכאן הוא יוצא להבנת משמעות הנדר מבחינה נפשית-פנימית: שמחד קובע גבולות חדשים לאדם, אך מאידך מונע ממנו את ההתמודדויות השונות. שני צדדים אלו משקפים שתי דרכים בעבודת ה'.  |
| 1194 | הלכות כיבוד אב ואם  | מורא אם ואב |
הרב יהודה שביב  | מה בין מורא אב ואם לכיבוד אב ואם? מאמר זה עונה על שאלה זו על פי שיטות הראשנים השונות, ומשווה בין מצוות מורא אב ואם למצוות מורא מקדש. כן הוא מביא את יסודה הרעיוני של מצווה זו.  |
| 1195 | הלכות תוכחה  | בעניין "הוכח תוכיח את עמיתך" |
הרב אהרן ליכטשטיין  | מהם גדרי מצוות תוכחה? על אלו עברות יש להוכיח? כיצד יש להוכיח? מהי מטרת התוכחה? על שאלות אלו עונה מאמר זה, המבאר את גדריה של מצוות התוכחה, ומעמיד את השאלות השונות בצילה של השאלה מהי מטרת התוכחה: לתקן את מעשי החוטא, להבהיר לו מהי האמת, או להבהיר ברבים מהו הדבר הנכון לעשותו.  |
| 1196 | הלכות תוכחה  | מצות תוכחה |
הרב יאיר קאהן  | גם מאמר זה עוסק בגדרי מצוות התוכחה, ומתמקד בשיטות האחרונים השונות לגבי תוכחה - הלכה למעשה, בהתחשב בשאלה אם האדם יקבל את הביקורת, והאם יש להלבינו ברבים על כך.  |
| 1197 | הלכות תוכחה  | "לפני עיוור לא תתן מכשול" |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר להזמין אדם חילוני לבית הכנסת בשבת כדי להשתתף בתפילה, למרות שהוא כנראה יגיע לשם ברכבו? השיעור עוסק בבחינת השאלה הזו מצד איסור "לפני עיוור": האם מקרה זה נחשב ל"תרי עברי דנהרא" ואסור, או שמא הדבר מותר?  |
| 1198 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | חינוך למצוות |
הרב בנימין תבורי  | מאמר זה סוקר את השאלות השונות הנוגעות לחובת חינוך ההורים את ילדיהם למצוות: מהו מקור הדין, האם גם האמא חייבת בכך, האם האב חייב בחינוך ביתו למצוות ובאילו, מהי סיבת החיוב - להרגילם לקיים מצוות כשיגדלו, או שמא זו חובה נפרדת.  |
| 1199 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | דין חינוך במצוות |
הרב בנימין תבורי  | מהי ההגדרה של מצוַת החינוך? על מי מוטלת מצווה זו? מהו "חינוך" בהקשר זה?  |
| 1200 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | האב חייב בבנו ללמדו תורה |
הרב משה טרגין  | האם קיימת חובה מיוחדת על האב ללמד את בנו תורה, או שמא זהו חלק מהמצווה הכללית ללמד את התורה לתלמידים?  |
| 1201 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | עקיפת סמכות ותיקון הוראות בהלכה |
דוד טי  | הבעייתיות במצב של עקיפת סמכות ברורה ומוכרת לנו מתחומים שונים: צבא, עבודה ועוד; אך כיצד יש להתייחס אליה בנוגע לבעיות הלכתיות? מאמר זה דן בכך ומביא מחלוקת ראשונים בכך - האם אדם ששאל חכם, וזה אסר לו, יכול לשאול חכם אחר כדי שיתיר לו, וכן האם מותר לחכם לפסוק בדין זה. מאמר זה דן באפשרות לקשר דין זה לדין "שויא אנפשיה חתיכא דאיסורא" - על פי ההבנות השונות שיש בדין זה.  |
| 1202 | הלכות חינוך ותלמוד תורה  | הפקת רווחים כספיים ואישיים מעיסוק בתורה |
הרב שמואל דביר  | האם מותר לאדם ללמוד תורה על מנת להפיק מכך רווח כספי בצורה זו או אחרת? מאמר זה מביא את המקורות השונים העוסקים בשאלה זו, ומגיע אף למסקנות מעשיות.  |
| 1203 | הלכות צדקה  | חובת הפרשת מעשר כספים ממשכורת צבאית |
הרב שלמה לוי  | האם חייל חייב להפריש מעשר כספים ממשכורתו הצבאית? מאמר זה דן ביסוד חיוב מעשר כספים - אם כחלק מחובת מצוות צדקה, או כמצווה נפרדת, וכן בשאלה מתי חל חיוב זה, והאם הוא חל על משכורתו הצבאית של החייל. בסופו מביא מאמר זה גם פסיקה מעשית בשאלה הנ"ל.  |
| 1204 | הלכות צדקה  | מצות צדקה |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | מהו מקור חובת נתינת צדקה? האם זו מצווה בפני עצמה או שזו חלק ממצוות גמילות חסדים? מאמר זה מבאר את שני צדדי הספק, ומביא מספר נפקא מינות לכך.  |
| 1205 | הלכות צדקה  | מצות צדקה |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | הרמב"ם במצוות צדקה מביא כמקור את הפסוקים בפרשת ראה ובפרשת בהר. אך ניתן למצוא מספר הבדלים בין שתי פרשיות אלו. מאמר זה, השני בסדרה, מבאר את ההבדלים השונים בין הפרשיות - בין חיובים ספציפיים לבין חיובים כלליים במצוות צדקה, ואף מבין כי הן משלימות אחת את השניה.  |
| 1206 | הלכות מילה  | מציצה בברית מילה - חלק א' |
אלדד זמיר  | מהו מקורו של חיוב המציצה בברית המילה? מאמר זה מביא את המקורות השונים למציצה, ואת השתלשלות הדיון ההלכתי בפולמוס הגדול לפני כ- 150 שנה על המציצה. הוא מביא שתי סיבות אפשריות למציצה: דאגה לשלומו של התינוק, וחלק ממעשה המילה.  |
| 1207 | הלכות מילה  | מציצה בברית מילה - חלק ב' |
אלדד זמיר  | בחלקו השני של המאמר הוא מבאר את הדיון ההלכתי - מעשי שהיה בין גדולי האחרונים בדור האחרון לגבי המציצה, שכלל - יצאו כנגד גופים שונים שרצו לבטל ולאסור את המציצה מסיבות שונות.  |
| 1208 | הלכות מילה  | מילה ע"י שליח |
הרב יעקב מדן  | האם האב יוצא ידי חובתו במילה ע"י מוהל? השיעור עוסק בשאלה זו ובשאלות העומדות ביסודה: מהי הגדרת המצווה - חיתוך הערלה או שהאדם יהיה מהול? מהי זיקת האב למצווה - אחריות האב על בנו, או המצווה היא בגופו של האב? האם שייכת שליחות במצוות שבגופו?   |
| 1209 | הלכות עבדים  | "כי לי בני ישראל עבדים" |
הרב בנימין תבורי  | מדוע אסור לאדם למכור את עצמו לעבד? מדוע רוצעים את אוזנו של עבד שאינו רוצה להשתחרר אחרי שש שנים? כיצד יכול אדם להשכיר את עצמו לפועל או לקבלן - והלא הוא משועבד רק לקב"ה?  |
| 1210 | הלכות כתיבת סת"ם  | מצות כתיבת ספר תורה |
אוריאל לוסטיג  | מוני המצוות מנו מצווה מיוחדת לכתוב ספר תורה. מהו גדרה של מצווה זו? האם היא נוהגת גם בימינו?  |
| 1211 | הלכות כתיבת סת"ם  | מכירת ספרי קודש |
הרב שמואל דוד  | האם מותר לאדם למכור ספרי קודש שברשותו? מאמר זה דן בשאלה זו על היבטיה השונים - איסור למכור ספר תורה, והיחס בין ספר תורה לספרי קודש אחרים, ואף מגיע בסופו למסקנה פסיקתית - הלכה למעשה.  |
| 1212 | הלכות כתיבת סת"ם  | בעניין חק תוכות ותיקון האותיות - חלק א |
הרב משה טרגין  | הגמרא כותבת כי 'חק תוכות' פסול. מדובר על מצב שחוקקים את הדיו שמסביב לאות, עד שנותרת האות בלבד. בטעם האיסור מביא מאמר זה שתי גישות: כתיבה פסולה, אינו נחשב כלל כתיבה. כמו כן מביא מאמר זה נפקא מינות שונות בין שני הסברים אלו.  |
| 1213 | הלכות כתיבת סת"ם  | בעניין חק תוכות ותיקון האותיות - חלק ב |
הרב משה טרגין  | בחלקו השני של מאמר זה הוא דן בנפקא מינות נוספות הנובעות מהמחלוקת שהובאה לעיל - מהי הבעיה ב'חק תוכות', תוך עיון בדברי הראשונים והאחרונים.  |
| 1214 | הלכות קבורה ואבילות  | חיוב קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש |
הרב בנימין תבורי  | מהו אופי הקריעה על ירושלים, על ערי יהודה ועל מקום המקדש? האם חובת הקריעה נוהגת גם בימינו?  |
| 1215 | הלכות קבורה ואבילות  | אבל אם |
הרב יהודה שביב  | הרמב"ם בהלכות אבל מביא את סדר הקרובים עליהם יש להתאבל, ובראש הרשימה מופיעה האם - בניגוד לסדר המופיע בפסוקים בפרשת אמור. מאמר זה מביא נימוקים שונים לשינוי בדברי הרמב"ם מדברי הפסוקים.  |
| 1216 | הלכות קבורה ואבילות  | קריעה על ירושלים ועל מקום המקדש בזמן הזה - חלק א |
יצחק ברט  | האם קיימת כיום חובת קריעה לאדם הרואה את ירושלים ואת מקום המקדש? מאמר זה מבאר את עניינה של חובת הקריעה ואת טעמיה השונים, ועל פיהם הוא דן בשאלה האם בזמן הזה עדיין קיימת חובה זו על כל הרואה את ירושלים ומקום המקדש.  |
| 1217 | הלכות קבורה ואבילות  | קריעה על ירושלים ועל מקום המקדש בזמן הזה - חלק ב |
יצחק ברט  | בחלקו השני של המאמר הוא דן בפרטי חובת הקריעה - היכן בירושלים יש לקרוע, ימים מסויימים שאין קורעים בהם ומה דינו של תושב ירושלים שנמצא בה יום יום.  |
| 1218 | הלכות קבורה ואבילות  | טיסת כוהנים מעל קברים |
הרב דני וולף  | האם מותר לכהנים לטוס במטוס שמסלולו עובר מעל בית קברות? מאמר זה מפרט את הבעיות השונות הכרוכות בנידון, את השיקולים ההלכתיים השונים, ואת הפתרונות ההלכתיים - אם הם אפשריים במצב זה.  |
הלכה אבן העזר
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1219 | הלכות אישות וצניעות  | חובת מחיצה בבית הכנסת ובשמחות |
הרב צבי יניר  | מהי החובה על מחיצה בבית הכנסת ובשמחות? מאמר זה סוקר את השתלשלות הפסיקה בנושא מן המשנה והגמרא ועד לאחרוני פוסקי זמנינו. הוא תולה את דיני המחיצה בשאלה מהי מטרת המחיצה - מניעת הסתכלות, או מניעת התערבות. אם נכריע בשאלה זו נוכל גם להכריע בשאלות אחרות בתחום.  |
| 1220 | הלכות אישות וצניעות  | הגדרת איסור ייחוד |
הרב ברוך גיגי  | מהם גדרי איסור ייחוד? האם החשש שמא יבואו לדבר עברה, או שיש מציאות ספציפית שנאסרה? מאמר זה דן בשאלות אלו ובדינים השונים הנוגעים להלכות ייחוד, על מנת להבין את יסוד האיסור.  |
| 1221 | הלכות פרייה ורבייה  | אם פונדקאית - רצוי או מצוי? |
הרב צבי יניר  | הרפואה המודרנית העמידה בפני עולם התורה בעיות חדשות הדורשות התייחסות ייחודית. אחת מן הבעיות היא 'אם פונדקאית'. מאמר זה סוקר בקצרה את הבעיות ההלכתיות הנוגעות בכך, ודן בשאלה המוסרית-ערכית, האם נכון וראוי לתמוך במציאות של 'אם פונדקאית'.  |
| 1222 | הלכות קידושין  | דעת האישה בקידושין |
הרב דניאל וולף  | האם דעת האישה הנדרשת במעשה הקידושין זהה ל'דעת מקנה' כבכל דיני קניינים, או שזהו דין נפרד הקשור לדיני אישות? מאמר זה דן בשאלה זו ועל פי החקירה שהעלנו מנסה להבין את שיטת רש"י בעניין.  |
| 1223 | הלכות קידושין  | אמירת ברכת חתנים על ידי נשים |
הרב שלמה לוי  | האם אשה יכולה לברך ברכת חתנים? מאמר זה בוחן את הצדדים השונים בשאלה זו - האם זו חובת הבעל, חובת הציבור או חובת האשה, והאם אשה יכולה לקיים חובה זו. כמו כן ניתן לדון כאן בשיקול של המנהג המקובל - האם נכון וראוי לשנותו מבחינת ענייני צניעות וחדשנות מודרנית.  |
הלכה חושן משפט
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1224 | הלכות דיינים  | התדיינות בערכאות וסמכויות השיפוט |
הרב שלמה לוי  | מהגמרא ומהפוסקים משתמע שיש איסור להביא עניינים משפטיים לפני ערכאות של עובדי כוכבים. מהו טעם האיסור? מה מעמדם של בתי המשפט היום? האם מותר לנתבע בבית משפט להגן על עצמו? ומה יעשה תובע כאשר הנתבע אינו מוכן לפנות לבית דין רבני?  |
| 1225 | הלכות דיינים  | מינוי אשה לתפקיד ציבורי |
הרב תבורי  | האם מותר - הלכתית- למנות אשה לתפקיד ציבורי? מאמר זה סוקר את השיקולים השונים שיש לשקול כדי להכריע בשאלה זו, עפ"י המקורות השונים: האם נאסר על אשה להתמנות למלכות ולתפקידים אחרים, האם הדבר נכון גם כאשר היא תבצע את התפקיד יותר טוב מגברים אחרים והאם קבלת הציבור עליהם מועילה לכך.  |
| 1226 | הלכות דיינים  | חידוש הסמיכה |
הרב יוסף צבי רימון  | במשך השנים היו מספר ניסיונות לחדש את הסמיכה בעם ישראל, ובכך לחדש את פעילות הסנהדרין. נסיונות אלו לא צלחו, ומאמר זה מבאר את הגישות השונות בעד ונגד חידוש הסמיכה - דיון שמתרכז בעיקר בהבנת שיטת הרמב"ם בנושא.  |
| 1227 | הלכות הלוואה ופרעונה  | מכירה בתשלומים |
הרב דני וולף  | האם מותר למכור ולקנות חפץ כלשהו אם מחירו באשראי גבוה יותר מן התשלום המקורי, או אם יש הנחה על תשלום במזומן, ואם משלם בתשלומים - ישלם יותר? שאלה זו אינה נוגעת להלכות ריבית, ששייכת רק להלוואות, אלא להלכות מקח וממכר, וכלולה באיסור "אגר נטר". בהבנת האיסור ומפרטים הכלולים בו עוסק מאמר זה ומבאר כיצד בימינו, ברכישת שירותים או חפצים מסויימים אפשר לשלם בצורות השונות, וכיצד הדבר כרוך באיסור.  |
| 1228 | הלכות הלוואה ופרעונה  | ריבית בעידן המודרני |
הרב דני וולף  | מהי ריבית? מדוע נושא הריבית הוא בעייתי במיוחד במציאות המודרנית? השיעור עוסק בהיתר הנקרא 'היתר עסקה' ובבעיות העולות מהיתר זה. נוסף על כך, עוסק השיעור בפתרון נוסף לבעיית הריבית על ידי הגדרת התשלום הנוסף כקנס.  |
| 1229 | הלכות שמיטת כספים  | שמיטת כספים |
הרב יוסף צבי רימון  | האם מצוות שמיטת כספים נוהגת גם בימינו? מאמר זה דן בשאלה זו ומבאר את יסוד הדין והשלכותיו לגבי חסכונות בבנק והלוואות פרטיות, כן הוא דן בהיתר הפרוזבול כיצד עליו להיכתב, ואיך הוא פועל.  |
| 1230 | הלכות שמיטת כספים  | פרוזבול |
הרב שלמה לוי  | מאמר זה מבאר בהרחבה את עניינו של הפרוזבול - כיצד הוא פועל, מסירתו לדיינים, מה בדיוק כתוב בו, מיהם הדיינים, ועוד.  |
| 1231 | הלכות שמיטת כספים  | "ועבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב, ז) - עיון בשמיטת כספים |
הרב אשר מאיר  | מהו הקשר הרעיוני בין מצוות שמיטת כספים לבין מצוות השמיטה והיובל? מאמר זה מבאר את מצוות שמיטת כספים ואת הקשרים השונים בינה לבין השמיטה: קשרים כלכליים, מחשבתיים, חברתיים, ורוחניים.  |
| 1232 | הלכות מקח וממכר  | דעת וכוונה בקניין |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | ידוע כי בקניין דרושים שני מרכיבים: דעת ומעשה. אך האם יכול להיות קניין ללא אחד מן המרכיבים? מאמר זה דן באפשרות זו, ומחלק בין דעת לבין כוונה, וכך מסביר את שיטות הראשונים השונות בעניין הצורך בדעת בקניינים השונים.  |
| 1233 | הלכות מקח וממכר  | "והארץ לא תימכר לצמיתות" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | האם יש כיום איסור למכור קרקעות בארץ ישראל? מאמר זה מביא את הגישות השונות בקשר להבנת הפסוק שבכותרת, ואת משמעותן להלכה.  |
| 1234 | הלכות מקח וממכר  | בעניין דין אסמכתא בכרטיס מפעל הפיס |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר לאדם לרכוש כרטיס הגרלה, או שמא האדם חושב שהוא ודאי יזכה, ולכן יש בכך משום אסמכתא?  |
| 1235 | הלכות מקח וממכר  | יורד לתוך אומנותו של חבירו |
הרב שלמה לוי  | עד היכן מגיע גבולו של האיסור לירד לתוך אומנותו של חבירו? האם ההלכה אוסרת על תחרות עסקית?  |
| 1236 | הלכות מקח וממכר  | מחוסרי אמנה |
הרב שלמה לוי  | הגמרא כותבת שאדם שהבטיח דבר ולא קיים - נחשב "מחוסר אמנה". מהן ההשלכות של הגדרה זו? האם מותר לאדם לחזור בו מדיבורו?  |
| 1237 | הלכות אונאה ומקח טעות  | דיני אונאה |
הרב שלמה לוי  | מהי ההגדרה של איסור אונאה? איזה מחיר נחשב למחיר מופקע? מה דינו של מוכר שגבה מחיר מופקע - האם המקח מתבטל, או שהוא צריך רק להחזיר את סכום האונאה?  |
| 1238 | הלכות אונאה ומקח טעות  | אונאת דברים |
הרב ברוך גיגי  | מהי אונאת דברים? מהו יסוד האיסור? מה הקשר בין אונאת דברים לבין אונאת ממון? מה היחס בין אונאת דברים לבין הלאו של "לפני עיוור" ולאיסור "גניבת דעת", ובין האיסור הכללי לבין האיסור המיוחד לגרים?  |
| 1239 | הלכות מעשר כספים  | חובת הפרשת מעשר כספים ממשכורת צבאית |
הרב שלמה לוי  | האם חייל חייב להפריש מעשר כספים ממשכורתו הצבאית? מאמר זה דן ביסוד חיוב מעשר כספים - אם כחלק מחובת מצוות צדקה, או כמצווה נפרדת, וכן בשאלה מתי חל חיוב זה, והאם הוא חל על משכורתו הצבאית של החייל. בסופו מביא מאמר זה גם פסיקה מעשית בשאלה הנ"ל.  |
| 1240 | הלכות נזקי שכנים  | נזקי שכנים |
הרב שלמה לוי  | האם יש הבדל בין נזק עקיף לבין נזק ישיר? האם אדם יכול למחול לשכנו על דברים מסויימים? מהי "חזקת תשמישין" ומה הקשר בינה לבין היזק ראייה? מהו מעמדו של החוק העירוני במסגרת ההלכה?  |
| 1241 | הלכות נזקי ממון  | יורד לתוך אומנותו של חבירו |
הרב שלמה לוי  | עד היכן מגיע גבולו של האיסור לירד לתוך אומנותו של חבירו? האם ההלכה אוסרת על תחרות עסקית?  |
| 1242 | הלכות נזקי ממון  | חיוב תשלומים בהפסד המכוסה בפוליסת ביטוח |
הרב אליקים קרומביין  | אדם ששאל רכב מחבירו וגרם לו נזק, האם חייב המזיק לשלם לבעל הרכב את הנזק למרות שהלז יפוצה על ידי חברת הביטוח שלו? מאמר זה עוסק בדיון זה, ומביא את המקורות השונים העוסקים בכך, ואת הדיונים בראשונים ובאחרונים שדנו כבר בשאלה זו.  |
| 1243 | הלכות נזקי ממון  | קים ליה בדרבה מיניה |
אופיר סעדון  | דין קים ליה בדרבה מיניה הינו דין מחודש, הדורש הסבר. מאמר זה מנסה לתת סברה לדין זה - הפוטר את החייב מיתה מלשלם על הנזק שעשה לחבירו. הוא מבחין בין שתי מערכות משפט שונות - הא-להית והארצית, אשר התורה מעדיפה את הראשונה על פני השניה, ולכן פוטרת את הנהרג מלשלם - הסבר שאינו עומד למבחן בבתי משפט בני זמנינו, שאינם מבוססים על יסודות אמונה בקב"ה - שופט כל הארץ.  |
| 1244 | הלכות נזקי ממון  | איסור מזיק ממון חבירו |
הרב מיכאל רוזנצוייג  | השיעור עוסק בשאלת האיסור להזיק לזולת: האם קיים איסור שכזה? מה המקור לאיסור זה? מה היחס בין האיסור לבין חובת התשלום? האם ניתן לחלק בין הנזקים השונים ולומר שרק בחלק מהם קיים איסור?  |
| 1245 | הלכות חובל בחבירו  | בעניין קנאים פוגעים בו ודין רודף |
הרב יאיר קאהן  | האם לזמרי מותר להרוג את פנחס קודם שזה בא להורגו? מאמר זה מפרט את דיני רודף וקנאי - והיחס ביניהם, ומחדש כי ישנם שני דינים בדין רודף: "הבא להורגך השכם להורגו", ו"אלו שמצילין אותם בנפשם", ומכך נובעים ההלכות השונות בדיני רודף.  |
| 1246 | הלכות חובל בחבירו  | איסור מזיק ממון חבירו |
הרב מיכאל רוזנצוייג  | השיעור עוסק בשאלת האיסור להזיק לזולת: האם קיים איסור שכזה? מה המקור לאיסור זה? מה היחס בין האיסור לבין חובת התשלום? האם ניתן לחלק בין הנזקים השונים ולומר שרק בחלק מהם קיים איסור?  |
הלכה נושאים שונים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1247 | ערבות, כפייה ותוכחה  | בעניין "הוכח תוכיח את עמיתך" |
הרב אהרן ליכטשטיין  | מהם גדרי מצוות תוכחה? על אלו עברות יש להוכיח? כיצד יש להוכיח? מהי מטרת התוכחה? על שאלות אלו עונה מאמר זה, המבאר את גדריה של מצוות התוכחה, ומעמיד את השאלות השונות בצילה של השאלה מהי מטרת התוכחה: לתקן את מעשי החוטא, להבהיר לו מהי האמת, או להבהיר ברבים מהו הדבר הנכון לעשותו.  |
| 1248 | ערבות, כפייה ותוכחה  | מצות תוכחה |
הרב יאיר קאהן  | גם מאמר זה עוסק בגדרי מצוות התוכחה, ומתמקד בשיטות האחרונים השונות לגבי תוכחה - הלכה למעשה, בהתחשב בשאלה אם האדם יקבל את הביקורת, והאם יש להלבינו ברבים על כך.  |
| 1249 | ערבות, כפייה ותוכחה  | חובת הערבות - עד היכן? |
הרב ברוך גיגי  | עד היכן מגיעה חובת הערבות? דיון בשאלה זו באמצעות החקירה, האם מותר לאדם לעבור איסור קל כדי למנוע מחבירו לעבור איסור חמור.  |
| 1250 | ערבות, כפייה ותוכחה  | על גבולותיה של חובת הערבות |
הרב ברוך גיגי  | "כל ישראל ערבים זה לזה" - משמעות הביטוי הזה היא שלכל אדם מישראל יש אחריות מסוימת כלפי קיום המצוות של זולתו. מהו המקור לערבות זו? האם הערבות חלה גם על מעשים הנעשים בסתר? מה הדין כאשר אדם צריך לעבור עבירה קלה כדי שחבירו לא יעבור עבירה חמורה?  |
| 1251 | ערבות, כפייה ותוכחה  | כפייה על המצוות |
הרב יהודה שביב  | כיצד אפשר לכפות על קיום המצוות, והרי מצוות צריכות כוונה? מאמר זה מפרט את דיני כפיה על המצוות על כל המשמעויות של דין זה: כפיה בממון או בגוף, כפיה במצוות בנ"א לחבירו ובנ"א למקום, מצוות הדורשות כוונה, ועוד. כן ניתן לראות מדין זה גם משמעויות מחשבתיות רבות בהקשר של ערבות הדדית בין כל חלקי עם ישראל.  |
| 1252 | ערבות, כפייה ותוכחה  | מצוַת התוכחה (ח"א) |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מצוַת התוכחה היא מצווה שבין אדם למקום או מצווה שבין אדם לחבירו? משאלה יסודית זו נובעות כמה שאלות חשובות: האם חובת ההוכחה חלה על כל חטא, או רק כאשר החטא מופנה כלפי המוכיח? מתי חייב האדם להוכיח? על אילו עבירות צריך להוכיח? מתי רצוי ומתי לא רצוי להוכיח?  |
| 1253 | ואהבת לרעך כמוך  | מצוַת ואהבת לרעך כמוך |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | מהי ההגדרה של רֵע בנוגע למצוַת האהבה? כיצד מתיישבת מצווה זו עם החובה לשנוא אדם מישראל החוטא בחטאים חמורים? מה משמעות המושג 'אחיך במצוות' ומתי הגדרה זו פוקעת? מה היקף הדין של 'חייך קודמין לחיי חברך'?  |
| 1254 | ואהבת לרעך כמוך  | "לא תקום ולא תטור" |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | מה ההגדרה של איסורי הנקימה והנטירה? האם אדם העובר על איסור נקימה עובר גם על איסור נטירה? האם מוקד האיסור הוא במחשבת הלב, או במעשים הנובעים מכך? האם הנקימה פסולה בכל מקרה, או שיש מצבים שבהם היא מותרת ואף רצויה?  |
| 1255 | ואהבת לרעך כמוך  | "לפני עיוור לא תתן מכשול" |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר להזמין אדם חילוני לבית הכנסת בשבת כדי להשתתף בתפילה, למרות שהוא כנראה יגיע לשם ברכבו? השיעור עוסק בבחינת השאלה הזו מצד איסור "לפני עיוור": האם מקרה זה נחשב ל"תרי עברי דנהרא" ואסור, או שמא הדבר מותר?  |
| 1256 | יישוב ארץ ישראל  | מצות יישוב ארץ ישראל בימינו |
הרב יוסף-צבי רימון  | האם מצות יישוב ארץ ישראל נוהגת גם בימינו?  |
| 1257 | יישוב ארץ ישראל  | יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר לאדם לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ? מאמר זה מבאר את איסור היציאה לפי השיטות השונות, וכן את מתיריו השונים על פי הגמרות, הראשונים והפוסקים השונים.  |
| 1258 | יישוב ארץ ישראל  | "והארץ לא תימכר לצמיתות" |
הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א  | האם יש כיום איסור למכור קרקעות בארץ ישראל? מאמר זה מביא את הגישות השונות בקשר להבנת הפסוק שבכותרת, ואת משמעותן להלכה.  |
| 1259 | שלטון ומלכות  | התדיינות בערכאות וסמכויות השיפוט |
הרב שלמה לוי  | מהגמרא ומהפוסקים משתמע שיש איסור להביא עניינים משפטיים לפני ערכאות של עובדי כוכבים. מהו טעם האיסור? מה מעמדם של בתי המשפט היום? האם מותר לנתבע בבית משפט להגן על עצמו? ומה יעשה תובע כאשר הנתבע אינו מוכן לפנות לבית דין רבני?  |
| 1260 | שלטון ומלכות  | מלכות ישראל ומלכות בית דוד |
הרב בנימין תבורי  | האם ניתן למנות מלך על ישראל שאינו מצאצאי בית דוד? מאמר זה מפרט את המקורות השונים בענין, ואת דברי האחרונים, עד אחרוני זמנינו, שהבינו כי יש אפשרות כזאת - אך עם מגבלות מסויימות.  |
| 1261 | שלטון ומלכות  | מקרב אחיך תשים עליך מלך |
הרב יהודה עמיטל  | האם מלך ישראל יכול להיות מישהו שאינו יהודי? מאמר זה עוסק בשאלה זו, ומסביר לפי הדעות השונות את מלכות הורדוס ואת מלכות החשמונאים - המבהירים ביתר חדות את הנתונים הנדרשים ממלך בישראל.  |
| 1262 | שלטון ומלכות  | סמכויות השלטון וחובת הציות - גבולות ומגבלות - חלק א' |
הרב יהודה שביב  | האם ישנו גבול לציות לשלטון ולרשויות החוק במדינה? מאמר זה דן בשאלה זו על יסוד סוגיות שונות בנביאים - מתקופת יהושע בן נון, שאול, דוד ושלמה.  |
| 1263 | שלטון ומלכות  | סמכויות השלטון וחובת הציות - גבולות ומגבלות - חלק ב' |
הרב יהודה שביב  | מה קורה כאשר צו המלכות מנוגד למצוות ה'? חלקו השני של מאמר זה דן במקרים אלו, ומביא את שיטות הראשונים השונות בנידון.  |
| 1264 | שלטון ומלכות  | סמכויות השלטון וחובת הציות - גבולות ומגבלות - חלק ג' |
הרב יהודה שביב  | האם לממשלה בישראל יש דין של מלכות לכל דבר? חלקו השלישי של המאמר דן בשאלה זו, על פי דברי גדולי אחרוני זמנינו, ומביא אפשרות לחלק בין עת מלחמה לעת שלום לעניין זה.  |
| 1265 | היחס לחילונים  | אירגון פעילות חינוכית שעשויה לגרום לחילול שבת |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם ניתן לארגן פעילות חינוכית בשבת לאנשים שאינם שומרים שבת, וברור כי יחללוה? מאמר זה מבאר את הבעיות הכרוכות בכך - לפני עיוור, הוכח תוכיח, מסייע בידי עוברי עברה. הוא מביא את תשובות האחרונים השונים שעסקו בכך ומגיע לפסיקת הלכה מעשית.  |
| 1266 | היחס לחילונים  | בדבר צירוף מחלל שבת בפרהסיה למנין עשרה |
הרב יהודה עמיטל  | בעיית צירוף מחללי שבת למניין קיימת עוד מקדמת דנא, ושב ועלה בדורות האחרונים. מאמר זה, שנכתב כתשובה לחיילים פורש את היריעה לגבי נושא זה, ומביא אף פסיקת הלכה למעשה, בהתייחסות כלפי מחללי שבת בדורנו - שהם כתינוק שנשבה.  |
| 1267 | היחס לחילונים  | "לפני עיוור לא תתן מכשול" |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר להזמין אדם חילוני לבית הכנסת בשבת כדי להשתתף בתפילה, למרות שהוא כנראה יגיע לשם ברכבו? השיעור עוסק בבחינת השאלה הזו מצד איסור "לפני עיוור": האם מקרה זה נחשב ל"תרי עברי דנהרא" ואסור, או שמא הדבר מותר?  |
| 1268 | פדיון שבויים  | בירורים בהלכות פדיון שבויים |
הרב יהודה שביב  | הגמרא קובעת: "אין פודין את השבויים ביותר מכדי דמיהן". בטעם דין זה מובאים שתי סיבות - אין דורשין להפוך את הציבור לעני בשביל כך, כדי שלא יבואו הגויים ויישבו עוד ועוד, כדי להשיג 'כסף קל'. מאמר זה מבאר את שתי הסיבות הנ"ל ואת הנפקא מינות השונות ביניהן.  |
| 1269 | "ברוב עם הדרת מלך"  | "ברב עם הדרת מלך"- חלק א' |
שמואל שפירא  | באילו מצבים אנו נדרשים לדין של 'ברוב עם הדרת מלך'? מאמר זה דן ביסודות דין זה, ומחלק בין סוגי מצוות שונים, וכן דן בשאלה האם חיוב זה של 'רוב עם' הוא חיוב נפרד או הידור במצווה כאשר היא מתקיימת על ידי רבים.  |
| 1270 | "ברוב עם הדרת מלך"  | "ברב עם הדרת מלך"- חלק ב' |
שמואל שפירא  | חלקו השני של המאמר דן בחלוקה בין מצוות בעלות אופי ציבורי, לבין מצוות שאינן כאלו - לגבי דין 'ברוב עם הדרת מלך' לגביהן, וכן מביא את שיטת הרמב"ם בנושא - שמזכיר את הדין הזה רק לגבי מצוות ביכורים, שכאשר תתקיים במיעוט - תיפגם.  |
| 1271 | מלחמות ישראל  | מבצע חומת מגן - הנחיות הלכתיות |
הרב יוסף-צבי רימון  | מאמר זה מביא תשובות שענה הרב לחיילים במהלך מבצע חומת מגן, הכוללים את המקורות השונים, את פסיקת ההלכה וכן גם פתרונות מעשיים.  |
| 1272 | עדוֹת ישראל  | חג הסיגד (חג ההשתחוויה) |
שרון שלום  | מהו חג הסיגד? מאמר מרתק זה פורש בפנינו את התרבות של בני שבט דן - יהודי אתיופיה, שחגגו חג מיוחד זה. שאר עם ישראל אמנם לא זכו לחגוג אותו, אך הרעיון אותו הוא בא לבטא נכון לכל עדות ותפוצות ישראל.  |
| 1273 | הר הבית  | עלייה להר הבית בימינו |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם ניתן לעלות להר הבית בימינו? שאלה זו מתפרטת לארבעה נושאים שונים: זיהוי האזורים השונים של המקדש (קודש הקדשים, ההיכל והעזרה), גדרי מצוַת מורא מקדש (אופן העלייה המותרת), בעיית הטומאה והטהרה בעלייה להר הבית (ובפרט - נידה, בעל קרי וטבול יום), והאם קדושת הר הבית חלה גם כשבית המקדש חרב (האם קדושה ראשונה וקדושה שנייה קדשו לשעתן, או גם לעתיד לבוא).   |
| 1274 | הר הבית  | הלכות עלייה להר הבית |
הרב יוסף צבי רימון  | השיעור עוסק בהלכות הקשורות לעלייה להר הבית. ההתמקדות היא בשני תחומים: הטבילה, והחובות הנובעות ממצוַת מורא מקדש.  |
| 1275 | עבודת יום הכיפורים  | עבודת כהן גדול ביום הכיפורים |
הרב יאיר קאהן  | אילו מעבודות יום הכיפורים היה עושה הכהן הגדול, ואילו מהן היו עושים הכהנים האחרים?  |
| 1276 | עבודת יום הכיפורים  | פרישת כוהן גדול לקראת יום הכיפורים |
הרב יעקב פרנצוס  | מהי חובת פרישת הכהן הגדול לקראת יום הכיפורים? מאמר זה מבאר את יסוד דין זה, ואת ההשלכות המעשיות שלו כלפי הכהן הגדול בשבוע שלפני יום הכיפורים.  |
| 1277 | קרבן פסח  | קרבן פסח |
איתמר אלדר  | בציווי על קרבן פסח אנו מוצאים דינים שונים המיוחדים לקרבן זה. מאמר זה מבאר את הדינים הללו, ומתוך השוואה לקרבנות אחרים - הוא מסיק כי קרבן פסח מהווה 'חטאת פנימית', אשר עקב מגבלות המציאות יש לה דינים ייחודיים.  |
| 1278 | פרה אדומה  | בשמים ממעל ועל הארץ מתחת |
הרב משה ליכטנשטיין  | מדוע נעלמה מאתנו טעמה של מצוות פרה אדומה? מאמר זה מבאר את משמעותה של מצווה זו, ואת משמעות אי-הזכרת טעמה הוא מסביר כחלק מן היחס בין החומר לרוח בעולמנו.  |
| 1279 | הלכות דעות  | מחוסרי אמנה |
הרב שלמה לוי  | הגמרא כותבת שאדם שהבטיח דבר ולא קיים - נחשב "מחוסר אמנה". מהן ההשלכות של הגדרה זו? האם מותר לאדם לחזור בו מדיבורו?  |
| 1280 | הלכות דעות  | הלכות לשון הרע ורכילות ח"א |
הרב שלמה לוי  | מה היחס בין ציווי ההלכה לבין המעשה המוסרי? מהי ההגדרה של "לשון הרע"? האם לשון הרע נאסרה רק כאשר נגרם נזק לזולת? מדוע אסור לספר לשון הרע?  |
| 1281 | הלכות דעות  | הלכות לשון הרע ורכילות ח"ב |
הרב שלמה לוי  | מהו הדין של "באפי תלתא"? כיצד העובדה שדברי הלשון הרע נאמרים בפני שלושה אנשים דוחה את האיסור?  |
| 1282 | הלכות דעות  | הלכות לשון הרע ורכילות ח"ג |
הרב שלמה לוי  | מהו איסור קבלת לשון הרע, ומדוע המקבל לשון הרע חמור יותר מהאומרו? האם מותר לסמוך על לשון הרע? האם מותר להזהיר אדם אחר על ידי לשון הרע?  |
| 1283 | פסיקת הלכה  | עקיפת סמכות ותיקון הוראות בהלכה |
דוד טי  | הבעייתיות במצב של עקיפת סמכות ברורה ומוכרת לנו מתחומים שונים: צבא, עבודה ועוד; אך כיצד יש להתייחס אליה בנוגע לבעיות הלכתיות? מאמר זה דן בכך ומביא מחלוקת ראשונים בכך - האם אדם ששאל חכם, וזה אסר לו, יכול לשאול חכם אחר כדי שיתיר לו, וכן האם מותר לחכם לפסוק בדין זה. מאמר זה דן באפשרות לקשר דין זה לדין "שויא אנפשיה חתיכא דאיסורא" - על פי ההבנות השונות שיש בדין זה.  |
| 1284 | פסיקת הלכה  | הלכה ואין מורין כן |
הרב יואל עמיטל  | השיעור עוסק בסיטואציות שונות בהן פסיקת ההלכה לא נעשית רק מתוך שיקולים הלכתיים טהורים, אלא מתוך כורח הנסיבות והמציאויות השונות.  |
| 1285 | חידוש התכלת  | חידוש התכלת |
יהודה ראק  | מהי הבעיה בזיהוי התכלת המקורית, האם יש כלל דרישה לתכלת המקורית? מאמר מקיף זה מביא את שיטות הראשונים השונות לגבי התכלת, לצד דברי החוקרים בני זמנינו, ומגיע למסקנה כי אין כיום שום סיבה שלא לחדש את קיום מצוות התכלת.  |
| 1286 | המצוות  | בעניין מכירת חמץ ומכירת הערמה במצוות ואיסורים |
הרב בנימין תבורי  | המאמר עוסק בנושא מכירת החמץ, תוך דיון כללי בנושא הערמה במכר. נראה, שיש לחלק בין הערמה שמטרתה להיפטר ממצווה לבין הערמה שמטרתה לברוח מאיסור.  |
| 1287 | המצוות  | מצוות שבין אדם לחבירו |
גד אלדד  | האם יש הבדל מהותי בין מצוות שבין אדם לחבירו לבין מצוות שבין אדם למקום? מאמר זה מציג שאלה זו ומנסה להתחקות אחר ההבדלים השונים בין שני סוגי מצוות אלו, בתחום העשיה, הברכה, המקור לציוויים, ועוד. כמו כן עוסק מאמר זה בשאלה מדוע כלל יש צורך לצוות על מצוות שבין אדם לחבירו, ומביא לכך הסברים טכניים ומחשבתיים.  |
| 1288 | המצוות  | דין קדימה במצוות |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | המאמר עוסק בקדימה במצוות כלפי רבו מול אביו, על פי המשנה בבא מציעא העוסקת בשלושה מצבים: השבת אבידה, טעינה ופריקה ופדיון שבויים.  |
| 1289 | המצוות  | המצוות שבין אדם לחבירו |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם יש משמעות מהותית להבחנה בין מצוות שבין אדם לחבירו לבין מצוות שבין אדם למקום, או שסיווג זה הוא טכני בלבד?  |
| 1290 | המצוות  | כבוד הבריות |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | השיעור עוסק במושג כבוד הבריות, המוזכר בגמרא בהקשרים שונים: השבת אבדה, היטמאות כהן, שעטנז ועוד. אילו איסורים יכול עיקרון כבוד הבריות לדחות?  |
| 1291 | ביטויים ולשון  | לארבע רוחות לכי הרוח - למשמעות הביטוי "רוח חכמים נוחה" |
הרב יהודה שביב  | אם נחפש במקורות השונים נמצא לעיתים משמעויות שונות לאותו ביטוי. מאמר זה עוסק בביטוי 'רוח חכמים נוחה' - ומראה את משמעויותיו השונות על פי ההקשרים השונים.  |
| 1292 | דיני נפשות  | בעניין מחלוקת בן פטורא ורבי עקיבא |
הרב אליקים קרומביין  | ידועה מחלוקתם של רבי עקיבא ובן פטורה על שנים שהיו מהלכים בדרך והיה מים שמספיקים רק לאחד מהם. מהו יסוד מחלוקם? מאמר זה מבאר את מחלוקתם על פי ההבנות השונות בדין 'יהרג ואל יעבור' לגבי שפיכות דמים.  |
| 1293 | דיני נפשות  | בעניין קנאים פוגעים בו ודין רודף |
הרב יאיר קאהן  | האם לזמרי מותר להרוג את פנחס קודם שזה בא להורגו? מאמר זה מפרט את דיני רודף וקנאי - והיחס ביניהם, ומחדש כי ישנם שני דינים בדין רודף: "הבא להורגך השכם להורגו", ו"אלו שמצילין אותם בנפשם", ומכך נובעים ההלכות השונות בדיני רודף.  |
| 1294 | דיני נפשות  | הגנתן של ערי המקלט |
חיימי נבון  | כיצד שהות בערי המקלט מגינה על הרוצח בשגגה מפני גואל הדם? מאמר זה מבאר כי ישנן שתי מערכות: הגנה על הרוצח מעצם שהותו בעיר, והגנה על הרוצח על ידי הגדרתו כתושב עיר המקלט. בכך מסביר מאמר זה דינים שונים הנוגעים לדין ערי המקלט, וכן את ההבדל בין ששת ערי המקלט לשאר ערי הלוויים.  |
| 1295 | תאריכים וזמנים  | בעניין חודש העיבור |
הרב בנימין תבורי  | לחודש העיבור ישנן השלכות רבות על עולמו של היהודי. מאמר זה סוקר את ההשלכות השונות וכיצד יש להתייחס לחודש זה על פי הדעות השונות בפוסקים: לגבי נדרים, אבלות, בר מצווה, קריאת מגילה, שכירות ומכר, חזקת ג' שנים, דין "ושימח את אשתו", קריאת פרשת זכור. מסקנתו של מאמר זה היא שיש לחלק בין מקומות בהם ההתייחסות היא לשנה - כמסגרת זמן נפרדת, לבין מקומות בהם ההתייחסות היא לשנה כמקבץ של י"ב חודש.  |
| 1296 | תאריכים וזמנים  | קו התאריך |
רונן כץ  | כיוון שכדור הארץ הוא כדורי, ישנה נקודה אחת המהווה 'קו תאריך': ממערב לה התאריך הוא מסויים, וממזרח לה - התאריך הוא אחר. היכן הוא קו התאריך ההלכתי? האחרונים דנו בשאלה זו, והציעו הצעות שונות. האם אפשר לקבוע שקו התאריך הוא קו התאריך האוניברסלי, ובכל זאת לשמור על מרכזיותה של ירושלים בקידוש הזמנים ובקביעתם?  |
| 1297 | זעקה ותרועה על צרות  | לזעוק ולהריע על כל צרה שתבוא |
הרב יאיר קאהן  | הרמב"ם כותב כי יש מצווה לזעוק ולהריע על כל צרה שלא תבוא על הציבור. מאמר זה דן בשיטתו ומביא את הגישות השונות ביחס למצווה זו - מה כוללת זעקה זו, על אילו צרות יש חובה לזעוק ועל אילו אין חובה כזו.  |
| 1298 | חורבן וגאולה  | חורבן וגאולה בזמן - עיון ברמב"ם |
הרב יהודה שביב  | במנין התעניות בחר הרמב"ם למנותן בסדר שונה מן המנין המוזכר בנביא במקומות השונים. לשם מה שינה הרמב"ם את סדרם? מאמר זה מבאר נקודה זו בשיטת הרמב"ם, ומסביר את הערך המוסף המחשבתי הגלום בדברי הרמב"ם.  |
| 1299 | י"ג מידות הרחמים  | "הנה אנכי כרת ברית" |
הרב יאיר קאהן  | חז"ל ראו בי"ג מידות ברית בין הקב"ה לעם ישראל. מה המשמעות של אותן 'מילות קסם' המאפשרות תשובה מחודשת בין הקב"ה לכנסת ישראל? מאמר זה מבאר את המשמעות המחשבתית שיש לאמירת י"ג מידות כמחדשת את הקשר הבלתי אמצעי שהיה בעבר בין ילוד אישה לריבונו של עולם.  |
| 1300 | המצוּוֶה ועושה  | בעניין מצווה ועושה |
הרב אליקים קרומביין  | 'גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה' - האמנם? מאמר זה מבאר את חשיבותו של המצווה ועושה, ואת הגישות המחשבתיות השונות לגבי אותם שאינם מצווים - האם טוב שיכניסו עצמם לגדר הציווי ויעשו גם הם.  |
| 1301 | יהדות ואיסלאם  | בדבר ההיתר להודות בנביא האיסלם בזמן הרמב"ם - חלק א' |
הרב שלמה ברין  | הרמב"ם באיגרת השמד - איגרת קידוש ה' - מתיר להודות בנביא האיסלם בזמנם. מאמר זה מבאר את הצדדים השונים להם צריך להתייחס בהיתר זה - הגדרת האיסלם, ודיני "יהרג ואל יעבור" השונים.  |
| 1302 | יהדות ואיסלאם  | בדבר ההיתר להודות בנביא האיסלם בזמן הרמב"ם - חלק ב' |
הרב שלמה ברין  | בחלקו השני של המאמר, הוא מבאר טעמים נוספים להיתרו של הרמב"ם להודות בנביא מוחמד - העובדה שההודאה היא דיבור בעלמא, וכן היא שקר מוסכם. נקודה נוספת שהוא מעלה היא שההיתר הוא בדיעבד, ומי שיהרג ולא יודה - זכותו גדולה (בניגוד לכל הנהרגים ואינם עוברים במקום שאין חובה ליהרג).  |
בשבתך בביתך
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1303 | ברכות ב ע"א; כא ע"א  | חיוב קריאת שמע |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה תוקף חיוב קריאת שמע - מדאורייתא או מדרבנן? מה דינו של אדם המסופק אם קרא קריאת שמע?   |
| 1304 | ירושלמי ברכות פ"א ה"א; בבלי כז ע"ב  | תפילת ערבית קודם זמנה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | התנאים נחלקו אודות סוף זמן תפילת מנחה. האם ניתן לבחור כיצד לפסוק במחלוקת זו? האם ניתן להתפלל ערבית לפני השקיעה? ומתי קורים קריאת שמע במקרה כזה?  |
| 1305 | שבת לד ע"ב  | בין השמשות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם מותר להתפלל מנחה לאחר השקיעה? מתי חל זמן "בין השמשות" ומה שיעורו? כיצד מוגדר "בין השמשות"?  |
| 1306 | ברכות י ע"ב  | אכילה לפני קריאת שמע וערבית |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם מותר לאדם המחוייב במצווה מסויימת לעשות פעולה אחרת לפני קיומה? האם צריך להפסיק עשיית פעולה (או אכילת סעודה) כדי לקיים מצווה? ומי שהתחיל לעשות מלאכה באיסור - האם עליו להפסיק לשם קיום המצווה?  |
| 1307 | ברכות ד ע"ב; ט ע"ב  | סמיכת גאולה לתפילה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה טעם דין סמיכת גאולה לתפילה? האם זהו דין בתפילה או דין בקריאת שמע? האם יש לסמוך גאולה לתפילה גם בתפילת ערבית?  |
| 1308 | ברכות ח ע"א  | שניים מקרא ואחד תרגום |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו זמן חיוב "שניים מקרא ואחד תרגום"? מהי מהותו של דין זה? האם קריאת פירוש מסויים יכולה לשמש כתחליף לתרגום?  |
| 1309 | ברכות יב ע"א  | פתח בשיכרא |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מי שכיוון לברך, וטעה ובירך נוסח לא נכון - האם יצא ידי חובת הברכה? האם כוונה שלילית או הפוכה מעכבת בברכות?  |
| 1310 | ברכות ב ע"א; ד ע"א; ח ע"ב; כז ע"א  | סוף זמן קריאת שמע של ערבית |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מתי הוא סוף זמן קריאת שמע של ערבית?  |
| 1311 | ברכות יג ע"א  | כוונה בקריאת שמע ובקיום מצוות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | איזו כוונה דרושה בקריאת שמע? איזו כוונה דרושה בכל המצוות? האם יש מצוות שבהן הכוונה אינה מעכבת? האם יש צורך לכוון על קיום מצוות דרבנן? האם ניתן להתנות על הכוונה במצוות?  |
| 1312 | ברכות יג ע"א  | שיעור קריאת שמע מן התורה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | לשיטת רוב הראשונים, שחיוב קריאת שמע הוא מדאוריתא, אילו פרשות נכללות במסגרת מצווה זו?  |
| 1313 | ברכות יד ע"א  | הלל |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מדוע אין גומרים את ההלל בראש חודש ובחול המועד של פסח? האם מצוַת קריאת ההלל היא מדאורייתא או מדרבנן? האם מותר לברך על מנהג?  |
| 1314 | ברכות טז ע"א  | העוסק במצווה פטור מן המצווה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מדוע העוסק במצווה פטור מן המצווה?  |
| 1315 | ברכות יד ע"א  | טעימה בתענית |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה ההבדל בין אכילה לבין טעימה? האם מי שטועם תבשיל חייב לברך ברכה ראשונה? האם אדם שקיבל על עצמו תענית מותר לטעום תבשיל?  |
| 1316 | ברכות כא ע"א  | ברכות התורה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו המקור והתוקף של ברכות התורה? מדוע נשים מברכות ברכות התורה, הרי הן לא נצטוו על לימוד תורה? מדוע אין צורך ללמוד תורה מייד בסמוך לברכות התורה?  |
| 1317 | ברכות כ ע"ב  | הרהור כדיבור |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו היחס בין דיבור לבין הרהור בלב? מהו היחס בין קריאה בשקט לבין הרהור? אם "הרהור כדיבור" - האם מחשבות זרות בזמן התפילה נחשבות להפסק? מה היחס בין דין "שומע כעונה" לבין "הרהור כדיבור"?  |
| 1318 | ברכות כ ע"א  | חינוך קטנים (ח"א) |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | על מי מוטלת מצוַת החינוך? מהו תוקף מצווה זו - מדאורייתא או מדרבנן? האם יש חיוב על האב להפריש את בנו מאיסורים?  |
| 1319 | ברכות כ ע"א  | חינוך קטנים (ח"ב) |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | השיעור עוסק בדינים ספציפיים של מצוַת החינוך: מצוַת והגדת לבנך (האם היא חלק ממצוַת זכירת יציאת מצרים, או מצווה עצמאית) ומצוַת הראיה ("יראה כל זכורך").  |
| 1320 | ברכות יט ע"ב  | למעמדן של מצוות דרבנן |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה תוקפן של תקנות חז"ל? האם מי שעובר על דברי חז"ל עובר על איסור דאורייתא או על איסור דרבנן? מהו היחס בין המצוות דאורייתא לבין המצוות דרבנן? מהו היקף סמכותם של חכמים?  |
| 1321 | ברכות כ ע"ב  | חיוב נשים בקידוש |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם נשים יכולות להוציא גברים בקידוש היום? מה היחס בין מצוַת התוכחה לבין מצוַת הערבות? מהו טעמה של מצוַת הקידוש? האם קיים הבדל בין קידוש הערב לבין קידוש הבוקר?   |
| 1322 | שבת כא ע"ב  | הידור במצוַת נר חנוכה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | כיצד מדליקים נרות חנוכה המהדרין מן המהדרין? האם יש צורך בהיכר למספר הימים בהדלקת הנרות? מדוע מדליקים כנגד מספר הנפשות שבבית? מהו היחס בין עיקר המצווה לבין הידור המצווה?  |
| 1323 | שבת כא ע"א  | חיללו כל השמנים |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מדוע נזקקו החשמונאים לנס? כיצד פקעה קדושת המקדש? האם היוונים טימאו את המקדש או חיללו אותו?  |
| 1324 | שבת כא ע"א  | תנו לשמש לעלות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מדוע אנו נוהגים להדליק שמש בחנוכייה? האם זהו מנהג או חובה? מדוע יש שנהגו להדליק שני שמשים? האם גם היום יש צורך בשמש? מדוע לדעת המהרי"ל, קדושת השמש גדולה מקדושת נרות החנוכה?  |
| 1325 | ברכות כא ע"א  | איזו היא עבודה שבלב? |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם חובת התפילה היא מדאורייתא או מדרבנן? מהו ההבדל בין מעשה מצווה לבין קיומה? מהו היחס בין תפילת היחיד לבין תפילת הציבור? מדוע נשים חייבות בתפילה - הרי זו מצוַת עשה שהזמן גרמא?  |
| 1326 | ברכות ז ע"ב; כא ע"ב; מז ע"ב  | ה' ניצב בעדת א-ל. |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו המקור לצורך בעשרה יהודים לאמירת כל דבר שבקדושה? האם די בעשרה נוכחים, או שצריך עשרה מתפללים? האם יש חובה להתפלל בציבור?  |
| 1327 | ברכות כא ע"א  | נדיב לב עולות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו אופייה של תפילת נדבה? מדוע המתפלל תפילת נדבה צריך לחדש בה דבר? מה דינו של מי שמסתפק אם התפלל את אחת מתפילות החובה שלו? האם גם כיום ניתן להתפלל תפילת נדבה?  |
| 1328 | ברכות טו ע"א  | ברכת המצוות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מדוע צריך לברך קודם קיום מצוות? האם הברכה היא חלק מקיום המצוה, או חובה נפרדת? מתי יש לברך - לפני קיום המצווה או אחריה? מדוע המסתפק אם קיים את המצוה צריך לחזור ולקיימה בברכה, הרי ספק ברכות להקל?   |
| 1329 | ברכות כב ע"א  | טבילת עזרא |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | ידוע לכל שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי. מה טעמה של תקנה זו? מדוע אין אנו נוהגים כך כיום למעשה? כיצד מתאר הרמב"ם את גלגולה ההיסטורי של התקנה?   |
| 1330 | ברכות כו ע"א  | תפילת תשלומין |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהי מהותה של תפילת התשלומין? האם זהו קנס, אפשרות לתיקון, או הגדרה אחרת? מדוע יש להקדים את תפילת החובה לתפילת התשלומין?  |
| 1331 | ברכות כז ע"ב  | ויפגע במקום |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו מעמדה של תפילת הערבית: האם היא רשות, מצווה או חובה?  |
| 1332 | סנהדרין מב ע"א  | ברכת הלבנה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו אופייה של מצוַת קידוש הלבנה? מהו נוסח הברכה, והאם נשים חייבות בה? כיצד ניתן ליהנות מהלבנה?  |
| 1333 | ברכות כז ע"א  | תוספת שבת |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו מקור דין תוספת שבת, ומהו אופייו? מהו היחס בין תוספת שבת לבין זמן "בין השמשות"?  |
| 1334 | מגילה ז ע"א  | "ומשלוח מנות איש לרעהו" |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | הראשונים מנמקים בשתי צורות את מצוַת משלוח מנות. האם אדם יכול למחול על משלוח המנות שלו? האם ניתן לשלוח מנות בתורת "מתנה על מנת להחזיר"? מדוע אין מברכים על מצווה זו?  |
| 1335 | ברכות מג ע"א  | שואלין ודורשין |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | "שואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם החג" - האם זוהי חובה, או מתן רשות לשנות את סדר הלימוד הקבוע? מהי ברכת האילנות? מתי מברכים אותה? האם אפשר לברך ברכת האילנות על הפרי? והאם אפשר לברך בשבת?  |
| 1336 | פסחים קח ע"א  | ארבע כוסות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו טעמה של מצוַת שתיית ארבע כוסות? מדוע דווקא ארבע? האם שתיית כל כוס היא מצווה בפני עצמה? האם ההסבה בזמן השתייה מעכבת?  |
| 1337 | ירושלמי ברכות פ"ו ה"א  | והגדת לבנך |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | דיון בכמה מדיני ליל הסדר: מדוע לא ניתקנה ברכה על מצוַת ההגדה? האם צריך להמחיז את סיפור יציאת מצרים? מדוע המצה נקראת "לחם עוני"? מדוע אין מברכים על נטילת הידיים של "רחץ"? ומדוע אין מברכים על ההלל שבסוף ההגדה?  |
| 1338 | מנחות סו ע"א  | ספירת העומר |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו אופייה של מצוַת ספירת העומר? ומהי הגדרתם של מנהגי האבלות בתקופת הספירה - האם אלו הם מנהגי אבלות, או מנהגים עצמאיים?  |
| 1339 | ברכות כז ע"ב  | כבוד ציבור וטורח ציבור |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה ההבדל בין "טרחא דציבורא" לבין "כבוד הציבור"? האם כבוד הציבור יכול לדחות איסורים דאורייתא? האם מותר לעבור לפני מתפלל העומד באחד המעברים שבבית הכנסת?  |
| 1340 | ברכות כז ע"ב  | הבדלה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו מקורו ותוקפו של חיוב ההבדלה? האם יש להבדיל על הכוס, או שדי בהבדלה בדברים?האם נשים חייבות בהבדלה? כיצד ניתן להבדיל לפני צאת השבת?  |
| 1341 | ברכות כח ע"א   | מזה בן מזה - יזה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם משרה רבנית יכולה לעבור בירושה? האם השררה הרבנים היא זכות ממונית של היורש, והוא יכול להחליט למי להעביר את המינוי, או שהיורש רק זכאי לקבל את השררה, ואינו יכול להעבירה הלאה? מדוע הדיחו את רבן גמליאל מנשיאותו?  |
| 1342 | ברכות כח ע"ב  | תפילת שמונה עשרה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם כל הברכות של תפילת העמידה הן מצווה אחת, או שכל ברכה היא מצווה בפני עצמה? מהו היחס בין תפילת העמידה לבין תפילת "הביננו", ובין שתיהן לבין 'תפילה קצרה'?  |
| 1343 | יבמות עט ע"ב  | על הגאולה ועל התמורה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהי מהותה של מצוַת הייבום - הדאגה לאלמנה או הצורך לדאוג למת?  |
| 1344 | ברכות כט ע"ב  | יעלה ויבוא |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה היחס בין ברכת "יעלה ויבוא" לבין שאר ברכות שמונה עשרה? מדוע מי ששכח "יעלה ויבוא" צריך לחזור ולהתפלל? מדוע צריך להשלים תפילת ערבית, הלא זוהי תפילת רשות בלבד?  |
| 1345 | ברכות כט ע"ב  | שתוליכנו לשלום |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | הגמרא מביאה שתי נוסחאות לתפילת הדרך: מהו היחס ביניהן? האם יש להתפלל תפילת הדרך בשעת טיסה? ומתי יש לאומרה? איזו דרך מחייבת תפילת הדרך? מהי 'סכנה' לעניין זה?  |
| 1346 | ברכות ל ע"ב  | אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | ידוע כי הכוונה בתפילה הינה חלק מהותי מהתפילה, אולם מה העיקר: אמירת המילים או הכוונה? מהי הכוונה הנדרשת? איזו כוונה מעכבת בתפילה ואיזו לא?  |
| 1347 | ברכות לג ע"ב  | הזכרת גשמים ושאילת גשמים |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם בקשת גשמים הינה חלק נפרד מהתפילה או חלק מהותי ממנה? מדוע קיים הבדל בין שאילת גשמים לבין הזכרת גשמים? האם יש דין מיוחד להזכרת גשמים בליל שבת?  |
| 1348 | ברכות לג ע"ב  | קידוש השם |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה הם גדרי קידוש השם? מתי מותר לאדם למסור את נפשו על קיום המצוות, ומתי הדבר אסור עליו? ממה נובע ההבדל בין ביצוע עבירה בצנעא לבין ביצועה בפרהסיא? האם על מנהיג ציבור ישנן הגבלות מיוחדות?  |
| 1349 | ברכות לא ע"ב  | דין 'עונג שבת' ותענית בשבת |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | כידוע, בשבת קיים מושג של 'עונג שבת'. מה משמעות מושג זה? האם זוהי מצווה? מה ההבדל בינו לבין 'כבוד שבת'? האם ייתכן מצב שבו תענית בשבת תהווה 'עונג שבת'?  |
| 1350 | ברכות לג ע"ב  | משתקין אותו |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | המשנה אומרת כי האומר 'על קן ציפור יגיעו רחמיך' – משתקין אותו. מדוע? האם הדבר מוסכם על כל האמוראים? האם קיימים טעמים למצוות, או שמא הן גזרות חסרות טעם?  |
| 1351 |   | ספיקות במצוות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | כיצד יש לנהוג כאשר נוצר ספק אם האדם מחוייב במצווה מסויימת? האם יש הבדל לעניין זה בין מצוות דאורייתא לדרבנן? מדוע 'ספיקא דאורייתא לחומרא'? האם כלל זה הוא חומרא בלבד, או כלל הנוהג מעיקר הדין?  |
| 1352 |   | מזיק בנר חנוכה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה דינו של אדם שהזיק את חבירו תוך כדי עשיית מצווה? מה קורה אם נרות חנוכה שרפו רכוש של אדם אחר? האם אפשר לחלק בין מצוות שונות? האם ניתן לפטור מלמד שהזיק את תלמידיו, מכיוון שהוא עושה זאת לצורך חינוכם?  |
| 1353 | ברכות לד ע"א  | אמצעיות אין להן סדר |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה דינו של אדם ששכח ברכה אחת מברכות תפילת העמידה? האם עליו לחזור לברכה ששכח, לאומרה במקום שנזכר או להמשיך כרגיל? האם ישנה חשיבות לסדר הברכות בתפילת שמונה-עשרה? האם תפילות השבת והמועדים ניתקנו ביחד עם תפילות ימות החול?  |
| 1354 | ברכות לד ע"א  | כל המחמיר - תבוא עליו ברכה?! |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | האם חומרות הן תמיד חיוביות, או שמא ישנם מקומות שאסור להחמיר בהם? האם מותר לאדם 'להגדיל ראש' ולעשות דברים שהוא אינו מצווה עליהם? מה יכולות להיות הבעיות בהחמרה במצוות?  |
| 1355 | ברכות לה ע"א  | מאה ברכות |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | השיעור עוסק בחיוב לברך מאה ברכות בכל יום. מהו תוקף דין זה? האם ניתן "ליצור" ברכות על מנת להשלים את המניין? כיצד פתרון זה יסתדר עם איסור ברכה שאינה צריכה?  |
| 1356 |   | ברכה על דבר איסור |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | השיעור עוסק במחלוקת הרמב"ם והראב"ד, האם ניתן לברך על דבר איסור. האם מחלוקתם עוסקת רק בברכות הנהנין, או גם בברכות המצוות? ממה נובע הפטור לדעת הרמב"ם? האם ניתן להשוות בין אכילת דבר איסור לבין אכילה ביום כיפור?  |
| 1357 | ברכות לה ע"א  | אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מהו אופיין של ברכות הנהנין? האם אלו ברכות שבח או ברכות מסוג אחר? האם חובתן היא מדאורייתא או מדרבנן? האם אופי ברכות המצוות זהה לאופי ברכות הנהנין, או שמא הן שונות זו מזו?  |
| 1358 | ברכות לה ע"ב  | שינויים בהלכה?! |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | הגמרא קובעת שאין מברכים על שמן זית מפני שהוא מזיק לבריאות. האם לאור הידוע כיום יש לשנות הלכה זו? מה הדין כאשר המציאות המוכרת לנו שונה מזו שהייתה מוכרת לחז"ל? האם עלינו להמשיך ולפסוק כנהוג, או שמא יש באפשרותנו לשנות את ההלכה?   |
| 1359 | ברכות לה ע"א  | נטע רבעי |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | השיעור עוסק באיסור ערלה ובמצוַת נטע רבעי. מהו היחס בין שתי המצוות? האם אלו מצוות נפרדות, או שמא המשך של אותה מצווה? האם מצוות אלו נוהגות גם בחו"ל?  |
| 1360 | ברכות לו ע"ב  | מה מברכים על שוקולד פרה עם עוגיות? |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | השיעור עוסק בנושא בו אנו נתקלים רבות: מה לברך על שוקולד עם חתיכות של עוגיות. במסגרת זאת עוסק השיעור בסוגיית 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן', ומציע שתי הבנות להבנת דין זה.  |
| 1361 | ברכות לה ע"ב  | לעבודה ולמלאכה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | ידוע כי התורה רואה חשיבות רבה בשילוב חיי המעשה עם לימוד התורה, אולם כיצד יש לשלב אותם? מה צריך להיות העיקר - הלימוד או המעשה? וכיצד כל זה מתחבר לבית המדרש הוירטואלי?  |
| 1362 |   | מה מברכים על סוכר? |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | השיעור עוסק בברכתם של פירות שעברו שינויים שונים מרגע קטיפתם. מה יש לברך על סוכר? האם ישנה חשיבות למטרה לשמה שתלו אותו? מה יש לברך על עוגיות הקוקוס בפסח?  |
| 1363 | ברכות לז ע"א  | ברכת מעין שלוש |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | על מה מברכים ברכת 'על המחיה'? מהו אופייה של ברכה זו? האם חיובה מדאורייתא או מדרבנן? האם אדם שבירך ברכת המזון במקום 'על המחיה' - יצא ידי חובה או לא?  |
| 1364 | ברכות לח ע"א  | לפעמים המרק הוא רק תירוץ! |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה דינם של מיצים והפרשות היוצאים מפירות וירקות? האם ברכתם כברכת הפרי או "שהכל"? מה יש לברך על המרקים השונים?  |
| 1365 | ברכות לג ע"א  | ברכה שאינה צריכה |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | ידוע חומרו של איסור ברכה שאינה צריכה, אך מהו אופי איסור זה? האם האיסור הינו מדאורייתא או מדרבנן? מה נקרא ברכה לעניין זה, ומה נכנס לגדר שלא לצורך? כיצד ניתן לתקן ברכה שאינה צריכה?  |
| 1366 |   | יין |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מה דינו של יין מבושל? האם ברכתו נשארת כפי שהייתה, או שמא היא משתנה בעקבות בישולו? מה דינם של היינות בימינו? מה דינו של הפסטור?  |
| 1367 |   | בעניין פרסומי ניסא |
אביעד ברטוב, נעם מלכי  | מדוע תלו את בני המן על עץ גבוה חמישים אמה? מה היחס בין דיני פרסום הנס לבין דיני הרחקות הנזיקין? האם יש הידור מצווה במצוַת מחיית עמלק? עיון פורימי בעונשם של בני המן.  |
גמרא פסחים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1368 | ב ע"א  | בדיקת חמץ, חיובה ותוצאותיה |
הרב ראובן טרגין  | מה המקור לחיוב בדיקת החמץ? האם חיוב זה הוא דאורייתא או דרבנן? האם חייבים לבדוק במקום שודאי אין שם חמץ? מדוע בכלל תיקנו חכמים לבדוק חמץ, למרות שמדאורייתא די בביטול חמץ?  |
| 1369 | ב ע"ב  | איסור עשיית מלאכה בערב פסח |
הרב יאיר קאהן  | מה המקור לאיסור עשיית מלאכה בערב פסח לאחר חצות? מהו אופי האיסור? האם איסור זה קיים גם בימינו? מה הדין לפני חצות היום?  |
| 1370 | ד ע"א  | נאמנות אישה |
הרב משה אברמן  | באילו מקרים אישה נאמנת בדבריה? האם הקו המפריד הוא בין דינים דאורייתא לבין דינים דרבנן? אם לא, מהו אותו גבול המפריד בין הדברים שעליהם היא נאמנת לבין אלו שלא?  |
| 1371 | ד ע"ב  | חמץ בערב פסח |
הרב בנימין תבורי  | האם יש איסור תורה על אכילת חמץ ועל השהייתו בבית בערב פסח? האם ייתכן שאיסורי "בל יראה ובל ימצא" חלים כבר בערב פסח?  |
| 1372 | ד ע"ב  | אופיו וזמן חלותו של חיוב תשביתו |
הרב מרדכי פרידמן  | האם מצוַת "תשביתו" היא ציווי על מעשה אקטיבי, או רק חובה לדאוג לכך שלא יהיה חמץ? לשאלה זו נפקא-מינות רבות. לאיזה תאריך התכוונה התורה באומרה "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם"?  |
| 1373 | ה ע"ב  | "בל ייראה ובל יימצא" - ניתוח הפסוקים |
הרב מאיר שפיגלמן  | האם איסורי "בל יֵראה" ו"בל יִמצא" הם איסור אחד או שני איסורים? מהו ההבדל ביניהם? השיעור מעיין בציוויים אלו על רקע הפרשות השונות שבהם הם נאמרו.  |
| 1374 | ו ע"א  | חמץ של הקדש |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם מותר לקבל כפיקדון בימי הפסח חמץ של הקדש? דיון זה עשוי ללמדנו על מעמדו של ההקדש. האם יש הבדל מהותי, לעניין איסור חמץ, בין חמץ של נכרי לבין חמץ של הקדש?  |
| 1375 | ו ע"א  | קבלת אחריות |
הרב עזרא ביק  | הגמרא קובעת שאדם עובר על איסורי "בל ייראה" ו"בל יימצא" על חמץ של נכרי שנמצא אצלו, אם הוא קיבל עליו אחריות. מהו יסוד האיסור - הקשר הפסיכולוגי לחמץ, או בעלות חלקית עליו? מה הדין כאשר האדם "ייחד לו בית"?  |
| 1376 | ו ע"א  | בדיקת חמץ לפני י"ד בניסן |
הרב יאיר קאהן והרב שלמה ברין  | הגמרא כותבת שאדם שיוצא מביתו בתוך שלושים יום לפני הפסח - חייב לבדוק את החמץ. האם זוהי חובה עצמאית, או נגזרת של חובת בדיקת חמץ בי"ד בניסן? מתי מתחילה חובת הבדיקה? האם י"ד בניסן נקבע כתאריך הבדיקה בשל סיבה מהותית, או רק בשל סיבות מעשיות?  |
| 1377 | ו ע"ב  | ביטול חמץ |
הרב משה טרגין  | מדברי הגמרא משמע שביטול חמץ מועיל כדי שלא לעבור על "בל ייראה" ועל "בל יימצא". כיצד הביטול מועיל - האם הביטול זהה להפקרה, אולי הוא משנה את היחס שבין האדם לבין החמץ או שמא הוא משנה את מהותו האובייקטיבית של החמץ?  |
| 1378 | ז ע"א  | נוסח ברכות |
הרב בנימין תבורי  | מתי נוסח הברכה הוא "על", ומתי משתמשים בנוסח "ל-"?  |
| 1379 | ז ע"ב  | ברכת המצוות עובר לעשייתן |
הרב אליקים קרומביין  | האם יש לברך את ברכת המצוות לפני עשייתן, או תוך כדי עשייתן? מהו היחס שבין ברכת המצווה למצווה עצמה? האם הברכה היא הקדמה למצווה, מעין מתיר למצווה, או שהיא מהווה הרחבה של המצווה עצמה? האם ניתן לברך גם אחרי קיום המצווה?  |
| 1380 | ח ע"א  | מקומות הפטורים מבדיקה |
הרב יאיר קאהן  | מהו הקריטריון לפטור מקום מסויים מבדיקת חמץ - קריטריון מעשי(מקום שלא נכנס אליו חמץ) או קריטריון מהותי? מהי רמת הבדיקה הנדרשת?  |
| 1381 | ט ע"א  | אין ספק מוציא מידי ודאי |
הרב משה ליכטנשטיין  | הגמרא דנה האם צריך לחשוש שמא הכניסה חולדה חמץ לתוך הבית לאחר בדיקתו, וקובעת כי "אין ספק מוציא מידי ודאי". מדוע אין זה ספק דרבנן רגיל? מה המשמעות של "אין ספק מוציא מידי ודאי"? האם דיני הספיקות בחמץ זהים לשאר דיני הספק?  |
| 1382 | ט ע"ב  | דין קבוע |
ד"ר משה קופל  | מקובל לחשוב שהדינים של "קבוע" ו"פריש" הם דינים ללא הסבר. מאמר זה מנסה לתת הסברים הגיוניים לדינים אלו, באמצעות ניתוח הסוגיות השונות העוסקות בהם.  |
| 1383 | ט ע"ב  | ספק בבדיקת חמץ |
הרב עזרא ביק  | השיעור עוסק במקרים השונים שהובאו בגמרא, שבהם קיים ספק האם צריך לבדוק את החמץ.  |
| 1384 | יא ע"א  | קשר עניבה |
הרב ברוך גיגי  | רבי יהודה וחכמים נחלקו בשאלה האם מותר לקשור קשר עניבה בשבת. מה פשר המחלוקת? מהי הגדרת מלאכת קושר?  |
| 1385 | יא ע"ב  | איסור חמץ בערב פסח |
הרב יאיר קאהן  | מתי מתחיל איסור החמץ מדאורייתא? מה דינו של החמץ בשעה החמישית של ערב פסח? האם יש הבדל מהותי בין האיסור לאכול חמץ בשעה השישית לבין האיסור לאוכלו בשעה החמישית?  |
| 1386 | כא ע"א  | פסחים פרק ב' דף כא ע"א |
הרב עזרא ביק  | המאמר עוסק במספר נושאים העולים בתחילת הפרק השני וקשורים לפרק הראשון של המסכת: האם אדם שנתן חמץ לבהמתו והיא הכניסה את זה לביתו עובר על "בל ייראה" ועל "בל יימצא"? האם מותר למכור חמץ לנכרי בתוך שלושים יום לפני הפסח? האם ניתן ליהנות מהחמץ בזמן שריפתו?  |
| 1387 | כא ע"ב  | איסורי הנאה |
הרב עזרא ביק  | הגמרא מביאה את דעת רבי אבהו, שכל מקום שאסרה תורה אכילה בלשון "אוכל" - נאסרה גם ההנאה. המאמר עוסק בהסבר שיטה זו, ובעיקר בשיטת הרמב"ם בנושא זה.  |
| 1388 | כא ע"ב  | איסורי הנאה חלק ב' |
הרב עזרא ביק  | הרמב"ם מקבל את דינו של רבי אבהו בכל התורה, אבל מביא לימוד מיוחד לאיסור הנאה מחמץ ומגיד הנשה.  |
| 1389 | כב ע"א  | נושאים שונים |
הרב עזרא ביק  | המאמר עוסק בכמה נושאים העולים בסוגייתנו: מכירה, קנייה והפקת רווח מאיסורי הנאה, דין "לפני עיוור" בגוי והלימוד המיוחד האוסר להשתמש בפירות ערלה לצביעה ולמאור.  |
| 1390 | כג ע"א  | איסורי הנאה חלק ג' |
הרב עזרא ביק  | המאמר עוסק בהמשך הסוגייה של איסורי הנאה, ובוחן את איסורי ההנאה לאור מחלוקתם של רבי אבהו וחזקיה.  |
| 1391 | כד ע"א  | איסורי הנאה חלק ד' |
הרב עזרא ביק  | המאמר עוסק בסוף סוגיית איסורי הנאה, ובעיקר בסוגיית "ריבוי לאווין" ובמחלוקת הרמב"ם והרמב"ן.  |
| 1392 | כה ע"א  | פיקוח נפש |
הרב עזרא ביק  | באילו מקרים האדם מצווה להיהרג ולא לעבור על המצוות? מדוע אסתר לא מסרה את נפשה על איסור גילוי עריות? האם ההיתרים של "קרקע עולם" ו"הנאת עצמם" מועילים גם בפרהסיא?  |
| 1393 | כה ע"א  | מתרפא באיסורים |
הרב עזרא ביק  | האם יש הבדל בין כפייה חיצונית לעבור על המצוות לבין מחלה שהאדם צריך להתרפא ממנה באמצעות איסור?  |
| 1394 | כה ע"ב  | הנאה הבאה לאדם בעל כורחו |
הרב עזרא ביק  | השיעור הוא מבוא לסוגיית "הנאה הבאה לאדם בעל כורחו", ועוסק במחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון אודות דבר שאינו מתכוון ובגדי "פסיק רישא".  |
| 1395 | כה ע"ב  | הנאה הבאה לאדם בעל כורחו - חלק ב' |
הרב עזרא ביק  | המאמר עוסק בסוגיית "הנאה הבאה לאדם בעל כורחו", ובחלוקה בין הנאה מכוונת לבין הנאה לא מכוונת, ובין הנאה שאפשר להימנע ממנה לבין הנאה שאי אפשר להימנע ממנה.  |
גמרא כתובות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1396 |   | בעניין כתובה דאורייתא או דרבנן |
הרב יאיר קאהן  | האם חיובה של הכתובה הוא מדאורייתא או מדרבנן? עיון בשיטות השונות, ובעיקר בשיטת הרמב"ם באמצעות חלוקה בין עקרון הכתובה לבין פרטי דיניה.  |
| 1397 | ב ע"א  | הגיע זמן ולא נישאו |
הרב יאיר קאהן  | אם הגיע הזמן שנקבע לנישואין ובני הזוג לא נישאו - הבעל חייב במזונות ארוסתו. מה קורה אם הם לא נישאו מחמת אונס? מהו אופי תשלום המזונות במקרה זה: האם זהו קנס, התחייבות או החלת חלק מחובות הבעל לאשתו? מה בדיוק חייב הבעל לשלם במקרה זה?  |
| 1398 | ב ע"ב  | אונס בגיטין |
הרב יאיר קאהן  | הגמרא מתלבטת האם יש טענת אונס בתנאֵי גיטין או לא. מהו ההיגיון בדעה ש"יש אונס בגיטין"? השיעור מציע שלוש אפשרויות: אומדנא של דעת המגרש, מעשה באונס אינו מתייחס לעושה אותו, או התנאי הוא תנאי מיוחד שאינו מתקיים באונס.  |
| 1399 | ג ע"א  | "אפקעינהו רבנן לקידושייהו" |
הרב יאיר קאהן  | השיעור עוסק ביסוד הדין של "אפקעינהו", ובשאלה כיצד יכולים חכמים לבטל קידושין דאורייתא. כמו כן, השיעור עוסק בהבדל שבין קידושי כסף לבין קידושי ביאה, ובאפשרות לטהר ממזרים באמצעות "אפקעינהו".  |
| 1400 | ג ע"ב  | "ולדרוש להו דאונס שרי" |
הרב יאיר קאהן  | השיעור עוסק בחובת מסירות הנפש בשלוש העבירות החמורות ובפרהסיא. עיקר השיעור דן בשיטת בעל המאור, שאין צורך למסור את הנפש על "הנאת עצמם".  |
| 1401 | ג ע"ב  | אבילות בשבעת ימי המשתה |
הרב יאיר קאהן  | האם מצוַת האבילות היא מדאורייתא או מדרבנן? לפי השיטה שמצווה זו דאורייתא - כיצד היא נדחית מפני שמחת החתונה? השיעור עוסק בשאלה זו, וכן בשאלה ממתי מתחילה האבילות: מרגע המיתה או מרגע הקבורה.  |
| 1402 | ה ע"ב  | מקלקל בחבורה |
הרב יאיר קאהן  | כמבוא לסוגיית עשיית חבורה בשבת, השיעור עוסק בכמה מעקרונות דיני המלאכה בשבת: דבר שאינו מתכוון, מתעסק, מלאכה שאינה צריכה לגופה ופסיק רישא.  |
| 1403 | ז ע"א  | מתוך שהותרה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך |
הרב יאיר קאהן  | מהו יסוד ההיתר של "מתוך שהותרה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך"? האם ביו"ט הותר לעשות מלאכות אוכל נפש, או נאסר לעשות מלאכות עבודה?  |
| 1404 | ז ע"א  | ברכת חתנים |
הרב יאיר קאהן  | מהי מהות הברכה שמברכים תחת החופה? האם שבע הברכות קשורות לסעודה, או שיש להן מעמד עצמאי? מהי מטרת אמירתן? מה תפקידם של ה'פנים החדשות'?  |
| 1405 | ט ע"א  | נאמנות הבעל לאסור עליו את אשתו |
הרב יאיר קאהן  | המאמר עוסק בדין "שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא". כיצד יכול האדם להחיל על עצמו איסורים חדשים? האם יש פה עדות מצומצמת, החלת נדר או נאמנות מסוג אחר? האם בית הדין חייב למנוע מהאדם לעבור על איסור כזה?  |
| 1406 | ט ע"א  | ספק ספיקא |
הרב יאיר קאהן  | מה היסוד של דין "ספק ספיקא"? האם יסוד הדין הוא רוב סטטיסטי או "רוב אפשרויות"? האם רוב רק מכריע בספקות או מברר את המציאות? מדוע לא מתייחסים בסוגייתנו לחזקת ההיתר של האישה?  |
| 1407 | י ע"ב  | מוחזקות בכתובה |
הרב יאיר קאהן  | האם לאחר הגירושין הבעל נחשב למוחזק בממון, או האישה - שבידה הכתובה - נחשבת למוחזקת? האם דיני הכתובה זהים לדיני השטרות הרגילים?  |
| 1408 | יא ע"א  | גר קטן |
הרב יאיר קאהן  | כיצד ניתן לגייר קטנים? כיצד ניתן להשתמש בעיקרון של 'זכין לאדם שלא בפניו'? האם יש משמעות לגרות בלי קבלת עול מצוות? האם הקטן הוא גר מדאורייתא או רק מדרבנן?  |
| 1409 | יא ע"ב  | כתובת מנה ומאתיים |
הרב יאיר קאהן  | חכמים תיקנו שבתולה - כתובתה מאתיים, ובעולה - כתובתה מנה. מהי הגדרת בתולה? האם הקריטריון הוא פיזי או אישותי? מדוע הבחינו כך חכמים בין בתולה לבין בעולה?  |
| 1410 | יב ע"ב  | ברי ושמא |
הרב יאיר קאהן  | ישנה דעה שלפיה "ברי ושמא - ברי עדיף". מהו ההיגיון בשיטה זו? האם עדיפות טענת ה"ברי" מבוססת על נאמנות מוחלטת או על דין אחר? האם ניתן לגבור על חזקת ממון באמצעות טענת ברי בצירוף טענה נוספת (כגון מיגו)?  |
| 1411 | יג ע"א  | משנת ראוה מדברת |
הרב יאיר קאהן  | משנת "ראוה מדברת" עוסקת ביסודות דיני החזקה.  |
| 1412 | יג ע"ב  | המכשיר בה, מכשיר בבִתה |
הרב ברוך גיגי  | האם חזקת כשרות של אישה יכולה להיות משמעותית גם לבתה? הסוגייה עוסקת בשאלה זו, ומעלה את השאלה העקרונית יותר: האם חזקתו של אדם אחד יכולה להועיל לאדם אחר?  |
| 1413 | יד ע"א  | אלמנת עיסה |
הרב יאיר קאהן  | מי נחשבת ל"אלמנת עיסה"? מה דינה של אלמנה זו? הדיון בסוגייה זו כרוך בשאלות של חזקה, רוב, ספק ספיקא, והעיקרון של "מעלה עשו ביוחסין".  |
| 1414 | טו ע"א  | רוב וקבוע |
הרב יאיר קאהן  | מתי מכריעים על פי הרוב, ומתי המיעוט נחשב ל'קבוע' שאינו בטל ברוב?  |
| 1415 | מו ע"ב  | זכויות האב בבתו |
הרב יאיר קאהן  | אילו זכויות יש לאב בבתו? מהיכן נלמדים זכויות אלו? התשובות לשאלות אלו נעוצות בעיון בסוגיית קבלת גט ע"י האב עבור בתו.  |
| 1416 | מז ע"א  | הבא לפדות את אשתו |
הרב יאיר קאהן  | להלכה אנו פוסקים שאישה יכולה לומר "איני ניזונת ואיני עושה", לקבל את מעשי ידיה ולוותר על מזונותיה. האם אישה יכולה להתנות לקבל את פירות נכסיה ולוותר על פדיונה? מה ההבדל בין תקנת המזונות לבין תקנת הפדיון? האם "תיקנו פרקונה תחת פירותיה" לטובת הבעל או לטובת האישה?  |
| 1417 | מח ע"א  | עולה עמו ואינה יורדת עמו |
הרב יאיר קאהן  | הגמרא קובעת שרמת חייה של האישה צריכים לעלות בעקבות נישואיה, ולא לרדת. האם תנאי זה חל גם לאחר מיתתה של האישה?  |
| 1418 | מח ע"ב  | מסר האב לשלוחי הבעל |
הרב יאיר קאהן  | מה מעמדה של נערה שנמסרה לבעל (או לשלוחיו) אך עדיין לא נכנסה לחופה? לאילו דברים היא נחשבת ארוסה, ולאילו דברים היא נחשבת נשואה?  |
| 1419 | מט ע"א  | חיוב האב במזונות ילדיו |
הרב יאיר קאהן  | האם האב חייב במזונות ילדיו? האם יש הבדל בין ילדים מתחת לגיל שש לבין ילדים מעל גיל זה? האם בית הדין יכול לכפות את האב לשלם את המזונות? האם כופים על מצוות עשה שמתן שכרן בצדן?  |
| 1420 | נ ע"ב  | חיוב פרנסה |
הרב יאיר קאהן  | לפי דין תורה, רק הבנים יורשים את אביהם. בנים אלו חייבים לדאוג לצורכי הבנות, ולכן הם חייבים במזונותיהן ובפרנסתן. מהי ההגדרה של פרנסה? האם אפשר לגבות את הפרנסה גם ממטלטלין? האם "שמין בדעת האב"?  |
| 1421 | נא ע"א  | כתובה כתנאי בית דין |
הרב יאיר קאהן  | השיעור עוסק במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בדבר יכולת האישה למחול על כתובתה. מהו מעמד הכתובה במסגרת חיי הנישואין?  |
| 1422 | נא ע"ב  | תחילתו באונס וסופו ברצון |
הרב יאיר קאהן  | רבא ואבוה דשמואל נחלקו בדבר אישה שנאנסה - האם היא אסורה על בעלה שמא תחילתה הייתה באונס וסופה ברצון, או שהיא מותרת לו אפילו אם היא הביעה את רצונה לאונס באמצעו משום "יצר אלבשה". מהם היסודות של מחלוקת זו?  |
| 1423 | נב ע"א  | פדיון אשת כהן |
הרב יאיר קאהן  | חז"ל תיקנו שהבעל חייב לפדות את אשתו אם נשבתה. האם יש הבדל מהותי בין ישראל הפודה את אשתו לבין כהן הפודה את אשתו (שהיא אסורה עליו אחרי פדיונה)? האם גם ישראל חייב לפדות את אשתו אם היא נאסרה עליו?  |
| 1424 | נב ע"ב  | חיוב פדיון |
הרב יאיר קאהן  | חכמים קבעו שהבעל חייב לפדות את אשתו אפילו יותר מכדי דמיה ויותר מדמי כתובתה, אך חילקו בין הפדיון הראשון לבין הפדיון השני. מה ההבדל בין הפדיונות השונים? האם ניתן ללמוד מכך על אופי חיוב הפדיון?  |
| 1425 | נג ע"א  | חיוב קבורה |
הרב יאיר קאהן  | חכמים תיקנו לאישה את קבורתה תחת כתובתה. האם חיוב הקבורה מוטל על היורשים? האם הקרובים חייבים להתעסק בקבורה גם אם הם אינם יורשים את האישה? ובכלל - האם חיוב הקבורה הוא מדאורייתא או מדרבנן?  |
| 1426 | נד ע"א  | מדור אלמנה |
הרב יאיר קאהן  | ההלכה קובעת שהיורשים צריכים לדאוג למגורי האלמנה. מה הדין כאשר לבעל שנפטר היה רק בית קטן? לדעת מר בר רב אשי, אישה שאינה זכאית למדור - אינה זכאית גם למזונות. מהו יסוד המחלוקת?  |
גמרא גיטין
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1427 |   | בעניין גירושין על ידי גט |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם ישנם קידושין וגירושין אצל גויים? מהו תפקידו של הגט - האם הוא משמש כשטר קניין, או שהוא רק כלי לגירושין?  |
| 1428 | יז ע"א  | זמן בגיטין |
הרב יאיר קאהן  | מסוגייתנו נראה שכתיבת הזמן בגט היא תקנה דרבנן, אך מסוגיות אחרות משמע שזוהי חובה מדאורייתא. המאמר עוסק בסתירה זו ובתשובות שנתנו לה ראשונים ואחרונים, וכן בתשובתו של ר' חיים מבריסק, המחלק בין שטרי קניין לבין שטרי ראיה.  |
| 1429 | יז ע"ב  | מאימתי מוציאין לפירות |
הרב יאיר קאהן  | ממתי אין לבעל זכות לקבל את פירות נכסי אשתו? משעת כתיבת הגט, משעת חתימת הגט או משעת נתינת הגט?  |
| 1430 | יז ע"ב  | גזייה לזמן |
הרב יאיר קאהן  | מה דינו של גט שהבעל חתך ממנו את הזמן? עיון בשאלה זו ובדיני החזקות של חזקת אשת איש ו"הרי גרושה לפנינו".  |
| 1431 | יח ע"א  | "מאימתי מונין לגט" |
הרב אמנון בזק  | דין הבחנה הוא איסור על גרושה להינשא שלושה חודשים לאחר הגירושין, כדי להבדיל בן ולד שנולד לה מבעלה הראשון לבין ולד שייוולד לב מבעלה השני. מה מקור דין זה? האם מונים זמן זה משעת כתיבת הגט או משעת נתינתו?  |
| 1432 | יח ע"ב  | נמצא אחד מהן קרוב או פסול |
הרב משה ליכטנשטיין  | האם דיני העדות חלים גם על עדים החותמים על השטר? כדי לענות על שאלה זו, יש לברר את מעמדו של השטר: האם הוא נחשב לעדות או שיש לו מעמד משפטי עצמאי?  |
| 1433 | יט ע"א  | כתב על גבי כתב |
הרב יאיר קאהן  | המאמר עוסק בדיני כתיבה על גבי כתיבה, הן בשבת והן בגיטין.  |
| 1434 | יט ע"ב  | שטרא פרסאה - שטרות העולים בערכאות של עכו"ם |
הרב משה טרגין  | מהו מעמדם של שטרות שנעשו בערכאות של גויים? האם יש הבדל לעניין זה בין שטרי ראיה לבין שטרי קניין? מה היחס בין דין זה לבין "דינא דמלכותא דינא"?  |
| 1435 | כ ע"א  | לשמה בגט ובמגילת סוטה |
הרב יאיר קאהן  | הגמרא משווה בין החובה לכתוב גט "לשמה" - לשם האישה המתגרשת, לבין החובה לכתוב מגילת סוטה "לשמה" - לשם האישה הסוטה. מאידך, הגמרא כותבת שספר תורה אינו יכול לשמש כגט (שכן הוא לא נכתב לשמה) אך הוא יכול לשמש כמגילת סוטה. מה היחס בין דיני ה"לשמה" השונים?  |
| 1436 | כ ע"א  | חק תוכות ומוקף גוויל |
הרב יאיר קאהן  | מהי ההגדרה של "חק תוכות"? האם שם ה' היה חרוט על הציץ מלפנים או מאחור? מהי אופייה של החובה לכתוב את אותיות הסת"ם מוקפות גוויל? האם דין זה חל גם על גיטין?  |
| 1437 | כ ע"ב  | היו מוחזקים בטבלא שהיא שלה |
הרב יאיר קאהן  | כידוע, הגט שייך לבעל. המאמר עוסק במשמעות של דין זה, ומתוך כך - בשאלות נוספות: מי חייב לכתוב את הגט והאם הוא יכול למנות לשם כך שליח.  |
| 1438 | כא ע"א  | מעשה הקנאת גט לאישה |
הרב עזרא ביק  | המאמר עוסק בדיני הנתינה של הגט, ובאופי הכפול של נתינה זו: הנתינה הממונית, ונתינת הגט ביד האישה.  |
| 1439 | כא ע"ב  | מחוסר קציצה |
הרב יאיר קאהן  | מהו גדר הפסול של "מחוסר קציצה" - גט המחובר לקרקע? האם פסול זה נובע מההפרעה לתהליך הגירושין, או שזהו פסול בחפצא של הגט?  |
| 1440 | כב ע"א  | קניין אגב בעציץ נקוב ובגט |
הרב יאיר קאהן  | המאמר דן ביכולת להקנות גט על ידי קניין אגב, על רקע הדיון באופיו של קניין אגב. כאשר מקנים מטלטלין אגב קרקע - האם המטלטלין צריכים להיות צבורים על הקרקע?  |
| 1441 | כב ע"ב  | מחלוקת רבי מאיר ורבי אלעזר |
הרב יאיר קאהן  | כידוע, נחלקו ר' מאיר ור' אלעזר האם "עדי חתימה כרתי" או "עדי מסירה כרתי". באילו שטרות הם נחלקו? האם ישנו הבדל בין שטרי קניין לבין שטרי ראיה? האם ר' אלעזר מודה שגם עדי חתימה כרתי?  |
| 1442 | כג ע"א  | חרש, שוטה וקטן וגדול עומד על גביו |
הרב יוסף צבי רימון  | הגמרא כותבת שחרש, שוטה וקטן יכולים לכתוב גט אם גדול עומד על גביהם. האם פתרון זה הוא רק לשיטת ר' מאיר, או שגם לשיטת ר' אלעזר? האם יש חילוק בין הטופס של הגט לבין התורף שלו? המאמר דן בשאלות אלו על רקע דיון בדין "לשמה" ובחילוקו של ר' חיים מבריסק בין כוונה לבין דעת בקניין, בחליצה ובנתינת גט.  |
| 1443 | כג ע"ב  | אינו בתורת גיטין וקידושין |
הרב שלמה ברין  | האם עבד כשר להיות שליח להביא גט? האם יש הבדל בין שליח הולכה לבין שליחות קבלה? עיון בשאלות אלו ובייחודיות השליחות בגט, על רקע ההבחנה בין שליח להולכה לבין שליח לקבלה.  |
| 1444 | כג ע"ב  | מה אתם בני ברית, אף שלוחכם בני ברית |
הרב יאיר קאהן  | הגמרא כותבת שמי שאינו יהודי אינו יכול לשמש כשליח לענייני גיטין. המאמר עוסק בדינו של ישראל מומר על רקע האופי הכפול של הגרות: תהליך דתי ותהליך לאומי.  |
| 1445 | כד ע"א  | לא חזרה שליחות אצל הבעל |
הרב יאיר קאהן  | הגמרא כותבת שאם "לא חזרה שליחות אצל הבעל" - השליחות פסולה. האם פסול זה שייך רק בבעל המעשה או גם בשליח חיצוני? מדוע פסול זה ייחודי לדיני גיטין?  |
| 1446 | כד ע"ב  | ריח הגט |
הרב יאיר קאהן  | מה משמעותו של המושג "ריח הגט"? באילו מקרים ריח הגט פוסל את האישה לכהונה?  |
| 1447 | כד ע"ב  | דין ברירה |
הרב יאיר קאהן  | כידוע, נחלקו התנאים האם "יש ברירה" או "אין ברירה". מהי ברירה? מה ההבדל בין ברירה לבין כל תנאי עתידי רגיל?  |
| 1448 | כד ע"ב  | המשך סוגיית ברירה |
הרב יאיר קאהן  | המאמר ממשיך לדון בהבדל שבין תנאי לבין ברירה על רקע סוגיות "הרי זה גיטך אם מתי מחולי זה" ו"הריני בועלך על מנת שירצה אבא".  |
| 1449 | כו ע"א  | טופסי גיטין |
הרב יאיר קאהן  | מהו המעמד ההלכתי של הטופס של הגט? האם דיני הטופס זהים לדיני התורף? האם פסול בטופס פוסל את הגט בדיעבד?  |
| 1450 | כז ע"א  | המביא גט ואבד |
הרב משה ליכטנשטיין  | גט שאבד - האם הבעיה היחידה איתו הוא אי-הידיעה למי הוא שייך, או שמא עצם הנפילה יוצרת בו ריעותא? כיצד ניתן להחזיר את הגט ע"פ סימנים? מה הדין בשאר השטרות, אם אבדו ונמצאו?  |
| 1451 | כז ע"ב  | בעניין סימנים |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם השבת אבידה בסימנים היא דאורייתא או דרבנן? האם ההבדל בין סימנים מובהקים לבין סימנים שאינם מובהקים הוא הבדל מהותי או כמותי? האם סימן מובהק יכול להיחשב לעדות, או שהוא נותר סימן בעלמא?  |
| 1452 | כח ע"א  | חזקת חיים |
הרב יוסף צבי רימון  | מתי ניתן לסמוך על חזקת חיים? מה הדין בחזקה העשויה להשתנות?  |
| 1453 | כח ע"ב  | היוצא ליהרג |
הרב יאיר קאהן  | בעניין היוצא להיהרג, מצאנו בגמרא שתי לשונות המחלקות בין אדם היוצא להיהרג בבית דין יהודי לבין אדם היוצא להיהרג בבית דין של גויים. מהו ההבדל בין לשונות אלו? כיצד נפסק להלכה?  |
| 1454 | כט ע"א  | המביא גט וחלה |
הרב יאיר קאהן  | באילו תנאים יכול שליח למנות שליח אחר? מהו ההגיון בכך ששליח אינו יכול לעשות שליח? עיון בשאלות אלו על רקע סוגיית "מילי לא מימסרן לשליח".  |
| 1455 | כט ע"ב  | שליח שנתמנה על ידי שליח אחר |
הרב יאיר קאהן  | מה מעמדו של שליח שנתמנה על ידי שליח אחר? האם הוא יכול למנות שליח נוסף? מהי הסברא לחלק בין השליח הראשון לבין השליח השני? מה הדין אם השליח הראשון מת לפני ביצוע השליחות?  |
| 1456 | כט ע"ב  | שליח שלא ניתן לגירושין |
הרב יאיר קאהן  | מצינו בסוגייתנו פסול של "שליח שלא ניתן לגירושין". מהו הגדר של פסול זה? מדוע פסול זה קיים רק בגיטין? האם דין זה קשור לדין "שליח עושה שליח"?  |
גמרא קידושין
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1457 |   | פתיחה למסכת קידושין |
הרב אהרן ליכטנשטיין  | האם יש איסור לבוא על אישה בלי קידושין? מהו הגדר של איסור זה? מהי פילגש, ומהו מעמדה? האם מותר לאדם מישראל לקחת לו פילגש? האם מותר למלך לקחת לו פילגשים?  |
| 1458 | ב ע"א  | קידושין כקניין |
הרב משה טרגין  | האם תהליך קידושי אישה זהה לכל תהליך קנייני אחר, או שמא ישנו מרכיב מיוחד בקידושין, שאינו קיים בקניין רגיל? מהו המרכיב העיקרי של הקידושין: הקניין, או יצירת המעמד האישי?  |
| 1459 | ב ע"א  | בעניין שווה כסף |
הרב משה ליכטנשטיין  | האם היכולת לקדש בשווה כסף צריכה להילמד ממקור מסויים, או שהיא נובעת מעצם היכולת לקדש בכסף? מה ניתן ללמוד מכך על אופי הקידושין?  |
| 1460 | ג ע"ב  | קניין חליפין בקידושין |
הרב עזרא ביק  | הגמרא מדייקת מהמשנה שאי אפשר לקדש אישה באמצעות קניין חליפין. מדוע לא ניתן לעשות זאת? האם קניין חליפין דומה באופיו לקניין כסף, או שיש לו מעמד עצמאי?  |
| 1461 | ג ע"ב  | קידושי קטנה |
הרב בנימין תבורי  | כיצד יכול האב לקדש את בתו לאיש? האם האב נכנס במקום בתו, או שמא הוא רק מוסמך לקדש אותה בזמן שהיא אינה יכולה להסכים לקידושין?  |
| 1462 | ד ע"ב  | איילונית |
הרב יאיר קאהן  | מהי אילונית? מתי היא נחשבת כבוגרת? האם ה'בגרות' בהלכה היא בגרות פיסית או אינטלקטואלית?  |
| 1463 | ה ע"א  | חופה |
הרב מרדכי פרידמן  | הגמרא מביאה מחלוקת בשאלה האם חופה קונה. השיעור עוסק במחלוקת זו, על רקע חילוקו של ר' חיים בין מעשים המצריכים 'דעת' לבין מעשים המצריכים 'כוונה'.  |
| 1464 | ה ע"ב  | אמירה בקידושין |
הרב יוסף צבי רימון  | מהי משמעות האמירה בתהליך הקידושין? האם יש לאמירה זו תפקיד מהותי, או שהיא רק מוודאת שהכסף ניתן לשם קידושין?  |
| 1465 | ו ע"ב  | קידושין במלווה |
הרב ברוך גיגי  | האם ניתן לקדש אישה במלווה? הגמרא מקשרת בין שאלה זו לבין המחלוקת בשאלת "מלווה להוצאה ניתנה". מדוע יש הסוברים שהלוואה לא ניתנה להוצאה? האם ניתן לקדש אישה בחוב? האם ניתן לקדש אותה במחילת חוב? ובמתנה על מנת להחזיר?  |
| 1466 | ז ע"א  | דין ערב בקידושין |
הרב אליקים קרומביין  | כיצד פועל מוסד הערבות? מהו מעשה הקניין היוצר גמירות דעת אצל הערב, להשתעבד לפירעון חובו של מישהו אחר? האם התחייבותו של הערב היא התחייבות מוסרית או משפטית? כיצד ניתן לקדש אישה באמצעות ערבות?  |
| 1467 | ז ע"א  | קידושין מדין עבד כנעני - נתינה על ידי אחר בקידושין |
הרב משה טרגין  | הגמרא כותבת שאיש שנתן כסף לאישה על מנת שתתקדש לאחר - מקודשת. דין זה נלמד מדיני השחרור של עבד כנעני. מהו אופיו של דין זה? האם הוא נגזר מדיני שליחות, מדיני "זכין לאדם שלא בפניו" או מדינים אחרים? מה הקשר בין שחרור עבד כנעני לבין קידושי אישה בכסף?  |
| 1468 | ח ע"א  | שיראי |
הרב משה ליכטנשטיין  | האם צריך לשום את החפץ שהאישה מתקדשת בו לפני הקידושין? הגמרא מביאה מחלוקת בנושא זה. ייתכן שמחלוקת זו משקפת מחלוקת יסודית אודות אופיים של קידושי כסף, קניין כסף או הסכמת האישה לקידושין.  |
| 1469 | ח ע"ב  | מקדש במשכון |
הרב עזרא ביק  | מהו מעמדו של המשכון בהלוואה רגילה? מדוע אי אפשר לקדש אישה במשכון? כיצד אפשר לקדש אישה במשכון של אחרים?  |
| 1470 | ח ע"ב  | "תנם על גבי סלע" |
הרב ראובן טרגין  | הגמרא כותבת שהאומר לאישה "התקדשי לי במנה", והיא אומרת לו "תנם על גבי סלע" - אינה מקודשת, אך אם הסלע שייך לה - מקודשת. מהו ההבדל בין שני המקרים? מתברר, כי לדין זה יש השלכה חשובה לדיני הערבות.  |
| 1471 | ט ע"א  | קידושי שטר |
הרב יעקב פרנצוס  | מהו אופיים של הקידושין באמצעות שטר? האם יש הבדל מהותי בין שטר קידושין לבין שטרות אחרים בכלל, ושטרי גיטין בפרט? האם שטר מחובר, שטר שנכתב על איסורי הנאה, ושטר שנכתב שלא בכתב ידו כשרים לקדש בהם?  |
| 1472 | ט ע"ב  | קידושי ביאה |
הרב משה טרגין  | מהו אופיים של קידושי ביאה? מהם התנאים לחלות של קידושין כאלו? האם יש הבדל מהותי בין קידושי ביאה לבין קידושי כסף ושטר?  |
| 1473 | נט ע"א  | עני המהפך בחררה |
הרב בנימין תבורי  | מהו דין "עני המהפך בחררה"? האם דין זה קיים רק במכר, או גם בזכייה מן ההפקר? כאשר עני נפל על ערמת חיטים - האם אדם שלקח אותה ממנו חייב להחזירה לו?  |
| 1474 | נט ע"א  | קידושין לאחר שלושים |
הרב שלמה ברין  | כאשר אדם מקדש אישה "לאחר שלושים יום" - האם קידושין אלו חלים? מה יקרה אם מישהו אחר יקדש אותה בתוך שלושים היום? הייתכן לנתק בין מעשה הקידושין לבין חלותם?  |
| 1475 | ס ע"א  | קידושי מאה תופסין בה |
הרב יאיר קאהן  | לדעת רבי יוחנן, אישה יכולה להיות מקודשת לכמה אנשים שונים. כיצד ייתכן הדבר? האם הקידושין הם מעשה חד-פעמי, או תהליך ההולך ומתפתח? בהקשר זה, הגרי"ד סולובייצ'יק חילק בין ספק חיובי לבין ספק שלילי.  |
| 1476 | ס ע"א  | בעניין תנאי |
הרב צבי שכטר  | מה ההבדל בין קידושי טעות לבין קידושין בתנאי שלא התקיים? כאשר תנאי בקידושין לא מתקיים - האם אי-ההתקיימות עוקר את מעשה הקידושין, או רק את חלוקתם?  |
| 1477 | ס ע"א  | קיום תנאי והפרתו |
הרב ברוך גיגי  | כאשר מעשה נעשה בתנאי מסויים - האם התנאי אינטגרלי למעשה, או שהוא חיצוני לו? מהו ההבדל בין תנאי של "אם" לבין תנאי של "מעכשיו"? על מי מוטלת חובת ההוכחה שהתנאי קוים? האם יש צורך להביא עדים לשם כך? האם ניתן לבטל תנאי? מה קורה כאשר התנאי מתקיים או לא-מתקיים באונס?  |
| 1478 | סא ע"א  | תנאי כפול |
הרב מרדכי פרידמן  | מהו החידוש במושג התנאי? מדוע דיני התנאים נלמדים מ"תנאי בני גד ובני ראובן"? ייתכן שמחלוקת התנאים אודות הצורך ב"תנאי כפול" נובעת ממחלוקת בעניין "מכלל הן אתה שומע לאו".  |
| 1479 | סב ע"א  | דבר שלא בא לעולם |
הרב דניאל שרייבר  | מדוע לא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם? האם הבעיה היא בגמירות הדעת, בבעלות או בהחלת הקניין? מהו היחס בין דבר שלא בא לעולם לבין דבר ש"אינו בידו"?  |
| 1480 | סב ע"ב  | שיטת רבי מאיר בדבר שלא בא לעולם |
הרב אליקים קרומביין  | נחלקו חכמים ורבי מאיר האם ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם. מה פשר שיטתו של ר' מאיר, שניתן להקנות דבר כזה? כיצד הוא מתמודד עם סברותיהם של חכמים?  |
| 1481 | סג ע"א  | ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף |
הרב עזרא ביק  | הגמרא מביאה מחלוקת בנושא השכירות: האם "ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף", או שמא "אינה לשכירות אלא לבסוף". מהי סברת המחלוקת? מה ההשלכה של מחלוקת זו לדיני הקידושין?  |
| 1482 | סד ע"א  | טיבה וכוחה של עדות האב |
הרב ראובן טרגין  | האם אדם יכול להתחייב מיתה כאשר רק עד אחד מעיד על אחת מנסיבות העבירה? האם ניתן להרוג אישה שזנתה על פי עד אחד המעיד שהיא נשואה? האם לעדותו של האב יש כוח רב יותר מלעדותו של אדם אחר?  |
| 1483 | סד ע"ב  | מיגו ומה לי לשקר |
הרב יעקב פרנצוס  | כיצד ניתן להבין את הנאמנות הניתנת לאדם מהטעם של "מה לי לשקר"? האם טענה זו יכולה לעמדו נגד חזקה? מהו ההבדל בין "מה לי לשקר" לבין מיגו?  |
| 1484 | סה ע"א  | שווייה אנפשיה חתיכא דאיסורא |
הרב משה טרגין  | הגמרא קובעת כי "אין דבר שבערווה פחות משניים", אך אדם יכול לאסור על עצמו דברים מסויימים באמצעות "שווייה אנפשיה חתיכא דאיסורא". מה טיבו של דין זה? האם הוא שייך לדיני העדות או למערכת דינים אחרת? מהו היקף דין "שווייה אנפשה"? האם בית הדין כופים עליו? האם אדם יכול לחזור בו מטענתו?  |
| 1485 | סה ע"ב  | עדות לקיום הדבר |
הרב יאיר קאהן  | עדי הקידושין אינם מהווים ראיה לעצם מעשה הקידושין, אלא הם תנאי הכרחי ומהותי לקידושין - "עדות לקיום הדבר". מהו אופייה של עדות זו? האם עדות לקיום הדבר מספקת רמת נאמנות גבוהה במיוחד, או שמא היא נועדה להחיל פן ציבורי על מעשים חשובים?  |
גמרא בבא מציעא
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1486 | צד ע"א  | ארבעת השומרים - מבוא |
הרב יאיר קאהן  | הפסוקים המלמדים את דיני השומרים אינם עוסקים במקרים מסויימים אלא בעקרונות חוקי השומרים. באופן עקרוני, ניתן לחלק את השומרים השונים לשתי קבוצות עיקריות: יש שהתחייבו לשמור על החפץ, ויש שקיבלו רשות להשתמש בו.  |
| 1487 | צד ע"ב  | אחריותו של השואל |
הרב יאיר קאהן  | אחריותו של השואל היא בלעדית - הוא חייב אף על נזקים שנגרמו באונס. ניתן להבין את האחריות המוחלטת של השואל בשתי דרכים: ייתכן שקיים בינו לבין הבעלים הסכם בלתי-כתוב, המחייב אותו גם במקרה של אונס, וייתכן שהוא רוכש את החפץ בצורה חלקית ומתחייב להשיבו לבעליו.  |
| 1488 | צד ע"ב  | שאלה בבעלים |
הרב משה טרגין והרב יאיר קאהן  | התורה פוטרת שואל מתשלום כאשר "בעליו עמו". מהו אופיו של פטור זה? לכאורה, שאלה בבעלים היא שמירה רגילה בלי חיוב תשלומים, אך ייתכן גם שנוכחות הבעלים גורמת לכך שהשאלה בבעלים כלל אינה נחשבת לשמירה.  |
| 1489 | צה ע"א  | שמירה בבעלים |
הרב עזרא ביק  | מהו ההיגיון שמאחורי הפטור של "בעליו עמו"? ייתכן שהשומר והבעלים שותפים למעשה השאלה והאחריות נותרת אצל הבעלים, או לחילופין - ייתכן שבעל החפץ נחשב לעובד של השואל, ולכן אינו יכול לחייב אותו בתשלום.  |
| 1490 | צו ע"א  | בעיות רמי בר חמא |
הרב עזרא ביק  | הגמרא מביאה כמה בעיות בשם רמי בר חמא, בעניין אדם ששאל בהמה למטרות שונות ומשונות. השיעור עוסק בהבנת ארבע השאלות הראשונות. לדעת רש"י, הן נוגעות לגדרי השומרים הכלליים, ואילו לדעת הרמב"ם הן נוגעות רק לשאלה בבעלים.  |
| 1491 | צו ע"א  | שליחות ו-"בבעלים" |
דוד ברופסקי  | הסוגייה עוסקת בכמה מדיני השליחות: "שלוחו של אדם כמותו", הפרת נדרים באמצעות שליח ו"יד עבד כיד רבו". ניתן להבין דינים אלו באמצעות ההבנות שהוצעו בשיעורים הקודמים ביחס לשליחות בבעלים.  |
| 1492 | צו ע"ב  | מתה מחמת מלאכה |
הרב יאיר קאהן  | כידוע, אדם ששאל פרה והיא מתה מחמת המלאכה שנעשתה בה - פטור מתשלום. ניתן להבין פטור זה בשתי אפשרויות: ייתכן שחובתו של השואל למשאיל נובעת מהסכם בלתי-כתוב שנחתם ביניהם, והסכם זה פוטר אותו כאשר הבהמה מתה מחמת מלאכה; וייתכן שבמקרה של מתה מחמת מלאכה השואל נפטר בשל פשיעת המשאיל.  |
| 1493 | צז ע"א  | "בעידן עבידתייהו" |
ר' שמואל זיידרמן  | הגמרא מביאה את דברי רבא, הפוטר את השואל מבעלי אומנות מסויימים. האם דין זה תקף רק לאחר שהפועלים התחילו לעבוד, או אפילו כבר משלב ההתחייבות? השיעור עוסק בשאלה זו לאור ההבנות השונות בדין שליחות בבעלים.  |
| 1494 | ב ע"א  | יחלוקו |
הרב ברוך גיגי  | כאשר שני אנשים טוענים שתי טענות סותרות, ואין לבית הדין סיבה להעדיף טענה אחת על חברתה, נשאלת השאלה כיצד ראוי לפסוק: האם להעדיף את הפתרון ההוגן - חלוקת החפץ בין שני האנשים, או להעדיף את הפתרון שעשוי לקלוע לאמת - "כל דאלים גבר".  |
| 1495 | ב ע"ב  | האם עד אחד או מיגו פוטרים משבועה |
הרב בנימין תבורי  | בעניין עד אחד הפוטר משבועה, השיעור סוקר את שיטות הראשונים השונות: יש שטענו שעד אחד אינו פוטר משבועה כלל, יש שקבעו שהוא פוטר, ויש שהגבילו את הפטור בדרכים שונות. ביחס ל"מיגו לאפטורי משבועה" - נחלקו הראשונים האם טענת מיגו יכולה לפטור את הטוען משבועה. נראה שהמחלוקת תלויה בשאלה האם השבועה היא חובה ממונית או לא.  |
| 1496 | ב ע"ב  | "ונקרב בעל הבית אל הא-לוהים" |
הרב יאיר קאהן  | מתוך הכינוי שמכנה התורה את הדיינים - "א-לוהים" - דן המאמר במימד הדתי של המשפט העברי. לאור דיון זה, יש לבחון גם את השבועות השונות שהאדם יכול להתחייב בהן.  |
| 1497 | ב ע"ב  | ממון המוטל בספק - מחלוקת סומכוס וחכמים |
הרב יאיר קאהן  | מדוע סובר סומכוס ש"ממון המוטל בספק - חולקים"? ניתן להציע שני כיוונים בהסבר המחלוקת: ייתכן שהיא עוסקת בשאלה מתי יש ליישם את מעמדו המיוחד של המוחזק בממון, וייתכן שהיא עוסקת בהגדרת המקרה המיוחד של "דררא דממונא".  |
| 1498 | ג ע"א  | יהא מונח עד שיבוא אליהו |
הרב יאיר קאהן  | הראשונים נחלקו מתי יש ליישם את הפתרון של "יהא מונח עד שיבוא אליהו". בשיעור נבחן מעמדו של "יהא מונח" ביחס ל"יחלוקו" ול"כל דאלים גבר".  |
| 1499 | ג ע"ב  | "פיו" - הודאת בעל דין |
הרב יוסף צבי רימון  | האחרונים נחלקו בהבנת אופייה של הודאת בעל דין: האם בעל דין נאמן מדין התחייבות או מדין נאמנות.  |
| 1500 | ג ע"ב  | ה"קל וחומר" מהודאה לעדים |
הרב יאיר קאהן  | כיצד לומדת הגמרא "קל וחומר" מהודאה לעדים (כדי לחייב שבועה כאשר עדים העידו שהנתבע חייב מקצת הטענה)? ייתכן להבין שימוש זה בשתי צורות: ייתכן שה"קל וחומר" הוא סברה המרחיבה את דין "מודה במקצת" לעדים (כי עדים נאמנים יותר מהודאה), או ייתכן שזהו לימוד המבוסס על כך שבאופן כללי - כוחה של עדות גדול מכוחה של הודאה.  |
| 1501 | ג ע"א  | ר' חייא קמייתא |
הרב משה טרגין  | ר' חייא טען שאדם התובע מחבירו ממון, הלה כופר בכל והעדים מעידים שהוא חייב לו חלק מהממון - הנתבע נשבע על השאר. על מה מבוסס דין זה? נראה שהשאלה מושפעת מההבנות השונות בדין "מודה במקצת": האם הודאה במקצת הטענה מעוררת חשד נגד הנתבע, או שמא היא נותנת גושפנקא לטענת התובע? ייתכן שדיון זה קשור גם לדין של "חייב במקצת".  |
| 1502 | ג ע"ב  | המחייב של שבועה |
הרב יהושע אמרו  | הגמרא מוצאת "צד שווה" לשורה של מקרים שחייבים להישבע בהם: כולם באים על ידי טענה וכפירה. הראשונים הבינו את ה"צד השווה" הזה באופנים שונים. הרמב"ן הבין שטענה וכפירה היא הרחבה של דין "מודה במקצת", וחובת השבועה מבוססת על החשד שהנתבע משקר. רש"י, לעומתו, סובר שטענה וכפירה הוא מושג כללי יותר, המחייב שבועה גם בעד אחד וגם במודה במקצת. ניתן להבין שלדעת רש"י השבועה נצרכת כאשר יש חשד שהנתבע משקר, כאשר טענת התובע חזקה יותר מהכחשת הנתבע, או בכל מקרה שהתובע טוען טענה כלשהי.  |
| 1503 | ד ע"א  | "הילך" |
הרב עזרא ביק  | אדם שהודה במקצת הטענה ושילם אותו חובו מייד - פטור משבועה. האם דין זה חל רק על פקדון, או גם על הלוואות? הראשונים נחלקו בשאלה זו, וכן בשאלת "הילך" בשטר.  |
| 1504 | ד ע"ב  | "אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות" |
הרב אלי שור  | מהי ההגדרה של "שעבוד קרקעות" שאין נשבעים עליו? מה הדין כאשר שטר השעבוד אבד - האם יש "שעבוד קרקעות" ברמה התיאורטית?  |
| 1505 | ד ע"ב  | "הודה בקרקע וכפר בכלים" - היחס בין הטענה להודאה |
הרב יאיר קאהן  | אדם שתבע מחבירו קרקע וכלים, והלה הודה בכלים וכפר בקרקעות - אינו יכול לחייב אותו להישבע. מתברר, שבמקרים שונים הודאה חלקית אינה נחשבת ל'הודאה במקצת' אלא מחלקים את הטענה לכמה טענות שונות.  |
גמרא בבא קמא
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1506 | ב ע"א  | "אבות מכלל דאיכא תולדות" - הבנת מושג התולדות בהלכה |
הרב משה טרגין  | באופן כללי' נוהגת ההלכה לקבוע הגדרות ברורות למקרה שאליו מתייחס כל דין ודין. מדוע בכל זאת בנזיקין ובתחומים נוספים בהלכה מצאנו שלאבות המפורשים ישנם תולדות המרחיבים את המקרה הבסיסי שאליו מתייחס הדין? בשאלה זו עוסק שיעור זה, ובמהלך הדברים מנסה להבחין בין הלכות שבהם הדין תלוי בעיקרו במעשה המדוייק שנעשה לעומת הלכות אחרות, כמו נזיקין, אשר מוקד הדין בהם תלוי בתוצאה בשטח.  |
| 1507 | ב ע"ב  | הגדרת קרן |
הרב יאיר קאהן  | כאשר באנו לדון בהגדרת נזקי קרן, הרי שקיים מתח בין הגדרה אחת - "שכוונתו להזיק" - לבין הגדרה נוספת - "נזק משונה". בשיעור זה נעמוד על יישוב הסתירה, תוך הצגת שתי שיטות עיקריות: שיטת רבנו תם, הסבור שהסתירה תלויה במחלוקת אם "פלגא נזקא קנסא" או "פלגא נזקא ממונא"; ושיטת הריב"א, המפריד בין הגדרת קרן התלויה בכוונתו להזיק לבין דין חצי נזק התלוי בשינוי.  |
| 1508 | ג ע"א  | הגדרת רגל |
הרב יאיר קאהן  | המאפיין של רגל הוא ש"היזקה מצוי". מהי משמעותו של גדר זה? מדוע הוא אינו שייך בנזקים אחרים, כגון בשן, אשר גם הם מצויים? ייתכן שמשמעות המושג היא נזק הקיים תמיד, ואינו נובע מנסיבות מיוחדות. הגמרא קובעת שחיוב בנזקי רגל תלוי ב"שלח שלוחי". מכאן ניתן לברר האם החיוב על נזקי רגל נובע מהתנהגות הבעלים, או מהתנהגות הבהמה.  |
| 1509 | ג ע"א  | "מאי שנא שן? דיש הנאה להיזקה" |
הרב ראובן טרגין  | ייחודה של שן משאר הנזקים הוא "דיש הנאה להיזקה". נחלקו הראשונים האם כל הנאה של הבהמה מגדירה את המעשה כשן, או שמא רק הנאת גופה של הבהמה. במחלוקת זו ניתן לתלות את השאלה האם החיוב על נזקי שן נובע מהנאת הבהמה או מגרימת הנזק, ומכוח דיון זה נתייחס גם לצורך ב"מכליא קרנא" כדי לחייב משום שן.  |
| 1510 | ב ע"ב  | האיסור להזיק לממון אחרים |
הרב משה טרגין  | האם יש איסור בגרימת נזק? מתברר, כי למרות שמהגמרא קשה למצוא מקור לאיסור שכזה, בראשונים ובאחרונים עלו מספר כיוונים לאיסור: בחלקם - כחלק מאיסור רחב וכללי יותר, ובחלקם - כאיסור מיוחד להזיק.  |
| 1511 | ד ע"א  | הבעלות כתנאי לחיוב בנזקי ממון |
הרב משה טרגין  | חיוב התשלומים על נזקי ממון אינו חל, כמובן, על הממון שהזיק אלא על בעלי הממון. מהו יסוד חיוב הבעלים? האם חיוב התשלום עובר באופן אוטומטי לבעלים, או שמא חיוב התשלום נובע מאחריות הבעלים לממונם? מה יקרה כאשר האחריות על הממון מוטלת על אדם אחר (שומר או גנב), ולא על הבעלים?  |
| 1512 | ד ע"א  | ההשוואה בין שן וקרן, ואחריות על נזקי עבדים וקטנים |
הרב משה טרגין  | בחלקו הראשון של השיעור נעסוק בהשוואה בין שן לבין קרן. האם שני חיובים אלו נובעים ממקור אחד, או שמא הקרן נובעת ממעשה נזק ואילו השן נובעת מאשמת הבעלים? בחלקו השני של השיעור נעסוק בפטור אדון על נזקי עבדיו. האם יש פטור עקרוני על נזקי ממון בעל דעת עצמאית?  |
הלכות שבת
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1513 | שיעור 1  | מבוא והקדמה להלכות שבת |
הרב ברוך גיגי  | בשיעור זה נסקרות החובות השונות המוטלות על האדם בשבת: שמירה, זכירה, עונג וכבוד. בתוך כך נדונה מהותה של מצוַת זכירת השבת לפי דעות הראשונים השונים, תוך התייחסות לדעת הרמב"ם לגבי חובת הכבוד והעונג בשבת - האם היא מדאורייתא או מדרבנן.  |
| 1514 | שיעור 2  | הגדרת מלאכת בישול |
הרב ברוך גיגי  | מהי הגדרת מלאכת "מבשל"? השיעור דן בשאלות היסודיות של הבישול בשבת: מהו "בישול", והאם קיימת הבחנה בין מאכלים לבין בדברים שאינם נאכלים. האם מותר לייבש בגדים? ומשום מה מתחייב המתיך מתכת?  |
| 1515 | שיעור 3  | הגדרת מלאכת בישול (ח"ב) |
הרב ברוך גיגי  | האם "בישול" יכול להיעשות דווקא באמצעות אש? האם כבישה ומליחה, הנעשות ללא אש, אסורות אף הן משום "מבשל"? מהי עוצמת האש המחייבת משום בישול?  |
| 1516 | שיעור 4  | הגדרת מלאכת בישול (ח"ג) |
הרב ברוך גיגי  | האם קיים איסור "מכה בפטיש" באוכלין גם כאשר אין חיוב משום "מבשל"? האם מותר לבשל פירות חיים ומאכלים אחרים הנאכלים גם ללא בישול?  |
| 1517 | שיעור 5  | עוד בעניין יסודות מלאכת בישול |
הרב ברוך גיגי  | מה דינו של הבישול המתחיל בשבת ונגמר במוצאי שבת? האם ישנה הבחנה לעניין זה בין מלאכת "מבשל" לבין המלאכות האחרות? מהו שיעור הבישול האסור? האם מותר לבשל דבר מבושל ("בישול אחר בישול")?  |
| 1518 | שיעור 6  | בישול אחר בישול בדבר לח |
הרב ברוך גיגי  | מאכלים נוזליים (לחים) שונים ממאכלים מוצקים (יבשים) בשיעור הבישול האסור בהם ובדין "בישול אחר בישול". מהי הגדרתו של דבר לח? האם מותר להמיס קרח - להפוך דבר יבש ללח?  |
| 1519 | שיעור 7  | בישול אחר אפייה וצלייה או להיפך |
הרב ברוך גיגי  | האם מותר להכין לאכילה דבר שכבר הוכן לאכילה בעבר? השיעור עוסק בדברי הראשונים השונים, הן מתוך השוואה לתחומים אחרים והן מתוך עקרונות החיוב של מלאכת בישול.  |
| 1520 | שיעור 8  | דין בישול בכלי ראשון |
הרב ברוך גיגי  | שיעור זה עוסק בדיני הבישול בכלי ראשון: האם הוא אסור מדאורייתא או מדרבנן? אילו מאכלים מתבשלים בכלי ראשון? מהו החום שכלי ראשון מבשל בו?  |
| 1521 | שיעור 9  | בישול בכלי שני |
הרב ברוך גיגי  | מהו ההבדל בין בישול בכלי ראשון לבין בישול בכלי שני? מדוע "כלי שני אינו מבשל", והאם זה נפסק להלכה? השיעור עוסק בפרטי דיני הבישול בכלי שני, ובפרט בקלי הבישול, דבר גוש, מצקת וכלי שני שחומו גבוה מאוד.  |
| 1522 | שיעור 10  | עירוי מכלי ראשון |
הרב ברוך גיגי  | מה רמת האיסור של עירוי מכלי ראשון? הירושלמי דן בשאלה זו, והראשונים הרבו להתייחס אליה. השיעור מתייחס גם לעירוי על דבר עבה ולעירוי אחר עירוי.  |
| 1523 | שיעור 11  | עירוב מים במים |
הרב ברוך גיגי  | השיעור עוסק בעירוי נוזל לתוך נוזל - חמים לתוך צוננים וצוננים לתוך חמים. שאלה זו נדונה בגמרא בסוגיית "אמבטי", ויש לה השלכות מעשיות רבות לימינו (לדוגמא, לעניין הכנת תה).  |
| 1524 |   | השלמות בדיני כלי ראשון, שני ושליל וערוי מים |
הרב ברוך גיגי  |   |
| 1525 | שיעור 12  | בישול בחמה (ח"א) |
הרב ברוך גיגי  | השיעור דן בגדרי איסור הבישול באש ותולדותיה, ובהיתר הבישול בחמה. הבישול בחמה הוא אב-טיפוס לסוגי בישול מודרניים ללא אש: מיקרוגל, אש כימית, זכוכית מגדלת, ועוד.  |
| 1526 | שיעור 13  | בישול בחמה (ח"ב) |
הרב ברוך גיגי  | מדוע אסור לבשל ב"תולדות חמה"? האם מותר להשתמש בשבת בדוד שמש? האם מותר לבשל באמצעות אש דבר שהתבשל באמצעות חמה?  |
| 1527 | שיעור 14  | דין מגיס (ח"א) |
הרב ברוך גיגי  | השיעור דן ביסוד איסור ההגסה ובגבולותיו.  |
| 1528 | שיעור 15  | דין מגיס (ח"ב) |
הרב ברוך גיגי  | האם מותר להכניס כף לקדירה? האם יש הגסה במים? נוסף על הדיון בשאלות אלו, השיעור מכיל גם סיכום של פסיקת ההלכה בעניין מגיס.  |
| 1529 | שיעור 16  | שהייה - ח"א |
הרב ברוך גיגי  | אילו תבשילים מותר להשהות על האש מערב שבת ואילו תבשילים אסור להשהות? האם התבשיל המושהה צריך להיות מבושל כל צרכו, כדי שיעור מאכל בן דרוסאי, או אינו מבושל כלל? במה נחלקו חנניה וחכמים?  |
| 1530 | שיעור 17  | שהייה - ח"ב |
הרב ברוך גיגי  | כיצד נפסקה ההלכה באיסור שהייה? מהו דין "קדרא חייתא" (קדרה חיה)? האם מותר להשהות על האש מערב שבת תבשיל שאינו מבושל כלל?   |
| 1531 | שיעור 18  | שהייה - ח"ג |
הרב ברוך גיגי  | מהן הגדרת "גרוף" ו"קטום"? כיצד הן משליכות על היתר השהייה על פלטה ובתוך תנור חשמלי? האם איסור שהייה בכלל נוהג בימינו?   |
| 1532 | שיעור 19  | החזרה - ח"א |
הרב ברוך גיגי  | תבשיל שהוסר מן האש בשבת, מותר להחזירו אליה בשלושה תנאים: שההחזרה לא תהיה כרוכה באיסור בישול מדאורייתא, שהאש תהיה גרופה או קטומה, ושההחזרה לא תהיה נתינה חדשה על האש. מהו היחס בין שלושת התנאים?   |
| 1533 | שיעור 20  | החזרה - ח"ב |
הרב ברוך גיגי  | כיצד נפסקה ההלכה בעניין החזרה? האם מותר להחזיר תבשיל אל האש סמוך לחשיכה?   |
| 1534 | שיעור 21  | חימום מאכלים בשבת |
הרב ברוך גיגי  | שיעור זה עוסק בדרכים שונות לחימום מאכלים קרים בשבת: נתינה סמוך למדורה, קדרה על גבי קדרה, הנחה על גבי פלטה חשמלית ונתינה בתוך תנור חשמלי שעתיד להידלק בשבת (באמצעות שעון שבת).  |
| 1535 | שיעור 22  | הטמנה - ח"א |
הרב ברוך גיגי  | יסודות דין הטמנה וטעמי האיסור: ההבחנה בין הטמנה בדבר המוסיף הבל לבין הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל; בין הטמנה לצורך ערב שבת לבין הטמנה לצורך שבת בבוקר.  |
| 1536 | שיעור 23  | הטמנה - ח"ב |
הרב ברוך גיגי  | מהי "הטמנה"? האם מותר להטמין קדרה כאשר חלק ממנה נשאר גלוי? כיצד מותר לכסות תבשיל שעל גבי פלטה חשמלית בשמיכות?  |
| 1537 | שיעור 24  | הטמנה - ח"ג |
הרב ברוך גיגי  | האם מותר להטמין תבשיל בעטיפה צוננת, כדי שלא יתחמם ("הטמנה בצונן")? האם מותר להטמין מאכלים בתוך כלי שבתוכו אוכל? מה דינו של כיסוי בנייר אלומיניום (נייר כסף): האם מותר לכסות תבשילים בנייר כזה ולהניחם על הפלטה? מה דינו של סיר לבישול איטי (slow cook)?  |
| 1538 | שיעור 25  | הולדת חום |
הרב ברוך גיגי  | מה דינו של חימום דבר קר על ידי דבר חם - האם חימום כזה כרוך באיסור בישול או באיסור הטמנה?  |
שמיטה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1539 | שיעור 1  | בחינת המקורות המקראיים לדיני השמיטה |
הרב משה טרגין  | פנים רבות לה למצוַת השמיטה. המאמר מגלה פנים אלו תוך בחינה מדוקדקת של המקראות העוסקים בשמיטה.  |
| 1540 | שיעור 2  | טעמי השמיטה |
הרב משה טרגין  | המאמר עוסק בטעמים השונים שניתנו למצוַת השמיטה על ידי גדולי ישראל הראשונים.  |
| 1541 | שיעור 3  | תוספת שביעית |
הרב משה טרגין  | מהי תוספת שביעית? אילו מלאכות נאסרו עוד לפני תחילת השנה השביעית, ואילו נאסרו לאחר צאתה? האם תוספת שביעית היא הרחבה של שנת השמיטה, או שנאסרו בה רק מלאכות שעתידות להשפיע על הקרקע בשנת השמיטה?  |
| 1542 | שיעור 4  | תוספת שביעית- המשך |
הרב משה טרגין  | לדעת רבנו תם, כל המלאכות שנאסרו בתוספת השביעית לא נאסרו אלא בגלל השפעתן על הקרקע בשביעית. המאמר דן בסוגיות העוסקות בתוספת שביעית על רקע שיטה זו.  |
| 1543 | שיעור 5  | תוספת שביעית כהרחבה |
הרב משה טרגין  | עיון בסוגיות העוסקות בתוספת שביעית על רקע הדעה הסוברת שתוספת שביעית היא הרחבה של שנת השמיטה.  |
| 1544 | שיעור 6  | היתר חרישת שדה אילן עד העצרת |
הרב משה טרגין  | חכמים אסרו לחרוש כבר מפסח, אך התירו לחרוש בשדה אילן עד העצרת. מהו אופיו היתר זה? איזה שדה נחשב לשדה אילן? מדוע היתר זה חל גם על שדה המכילה שלושה עצים המניבים יבול רב?  |
| 1545 | שיעור 7  | הכנת דשן |
הרב משה טרגין  | בשנת השמיטה אסור לדשן את האדמה, וכן אסור להוציא את הדשן מהבית ולהניחו בשדה. מהו אופיו של איסור זה? האם ההוצאה נאסרה משום מראית עין, או משום שהיא נחשבת לתחילת הדישון?  |
| 1546 | שיעור 8  | שביתת הארץ |
הרב משה טרגין  | מעבר לאיסור המלאכה המוטל על האדם, האם יש ציווי על שביתת הארץ? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע הסוגיות השונות, ועל רקע שיטת רבנו תם.  |
| 1547 | שיעור 9  | נושאים נבחרים בפרק השני של מסכת שביעית |
הרב משה טרגין  | המאמר עוסק בנושאים הבאים: חרישת שדות עד ראש השנה, המחלוקת בעניין גיזום עצים ודין עשיית מלאכה בפירות בזמן תוספת שביעית.  |
| 1548 | שיעור 10  | סיקול שדה מאבנים בשביעית |
הרב משה טרגין  | סיקול השדה בשביעית נאסר ככל עבודות האדמה, אך הוא הותר במצבים שונים. החקירה היסודית בעניין זה היא האם איסור הסיקול נובע ממראית עין, או שמא הסיקול נחשב לאחת ממלאכות השדה.  |
| 1549 | שיעור 11  | סיוע לאחרים בעבודות האסורות בשמיטה |
הרב משה טרגין  | בשנת השמיטה אסור למכור כלי עבודה המשמשים לעבודת קרקע לאדם שעלול לעבוד בהם, מדין "לפני עיוור לא תתן מכשול". על מי נאסר הדבר? האם איסור זה נדחה מפני דרכי שלום? מה הדין כאשר גוי עובד באדמה?  |
| 1550 | שיעור 12  | אכילת פרות שביעית |
הרב משה טרגין  | האם יש מצווה לאכול פירות שביעית, או שרק אסור להפסידם ולסחור בהם?  |
| 1551 | שיעור 13  | קדושת שביעית |
הרב משה טרגין  | כיצד ניתן להשתמש בפירות שביעית? מהו ההבדל בין פירות אלו לבין פירות תרומה ומעשר שני? האם יש עדיפות מיוחדת לאכילת הפירות?  |
| 1552 | שיעור 14  | ביעור והנאה הבאים כאחד |
הרב משה טרגין  | מהו הגדר של ביעור והנאה הבאים כאחד? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע מחלוקת הראשונים - האם איסור המלאכה בפירות נובע מקדושתם, או שאפשרות השימוש בפירות מחילה עליהם את איסורי קדושת השביעית.  |
| 1553 | שיעור 16  | סיכת שמן של שביעית |
הרב משה טרגין  | איזה סוג של סיכה נאסר בשמן שביעית, ואיזה הותר? מה הקשר בין איסור זה לבין איסור סיכה ביום הכיפורים? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובהקבלה בין מעמד פירות השביעית לבין הקדש.  |
| 1554 | שיעור 17  | מאכל בהמה |
הרב משה טרגין  | מהו מעמדם של פירות שנועדו למאכל בהמה? ייתכן שנאסר לשנות את פירות השביעית, פרט לשינויים המכינים אותם לאכילה.  |
| 1555 | שיעור 18  | ייצוא פרות שמיטה |
הרב משה טרגין  | מדוע אסור להוציא פירות שביעית לחוץ לארץ? האם איסור זה נובע מהחשש שמא לא יבערו אותם, משום החשש שמא יעשו בהם שימוש לא ראוי, או מעצם קדושתם?  |
| 1556 | שיעור 19  | האכלת גויים בפרות שביעית |
הרב משה טרגין  | מדוע אסור לתת לגויים לאכול פירות שביעית? האם אנו חוששים שהגויים ינהגו בהם בצורה לא ראויה, או שמא האיסור נובע ישירות מקדושת הפירות?  |
| 1557 | שיעור 20  | איסור סחורה בפרות שביעית |
הרב משה טרגין  | איסור הסחורה בפירות שביעית - האם הוא איסור עצמאי, או שהוא נובע ממצוַת האכילה של הפירות?  |
| 1558 | שיעור 21  | הגדרת איסור סחורה |
הרב משה טרגין  | האם עצם הסחורה בפירות שביעית נאסרה, או שנאסר להפיק מהם רווח כספי?  |
תפילת העמידה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1559 | שיעור 1  | סמיכת גאולה לתפילה |
הרב עזרא ביק  | מדוע כה חשוב לסמוך גאולה לתפילה? מה הקשר בין סמיכת הגאולה לתפילה לבין משמעותה הבסיסית של התפילה - עבודת השם? התפילה היא שירות שלנו לקב"ה, ומבטאת את התלות המוחלטת שלנו בו.   |
| 1560 | שיעור 2  | פתיחת שפתיים |
הרב עזרא ביק  | בפתיחת התפילה אנו מבקשים "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". אנו מבקשים היתר להתפלל, יכולת להתפלל ודעת מספיקה כדי להתפלל.  |
| 1561 | שיעור 3  | ברכת אבות (ח"א) |
הרב עזרא ביק  | הברכה הראשונה נקראת ברכת אבות. הברכה מציגה את האלוקים - מקבל התפילה - בפני המתפלל. ההבנה כי אנו מתפללים לאלוקי האבות מאירה לנו את הדרך שבה עלינו להתפלל  |
| 1562 | שיעור 4  | ברכת אבות (ח"ב) |
הרב עזרא ביק  | מה פירוש הביטוי "גומל חסדים טובים"? אילו "חסדי אבות" זוכר הקב"ה? מה משמעות תארי הקב"ה -"מלך עוזר ומושיע ומגן"?  |
| 1563 | שיעור 5  | גבורות |
הרב עזרא ביק  | הברכה השנייה של תפילת העמידה מפרטת את גבורות ה', ומדגישה במיוחד את תחיית המתים. כדי שנוכל להתפלל, עלינו להאמין ביכולתו של הקב"ה להפוך את המציאות, ותחיית המתים היא הדוגמא הקיצונית ביותר לכך.  |
| 1564 | שיעור 6  | קדושה |
הרב עזרא ביק  | מהי קדושה? מעצם הגדרתה, הקדושה שייכת לעולמו של הקב"ה. באופן פרדוקסלי, היא נמצאת דווקא בעולמנו, ואנו נדרשים להקדיש את ה'. כיצד אנו יכולים להקדיש את הקב"ה? מהו ההבדל בין הקדשת ה' לבין קבלת מלכותו?  |
| 1565 | שיעור 7  | נקדש |
הרב עזרא ביק  | מה פשר ה"קדושה" הנאמרת בחזרת הש"ץ? האם יש משמעות לחילופי הנוסחאות - "נקדש את שמך" או "נקדישך ונעריצך"? בנוסח הקדושה, אנו מנסים להעתיק את מציאותם המושלמת אך הקבועה של המלאכים. הם אינם יכולים לקדש את ה' בעצמם, אלא רק להצטרף לקדושתנו.   |
| 1566 | שיעור 8  | אתה קדוש |
הרב עזרא ביק  | מהו היחס בין קדושה לבין טבע? ובין קדושה לבין נס? מה היחס בין פירוט תהילות ה' לבין הקדשתו?  |
| 1567 | שיעור 9  | דעת |
הרב עזרא ביק  | הברכות האמצעיות של תפילת העמידה הן ברכות בקשה. בברכה הרביעית אנו מבקשים מה' דעת. מילת המפתח להבנת הבקשה היא "חונן": אנו מבקשים מהקב"ה חנינה, וביטויה של חנינה זו הוא חכמה, בינה ודעת.  |
| 1568 | שיעור 10  | תשובה |
הרב עזרא ביק  | מה אנו מבקשים בברכה החמישית של התפילה? לא ייתכן שאנו מבקשים מהקב"ה תשובה, כי התשובה מוטלת עלינו. ניתן להציע מספר תשובות לשאלה זו, תוך עיון בלשון הברכה.   |
| 1569 | שיעור 11  | סליחה |
הרב עזרא ביק  | מהו מקור החטא? מהי משמעותו של החטא? כיצד הקב"ה סולח על חטאים? כיצד ניתן לתקן את החטא?  |
| 1570 | שיעור 12  | גאולה |
הרב עזרא ביק  | איזה תוכן נוסף בברכת הגאולה על התוכן שבשאר ברכות התפילה? האם ברכה זו עוסקת בגאולת הכלל או בגאולת הפרט? הגאולה אינה פתרון לבעיה ספציפית של האדם. בקשת הגאולה מחייבת הכרה של האדם בכך שהוא אבוד בלי עזרת ה'.   |
| 1571 | שיעור 13  | רפואה |
הרב עזרא ביק  | מתוך עיון בנוסח הברכה נראה שבברכת הרפואה איננו מבקשים רפואה מחוליי הגוף בלבד. קרבת ה' היא מקור החיים, והרפואה השלמה יכולה לבוא רק מתוך הליכה בדרכיו ית'.  |
| 1572 | שיעור 14  | ברכת השנים |
הרב עזרא ביק  | בברכת השנים אנו מבקשים שה' יתן לנו שפע מן האדמה. איננו מבקשים שה' יתן לנו דבר ממשי, אלא רק את היכולת ליצור ולהמשיך את הבריאה. היכולת שלנו להצמיח פירות מן האדמה מעידה שה' מצוי בקרבנו. אין צמיחה ללא זמן, ואכן יחידת הזמן - השנה - היא מוטיב חשוב בברכה.  |
| 1573 | שיעור 15  | קיבוץ גלויות |
הרב עזרא ביק  | ברכה זו פותחת את קבוצת הבקשות העוסקות בגאולה. בברכה זו אנו מבקשים על קיבוץ הגלויות, אך ארץ ישראל אינה מוזכרת. עיקרה של הברכה הוא תיקון הפירוד של עם ישראל וכינון חברה מאוחדת - השלב הראשון של הגאולה..  |
| 1574 | שיעור 16  | משפט |
הרב עזרא ביק  | בברכה זו אנו מבקשים את עזרת ה' ביצירת חברה הבנויה על אדני המשפט והצדק. הבקשה אינה מתייחסת רק להיבט הצר של קיום בתי הדין, אלא לכלל מבנה החברה. אנו מבקשים לחזור למצב של "בראשונה", לברית שה' כרת עם אברהם שהיתה מבוססת על "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט".   |
| 1575 | שיעור 17  | ברכת המינים |
הרב עזרא ביק  | בברכת המינים אנו מבקשים על אובדן הרשעים. איננו מסתפקים בבקשה על אובדן הרשעה, אלא אנו מבקשים שיאבדו מייצגי הרשעה בעולם - הרשעים ומלכות הזדון. ברכה זו עומדת בניגוד לעיקרון של "יתמו חטאים ולא חוטאים", אך אי אפשר לשאוף למלכות ה' בלי מלחמה בלתי-מתפשרת ברוע.  |
| 1576 | שיעור 18  | משען ומבטח |
הרב עזרא ביק  | ברכה זו מדגישה את נושא הביטחון. ביטחון בה' אינו ביטחון שיהיה טוב, אלא ביטחון שאם האדם יקבל החלטות מתוך כוונות ערכיות מוסריות נכונות - הקב"ה יסייע להגשמת אותן מטרות. הביטחון אינו שהקב"ה יסייע להגשים את החלטות האדם. רק על הצדיקים, הלוקחים אחריות על סביבתם ומקבלים החלטות מוסריות וערכיות, אנו מתפללים שה' יסייע להם במלחמה למען הטוב.  |
| 1577 | שיעור 19  | ירושלים ודוד |
הרב עזרא ביק  | אף שתפילת העמידה מייחדת לדוד ברכה עצמאית, הוא מופיע גם בברכת ירושלים. משמעות הצירוף בין ירושלים לבין דוד המלך היא חיבור בין הרוחני לבין הפוליטי. שכינת ה' בקרב בני האדם מחייבת חברה שיכולה לשמש בסיס לשכינה.   |
| 1578 | שיעור 20  | צמח דוד |
הרב עזרא ביק  | אף שדוד מוזכר בברכת ירושלים, הבקשה על צמיחת צמח דוד מייחדת לעצמה ברכה נוספת. הזכרת המושג "צמח" מדגישה שאין אנו מבקשים רק להגיע למטרה מסויימת, אלא על ההתקדמות והצמיחה אליה. בקשת הישועה משמעותה בקשה לשלמות - הליכה אל ה', חיים של התקדמות מתמדת לעבר האין סוף.   |
| 1579 | שיעור 21  | שומע תפילה |
הרב עזרא ביק  | בברכת "שמוע תפילה" איננו רק מבקשים שה' ימלא את הבקשות ששטחנו לפניו עד כה, אלא בעיקר שתפילתנו תתקבל. התפילה היא צורך אנושי. אנו זקוקים לקשר עם הקב"ה, ואנו מבקשים שהתפילה תהווה קשר אמיתי עם ה'. ייתכן שנוסח אשכנז מבוסס על ההבדל הקיים במציאות בין הקשר של עם ישראל עם קב"ה לבין הקשר של שאר האומות עם בורא העולם, ואילו נוסח ספרד מבוסס על השאיפה לעתיד לבוא.  |
| 1580 | שיעור 22  | עבודה |
הרב עזרא ביק  | ברכת העבודה פותחת את חלק ה"הודיה" שבתפילה. במבט ראשון נראה שברכה זו היא בקשה, ולא ברור מה ההבדל בינה לבין ברכת "שומע תפילה". כדי להבין ברכה זו, יש לעמוד על תפקיד הברכות האחרונות בכלל וברכה זו בפרט, במסגרת ראיית התפילה כולה כעבודה של עבד לרבו.   |
| 1581 | שיעור 23  | מודים (ח"א) |
הרב עזרא ביק  | פירוש המילה "מודים" בברכת ההודאה אינו נתינת תודה, אלא הודאה והכרה במלכותו של הקב"ה. שבועת אמונים זו מהווה המשך של עבודת העבד לרבו במסגרת התפילה.   |
| 1582 | שיעור 24  | מודים (ח"ב) |
הרב עזרא ביק  | בברכת ההודאה אנו מבקשים "וכל החיים יודוך סלה". כפי שהסברנו בשיעור הקודם, ההודאה היא שבועת אמונים לקב"ה, ואנו מבקשים שכל העולם יהיה שותף לשבועה זו. הבנה זו של מושג ההודאה מסבירה מדוע ההודאה שייכת רק לחיים, שכן רק החיים יכולים להיות עבדיו של הקב"ה.   |
| 1583 | שיעור 25  | שלום |
הרב עזרא ביק  | ברכת השלום היא הברכה האחרונה של תפילת העמידה, ובה אנו נפרדים מהמלך. השלום הוא המציאות העליונה; מציאות שבה הכל אחד, שכל הניגודים שבעולמנו משתלבים לאמת אחת. בברכה זו ובברכת כוהנים אנו מבקשים על שלום וחנינה. אנו מבקשים שחוויית התפילה תמשיך להאיר בנו, והביטוי לכך הוא השלום.   |
| 1584 | שיעור 26  | לאחר התפילה |
הרב עזרא ביק  | לאחר התפילה אנו אומרים "אלוקי נצור". תפילה זו היא אחת מתפילות אישיות רבות המופיעות בגמרא. עד כה דיברנו על התפילה כעבודת המלך, אך יש בתפילה גם מקום לזעקה, לשיחה ספונטנית ואישית של הנפש עם הקב"ה. לאחר סיום העבודה, לפני שיוצאים מעם המלך, יש מקום לבטא, במילים פשוטות ואישיות, את שאיפות הנפש הפרטיות.  |
| 1585 | שיעור 27  | כל עצמותי תאמרנה |
הרב עזרא ביק  | קיימים דינים רבים לתנועות הגוף בתפילה, להכנת הגוף לתפילה, למקום התפילה ועוד. משמעותם של דינים אלו עולה מתוך ראיית התפילה כעמידה בפני המלך ועבודתו. עבודת המלך דורשת הכנה ועמידה בכללים נוקשים, ובכך מתקיים "כל עצמותי תאמרנה - ה' מי כמוך".  |
כוזרי
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1586 | שיעור 1  | רבי יהודה הלוי וספר הכוזרי |
הרב איתמר אלדר  | המאמר מהווה פתיחה לעיסוק בספר הכוזרי. מי היה ר' יהודה הלוי? מהיכן נטל את המתודה של הדו-שיח? מהו מקור עלילת ה"כוזרי", ומה פשר החלום בכלל וחלומו של מלך כוזר בפרט? מדוע ר' יהודה הלוי מספר שמלך כוזר התגייר כבר בסוף המאמר הראשון, ולא בסוף הספר - בסופו של הויכוח?  |
| 1587 | שיעור 2  | הפילוסוף בספר הכוזרי (א') |
הרב איתמר אלדר  | המאמר מהווה פתיחה לדיון בדברי הפילוסוף, ועוסק בתיאור האלוהים של הפילוסוף, ביחסו של האלוהים עם העולם, במטרת האדם להידבק בשכל הפועל ובמעמדה של הנבואה. מתברר, כי קיימים קשרים בולטים בין תפיסת הפילוסוף לבין תפיסות חסידיות מסויימות.  |
| 1588 | שיעור 3  | הפילוסוף בספר הכוזרי (ב') |
הרב איתמר אלדר  | מהו היחס בין האדם לבין האלוהים לדעת הפילוסוף? מה משמעות המעשה הדתי? הנקודה המרכזית בשיטתו של הפילוסוף היא שהמעשים הדתיים הם חיוביים כל עוד הם משרתים את המטרה המרכזית - הדבקות בשכל הפועל.  |
| 1589 | שיעור 4  | יחסו של רבי יהודה הלוי לפילוסופיה (א') |
הרב איתמר אלדר  | רבי יהודה הלוי תוקף את הפילוסופיה פעמיים: בפעם הראשונה בתגובתו האמוציונלית של המלך בדבר חוסר הרלוונטיות של דברי הפילוסוף לצרכיו, ובפעם השנייה - בתשובה הלוגית, לאורך כל הספר, הדנה בשאלה האם ניתן להסתמך על ההיגיון בלבד.  |
| 1590 | שיעור 5  | יחסו של רבי יהודה הלוי לפילוסופיה (ב') |
הרב איתמר אלדר  | ריה"ל אינו פוסל לחלוטין את הפילוסופיה ואת נחיצותה, אך הוא מגביל את מיקומה ומצמצם את גבולה. המאמר מנסה להגדיר את גבולות הפילוסופיה לדעת ריה"ל. לעיתים האדם צריך להתנתק מהשכל, כדי שיוכל להתעלות אל מעל לעצמו.  |
| 1591 | שיעור 6  | דת ומדע אצל רבי יהודה הלוי (א') |
הרב איתמר אלדר  | כיצד מגיע האדם למדרגה המעניקה לו קיום על-הטבעי, ופותחת בפניו אפשרות של מפגש עם העניין הא-לוהי? לדעת ריה"ל, ההתגלות היא המפתח להתעלות האדם. המאמר עוסק בנקודה זו על רקע מחלוקתם של ריה"ל ורס"ג בדבר ביסוס האמונה ותפקידה של התורה.  |
| 1592 | שיעור 7  | דת ומדע אצל רבי יהודה הלוי (ב') |
הרב איתמר אלדר  | כיצד צריך אדם לבנות את בנין האמונה שלו? עד כמה עליו לתת מקום לשכל - לפילוסופיה, ועד כמה עליו להישען על המסורת? האם יש ביהדות עקרונות הסותרים את ההיקש ההגיוני? מה נעשה אם ניתקל בסתירה כזו?  |
| 1593 | שיעור 8  | דת ומדע אצל רבי יהודה הלוי (ג') |
הרב איתמר אלדר  | שיטתו של ריה"ל בדבר מקומו של השכל בעבודת ה' מעלה מספר שאלות בנושאים שונים: בריאת העולם, השבת והגשמת הא-לוה.  |
| 1594 | שיעור 9  | סיכום סוגיית דת ומדע |
הרב איתמר אלדר  | במאמר זה, נסקור את סוגיית דת ומדע בפרספקטיבה רחבה יותר של הוגים: רס"ג, ריה"ל, ר' נחמן מברסלב, הראי"ה קוק והגרי"ד סולובייצ'יק.  |
| 1595 | שיעור 10  | דחיית הנצרות |
הרב איתמר אלדר  | מדוע היחס לנצרות ולאיסלאם בספר הכוזרי הוא קצר ותמציתי? האם דחיית הנצרות נעשתה רק מטעמים 'הגיוניים', כמו שלילת ההגשמה והכרתה של הנצרות ביהדות, או שיש גם טעם קיומי חוויתי לדחייה זו?  |
| 1596 | שיעור 11  | דחיית האיסלאם |
הרב איתמר אלדר  | כמו יחסו לנצרות, ריה"ל דוחה גם את האיסלאם בעיקר בשל העובדה שהמוסלמי נזקק לתורת ישראל ולעדותו כדי להוכיח את המופתים. סיבה נוספת לדחיית האיסלאם היא כתיבת הקוראן בשפה שאינה מדוברת בכל העולם, בעוד שספר זה פונה לכל אנשי העולם. למעשה, אלו הן הנקודות המבחינות בין הדתות שהתחילו מהשכל לבין היהדות שתחילתה בהתגלות.  |
| 1597 | שיעור 12  | סגולת ישראל (א') |
הרב איתמר אלדר  | ביסוס האמונה היהודית על ודאות ההתגלות מביא לכך שאמונה זו היא של היהודים בלבד. אחת ההשלכות של תפיסה זו היא ההשקפה על ייחודיות עם ישראל - סגולת עם ישראל.  |
| 1598 | שיעור 13  | סגולת ישראל (ב') |
הרב איתמר אלדר  | ממקורות שונים בספר הכוזרי נשמעת, לכאורה, נימה שונה מהנימה הנשמעת מתחילת הספר. מסקנת המאמר היא שאין סתירה בין המקורות, והנבואה מתבססת על שלושה עקרונות: הסגולה הטבעית, ההתגלות והמצוות.  |
| 1599 | שיעור 14  | סגולת ישראל (ג') |
הרב איתמר אלדר  | האם "סגולת ישראל" של ריה"ל היא תורה 'גזעית'? מהי משמעות הסגולה הזו? מדוע נוצרו אנשים ללא הסגולה הזו? מהי המשמעות המוסרית של סגולת ישראל?  |
| 1600 | שיעור 15  | סיכום סגולת ישראל (ד') |
הרב איתמר אלדר  | המאמר עוסק בהשוואה בין שיטת ריה"ל לבין שיטתם של המהר"ל והראי"ה קוק בנושא סגולת ישראל.  |
| 1601 | שיעור 16  | העניין האלוקי (א') |
הרב איתמר אלדר  | כמבוא לבירור נושא העניין האלוקי, עוסק המאמר בכמה נושאים: ההוויות הרוחניות הקיימות במציאות, השפעת העניין האלוקי על האדם הזוכה לו, ובעיקר במהות הנבואה. האם הנבואה ושאר החוויות הדתיות הן חוויות פנימיות, המגיעות מתוך האדם, או שמקורן בהשראה המגיעה לאדם ממקור חיצוני?  |
| 1602 | שיעור 17  | העניין האלוקי (ב') |
הרב איתמר אלדר  | ההידבקות בעניין האלוקי גורמת להשגחה ולהנהגה שמעל הטבע, ולהתעלות האדם מעבר לחייו הטבעיים.  |
| 1603 | שיעור 18  | ארץ ישראל |
הרב איתמר אלדר  | בירור מקומה של ארץ ישראל בעבודת ה' בהגותו של ר' יהודה הלוי.  |
| 1604 | שיעור 19  | המצוות (א') |
הרב איתמר אלדר  | כיצד מעשה פיזי - קיום מצווה - יכול להשפיע השפעה רוחנית? המאמר עוסק בשאלה זו, ובוחן את התשובות שניתנו לה על ידי ההוגים השונים בימי הביניים.  |
| 1605 | שיעור 20  | המצוות (ב') |
הרב איתמר אלדר  | ריה"ל מחלק את המצוות למצוות שכליות ולמצוות שמעיות. גם רס"ג מחלק חלוקה דומה, אולם יש כמה הבדלים חשובים בין שיטותיהם.  |
| 1606 | שיעור 21  | המצוות (ג') |
הרב איתמר אלדר  | מהי השקפתו של ריה"ל על טעמי המצוות, השכליות והשמעיות?  |
| 1607 | שיעור 22  | הקראים והתורה שבעל פה (א') |
הרב איתמר אלדר  | מי היו הקראים? מה היו טענותיהם? כיצד מתמודד ריה"ל עם טענות אלו? מהי השקפתו בנוגע למהות התורה שבעל פה? האם יש הבדל בין סמכותם הרוחנית של חכמי ישראל בתקופת הנבואה לבין סמכותם לאחר שפסקה הנבואה?  |
| 1608 | שיעור 23  | הקראים והתורה שבעל פה (ב') |
הרב איתמר אלדר  | מה מקומו של ההיקש השכלי בעבודת ה'? מהו היחס בין מדרשי ההלכה לבין פשטי המקראות? מה מקומן של התקנות והגזירות של חז"ל? ומה מקומה של ההשתדלות האנושית הדתית?  |
| 1609 | שיעור 24  | היחס לפרישות ולהתבודדות בעבודת ה' |
הרב איתמר אלדר  | האם האדם השלם צריך לנהוג בסיגופים? האם עליו להתבודד, או שמא עליו לחיות בתוך החברה? המאמר עוסק בשאלות אלו על פי הגותם של ריה"ל והראי"ה קוק.  |
| 1610 | שיעור 25  | ההשתדלות דתית והחסיד |
הרב איתמר אלדר  | מיהו חסיד? האם החסיד בתקופת ריה"ל הוא אותו החסיד מהזמן שבית המקדש היה קיים? מהו היחס הראוי בין ההשתדלות בעשייה הדתית לבין העיון ההלכתי?  |
| 1611 | שיעור 26  | העולם הבא והיחס למוות |
הרב איתמר אלדר  | כיצד ייתכן שהתורה איננה מזכירה כלל את העולם הבא? האם העולם הזה הוא רק כלי לעולם הבא, או שמא יש לו משמעות בפני עצמו? מהו היחס הראוי למוות?  |
| 1612 | שיעור 27  | שמות ה' |
הרב איתמר אלדר  | מה ההבדל בין שם אלוקים לשם הוי"ה? מהו ההבדל המהותי בין התפיסה האלילית לבין תפיסת של היהדות בדבר אחדות הא-ל? כיצד יכול היהודי לפנות לקב"ה ב'שמו הפרטי'?  |
| 1613 | שיעור 28  | התארים האלוקיים והגשמת האל |
הרב איתמר אלדר  | המאמר בוחן את גישתו של ריה"ל לבעיית התארים האלוקיים, המחייבים - לכאורה - הגשמה של הקב"ה. בעיה זו נבחנת על רקע שתי סוגיות: הרצון האלוקי ומקומו של הא-ל.  |
| 1614 | שיעור 29  | השפה והשירה העברית |
הרב איתמר אלדר  | מה היה יחסו של ריה"ל לשפה העברית ולשירתה? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע משמעותה של השפה בזמנו ובזמננו.  |
| 1615 | שיעור 30  | התפילה (א') - תפקידה |
הרב איתמר אלדר  | מה היה יחסו של ריה"ל לתפילה? ומהו היחס בין שיטתו לבין שיטתם של הרמב"ם, הרמב"ן, הגרי"ד והראי"ה קוק?  |
| 1616 | שיעור 31  | התפילה (ב') - תפילת יחיד וציבור |
הרב איתמר אלדר  | המאמר מברר את היחס שבין תפילת היחיד לבין תפילת הציבור בהגותו של ריה"ל והוגים אחרים.  |
הגותו של רבי נחמן
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1617 | שיעור 1  | יראת שמים |
הרב איתמר אלדר  | מהו היחס בין יראת העונש לבין יראת הרוממות - בין "היראה העליונה" לבין "היראה התחתונה"? השיעור עוסק בשיטותיהם של בעל התניא ור' נחמן בשאלה זו, על רקע הבנת השיטות המתארות את התפתחותו הרוחנית של האדם.  |
| 1618 | שיעור 2  | פשיטות- חלק א' |
הרב איתמר אלדר  | הפשיטות והתמימות תופסות מקום חשוב מאוד בתורתו של ר' נחמן. השיעור עוסק בהבנת מושגים אלו על רקע ניתוח חלקו הראשון של ה"מעשה מחכם ותם". נראה, שניתן להתבונן על חסרונות שונים - כמו טפשות, עיוורון וחרשות - באופן המגלה שגלומים בהם יתרונות רבים.  |
| 1619 | שיעור 3  | פשיטות- חלק ב' |
הרב איתמר אלדר  | השיעור עוסק בעקרונות העולים מחלקו השני של ה"מעשה מחכם ותם". מצד אחד, מלכו של עולם מתאווה להתגלות ולמלוך על האדם; אך מצד שני, ההשתהות של האדם ושאיפתו להוכחות לוגיות ושכליות - הן הגורמות לו לשקוע בספיקות ולא להגיע עד הקב"ה.  |
| 1620 | שיעור 4  | פשיטות- חלק ג' |
הרב איתמר אלדר  | יתרון הפשיטות על החכמה ועל החקירה הוא בכך שהיא מביאה את האדם אל למעלה מהמקום ומהזמן, למדרגה שיכולה להכיל את המציאות כולה, מראשית ועד אחרית. השיעור עוסק בהבנה עמוקה של יתרון זה על רקע הסיפור "מעשה בשני ציירים".  |
| 1621 | שיעור 5  | תורת הצמצום |
הרב איתמר אלדר  | כהקדמה לנושא היחס שבין העולם לבוראו בתורתו של ר' נחמן, עוסק השיעור במחלוקת המשולשת שבין הגישה הטרנסנדנטאלית לבין הגישה הפנתאיסטית ולבין תורת הצמצום הקבלית.  |
| 1622 | שיעור 6  | הצמצום אצל ר' נחמן |
הרב איתמר אלדר  | כיצד מתייחס ר' נחמן לתורת הצמצום? האם הצמצום הוא מאורע היסטורי שהתרחש בעבר, או מאורע המתרחש כל הזמן? האם יש מושג של צמצום גם מצדו של האדם? כיצד העיקרון של הצמצום יכול להציל את האדם משקיעה ביאוש?  |
| 1623 | שיעור 7  | ממלא כל עלמין |
הרב איתמר אלדר  | השיעור עוסק במחלוקת הידועה: האם הקב"ה 'סובב כל עלמין', או 'ממלא כל עלמין' - האם הקב"ה הוא חיצוני לעולם, או שהוא אימננטי לו. השיעור סוקר את שיטתם של הרמב"ם ושל שפינוזה. באופן עקרוני, ר' נחמן חשב שהקב"ה הוא אימננטי במציאות, אך שיטתו שונה מהותית משיטתו של שפינוזה.  |
| 1624 | שיעור 8  | הכפירה והספק |
הרב איתמר אלדר  | כיצד מבין ר' נחמן את מושג התשובה לאור תפיסתו האימננטית של האלוקות? כיצד יכולה להתקיים כפירה לאור שיטה זו? מדברי ר' נחמן עולה שהכפירה נובעת מהסתר פנים של הקב"ה. כיצד ניתן לחשוף ולגלות את הקב"ה? האם ניתן לקרוא לקב"ה גם מה'מקומות המטונפים'?  |
| 1625 | שיעור 9  | איה מקום כבודו |
הרב איתמר אלדר  | ישנם מצבים שבהם האדם נופל, אך יכול לעלות בחזרה על ידי דיבורים של קדושה. לעומת זאת, ישנם מצבים שבהם נפילתו של האדם היא כה חזקה, עד שדיבורים של קדושה אינם עוזרים. האם ניתן למצוא את הקב"ה גם במצבים אלו? ר' נחמן טוען שהאדם יכול להתחבר בחזרה לקב"ה אפילו רק באמצעות השאלה של "איה מקום כבודו", בעזרת בחינת המאמר הסתום ובעזרת כוחה של התשובה.  |
| 1626 | שיעור 10  | החלל הפנוי |
הרב איתמר אלדר  | למרות שיטתו של ר' נחמן בדבר האימננציה האלוקית בעולם, הוא דן בהרחבה ב"חלל הפנוי". כיצד ניתן לדבר על היעדר שכינה בתורתו של ר' נחמן? האם יש קשר בין נקודה זו לבין בחינת 'סובב כל עלמין'? מהו הפתרון לאדם שנפל למדרגה זו?  |
| 1627 | שיעור 11  | דיבור א' - יום ליום יביע אומר |
הרב איתמר אלדר  | את דיבורו של הקב"ה אנו מוצאים החל מבריאת העולם. מהי המשמעות של הדיבור האלוקי? האם הוא רק צו או הוראה לעולם, או שיש בו ממשות וקיום? מה הקשר בין משמעות הדיבור לבין תפיסת ר' נחמן על היחס שבין הקב"ה לעולם? האם יש קשר בין גלות השכינה לבין גלות הדיבור?  |
| 1628 | שיעור 12  | דיבור ב' - דיבורים קדושים בלימוד ותפילה |
הרב איתמר אלדר  | ייחודו של האדם על פני הבהמה הוא ב'רוח ממללא' שיש בו. באמצעות הדיבור, האדם מוציא לפועל את החיוּת האלוקית שבו, וכך הופך לפועל ולמשפיע בעולם. כיצד ניתן לקשר את הדיבור האנושי למקורו האלוקי? האם יש קשר בין הדיבור לבין "ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה"? מהי מהותה של התפילה, ומה צריכה להיות הכוונה בתפילה?  |
| 1629 | שיעור 13  | דיבור ג' - דיבור מתוך ביטול |
הרב איתמר אלדר  | כתוצאה מנפילת העולמות ומשבירת הכלים, עולמנו הוא עולם של פירוד, של אותיות נפרדות וסותרות. האדם, בדיבוריו הקדושים, יכול לאסוף את האותיות ולקבצן, וכך לתקן את העולם. אילו מעשים ותכונות נדרשים כדי להגיע למעלה זו? אמונה, שלום וחום, תענית, צדקה וענווה. כך ידבק האדם בבוראו.  |
| 1630 | שיעור 14  | דיבור ד' - 'ויברך אתכם כאשר דבר לכם' |
הרב איתמר אלדר  | מקובל לחשוב שהדיבור הוא ערוץ לקשר בין הפנימיות של האדם לבין העולם החיצוני. לכן, מקובל שאין שום משמעות לדיבור בלי כיסוי, שהאדם אינו מתכוון אליו. לא כך חושב ר' נחמן. לדידו, הדיבור על דברי אמונה וקדושה פועל את פעולתו על האדם גם אם 'אין לדבריו כיסוי'. הדיבור יוצר אווירה שונה מסביב, ומשפיע על התעוררות הלב. הדיבור אינו רק ערוץ של קשר, אלא ביטוי לנוכחות האלוקית שבתוככי האדם.  |
| 1631 | שיעור 15  | שתיקה א' - עבודת ה' בחינת שתיקה |
הרב איתמר אלדר  | ישנם יתרונות רבים לדיבור, שבעזרתו נברא העולם והוא מעניק לו חיוּת. מאידך, יש לדיבור גם כמה חסרונות. אמנם לכל מילה יש תוכן רב, אך היא אינה יכולה להכיל את כל הרעיון שאותו היא מנסה להביע. זהו תפקיד השתיקה והאילמות, אשר במבט ראשון נראים כחסרון. לאמיתו של דבר, שתיקה מתוך אמונה ודבקות בקב"ה היא המעלה הגבוהה יותר.  |
| 1632 | שיעור 16  | שתיקה ב' - דום לה' |
הרב איתמר אלדר  | כאשר אדם שותק מול העולבים בו, מתוך הכרה שאין שום משמעות לכבודו אלא רק לכבוד ה' - הוא מתעלה למדרגה חדשה, הקשורה לספירה העליונה - בחינת כתר, שאי אפשר להגיע אליה.  |
| 1633 | שיעור 17  | שתיקה ג' - 'ואמונתך בלילות' |
הרב איתמר אלדר  | לעיתים, צריך להרפות ולשתוק דווקא כדי להשיג השגה מסוימת. במקום אחר מתייחס ר' נחמן לשתיקתו של חכם הדור מול אור מקיף אובייקטיבי, למרות שהשתיקה אינה מביאה אותו למדרגה נעלית יותר.  |
| 1634 | שיעור 18  | שתיקה ד' - 'שתוק, כך עלה במחשבה לפני' |
הרב איתמר אלדר  | לפעמים שתיקת הצדיק אינה מקדמת אותו. מהי משמעותה של שתיקה זו? השתיקה הזו רצויה כאשר מתעוררות שאלות שמקורן ב'חלל הפנוי'. מטרת השתיקה אינה לעורר שאלות וספקות, למרות שהיא באה כתגובה על שאלה שיש עליה תשובה.  |
| 1635 | שיעור 19  | שבת ויום טוב - שתי בחינות של השגחה |
הרב איתמר אלדר  | עשיית מלאכות על הארץ היא שותפות של האדם עם הקב"ה בבריאה, הן בעליונים והן בתחתונים. האם השגחתו של הקב"ה על האדם והטוב שהוא מעניק לו תלויים רק במעשי האדם, או שקיים חוסר ראשוני, שאינו קשור למעשים האנושיים? מה היחס בין חוקי הטבע לבין הנס? השיעור עוסק בשאלות אלו ובחלוקה בין סוגי ההשגחה השונים - בהבדל שבין קדושת השבת לקדושת יום טוב.  |
| 1636 | שיעור 20  | שבת ויום טוב - מהלך אחד |
הרב איתמר אלדר  | בשבת מתגלה האור עם לבושים, אך למרות זאת - ההתגלות היא הכרחית כדי לחשוף את האור האלוקי שבמציאות. השיעור עוסק בבחינה זו של השבת, ובקשר שבין שבת לפסח לתפילה ולבריאת האישה.  |
| 1637 | שיעור 21  | מחלוקת א' - אש התורה ומֶי המחלוקת |
הרב איתמר אלדר  | לכאורה נראה שבמחלוקת יש מרכיבים שליליים בלבד. לא כן סובר ר' נחמן. ישנם מצבים שלולא המחלוקת לא ניתן היה להשיג השגות מסוימות. המחלוקת נוצרת בשני אופנים: כאשר הצדיק אוצר בקרבו את תורתו, וכאשר כל היצורים האנושיים זועקים ומשוועים למים שיפיחו חיים בנשמותיהם.  |
| 1638 | שיעור 22  | "זומם רשע לצדיק וחורק עליו שיניו, ה' ישחק לו כי ראה כי יבוא יומו" |
הרב איתמר אלדר  | בחלקו הראשון, השיעור סוקר בקצרה את ההבדל שבין כבוד מלכים לבין כבוד ה' ואת הסיבות למחלוקת. בחלקו השני עוסק השיעור במקור נוסף של מחלוקת: רצונם של החולקים, בעומקו של דבר, דווקא להסכים עם הצדיק. דיון זה נעשה על רקע העיסוק בנושא המחשבות הזרות הבאות לאדם באמצע תפילתו.  |
| 1639 | שיעור 23  | מחלוקת ג' - בטל רצונך מפני רצונו |
הרב איתמר אלדר  | כיצד רצוי להתמודד עם המחלוקות ועם הרצונות השליליים? ר' נחמן סובר שצריך לבטל את הרצון הנעלה, וכך גם יתבטלו הרצונות השפלים. מה יעשה אדם שאין לו רצון נעלה? המאמר עוסק בשאלה זו, וכן בסוג שונה של מחלוקת: מחלוקת של צדיקים על צדיקים, שמטרתה היא להציל את הצדיקים המפורסמים מהמקטרגים.  |
| 1640 | שיעור 24  | מחלוקת ד' - מחלוקת שבקדושה |
הרב איתמר אלדר  | האם יש קשר בין המחלוקת שהרשעים חולקים על הצדיק לבין המחלוקת שהצדיקים חולקים עליו? לדעת ר' נחמן, שורש מחלוקת הרשעים נמצא במחלוקת הצדיקים - יש מידה מסוימת של אמת בדבריהם, ולכן צריך לחבר אותה לשורשה כדי להמתיק את הדינים. מהי המחלוקת שבקדושה? ממה היא נובעת, ומי צודק בה? האם ייתכן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים? לדעת ר' נחמן, שתי הדעות במחלוקת כזו הן נכונות, כפי שבני ישראל טעמו במן טעמים רבים.  |
| 1641 | שיעור 25  | מחלוקת ה' - המחלוקת והחלל הפנוי |
הרב איתמר אלדר  | מאמר זה עוסק בהיבט נוסף של המחלוקת בשיטתו של ר' נחמן - המחלוקת כתשתית קיומו של העולם, דווקא מתוך ראיית כל הדעות כמכלול. מהו הקשר בין מחלוקת זו לבין החלל הפנוי ושבירת הכלים? כיצד החולקים לשם שמיים מהווים שותפים למעשה הבריאה?  |
| 1642 | שיעור 26  | הניגון(א) - ניגון של צדיקים ושל רשעים |
הרב איתמר אלדר  | ממה יונק הניגון את כוחו? האם יש קשר בין ניגון של רשעים לבין ניגון של צדיקים? מהי הסכנה הטמונה בכוחו של הניגון של הרשעים? כוחו של הניגון הוא בכך שהוא יכול לחבר בין השפע האלוקי לבין האדם, בדומה ללימוד הגמרא על שלל הדעות הקיימות בה.  |
| 1643 | שיעור 27  | הניגון(ב): גילוי החיסרון |
הרב איתמר אלדר  | לעיתים העולם מתנתק מהחיות האלוקית, ותפקידו של הניגון הוא לשוב ולחבר את העולם למקור חיותו. תפקיד זה דומה למהותה של הציצית, המסמלת את הטבע אבל גם את היכולת לרומם אותו. כאשר עם מסויים מיצר לעם ישראל - הרי שיש בו אמת מסוימת הנעדרת מישראל, ועל ידי מציאת הניגון המתאים, המבטא בעומקו את אותה האמת, ניתן להתגבר על הצרה. לא רק מקורו של הניגון הוא בעולמות עליונים, אלא גם יש בו כוח לפעול וליצור במציאות הארצית.  |
| 1644 | שיעור 28  | הניגון(ג): הניגון כבורר את הרוח |
הרב איתמר אלדר  | הדרך להישמר מנפילה מ'טוב עין' ל'רע עין' היא הכוח המדמה. מהו הכוח המדמה? האם יש קשר בין הניגון לבין הכוח המדמה? המאמר עוסק בשאלות אלו ובתפקידה של הנגינה בבניית המלכות בישראל, כפי שהתגלמה ביחסים שבין שאול לדוד.  |
| 1645 | שיעור 29  | הניגון(ד): 'יודע נגן' |
הרב איתמר אלדר  | הניגון יכול להתגבר על התאוות שמקורן בכוח המדמה בשני תנאים: שיהיה ניגון של שמחה, ושהכלי והמנגן יהיו שלמים. מטרת הניגון היא לברור את הרוח הטובה מתוך הרוח הרעה, לדון לכף זכות כל אדם ואדם ולמצוא את הנקודה הטובה והבריאה. זהו בעצם תפקידו של המנהיג. הוא צריך להיות 'יודע נגן' כדי להאיר את הנקודות הטובות בעמו, וכך לחברם למקור חיותם.  |
| 1646 | שיעור 30  | ניגון(ה'): ניגונו של האין-סוף |
הרב איתמר אלדר  | הניגון העליון ביותר הוא ניגונו של האין-סוף, המושר על ידי הצדיק ויכול להעלות גם את האנשים שנפלו לחלל הפנוי, המוקף על ידי האין-סוף. העיסוק בניגון זה נעשה על רקע ניתוח הסיפור 'מעשה ממלך עניו'.  |
מבוא לעשר הספירות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1647 | הקדמה  | הקדמה |
הרב איתמר אלדר  | עשר הספירות הינן הגדרות קבליות של הצורות השונות של הופעת האלוקות בעולם. ניתן ללמוד עליהן בשני רבדים: הרובד הראשון הוא הרובד המיסטי, בו לומדים את מהות הספירה, והרובד השני הוא הרובד הקיומי, המנסה לתרגם את הספירות להבנת ההנהגה האלוקית בעולם. כיוון זה בולט בהגות החסידות, ואנו נלך בעקבותיו.   |
| 1648 | שיעור 1  | מלכות (א') |
הרב איתמר אלדר  | ניתן לראות שתי גישות מרכזיות בהסבר הקשר שבין האדם לאלוקים. גישה אחת - גישת הוגי ימי הביניים - טוענת שהאלוקים רחוק מאוד מן האדם, במקום ובזמן, ונשגב מכדי שיוכל האדם להתקשר איתו. גישה שנייה - גישת הקבלה ובעקבותיה החסידות - טוענת ש"לית אתר פנוי מיניה", והאלוקים נמצא בכל מקום ואף באדם עצמו. יתירה מזו: כיון ש"אין מלך בלא עם", האלוקים כביכול זקוק לאדם כדי למלוך. אלוקות קרובה זו, היוצרת קשר עם האדם ואף זקוקה לו - זוהי המלכות.  |
| 1649 | שיעור 2  | מלכות (ב') |
הרב איתמר אלדר  | המלכות - "לית לה מגרמה כלום", הן מצד הקב"ה, שללא האדם אינו יכול למלוך, והן מצד האדם, שאינו יכול להיפגש עם המלכות בלי ויתור והסתלקות. ויתור זה בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: התיאולוגי - האדם מפסיק להאמין בכל דבר אחר; השכלי - האדם מפנים עד כמה הוא לא מבין כלום; והמידותי - האדם חייב להיות עניו ולבטל עצמו כדי לפנות מקום לשכינה.  |
| 1650 | שיעור 3  | מלכות (ג') |
הרב איתמר אלדר  | הראי"ה קוק עומד על כך שההתקרבות לקב"ה נעשית דרך גילויו בעולם הזה. על כן, התפילה פותחת בשם אדנות, שהוא כינוי למלכות, ועוברת דרך כל צורכי האדם בעולם הזה. בעזרת תפילה כזו יכול האדם לרומם את עצמו ואת השכינה הנמצאת בגלות אל מקורה העליון, וזהו "ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".   |
| 1651 | שיעור 4  | יסוד (א'): "זכר ונקבה ברא אותם" |
הרב איתמר אלדר  | על פי המדרש המבאר שהאדם נברא זכר ונקבה משני צדי גוף אחד ורק אח"כ הופרד לשני גופים, ניתן לראות גם בקב"ה כביכול שני צדדים, צד זכר וצד נקבה, שננסרו והופרדו. לאחר הנסירה נוצר פירוד בין שני צדדים אלו, אך זהו הבסיס ליצירת חיבור מחודש, שלם יותר מן הקודם. היסוד הוא נקודת החיבור. ניתוק ובעקבותיו חיבור מחודש זה עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל והעולם.  |
| 1652 | שיעור 5  | יסוד (ב'): הזיווג ושמירת הברית |
הרב איתמר אלדר  | המדרש מבאר כי פעמים שהכרובים הסתכלו איש אל אחיו ופעמים אל הבית, והדבר תלוי במעשיהם של ישראל. בקבלה נלקח מכאן יסוד חשוב: עם ישראל במעשיו אחראי למצב הפירוד או האחדות בין קודשא בריך הוא ושכינתיה. הדבר אמור כלפי כל המצוות, אולם במיוחד כלפי שמירת הברית והזיווג, ולכן הברית המרכזית - ברית מילה - נמצאת באיבר הזיווג. ספירת היסוד היא ספירת החיבור, ספירת הברית, ספירת השלום, ולכן מחיבור נכון באה ברית שלום.  |
| 1653 | שיעור 6  | יסוד (ג'): צדיק יסוד עולם |
הרב איתמר אלדר  | ישנה זיקה , ולעיתים אף זהות, בין השכינה לבין כנסת ישראל. שתיהן מיצגות את המלכות - ביטוי למלכות ה' בעולם. הצדיק הוא היסוד המקשר בין כנסת ישראל לקב"ה. לכן, על הצדיק להיות מקושר הן לקב"ה והן לעם ישראל כולו, בבחינת סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. בגלל אופייה המחבר של ספירת היסוד, היא חייבת להיות מסוגלת להכיל את הכל - את כל השפע האלוקי, וכך גם הצדיק צריך להיות מסוגל להכיל את כל השפע האלוקי מחד, ומאידך - להיות מסוגל להעביר אותו לכל אחד ואחד מכלל ישראל.  |
| 1654 | שיעור 7  | יסוד (ד'): השבת (1) |
הרב איתמר אלדר  | לשבת יש אופי כפול. לעיתים היא מייצגת את בחינת הנקבה - המלכות, ולעיתים את בחינת הזכר - היסוד. השבת גם מושפעת מימי המעשה וגם משפיעה עליהם. מצד האדם יש בה בחינת קבלה ובחינת עונג, וזהו אף עניינה של הכפילות - "זכור" ו"שמור" - בציווי השבת.   |
| 1655 | שיעור 8  | יסוד (ה'): השבת (2) |
הרב איתמר אלדר  | שתי הבחינות בשבת, בחינת המלכות ובחינת היסוד, באות לידי ביטוי כבר בפסוקים בתורה ובטעמים הניתנים למצוַת השבת. רגע השיא של השבת הוא בשעת הסעודה השלישית, שעה שבה מתחברות שתי הבחינות - ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - ולכן זוהי עת רצון, רעוא דרעוין. כפילות נוספת היא הכפילות בין דין לבין חסד, וגם ביחס אליה - בסופו של יום נוצר האיחוד בין שתי הבחינות.  |
| 1656 | שיעור 9  | חסד וגבורה (א'): שורשן |
הרב איתמר אלדר  | החסד והגבורה, הנמצאות משני צדי עץ הספירות, מבטאות שתי הנהגות שונות של הקב"ה - הנהגת חסד והנהגת דין. בבריאת העולם היה צורך בצמצום האין-סוף וביצירת חלל פנוי שבתוכו ניתן היה לברוא עולם, ולתוך העולם להשפיע מן האין-סוף בצורה מדודה ומוגבלת, שלא תהרוס את העולם. ההשפעה היא החסד וההגבלה היא הגבורה, ויש צורך בשתיהן כדי לקיים את העולם.  |
| 1657 | שיעור 10  | חסד וגבורה (ב'): ריחוק וקירוב |
הרב איתמר אלדר  | סיפור בריאת העולם מתואר בשם אלוקים, ולאחר מכן שוב הוא מסופר בשם הוי"ה. שם אלוקים ושם הוי"ה אלו שתי הנהגות של הקב"ה את העולם. שם הוי"ה מבטא את הקרבה לאדם ואת הדו-שיח עמו, ואילו שם אלוקים מבטא את הריחוק וההתגלות דרך הטבע, דרך אמצעי. הנהגת הקב"ה את העולם שרויה במתח מתמיד בין הקרבה והריחוק, בין החסד והדין, ובסופו של דבר, ביחס לאדם - האהבה מקלקלת את השורה.  |
| 1658 | שיעור 11  | חסד וגבורה (ג'): ההלכה והסדר |
הרב איתמר אלדר  | המתח שבין החסד לבין הגבורה בא לידי ביטוי גם בפניית האדם אל אלוקיו: האם באופן ישיר ובלתי אמצעי, כי "מלוא כל הארץ כבודו" והוא "ממלא כל עלמין", או שמא בהגבלות ובסייגים שמציינת ההלכה? האם המציאות היא כולה קודש, או מורכבת מקודש וחול? מה קדם למה: החסד לדין, או להיפך? ייתכן ששאלה זו קשורה למחלוקת האם בריאת העולם החלה מן הלילה (דין), או מן היום (חסד).  |
| 1659 | שיעור 12  | חסד וגבורה (ד'): אהבה ויראה וסדר קדימותן |
הרב איתמר אלדר  | השאלה מה קדם למה בין החסד והגבורה שייכת גם לאדם: האם האהבה קודמת ליראה או להיפך? אצל הרמב"ם ישנה אהבה ומתוכה צומחת יראה, אך בעל התניא מחדש שישנן שתי אהבות: אהבה מצד החסד, המובילה ליראה, המובילה לאהבה יותר גדולה - מצד הגבורה. אצל רבי נחמן היראה קודמת לאהבה, כיון שהיראה מפנה מקום בלב האדם לקבל את האהבה.  |
| 1660 | שיעור 13  | תפארת (א'): שם הוי"ה - ברוך אתה! |
הרב איתמר אלדר  | ספירת תפארת נמצאת במרכז עץ הספירות ומהווה ספירה מקשרת ומאחדת בין צד ימין לשמאל ובין הספירות העליונות לתחתונות. היא מהווה נקודת חיבור, אך גם מהווה מקור לספירות אלו. כינויה הוא שם הוי"ה, שהוא 'שמו הפרטי' של הקב"ה, ועם שם זה ומציאות זו של הקב"ה כנוכח מול האדם אנו נפגשים בכל ברכה בה אנו מברכים את הקב"ה - "ברוך אתה ה'".   |
| 1661 | שיעור 14  | תפארת (ב'): הברכות - רצוא ושוב |
הרב איתמר אלדר  | בנוסח הברכות אנו פותחים בהתיחסות לקב"ה בגוף שני - "ברוך אתה", אך מייד בהמשך הברכה עוברים אנו לגוף שלישי, נסתר - "אשר קדשנו", ולא 'אשר קדשתנו'. גדולי החסידות עמדו על תופעה זו ונתנו בה טעם. בשיעור נסקרים דבריהם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ורבי צדוק הכהן מלובלין. בנוסף נראה שישנה מעלה של עם ישראל כעם המסוגל לעמוד מול הקב"ה עצמו, מה שאין כן אצל יחידים מתוך העם.  |
| 1662 | שיעור 15  | תפארת (ג'): "אשר נתן לנו תורת אמת" |
הרב איתמר אלדר  | התורה היא מספירת תפארת, כיוון שהיא הבסיס והיסוד לעולם. התורה מורכבת, על פי הקבלה, משמותיו של הקב"ה. על פי רבי יוסף ג'קטילה, כל מילה מיצגת לבוש לשם משמותיו של הקב"ה, ועל פי הרמב"ן בפיסוק אחר של האותיות והמילים מתקבלים שמותיו של הקב"ה. על פי בעל התניא, התורה מבטאת את צמצום הרצון האלוקי ולכן מהוה את הלבוש לקב"ה, וממילא קודשא בריך הוא ואורייתא - חד הם.  |
| 1663 | שיעור 16  | תפארת (ד'): "אמת מארץ תצמח" |
הרב איתמר אלדר  | ספירת תפארת מכונה בקבלה גם אמת. מדובר באמת חדשה, ארצית, אנושית, המשלבת בתוכה את הדין ואת החסד, ולכן מהווה את קו האמצע - קו הרחמים. התורה, המיוצגת על ידי ספירת תפארת, יוצרת אף היא שילוב אנושי בין ערכים מנוגדים, ומותאמת לצרכים האנושיים, שאינם מסוגלים להתמודד עם ערכים מוחלטים.   |
| 1664 | שיעור 17  | נצח והוד (א): "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה" |
הרב איתמר אלדר  | נצח והוד הן ספירות הממשיכות את המגמה והכיוון שיצרו ספירות חסד וגבורה, אך הן מגשימות כיוון זה והופכות אותו ממשי יותר, ארצי יותר. לכן הכינוי שלהן הוא צבאו-ת, המסמל את הכוח הבא לידי ביטוי בפועל. הן גם נמשלו לרגליים המחברות בין הגוף והקרקע - בין הספירות העליונות והספירות הארציות. מסיבה זו גם נבואת הנביאים (להבדיל מנבואת משה רבנו) באה מספירות אלו, המחברות בין דבר ה' לבני האדם.   |
| 1665 | שיעור 18  | נצח והוד (ב): 'שושביני החתן בבית שושביני הכלה' |
הרב איתמר אלדר  | ספירות נצח והוד אינן יונקות מחסד וגבורה רק בהתאמה לצד שלהן בעץ הספירות, אלא גם בהצלבה: גבורה יוצרת קשר עם נצח, וחסד עם הוד. במפגש זה יכולים הצדדים השונים של חסד ודין להשפיע אחד על השני וליצור מפגש פורה ומאוזן, שיבוא לידי ביטוי במלכות. מפגש זה ייעשה דווקא למטה, בספירות התחתונות, המייצגות את השאיפה למימוש, ולא בספירות העליונות, המיצגות את האידיאה.   |
| 1666 | שיעור 19  | מבוא לשלוש הספירות הראשונות |
הרב איתמר אלדר  | ספירות כתר, חכמה ובינה מהוות את החלק העליון של הספירות. הן נקראות גם 'ספירות המוחין' כיוון שהן השכל והמוח המניע את הכוחות הפועלים בעולם על ידי הספירות שתחתיהן. ספירות חכמה ובינה נקראות גם 'אבא' ו'אמא', כיוון שהן יוצרות חיבור בין חסד לדין. חיבור כזה קיים גם בספירות התחתונות, אלא שבספירות התחתונות החיבור הוא הפיך ואינו קבוע, ואילו בספירות העליונות החיבור הוא קבוע ותמידי - 'תרין רעים דלא מתפרשין' - ולכן יכול להוות בסיס ויסוד לכל הספירות התחתונות. האהבה (חכמה) והיראה (בינה) נפגשות שתיהן בעמידת האדם מול הקב"ה.  |
| 1667 | שיעור 20  | חכמה (א'): בחכמה יסד ארץ |
הרב איתמר אלדר  | ספירת החכמה היא ראשית הבריאה - ראשית המעבר מן האין אל היש. כל דבר הנעשה בפועל, יש לו לפני כן תכנית כלשהי - אידיאה. רעיון ראשוני זה הוא החכמה. השלב בו הרעיונות טרם מתגבשים לכדי דברים מעשיים. על פי זה, אדם המדבר דברי חכמה הוא אדם שמאחורי דבריו ישנו רעיון - אידיאה, ודבריו הם השתלשלות הרעיון הזה והבאתו לידי מימוש בפה.   |
| 1668 | שיעור 21  | חכמה (ב'): "החכמה תחיה בעליה" |
הרב איתמר אלדר  | רבי נחמן מתאר את ההתבוננות בעולם כהתבוננות בשכל של כל דבר. נראה שכוונתו אינה לשימוש שכלי בהתבוננות, כי אם הגעה אל החיוּת של כל דבר, אל נקודת הראשית שלו, אל החכמה. כדי להגיע למפגש כזה - אין לאדם להיעזר בכלי השכל, אלא בבחינת מלכות ש'אין לה מגרמה כלום', כדוגמת הלבנה המקבלת את אורה מן החמה. הראי"ה קוק יוצר שילוב בין כלי השכל, אותם פסל ר' נחמן, ובין התחושות והרגשות הצריכים ללוות את האדם בעבודת ה', ובכך יוצר שילוב מדהים בין מדע ורגש, חכמה ותבונה, גלוי ונעלם.  |
| 1669 | שיעור 22  | בינה (א'): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן" |
הרב איתמר אלדר  | את היחס שבין החכמה והבינה ניתן לצייר בכמה דרכים. ייתכן לומר שהבינה מגדירה ותוחמת את החכמה, וייתכן שהבינה היא ידיעה לעומת החכמה שהיא אמונה. לעומת החסידות, המעדיפה את האמונה התמימה על פני הידיעה, רואה רבי יוסף ג'קטילה את הבינה כשער הכרחי כדי להגיע אל החכמה. כינויה של הבינה - 'מי' - מרמז על יכולת ההולדה שלה את שאר הספירות, כיון שהיא מתחמת את הרעיונות הגבוהים ומגדירה אותם, ולכן היא נקראת 'אם הבנים'.   |
| 1670 | שיעור 23  | בינה (ב'): אני בינה לי גבורה |
הרב איתמר אלדר  | הבינה היא הראשונה בספירות המצמצמת ומגבילה, ועל כן היא הראשונה בצד שמאל - צד הדין. ישנו דמיון בין הבינה והמלכות כיון שאחת מבטאת את הדין העליון והשנייה את הדין התחתון, כפי שהוא בא לידי ביטוי. כדי להמתיק את הדינים יש לעשות זאת בשורשם, כלומר בבינה. המתקת הדין אינה העלמתו אלא יצירת הקשר בין השורש והדין - בין העונש והתועלת שתצמח ממנו. כאשר 'אם הבנים' היא גם 'אם הדינים' המענישה, הרי שהדין מומתק כיון שהוא ניתן ביד רכה ואוהבת.  |
| 1671 | שיעור 24  | הספירה העשירית - דעת או כתר? |
הרב איתמר אלדר  | ישנן בקבלה עשר ספירות, אך ניתן לומר שהספירה העשירית היא הכתר העליון וכן ניתן לומר שהיא הדעת המחברת. מה עומד בשורש המחלוקת? על פי בעל התניא הכתר הוא האין-סוף העליון, ואילו תפקידה של הדעת הוא לחבר: לחבר בין ספירת החכמה לבינה ובין שתיהן לשבע התחתונות. הדעת אינה רק אוסף ידיעות טכני אותן צריך לזכור אלא היא נקודת החיבור שאינה מאפשרת להתנתק.  |
| 1672 | שיעור 25  | כתר (א'): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'" |
הרב איתמר אלדר  | הכתר אינו האין-סוף עצמו כי אם שער ומבוא אליו. כדי להתקיים ולהיות בר הגדרה, האין-סוף חייב להצטמצם. מיקומו של האין סוף הוא מחוץ לציר הזמן ולכן הוא 'מִקדם' - לפני כל מה שנוכל לחשוב עליו. כיון שהכתר נמצא מעל להגדרות, מציין אותו ר' נחמן כמאמר סתום, אליו ניתן להגיע רק על ידי שתיקה, שאינה כובלת את האין סוף במילים.  |
| 1673 | שיעור 26  | כתר (ב'): תכלית הידיעה היא אשר לא נדע |
הרב איתמר אלדר  | כיון שאי אפשר להשיג את הכתר בכלים רגילים נוצרו שתי גישות בחסידות כלפי הכתר. האחת, של בעל התניא, ר' לוי יצחק מברדיטשב ועוד, שהכתר הוא נשגב ומרומם ואין לאדם כל נגיעה או יחס אליו. מהות הכתר בגישה זו היא החיפוש, ההתקדמות ובקשת ההשגה. השנייה, של רבי נחמן, מכירה באפשרות להשיג את הכתר ולתת להשגה זו משמעות אוביקטיבית ולא יחסית. אלא שהכתר הוא אין, וכיצד ניתן להשיגו? על כך עונה רבי נחמן - תכלית הידיעה היא אשר לא נדע.  |
| 1674 | שיעור 27  | כתר (ג'): כתר מלכות |
הרב איתמר אלדר  | הדרך להגיע לכתר, על פי רבי נחמן, עוברת קודם כל דרך השתיקה שאינה מגבילה את המציאות בהגדרות וסייגים, ובכך האדם מוותר על כבודו ונותן מקום לכבודו ולרצונו של הקב"ה להיכנס אל תוכו. שתיקה זו מתאפיינת בויתור על התירוץ, בעמידה מול הקושייה באומץ ובשתיקה, ולעיתים היא אף ויתור על עצם הלימוד בכלֵי החכמה והדעת הרגילים. כך, מתוך השתיקה והביטול העצמי, משיג האדם את האין - את הכתר.  |
| 1675 | שיעור 28  | אושפיזין א': "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" - "ופחד יצחק" |
הרב איתמר אלדר  | אברהם ויצחק מייצגים את החסד והגבורה, את נקודות הקיצון של ההנהגה בחסד-אהבה ובדין-יראה, ולכן שניהם מוכנים להיהרג על קידוש שם ה'. יעקב מבטא את התפארת, את חיי התורה, את האפשרות לחיות חיי תורה של קידוש השם, ובכך הוא מעדן את הקצוות המיוצגים על ידי האבות. האמת של אברהם ויצחק היא אמת שמימית ואילו האמת של יעקב היא אמת ארצית - אמת מארץ תצמח.   |
| 1676 | שיעור 29  | אושפיזין ב': "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" |
הרב איתמר אלדר  | משה ואהרון מיצגים את הנצח וההוד, שהם ביטוי מעשי יותר של החסד והגבורה, ולכן משה זוכה להתגלות באספקלריה המאירה. הקב"ה מתגלה למשה ואהרן בשם הוי"ה, כיוון שהם באים לא כיחידים אלא כנציגי האומה ובכך מיישמים את ההנהגות השונות שהביאו האבות לעולם. גם ביחס בין משה לאהרן - משה הוא השפע (נצח - צד החסד) ואהרן הוא התוחם המסדר והמגביל במילים (הוד - צד הדין). תופעת הנבואה, שהחלה אצל משה ואהרן, מגיעה לשיא אצל שמואל, ההופך אותה לתופעה רחבה בעם כאשר חבלי נביאים - קוראי שמו - הולכים ומתנבאים.   |
| 1677 | שיעור 30  | אושפיזין ג': "כי הנה המלכים נועדו" - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד |
הרב איתמר אלדר  | יוסף הוא היסוד, וכמו היסוד המקשר בין התפארת, הכוללת בתוכה את כולם, לבין המלכות, כך גם יוסף מקשר את עם ישראל מתקופת האבות בספר בראשית, דרך משה ואהרן המעלים את עצמותיו, ועד סוף כיבוש הארץ בימי יהושע כאשר הוא נקבר. כך גם משיח בן יוסף מלווה את עם ישראל בדרך להשלמת הגאולה עד לבוא משיח בן דוד. דוד הוא המלכות, הוא מייסד את כסא ה' בעולם, הוא גם נעים זמירות ישראל אשר מתוך בקשותיו האישיות, לכאורה, מיוסדת תפילת הכלל של עם ישראל. החיבור לעתיד לבא - והיו לאחדים בידך - של בית יוסף ובית דוד הוא חיבורה של המלכות עם היסוד, הנושא על גביו את שאר הספירות, וזהו החיבור של כלל הספירות מן הכתר העליון ועד המלכות בארץ.  |
מבוא לחסידות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1678 | פרשת לך-לך  | לדמותו של אברהם |
הרב איתמר אלדר  | בשיעור זה נבחנת דמותו של אברהם כפי שראו אותה המדרשים ובעקבותיהם גדולי החסידות. אברהם נתפס כמתחיל ומחדש, הוא פורץ דרך חדשה שלא היתה קיימת, ומורה לנו כיצד יש לסלול דרך חדשה. אברהם נתפס גם כמתנתק ומתבודד, התבודדות המובילה להקשבה עצמית ולחזרה אל עצמך. אברהם מלמד אותנו כיצד להקשיב לעולם ולראות בתוכו את קול ה' הקורא לאדם, ולבסוף מלמד גם כיצד יש למסור את נפשנו ביד ה' בבחינת "מושכני אחריך נרוצה", וללכת בעקבות ה' אל הלא נודע.  |
| 1679 | פרשת וירא  | וירא אליו ה'... וישא עיניו וירא |
הרב איתמר אלדר  | אברהם אבינו מתנסה בשני נסיונות: הכנסת אורחים כחום היום ועקידת יצחק. על אף שהניסיון הראשון נראה פשוט, הוא אינו קל: המעבר שנתבע אברהם לעשות, מהמפגש הנשגב עם הקב"ה להכנסת אוחים בשר ודם, הוא מעבר נפשי קשה ביותר. כך גם מעברו של הצדיק מהדבקות בקב"ה לחיי היום-יום הוא מעבר קשה. ייתכן שאברהם מצליח להמשיך את חווית ההתגלות אל תוך הכנסת האורחים, וכך ליצור חיבור בין החוויה השמימית לבין החיים הארציים.  |
| 1680 | פרשת חיי-שרה  | כשם שהם תמימים, כך שנותן תמימים |
הרב איתמר אלדר  | המדרש מקשר בין שלמותם הנפשית של אברהם ושרה לבין מספר שנותיהם. מה פשר קשר זה? ה'שפת אמת' מבאר שהצדיק התמים הוא מעל הסביבה המתוארת על ידי עולם, שנה ונפש - כלומר: מקום, זמן ואדם. לכן, הוא מקבל בשוויון נפש את כל העובר עליו, מטוב ועד רע, אך לא מאדישות אלא מהבנת הנהגתו של ה' יתברך.   |
| 1681 | פרשת וישלח  | "ויוותר יעקב לבדו" |
הרב איתמר אלדר  | המדרש מקשר בין הישארות יעקב לבדו לבין "ונשגב ה' לבדו". מהו ה'לבדו' המשותף ליעקב ולקב"ה? בשיעור עולות שלוש אפשרויות. האחת מתארת את ה'לבדיות' כניתוק. ניתוק מן הסביבה, המשפחה והחברה, המאלץ את האדם להתמודד עם עצמו. השנייה מתארת את ה'לבדיות' כמפגש בלתי-אמצעי, ללא מניעות וללא לבושים המפריעים למפגש. השלישית רואה את ה'לבדיות' כהבנה של האדם את עצמו כתופס מקום מרכזי בעולם שמכוון הקב"ה לבדו.   |
| 1682 | פרשת וישב  | "אלה תולדות יעקב יוסף" |
הרב איתמר אלדר  | הפסוקים מקשרים בין יעקב ליוסף דווקא. על פי הפסוק "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה" אנו לומדים על טיבו של הקשר המיוחד הזה, בו יעקב מייצג את הכח, את 'האש ללא כלים', ואילו יוסף מצליח להביא את הכוחות שצבר יעקב לידי מימוש בפועל בעולם. כך גם יכול יוסף להישאר עם עם ישראל לאורך כל גלות מצרים 'בתוך טומאתם', ומתוך כך לתת להם את התקווה לגאולה.   |
| 1683 | חנוכה  | על הניסים' או 'על השגרה |
הרב איתמר אלדר  | אחת המחלוקות הידועות בעניין הדלקת נרות חנוכה נוגעת למספר נרות ההידור שיש להדליק בכל יום מימות החג: לדעת בית שמאי - "פוחת והולך", ולדעת בית הלל - "מוסיף והולך". נראה שבית שמאי מחכים לשגרה שאחרי הנס, בעוד בית הלל מברכים על הנס עצמו. ה'שפת אמת' מחדש ששורש הדעות הוא בעמדה נפשית של הכנעה ויראה מול אהבה ושמחה, ושתיהן קיימות אצל האדם. רבי נחמן מחדש שאף השגרה היא כולה מעשי ניסים של הקב"ה, ותפקידו של הנס הוא לחשוף את המציאות הניסית שמאחורי המציאות הטבעית.   |
| 1684 | פרשת ויגש  | "וירא את העגלות" |
הרב איתמר אלדר  |   |
| 1685 | פרשת ויחי  | "ביקש לגלות את הקץ" |
הרב איתמר אלדר  |   |
| 1686 | פרשת שמות  | "סנה בוער באש" |
הרב איתמר אלדר  | בעל 'דגל מחנה אפרים' רואה במעמד הסנה דגם למחשבות הזרות הבאות לאדם בזמן התפילה. ההתמודדות שהוא מציע עם מחשבות אלו היא ההבנה שבכל מחשבה כזו מתחבא ניצוץ אלוקי, המבקש להתחבר אל הדבקות בתפילה ולהתעלות איתה. רבי נחמן, לעומתו, רואה את המניעה כמידת הדין המונעת מהאדם להתקרב, אך כשהאדם מתעקש וזועק זעקה לקב"ה - מחכה לו הקב"ה בעצמו בתוך המניעה.   |
| 1687 | פרשת וארא  | "הנה א-לוהינו זה" |
הרב איתמר אלדר  |   |
| 1688 | פרשת בא  | מעשרה מאמרות לעשרת הדברות |
הרב איתמר אלדר  | ה'שפת אמת' עומד על קשר בין עשרת המאמרות בהם נברא העולם, עשר המכות ועשרת הדיברות. הוא מתאר זאת כתהליך של התפתחות מעשרה מאמרות אל עשרת הדיברות דרך עשר המכות. תהליך זה מובן בשלושה מישורים: א. העולם והנהגתו. ב. הנהגה טבעית וניסית. ג. אוניברסליות ולאומיות.  |
ליקוטי הלכות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1689 | שיעור 1  | התעוררות: משמעותה של השכמת הבוקר - ח"א |
הרב דן האוזר  | ההתעוררות משנת הלילה אינה סתם מעשה יומיומי, אלא יש בה עומק רב. אדם הישן - שקוע בתוך עצמו, וההתעוררות היא היחשפות אל מה שמעבר לאדם. כך, האדם (בהתעוררותו) מאפשר את הופעתו של האחר. מהו היחס בין ה'אני', ה'אחר', ה'אין', וה'אחד'? מה היחס בין שיטתו של ר' נחמן לבין דבריו המפורסמים של הפילוסוף לוינס אודות ה'אחר'?  |
| 1690 | שיעור 2  | התעוררות: משמעותה של השכמת הבוקר - ח"ב |
הרב דן האוזר  | ר' נחמן קובע שהזריזות היא בחינת אמונה. מהי משמעותה של אותה זריזות? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע עיון בהבדל שבין מידת הדין למידת החסד, ותוך דיון ביכולת ובצורך של האדם להיפגש עם מה שמעבר לו.  |
| 1691 | שיעור 3  | הלכות נטילת ידיים- הלכה א' |
הרב דן האוזר  | חובת נטילת הידיים היא בעלת משמעות עמוקה ביותר. מהו תפקידן של הידיים? בתורתו של ר' נחמן, הן מחברות בין החיצוני לבין הפנימי, בין ה'סוף', ה'אין' וה'אין-סוף'. מה תפקידם של המים? מה הקשר בינם לבין השמיים?  |
| 1692 | שיעור 4  | הלכות ציצית- הלכה ב' |
הרב דן האוזר  | כהקדמה לדיון בהלכות ציצית ובהיתר להיכנס בציצית לבית הכסא, דן המאמר בהבדל המהותי שבין 'כבוד מלכים', הנראה במבט ראשון כדבר חשוב אך בעצם הא ריק מתוכן, לבין כבוד א-לוקים, המוסתר והצנוע. ההבדל בין שניהם בא לידי ביטוי בשאלה 'איה מקום כבודו', שיכולה להציל את מי שנפל בספקות קשים.  |
| 1693 | שיעור 5  | הלכות ציצית- הלכה ב' (המשך) |
הרב דן האוזר  | כהמשך למאמר הקודם, ממשיך המאמר לדון בנושא כבוד א-לוקים, על רקע משמעותה הפנימית של העקידה ושל גיבוריה: אברהם ויצחק. המאמר דן בהבדל בין הסברו של קירקגור לעקידה, המייצג את התפיסה הנוצרית, לבין תפיסתו של ר' נחמן.  |
| 1694 | שיעור 6  | חנוכה ופרשת מקץ |
הרב דן האוזר  | מתברר, כי קיים קשר פנימי בין יוסף ובהתנהגותו בבית פוטיפר ובארמון פרעה לבין מלחמות החשמונאים ביוונים. על קשר זה ניתן לעמוד מתוך עיון במהותה של הפילוסופיה היוונית, ומולה - בהתנהגותם של החשמונאים ושל יוסף, השומרים על פנימיותם האמיתית המסומלת בהדלקת הנרות.  |
| 1695 | שיעור 7  | אם אין כיסוי - אין "כיסוי" |
הרב דן האוזר  | מהו הקשר בין חייו של האדם המודרני לבין המציאות של אדם הראשון בגן עדן? מהי המשמעות של הכיסוי מול חוסר הכיסוי? המאמר עוסק בקשר שבין ה"אני" וה"אחר", ה"דעת" וה"חסד", על רקע משמעות החטא הקדמון ותוצאותיו, ותוך עיון מעמיק בתופעת השקיעה לתוך התאוות.  |
| 1696 | שיעור 8  | קשר של תפילין |
הרב דן האוזר  | ר' נתן, בהסברו על קשר של תפילין, עורך הקבלה בין הקשר שבין יעקב לרחל לבין הקשר שבין האדם לקב"ה. עמידה של האדם מול ה' היא עמידה מול הראשית כולה, וממילא היא דורשת 'היפוך הלב', המתבטא בנאמנות ובעקשנות להחזיק בנאמנות. עמידתו של האדם מול האחר באה לידי ביטוי בנפתולי התפילין והתפילה. השיעור עוסק בנקודות אלו על רקע ניתוח הקשר שבין יעקב לרחל וללאה, המבטא את המתח שבין ה"עלמא דאיתגליא" לבין ה"עלמא דאיתכסיא".  |
| 1697 | שיעור 9  | בינת השכווי |
הרב דן האוזר  | ההבחנה המוזכרת בברכת השחר הראשונה, בין היום לבין הלילה, אינה אלא ההבחנה בין האמת לבין השקר. חוסר הוודאות אינו אלא חוסר היכולת להבדיל בין שניהם. האיבר שבו משתמש החסיד כדי להבדיל בין האמת לבין שקר הוא הלב, ולא המוח. המאמר עוסק בשאלת חוסר הוודאות, ביחס בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, ובמשמעות ספירת ה'כתר'. כל זאת - על רקע עיון במעשה בבן מלך ובן שפחה שנתחלפו.  |
| 1698 | שיעור 10  | הדרך מפורים לפסח ובחזרה |
הרב דן האוזר  | האם יש קשר בין חג הפורים לבין חג הפסח? האם ניתן להשוות בין אדר וניסן לבין אלול ותשרי? מה הקשר בין פורים לבין מושג החירות? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע המשמעות האמיתית של החירות, גורמיה והסכנות השוחרות לפתחה. הדיון נעשה תוך עיון בדרכו של אברהם ובתיקונו של קרח, מגלות במצרים ועד המלחמה עם עמלק.  |
| 1699 | שיעור 11  | "כשתסעו וישאלו אתכם מה פעלתם, תאמרו - 'רוח' " / בין קפקא, ר' נחמן ופסח |
הרב דן האוזר  | הצדיק הוא המשלים והממשיך את רוח החיים של כל אחד ואחד, והוא הנותן פיתרון לחיסרון שבעולם. פילוסופים כמו קפקא וז'אק דרידה התייחסו אף הם לחיסרון, אך הפכו אותו לעצם העניין. הבדל זה בא לידי ביטוי בהבדל התהומי שבין יחס הפילוסופים למילה הכתובה ולחיי האדם לבין יחסו של ר' נחמן לאותם גורמים. הדיון בנושאים אלו נעשה על רקע פועלן של דמויות שונות: יעקב ועשיו, יונה, נח וחם, ועל רקע השקפתו של ר' נחמן אודות ההבדל שבין חמץ למצה.  |
| 1700 | שיעור 12  | געגועי הזמן - ח"א |
הרב דן האוזר  | על רקע המעשה משבעה בטלנים, דן המאמר בהבדל שבין גישת בעל ה"תניא" לבין גישת ר' נחמן בנושא הקונפליקט המצוי בעומק הבריאה. ר' נחמן מחבר בין מושג הזמן לבין מושג הגעגוע, ואינו מוותר על הלב, על החיים עצמם. בסוף המאמר מובאת השקפתו של רוזנצוויג הקשורה לענייננו.  |
| 1701 | שיעור 13  | געגועי הזמן - ח"ב |
הרב דן האוזר  | מאמר זה מהווה המשך למאמר הקודם, ומקשר אותו לדיון על מצוַת ספירת העומר. המהות טמונה בהווה, ב'היום'. בכל רגע ורגע יש פוטנציאל עצום אשר האדם נדרש לממשו. המאמר עוסק אף בקשר של השבת לנושא זה.  |
| 1702 | שיעור 14  | על אמונת חכמים, מסורת וזהות בעידן פוסט-מודרני - עיון משווה עם ר' נחמן |
הרב דן האוזר  | מהי המשמעות של אמונת חכמים? מהו היחס בין לימוד תורה עיוני, המנותק מזרימת החיים והחיצוני לאדם, לבין לימוד תורה המגיע מתוך החיים והקשור קשר אמיץ לאדם הלומד? איזה סוג של לימוד מועדף על ר' נחמן? האם ה'מחלה' הפוסט-מודרנית הגיעה גם לבית המדרש? מהי הטענה של הפוסט-מודרניות? מהו הפתרון שמציעה מלכות בית דוד על פי הבנתו של ר' נחמן? המאמר עוסק בשאלות אלו ובהגדרה החדשה של הזהות על פי ר' נחמן, מול האין-זהות המודרנית והרב-זהות הפוסט-מודרנית.  |
| 1703 | שיעור 15  | "ופתח התיבה בצידה תשים" - ח"א |
הרב דן האוזר  | ר' נתן, בהתייחסו לאנשי סדום שסבבו על ביתו של לוט, כותב שמצבנו זהה למצבם של אותם אנשים. המניעות שלנו הם ההכאה בסנוורים. מהו נקודת האמת באותם אנשים? כדי לענות על שאלה זו, דן המאמר בהסבריו של ר' נחמן ליחסים שבין שלושת האבות ולתפקידו של כל אחד מהם, ביחס שבין 'פנים' ל'חוץ', במידת האמת ועוד.  |
| 1704 | שיעור 16  | "ופתח התיבה בצידה תשים" - ח"ב |
הרב דן האוזר  | כהמשך למאמר הקודם, דן המאמר בהבדלים העקרוניים שבין אברהם ללוט בנוגע למידת החסד וליחס שבין ה"אני" ל"אחר", ובהסבר מדוע ר' נחמן לוקח את הפתרון מנח ו"נותן" אותו גם ללוט.  |
מעגל השנה 
| # |   | כותרת | מעביר | תקציר | תאריך השיעור | איכות |
| 1705 | תענית אסתר  | תענית אסתר תש"ן | הרב ליכטנשטיין  |   | י"ג אדר תש"ן  | |
| 1706 | תענית אסתר  | תענית אסתר תשנ"א | הרב ליכטנשטיין  |   | י"ג אדר תשנ"א  | |
| 1707 | תענית אסתר  | תענית אסתר תשנ"ב | הרב ליכטנשטיין  | השאיפה לצמוח ולגדול בתורה ביחס לעיסוק בצרכי ציבור  | י"ג אדר תשנ"ב  | |
| 1708 | תענית אסתר  | תענית אסתר תשנ"ג | הרב ליכטנשטיין  | לעשות כרצון איש ואיש מול לך כנוס את כל היהודים  | י"ג אדר תשנ"ג  | |
| 1709 | תענית אסתר  | תענית אסתר תשנ"ד | הרב ליכטנשטיין  |   | י"ג אדר תשנ"ד  | |
| 1710 | תענית אסתר  | תענית אסתר תשנ"ז | הרב ליכטנשטיין  | תרבות שושן  | י"ג אדר תשנ"ז  | |
| 1711 | תענית אסתר  | תענית אסתר תש"ס | הרב ליכטנשטיין  |   | י"ג אדר תש"ס  | |
| 1712 | שיעור לפורים  | שיעור לפורים | הרב עמיטל  | תפיסת המקרה בעמלק, איזהו עשיר השמח בחלקו.  | י"א אדר תשנ"ג  | |
| 1713 | שיחה לחודש אדר  | שיחה לחודש אדר | הרב ליכטנשטיין  | משנכנס אדר מרבים בשמחה  | ז' אדר א' תשנ"ב  | |
| 1714 | שיחה ליום השואה  | שיחה ליום השואה תשנ"ז | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח ניסן תשנ"ז  | |
| 1715 | שיחה ליום הזכרון לחללי צה"ל  | שיחה ליום הזכרון לחללי צה"ל תש"ן | הרב ליכטנשטיין  |   | ד' אייר תש"ן  | |
| 1716 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשל"ח | הרב עמיטל  |   | ה' אייר תשל"ח  | |
| 1717 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשמ"ח | הרב עמיטל, הרב ליכטנשטיין  |   | ה' אייר תשמ"ח  | |
| 1718 | שיחה ליום העצמאות   | יום עצמאות תש"ן חסר הסוף | חצי ראשון הרב עמיטל. חצי שני הרב ליכטנשטיין ותוספת דברים של הרב עמיטל  |   | ה' אייר תש"ן  | |
| 1719 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"א | חצי ראשון הרב לכטנשטיין.חצי שני הרב עמיטל.  |   | ה' אייר תשנ"א  | |
| 1720 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ב | הרב ליכטנשטיין  |   | ד' אייר תשנ"ב  | |
| 1721 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ב 2 | הרב עמיטל  |   | ד' אייר תשנ"ב  | |
| 1722 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ג | הרב עמיטל  |   | ה' אייר תשנ"ג  | |
| 1723 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ג 2 | הרב ליכטנשטיין  |   | ה' אייר תשנ"ג  | |
| 1724 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ד | חצי ראשון הרב ליכטנשטיין.חצי שני הרב עמיטל  |   | ה' אייר תשנ"ד  | |
| 1725 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ז | הרב ליכטנשטיין  |   | ה' אייר תשנ"ז  | |
| 1726 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ח | הרב ליכטנשטיין.  |   | ה' אייר תשנ"ח  | |
| 1727 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ח 2 | הרב עמיטל.  |   | ה' אייר תשנ"ח  | |
| 1728 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשנ"ט | הרב עמיטל  |   | ה' אייר תשנ"ט  | |
| 1729 | שיחה ליום העצמאות   | יום עצמאות תש"ס | הרב ליכטנשטיין  |   | ה' אייר תשס  | |
| 1730 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשס"ב | הרב עמיטל  |   | ה' אייר תשס"ב  | |
| 1731 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשס"ג | הרב עמיטל  |   | ה' אייר תשס"ג  | |
| 1732 | שיחה ליום העצמאות   | יום העצמאות תשס"ג 2 | הרב ליכטנשטיין  |   | ה' אייר תשס"ג  | |
| 1733 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשמ"ז | הרב עמיטל ,הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תשמ"ז  | |
| 1734 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תש"ן | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תש"ן  | |
| 1735 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תש"ן 2 | הרב עמיטל  |   | כ"ח אייר תש"ן  | |
| 1736 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"א | הרב עמיטל  |   | כ"ח אייר תשנ"א  | |
| 1737 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"א 2 | חצי ראשון הרב ליכטנשטיין, חצי שני השופט צבי טל  |   | כ"ח אייר תשנ"א  | |
| 1738 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"ב | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תשנ"ב  | |
| 1739 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"ב2 | הרב עמיטל  |   | כ"ח אייר תשנ"ב  | |
| 1740 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"ג | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תשנ"ג  | |
| 1741 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"ג 2 | הרב עמיטל  |   | כ"ח אייר תשנ"ג  | |
| 1742 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"ד | הרב עמיטל  |   | כ"ח אייר תשנ"ד  | |
| 1743 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"ד 2 | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תשנ"ד  | |
| 1744 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשנ"ז | הרב עמיטל  |   | כ"ח אייר תשנ"ז  | |
| 1745 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תש"ס | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תש"ס  | |
| 1746 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשס"ב | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תשס"ב  | |
| 1747 | שיחה ליום ירושלים  | יום ירושלים תשס"ג | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח אייר תשס"ג  | |
| 1748 | שיחה לימי ספירת העומר  | שיחה לימי ספירת העומר | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ב אייר תשנ"ד  | |
| 1749 | שיחה לימי ספירת העומר  | שיחה לספירת העומר | הרב ליכטנשטיין  | מהות ימי הספירה  | ג' סיון תשס"ב  | |
| 1750 | שיחה לשלושת ימי ההגבלה  | ימי ההגבלה | הרב ליכטנשטיין  | הכנה לקבלת התורה  | ד' סיוון תשנ"ב  | |
| 1751 | שיחה לחודש אלול  | חודש אלול | הרב עמיטל  |   | י"ד אלול תשנ"ז  | |
| 1752 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תשמ"ז | הרב עמיטל  |   | כ"ה אלול תשמ"ז  | |
| 1753 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תשמ"ט | הרב עמיטל  |   | כ"ג אלול תשמ"ט  | |
| 1754 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תש"ן | הרב עמיטל  |   | כ"ו אלול תש"ן  | |
| 1755 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תשנ"א | הרב עמיטל  |   | כ"ב אלול תשנ"א  | |
| 1756 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תשנ"ג | הרב עמיטל  |   | כ"ו אלול תשנ"ג  | |
| 1757 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תשנ"ח | הרב עמיטל  |   | כ"ט אלול תשנ"ח  | |
| 1758 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תש"ס | הרב עמיטל  | יסוד הוידוי  | כ"ו אלול תש"ס  | |
| 1759 | שיחת לילה ראשון של סליחות  | סליחות תשס"א | הרב עמיטל  |   | כ' אלול תשס"א  | |
| 1760 | שיחה לצום גדליה  | צום גדליה תשנ"ד | הרב ליכטנשטיין  |   | ג' תשרי תשנ"ד  | |
| 1761 | שיחה לצום גדליה  | צום גדליה תשס"א | הרב ליכטנשטיין  |   | ג' תשרי תשס"א  | |
| 1762 | שיחה ליום כיפור  | יום כיפור | הרב ליכטנשטיין  | תשובה שלמה  | ח' תשרי תשנ"א  | |
| 1763 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשמ"ט | הרב ליכטנשטיין  | 20 שנה לישיבה  | כ"ח כסלו תשמ"ט  | |
| 1764 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשמ"ט 2 | הרב עמיטל  | 20 שנה לישיבה  | כ"ח כסלו תשמ"ט  | |
| 1765 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תש"ן | הרב עמיטל ,הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח כסלו תש"ן  | |
| 1766 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"א | הרב עמיטל ,הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ו כסלו תשנ"א  | |
| 1767 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ב | הרב ליכטנשטיין  | כיצד להתייחס לתוכן חילוני שיוצקים לערכים רוחניים ובפרט לחגי ישראל  | ב' טבת תשנ"ב  | |
| 1768 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ב 2 | הרב עמיטל  | א. אחריות המנהיגים. ב. נעשה ונשמע מול כפה עליהם הר כגיגית - לעבוד את ה' ע"פ הרגש.  | ב' טבת תשנ"ב  | |
| 1769 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ג | הרב ליכטנשטיין,הרב עמיטל הרב גד אלדד  |   | כ"ח כסלו תשנ"ג  | |
| 1770 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ד | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח כסלו תשנ"ד  | |
| 1771 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ד 2 | הרב עמיטל  |   | כ"ח כסלו תשנ"ד  | |
| 1772 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ז | הרב עמיטל  | הבנת הרב עמיטל במשנת הראי"ה קוק בעניין התיחסותינו לציונות ולמדינת ישראל.  | כ"ז כסלו תשנ"ז  | |
| 1773 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ז 2 | הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ז כסלו תשנ"ז  | |
| 1774 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ח | הרב עמיטל ,הרב ליכטנשטיין  |   | כ"ח כסלו תשנ"ח  | |
| 1775 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ט | הרב ליכטנשטיין  | 30 שנה לישיבה  | כ"ח כסלו תשנ"ט  | |
| 1776 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשנ"ט 2 | הרב מדן ,הרב עמיטל  | 30 שנה לישיבה  | כ"ח כסלו תשנ"ט  | |
| 1777 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תש"ס | הרב ברויאר, איתמר אלדר, הרב עמיטל.  | 75 לרב עמיטל  | כ"ט כסלו תש"ס  | |
| 1778 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשס"א | עודד מיטלמן,הרב בני להמן, הרב עמיטל  | הרב עמיטל - ביטוי אישי במצוות  | כ"ח כסלו תשס"א  | |
| 1779 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשס"א 2 | הרב ליכטנשטיין  | בין להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.  | כ"ח כסלו תשס"א  | |
| 1780 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשס"ב | הרב ליכטנשטיין, הרב עמיטל  |   | כ"ח כסלו תשס"ב  | |
| 1781 | שיחות מסיבת חנוכה  | חנוכה תשס"ג | הרב ליכטנשטיין, הרב עמיטל  |   | כ"ח כסלו תשס"ג  | |
| 1782 | שיחה לעשרה בטבת  | עשרה בטבת תשנ"א | הרב ליכטנשטיין  | שואת יהודי אירופה  | י' טבת תשנ"א  | |
| 1783 | שיחה לעשרה בטבת  | עשרה בטבת תשנ"ג | הרב ליכטנשטיין  | שואת יהודי אירופה  | י' טבת תשנ"ג  |
מחשבת ההלכה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1784 | שיעור 1  | מקומה של ההלכה בעבודת ה' |
הרב חיים נבון  | מדוע בכלל ההלכה נחוצה לנו? מה מקומה של ההלכה בעולמנו הרוחני? המאמר סוקר את הטענות שהועלו כנגד ההלכה, ודן במהותה ובתפקידיה.  |
| 1785 | שיעור 2  | הלכה ומנהג |
הרב חיים נבון  | מדוע המנהגים בכלל מחייבים אותנו, הרי הם לא ניתנו מסיני, כמצוות התורה, ולא מפי ה' יצאו?  |
| 1786 | שיעור 3  | הלכה ומוסר |
הרב חיים נבון  | מהו מעמדו של המוסר בעולמה של ההלכה? האם המצוות הן מוסריות? האם שיקולים מוסריים נלקחים בחשבון בקביעת ההלכה?  |
| 1787 | שיעור 4  | משפט וצדקה |
הרב חיים נבון  | האם ניתן למצוא בחוקי ההלכה אלמנטים מוסריים השייכים, בדרך כלל, לעולם שמחוץ לעולם המשפט? המאמר עוסק בשאלה זו, ובהבדל המהותי שבין המשפט העברי לבין המשפט הנהוג כיום.  |
| 1788 | שיעור 5  | המוטיבציה לשינויים בהלכה (חלק א') |
הרב חיים נבון  | האם אנו רוצים בכלל לשנות את ההלכה? ממה צריך להיזהר כאשר רוצים לשנות את ההלכה? מתי ניתן לעשות זאת?  |
| 1789 | שיעור 6  | המוטיבציה לשינויים בהלכה (חלק ב') |
הרב חיים נבון  | כדי שנשנה את ההלכה, עלינו להיות בטוחים לחלוטין שברצוננו לעשות זאת. לשם כך, יש להכריע כי ערך אחד הוא חשוב יותר מערך אחר באופן אובייקטיבי ונצחי. אין אנו יכולים להחיל את דעתנו המשתנה על ההלכה.  |
| 1790 | שיעור 7  | ענישה |
הרב חיים נבון  | מדוע יש בהלכה עונשים? מהי מטרתה של הענישה? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובתשובות השונות שניתנו להן במשך הדורות.  |
| 1791 | שיעור 8  | חוקי התורה וחוקי המזרח הקדום |
הרב חיים נבון  | האם ראוי להשוות את חוקי התורה עם מערכות חוקים קדומות? האם רצוי הדבר? המאמר עוסק בשאלות אלו ובכמה דוגמאות של השוואה בין חוקים אלו.  |
| 1792 | שיעור 9  | מקומו של לימוד התורה בעבודת ה' |
הרב חיים נבון  | מדוע תלמוד התורה מהווה חלק כל כך חשוב מעבודת ה'?  |
| 1793 | שיעור 10  | תלמוד ומעשה |
הרב חיים נבון  | מה גדול יותר - תלמוד או מעשה? מה משמעות מסקנת הגמרא: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"?  |
| 1794 | שיעור 11  | עיסוק בתורה וידיעת התורה |
הרב חיים נבון  | על ההבדל בין מצוַת ידיעת התורה לבין חובת העיסוק בתורה, ועל החשיבות הגדולה של שתי המצוות.  |
| 1795 | שיעור 12  | תורה שבכתב ותורה שבעל פה |
הרב חיים נבון  | מה תפקידה של התורה שבעל פה? מדוע לא ניתן הכל כתוב בתורה שבכתב? מה היחס בין פשטי הכתובים לבין הסברם בתורה שבעל פה?  |
| 1796 | שיעור 13  | המחלוקת |
הרב חיים נבון  | האם מצב שיש בו מחלוקת הוא מצב אידיאלי? האם המחלוקת נובעת מירידת הדורות? מיהו הצודק במחלוקת? האם יש חשיבות לכך שהאדם ינסה לגבש את השקפתו בעצמו?  |
| 1797 | שיעור 14  | לימוד תורה - יצירה או חשיפה? |
הרב חיים נבון  | האם לימוד תורה הוא יצירת יש מאין, או שהוא חשיפה של אמת מוחלטת שרק צריך לקלוע אליה? טענתו העיקרית של המאמר היא שאין 'אמת' מוחלטת, וכל דעה מבוססת היטב היא לגיטימית לחלוטין.  |
| 1798 | שיעור 15  | טעמי המצוות- חלק א' |
הרב חיים נבון  | האם יש טעמים למצוות? האם רצוי לדרוש אחר טעמי המצוות? מהן הסכנות הכרוכות בדרישה זו?  |
| 1799 | שיעור 16  | טעמי המצוות- חלק ב' |
הרב חיים נבון  | הוגים שונים מנו טעמים רבים למצוות: חברתיים, פסיכולוגיים ומיסטיים. המאמר מנתח את השיטות השונות המנסות לגזור משמעויות ערכיות מהמצוות.  |
| 1800 | שיעור 17  | שמחה ברגלים |
הרב חיים נבון  | המאמר עוסק בניתוח של מצוַת השמחה ברגלים.  |
| 1801 | שיעור 18  | איסור המלאכה בשבת |
הרב חיים נבון  | מה המסר המרכזי של מצוַת השבת? מה הקשר בין המשכן לבין השבת? מדוע לא מניחים תפילין בשבת?  |
| 1802 | שיעור 19  | עינוי יום הכיפורים |
הרב חיים נבון  | האם מטרת העינוי ביום הכיפורים היא לצער את האדם? המאמר עוסק בשאלה זו, ומסקנתו היא שהעינוי הוא חלק מחובת השביתה מכל המלאכות, כלומר - שביתה מחייו הרגילים של האדם.  |
| 1803 | שיעור 20  | שביעית ויובל |
הרב חיים נבון  | מהו טעמן של מצוות השמיטה והיובל? מה פשר הפרוזבול? מה הקשר בין השבת לבין השמיטה?  |
| 1804 | שיעור 21  | קידוש החודש |
הרב חיים נבון  | אילו עקרונות רוחניים ניתן ללמוד ממצוַת קידוש החודש? מהו היחס בין קידוש החודש על פי ראייה לבין קידושו על פי החשבון? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובעיון בשיטת הרמב"ם בקידוש החודש בימינו.  |
| 1805 | שיעור 22  | ברית המילה |
הרב חיים נבון  | מהם המסרים העולים ממצוַת המילה? האם המצווה היא למול - כלומר, לבצע את מעשה המילה - או להיות מהול? מדוע המילה נעשית דווקא במקום ההולדה?  |
| 1806 | שיעור 23  | קדושה |
הרב חיים נבון  | מהי משמעותה של הקדושה ביהדות? מה פירושה של המילה הזו? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובייחודה של הקדושה ביהדות.  |
| 1807 | שיעור 24  | אבילות |
הרב חיים נבון  | המאמר עוסק בניתוח מצוַת האבילות על שלביה השונים: אנינות, אבילות ויום השמועה. מתוך כך, דן המאמר ביחס הרצוי שלנו כלפי העולם הזה.  |
| 1808 | שיעור 25  | טומאה וטהרה |
הרב חיים נבון  | האם יש מצווה להיות טהור? האם יש איסור להיות טמא? מהי המשמעות הרעיונית של דיני הטומאה והטהרה? מה ניתן ללמוד מכך על יחסה של היהדות לאדם, לחיים ולמוות?  |
| 1809 | שיעור 26  | תפילה |
הרב חיים נבון  | האם יש מצווה מהתורה להתפלל? מה משמעות המושג 'עבודה שבלב'? כיצד צריך להרגיש אדם שמתפלל? מה הוא צריך לכוון?  |
| 1810 | שיעור 27  | מלך |
הרב חיים נבון  | האם מצוַת המלכת המלך היא מצווה אידיאלית, או שהיא נאמרה רק כנגד תרעומת העם? מהי שיטת השלטון האידיאלית על פי התורה? ומהו היחס הנכון בין הכהונה לבין המלוכה?  |
| 1811 | שיעור 28  | סמכויות שיפוט |
הרב חיים נבון  | מהו המעמד הרוחני של מערכת המשפט? מה ניתן ללמוד מחלוקת הדינים לרמות שונות? ומה המעמד של המלך בתוך מערכת המשפט?  |
הלכות מדינה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1812 | שיעור 1  | מצוַת יישוב ארץ ישראל |
הרב חיים נבון  | האם יש מצווה לשבת בארץ ישראל? מדוע הרמב"ם השמיט מצווה זו ולא מנה אותה במניין המצוות? האם מצווה זו חלה בימינו? מה מעמדם של שלוש השבועות ושל איסור "בבלה יובאו ושמה יהיו"? האם יש משמעות הלכתית לריבונות היהודית על ארץ ישראל?  |
| 1813 | שיעור 2  | יציאה מארץ ישראל |
הרב חיים נבון  | לאילו צרכים מותר לעזוב את הארץ? האם מותר לנסוע לטיול קצר בחו"ל?  |
| 1814 | שיעור 3  | מסירת שטחים במקום פיקוח נפש |
הרב חיים נבון  | האם מותר למסור שטחים מארץ ישראל לאומות אחרות? האחרונים הזכירו איסורים שונים הכרוכים בכך: "לא תחנם", מצוַת יישוב ארץ ישראל, ודין "עיר הסמוכה לספר". האם איסורים אלו דוחים פיקוח נפש? האם ישנן הלכות ברורות בענייני מדינה וציבור?   |
| 1815 | שיעור 4  | המשטר המדיני |
הרב חיים נבון  | מהו המשטר האידיאלי לפי התורה? האם מלך, דמוקרטיה או אולי התורה כלל אינה מעודדת שלטון ארצי? מדוע כהנים אינם יכולים לשמש כמלכים?  |
| 1816 | שיעור 5  | תוקפם ההלכתי של חוקי המדינה |
הרב חיים נבון  | האחרונים הזכירו עקרונות הלכתיים שונים המעניקים תוקף לחוקי המדינה: דינא דמלכותא דינא, תקנות הקהל ומשפט המלך. מהם הגדרים ההלכתיים של כל אחד מעקרונות אלו?  |
| 1817 | שיעור 6  | סמכויות שיפוט |
הרב חיים נבון  | מהי מערכת המשפט התורנית? האם ההלכה מנסה להשיג צדק, או להשיג סדר חברתי? האם השופטים עוסקים בשאלות תיאורטיות, או רק בפתרון סכסוכים? כיצד יכולים הסנהדרין והמלך לחרוג מכללי ההלכה?  |
| 1818 | שיעור 7  | נשים ונוכרים בתפקידים ציבוריים |
הרב חיים נבון  | האם אפשר למנות נשים ונכרים לתפקידים ציבוריים? ייתכן להבחין בין תפקידים העוברים בירושה לבין תפקידים שמתמנים אליהם; בין תפקידי שררה כגון מלך לבין תפקידים שאין בהם שררה; בין תפקידים נבחרים במשטר דמוקרטי לבין תפקידים לא-נבחרים. האם הציבור יכול לקבל על עצמו נשים ונוכרים לתפקידים אלו?  |
| 1819 | שיעור 8  | ספק פיקוח נפש במדיניות ציבורית |
הרב חיים נבון  | הגמרא קובעת שספק פיקוח נפש דוחה כמעט את כל התורה כולה. אמנם, חלק מהאחרונים צמצמו את גדרי פיקוח הנפש לפיקוח נפשו של "חולה הנמצא בפנינו", לסכנה עכשווית או למחלה מצויה בלבד. האם גדרים אלו משתנים כאשר עוסקים בפעילויות חיוניות למדינה? האם פעילות המשטרה או תכנון רפואי לטווח רחוק נחשבים לפיקוח נפש?   |
| 1820 | שיעור 9  | מוסר המלחמה |
הרב חיים נבון  | מהו מוסר הלחימה של התורה? פרשת שמעון ולוי בשכם מהווה מקור ראשוני לדיון בפוסקים, האם מותר לפגוע במהלך מלחמה באזרחים לא-לוחמים. כמו כן, התורה מצווה במפורש להשאיר רוח פרוצה במצור על עיר, כדי לאפשר לאויבים להימלט, ואף אוסרת על ונדליזם שאינו כרוך באיבוד-נפשות (השחתת עצי פרי). חלק מהפוסקים כתבו שמוסר הלחימה של התורה משתנה עם הדורות, כאשר המוסר הכללי משתנה.  |
| 1821 | שיעור 10  | מלחמה בשבת |
הרב חיים נבון  | כידוע, פיקוח נפש דוחה את איסורי השבת. כיצד עובדה זו מתיישבת עם התיאור ההיסטורי שבספר המכבים, המתאר שהחשמונאים סירבו להילחם בשבת? האם היתר המלחמה בשבת הוא חלק מדין פיקוח נפש, או היתר נפרד ורחב יותר?  |
| 1822 | שיעור 11  | מעמדו ההלכתי של יום העצמאות |
הרב חיים נבון  | האם ניתן לקבוע את יום העצמאות כיום טוב בימינו, או שמא יש בכך משום "בל תוסיף"? האם ניתן לחדש יום שקוראים בו הלל באופן קבוע? האם יש לברך ביום העצמאות "שהחיינו" ו"על הניסים"?   |
| 1823 | שיעור 12  | נוסחי התפילה בעדות שונות |
הרב חיים נבון  | מהי משמעותם של נוסחי התפילה השונים? האם האידיאל הוא נוסח תפילה אחיד לכל עם ישראל, או ריבוי נוסחים, עדות ומנהגים? האם מותר לאדם לשנות את הנוסח שהוא רגיל להתפלל בו, או שיש בכך משום שינוי מנהג מחייב? האם קיום כמה מנהגים במקום אחד הוא עבירה על איסור "לא תתגודדו"?  |
| 1824 | שיעור 13  | מעמדם של החילוניים בהלכה |
הרב חיים נבון  | מהו מעמדם ההלכתי של החילונים? האם ההלכה בכלל מכירה באדם שאינו מוכן לציית לציווייה? שאלת הגדרתם של החילונים רלוונטית להלכות רבות: גמילות חסדים, איסור שנאה, הונאה, תוכחה, פסול לעדות, "מורידים ואין מעלים", צירוף למניין, שחיטה ועוד. הפוסקים הזכירו כמה הגדרות שעשויות להיות רלוונטיות לחילונים של ימינו, והידועות ביניהן הן "מחלל שבת בפרהסיא", "אפיקורס" ו"תינוק שנשבה". האם היותם של החילונים 'קהל' - ציבור המפר את התורה - מקילה על מעמדם ההלכתי?  |
| 1825 | שיעור 14  | יחסי ממון בין הבעל לאשתו |
הרב חיים נבון  | לפי החוק הישראלי, בזמן גירושין יש לחלק בין בני הזוג את הרכוש המשותף שצברו במהלך הנישואין ("הלכת השיתוף"). האם כלל זה חל גם בבתי הדין הרבניים? האם הלכת השיתוף נכללת ב"דינא דמלכותא דינא"?  |
| 1826 | שיעור 15  | קבלת מצוות בגיור |
הרב חיים נבון  | האם גר הבא להתגייר צריך לקבל עליו את המצוות? האם גויים יכולים כיום להתגייר כדי להיות חילונים? אילו מצוות צריכים הגרים לקבל? האם כוונה שלא לשמור מצוות היא רלוונטית, או נחשבת ל"דברים שבלב"?  |
| 1827 | שיעור 16  | תפישתה הכלכלית של התורה |
הרב חיים נבון  | מהי עמדתה הכלכלית של התורה: האם היא מצדדת בשוק חופשי או מתוכן, בכלכלה קפיטליסטית או ליברלית? מהם בכלל ההבדלים בין שניהם? דיון בשאלה זו עובר דרך מצוות ואיסורים רבים: מצוַת היובל, שמיטת כספים, צדקה, איסור הפקעת שערים, אונאה, יורד לאומנות חבירו ועוד.  |
| 1828 | שיעור 17  | חוזים |
הרב חיים נבון  | אכיפת חוזים ע"פ התורה נגועה בשתי בעיות מרכזיות: קניין דברים ואסמכתא. מבחינה מוסרית, חכמים גינו את מי שאינו עומד בדיבורו והטילו עליו קללת 'מי שפרע'. הפוסקים הציעו דרכים שונות לאפשר אכיפת חוזים והתחייבויות עתידיות: שעבוד הגוף, קנס ושבועה.  |
| 1829 | שיעור 18  | זכויות יוצרים (א) |
הרב חיים נבון  | האם ההלכה מגינה על זכויות יוצרים? בשיעור זה נדונו כמה מקורות להכרה בזכויות יוצרים בהלכה: דין יורד לאומנות חבירו, חיוב הנאה מצד "זה נהנה וזה חסר" או הגבלות שונות על הקניין.  |
| 1830 | שיעור 19  | זכויות יוצרים (ב) |
הרב חיים נבון  | האם ההלכה מגינה על זכויות יוצרים? בשיעור זה נבחן שלוש דרכים להרחיב את ההלכה, כדי לאפשר הכרה בזכויות יוצרים (בהנחה שהן אינן מוגנות): דינא דמלכותא דינא, מנהג האומנים ותקנות חכמים.  |
| 1831 | שיעור 20  | שביתה |
הרב חיים נבון  | האם מותר לעובדים לשבות? התשובה ההלכתית לשאלה זו עומדת על שלוש רגליים: זכותו של פועל לחזור בו מההסכם, יכולת בני אומנות להתקין תקנות, ויכולת הציבור בעיר לתקן תקנות ציבור. האם יש מעמד מיוחד לשביתת מורים המלמדים תורה?  |
| 1832 | שיעור 21  | חליבה בשבת |
הרב חיים נבון  | האם מותר לחלוב פרות בשבת? כיצד התמודד המשק העברי המתחדש עם איסור החליבה? האם מכונת החליבה המודרנית עשויה לפתור בעיה זו?  |
מחשבה בספר בראשית
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1833 | שיעור 1  | אלוהים והעולם |
הרב חיים נבון  | מה פירושו של הפסוק הראשון בתורה - "בראשית ברא א-לוהים..."? יש שראו בו הצהרה כי הא-ל והטבע אינם אחד; אך למעשה - גם ביהדות ניתן למצוא תפיסות אימננטיות ולא טרנסנדנטליות של הא-לוהות.  |
| 1834 | שיעור 2  | השגחה |
הרב חיים נבון  | מהו היקף ההשגחה הפרטית של הקב"ה על העולם? מהו היחס בינה לבין הבחירה החופשית? כיצד הקב"ה משגיח על עולמו - באמצעות ניסים גלויים או בדרך נסתרת יותר?  |
| 1835 | שיעור 3  | תורה ומדע |
הרב חיים נבון  | בתחילת ספר בראשית, עולה השאלה של התאמת תיאור הבריאה בתורה עם המסקנות המדעיות של ימינו. כיצד נתמודד עם סתירה זו? ניתן לפקפק ביכולת המדע לשחזר את העבר, ניתן לפרש את פסוקי התורה כך שיתאימו למסקנות המדעיות, וניתן לקבוע שהתורה והמדע עוסקים בתחומים נפרדים, ואין להם כלל נקודות השקה: המדע מנסה לקבוע עובדות, ואילו התורה מבקשת להנחיל ערכים ומצוות.  |
| 1836 | שיעור 4  | צלם אלוקים |
הרב חיים נבון  | מהו "צלם אלוקים" שבאדם? הרמב"ם פירש שזהו השכל, ה"משך חכמה" הסביר שזוהי הבחירה החופשית, רס"ג והגרי"ד כתבו שזוהי יכולת השליטה, הרב דסלר פירש שזוהי המוסריות הטבועה באדם, רש"ר הירש הסביר שגופו של האדם הוא הראוי לאלוקיו, ובזוהר נכתב שזהו 'ניצוץ' אלוקי הטמון שבאדם.  |
| 1837 | שיעור 5  | היחס לביקורת המקרא |
הרב חיים נבון  | כיצד אנו צריכים להתמודד עם טענותיהם של חכמי ביקורת המקרא? יש מחכמי ישראל שטענו שהמבקרים כלל אינם יכולים להבין את המקרא, שכן הם אינם מנסים להבין אותו מתוך אמונה. אחרים מצאו את טעויות המבקרים והתמודדו איתם בכליהם. הרב ברויאר יסד את "שיטת הבחינות", המקבלת את גילויי המבקרים אך חולקת על משמעויות הגילויים הללו מתוך נקודת מבט אמונית.  |
| 1838 | שיעור 6  | התורה ותרבות המזרח הקדום |
הרב חיים נבון  | האם התורה מתמודדת עם אמונות שרווחו במזרח הקדום? קאסוטו טען שסיפור בריאת התנינים הגדולים נלחם באמונה הקדומה שהתנין הוא מפלצת הנלחמת בקב"ה. קשרים נוספים בין התורה לבין התרבויות הקדומות ניתן למצוא בדינים שונים: הנואף והנואפת, גואל הדם, רציעת העבדים, שור שהמית אדם, נגיפת אישה הרה, גניבה ולקיחת משכון.  |
| 1839 | שיעור 7  | מקומו של האדם בעולם |
הרב חיים נבון  | האם האדם הוא תפארת ונזר הבריאה, או שמא הוא הפחות והאפסי שביצורים? ומהי תכלית הבריאה? האם כל היצורים לא נבראו אלא בשביל האדם, או שמא אי אפשר בכלל לדבר על תכלית אחת לכל הבריאה?  |
| 1840 | שיעור 8  | שוויון |
הרב חיים נבון  | חז"ל למדו מהבריאה על עיקרון השוויון: אף אחד אינו יכול להתגאות על חבירו, שכן כולם נולדו מאותו אב. האם ליהודים יש יתרון גנטי מוּלד על הגויים? האם לכוהן הגדול יש קדושה מיוחדת, שישראל פשוט אינו יכול להידמות לה? האם היהדות דוגלת בשוויון מוחלט בין כל בני האדם?  |
| 1841 | שיעור 9  | יחיד וחברה |
הרב חיים נבון  | מהו היחס בין היחיד לבין הציבור, בין האינדיבידואליזם לבין הקולקטיביות? הגרי"ד טען שפרשיות הבריאה מציגות בפנינו שני מודלים: של אדם המעוניין בחברה שתעזור ותסייע לו בעבודתו, ושל "איש האמונה הבודד" המרגיש צורך בקשר קיומי עם הקהילה.  |
| 1842 | שיעור 10  | עץ הדעת |
הרב חיים נבון  | עד כמה תופס החטא הקדמון - האכילה מעץ הדעת - מקום מרכזי בתודעתנו הדתית? המפרשים נתנו פירושים שונים לחטא זה ולתוצאתו: האם הוא קשור ליצר המין, אולי החטא הוא רק הפרת צו ה', ייתכן שפשרו הוא ההליכה אחרי התאוות, אולי הוא חלק מהתפתחות הציביליזציה ואולי כתגובה לו קיבל האדם את הבחירה החופשית.  |
| 1843 | שיעור 11  | אשמה ובושה |
הרב חיים נבון  | מה מקורה של תחושת הבושה? האם היא חיובית או שלילית? ניטשה ופרויד טענו שתחושות הבושה והאשמה הן שליליות ביותר, ואף הראי"ה והחסידות הזהירו מפני ההרסנות שלעיתים גלומה בהן. עם זאת, רבים (וביניהם הגרי"ד) הדגישו את חשיבות הבושה והאשמה בעולמנו הרוחני, ואת היותם כלי המאפשר את תיקון המידות.  |
| 1844 | שיעור 12  | האישה בבריאה |
הרב חיים נבון  | מהו מעמדה של האישה בפרשיות הבריאה? יש להעלות שאלה זו בכמה מישורים: בריאתה של האישה בצלם אלוקים, נחיתותה מהגבר, אשמתה בחטא עץ הדעת ותפקידה בחיים המשותפים עם האיש.  |
| 1845 | שיעור 13  | אלימות |
הרב חיים נבון  | מה הייתה הסיבה לרצח הראשון - רציחתו של הבל בידי קין? חז"ל הפכו רצח זה לאב טיפוס לאלימות הפושה בחברה מאז ועד ימינו.  |
| 1846 | שיעור 14  | יצר לב האדם |
הרב חיים נבון  | האם האדם מטבעו הוא טוב או רע? הראי"ה חשב שהאדם מבריאתו הוא טוב. חלק מחכמי המוסר חלקו עליו, וטענו שהאדם בטבעו רוצה לעשות רע. הגרי"ד הציג עמדה מורכבת: לאדם יש פוטנציאל, ועליו להשתמש בו וליצור את הטוב שבאישיותו. שאלה דומה הטרידה גם את חכמי אומות העולם: מאוגוסטינוס, דרך אדם סמית ותומס הובס ועד פרויד, רוסו ומחברי החוקה האמריקאית.  |
| 1847 | שיעור 15  | ענישה |
הרב חיים נבון  | מהם טעמי הענישה שבני האדם מטילים על בני אדם אחרים? ניתן לציין כמה יסודות: גמול, הרתעה, מניעה, שיקום וכפרה.  |
| 1848 | שיעור 16  | מגדל בבל |
הרב חיים נבון  | מה היה חטאם של אנשי דור הפלגה? ייתכן שהם ביקשו להילחם בקב"ה, אולי חטאם היה בשאיפה להתאחד, ואולי בחוסר הביטחון בה', בפגיעה בהתפתחות הטבעית של הבריאה או בשלטון המושחת. האם הציביליזציה היא חיובית או שלילית?  |
| 1849 | שיעור 17  | הדרך לאמונה |
הרב חיים נבון  | כיצד מגיע האדם אל האמונה בקב"ה? יש שהאמונה בשבילם היא טבעית ופשוטה, ויש המוצאים בה דבר מורכב הדורש התמסרות ומאמץ. הרמב"ם מצא את הקב"ה באמצעות התבוננות בטבע, הגרי"ד טען שאנו פוגשים את הקב"ה פגישה ישירה באמצעות תודעתנו, ריה"ל טען שהקב"ה מתגלה אלינו דרך ההיסטוריה, ויסוד מרכזי נוסף של קשר בינינו לבין ה' הוא ההתגלות.  |
| 1850 | שיעור 18  | סגולה ובחירה |
הרב חיים נבון  | מהו סוד הבחירה של ספר בראשית? מדוע נבחרו שם, אברהם, יצחק ויעקב, ואילו קין, לוט, ישמעאל, עשו, ראובן ומנשה נדחו מהבחירה? המאמר טוען שכל מי שנדחה - הוציא את עצמו ממשפחת אברהם מרצונו.  |
| 1851 | שיעור 19  | ארץ ישראל |
הרב חיים נבון  | האם ארץ ישראל היא מולדת או משימה? האם ישיבתנו בארץ היא תמידית, ואינה תלויה במעשינו, או שמא אם נחטא - תקיא אותנו הארץ? מהו ייחודה של ארץ ישראל, ובמה ייחוד זה מתבטא? מדוע בחר הקב"ה דווקא בה? האם בשל יתרונה האקלימי או הגיאולוגי, התרבות שהתפתחה בה, סגולותיה הפלאיות או אולי דווקא היותה 'ארץ ההשגחה'?  |
| 1852 | שיעור 20  | טעמי המצוות - ח"א |
הרב חיים נבון  | האם יש טעמים למצוות? האם ראוי לנו לחפש אחר טעמים אלו, או שמא עלינו לקיים את המצוות כגזירות מלך, בלי להתיימר להבין אותן?  |
| 1853 | שיעור 21  | טעמי המצוות - ח"ב |
הרב חיים נבון  | בהנחה שיש למצוות טעמים - מהם טעמים אלו? בין הוגי ישראל, היו שטענו שהמצוות הן צורך גבוה, היו שציינו את ההשפעה הפסיכולוגית על מקיים המצוות, אחרים הזכירו שהמצוות הן 'סוד' הטבוע בטבע והיו שראו בהן סמלים לערכים נשגבים. בהמשך המאמר, מובאים טעמים למצווה אחת - מצוַת ברית המילה: התקדשות, קרבן, ברית לאומית ומיעוט הדחף המיני  |
| 1854 | שיעור 22  | הרע בעולם |
הרב חיים נבון  | שאלת "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" היא שאלה ישנה נושנה. אם הקב"ה הוא הטוב המוחלט - מדוע אנו רואים בעולם צדיקים שרע להם? הוגים שונים נתנו לשאלה זו תשובות שונות: הקב"ה מיישב את כל העוולות בעולם הבא, העולם שלנו הוא העולם הטוב ביותר שניתן היה לברוא, ומקור הרע הוא בנו ולא בקב"ה. הוגים אחרים בחרו שלא לענות על שאלה זו, ובמקום להתמודד עם השאלה התיאולוגית - להתמקד בשאלה הקיומית.  |
| 1855 | שיעור 23  | הלכה ומוסר |
הרב חיים נבון  | האם ההלכה היא מוסרית? שאלה זו נחלקת לכמה שאלות נפרדות. האם הדת מכירה בקיומו של מוסר נפרד מההלכה? האם הציוויים המוסריים שאינם מתבטאים במצוות מחייבים אותנו? ומה קורה כאשר ההלכה מצווה עלינו מצוות לא מוסריות?  |
| 1856 | שיעור 24  | העקדה |
הרב חיים נבון  | מה המסרים שאנו יכולים ללמוד ממעשה העקדה? מהנושאים המחשבתיים הרבים שהעקדה נוגעת בהם, נזכיר כאן רק שניים: אופן עמידתו של האדם מול הא-ל (האם תחושתו של אברהם הייתה תחושת סבל והקרבה, או תחושת רוגע ושלמות), ושאלת הדת והמוסר (האם הקב"ה יכול לצוות על האדם לעשות דבר שאינו מוסרי?). בתוך כך, השיעור עוסק בכמה שאלות נוספות: מהו ייחודו של אברהם על פני מקדשי ה' האחרים? מדוע מספרים חלק מהמדרשים שיצחק אכן נשחט וחזר לתחייה?  |
| 1857 | שיעור 25  | ירידת הדורות או קידמה? |
הרב חיים נבון  | האם העולם הולך ומתעלה, או שמא יש תופעה של 'ירידת הדורות'? מאמרי חז"ל רבים מצביעים על כך שמעלתו הרוחנית של העולם הולכת ופוחתת עם הדורות, אך רבים ההוגים שהסבירו שדווקא יש תהליך של התפתחות תמידית, והעולם הולך ומשתלם לקראת הגאולה. יש שביקשו לגשר בין שתי הגישות: להסביר שהדורות האחרונים עומדים כל כתפי הדורות הראשונים, לחלק בין תקופות שונות או בין תחומים שונים. מכל מקום, אין ספק שלפחות מבחינה מוסרית - הדברים אינם פשוטים, ובבמקביל לתהליך של מוסריות יש גם תהליך של ברבריזציה.  |
| 1858 | שיעור 26  | התפילה |
הרב חיים נבון  | מהי משמעותה של התפילה? חלק מהוגי הדעות הסבירו שהמתפלל מוסיף לזכויותיו, וכך גורם לחתימת גזר דינו לטובה; אך אין ספק שאין זה היחס האינטואיטיבי שלנו לתפילה. לגרי"ד שיטה מיוחדת בנושא התפילה: היא נובעת תמיד ממצב של מצוקה וצער, עיקר תוכנה הוא הבקשה והיא מהווה מימוש של עבודת ה' בכל אישיותו הממשית של המתפלל.  |
הפטרות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1859 | פרשת בראשית  | כל הנברא בשמי |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה מוסיפה כמה נדבכים לפרשה על מהותה של הבריאה ועל מהותו של העולם.  |
| 1860 | פרשת נח  | "רני עקרה" - לא עוד חורבן |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה מדגישה את הכוח שניתן לבני האדם להעביר את רוע הגזירה של הגלות, כמו זו של המבול. כמו כן, היא עוסקת בהתפשטות ישראל לכל קצווי העולם, כמשקל נגד לרצונם של בני דור הפלגה להתאחד ולמרוד בקב"ה.  |
| 1861 | פרשת לך לך  | קוי ה' ילכו ולא ייגעו |
הרב יהודה שביב  | דמותו של אברהם מלמדת את כל הדורות שאחריו מהי אהבת ה', כיצד הקב"ה בוחר באוהביו ועל היחס הרצוי שבין המלחמה באומות העולם לבין הבאתם אל תחת כנפי השכינה.  |
| 1862 | פרשת וירא  | הבן יקיר |
הרב יהודה שביב  | סיפורם של אלישע והאישה השונמית מהווה, במובנים מסוימים, תמונת ראי לפרשה. הוא מלמד אותנו על כוחו של האדם לשנות גזרות ועל יחסו השלילי של הקב"ה לקרבנות אדם.  |
| 1863 | פרשת חיי שרה  | "והמלך דוד זקן" - טוב אחרית דבר מראשיתו |
הרב יהודה שביב  | מההפטרה עולה השוואה מעניינת בין אברהם אבינו לבין דוד המלך. שניהם בונים ומייסדים, שניהם מנהיגים את עם ה', אך בעוד העברת הירושה בביתו של אברהם היא פשוטה וחלקה, בביתו של דוד היא רוויה בתככים ובבעיות.   |
| 1864 | פרשת תולדות  | בין יעקב לעשו |
הרב יהודה שביב  | נבואתו של מלאכי מלמדת אותנו על ההבדל המהותי שבין יעקב לעשו. הדבר מתגלה דווקא בנבואתו של מלאכי, אחרון הנביאים, המתנבא על חורבנה של אדום ועל גאולתם של ישראל.  |
| 1865 | פרשת ויצא  | "ויברח יעקב שדה ארם" - יצוא ושוב |
הרב יהודה שביב  | סיפוריו של יעקב עם רחל ולאה מקבילים ליחסו של הקב"ה לעם ישראל.  |
| 1866 | פרשת וישלח  | "חזון עובדיה" - ואלכה לנגדך |
הרב יהודה שביב  | נבואתו של עובדיה מהווה סיום והשלמה לפגישתם של יעקב ועשו. לאורה, עולות דרכי הפעולה העומדות בפני אדום - צאצאיו של עשו - ביחסם עם עם ישראל.  |
| 1867 | פרשת וישב  | "על שלושה פשעי ישראל" - ראשית ואחרית |
הרב יהודה שביב  | לנגד עיניו של עמוס, בנבאו את הנבואה שבהפטרה, ודאי עמדה פרשתנו. הוא רומז ליחסים שבין יוסף לאחיו, בין יהודה לתמר ובין יוסף לאשת פוטיפר, ומדגיש כי הקב"ה אורג את תוכנית הגאולה מתוך הצרות והבעיות הנגלות לעינינו. כך גם הגאולה הולכת ונבנית מתוך זרעי הגלות.  |
| 1868 | פרשת מקץ  | לב מלכים ולב הורים |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה יוצרת הנגדה בין חלומו של פרעה, התמוה והבלתי-ברור, לבין חלומו של שלמה, הפשוט וגלוי. כמו כן, נוצרת הקבלה בין יוסף, הפותר בחכמתו את חלום פרעה, לבין שלמה, המכריע בחכמתו במשפט שלמה בין האם האמיתית לבין האם המזוייפת.  |
| 1869 | פרשת ויגש  | והיו לאחד |
הרב יהודה שביב  | אחדות עם ישראל היא מוטיב העובר דרך פרשיות ספר בראשית ודרך נבואת יחזקאל שבהפטרה. צירוף הפרשה וההפטרה מלמד אותנו על היחס שבין שבטי ישראל בכלל, ובין יהודה לבין יוסף בפרט.  |
| 1870 | פרשת ויחי  | "ויקרבו ימי דוד למות" - שתי צוואות |
הרב יהודה שביב  | יעקב אבינו ודוד המלך מוסרים שניהם צוואה לפני מותם. מטרת שתי הצוואות היא דומה: לקבוע ולייצב את ההנהגה ביד הראוי לה.   |
| 1871 | פרשת שמות  | "הבאים ישרש יעקב" - הגלות סיבה לגאולה |
הרב יהודה שביב  | מדוע בפרשה העוסקת בענייני הגלות אנו מפטירים בנבואת ישעיהו העוסקת בגאולה? אין זאת, כי אם הגלות והגאולה כרוכים זה בזה. הגלות היא אמצעי לעיצוב העם לצורך גאולתו, אך גם דרך לפזר את העם בין הגויים כדי לאפשר את גאולת תבל כולה לעתיד לבוא.  |
| 1872 | פרשת וארא  | גאולת מצרים |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה עוסקת בנושא הגאולה העתידית, במקביל לגאולת מצרים שבפרשה. שתי הגאולות מהוות קידוש השם בעולם, שתיהן מביאות כל עם ועם למעמד הראוי לו ושתיהן כרוכות בהשבת הרכוש שנלקח על ידי העמים המעבידים שלא-בצדק.  |
| 1873 | פרשת בא  | בין ישראל לעמים |
הרב יהודה שביב  | כמו הפרשה, גם נבואת ירמיהו על גורל מצרים עוסקת במפנה חשוב המתרחש בעולם, הכרוך בהעמקת היכרות האומות עם הקב"ה ובשמירה על ייחודיותו של עם ישראל.  |
| 1874 | פרשת בשלח  | מלחמה ושירה |
הרב יהודה שביב  | ההשוואה בין שירת הים לבין שירת דבורה היא השוואה בין מלחמה שערך ה' לבדו עבור ישראל לבין מלחמה שהשתתפו בה ישראל השתתפות פעילה. מהי המלחמה הראויה? בעקבות איזו מלחמה פורצת שירה? היכן יש לסווג את שירת דוד?  |
| 1875 | פרשת יתרו  | פרשת השלום |
הרב יהודה שביב  | הפרשה מספרת על התגלות ה' בהר סיני, ואילו ההפטרה עוסקת בהתגלות ה' לישעיהו בהיכל. שתי ההתגלויות אינן זהות: זו נעשתה לכל העם וזו נעשתה לנביא יחיד, בזו מעמדו הרוחני של העם היה בשיאו ובזו הוא היה בשפל; אך יש קשר נרחב בין שתיהן: בשתיהן יש מימד מסויים של כפייה, ואת שתיהן חורז המכנה המשותף של השלום.  |
| 1876 | פרשת משפטים  | ראש לכל המשפטים - מצוַת החירות |
הרב יהודה שביב  | לא לחינם בחרו מסדרי ההפטרות להתמקד דווקא בפתיחת פרשת משפטים - בדיני עבד עברי, משום חשיבותה הרבה ליחסו של האדם מישראל לריבונו של עולם: עניין החירות, ועניין הברית שבין הקב"ה לבין כנסת ישראל.  |
| 1877 | פרשת תרומה  | "וה' נתן חכמה לשלמה" - המשכן והמקדש |
הרב יהודה שביב  | מהו היחס בין המשכן לבין המקדש? שניהם מהווים קיום של מצווה אחת, אך המשכן הוא מפעל עממי שבו הקב"ה נגרר אחרי בני ישראל ואילו המקדש הוא מפעל ממלכתי של שלמה, שבו העם הולך בעקבותיו של הקב"ה.  |
| 1878 | פרשת תצווה  | מתפארת עבר למקדש עתיד |
הרב יהודה שביב  | מהו ההבדל בין קדושה לבין טהרה? ומה היחס בין המשכן, בית המקדש הראשון ובית המקדש השלישי שייבנה לעתיד לבוא? נבואתו של יחזקאל על הבית השלישי עומדת על נקודות אלו.  |
| 1879 | פרשת כי תשא  | מלחמות דור דור בעבודה זרה |
הרב יהודה שביב  | סיפור מאבקו של אליהו נגד אחאב ואיזבל בהר הכרמל מלמד שהמאבק נגד העבודה הזרה הוא בעצם מאבק על נפש העם, על ה'רוב הדומם', ותולדותיו ארוכים כתולדות העם, ממשה ועד אליהו.  |
| 1880 | פרשת ויקהל  | העושים במלאכה |
הרב יהודה שביב  | הקבלה בין המקדש למשכן, בעקכות בוניהם: בצלאל ואהליאב אל מול חירם.  |
| 1881 | פרשת פקודי  | "ותשלם כל המלאכה" - חתימת ספר הגאולה |
הרב יהודה שביב  | על זמניותו של המשכן מול הקביעות והיציבות של המקדש.  |
| 1882 | פרשת ויקרא  | "עם זו יצרתי לי" - מבוא לתורת כוהנים |
הרב יהודה שביב  | בעיקרה, תוכחת ישעיהו ממוקדת בקרבנות שישראל מקריבים, ולא באלו שישראל לא הקריבו. עוד מוכיחה ההפטרה נגד עבודה זרה, ומזכירה כי עם ישראל נוצר להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש.  |
| 1883 | פרשת צו  | "עולותיכם ספו על זבחיכם" - צויתי או לא צויתי |
הרב יהודה שביב  | לדברי ירמיהו, הקב"ה לא ציווה ביציאת מצרים על דברי עולה וזבח. האמנם לא ציווה הקב"ה על הקרבת הקרבנות?   |
| 1884 | פרשת שמיני  | השבר והשאת |
הרב יהודה שביב  | השיעור עוסק בהקבלות שבין העלאת הארון לירושלים ונסיונו של דוד לבנות את המקדש לבין הפרשה: חטאם של נדב ואביהו מול חטאו של עוזה ותגובתה של מיכל, הניסיון השני של העלאת הארון ואופן הזכרת הנפטרים.   |
| 1885 | פרשת תזריע  | "ואיש בא מבעל שלישה" - הנגע ורפואתו |
הרב יהודה שביב  | סיפור צרעתו של נעמן וטיהורה ע"י אלישע מלמד על 'חלוקת העבודה' בין הכהן המטהר והמטמא את נגע הצרעת לבין הנביא המרפא נגע זה. בכל מקרה, הריפוי הוא בידו של האדם ותלוי במעשיו.  |
| 1886 | פרשת אחרי מות  | תחייה מתוך צרעת |
הרב יהודה שביב  | הפרשה מפרטת את דיני הטהרה מהצרעת, ואילו ההפטרה - סיפור ארבעת המצורעים - מלמדת על עומק התחייה דווקא מתוך מחלה זו.  |
| 1887 | פרשת מצורע  | "התשפוט התשפוט את עיר הדמים" - עת לעקור ועת לנטוע |
הרב יהודה שביב  | נבואתו של יחזקאל מלמדת כי אם ישראל יחטאו - הם ייגלו מהארץ בדיוק כמו שאר הגויים. ההבדל בין ישראל לעמים הוא ההבטחה שעם ישראל יחזור מהגלות.  |
| 1888 | פרשת אמור  | "והכוהנים והלויים בני צדוק" - הלכה ונבואה |
הרב יהודה שביב  | כיצד ניתן להתמודד עם הסתירות הרבות הקיימות בין דיני התורה לבין הדינים שבנבואת יחזקאל?   |
| 1889 | פרשת בהר  | החתום והגלוי |
הרב יהודה שביב  | מדוע בחרו מסדרי ההפטרות בנבואה העוסקת רק בעניין אחד מהפרשה - בגאולת הקרקע של ירמיהו מיד חנמאל בן דודו? נראה, שגאולת הקרקע רומזת לגאולתם של ישראל מהגלות. ההפטרה גם מחדדת את ההסתכלות על הבנת המצוות ודרכי ה'.   |
| 1890 | פרשת בחוקותי  | "ה' עוזי ומעוזי" - הברכה והקללה |
הרב יהודה שביב  | מהו היחס בין הברכות והקללות בפרשה ובהפטרה?   |
| 1891 | פרשת במדבר  | "והיה מספר בני ישראל" - והולכתיה המדבר |
הרב יהודה שביב  | נבואת הושע מלמדת שספירת בני ישראל נצרכת רק בנדודים, ולא במצב הקבע. כמו כן, ניתן ללמוד מההפטרה על חשיבותה של תקופת המדבר בתולדות עם ישראל.   |
| 1892 | פרשת נשא  | נזירות שמשון |
הרב יהודה שביב  | כל עניינה של הנזירות היא קבלה עצמית של הנזיר. כיצד, אם כן, התחייב שמשון בנזירות בלי לקבל אותה על עצמו? ואכן, מתברר שקיימים הבדלים רבים בין נזירים רגילים לבין שמשון.   |
| 1893 | פרשת בהעלותך  | "רני ושמחי בת ציון" - בנסוע - ובנוחה |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה, המביאה את נבואת זכריה על יהושע הכהן הגדול ועל זרובבל, מקבילה לפרשה בכמה נקודות: תפקידו של הכהן, העמידה למלחמה מתוך אמונה בה' ועיסוק במשבר מנהיגותי.  |
| 1894 | פרשת שלח לך  | התרים לעומת המרגלים |
הרב יהודה שביב  | מה ראה יהושע, שהיה אחד מהתרים את הארץ, לחזור על טעות זו ולשלוח מרגלים ליריחו? ההבדל בין מרגלי משה לבין מרגלי יהושע טמון במטרה: מרגלי המדבר נשלחו לתור את הארץ, ואילו יהושע שלח מרגלים לרגל אותה.   |
| 1895 | פרשת קרח  | גלגל ההיסטוריה |
הרב יהודה שביב  | מה בין טענת קורח ועדתו כלפי משה לבין טענות בני ישראל כלפי שמואל אודות מינוי המלך? מדוע יחסו של הקב"ה לשתי הטענות האלו הוא כה שונה?  |
| 1896 | פרשת חוקת  | שבכל דור ודור |
הרב יהודה שביב  | כיצד מתייחס המקרא למנהיגותו של יפתח? האמנם "יפתח בדורו כשמואל בדורו"?  |
| 1897 | פרשת בלק  | "והיה שארית יעקב" - מה יפעל אנוש עם אל |
הרב יהודה שביב  | כיצד ייתכן שניתנה נבואה לרשע כבלעם? מה המחיר ששילמו ישראל על חוסר הכעס והחרון של ה'?  |
| 1898 | פרשת פינחס  | "ויד ה' הייתה אל אליהו" - הפטרת פינחס |
הרב יהודה שביב  | מהו היחס בין פינחס לבין אליהו, ובין משה לבין אליהו? סיפור אליהו במערה, המובא בהפטרה, עונה על שאלות אלו.  |
| 1899 | שבע דנחמתא  | שבע דנחמתא |
הרב יהודה שביב  | מדוע נבחרו דווקא שבע נבואות אלו של ישעיהו להיקרא "שבע דנחמתא"? ייתכן שמעבר לפן הנחמה שבהן, ניתן למצוא קשר בין ההפטרות לבין הפרשות שאחריהן הן נקראות.  |
| 1900 | פרשת האזינו  | בין כלל ישראל ליחיד בישראל |
הרב יהודה שביב  | ההבדלים בין שירת האזינו לבין שירת דוד מלמדים על ההבדל העקרוני שבין היחיד לבין הכלל, הקב"ה הבטיח לכלל ישראל שלא יימחה זכרו, אבל גורלו של היחיד תלוי במעשיו בלבד.  |
| 1901 | מחר חודש  | מחר חודש |
הרב יהודה שביב  | מהו אופיו הרצוי של ראש החודש? מה הקשר בין תיקון הלבנה לבין יחסו של שאול לדוד וליהונתן?   |
| 1902 | שבת ראש חודש  | "השמיים כסאי" - חודש ושבת רצויים |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה סוגרת מעגל עם תחילת ספר ישעיהו בתיאור השבת והחודש הרצויים בעיני ה'. ראש החודש הרצוי הוא יום המקודש והמיוחד לעבודת ה' של כל העולם, במיוחד במקדש. השיעור מתייחס גם לכך שראש חודש הוא יומן של הנשים בישראל, ויומה של רחל אמנו בפרט.  |
| 1903 | תענית ציבור  | "דרשו ה' בהמצאו" -הפטרת תענית ציבור |
הרב יהודה שביב  | מה הקשר בין הפטרת תענית ציבור לבין התענית?   |
| 1904 | פרשת שקלים  | "ויכרות יהוידע" - הפטרת פרשת שקלים |
הרב יהודה שביב  | על הקשר שבין פרשת שקלים לבין פורים, ועל האופן שבו ההפטרה משלימה את האמור בפרשה. כפי שזו עוסקת בחובה המינימלית שהכל שווים לגביה, זו עוסקת בנדבה, המאפשרת ביטוי אישי לכל אחד ואחד, לפי כוחו ולפי נדבת לבו.  |
| 1905 | שבת זכור  | הפטרת פרשת זכור |
הרב יהודה שביב  | מתוך סיפור מלחמת שאול בעמלק ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה של ציווי מחיית עמלק.  |
| 1906 | פרשת פרה  | הפטרת פרשת פרה |
הרב יהודה שביב  | מה בין טהרת הגוף לבין טהרת הנפש? הנביא יחזקאל מקביל ביניהם לבין היחס שבין טבילה במקווה לבין הזאת מים חיים, ובין גאולה בידי אדם לבין גאולה בידי שמיים.  |
| 1907 | פרשת החודש  | "כל העם הארץ" - הפטרת פרשת החודש |
הרב יהודה שביב  | העיסוק בקרבן הפסח של הבית השלישי לפני חג הפסח מלמד שמטרת פרשת החודש היא הכנה מחשבתית לחג הגאולה. המסר העיקרי הוא לא להתייאש גם אם המצב קשה, וגם אם נראה שהגאולה איטית ביותר.  |
| 1908 | שבת הגדול  | "וערבה לה'" - הפטרת שבת הגדול |
הרב יהודה שביב  | נבואת מלאכי הנקראת בהפטרה קשורה בטבורה לחג הפסח: היא משווה בין הגאולה הראשונה לבין הגאולה האחרונה, ומדגישה את חשיבות יחסו של האב לבניו.   |
| 1909 | יו"ט הראשון של פסח  | הפטרת יום ראשון של פסח |
הרב יהודה שביב  | על הדומה והשונה בין פסח הראשון שעשו בני ישראל במצרים לבין הפסח הראשון שעשה יהושע בכניסתם לארץ.  |
| 1910 | שביעי של פסח  | תשועת עולם ותשועת שעה |
הרב יהודה שביב  | מדוע בפרשת בשלח מפטירים בשירת דבורה, ואילו בשביעי שי פסח מפטירים בשירת ההודיה של דוד? התשובה טמונה בהבדל שבין תשועת עולם לבין תשועת שעה.  |
| 1911 | שבועות  | מעשה מרכבה - הפטרת חג השבועות |
הרב יהודה שביב  | התגלות ה' ליחזקאל בהפטרה כמעט זהה להתגלותו לבני ישראל במעמד הר סיני. עובדה זו מבטאת את נצחיותו של מעמד הר סיני, ואת הידיעה שיש אנשים שזוכים לו גם בגלות.  |
| 1912 | תשעה באב  | "אסוף אסיפם" - פורענות ופתח תקווה |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה הנקרא בתשעה באב יכולה ללמד אותנו "על מה אבדה הארץ" - כיצד הגיע העם לחורבן הבית ולגלות.  |
| 1913 | היום הראשון של ראש השנה  | פקידה ודין |
הרב יהודה שביב  | ההפטרה מדגישה את ראש השנה כיום הדין לכלל ולפרט באמצעות סיפורה של חנה.  |
| 1914 | היום השני של ראש השנה  | "מצא חן במדבר" - זכירת תשובה וגאולה |
הרב יהודה שביב  | פן הזיכרון שבראש השנה מתחלק לשניים: מחד - הקב"ה זוכר ביום זה את עמו, ומאידך - הקב"ה ועם ישראל נזכרים בו בתקופת האירוסין של נדודי המדבר.   |
| 1915 | שבת שובה  | "שובה ישראל" - הפטרת שבת שובה |
הרב יהודה שביב  | מדוע מפטירים בשבת שובה דווקא בנבואת הושע זו? ההפטרה מדגישה את הוידוי ואת הקבלה בלב - שניים מהעקרונות החשובות ביותר של התשובה.   |
| 1916 | שבת חנוכה  | "רני ושמחי" - הפטרת שבת חנוכה |
הרב יהודה שביב  | הקשר בין ההפטרה לבין חג החנוכה חורג מעבר לאיזכור המנורה: מההפטרה עולה דיון בדבר האידיאה האוניברסלית שביטא זכריה הנביא בייסוד בית שני, ובדבר המנהיגות הראויה לישראל (יהושע הכהן הגדול וזרובבל).  |
פרקי אלישע
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1917 | מבוא  | מבוא קצר לפרקי אלישע |
הרב אלחנן סמט  | בדרך כלל ה' ממנה את הנביא. הקשר בין ה' לנביא הוא אישי, ואינו קשור לנביא אחר. לעומת זאת, אליהו הוא שממנה את אלישע לנביא, ואלישע משמש כתלמידו של אליהו. חריגה זו באה ללמד אותנו שאף שדרכו של אלישע שונה משל אליהו - היא מהווה המשך והשלמה לדרכו.  |
| 1918 | שיעור 1  | המפגש הראשון בין אליהו לאלישע (י"ט-כ"א) |
הרב אלחנן סמט  | נעסוק במפגש הראשון בין אליהו ואלישע. נעמוד על משמעות השלכת האדרת ועל תפיסות הנבואה השונות העולות מתוך הדו-שיח שבין אליהו ואלישע. נראה איך בסיפור זה מצויים בקצרה כל המשותף והמפריד בין שני הנביאים.  |
| 1919 | שיעור 2  | עליית אליהו בסערה וכניסת אלישע לתפקיד נביא תחתיו (מלכים ב' ב', א-יב) - ח"א |
הרב אלחנן סמט  | לאחר עלייתו של אליהו לשמיים, הולך אלישע בדרך שבה הלך עם אליהו וממשיך להר הכרמל, מקום משמעותי בחיי אליהו. בכך הוא מבטא את היותו יורשו של אליהו. נסביר מה היתה מטרתו של אליהו בבחירת הדרך, ומדוע הוא הסתלק דווקא בעבר הירדן. נדון במבנה הסיפור, בלשונותיו ובתיחומו. כמו כן, מתוך המפגשים בין אליהו לאלישע נעמוד על היחס ביניהם ובין תקופותיהם.  |
| 1920 | שיעור 3  | עליית אליהו בסערה וכניסת אלישע לתפקיד נביא תחתיו (מלכים ב' ב', א-יב) - ח"ב |
הרב אלחנן סמט  | אלישע מבקש מאליהו לקבל "פי שנים מרוחך אלי". נדון במשמעות הביטוי "פי שניים", ונסביר את בקשת אלישע. נעמוד על תגובתו של אלישע להסתלקותו של אליהו, ונעמיק במשמעות הקריאה "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" ובמשמעות קריעת הבגדים ונטילת אדרת אליהו. מתוך הבנת מעמד הפרידה ותגובת אלישע, נבין את משמעות היחס בין אליהו ובין אלישע יורשו, ואת היחס בין דרכיהם השונות.  |
| 1921 | שיעור 4  | אלישע בראשית דרכו: המאבק על ההכרה בו כיורשו של אליהו - מלכים ב' ב' (ח"א) |
הרב אלחנן סמט  | לאחר הסתלקות אליהו, אלישע נאבק לזכות בהכרה מצד בני הנביאים והעם. נדון בנס חציית הירדן ונסביר את חשיבות האמירה של אלישע "איה ה' א-לוהי אליהו". בני הנביאים אינם משלימים עם הסתלקותו של אליהו ומבקשים לחפש אותו. עימות זה עם בני הנביאים מהווה שלב חשוב בהכרה של בני הנביאים באלישע כיורשו של אליהו.  |
| 1922 | שיעור 5  | אלישע בראשית דרכו: המאבק על ההכרה בו כיורשו של אליהו - מלכים ב' ב' (ח"ב) |
הרב אלחנן סמט  | אנשי יריחו מבקשים מאלישע לתקן את מי עירם. בבקשה זו הם מראים שהם מכירים בו כיורשו של אליהו. עם זאת, הבקשה עצמה מבטאת הבנה שדרכו של אלישע היא אחרת מדרכו של אליהו. בניגוד לאליהו, שמעשהו הראשון כנביא היה מניעת מים, אלישע ממתיק את מי יריחו ובכך מתקן וממתיק את דרך רבו - אליהו.  |
| 1923 | שיעור 6  | אלישע בראשית דרכו: המאבק על ההכרה בו כיורשו של אליהו - מלכים ב' ב' (ח"ג) |
הרב אלחנן סמט  | התקלסות הנערים באלישע היא חלק ממאבקו לזכות בהכרה כיורשו של אליהו. בעזרת הבנה זו, נסביר את משמעות הקריאה "עלה קרח", את תגובתו החריפה של אלישע ואת דרך הענישה - דובים.   |
| 1924 | שיעור 7א  | המלחמה במואב - עיוני מבוא (מלכים ב' ג', ד-כא) - ח"א |
הרב אלחנן סמט  | עיון זה הוא פתיחה לסדרת עיונים על סיפור המלחמה במואב (מל"ב ג). נעמוד על מבנה הסיפור והנושאים המרכזיים בו.  |
| 1925 | שיעור 7ב  | המלחמה במואב - עיוני מבוא (מלכים ב' ג', ד-כא) - ח"ב |
הרב אלחנן סמט  | עיון זה הוא פתיחה לסדרת עיונים על סיפור המלחמה במואב (מל"ב ג). נעסוק ברקע הגיאוגרפי-פיזי, ההיסטורי-מדיני והאקלימי החשוב להבנת הסיפור.  |
| 1926 | שיעור 8א  | המלחמה במואב - עיוני מבוא (מלכים ב' ג', ד-כא) - ח"ג |
הרב אלחנן סמט  | נשווה את המלחמה במואב למלחמת אחאב ברמות גלעד. בשתי המלחמות בולטת השתתפותו של יהושפט מלך יהודה. הנביא ביקר את השתתפותו של יהושפט במלחמה לצד אחאב, ונראה שיהושפט חזר בתשובה על שיתוף הפעולה עם בית אחאב. אם כן, מדוע כאן חוזר יהושפט לשתף פעולה עם בית אחאב, ומדוע אין כל תוכחה נבואית או עונש? שאלה נוספת שנדון בה בשיעור זה נוגעת לציוויו של אלישע לפגוע בעצי מואב ולהותיר "אדמה חרוכה". האם אין ציווי זה עומד סותר את דברי התורה להשחית עצי פרי במלחמה?  |
| 1927 | שיעור 9  | המלחמה במואב - מלכים ב' ג', ד-כז (ח"א) |
הרב אלחנן סמט  | שיעור זה מוקדש למצבת מישע. נדון בנוסח המצבה ובתוכנה, ונעמוד על הרקע הגיאוגרפי לאירועים המתוארים בה ועל זמנם.  |
| 1928 | שיעור 10  | המלחמה במואב - מלכים ב' ג', ד-כז (ח"ב) |
הרב אלחנן סמט  | מהו היחס בין מצבת מישע לבין הכתוב במקרא? מדוע הדברים המפורטים במצבת מישע אינם מתוארים במקרא, וכיצד מצבת מישע מתאימה לנבואות המתייחסות למואב?  |
| 1929 | שיעור 11  | המלחמה במואב - מלכים ב' ג', ד-כז (ח"ג) |
הרב אלחנן סמט  | מצבת מישע תורמת רבות להבנת סיפור המלחמה במואב. נראה איך המצבה מסבירה רבות מן השאלות שהתלבטנו בהן בעיונים הקודמים: תוואי המלחמה, הסיבה להשתתפותו של מלך אדום, הסיבה לציוויו החריג של אלישע להשחית את מואב, והסיבה ליחס הדו-ערכי למלחמה כפי העולה מן הכתובים.  |
| 1930 | שיעור 12  | המלחמה במואב - מלכים ב' ג', ד-כז (ח"ד) |
הרב אלחנן סמט  | המלחמה מסתיימת בעקבות מעשה של מלך מואב וקצף על ישראל. האירועים המתוארים קשים ביותר להבנה, ופירושים שונים הוצעו להבנתם. נבחן את הפירושים המופיעים בחז"ל, בפרשני המקרא המודרניים ובספרו של פרופ' אליצור, ונדון בקשיים העולים מפירושיהם. לאחר מכן נביא את הפירוש של רוב פרשני הפשט מימי הביניים והלאה.  |
ירושלים המקראית
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1931 |   | מגמת השיעור ותוכנו |
הרב יצחק לוי  | מקומות רבים בארץ ישראל, ולכל אחד מהם צביון רוחני ומשמעות עצמית. המיקום, השיוך השבטי, הזיקה הגיאוגרפית לסביבה והאירועים המתרחשים בו - כל אלו מבטאים את מהותו של המקום מחד, ויוצרים ומעצבים את אופיו מאידך. על אחת כמה וכמה, שעקרון זה נכון ביחס לירושלים - בירת מלכות ישראל ומקום השראת השכינה בעולם. במהלך השיעורים נבחן את צביונה של העיר בתקופות השונות, ונשתדל לעמוד על משמעות התקופה, המאורעות והדמויות לצביונה של ירושלים.  |
| 1932 | שיעור 1  | הדרך אל ירושלים בתורה (ח"א) |
הרב יצחק לוי  | הרמב"ן מבאר את משמעותם של סיפורי האבות בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים": מעשי האבות הם מעשים נבואיים, הסוללים את הדרך לבנים. אנו ננקוט בגישה זו ביחס למסלול שבו נכנסו אבותינו לארץ, ונבחן את משמעותו ביחס לירושלים לאבות ולדורות. חלק א' ידון במסלול האבות - באילו ערים עברו בכניסתם לארץ, וחלק ב' יעסוק במשמעותו הרוחנית של מהלך זה לדורות.  |
| 1933 | שיעור 2  | הדרך אל ירושלים בתורה (ח"ב) |
הרב יצחק לוי  | בשיעור זה ננסה להבין את מסלול הכניסה של האבות ושל בני ישראל לארץ על פי אפיונן של הערים שעברו דרכם. מהי משמעותן הרוחנית של שכם ושל בית אל?  |
| 1934 | שיעור 3  | הדרך אל ירושלים בתורה (ח"ג) |
הרב יצחק לוי  | בשיעור זה ננסה להבין את מסלול הכניסה של האבות ושל בני ישראל לארץ על פי אפיונן של הערים שעברו דרכם. מהי משמעותן הרוחנית של חברון ושל ירושלים? מהי משמעותו של המהלך כולו?  |
| 1935 | שיעור 4  | ירושלים בתורה (א): מדוע אין ירושלים נזכרת בתורה בשמה? |
הרב יצחק לוי  | באופן מפתיע, ירושלים אינה מוזכרת בתורה בשמה המלא, והיא מופיעה לראשונה בשם זה רק בספר יהושע. עם זאת, ישנם כמה רמזים לעיר בתורה. מדוע מקום שעתיד להיות בירת מלכות ישראל ומקום השראת שכינה לדורות אינו מוזכר במפורש בשמו? ברור שהדבר אינו יכול להיות מקרי, ובשיעור ננסה לעמוד על סיבותיו.  |
| 1936 | שיעור 5  | ירושלים בתורה (ב): פגישת אברם עם מלך סדום ועם מלכי-צדק |
הרב יצחק לוי  | כפי שראינו בשיעור הקודם, ירושלים אינה מוזכרת בתורה בשמה כלל. אף על פי כן, ירושלים רמוזה כבר בפרשת לך-לך: כשאברם חוזר ממלחמת ארבעת וחמשת המלכים, מקבל את פניו מלכיצדק מלך שלם. בשיעור זה נעסוק בפגישה זו, בהיבטים הגאוגרפיים של הפרשה ובמשמעותה הרעיונית.  |
| 1937 | שיעור 6  | ירושלים עיר הצדק |
הרב יצחק לוי  | אגב עיסוקנו בשיעור הקודם בדמותו של מלכיצדק, נקדיש שיעור זה לאופיים של ירושלים ומקום המקדש כמקומות של צדק.  |
| 1938 | שיעור 7  | ירושלים עיר הצדק והמלכות |
הרב יצחק לוי  | מהי הגדרתם של מושגי הצדק והמשפט? מהו הקשר המהותי בין הצדק והמלכות - שני היסודות העיקריים העולים מן המפגש בין אברם, מלכיצדק ומלך סדום?כיצד מתגלה קשר זה, הן ביחס למלכות הקב"ה והן ביחס למלכות בשר ודם, בירושלים ובמקדש?  |
| 1939 | שיעור 8  | ירושלים בתורה (ג) / הר המוריה - זיהויו ושמו |
הרב יצחק לוי  | בפתח פרשת העקדה מצטווה אברהם לקחת את יצחק ולהעלותו לעולה על הר המוריה. אין בפרשה דברים ברורים על מיקומו של ההר, וגם למשמעות שמו ניתנו פירושים שונים.  |
| 1940 | שיעור 9  | ירושלים בתורה (ד) / הר המוריה והעקדה |
הרב יצחק לוי  | השיעור נוגע בכמה סוגיות הקושרות את מעשה העקדה להר המוריה, ובמשמעותו של קשר זה לדורות. מסתבר, שפרשת העקדה מהווה רמז למקדש שעתיד לקום על ההר, ויש לה השלכות למעמדו של המקדש גם לאחר בניינו.  |
| 1941 | שיעור 10  | ירושלים בתורה (ד) / הר המוריה, העקדה והר סיני |
הרב יצחק לוי  | בהיבטים שונים, העקדה רומזת למקומו העתידי של בית המקדש. הדבר מתבטא במזבח המוקם על ראש הר המוריה, בקרבן המוקרב עליו, בהתגלות בהר המוריה (בהשוואה להתגלות ליעקב בבית-אל) וביחס שבין ראיית המקום לבין יראת הקב"ה. בנספח לשיעור זה נעסוק ביחס שבין הר המוריה לבין הר סיני, ובין ההתגלות החד-פעמית במעמד הר סיני לבין ההתגלות התמידית בבית המקדש.  |
| 1942 | שיעור 11  | משמעות השם ירושלים |
הרב יצחק לוי  | שמה של ירושלים מורכב, ע"פ מדרש חז"ל, משני שמות: יראה ושלם. השיעור עוסק בהבנות השונות למשמעות שמה של העיר, דרך עיון בפרשיות בהם נפגש אברהם עם ירושלים.  |
| 1943 | שיעור 12  | "המקום אשר יבחר ה'" |
הרב יצחק לוי  | השיעור עוסק במשמעות הביטוי "המקום אשר יבחר ה'", מתוך עיון במקור המופיע בפרשת ראה . במסגרת זו, עוסק השיעור גם במעמדה של שילה, ובמשמעות הבחירה של ירושלים כעיר.  |
| 1944 | שיעור 13  | הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה - ח"א |
הרב יצחק לוי  | השיעור עוסק בנחלים העוברים בתוך ירושלים: הגיחון, הנחל האמצעי, וגיא בן הינום. לכל אחד מהנחלים אופי מיוחד, שמהווה מרכיב בהבנת משמעותה של העיר.  |
| 1945 | שיעור 14  | הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה - ח"ב |
הרב יצחק לוי  | מהם הנתונים הטופוגרפיים שגרמו לבחירתה של ירושלים? מה היו השלבים של התפתחות העיר, ומהי משמעותם הרוחנית? להיכן עתידה ירושלים להתרחב בעתיד?  |
| 1946 | שיעור 15  | הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה (ח"ג) - זיקת ירושלים למדבר |
הרב יצחק לוי  | ירושלים עומדת בסמיכות למדבר. קרבתה למדבר היא בעלת משמעות רוחנית רבת פנים, בעיקר לגבי התלות התמידית בקב"ה, הקשר ההדוק שבין המקדש לבין המים והגשמים, הזיכרון לימי הנדודים במדבר, ההנגדה לשחיתות שפשתה בירושלים והתקווה להחזרת השכינה לירושלים בעתיד.  |
יוםיום פרשה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1947 | פרשת נח  | נח ומשה | הרב יואל בן-נון  | קוים רבים מחברים בין נח לבין משה: התיבה, הפרישה מהעולם ארבעים יום וארבעים לילה ועוד. אולם קווי דמיון אלו רק מדגישים את ההבחנה בין שניהם: נח מציל רק את עצמו, ואילו משה מציל את כל בני ישראל. מסיבה זו, קובע הנביא יחזקאל כי אילו יהא נח הצדיק בתוך דור של חוטאים - לא יציל את הדור בצדקותו.  |
| 1948 | פרשת לך-לך  | מדוע ירד אברהם למצרים? | הרב יואל בן-נון  | האם חטא אברהם בכך שירד למצרים ואמר על שרה "אחותי היא"? מתי הובטחה הארץ לאברהם - מייד כשעלה לארץ, או רק אחרי שנפרד מלוט? מה משמעות ההקבלות בין ירידת אברהם למצרים לבין שעבוד בני ישראל במצרים?  |
| 1949 | פרשת וירא  | ניסיון העקידה | הרב יואל בן-נון  | מה פירוש הביטוי "הר המוריה"? מה משמעותו של ניסיון העקידה? האם ידע אברהם בלכתו לעקדה שבסופו של דבר יצחק לא יומת? מדוע אברהם אמר לנעריו שהוא ישוב עם יצחק?  |
| 1950 | פרשת חיי-שרה  | חשיבותה של ארץ ישראל | הרב יואל בן-נון  | מה תוכן דו-השיח שבין אברהם לבין עבדו (אליעזר)? מדוע אברהם אינו מוכן להוריד את יצחק לארם נהריים אם תימצא לו שם אישה? האם הירידה לחוץ-לארץ היא אפשרות לגיטימית אחרי בחירת ארץ ישראל?  |
| 1951 | פרשת תולדות  | שלושה סוגי נישואין | הרב יואל בן-נון  | האבות והאימהות מציגים בפנינו שלושה מודלים של נישואין: נישואי כבוד (אברהם ושרה), נישואי שידוך (יצחק ורבקה) ונישואי אהבה (יעקב ורחל). לכל מודל חסרונות משלו, אולם חסרונות הנישואין של יצחק ורבקה בולטים במיוחד: אין להם שפה משותפת, כל בן-משפחה חי לעצמו והפער בין בני הזוג ובין שני האחים הוא עצום ותהומי.  |
| 1952 | פרשת ויצא  | יעקב ורחל | הרב יואל בן-נון  | כיצד לא הבחין יעקב שהכלה המובאת אליו היא רחל? מדוע גרם לו הקב"ה לטעות זו? ומדוע רחל לא סיפרה ליעקב על רמאותו של לבן? מהם חסרונות 'נישואי האהבה' - נישואיהם של יעקב ורחל, לעומת 'נישואי הייעוד' - נישואיהם של יצחק ורבקה?  |
| 1953 | פרשת וישלח  | מעשה ראובן | הרב יואל בן-נון  | מה ראה ראובן לשכב עם בלהה פילגש אביו? חז"ל פירשו שהוא קנא את קנאת אמו, אך ייתכן שהוא ביקש להכריע בדרך זו את המאבק על ירושת אביו. כאבשלום בשעתו, ששכב את פילגשי דוד לעיני כל העם, אף ראובן מבקש להודיע ולפרסם כי הוא הבכור והוא היורש. עונשו - מידה כנגד מידה - היה נטילת הבכורה והעברתה ליוסף.  |
| 1954 | פרשת וישב  | הזכרת שם ה' והיעלמותו | הרב יואל בן-נון  | בפרשת וישב מופיע שם ה' ונעלם חליפות. הוא מופיע בתחילת סיפורו של יוסף, אך אינו מופיע בסיפור מכירת יוסף, ירידת יהודה למצרים, והחל מפתרון חלומות שרי המשקים והאופים. מדוע נעלם שם הוי"ה? מדוע הוא אינו מופיע עוד בספר בראשית, עד מעמד הסנה שבתחילת ספר שמות?  |
| 1955 | פרשת מקץ  | פתרון חלומות פרעה | הרב יואל בן-נון  | מדוע קיבל פרעה דווקא את פתרונו של יוסף לחלומותיו, ולא את פתרונות החרטומים? ניתן להצביע על שני הבדלים בין פתרון יוסף לבין פתרונות החרטומים: יוסף פירש את החלומות כדבר אלוקים על עתידה הלאומי של מצרים, ולא על עתידו הפרטי של פרעה; וכן הוא הוסיף הצעת פעולה עובר לפתרון החלומות.  |
| 1956 | פרשת ויגש  | יעקב וישראל | הרב יואל בן-נון  | מתי מכונה יעקב בשם "ישראל"?  |
| 1957 | פרשת ויחי  | "אפרים ומנשה - כראובן ושמעון יהיו לי" | הרב יואל בן-נון  | מתי פגש יעקב את אפרים ומנשה? מדוע בפגישתו איתם הוא מזכיר את ההתגלות בלוז, בה נקרא שמו ישראל ומייד אחריה מתה רחל ונקברה בדרך אפרת? כיצד יכולים אפרים ומנשה, בני יוסף, שגדלו בארמון מצרי, להיחשב על שנים-עשר השבטים, בניו של יעקב?  |
| 1958 | פרשת שמות  | "ואומַר לך בדמייך חיי" | הרב יואל בן-נון  | בניגוד לספר בראשית, המתאר דומיננטיות של גברים, בספר שמות דווקא הנשים דומיננטיות. סיפור מפתח בהקשר זה הוא סיפור ברית המילה שערכה ציפורה בבנה. מי היה הבן שלא נימול - גרשום או אליעזר? מדוע לא מל משה את בנו? מה היה תוכנה של ברית המילה לפני מעמד הר סיני ומתן תורה? עיון בפרשה זו מלמד כי עליה הסתמכו חז"ל כשקבעו כי בזכות שני דמים נגאלו ישראל ממצרים - דם הפסח ודם מילה.  |
| 1959 | פרשת וארא  | ברית המילה וברית בין-הבתרים | הרב יואל בן-נון  | שתי בריתות כרת הקב"ה עם אברהם. ברית המילה היא ברית 'טבעית', בשם אלוקים, ההופכת לחלק מהטבע ומיועדת להתגשם מייד; ברית בין-הבתרים היא ברית החורגת מהטבע, בשם הוי"ה, המיועדת להתגשם אחרי ארבעה דורות. שתי הבריתות מתאחדות בפתיחת פרשת וארא, שכן יציאת מצרים מאחדת את שני הייעודים של עם ישראל: מחד - היא מהווה המשך למסורת האבות, ומאידך - מהפכה וחריגה מההיסטוריה.  |
| 1960 | פרשת בא  | פסח מצרים ופסח סדום | הרב יואל בן-נון  | פרשת פסח מצרים מקבילה באופן בולט לפרשת הכנסת האורחים של לוט בסדום: שני הסיפורים אירעו בלילה, בשניהם ניצלו האנשים השוהים בבית סגור, שאכלו מצות, בעוד העיר או הארץ כולה מושחתים מעבר לפתח הבית. מהו, אם כן, ההבדל בין פסח בני ישראל במצרים לבין פסח לוט בסדום?  |
| 1961 | פרשת בשלח  | דרך ארץ פלישתים | הרב יואל בן-נון  | מדוע לא הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים דרך ארץ פלישתים? מהי המלחמה שבני ישראל היו רואים ושבים בגללה למצרים, ובמה היא שונה מהמלחמה שהתרחשה על ים סוף? מדוע משתמשת התורה בראשית פרשת בשלח בשם "א-לוהים", ולא בשם הוי"ה (כמו בכל פרשיות יציאת מצרים)? כיצד ייתכן היה שעם ישראל יצא ממצרים בלי לעבור בים סוף ובלי לעמוד למרגלות הר סיני?  |
| 1962 | פרשת יתרו  | עשרת הדיברות | הרב יואל בן-נון  | במקביל לחלוקת שני לוחות הברית לעשרת הדיברות, ניתן לחלק אותם לשנים-עשר לאווים, ששה כנגד ששה. על הלוח הראשון מופיעים לאווים שבין האדם למקום בצירוף טעמים וסיבות, ואילו על הלוח השני מופיעים לאווים שבין האדם לחבירו, מוחלטים וללא נימוקים. מהו פשרם של הבדלים אלו?  |
| 1963 | פרשת משפטים  | מיהו עבד עברי? | הרב יואל בן-נון  | האם התואר "עברי" מיוחד ליהודים בלבד? ייתכן ש"עברי" הוא עבד, ו"אלוקי העברים" הוא אלוקי העבדים, זה שאין לו טריטוריה המגבילה אותו, אלא הוא שליט על כל העולם. פירוש כזה יוכל לבאר את המקומות בהם מופיע המונח "עברי" במקרא: ביחס ליוסף בבית פוטיפר, ביחס לבני ישראל במצרים ובתקופת שאול, וביחס ליונה הישן בבטן האונייה.  |
| 1964 | פרשת תרומה  | "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" | ר' יצחק ברט  | מדוע מרחיבה התורה בתיאור מלאכת המשכן? מדוע מתמקדת התורה בתרומה שיש להרים לבניין המשכן, ומזכירה את ציווי הבנייה רק בדרך אגב? נראה, שהתורה מבקשת להדגיש את השניוּת שבמשכן: מקום להקרבת קרבנות מחד, ומקום השראת שכינה מאידך. בכך מודגשת השניוּת שבעבודת ה' בכלל: עבודה המתחילה מהקב"ה (התערותא דלעילא) במקביל לעבודה המתחילה מבני האדם (התערותא דלתתא).  |
| 1965 | פרשת תצווה  | למה קדמה פרשת משפטים לפרשיות המשכן | הרב יואל בן-נון  | ממבט ראשון נראה כאילו התורה מייחסת חשיבות ראשונית למשכן ולמקדש, ואילו הנביאים, ספר תהילים וחז"ל מייחסים יתר-חשיבות דווקא למצוות הצדקה והחסד. למעשה, הקדמת פרשת משפטים לפרשיות המשכן משדרת את המסר ההפוך: "כי לא ציוויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח".  |
| 1966 | פרשת כי-תשא  | תרומה ונדבה | הרב יואל בן-נון  | מהו ההבדל שבין תרומת מחצית השקל לבין שאר תרומות המשכן? מדוע ייחדה לה התורה פרשייה בפני עצמה? במה מצדדת התורה: בחופש או בשוויון? כיצד המתח בין שני הערכים הללו מתבטא בסדר פרשיות התורה, מסכתות המשנה וברכות תפילת העמידה?  |
| 1967 | פרשת כי-תשא  | מדוע עשו בני ישראל את העגל? | הרב יואל בן-נון  | בני ישראל פחדו שמשה הפך להיות מלאך. התורה ניתנה משמיים, אך היא מיועדת לבני אדם, ואין לנו שום צורך במלאכים, במתווכים או באמצעיים מיסטיים למיניהם.  |
| 1968 | פרשת ויקהל  | ל"ט אבות מלאכה - מניין? | הרב יואל בן-נון  | כיצד הגיעה הגמרא למניין ל"ט אבות המלאכה? האם ניתן למצוא בפשוטו של מקרא קשר בין מלאכות השבת לבין מלאכת המשכן?   |
| 1969 | פרשת פקודי  | בין הר סיני לאוהל מועד | הרב יואל בן-נון  | א. כל אדם העוסק בצורכי ציבור, חייב להגיש דין וחשבון על פעולותיו הכספיות. ב. קיימת הקבלה מדוייקת בין סוף פרשת משפטים, ביחס להר סיני, לבין סוף ספר שמות ותחילת ספר ויקרא, ביחס למשכן. הקבלה זו שימשה את הרמב"ן כדי להוכיח שהמשכן מהווה המשך ומיסוד של ההתגלות החד-פעמית של מעמד הר סיני.  |
| 1970 | שבת זכור  | המלחמה בעמלק | הרב יואל בן-נון  | מה היה חטאו של שאול בעמלק? מדוע ניטלה ממנו המלוכה וניתנה לדוד? האם ניהל שאול מלחמה כוללת בעמלק, או שמא רק מערכה מוגבלת, תוך הותרת אגג מלך עמלק בחיים והתעסקות בשלל?  |
יוםיום מדרש
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 1971 | פרשת נח  | חטא הארץ במבול | ר' עודד מיטלמן  | מדוע גם האדמה הושחתה במבול? מה חטאה הארץ?  |
| 1972 | פרשת לך לך   | "לך לך" | ר' עודד מיטלמן  | לאחר שאברהם נדרש לשכוח את ביתו, את מולדתו ואת בית אביו - מתגלה אליו לפתע ה'. בתוך הכאוס אין טבעי יותר מלהתייאש ולשקוע, אך לפתע - פורצת ההתגלות.  |
| 1973 | פרשת וירא   | תרבותה של סדום | ר' עודד מיטלמן  | מה היה חטאה של סדום? האמנם כל חטאה היה אי-עשיית גמילת חסדים?  |
| 1974 | פרשת חיי שרה  | בין אברהם לאליעזר | ר' עודד מיטלמן  | אברהם ואליעזר מייצגים שניהם שתי דרכים שונות של עבודת ה'. אברהם צועד בדרך שהתווה לעצמו, מתוך אמונה שה' יצליח דרכו. אליעזר משמש כעבד בביתו של אברהם, והוא פונה בתפילה לה' מכוחו של אדונו.  |
| 1975 | פרשת תולדות   | עטרת זקנים בני בנים | ר' עודד מיטלמן  | המדרש דורש על הפסוק "כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם" - "יעקב פדה את אברהם". מהי משמעותו של מדרש זה? האין די בזכויותיו של אברהם, ראשון המאמינים, שהוא נדרש ליעקב לפדותו מכבשן האש?  |
| 1976 | פרשת ויצא   | הקב"ה, מקומו של עולם | ר' עודד מיטלמן  | בדרך כלל, אנו מבינים שהקשר בין הקב"ה לעולם מתחיל בעולם: אין מלך בלא עם. המדרש מלמד אותנו שקשר זה, למעשה, מתחיל בקב"ה: הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. מה משמעות אמירה זו?  |
| 1977 | פרשת וישלח   | אין כא-ל (אלא) ישורון | ר' עודד מיטלמן  | הצדיקים הם הפורצים דרך להתגלות ה' בעולם. ה' פועל על ידם, והם סוללים דרך ליום שיתקיים בו "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא".  |
| 1978 | פרשת וישב   | המלחמה ביצר | ר' עודד מיטלמן  | בפרשת וישב, מספרת לנו התורה על מאבקו של יוסף נגד אשת פוטיפר. המדרש על פרשייה זו משרטט לנו את המלחמה שלחם יוסף ביצר הרע, עד שהביס אותו ומיאן לדרישתה של אשת פוטיפר.  |
| 1979 | פרשת מקץ   | "קץ שם לחושך" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש על הפרשה קובע שהקב"ה שם קץ לחושך - כלומר, ידע מראש מתי יוסף ישתחרר מבית האסורים, ויודע מראש עד מתי ישלוט הרע בעולם. מה משמעותו של המדרש?  |
| 1980 | פרשת ויגש   | "אחת היא יונתי" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש מקשר את פרשת ויגש לפסוק בשיר השירים: "אחת היא יונתי תמתי". אמנם, בעוד הפסוק עוסק ברעיה יחידה, המדרש מייחס כל חלק של הפסוק לאחד מהאבות: לאברהם, ליצחק, ליעקב, לשבטים וליוסף. מה פשר המדרש?  |
| 1981 | פרשת ויחי   | "אשר יקרא אתכם באחרית הימים" | ר' יצחק ברט  | יעקב ביקש לגלות לבניו את הקץ, אך נסתלקה ממנו השכינה. במקום זאת, המדרש מספר שהוא אמר לבניו "הוו זהירין בכבודו של הקב"ה". מה פשר אמירה זו?  |
| 1982 | פרשת שמות   | בחירתו של משה | ר' עודד מיטלמן  | מדוע נבחר משה למושיען של ישראל? המדרש משיב על כך, שמשה ראה בצרת אחיו והכניס עצמו בצרתם. כשכר על כך, הקב"ה הראה לו את כבודו ונתן את התורה על ידו.  |
| 1983 | פרשת וארא   | קיומם של הרשעים | ר' עודד מיטלמן  | לשם מה קיימים הרשעים בעולם? המדרש עונה על כך תשובה מעניינת: יש קידוש השם הנגרם מעשיית טוב, ויש קידוש השם הנגרם מהסרת הרוע.  |
| 1984 | פרשת בא   | "הולך אני, ואל יתבייש שלוחי" | ר' עודד מיטלמן  | מה היה החידוש בירידת ה' למצרים? על פי המדרש, החידוש לא היה רק בירידתו של הקב"ה למקום הנמוך והטמא ביותר, אלא בעיקר במסירותו של ה' לשלוחיו. לאחר שפרעה זלזל במשה וסירב לשמוע לו - הקב"ה ירד בעצמו למצרים, וגאל משם את בני ישראל.  |
| 1985 | פרשת בשלח   | בין מלך לקיסר | ר' עודד מיטלמן  | לפי המדרש, בשירת הים הפך הקב"ה ממלך לקיסר. אדון העולם מלך על עולמו עוד בטרם כל יציר נברא. אך רק כאשר המליכו אותו עליהם בני ישראל בשירת הים - הפך לקיסר, וכביכול 'התיישב' על כסא מלכותו.  |
| 1986 | פרשת יתרו   | "שמעו ותחי נפשכם" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש בפרשתנו מדייק שיתרו בא למחנה ישראל דווקא בעקבות שמועה ששמע: "וישמע יתרו". לעיתים, הפתרון לאדם הטובע בים של עבירות אינו לתקן כל אחת מהן בנפרד, אלא להתחיל להאזין לקולו של הקב"ה התובע ממנו להתנהג כראוי: "שמעו, ותחי נפשכם".  |
| 1987 | פרשת משפטים   | המלווה בריבית | ר' עודד מיטלמן  | מדוע התורה מתייחסת בחומרה כה רבה למלווה בריבית? המדרש מסביר שאדם המלווה בריבית אינו מבין שכל רכושו, למעשה, אינו שייך לו, אלא הוא מתנה שנתן לו הקב"ה מאוצרו. במקום להשתמש בו כראוי - הוא משתמש בו כדי לעשוק עניים ולאמלל אלמנות ויתומים.  |
| 1988 | פרשת תרומה   | "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש על הפסוק הראשון בפרשתנו מסביר שהקב"ה כביכול נתן את עצמו ביחד עם התורה לעם ישראל. יש במדרש זה כדי ללמדנו על היחס שבינינו לבין הקב"ה באמצעות התורה: התורה אינה רק מסר חד-פעמי שנתן לנו ה', אלא אמצעי לקשר מתמשך ויומיומי עם בורא העולם.  |
| 1989 | פרשת תצווה   | גדולתו של אהרן | ר' עודד מיטלמן  | המדרש מספר שאהרן נבחר לכהן דווקא בעקבות חטא העגל. כוונתו מעולם לא הייתה לעזור לעם לבצע את זממם. הוא הציג עצמו כאילו הוא בעדם, ובעצם התכוון לבטל את עצתם. כך הוא הצליח לשמור על קשריו עם העם מחד, ולהישאר נאמן לקב"ה מאידך.  |
| 1990 | פרשת כי-תשא  | "ככלותו לדבר איתו" | ר' עודד מיטלמן  | מדוע נאמר שהקב"ה דיבר עם משה, ולא אל משה? המדרש לומד מכך שמשה לא רק שמע את התורה, אלא היה שותף אקטיבי ביצירתה. כמשה בדורו, כך תלמידי החכמים שבכל דור ודור - הקב"ה מדבר "איתם", ולא רק "אליהם".  |
| 1991 | פרשת ויקהל   | "וממכותייך ארפאך" | ר' עודד מיטלמן  | כשם שישראל חטאו בשיטים - כך ציווה הקב"ה לבנות את ארון העדות מעצי שיטים. מעובדה זו לומד המדרש שמידתו של ה' אינה כמידה בשר ודם: הקב"ה - במה שחטאו, בזה הוא מרפא.  |
| 1992 | פרשת פקודי  | "משכן העדות" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש רואה במשכן עדות לכך שהקב"ה סלח לישראל על חטא העגל.   |
| 1993 | פרשת ויקרא   | "אי אתה מצווה אותי אלא על ישראל" | ר' עודד מיטלמן  | פרשת ויקרא פותחת בציווי למשה - "דבר אל בני ישראל". חכמי המדרש נחלקו בשאלה, מדוע הקב"ה מצווה את משה דווקא על ישראל; מדוע כה חביבים ישראל בעיניו? יש שהסבירו שישראל מסמלים את מציאות ה' בעולם, אחרים הוסיפו שישראל קוראים בשם ה', ועוד אמרו שישראל גם מקיימים את המצוות.  |
| 1994 | פרשת צו   | האש המכלה את הרשעים | ר' עודד מיטלמן  | המדרש על הפסוק הראשון בפרשה דורש שכל המתגאה - אינו נידון אלא באש. דווקא האש - העולה ושואפת תמיד למעשה - היא השורפת ומכלה את מי ששם עצמו למעלה. ודווקא היא זו שמנחמת לעתיד לבוא את ישראל, המשפילים עצמם בפני קונם ושואפים לעלות מעלה מעלה.  |
| 1995 | פסח   | זכירת יציאת מצרים | ר' עודד מיטלמן  | מהי משמעותה של המחלוקת על מצוַת זכירת יציאת מצרים? האם היא מצטמצמת לחובת הזכרת יציאת מצרים בלילות? ייתכן שהמחלוקת היא נרחבת יותר, ונוגעת למשמעותה של יציאת מצרים: האם היא זכירת יציאת מצרים היא משמעותית רק 'בימים' - בזמנים של השגחה גלויה, או גם 'בלילות' - בזמנים של הסתר פנים.  |
| 1996 | פרשת שמיני   | "אל תרא יין כי יתאדם" | ר' עודד מיטלמן  | מדוע נאסר על חכמים להורות ועל כוהנים לעבוד במקדש אחרי שתיית יין? לכאורה, הסיבה היא החשש שמא החכם לא יורה היטב והכהן לא יעבוד במרץ אחרי שתייה. מהמדרש עולה שהבעייה בשתיית יין אינה טכנית אלא מהותית: הרודף אחרי היין רודף אחרי תענוגים, ואיש כזה אינו יכול, מעצם טבעו, לעבוד ולהורות כראוי.  |
| 1997 | פרשיות תזריע-תצורע  | הפרת איזונים | ר' עודד מיטלמן  | העולם כולו מורכב מאיזונים עדינים בין כוחות סותרים. גדולתו של הקב"ה היא שהוא "שם לרוח משקל" - כלומר, קובע לכל כוח וכוח את הכמות המתאימה לו. הצרעת היא מחלה המתרחשת כאשר האדם חוטא, ומפר בכך את האיזון העדין בין הכוחות המרכיבים את גופו.  |
| 1998 | פרשת אחרי מות  | בשר תאווה במדבר ובארץ | ר' עודד מיטלמן  | האם מותר היה במדבר לאכול בשר תאווה? האם כל אכילת הבשר במדבר הייתה אכילת קרבנות, או שמא היה ערוץ נפרד של אכילת בשר חולין? ומה המעמד של אכילת בשר בארץ: האם האכילה בארץ היא נחותה מאכילת המדבר, או שמא היא בדרגה גבוהה וקדושה יותר?  |
| 1999 | פרשת אמור   | דורו של דוד ודורו של אחאב | ר' עודד מיטלמן  | המדרש מבאר שדורו של דוד היו מפסידים במלחמות למרות שהיו צדיקים כיוון שהיו מדברים לשון הרע. בצורה דומה, דורו של אחאב היו מנצחים כיוון שלא דיברו לשון הרע, למרות שלא היו צדיקים גדולים. בשדה הקרב, מסתבר, הקב"ה אינו חפץ רק בצדיקות, אלא בעיקר באחדות.  |
| 2000 | פרשת בחוקותי   | "אם בחוקותי תלכו" | ר' עודד מיטלמן  | השימוש בלשון "הליכה" לתיאור קיום המצוות הניע את חז"ל לחקור אחר הגורמים המניעים את האדם ללכת בדרכי ה'.  |
| 2001 | פרשת במדבר   | "ודגלו עלי אהבה" | ר' עודד מיטלמן  | חז"ל דרשו את הפסוק "ודגלו עלי אהבה" כמתאר את התורה. כיצד התורה משקפת את אהבתו של הקב"ה לעם ישראל?  |
| 2002 | פרשת נשא   | הסגרו של המצורע | ר' עודד מיטלמן  | מדוע משולח המצורע אל מחוץ למחנה? האם החברה רשאית להוציא מהמחנה כל אדם שאינו מוצא חן בעיניה? המדרש מסביר שישראל הם לגיונותיו של הקב"ה, ורק המנהיג - הקב"ה - רשאי להוציא אדם ממחנה ישראל.  |
| 2003 | פרשת בהעלותך   | מעשה המנורה | ר' עודד מיטלמן  | מדוע צריכים ישראל להדליק מנורה בבית המקדש? האם צריך הקב"ה לאורה של מנורה זו?  |
| 2004 | פרשת שלח לך  | שלוחי מצווה | ר' עודד מיטלמן  | מדוע שלוחי מצווה פטורים מן המצוות? הרי הם אינם עסוקים בקיום מצווה, אלא רק עוסקים בשליחות לקראת קיומה; ומדוע ייפטרו ממצוות הנקרות בדרכם? המדרש מסביר ששלוחי מצווה המוסרים את נפשם על שליחותם מבטלים את כל עצמיותם מפני הקב"ה. הם חורגים מגדר "אנשים" והופכים ממש ל"מלאכים", שכל מהותם היא קיום רצון הבורא. זהו ההבדל היסודי שבין המרגלים ששלח משה לבין המרגלים ששלח יהושע.  |
| 2005 | פרשת קורח   | המהרהר אחרי רבו | ר' עודד מיטלמן  | מדוע המהרהר אחרי רבו נחשב כמהרהר אחר השכינה? האם כבודו של הרב זהה לכבודו של מלך מלכי המלכים? נראה, שהמדרש מבקש להשוות בין מתן התורה החד-פעמי לעם ישראל במעמד הר סיני, לבין מתן התורה היומיומי, כל רב לתלמידיו.  |
| 2006 | פרשת חוקת   | מצוות שיצר הרע משיב עליהן | ר' עודד מיטלמן  | על ארבע מצוות נאמר במדרש שיצר הרע משיב עליהן: איסור אשת אח, כלאיים, שעיר המשתלח ופרה אדומה. על כל המצוות האלו נאמר בתורה "חוקה", אך במה נתייחדו מצוות אלו משאר המצוות? מצוות אלו הן מצוות שכרוך בהן איסור; מעשה טוב שכרוך בו מעשה רע. מצוות אלו מחדדות את העובדה שמעשה אינו טוב כשלעצמו ולא רע כשלעצמו, אלא הקב"ה הוא הקובע מהו המעשה הטוב ומהו המעשה הרע.  |
| 2007 | פרשת בלק   | הליכתו של בלעם | ר' עודד מיטלמן  | מדוע הקב"ה אמר לבלעם ללכת עם האנשים, ולבסוף העניש אותו על כך? כיצד ייתכן שהקב"ה מסייע לחוטא לחטוא, ומעלים ממנו את משמעות חטאו?  |
| 2008 | פרשת פינחס   | ברכת השלום | ר' עודד מיטלמן  | מהי משמעותה של ברכת השלום שניתנה לפינחס? מדוע מאמירים כל כך חז"ל את חשיבותה של ברכה זו? נראה, שקיומם של שני אנשים שונים ביחד, בלי שנאה, יריבות וקנאה ביניהם, מעיד על קיומו של הקב"ה - עושה השלום ביניהם.  |
| 2009 | פרשת מטות   | "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש על הפסוק "לב חכם בימינו ולב כסיל בשמאלו" מזהה את החכם ואת הכסיל בשלוש צורות שונות: החכמים הם היצר הטוב, הצדיקים ומשה רבנו (שעשה את העיקר - עיקר), ואילו הכסילים הם היצר הרע, הרשעים ובני גד ובני ראובן (שעשו את העיקר - טפל, ואת הטפל - עיקר). נראה, שכוונת המדרש להצביע על אחד מהמאפיינים הבולטים של היצר הרע: הוא עושה מהטפל עיקר, ומשכנע את האדם לבחור בשולי ובחיצוני.  |
| 2010 | פרשת דברים  | "אלה הדברים" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש מסביר שמי שזוכה לתורה - זוכה גם ביכולת דיבור. מהי יכולת זו? האם מי שלא למד תורה אינו יכול לדבר?  |
| 2011 | פרשת עקב   | "והיה עקב תשמעון" | ר' עודד מיטלמן  | על פי המדרש, במצוות שאנו מקיימים טמון שכר כפול: ראשית - יש להן תוצאות חיוביות במישור המיידי, ומעבר לכך - באחרית הימים צפוי שכר עצום למקיימי המצוות.  |
| 2012 | פרשת ראה   | תכלית הקללות | ר' עודד מיטלמן  | מדוע אסור להפסיק בקריאת הקללות? המדרש מביא שלוש תשובות לשאלה זו, וכל אחת משקפת הבנה שונה של תכלית הקללות. ייתכן שמטרת הקללות היא לפרט את העונשים שיבואו על החוטא, אך ייתכן שמטרתן היא לגלות את השקר שבהליכה בדרך הרעה.  |
| 2013 | פרשת ואתחנן  | סוגים שונים של תפילה | ר' עודד מיטלמן  | חז"ל במדרש מונים עשרה שמות שנקראה בהם התפילה. נראה, שכוונת חז"ל למנות עשרה סוגים של תפילה, על פי סדר עולה. בתחילה, האדם רוצה מאוד. בהמשך, הוא מפנה את רצונו לקב"ה. השלבים הבאים מהווים הידוק של הקשר עם הקב"ה, עד שלבסוף האדם מתחנן - מבקש מהקב"ה מתנת חינם.  |
| 2014 | פרשת כי תצא  | אי אתה יודע מתן שכרן של מצוות | ר' עודד מיטלמן  | הקב"ה לא גילה את מתן שכרה של כל מצווה, כדי שנעשה את כל המצוות, ולא נבחר במצוות ששכרן גדול. מטרת עשיית המצווה אינה השכר שבסופה, אלא קיום רצון ה'.  |
| 2015 | פרשת כי תבוא  | "אשרי אדם שומע לי" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש על הפרשה עוסק בכוחה של השמיעה: האדם הנכנס לתוך בית הכנסת, "דלת לפנים מדלת", ונמצא בתוך הקודש. שכרו הוא שהחוויה הרוחנית שהוא עובר אינה פגה בשערי בית הכנסת, אלא מלווה אותו בכל חייו.  |
| 2016 | פרשת שופטים   | "צדק ומשפט מכון כסאך" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש על פרשתנו מונה ארבעה תחומים שבהם עדיפים הצדק והמשפט על הקרבנות: הם נוהגים גם כשבית המקדש חרב, הם מכפרים גם על חטאים במזיד, הם נוהגים גם בעליונים ואפילו בעולם הבא. ייתכן שמקור עדיפותם של הצדקה והמשפט נעוץ בכך שהם מעשה שמיים, ולא מעשה אדם.  |
| 2017 | פרשיות ניצבים-וילך  | "בפיך ובלבבך לעשותו" | ר' עודד מיטלמן  | המדרש על הפרשה בוחן את מניעי העצלות. גם כאשר נראה שיש לעצל נימוקים רבים לעצלותו - למעשה, העצלות מעבודת ה' פירושה עצלות מהחיים עצמם.  |
| 2018 | יום הכיפורים   | אשריכם ישראל | ר' עודד מיטלמן  | אויבי ישראל אינם רק מאיימים על חייהם, אלא מצביעים על חטאיהם לפני הקב"ה. יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו הקב"ה אינו בוחן את ישראל לפי מעשיהם, אלא מתבונן בקשר העמוק בינם לבין קונם.  |
יוםיום הלכה בפרשה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2019 | פרשת נח  | "פרו ורבו" | ר' איציק בן-דוד  | הגמרא קובעת שחצי עבד וחצי בן-חורין - רבו חייב לשחררו, כיוון שהוא אינו יכול לקיים מצוַת שֶבֶת ("לא תוהו בראה לשבת יצרה"). מדוע לא הזכירה הגמרא את מצוַת פרו ורבו, שהיא מדאורייתא? ייתכן שקיימת הבחנה יסודית בין שתי המצוות: בין ציווי ישיר לבין הבעת שאיפה.  |
| 2020 | פרשת לך לך  | אופייה הכפול של מצוַת המילה | ר' איציק בן-דוד  | התוספות קובעים שמילה בזמנה - ביום השמיני - חייבת להיעשות ביום, אולם מילה שלא בזמנה, הנעשית לאחר היום השמיני, יכולה להיעשות גם בלילה. נראה, שדעה זו מתבססת על זיהויו של מוקד כפול למצוַת המילה: היותה של המילה קרבן זוטא, והצטרפות האדם לכלל ישראל.  |
| 2021 | פרשת וירא  | ענישה קולקטיבית | ר' איציק בן-דוד  | מדוע הקב"ה ביקש להעניק את סדום ועמורה בצורה קולקטיבית, ולא להציל את הצדיקים שבה? האם הקב"ה שופט את החברה כמכלול שלם, או כל פרט בנפרד?  |
| 2022 | פרשת חיי שרה  | נר דלוק מערב שבת לערב שבת | ר' איציק בן-דוד  | האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנר דלוק, או שמא צריך להדליק את הנר במיוחד לכבוד השבת? פתרון שאלה זו קשור לאופי הכפול של מצווה זו: כבוד שבת ועונג שבת.  |
| 2023 | פרשת תולדות  | מתי מותר לשקר? | ר' איציק בן-דוד  | כאשר האדם נדרש לשקר - האם יש חשיבות לכך שהוא שומר על הגדרים הפורמאליים של אמירת האמת?  |
| 2024 | פרשת ויצא  | מתי מותר לצאת מהארץ? | ר' איציק בן-דוד  | מהן הסיבות המתירות לאדם לצאת מהארץ? מהו שורשו של איסור היציאה לחוץ לארץ?  |
| 2025 | פרשת וישלח  | איסור אכילת גיד הנשה, ומערכת המצוות של ספר בראשית | ר' איציק בן-דוד  | התורה אוסרת עלינו לאכול את גיד הנשה, שכן איבר זה מסמל את הנשגב מבינתו של האדם. גם שתי המצוות האחרות של הספר - ברית המילה ו"פרו ורבו" - מסמלות את המתח שבין עשייתו של האדם בעולם הזה לבין הכרתו בקב"ה הנעלה והמופלא מהגיונו.  |
| 2026 | פרשת וישב  | איסור השחתת זרע | ר' איציק בן-דוד  | המדרש מספר שער ואונן עברו שניהם על איסור השחתת זרע. מהם גדריו של איסור זה? האם תשמיש במוך נאסר משום השחתת זרע?  |
| 2027 | פרשת מקץ  | מהו עונשו של הגנב? | ר' איציק בן-דוד  | בפרשת השבוע, יוסף דורש מהאחים למכור את בנימין לעבד בשל גניבתו. האם מכירה לעבדות תמורת גניבה מוכרת גם בדין היהודי? מהו אופייה של מכירה זו?  |
| 2028 | פרשת ויגש  | ייחודו של קרבן השלמים | ר' איציק בן-דוד  | יעקב היה הראשון להקריב קרבן שלמים. מצד אחד - קרבן זה פחות קדוש מקרבנות אחרים, אך מצד שני - יש לו דינים ייחודיים המלמדים על קדושתו היתירה. מהו סודו של קרבן השלמים?  |
| 2029 | פרשת ויחי  | חובת אבלות מניין? | ר' איציק בן-דוד  | מה מקורה של חובת האבלות? האם היא מדאורייתא או מדרבנן? מדוע קובע הירושלמי שמשה רבנו נצרך לתקן שבעת ימי אבלות ושבעת ימי משתה החתונה, אם ממקורות רבים ברור לנו שמנהגים אלו נהגו עוד קודם למתן תורה?  |
| 2030 | פרשת שמות  | יחיד וציבור | ר' איציק בן-דוד  | בפרשת שמות, עוברת התורה מסיפור תולדותיהם של יחידים לסיפור תולדותיה של האומה. השניוּת הזו - בין התייחסות לציבור כאל אוסף של יחידים לבין התייחסות אליהם כאל מכלול אחד - מאפיינת את עולמה של ההלכה, המייחדת ציוויים ליחידים ולציבור.  |
| 2031 | פרשת וארא  | "והמה עזרו לרעה" | ר' איציק בן-דוד  | מדוע נענש פרעה, למרות שהוא רק מימש את גזירת הקב"ה על עם ישראל, כפי שהובאה ב"ברית בין הבתרים"? בשאלה זו נחלקו הרמב"ם והרמב"ן. נראה, שמחלוקתם משקפת מחלוקת יסודית בשאלה עד כמה צריך האדם להשתדל לממש את מה שנראה לו כרצון ה', גם כאשר הוא עומד בניגוד למוסר המקובל.  |
| 2032 | פרשת בא  | קידוש החודש והמועדים | ר' איציק בן-דוד  | כיצד מתקדש החודש ונקבעים המועדים לאחר ביטול בתי הדין? לדעת הרמב"ן, הלל הזקן, שתיקן את לוח השנה הקבוע, קידש את החודשים והמועדים לזמנינו. לדעת הרמב"ם, בני ארץ ישראל מקדשים - גם בזמנינו - את החודשים והמועדים. כיצד ייתכן הדבר? האם יש תוקף הלכתי ל"ברכת החודש" הנאמרת בשבת מברכין?  |
| 2033 | פרשת בשלח  | "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" | ר' איציק בן-דוד  | בדרך כלל, אדם העושה מלאכה בשבת עובר על לאו של עשיית מלאכה ועל עשה של שביתה ביום השבת. האם הוא הדין ביחס לאיסור תחומין, או שמא מעמדו של איסור זה שונה ממעמד שאר איסורי השבת?  |
| 2034 | פרשת יתרו  | "לא תחמוד" | ר' איציק בן-דוד  | מה פשר האיסור לחמוד? המכילתא כותבת שעוברים על איסור זה רק בחימוד שהוביל לידי לקיחה בפועל. נחלקו הרמב"ם והראב"ד, האם עיקר האיסור הוא החימוד, או שמא עיקר האיסור הוא הלקיחה.  |
| 2035 | פרשת משפטים  | "עזוב תעזוב עמו" | ר' איציק בן-דוד  | התורה מצווה על האדם לעזור לאדם שחמורו כרע תחת משאו, אפילו אם הוא שונאו. חובה זו עוררה קושי במפרשים: כיצד יכול אדם לשנוא אדם אחר, והרי מקרא מלא הוא - "לא תשנא את אחיך בלבבך"? הגמרא מסבירה שמדובר על אדם שעבר עבירה במזיד, שמצווה לשנוא אותו. לאור זאת, מתברר שאפילו אדם שמצווה לשונאו - אסור לשונאו "שנאה גמורה", אלא רק לשנוא את מעשיו הרעים.  |
| 2036 | פרשת תרומה  | מצוַת בניין בית המקדש | ר' איציק בן-דוד  | מהו עיקרו של בית המקדש? לדעת הרמב"ם - מוקד המקדש הוא המזבח שעליו מקריבים את הקרבנות, ואילו הרמב"ן סבור שמוקדו של המקדש הוא קודש הקדשים, שבו מתגלה הקב"ה לכהן הגדול. מחלוקת זו משקפת את השניוּת של המקדש: מחד - בית להקריב בו קרבנות, ומאידך - בית שכינתו של ה', שבו הוא נגלה לעמו.  |
| 2037 | פרשת תצווה  | מנורת הזהב | ר' איציק בן-דוד  | במצוַת מנורת הזהב קיימים שני פנים מקבילים: מחד - עצם קיומה של המנורה, המפאר ומייפה את המקדש; ומאידך - הדלקת הנרות ע"י הכהן הגדול, כחלק מעבודת ה' היומיומית של המקדש.  |
| 2038 | פרשת כי-תשא  | קידוש ידיים ורגליים | ר' איציק בן-דוד  | מה תפקידו של קידוש הידיים והרגליים שהכוהנים חייבים בו לפני כניסתם למקדש? מסתבר, שתפקיד הקידוש הזה הוא כפול: מחד - תוספת קדושה וטהרה לקראת הכניסה אל הקודש; ומאידך - סמל להכנה הנדרשת מהאדם לפני שהוא עובד במקדש.  |
| 2039 | פרשת ויקהל  | "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" | ר' איציק בן-דוד  | נחלקו התנאים מדוע ייחדה התורה איסור מפורש למלאכת ההבערה, בניגוד לכל מלאכות השבת: האם הבערה ללאו יצאת, והיא שונה מכל שאר מלאכות השבת, או שמא "הבערה לחילוק מלאכות יצאת", ולמדים ממנה על כל שאר המלאכות. ממה נובע מעמדה הייחודי של מלאכת ההבערה?  |
| 2040 | פרשת פקודי  | מלך וכהן גדול | ר' איציק בן-דוד  | ההלכה מקבילה בין הכהן הגדול לבין המלך. נראה שקיימת מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן בשאלה האם המלך האידיאלי צריך לבוא מתוך הכהונה (כמו החשמונאים), או שמא יש להפריד בין שתי הרשויות.  |
| 2041 | פרשת ויקרא  | קרבנות יחיד וקרבנות ציבור | ר' איציק בן-דוד  | המדרש לומד מראשית פרשת ויקרא שאף הציבור יכול להביא קרבן עולה. אמנם, אין סומכים על קרבן ציבור. ניתן להסביר שלקרבן ציבור אין בעלים שיכול לסמוך עליו, אך ניתן גם להסביר שהסמיכה מסמלת שהקרבן מומת במקום מביא הקרבן שחטא, ולכן היא שייכת רק בקרבנות יחיד, שכן ברית כרותה לציבור שאיננו כלה.  |
| 2042 | פרשת צו  | שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא | ר' איציק בן-דוד  | האם הכהן המקריב נחשב לשלוחו של הקב"ה, או לשלוחו של האדם המביא את הקרבן? הגמרא דנה בשאלה זו בשתי סוגיות, אך מסקנתה אינה אחידה. נראה, שבהליך הקרבת הקרבן - הכהן משמש כשליחו של הקב"ה, שלשמו הוא פועל, אך הכפרה נעשית דווקא כשליחו של האדם המקריב.  |
| 2043 |   | "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" | ר' איציק בן-דוד  | מדוע חייב האדם להקביל ברגל את פני רבו? הפרשנים הציעו שתי הצעות: כחלק ממצוַת כיבוד הרב, או כדי ללמוד בצוותא את הלכות הרגל. נראה, שניתן להציע הצעה שלישית: הקבלת פני הרב מהווה קרש קפיצה לעלייה הרוחנית הדרושה בחג, ובימינו - תחליף (אמנם חיוור) לקבלת פני השכינה בהר הבית.  |
| 2044 |   | איסרו חג | ר' איציק בן-דוד  | מה פשר יום ה'איסרו חג', שנחוג לאחר תום פסח וסוכות? הגמרא דורשת שיש להרבות באכילה ובשתייה ביום שאחרי החג מפסוק הדן בהכנות שיש לעשות לפני הבאת קרבן החגיגה. האם יש קשר בין פשט הפסוק לבין מדרשו?  |
| 2045 | פרשת תזריע  | פרשת תזריע - טומאת היולדת | ר' איציק בן-דוד  | באופן בסיסי, הטומאה קשורה במוות. לאור זאת, בולטת החריגה שבטומאת היולדת: מדוע היולדת, שהביאה זה עתה חיים חדשים לעולם, נטמאת? באופן פשוט, ניתן להסביר שברגע ההולדה - ניתק גוף חי מרחמה של האם ולכן היא נטמאת; אולם ניתן לתת הסבר נוסף לטומאה זו: הולד שזה עתה נולד הוא גולמי, וזקוק לעיצוב ולזיקוק. הטומאה מייצגת מצב שאינו מושלם; מצב הדורש מילוי של פוטנציאל מסויים.  |
| 2046 | יום העצמאות  | יום העצמאות - האם ניתן/צריך לברך שהחיינו ביום העצמאות? | ר' איציק בן-דוד  | האם יש לברך ברכת שהחיינו ביום העצמאות? אנו מכירים שני סוגים של ברכות שהחיינו: על ימים קדושים ועל מצווה מיוחדת. ייתכן שיום העצמאות מהווה 'יום קדוש' שיש לברך עליו שהחיינו, וייתכן שאמירת ההלל היא מצווה המחייבת אמירת שהחיינו. כיוון שהדברים אינם מוכרעים, יש לדון גם בגדר הכלל 'ספק ברכות להקל': האם הוא חל גם על ספק בברכת שהחיינו, או שמא זוהי ברכה שניתקנה על הרגשת הלב, ומותר לברכה גם במצב של ספק?  |
| 2047 | פרשת אמור  | אופיין הכפול של מתנות העניים | ר' איציק בן-דוד  | באמצע פרשת המועדות, מזכירה התורה את מצוות מתנות העניים. מה הקשר בין מתנות העניים לבין חג השבועות? מדוע חוזרת התורה על חיוב מתנות העניים, למרות שהוא הוזכר כמעט באותן מילים בפרשת קדושים? ייתכן שהאזכור הכפול מלמד על אופיין הכפול של מתנות העניים: מצוות שבין האדם לחבירו, ומצוות שבין האדם למקום.  |
| 2048 | פרשת בהר  | שמיטת קרקעות | ר' איציק בן-דוד  | הראשונים הזכירו שלושה טעמים לשמיטת הקרקעות: טעם חקלאי, טעם חברתי וטעם חינוכי. הטעמים השונים משפיעים על אופייה של המצווה: האם איסורי השמיטה הם איסורי גברא או איסורי חפצא? לשאלה זו נפקא-מינות רבות: האם מותר לעשות מלאכת קרקע בשמיטה בגרמא? האם הקרקע מופקרת באופן אוטומטי, או שהאדם צריך להפקיר אותה בצורה פעילה?  |
| 2049 | פרשת במדבר  | מה בין כהן ללוי? | ר' איציק בן-דוד  | בניגוד לכהנים, שמעמדם המיוחד מעוגן בפסוקים כבר מראשית פרשיות המשכן, מעמדם של הלויים מוזכר לראשונה רק בתחילת ספר במדבר. ייתכן שעובדה זו מלמדת על הבדל מהותי בין השניים: מעמדו המיוחד של הכהן הוא מהותי, ואילו מעמדו המיוחד של הלוי הוא פונקציונאלי, ונגזר מתפקידו. כך ניתן להסביר גם הבדלים שונים בין ההלכות החלות על שניהם (כשרות בעל מום לעבודה, גילאי העבודה והכשרות לעבודה שונה).  |
| 2050 | פרשת בהעלותך  | התרועה בחצוצרות ומצוַת התפילה | ר' איציק בן-דוד  | בפרשת בהעלותך, מצווה התורה להריע בחצוצרות בהזדמנויות שונות. מה פשרה של מצווה זו? האם פירושה הוא מצווה להתפלל בזמנים אלו, או מצווה לשוב בתשובה?  |
| 2051 | פרשת שלח-לך  | אופייה הכפול של מצוַת ציצית | ר' איציק בן-דוד  | מהו אופייה של מצוַת הציצית? האם זוהי חובת הבגד או חובת האדם? מדוע אין חייבים להטיל ציצית בבגד שאין לובשים (כאילו זו חובת האדם, ולא הבגד), אך מאידך - לא יוצאים ידי חובה בהטלת ציצית בבגד אחד בלבד?  |
| 2052 | פרשת קורח  | מצוַת פדיון הבכורות | ר' איציק בן-דוד  | שלוש פעמים מספרת התורה על נידוי הבכורות מהעבודה במקדש: לאחר חטא העגל הוחלפו הבכורות בכוהנים, אך עדיין שימשו הבכורות כעוזרים; בפרשת במדבר הוחלפו הבכורות באופן סופי ע"י הלויים; ובפרשת קורח מצווה התורה על פדיון הבכורות. ייתכן, שבכך מבקשת התורה להדגיש שהחזון לעתיד הוא שאכן הבכורות יעבדו במקדש, וכך יישמר הקשר ההדוק בין כל משפחה ומשפחה לבין עולם המקדש.  |
| 2053 | פרשת חוקת  | פרה אדומה וטומאת מת | ר' איציק בן-דוד  | הרמב"ם מונה שתי מצוות שונות בפרשת הפרה האדומה: דיני הפרה האדומה וטהרת טמאי מתים כמצווה אחת, והציווי לעשות אפר פרה אדומה כמצווה שנייה. הרמב"ן חלק על הגדרת המצווה הראשונה כמצווה, שכן לדעתו קביעה הלכתית שאינה הנחיה נורמטיבית (כמו 'דיני טומאת שרץ') אינה יכולה להיחשב מצווה; והיראים חלק על הגדרת המצווה השנייה כמצווה, שכן אין עניין בהכנת האפר כשלעצמו, אלא רק בטהרת טמאי המתים. ייתכן, שלדעת הרמב"ם יש עניין עצמאי בכך שטמאי מתים יוכלו להיטהר אם רק ירצו בכך.  |
| 2054 | פרשת בלק  | קנאים פוגעים בו! | ר' איציק בן-דוד  | נחלקו האמוראים בפרשנות מעשהו של פינחס: האם הוא שאל קודם שהרג את זמרי, או שמא עשה זאת על דעת עצמו. גם בהלכה החריגה של "הבועל ארמית - קנאים פוגעים בו", לדעת רב יש צורך להסתמך על סמכות הלכתית חיצונית.  |
| 2055 | פרשת פינחס  | חלוקת הארץ | ר' איציק בן-דוד  | נחלקו התנאים: האם הארץ נתחלקה לפי דור יוצאי מצרים, או לפי דור באי הארץ. לכאורה, צריך היה לפסוק שהארץ ניתנה לאברהם, ליצחק וליעקב, ועברה מהם על פי דיני הירושה הרגילים! מסתבר, שבמעמד הר סיני התחדשה זיקה מיוחדת בין עם ישראל לבין ארץ ישראל, מעבר להבטחה הקמאית שהבטיח הקב"ה לאבות.  |
| 2056 | פרשת מטות  | כוונה ומעשה | ר' איציק בן-דוד  | מהו מוסר? האם מעשה מוסרי הוא מעשה הנעשה מתוך מניעים אידיאליסטיים, או מעשה המניב תוצאות רצויות? האם יש משמעות לכוונה בהגדרת המעשה כמוסרי? הגמרא כותבת שאישה שנדרה נדר ועברה עליו - חייבת כפרה אפילו אם נודע לה אחר כך שבעלה הפר לה אותו, והוא לא חל כלל. מכאן ניתן להביא ראיה לכך שהיהדות מייחסת חשיבות קריטית לכוונת העושה, כדי להבחין בין מעשה שראוי לעשותו לבין מעשה שלא ראוי לעשותו.  |
| 2057 | פרשת דברים  | תפקידם הכפול של השופטים | ר' איציק בן-דוד  | פרשת מינוי השופטים מתוארת בפרשת יתרו כמתרחשת לפני מעמד הר סיני, ואילו בפרשת דברים - כמתרחשת לפני קבלת התורה. מה פשר סתירה זו? ייתכן שלתפקידם של השופטים יש אופי כפול, במקביל לתיארוך הכפול של מינויים: מחד - הם שליחי הציבור ואחראים להשכין שלום בין האנשים; ומאידך - הם שליחיו של הקב"ה, ואחראים ליישם את דיני התורה על הסכסוכים המובאים לפניהם.  |
| 2058 | תשעה באב  | לימוד תורה בתשעה באב | ר' איציק בן-דוד  | הברייתא לומדת את איסור לימוד תורה בתשעה באב מהפסוק "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ואילו את איסור לימוד התורה לאבל מהפסוק "האנק דום". ייתכן ששני המקורות מצביעים על אופי שונה לשני האיסורים: האבל מצווה להישאר בדממה, ולא לעסוק בתורת חיים בשעה שהוא אבל על מתו. לעומת זאת, בתשעה באב אנו מנועים מללמוד תורה כדי שלא לשמוח. לכן, בתשעה באב מותר ללמוד דברים שאינם משמחים, ואילו בימי האבלות איסור לימוד התורה הוא גורף.  |
| 2059 | פרשת עקב  | חטא משה ואופייה של הארץ | ר' איציק בן-דוד  | מתיאורה של התורה לארץ ישראל - "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה", ניתן ללמוד על ההתקדמות הרוחנית שניתן להפיק מקשיים ומבעיות. משה רבנו במי מריבה לא הסכיל להפיק משמעות רוחנית מהבעיה שהעם נקלע אליה, וניסה לפתור את הבעיה בדרך ארצית-ריאלית. לכן, הוא לא זכה להיכנס לארץ, שייחודה הוא בכך שהבעיות הגשמיות שבה מצביעות על מצוקות רוחניות.  |
| 2060 | פרשת ראה  | מצוַת הצדקה בחו"ל ובארץ ישראל | ר' איציק בן-דוד  | התורה מייחדת שתי פרשיות שונות למצוַת הצדקה. ייתכן שכפילות זו מעידה על כפילות באופי המצווה: הצדקה בחוץ לארץ - מטרתה עזרה לנזקק, ואילו הצדקה בארץ ישראל כוללת גם מימד של דאגה מקיפה יותר, לחברה צודקת ושוויונית.  |
| 2061 | פרשת שופטים  | דינים הנלמדים בי"ג המידות | ר' איציק בן-דוד  | מה מעמדם של הדינים שלמדו חז"ל באמצעות שלוש-עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן? האם דינים אלו נחשבים לדינים דאורייתא וניתן למנות אותם במניין המצוות, או שמא מעמדם נחות יותר, מעין דינים דרבנן? בשאלה זו נחלקו הרמב"ם והרמב"ן, ונראה שמחלוקתם משקפת מחלוקת ביחס להיקף ואופי השפעת חז"ל על התורה שבכתב.  |
| 2062 | פרשת כי-תצא  | ספיקא דאורייתא - לקולא או לחומרא? | ר' איציק בן-דוד  | הגמרא מביאה לימוד מיוחד לכך שספק ממזר מותר לבוא בקהל. הראשונים נחלקו כיצד יש להתנהג בספיקות מדאורייתא בשאר המצוות: לדעת הרמב"ם, בכל הספקות דאורייתא יש להקל מדאורייתא, ואילו לדעת הרשב"א, גם מדאורייתא יש להחמיר בכל הספקות. ייתכן שגם הרמב"ם יודה שבמצוות עשה - יש להחמיר בספקות אפילו מדאורייתא.  |
| 2063 | פרשת כי-תבוא  | מצוַת הביכורים | ר' איציק בן-דוד  | שני פנים למתנת הביכורים: מחד - היא ניתנת לקב"ה, ומאידך - היא ניתנת לכהן. בכך, היא עומדת בניגוד למעשרות, הניתנים באופן ישיר ללוי. הבחנה יסודית זו יכולה להסביר כמה הבדלים הקיימים בין הביכורים לבין המעשרות: אי-הפרשת מעשר אוסר את הפירות ואילו אי-נתינת ביכורים אינו אוסר; כולם חייבים בביכורים אך רק מי שרוצה להשתמש בפירות או לאוכלם חייב במעשר.  |
| 2064 | פרשת ניצבים  | מצוַת התשובה | ר' איציק בן-דוד  | האם לדעת הרמב"ם יש מצווה לשוב בתשובה? מדבריו בספר המצוות וב"משנה תורה" נראה שאין מצווה כזו, והתורה רק מנחה את האדם המבקש לשוב בתשובה שעליו להתוודות במהלך התשובה; אך מהכותרת להלכות תשובה נראה בבירור שאף לדעת הרמב"ם יש מצווה חיובית לשוב בתשובה. מה פשר סתירה זו?  |
| 2065 | פרשת האזינו  | מצוַת כתיבת ספר תורה | ר' איציק בן-דוד  | האם כל אדם חייב לכתוב לו ספר תורה, או שדי לו לקנות ספר כזה? מדוע התורה ניסחה את הציווי לכתוב ספר תורה בלשון "כתבו לכם את השירה הזאת"?  |
| 2066 | פרשת וזאת הברכה  | חידוש הסמיכה | ר' איציק בן-דוד  | האם ניתן לחדש את הסמיכה בימינו? הרמב"ם כותב שאם יסכימו כל חכמי ארץ ישראל לסמוך מישהו - הרי הוא סמוך, אולם ייתכן שהוא מסתפק בדבר. במאה ה-16, על רקע בעיית האנוסים, התעורר פולמוס הסמיכה במלוא עוזו.  |
יוםיום הלכות שבת
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2067 |   | הפרדת מעדנים בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר להפריד מעדני-חלב בשבת? מהי הגדרתה של מלאכת "מחתך"? האם אפשר לעבור עליה בשוגג, בלי כוונה? האם הפרדת מעדנים היא עבירה על מלאכת "קורע" או "מכה בפטיש"?  |
| 2068 |   | הרכבת פאזל בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר להרכיב פזל בשבת? האם הצמדת אותיות נחשבת כתיבה, ועוברים בה על איסור "כותב"? האם מותר לפתוח ספר שרשומות מילים על צדי-דפיו?   |
| 2069 |   | סכך שנפל | ר' אביעד ברטוב  | סכך שנפל מהסוכה בשבת או ביו"ט - האם מותר להחזירו? שאלה זו מעוררת בעיות שונות: עשיית אוהל בשבת, מלאכת "בונה", עשיית מחיצה מתרת, הוספה על אוהל עראי ומוקצה. האם מותר בשבת להחיל שמות ומעמדים הלכתיים?  |
| 2070 |   | שימוש בסבון אסלה | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר להוריד את המים בשירותים שיש בהם סבון אסלה? שאלה זו מעוררת שתי בעיות: ראשית - הולדת ריח במים, ושנית - איסור "צובע" בצביעת המים (אם הסבון הוא נוזלי וצבעוני). האם יש צביעה באוכלין? האם צביעת מי השירותים נחשבת ל"צביעה במשקין"?  |
| 2071 |   | איפור וליפסטיק בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר להתאפר בשבת? האם מותר לצבוע את השפתיים בליפסטיק? המלאכות הרלוונטיות לעניין זה הם "צובע" ו"ממרח", אך יש לתת את הדעת גם על השאלה האם ראוי להעיר לנשים הנוהגות להתאפר כדי שלא להתגנות על בעליהן, ויש חשש שהן לא תקשבנה.  |
| 2072 |   | פתיחת קופסאות שימורים בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר לפתוח בשבת קופסאות שימורים? לדעת רש"י, איסורי "בונה" ו"סותר" אינם חלים על כלים, אך תוס' סבורים שאיסורים אלו אינם חלים רק על מוסטקי (כלים גרועים). האם קופסת השימורים הסגורה נחשבת בכלל לכלי?  |
| 2073 |   | פתיחת בקבוקים בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר לפתוח בקבוקים בשבת? מהו ההבדל בין בקבוקים הפקוקים בפקקי פלסטיק לבין בקבוקים הפקוקים בפקקי מתכת? האם הפתיחה הראשונה של הבקבוק "בונה" את הפקק?  |
| 2074 |   | פתיחת קרטוני משקה בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר לפתוח בשבת קרטונים עם פקק לסגירה חוזרת? והאם מותר לפתוח בשבת שקיות חלב? שתי סוגיות רלוונטיות לשאלות אלו: ההיתר להפקיע חותלות של תמרים, וההיתר לשבור חבית כשאין עושים בה נקב יפה.   |
| 2075 |   | מיון סכו"ם בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם איסור בורר בשבת חל רק על דברי מאכל, או גם על כלים, בגדים וספרים? מהי הגדרת ה'תערובת' שאסור לברור ממנה בשבת?  |
| 2076 |   | מתקן לטיהור מים | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר להשתמש בשבת במתקן לטיהור מים, או שמא יש בכך איסור "בורר"? האם מותר לברור מאכל שאפשר לאוכלו גם בלי הברירה? האם מותר לסנן מים מתולעים המצויות בהם?  |
| 2077 |   | חפיפת הראש בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר לנגב את שיער הראש בשבת, או שמא יש בכך איסור "סוחט"? האם סחיטה לאיבוד נאסרה בשבת?  |
| 2078 |   | מעבר מול מצלמת טלוויזיה במעגל סגור | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר לעבור מול מצלמה המצלמת את המתרחש מולה? מהם הגדרים של "דבר שאינו מתכוון", "פסיק רישא" ו"מתעסק"? האם אדם שרואה את חבירו הולך מבלי-משים ליד מצלמה כזו צריך להזהיר אותו?  |
| 2079 |   | שערה בכוס תה | ר' אביעד ברטוב  | כיצד אפשר להוציא בשבת שערה שנפלה לכוס תה, או זבוב שנפל למרק? האם המרק עם הזבוב נחשב בכלל ל'תערובת', שיש בה איסור "בורר"? האם יש ברירה בתערובת לחה (נוזלית)?  |
| 2080 |   | קילוף פירות בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר לקלף פירות, ירקות וביצים בשבת, או שמא יש בכך איסור ברירה? להלכה, יש לחלק בין קליפות שאין רגילים לאוכלן (הנחשבות לפסולת) לבין קליפות שרגילים לאוכלן. קליפות מהסוג הראשון יש לקלף ביד (או בסכין) ולאלתר, ואילו קליפות מהסוג השני ניתן לקלף אפילו באמצעות מקלף.  |
| 2081 |   | דישת עגבניות שרי בשבת | ר' אביעד ברטוב  | מהם גדריה של מלאכת "דש"? האם מותר להפריד עגבניות שרי, תפוזים, תמרים ופירות וירקות אחרים מהענף שלהם בשבת (כאשר אין בעיה של "קוצר")? באופן עקרוני, הדישה מוגדרת כ'מלאכת שדה', ולכן הפרדת פרי או ירק מהענף שלו אסורה רק אם מתקיימים שני תנאים: ההפרדה נעשית בד"כ בשדה, והחקלאי מבצע שתי פעולות (קצירה ודישה) לפני שהוא משווק את גידוליו.  |
| 2082 |   | חליבה בשבת | ר' אביעד ברטוב  | האם חליבה בשבת אסורה מדאורייתא או מדרבנן? הגמרא כותבת במפורש שהחליבה אסורה מדאורייתא, אך מצד שני - חליבה אסורה משום "מפרק", שהוא תולדה של מלאכת "דש", וכידוע מלאכה זו חלה רק על גידולי קרקע! הראשונים הסבירו סתירה זו בצורות שונות, ונחלקו כיצד יש לפסוק.  |
| 2083 |   | כיצד חולבים בשבת? | ר' אביעד ברטוב  | כבר בראשונים מצאנו היתר לחלוב בשבת ע"י נכרי, למרות האיסור הכללי לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת, משום צער בעלי חיים. היתר זה מסוייג בכך שאסור להשתמש בחלב זה בשבת, משום גזירת משקים שזבו. האם עדיף לחלוב ע"י גוי, או באמצעות מכונות הגרמא?  |
| 2084 |   | מכונות החליבה המודרניות | ר' אביעד ברטוב  | לאחר המצאת מכונות החליבה, הומצאו דרכים חדשות לחליבה בשבת. מכונת החליבה שהותרה לשימוש בשבת ע"י ה"חזון איש" משלבת היתרים שונים: פעולה אוטומטית באמצעות שעון שבת, סחיטה לאיבוד וגרמא - פעולה עקיפה, ולא ישירה.  |
| 2085 |   | ריסוק קרח בשבת | ר' אביעד ברטוב  | הגמרא קובעת שאסור לרסק קרח בשבת. הראשונים נחלקו בטעמו של איסור זה: משום מוליד, משום דש או משום נולד. למחלוקת זו השלכות חשובות, ביניהן דינו של קרח שנמס מאליו וריסוק קרח לתוך נוזל.  |
| 2086 |   | הנקת תינוקות בשבת | ר' אביעד ברטוב  | השולחן ערוך מתיר לאמו של תינוק המתקשה לינוק, לסייע לו בידיים. כמו כן, הוא מתיר גם לאישה שגודש החלב מצער אותה - לשאוב אותו לאיבוד. מהו מקורם של היתרים אלו? האם מותר לשאוב חלב גם במשאבה ידנית?  |
| 2087 |   | מהי 'סכנה'? | ר' אביעד ברטוב  | איזו סכנה נחשבת לספק פיקוח נפש, שמותר לחלל בגללו שבת? בשאלה זו נחלקו האחרונים: לדעת ה"ציץ אליעזר", סכנה מוגדרת בצורה אובייקטיבית, ע"פ רמת הסכנה ומצבו של המסתכן; ואילו לדעת הרב אוירבך, סכנה מוגדרת בצורה סובייקטיבית, וכל סכנה שהאדם חושש לה בימות החול - מותר לו לחלל שבת כדי לחשוש לה בשבת. על פי שיטתו, יש לבחון סכנות מסוגים שונים: נשיכת כלב שוטה, נפילת טיל במלחמת המפרץ, קיר הנוטה ליפול וחציית כביש סואן.  |
| 2088 |   | נטילת תרופות בשבת | ר' אביעד ברטוב  | מהי גזירת שחיקת סממנים? האם מותר ליטול תרופות בשבת? האם מותר להתרפא בלי תרופות? מה דינו של חולה שאין בו סכנה? מה יעשה אדם שצריך ליטול תרופות במשך פרק זמן ארוך, ובתוכו כמה וכמה שבתות?  |
| 2089 |   | רפואות סגוליות וטבעיות | ר' אביעד ברטוב  | האם מותר להשתמש בתרופות הומופטיות וטבעיות בשבת? האם מותר לכתוב קמיע לרפואה בשבת? האם מותר לכתוב קמיע כזה בחול, או שמא יש בו חשש של "דרכי האמורי"? האם מותר ליטול ויטמינים בשבת?  |
יוםיום אורח חיים
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2090 |   | מעמדה של שאילת הגשמים (ח"א) | ר' שמואל שמעוני  | לעיתים, כאשר שוכחים להוסיף בתפילה "ותן טל ומטר" או "יעלה ויבוא" - יש לחזור על התפילה שוב. מהו תפקידה של החזרה? האם המטרה היא להשלים את ההזכרה החסירה, או שמא המטרה היא להשלים את התפילה שפוספסה? אילו מההוספות הללו הן חלק אינטגרלי מהתפילה, ואילו הן רק תוספות חיצוניות?  |
| 2091 |   | מעמדה של שאילת הגשמים (ח"ב) | ר' שמואל שמעוני  | מה דינו של אדם שכחן במיוחד, ששכח לומר "ותן טל ומטר", חזר על תפילתו, ובתפילה השנייה - שכח להוסיף "יעלה ויבוא"? ומה דינו של אדם שהתפלל תפילת תשלומין, ושכח לומר בה "ותן טל ומטר"?  |
| 2092 |   | איך מתרגלים לומר "ותן טל ומטר"? | ר' שמואל שמעוני  | כידוע, שלושים יום לאחר ז' במרחשוון - חזקה על האדם שכבר הרגיל לשונו לומר "ותן טל ומטר לברכה". רבים נוהגים לומר תשעים פעם ברצף "ותן טל ומטר", ואז אינם חוזרים על תפילתם אפילו אם אינם זוכרים באיזה נוסח אמרו. האם כדין הם נוהגים? ומה הקשר בין דין זה לבין דינו של שור מועד?  |
| 2093 |   | בין החנוכייה למנורת המקדש | ר' שמואל שמעוני  | בהדלקת נרות החנוכה, אנו מרחיבים את מצוַת הדלקת מנורת המקדש לכל בית ובית. מתברר, שלעיקרון זה יש גם השלכות הלכתיות על נוסח ברכת ההדלקה.  |
| 2094 |   | הידור במצוַת הדלקת נרות החנוכה | ר' שמואל שמעוני  | בהלכות הדלקת נרות החנוכה בא לידי ביטוי מושג ה"הידור" בהלכה. מהו אופיו של הידור מצווה? האם הוא נספח למצווה, והופך לחלק ממנה, או שמא הוא תוספת חיצונית, בעלת אופי אחר ומאפיינים אחרים מעיקר המצווה? בשאלה זו תלויה, בין השאר, השאלה על איזה נר יש לברך: על הנר הראשון, או על הנר הנוסף.  |
| 2095 |   | המהדרין מן המהדרין | ר' שמואל שמעוני  | מהו דין ה'מהדרין מן המהדרין' בהדלקת נרות החנוכה? האם צריך להדליק נרות עבור כל אחד מבני הבית, או שמא "מוסיף והולך" בחנוכייה אחת עבור כל אנשי הבית? ומי מדליק - כל אחד מדליק לעצמו, או שמא בעל הבית מדליק לכולם?  |
| 2096 |   | חיוב נשים בברכות התורה | ר' שמואל שמעוני  | השולחן-ערוך פוסק שנשים מברכות ברכות התורה, למרות שהן אינן חייבות ללמוד תורה. מה פשר חיוב זה? האם חזר בו השולחן-ערוך מפסקו שנשים אינן מברכות על מצוות שהן אינן מחוייבות בהן?  |
| 2097 |   | עשרה בטבת שחל להיות בערב שבת | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא חוקרת מה דינו של אדם שנדר תענית יחיד בערב שבת: האם עליו להשלים את התענית, למרות שסוף התענית יוצא בשבת, או שמא עליו להפסיק את צומו לפני כניסת השבת. מעניין, שהגמרא אינה מעלה שאלה דומה על תענית עשרה בטבת שחלה בערב שבת: האם יש לצום עד השקיעה או עד צאת הכוכבים? ה"אור שמח" הסביר כי לעשרה בטבת מעמד ייחודי: אפילו אם הוא היה חל בשבת עצמה - הוא לא היה נדחה!  |
| 2098 |   | יסוד חיוב התפילות | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא בברכות מביאה מחלוקת, האם תפילות כנגד תמידים תקנום או אבות תקנום. בהמשך, הגמרא דנה במחלוקת נוספת - האם תפילת ערבית היא רשות או חובה. מה פשר המחלוקות האלו? האם יש קשר ביניהi?  |
| 2099 |   | סוף זמן תפילת שחרית | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא מביאה מחלוקת אודות סוף זמן תפילת שחרית: לדעת ר' יהודה - עד ארבע שעות, ולדעת חכמים - עד חצות היום. הרי"ף מחדש שגם ר' יהודה מודה שמי שלא התפלל עד ארבע שעות - רשאי להתפלל עד חצות היום. מה טעמו של ר' יהודה?  |
| 2100 |   | סוף זמן תפילת שחרית (ח"ב) | ר' שמואל שמעוני  | לדעת ר' יהודה, זמן תפילת שחרית הוא עד ארבע שעות, אך מי שהתפלל עד חצות היום - שכר תפילה יש לו, ושכר תפילה בזמנה אין לו. מתברר, שניתן להבין שיטה זו על פי המחלוקת ביסוד התפילות: האם האבות תיקנום, או שמא הם תוקנו כנגד התמידים.  |
| 2101 |   | זמן תפילת מוסף | ר' שמואל שמעוני  | לתפילת המוסף מעמד מיוחד: אפילו לפי הדעה שהתפילות תוקנו על ידי האבות, תפילת המוסף תוקנה על ידי חכמים כנגד קרבן המוסף. למעמדה הייחודי של תפילת המוסף יש השלכות הלכתיות בדיני תפילת תשלומין, טעות בתפילות ונוסח התפילה.  |
| 2102 |   | הברכה על הפרשת תרומות ומעשרות | ר' שמואל שמעוני  | מהגמרא בברכות משמע שאילו חרש המדבר ואינו שומע לא היה יכול לברך על הפרשת תרומות ומעשרות - הוא גם לא היה יוצא ידי חובת ההפרשה. האם יש קשר בין יציאה ידי חובת ברכת המצוות לבין יציאה ידי חובת המצווה עצמה? האם יש קשר בין ברכת ההפרשה לבין ההפרשה עצמה?  |
| 2103 |   | זמן תפילת מנחה | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא קובעת שזמן תפילת מנחה מתפצל לשני זמנים שונים: מחצי שעה אחרי חצות - זמן מנחה גדולה, ומתשע שעות ומחצה - זמן מנחה קטנה. מהו ההבדל בין שני הזמנים הללו? האם זמן התפילה בערב פסח, שבו היו מקריבים את קרבן התמיד של בין הערביים מאוחר יותר, הוא שונה?  |
| 2104 |   | תפילת ערבית | ר' שמואל שמעוני  | כמו לכל התפילות, אף לתפילת ערבית אופי כפול: מחד - האבות תיקנו את התפילות, וזוהי תפילתו של יעקב; ומאידך - חכמים הסמיכו את התפילות על הקרבנות, וערבית ניתקנה כנגד הקטרת האיברים והפדרים בסיום היום. אופי כפול זה מסביר מדוע תפילת ערבית היא רשות, וכן כיצד אפשר להתפלל בערבית תפילת תשלומין לתפילת מנחה, ובשחרית - תפילת תשלומין לתפילת ערבית.  |
| 2105 |   | נר הבדלה שנעשתה בו עבירה | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא קובעת שאסור להבדיל על נר שנעשה בו חילול שבת, ואסור להבדיל אפילו על נר שהדליקו בשבת גוי, אך לעומת זאת - מותר להבדיל על נר שהודלק בשבת לצורך פיקוח נפש. הייתכן שמלאכת גוי חמורה יותר ממלאכת פיקוח נפש? האם יש קשר לשאלה זו עם המחלוקת האם שבת הותרה או דחויה אצל פיקוח נפש?  |
| 2106 |   | נר הבדלה שנעשתה בו עבירה - שיטת הרמב"ן | ר' שמואל שמעוני  | הרמב"ן הסביר בצורה ייחודית מדוע מותר להבדיל על נר שהודלק בשבת לצורך פיקוח נפש, אך אסור להבדיל על נר שהודלק בשבת ע"י גוי. לדבריו, היתר פיקוח נפש בשבת אינו מבוסס על הדין הכללי של פיקוח נפש, אלא על העובדה שמלאכות פיקוח נפש מוגדרות 'מלאכות הצלה', ולא 'מלאכות עבודה' שנאסרו בשבת. לשיטה זו השלכה על פיקוח נפש בשאר איסורי התורה, ועל ההיתר לעשות לחולה את כל צרכיו בשבת, כשם שעושים לו בחול.  |
| 2107 |   | מי ששכח "יעלה ויבוא" בתפילה | ר' שמואל שמעוני  | מדוע אדם ששכח "יעלה ויבוא" בתפילת העמידה צריך לחזור על תפילתו? האם התפילה החדשה היא תפילה רגילה, תפילת נדבה או רק דרך לאמירת האזכרה שלא נאמרה? מה דינו של אדם ששכח "יעלה ויבוא" במנחה של ראש חודש, ונזכר רק אחרי שראש החודש כבר נגמר?  |
| 2108 |   | מצוַת מקרא מגילה - האומנם מדרבנן? | ר' שמואל שמעוני  | האם מצוַת מקרא מגילה היא מצווה דרבנן רגילה? מסתבר, שחלק מהפוסקים קבעו שיש למצווה זו תוקף כשל מצווה דאורייתא. לקביעה זו יש כמה נפקא-מינות: התנגשות בין מקרא מגילה לבין מצוות דאורייתא, יציאה ידי חובה בקריאתו של קטן וקריאת מגילה בעיר שהיא ספק מוקפת חומה ספק פרוזה.  |
| 2109 |   | "אף הן היו באותו הנס" | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא קובעת שנשים חייבות במקרא מגילה, בהדלקת נרות חנוכה ובשתיית ארבע כוסות כיוון ש"אף הן היו באותו הנס". מה פשר יסוד הלכתי זה? מדוע הן אינן חייבות גם לשבת בסוכה? האם מאותה סיבה יש לחייבן גם באכילת סעודה שלישית (שהרי אף הן היו בנס המן)?  |
| 2110 |   | משלוח מנות | ר' שמואל שמעוני  | מהו יסוד חיוב משלוח המנות? ייתכן שהמנות נועדו לצורך סעודת הפורים, אך ייתכן גם שכל מטרתן היא להרבות שמחה ורעות. לשאלה זו השלכות חשובות: האם אפשר לצאת ידי חובת משלוח מנות באכילה אצל חבר, האם אפשר לשלוח דברים שאינם אוכל והאם המקבל יכול למחול על משלוח המנות.  |
| 2111 |   | ביטול חמץ | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא כותבת שמדאורייתא אין צריך לבדוק חמץ, ודי לבטלו בדיבור. הראשונים נחלקו במהותו של ביטול זה: לדעת התוספות יש להפקיר את החמץ, ואילו רש"י והרמב"ם כתבו שיש להחשיבו בעפר. כיצד "החשבה כעפר" די בה כדי לבטל את איסור "בל יראה ובל ימצא"? האם מקיימים בביטול כזה את מצוַת "תשביתו"? אולי מותר גם לאכול את החמץ לאחר שמחשיבים אותו כעפר?  |
| 2112 |   | בדיקת חמץ | ר' שמואל שמעוני  | מדוע חייבים לבדוק חמץ, אם מדאורייתא די בביטולו? לדעת רש"י, חוששים לאיסור "בל יראה", ואילו לדעת תוס' חוששים שמא האדם ימצא בפסח חמץ ויבוא לאוכלו. למחלוקת זו מספר נפקא-מינות: בדיקה לחצי-כזית חמץ, מינים שאסור לאכול אך אין בהם איסור "בל יראה", שוכר ומשכיר, ואולי אפילו בדיקת חמץ לאחר הפסח מחשש לאכילת חמץ שעבר עליו הפסח.  |
| 2113 |   | טעמן של מצוות "תשביתו", "בל יראה" ו"בל ימצא" | ר' שמואל שמעוני  | מדוע אסרה התורה להחזיק חמץ בבית, ולא אסרה להחזיק בבית חזיר, ערלה או בשר בחלב? התוספות והר"ן נתנו לכך שני תירוצים: ראשית - יש חשש גדול שהאדם יאכל בטעות חמץ, שכן הוא רגיל לעשות זאת בכל השנה; ושנית - איסור חמץ הוא חמור במיוחד, שהרי הוא ענוש בכרת. טעם אחר מצאנו ברדב"ז: החמץ בפסח הוא סמל ליצר הרע, ויש לגרשו ולבערו לחלוטין.  |
| 2114 |   | אופייה של מצוַת "תשביתו" | ר' שמואל שמעוני  | מהו אופייה של מצוַת השבתת החמץ? האם מצווה זו רק מצווה שלא יהיה חמץ ברשותו של האדם, או שמא עליו לעשות מעשה השבתה אקטיבי? נפקא-מינה מעניינת לשאלה זו נוגעת לאדם ששרף את חמצו של חברו בלא רשותו. מסתבר, שבדיוק במחלוקת זו נחלקו רש"י והתוספות.  |
| 2115 |   | אכילת מצה בחול המועד פסח | ר' שמואל שמעוני  | האם יש מצווה לאכול מצה בימי חול המועד פסח? ברור שאין חובה לעשות זאת, אך ייתכן שזוהי מצווה קיומית - כשם שהיושב בסוכה בחול המועד סוכות מקיים מצווה (ואף מברך עליה), למרות שהוא אינו חייב לעשות זאת. מתברר, שנחלקו בכך בעל המאור והמאירי. הרב ליכטנשטיין הציע שלאכילת המצה יש אופי מיוחד, כמצווה המעצבת את אופיו של החג כולו, ולכן אין מברכים עליה.  |
| 2116 |   | ספירת העומר בזמן הזה | ר' שמואל שמעוני  | האם ספירת העומר בזמן הזה היא מדאורייתא? לדעת רוב הראשונים, ספירת העומר קשורה להקרבת מנחת העומר ושתי הלחם, ולאחר שבית המקדש חרב - הספירה היא מדרבנן בלבד. בדעת הרמב"ם נחלקו הדעות: יש שהבינו שלדעתו מצוַת הספירה נוהגת גם כיום מדאורייתא, ור' חיים מבריסק הסביר שהספירה קשורה לדעתו בחובת ההקרבה, ולא בהקרבה בפועל. יש שהבחינו בין ספירת השבועות לבין ספירת הימים, וקבעו שאחת מהן היא דאורייתא והשנייה - דרבנן.  |
| 2117 |   | חיוב נשים בספירת העומר | ר' שמואל שמעוני  | לכאורה, נשים אינן חייבות בספירת העומר, שכן זוהי מצוַת עשה שהזמן גרמה. אמנם, הרמב"ן כותב במפורש שלדעתו נשים חייבות במצווה זו. נראה, שלדעתו מצוַת הספירה קשורה במצוַת הקרבת העומר, וממילא אין זו מצווה שהזמן גרמה אלא מצווה התלויה במעשה. לכן גם מברכים על הספירה בלשון "על ספירת העומר", ולא "לספור את העומר".  |
| 2118 |   | מי ששכח לספור ספירת העומר | ר' שמואל שמעוני  | מדוע זמנה של ספירת העומר הוא בלילה? מה דינו של מי ששכח לספור בלילה? האם מי ששכח לספור יום אחד יכול להמשיך ולספור בשאר הימים?  |
| 2119 |   | ספירת העומר ומצוַת ספירת העומר | ר' שמואל שמעוני  | הגרי"ד סולובייצ'יק חילק בין מצוַת ספירת העומר לבין הספירה עצמה. לטענתו, אדם שספר ספירת העומר אך לא קיים את המצווה (כי ספר ביום ולא בלילה, כי היה קטן או כי היה אונן) - אמנם לא קיים את המצווה, אך ספירתו עולה כדי לשמור על רצף ספירת הימים שבין פסח לשבועות. לכן, גם אם ספר באחד הימים בלי לקיים את המצווה - הוא יכול להמשיך ולספור בברכה.  |
| 2120 |   | מלאכת אוכל נפש ביום טוב | ר' שמואל שמעוני  | מדוע מותר לעשות מלאכת אוכל נפש ביום טוב, אך אסור לעשותה בשבת? היראים הציע שהדבר נלמד מפסוק מפורש שנאמר ביחס לפסח, והורחב לשאר החגים. ייתכן שחשיבות האכילה ביום טוב היא גדולה יותר מחשיבות האכילה בשבת, אולם הסבר מסוג זה לא יסביר מדוע אסור לעשות מלאכת אוכל-נפש ביום טוב שחל בשבת. לכן, נראה שיש לנקוט בדברי הראב"ן, שקדושתו של יום טוב היא נחותה מקדושת השבת, שכן יום המתקדש ע"י ישראל הוא פחות קדוש מיום שהתקדש ע"י הקב"ה.  |
| 2121 |   | מלאכת אוכל נפש ביום טוב לשיטת הרמב"ן | ר' שמואל שמעוני  | לדעת הרמב"ן, התורה לא אסרה כלל עשיית מלאכות אוכל-נפש ביום-טוב, ואסרה רק מלאכות המוגדרות 'מלאכת עבודה'. על פי שיטתו, קל להבין מדוע קבעו חז"ל שמלאכת אוכל-נפש - "מתוך שהותרה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך", וכן קל להבין מדוע מכשירי אוכל-נפש אסורים למרות שהם חיוניים לצורכי אכילה.  |
| 2122 |   | ברכה ראשונה | ר' שמואל שמעוני  | מהו אופי חובת הברכה על מאכלים לפני אכילתם? היו שהבינו שהברכה היא מצווה דרבנן, אך אחרים הציעו שהברכה היא מתיר. להבנתם, קיים איסור הרובץ על אוכל שלא בירכו עליו, והברכה מתירה את האוכל באכילה. לחקירה זו נפקא-מינה חשובה: מהו דין ספק ברכה ראשונה? האם אומרים 'ספק ברכות להקל', או שמא יש לברך מספק, כדי להסיר את האיסור מעל המאכל?  |
| 2123 |   | ברכה ראשונה - המצווה והאיסור | ר' שמואל שמעוני  | אחת ההבנות בחובת הברכה הראשונה מסבירה שטרם הברכה - חל איסור על המאכל, והברכה הראשונה מתירה אותו ("אסור ליהנות מהעולם הזה בלי ברכה"). מתברר, כי גם לפי הבנה זו - קיימת מצווה דרבנן נפרדת לברך על כל מאכל לפני אכילתו (בלי קשר לאיסור), ולכן חייבים לברך גם על כמות פחוּתה מכזית. עוד ייתכן, שהאיסור ניתר בברכת "שהכל", ואילו מצד המצווה - חובה לברך על כל מאכל את ברכתו המיוחדת.  |
| 2124 |   | ג' תפילות ביום ותפילת תשלומין | ר' שמואל שמעוני  | האם יש חובה להתפלל שלוש תפילות ביום, בנפרד מהחובה להתפלל בכל יום שחרית, מנחה וערבית? ייתכן שהתשובה היא חיובית, וכי אדם ש'פספס' תפילה אחת ומשלים אותה בתפילה הבאה - מקיים לכל הפחות את רובד החיוב הבסיסי, של שלוש תפילות ביום. כך ניתן להבין את דעת הבה"ג, שניתן להשלים אפילו יותר מתפילה אחת, ומי שלא התפלל ערבית ושחרית רשאי להתפלל שלוש פעמים מנחה.  |
| 2125 |   | אופייה של תפילת תשלומין | ר' שמואל שמעוני  | מה פשר האפשרות להתפלל תפילת תשלומין? אדם ששכח להתפלל שחרית ומתפלל פעמיים מנחה - האם תפילת התשלומין נחשבת לתפילת שחרית שלא בזמנה (באופן חריג), או לתפילת מנחה שנייה כ'פיצוי' על תפילת השחרית שפוספסה?  |
| 2126 |   | אופייה של תפילת תשלומין - שיטת המגן-אברהם | ר' שמואל שמעוני  | מהו אופייה של תפילת התשלומין? האם אופייה זהה לתפילה שלא נאמרה, שבמקומה היא באה, או שמא אופייה זהה לתפילה הצמודה אליה, ומתפללים אותה פעמיים כפיצוי על התפילה שפוספסה? המגן-אברהם נוקט בהבנה השנייה, ולשיטתו קיימות שתי נפקא-מינות: איסור האכילה לפני תפילת שחרית חל גם על תשלומי ערבית, ואדם ששכח להתפלל ערבית בליל ראש-חודש ושכח "יעלה ויבוא" בתפילת שחרית השנייה של ראש-חודש (תפילת תשלומין של ערבית) - אינו חוזר על תפילתו, בדומה לדינו של מי ששכח "יעלה ויבוא" בערבית של ראש-חודש.  |
| 2127 |   | מדוע תפילת תשלומין צמודה תמיד לתפילה אחרת? | ר' שמואל שמעוני  | הרש"ש קובע שתפילת התשלומין זהה באופייה לתפילה השנייה, שאליה היא צמודה, ולא לתפילה הראשונה, שבמקומה היא באה. לכן, לדעתו, תשלומי מנחה הנאמרים בערבית הן רשות, כשם שתפילת ערבית היא רשות. כראיה לדבריו, הרש"ש מזכיר שתפילת תשלומין צריכה להיאמר תמיד בזמן הראוי לתפילה אחרת. אמנם, יש שחלקו על דין זה, והתירו להתפלל תשלומי שחרית מייד אחרי חצות (ולא חצי שעה אחרי חצות היום), ויש שהסבירו הלכה זו בכך שתפילת תשלומין - כמו כל תפילה - דורשת מסגרת ומצב נפשי הראויים לתפילה.  |
| 2128 |   | עד מתי ניתן להתפלל תפילת תשלומין? | ר' שמואל שמעוני  | הראשונים נחלקו בעניין ההגבלות שהטילו חז"ל על השלמת תפילות: חלק טענו שניתן תמיד להשלים תפילות שפוספסו, חלק הגבילו יכולת זו להשלמת תפילה אחת בלבד, וחלק הוסיפו וקבעו שניתן להשלים תפילה רק בתפילה שאחריה, ולא אחר כך. מהי הסברה להגבלות אלו?  |
| 2129 |   | מלאכת בורר | ר' שמואל שמעוני  | מהו אופייה של מלאכת בורר? האם עיקר המלאכה הוא ברירת הפסולת מתוך האוכל, תיקון האוכל או אולי ההפרדה בין האוכל לבין הפסולת? מדוע "בורר" אינה מלאכה שאינה צריכה לגופה, שפטורים עליה?  |
| 2130 |   | איסורי תשעה באב | ר' שמואל שמעוני  | איסורים שונים נוהגים בתשעה באב. מהם איסורים הנובעים מפן האבל שבו (איסור שאילת שלום), מהם הנובעים מצד התענית שבו (איסור אכילה ושתייה), ומהם השייכים לשני הפנים, כדוגמת איסור הרחיצה. כך ניתן להסביר חילוקי דינים הקיימים בין איסור הרחיצה בתשעה באב לבין איסור הרחיצה ביום הכיפורים.  |
| 2131 |   | מעשה ותוצאה במלאכות שבת | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא כותבת שהאפייה בפועל היא תנאי הכרחי לעבירה על מלאכת "אופה", ולכן אדם שהכניס פת לתנור בשבת ורדה אותה לפני אפייתה - אינו מתחייב. האחרונים נחלקו האם התוצאה היא תנאי הכרחי לחיוב גם במלאכת "זורע". מה דינו של אדם שזרע זרע בקרקע, והוציא אותו לפני שהספיק להשריש?  |
| 2132 |   | כיצד הבעל מקדש לאשתו? | ר' שמואל שמעוני  | כידוע, נשים חייבים לקדש בערב שבת מדאורייתא. כמו כן, הקידוש מדאורייתא הוא קידוש בדברים בלבד, ורק מדרבנן חייבים לקדש על כוס יין. כיצד, אם כן, יכול הבעל לקדש לאשתו - הרי הוא כבר יצא ידי חובת קידוש דאורייתא בתפילה, והיא עדיין חייבת בקידוש מהתורה? ייתכן שהתשובה לשאלה זו נעוצה בהבנת דין ערבות: האם אף הנשים בכלל ערבות? האם ישנה הבחנה בין מצוות שהן חייבות בהן (כגון קידוש) לבין מצוות שהן אינן חייבות בהן (כמו תקיעת שופר)?  |
| 2133 |   | מחיקת כתם של דיו | ר' שמואל שמעוני  | הרא"ש חידש שאסור למחוק בשבת כתם של דיו, וה"חיי אדם" הוסיף עליו שהדבר אסור אפילו אם מוחקים אותו שלא על מנת לכתוב. האם התולדות של אב-המלאכה "מוחק" דומות למלאכה המקורית באופי הפעולה או בתכליתה?  |
| 2134 |   | תולדות הדומות לאב באופי הפעולה ובתכליתה | ר' שמואל שמעוני  | שני סוגים של תולדות מוכרים בהלכות שבת: תולדות הדומות לאב המלאכה באופי הפעולה, ותולדות הדומות לאב בתכלית הפעולה. הרב שלמה פישר מוכיח שדין מלאכה שאינה צריכה לגופה נאמר רק באבות המלאכה ובתולדות הדומות להם באופי הפעולה, ולא בתכליתה. כך ניתן להסביר מדוע מותר לסחוט לאיבוד ומדוע מותר לעשות כלי כאשר אין מתכוונים לכך.  |
| 2135 |   | מצוַת השופר בראש השנה | ר' שמואל שמעוני  | מהי הגדרתה המדוייקת של מצוַת השופר - האם לתקוע בשופר או לשמוע את קולו? האם יוצאים ידי חובת השופר ע"י השמיעה או מדין "שומע כעונה"? מהו אופי מצווה זו: תפילה וזעקה של האדם כלפי הקב"ה, או תביעה המופנית כלפי האדם לשוב בתשובה?  |
| 2136 |   | מצוַת השופר בראש השנה (ח"ב) | ר' שמואל שמעוני  | מדוע לדעת הרמב"ם, שמצוַת השופר היא בשמיעה, אין יוצאים ידי חובה בשמיעת תקיעתו של חרש, שוטה וקטן? ומדוע לדעת רבנו-תם, שהמצווה היא בתקיעה, התוקע לתוך בור אינו יוצא ידי חובה?  |
| 2137 |   | מלכויות, זכרונות ושופרות | ר' שמואל שמעוני  | תפילת מוסף של ראש השנה מכילה הצהרה על שלושת עיקרי האמונה החשובים: מציאות ה', שכר ועונש ותורה מן השמיים. האם אמירת מלכויות, זכרונות ושופרות בתפילה זו היא חובה מדאורייתא?  |
| 2138 |   | תשלומין לתפילת נעילה | ר' שמואל שמעוני  | ה"פרי מגדים" והרמ"ע מפאנו נחלקו האם יש תפילת תשלומין לתפילת הנעילה. מדוע שלא תהיה תפילת תשלומין לתפילה זו? הגרי"ד סולובייצ'יק הסביר שתפילת הנעילה אינה אחת מתפילות יום הכיפורים, אלא תפילה בעלת צביון מיוחד - היא נועדה להוסיף וידוי ותחנונים. לכן אין חותמים בה (לדעת חלק מהראשונים) בחתימה הרגילה של תפילות הימים הטובים, ואין לה (לדעת חלק מהאחרונים) תפילת תשלומין.   |
| 2139 |   | הישיבה בסוכה בלילה הראשון וכל שבעה | ר' שמואל שמעוני  | מדוע מברכים על הישיבה בסוכה בכל שבעת ימי חג הסוכות, אך אין מברכים על אכילת מצה בכל שבעת ימי חג הפסח? בעל המאור, שעורר שאלה זו, הציע שמצוַת הישיבה בסוכה היא חובה, ולא רק מצווה, כיוון שאי אפשר להתחמק ממנה. תשובה אחרת מסיטה את מוקד מצוַת הסוכה מהישיבה הטכנית בסוכה אל החובה להפוך את הסוכה לבית. לאור הסבר זה, ניתן גם להבין מדוע הכלל "תשבו כעין תדורו" אינו חל על האכילה בסוכה בלילה הראשון.  |
יוםיום חושן משפט
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2140 |   | קים ליה בדרבה מיניה | ר' שמואל שמעוני  | בכמה מקומות בש"ס מובא הכלל של "קים ליה בדרבה מיניה": אדם שעבר בבת אחת שתי עבירות - אינו מתחייב אלא על החמורה מביניהן. מהו טעמו של דין זה? האם זוהי הגבלה טכנית על כוחו של בית הדין, או שמא זהו פטור מהותי מהעונש הקל יותר?  |
| 2141 |   | חיוב בדיני שמיים | ר' שמואל שמעוני  | בסוגיות רבות, אנו מוצאים מקרים של אנשים הפטורים מתשלום בדיני אדם אך חייבים לשלם בדיני שמיים. האם אנשים אלו פטורים מצד הדין אלא שמוטלת עליהם חובה מוסרית לשלם, או שמא הם חייבים אלא שבית הדין אינו יכול לאכוף חובה זו?  |
| 2142 |   | מתה מחמת מלאכה | ר' שמואל שמעוני  | שואל חייב באונסין, אך אם החפץ השאול ניזוק כאשר עשו בו את המלאכה שהוא מיועד לה - השואל פטור. מה יסודו של פטור זה? מדוע השואל לפתע אינו מחוייב להחזיר את החפץ ששאל?  |
| 2143 |   | שאלה בבעלים | ר' שמואל שמעוני  | שואל חייב באונסין, אך אם בעל החפץ היה מושכר לשואל בשעת השאלה - השואל פטור. מה אופיו של פטור "בעליו עמו"? מדוע השואל אינו חייב להחזיר לפועל שלו את החפץ ששאל ממנו?  |
| 2144 |   | פושע כמזיק | ר' שמואל שמעוני  | לדעת הרמב"ם, שומר שפשע בשמירתו חייב לשלם מדיני נזיקין (בבא-קמא), ולא מדיני שומרים. מסתבר, שקיים קשר ישיר בין שיטות הרמב"ם והראב"ד בדין 'פושע כמזיק' לבין שיטותיהם בדין 'שאלה בבעלים'.  |
| 2145 |   | ברי ושמא - ברי עדיף | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא במקומות שונים כותבת שאם שני אנשים עומדים בפני בית דין, לאחד מהם יש טענת ברי ('הכסף ודאי שייך לי') ולשני רק טענת שמא ('הכסף אולי שייך לי') - מוציאים ממון מידי המחזיק ונותנים לטוען טענת 'ברי'. כיצד ניתן להוציא ממון על סמך טענות בלבד, בלי ראיות כלל?  |
| 2146 |   | "איני יודע אם פרעתיך" | ר' שמואל שמעוני  | אף על פי שנפסק להלכה שאי אפשר להוציא ממון ע"פ טענה ודאית בלי ראיות, אם הנתבע זוכר שלווה כסף ורק אינו זוכר אם פרע - מוציאים ממנו ממון גם בלי ראיות. בהסבר דין זה הציעו המפרשים שני הסברים: "חזקה דמעיקרא" ו"אין ספק מוציא מידי ודאי". האם יש נפקא-מינה ביניהם?  |
| 2147 |   | שני עדים בדיני ממונות ובדיני נפשות | ר' שמואל שמעוני  | כיצד ייתכן שעד אחד אינו נאמן, אך כאשר מצטרף אליו עד אחד נוסף (שאף הוא, כמובן, אינו נאמן) - לפתע שניהם נאמנים? ייתכנו שתי תשובות לשאלה זו: ייתכן שלעד אחד יש נאמנות חלקית, וייתכן שלעד אחד אין שום נאמנות, ורק ל'כת' של עדים יש נאמנות. ייתכן שזהו גם הבדל בין תפקידם של העדים בדיני ממונות לבין תפקידם בדיני נפשות.  |
| 2148 |   | שני עדים בדיני ממונות ובדיני נפשות (ח"ב) | ר' שמואל שמעוני  | בשיעור זה, מובאות שתי הוכחות להבחנה שהוזכרה בשיעור הקודם בין עדות בדיני ממונות לבין עדות בדיני נפשות. כזכור, הסברנו שבדיני ממונות - יש נאמנות מסויימת אפילו לעד אחד, אך בדיני נפשות - עד אחד אינו נאמן כלל, ורק ל'כת' של שני עדים יש נאמנות.  |
| 2149 |   | קניין מעות במיטלטלין | ר' שמואל שמעוני  | מדאורייתא, חפצים ניקנים בכסף. חכמים ביטלו את קניין המעות ותיקנו שחפצים עוברים מרשות לרשות רק ברגע שהקונה מושך אותם. האם קניין המעות בוטל לחלוטין, או שהחפץ אכן נקנה במעות, אלא שחכמים תיקנו שהמוכר והקונה יכולים לחזור בהם מהמכירה עד לרגע המשיכה?  |
| 2150 |   | דין תרעומת בפועלים | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא בבבא-מציעא כותבת שאם פועל ומעביד סיכמו ביניהם על עבודה, ואחד מהם חזר בו לפני תחילת העבודה - "אין להם זה על זה אלא תרעומת", שכן הסיכום בעל-פה אינו מחייב דבר. מה פירושה של "תרעומת" זו? האם יש לה משמעות הלכתית? האם הפועל נחשב ל'פועל' מרגע הסיכום בעל-פה, או רק מרגע התחלת העבודה?  |
| 2151 |   | "מתוך שאינו יכול להישבע - משלם" | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא בשבועות מביאה מחלוקת על דינו של אדם שחייב להישבע אך אינו יכול לעשות זאת. לדעת ר' אבא (וכך גם נפסק להלכה), "מתוך שאינו יכול להישבע - משלם". מדוע אדם זה חייב לשלם? ייתכן להסביר שרובץ עליו חיוב ממוני והוא אינו יכול להיפטר ממנו באמצעות שבועה, וייתכן להסביר שחוסר האפשרות להישבע מחשיד אותו בעיני התורה, ולכן מוטל עליו חיוב ממוני חדש.  |
| 2152 |   | הודאת בעל דין | ר' שמואל שמעוני  | כידוע, אדם נאמן על עצמו כמאה עדים. לאמיתו של דבר, לעיתים אדם נאמן אפילו יותר מעדים, אך בדיני קנסות הוא נאמן על עצמו פחות מעדים. מה פשר נאמנותו של אדם על עצמו? האם זוהי התחייבות - כלומר, אדם המעיד שהוא חייב כסף מתחייב לשלם אותו - או שמא זוהי נאמנות, ובית הדין מאמין לאדם המעיד על דבר ששייך לעולמו הפרטי?  |
| 2153 |   | פסול עד זומם לעדות | ר' שמואל שמעוני  | עד ששיקר - אינו נאמן בעדויות מאותה שעה ואילך. לדעת שמואל, אם שני עדים העידו ושני עדים אחרים הזימו אותם - שני העדים הראשונים נפסלים לעדות רק מרגע ההזמה, ולא משעת עדותם. נראה, שלדעתו דין עדים זוממים אינו רק גזרת הכתוב, אלא יש סברא מוצקה לכך שכת העדים השנייה, המעידה "עמנו הייתם באותה שעה", נאמנת יותר מכת העדים הראשונה.  |
| 2154 |   | תרי ותרי | ר' שמואל שמעוני  | שני עדים הם אמצעי הבירור האולטימטיבי של התורה. מה קורה כאשר שני עדים עומדים כנגד שני עדים אחרים? האם שתי הכתות מאזנות זו את זו, ומחזירות את המצב לאיזון, או שמא אנו מאמינים לשתי הכתות למרות הסתירה שבכך?  |
| 2155 |   | עדים שספק נפסלו | ר' שמואל שמעוני  | השולחן-ערוך פוסק שכאשר שתי כתות עדים הכחישו זו את זו - כל אחת מהן רשאית להעיד בעניינים אחרים, ואין אנו חוששים לכך שהיא ספק שיקרה בעדותה. לעומת זאת, השולחן-ערוך גם פוסק שאם נוצר מצב של תרי ותרי (שתי כתות סותרות) לגבי כשרותו של אדם מסויים - אין מעמידים אותו על חזקתו, והוא פסול לעדות. מה פשר הסתירה הזו? האם מעמידים דבר על חזקתו במצב של תרי ותרי או שאין עושים זאת?  |
| 2156 |   | קניין ארבע אמות | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא בבבא-מציעא כותבת שחכמים תיקנו לאדם לקנות חפצים הנמצאים בד' אמותיו. מאידך, הגמרא בגיטין כותבת שאישה מתגרשת אם בעלה נתן לה גט בד' אמותיה. האם קניין ד' אמות הוא דאורייתא או דרבנן? ייתכן שלד' אמותיו של האדם יש מעמד מיוחד מדאורייתא, אך הן קונות לו רק מדרבנן.  |
| 2157 |   | שותפות בנכסים | ר' שמואל שמעוני  | מהו אופי השותפות בנכסים? האם לכל שותף יש חצי מהנכס, או שמא שני השותפים בעלים ביחד על הנכס כולו? לשאלה זו נפקא-מינות רבות, ושתיים מהן הן שאלת פירוק השותפות (מתי יכול שותף אחד לכפות על חבירו לפרק את השותפות) ואפשרות הדרת הנאה (האם שותף אחד יכול למנוע מחבירו להיכנס לחצר המשותפת).  |
| 2158 |   | משפטי התנאים | ר' שמואל שמעוני  | אדם שהתנה תנאי במעשה אך לא ניסח את התנאי כראוי (לפי "משפטי התנאים") - תנאו בטל, אך המעשה שביקש לעשות קיים. כיצד ייתכן הדבר? הלא האדם לא התכוון לעשות את המעשה אם התנאי לא יתקיים? תוספות מסבירים שאדם המתנה תנאי במעשה - יש לו גמירות דעת מלאה לעשיית המעשה, והתנאי הוא חיצוני בלבד. ואכן, ישנם מקרים שבהם קיום התנאי אימננטי לגמירות הדעת, ואם התנאי לא התקיים בהם - אף המעשה אינו קיים.  |
| 2159 |   | על אילו מעשים ניתן להטיל תנאי? | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא בכתובות כותבת שניתן להטיל תנאי רק במעשים שניתן לעשותם על ידי שליח. למרות זאת, הגמרא בנזיר כותבת שניתן לקבל נזירות בתנאי, למרות שאי אפשר לקבל נזירות על ידי שליח. נראה, שהיכולת לבצע מעשה על ידי שליח אינה סיבה ליכולת להטיל בו תנאי, אלא רק סימן לכך שהאדם הוא בעל הסמכות על המעשה. בקבלת נזירות - האדם הוא בעל הסמכות, ואי-היכולת לבצע זאת על ידי שליח נובעת מסיבה צדדית (שבדיני שליחות).  |
| 2160 |   | מצוַת עדות | ר' שמואל שמעוני  | אדם היודע עדות מסויימת - חייב להעיד עליה. דין זה מפורש במשנה ביחס לדיני נפשות, אך מוזכר ברמב"ם דווקא ביחס לדיני ממונות. ה"כסף משנה" ביאר שבדיני נפשות - יש על העד חובה עצמאית להעיד את עדותו, ואילו בדיני ממונות - חובה זו קיימת רק אם בעל הדין פונה לעד ומבקש ממנו להעיד.  |
| 2161 |   | תשלומי נזק על חפץ מבוטח | ר' שמואל שמעוני  | אדם שגרם נזק לחפץ של חבירו, אך החפץ הוא מבוטח - האם הוא חייב לשלם לו את דמי הנזק? בשאלה זו נחלקו האחרונים. יסוד המחלוקת הוא השאלה האם יש קשר בין ההסכם שבין חברת הביטוח לבין הניזק לבין הגדרת מעשה הנזק כ'נזק' המחייב פיצוי.  |
| 2162 |   | הקניית דבר שלא בא לעולם | ר' שמואל שמעוני  | מדוע אי אפשר להקנות (לדעת חלק מהתנאים) דבר שלא בא לעולם? הראשונים הציעו שתי תשובות לשאלה זו: חסרון גמירות דעת, וחסרון חפץ שהקניין יכול לחול עליו. כיצד יכול היה עשו למכור ליעקב את הבכורה, למרות שהיא עדיין לא באה לעולם? שאלה זו מעוררת שלוש הבחנות חשובות: בין הקניית דבר שלא בא לעולם לפני מתן תורה לבין הקנייתו אחרי מתן תורה; בין דבר שלא בא לעולם לבין דבר שבא לעולם אך לא בא לרשותו של המקנה; ובין הקניה המלווה בשבועה לבין הקניה שאינה מלווה בשבועה.  |
| 2163 |   | שני סוגי שליחות | ר' שמואל שמעוני  | ההבנה הרגילה של שליחות היא שהמשלח מעביר סמכות מסויימת לשליח, והשליח עושה אותה עבורו. מודל זה אינו מסביר כיצד האישה יכולה למנות שליח שיקבל את גיטה במקומה, שהרי לאישה אין שום סמכות בתהליך הגירושין. לכן, יש מקום להציע מודל נוסף של שליחות: מודל של 'ידא אריכתא', שבו השליח מתפקד כ'ידו הארוכה' של המשלח, שכאילו מבצע את המעשה בעצמו.  |
| 2164 |   | מה בין שליחות הולכה לבין שליחות קבלה בגט? | ר' שמואל שמעוני  | שליח הבעל לנתינת הגט ושליח האישה לקבלתו אינם זהים: שליחות הבעל מבוססת על האצלת סמכות, ואילו שליחות האישה מבוססת על הגדרת השליח כידה הארוכה של האישה. להבחנה זו מספר נפקא-מינות: למינוי שליח קבלה יש צורך בעדות לקיום הדבר (שכן מעמדו האישי של השליח משתנה), וכן קטנה יכולה למנות (באופן עקרוני) שליח קבלה, שכן רק שליחות מהסוג הרגיל מוגבלת לגדולים ולבני דעת.  |
| 2165 |   | עדות שאי אתה יכול להזימה | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא קובעת שעדות שאי אפשר להזימה - כלומר, עדות שאם העדים יוזמו אי אפשר יהיה לקיים בהם "ועשית לו כאשר זמם" - אינה קבילה בבית דין. מה טעמו של דין זה? האם עדות כזו אינה נחשבת עדות כלל, או שהיא נחשבת עדות ופוטנציאל ההזמה נדרש לצורך הרתעה? ייתכן ששאלה זו קשורה למחלוקת האחרונים בשאלה האם עדות שאי אפשר להזימה כשרה לדיני ממונות.  |
| 2166 |   | חיובו של שוכר | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא מביאה מחלוקת תנאים האם שוכר חייב בגניבה ואבידה או פטור. אין חולק על כך ששוכר פטור באונסין, בדומה לשאר השומרים (פרט לשואל). אולם אם שואל חייב באונסין כי יש לו קניין חלקי כלשהו בחפץ ששאל - הרי גם לשוכר יש קניין דומה, ולכן הוא יכול להשתמש בחפץ. מדוע, אם כן, שוכר פטור באונסין? ייתכן ששוכר אכן דומה באופן עקרוני לשואל, ולא לשאר השומרים, אלא שדמי השכירות שהוא משלם פוטרים אותו מחיובי אונסין.  |
| 2167 |   | קניין כסף | ר' שמואל שמעוני  | מהו אופיו של קניין הכסף? האם תשלום פרוטה תמורת קרקע יקרה היא מעשה סימבולי של קניין (כמו הקניינים האחרים), או שמא הפרוטה היא תחילת פירעון סכום השווי המלא של הקרקע? האם קניין הכסף בקרקע זהה לקניין הכסף בקידושי אישה? האם ניתן לקנות קרקע ולקדש אישה באמצעות חוב?  |
| 2168 |   | קניין סודר | ר' שמואל שמעוני  | מהו אופיו של קניין הסודר? הגר"ח מבריסק הציע שהעברת הסודר מיד ליד אינה מעשה הקניין, אלא גמירות הדעת מעבירה את הבעלות כשלעצמה, וקניין הסודר רק מעיד על חוזקה של גמירות הדעת. להצעה זו ניתן להביא מספר ראיות: דעת לוי בגמרא שקניין סודר נעשה בסודרו של המקנה, ולא של הקונה; ודעת הראב"ד שקניין סודר צריך עדי קיום.  |
| 2169 |   | חובת השומר לשמור וחובתו לשלם | ר' שמואל שמעוני  | נחלקו הראשונים בשאלה האם השומר יכול לחזור בו באמצע השמירה: לדעת הרשב"א הוא יכול, ואילו לדעת הרב אב"ד (וכך פסק השו"ע) הוא אינו יכול. מדוע לדעתם שונה דינו של השומר מדינו של הפועל, שרשאי לחזור בו בחצי היום? האם חיובו של השומר הוא לשמור על החפץ, או רק לשלם אם ייגנב או ייהרס?  |
| 2170 |   | מעמדו של שומר שכר כפועל | ר' שמואל שמעוני  | נראה, שקיים הבדל יסודי בין שומר שכר לבין שומר חינם: שומר חינם הוא בבסיסו שומר, ויש לו מאפיינים מסויימים של פועל (מחוייבות אישית לבעל החפץ). שומר שכר, לעומתו, הוא בבסיסו פועל של בעל החפץ, אלא שהתורה קבעה לו דינים מיוחדים בפרשיית השומרים. לכן, שומר שכר מתחיל את שמירתו כפועל, בביצוע מעשה קניין בחפץ או בקבלת השכר מראש.  |
| 2171 |   | שומר שכר על קרקעות | ר' שמואל שמעוני  | לדעת הרמב"ם, שומר שפשע בשמירה על קרקעות - חייב, למרות שקרקעות הופקעו מפרשת השומרים, שכן "פושע כמזיק". הרמב"ן והראב"ד כותבים שרק שומר שכר שפשע בשמירה על קרקעות חייב, אך שומר חינם - פטור. מסתבר, שלדעתם יסוד חיובו של שומר שכר לשמור נעוץ במעמדו כפועל, ולאו דווקא כשומר. לכן, אף על פי שהתורה הוציאה את הקרקעות מפרשיית השומרים - שומר שכר השומר על קרקע עדיין נחשב שומר.  |
| 2172 |   | המוחל שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא קובעת שבעל חוב רשאי למכור את זכות גביית החוב לאדם אחר, אך הוא יכול למחול לחייב על חובו גם אחרי המכירה. כיצד הדבר ייתכן? לדעת הרמב"ם, אפשרות המכירה של החוב היא רק מדרבנן, וממילא הבעלות על החוב מדאורייתא נותרת ביד המוכר. לדעת רבנו-תם, בעל החוב יכול למכור שעבוד נכסים, אך אינו יכול למכור את שעבוד הגוף. ממילא, הוא יכול למחול על שעבוד הגוף, ושעבוד הנכסים - שהוא מדין ערבות - מתבטל מאליו.  |
| 2173 |   | המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו (ח"ב) | ר' שמואל שמעוני  | מדוע מלווה המוכר את שטר החוב לאדם שלישי יכול עדיין למחול ללווה על חובו? לדעת הראב"ד, הלווה יכול לטעון שאין לו שום קשר לאדם השלישי, אלא למלווה המקורי בלבד, וממילא מחילת המלווה מועילה לו. רבנו חננאל הסביר שכיוון שהמלווה המקורי יכול לטעון שהלווה כבר פרע את חובו - ממילא יש לו שליטה על החוב, ולכן הוא יכול גם למחול עליו.  |
| 2174 |   | מהי בעלות? | ר' שמואל שמעוני  | במסכת בבא-קמא מובאות שתי מחלוקות בין ר' יוחנן לבין ריש-לקיש, שהיסוד העומד בבסיסן הוא אחד: שאלת הגדרת הבעלות. לדעת ריש-לקיש, הבעלות היא מושג פורמאלי. לכן, אדם יכול להקדיש חפץ השייך לו אפילו אם הוא נגזל ממנו, ואפילו אם הוא מכר לאדם אחר את החפץ לפירותיו. לעומתו, ר' יוחנן סבור שלבעלות יש מימד של יכולת השתמשות. לכן, גזילת חפץ מבעליו פוגעת בבעלותו עליו והוא כבר אינו יכול להקדישו, וכן אדם הקונה חפץ לפירותיו רשאי להביא ביכורים מפירות אלו, למרות שהוא אינו הבעלים הרשמי שלו.  |
| 2175 |   | חיובו של אדם המזיק | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא בבבא-קמא קובעת במפורש ש"אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן". האם יש מקרים של אונס גמור, שאדם שהזיק יהיה פטור בהם? לדעת תוספות הדבר ייתכן, ואף לדעת הרמב"ן: כאשר הניזק היה אשם חלקית בנזק, או כאשר המזיק הוא אומן מומחה - המזיק ייפטר מתשלום על הנזק שגרם.  |
| 2176 |   | הגוזל חפץ ועלה ערכו | ר' שמואל שמעוני  | באופן עקרוני, המשנה קובעת ש"כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה". עם זאת, אם ערך החפץ עלה והגזלן הרס את החפץ הגזול בידיו - הוא משלם את הערך הגבוה יותר, זה של שעת ההיזק. לדעת "קצות החושן", דין זה הוא דין מדיני ההיזק, כיוון שנותרת בעלות מסויימת לבעלים המקוריים גם אחרי גזילת החפץ. לעומתו, "נתיבות המשפט" כותב שזהו דין מדיני הגזילה: כאשר הגזלן הרס את החפץ הוא גזל את גוף החפץ, ולא רק את השימוש בו, ולכן הוא מתחייב כעל גזילה חדשה.  |
| 2177 |   | גזלן ושומר: מי אחראי יותר? | ר' שמואל שמעוני  | שומר מקבל על עצמו מחוייבות לשמור על הפיקדון. גזלן שגזל חפץ אינו מקבל על עצמו התחייבות מקבילה. להבחנה זו קיימות כמה השלכות, המחמירות בדינו של שומר יותר מבדינו של גזלן. כך, למשל, אם החפץ נהרס - הגזלן ישלם את שווי החפץ בשעת הגזילה, אפילו אם שוויו עלה מאז, ואילו השומר ישלם את שווי החפץ בשעת ההיזק. כך גם ייתכן שגזלן יכול להשיב את החפץ לבעלים אפילו אם הוא ניזוק מעט, מה ששומר אינו יכול לעשות.  |
| 2178 |   | מה היה דינו של הגזלן אלמלא ציוותה התורה "והשיב את הגזלה"? | ר' שמואל שמעוני  | לכאורה, גם אלמלא ציוותה התורה על הגזלן להשיב את הגזלה, עדיין החפץ הגזול לא היה שייך לו, אלא שהשבתו לא הייתה מצוַת עשה. אמנם, ייתכן שלדעת רב המצב הוא שונה: באופן עקרוני, הגזלן היה צריך לקנות את החפץ הגזול כך שיהפוך לממונו ממש. רק בגלל שהתורה ציוותה "והשיב את הגזלה" - הופקעה בעלותו של הגזלן על הגזלה.  |
| 2179 |   | קניין שינוי בגזלן | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא קובעת שגזלן קונה את החפץ אם הוא השתנה. מה פשר דין זה? אם השינוי מעיד על השתלטות מציאותית ולכן מחליף קניין סטנדרטי - מדוע גם שינוי שם, שאינו כרוך בהפגנת בעלות אקטיבית, מקנה את החפץ לגזלן? ייתכן שהשינוי רק מפקיע את חובת ההשבה של התורה, וממילא חוזר הדין הבסיסי - שהגזלן קונה את החפץ. כך ניתן להבין את שיטת ה"פני יהושע", ששינוי מקנה את החפץ לגזלן למפרע מרגע הגזלה.  |
| 2180 |   | יאוש ושינוי שם בגזילה | ר' שמואל שמעוני  | לדעת התוס', יאוש לבד או שינוי שם לבד אינם מקנים את החפץ לגזלן, ורק צירוף שניהם מעביר את הבעלות על החפץ לגזלן, וגורם לכך שעליו להשיב את דמי החפץ במקום את החפץ עצמו. כיצד הדבר ייתכן? נראה, שהיאוש מסוגל באופן עקרוני להעביר את הבעלות על החפץ, ושינוי השם נצרך רק כדי להפקיע את חובת ההשבה המוטלת על הגזלן, המונעת את קניין החפץ על ידו.  |
| 2181 |   | יאוש בגזילה ובאבידה | ר' שמואל שמעוני  | הגמרא משווה בין יאוש הבעלים מאבידה לבין יאושם מגזילה. כיצד ניתן להשוות בין יאוש באבידה, המתרחש לפני מציאת האבידה, לבין יאוש בגזילה, המתרחש אחרי שהחפץ נגזל? בשאלה זו נחלקו הראשונים: התוספות הציעו שיאוש הבעלים מאבידתם מקנה את האבידה למוצא גם אחרי המציאה, ואילו הרמב"ן חידש שמוצא אבידה מתפקד כשומר עבור הבעלים, והחפץ מעולם לא יצא מרשותם.  |
| 2182 |   | גזילה מכד הקמח של אליהו הנביא | ר' שמואל שמעוני  | מה יסוד חיוב הגזילה - הנאת הגזלן מהחפץ הגזול או ההיזק לנגזל? מדברי הרא"ש ניתן לדייק כשתי האפשרויות, וייתכן שיש להבחין לדעתו האיסור, שנובע מהפגיעה בנגזל, לבין חיוב התשלום, שמבוסס על ההנאה שלא כדין.  |
| 2183 |   | תשלומי ארבעה וחמישה על הקדש | ר' שמואל שמעוני  | אדם שגנב שור או שה והקדיש אותם - האם הוא חייב לשלם תשלומי ד' וה', כאילו מכר את הבהמה? התוספות הבחינו לעניין זה בין הקדשה למזבח לבין הקדשה לבדק הבית, והגר"ח מבריסק ביסס על חלוקה זו הבחנה יסודית בין שני סוגי הקדש: יש הקדשות שמוקדם הוא העברת הבעלות הממונית לרשות גבוה, ויש שמוקדם הוא בהחלת קדושה ואיסורי מעילה.  |
| 2184 |   | יאוש ושינוי רשות | ר' שמואל שמעוני  | נחלקו האמוראים, האם גזלן קונה את החפץ הגזול אחרי שהבעלים התייאשו ממנו, והאם הוא חייב להשיב את החפץ עצמו או את דמיו. מכל מקום, ברור שהוא קונה את החפץ אחרי יאוש ושינוי רשות. כיצד הדבר ייתכן? מה היחס בין הבעלות על החפץ הגזול לבין חובת ההשבה ("והשיב את הגזלה") המוטלת על הגזלן?  |
יוםיום קדשים וטהרות
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2185 |   | שחיטת חולין ושחיטת קדשים | ר' מתן גלידאי  | האם יש קשר בין השחיטה הרגילה, לצורך אכילה, לבין שחיטת הבהמה לפני הקרבתה? האם השחיטה היא פעולה השייכת לעולם החולין או לעולם הקדשים והמקדש?  |
| 2186 |   | אכילת בשר-תאווה במדבר | ר' מתן גלידאי  | התנאים נחלקו בשאלה האם הותר לבני ישראל במדבר לאכול בשר: האם נאסרה עליהם אכילת בשר-תאווה, או שמא הותר להם לאכול בלי שחיטה. מהו יסוד המחלוקת? האם היתר אכילת הבשר מציין הדרדרות מוסרית, או תוצאה טבעית של הכניסה לארץ והריחוק מהמקדש? מה ניתן ללמוד מסוגייה זו על אופי מצוַת השחיטה?  |
| 2187 |   | חובת שחיטה ואיסור נבילה | ר' מתן גלידאי  | כיוון שהתורה אסרה לאכול נבילה, מדוע היא צריכה לצוות על השחיטה? הראשונים ענו על שאלה זו בצורות שונות: יש שראו בשחיטה מצווה חיובית, יש שהסביר שקיים 'איסור גג' החל הן על נבילה והן על בהמה חיה, ויש שקבעו שאכן אין חובה נפרדת לשחוט, והתורה רק הסבירה כיצד אפשר להתיר את הבהמה באכילה.  |
| 2188 |   | דברים הפוסלים את השחיטה | ר' מתן גלידאי  | הגמרא מונה חמש חריגות הפוסלות את השחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור. האם ישנה הבחנה בין חמשת הפסולים הללו? האם שחיטה חריגה היא שחיטה פסולה, או שהיא אינה שחיטה כלל? מה דינו של מי ששחט את רוב הסימנים של הבהמה בשחיטה כשרה, ואחר כך פסל בשחיטת מיעוט הסימנים שנישארו?  |
| 2189 |   | איסור טריפה | ר' מתן גלידאי  | מהו אופיו של איסור הטריפה? האם זהו איסור עצמאי, או הרחבה של איסור נבילה? לחקירה זו יש כמה נפקא-מינות: אכילת חצי שיעור טרפה וחצי שיעור נבלה, טרפה שמתה וטומאת נבילה.  |
| 2190 |   | מצוַת כיסוי הדם | ר' מתן גלידאי  | מהו מוקד מצוַת כיסוי הדם אחרי השחיטה: פעולת הכיסוי, או היות הדם מכוסה? לשאלה זו כמה השלכות: דם שכוסה ונתגלה, כיסוי שעתיד להתגלות, דם שהתכסה מעצמו, זהות החייב לכסות, וטעמיה של מצווה זו.  |
| 2191 |   | איסור העלאת קדשים בחוץ | ר' מתן גלידאי  | מהו טעם האיסור על העלאת קדשים מחוץ למקדש: החשש מהפגיעה במקדש, או החשש מהפגיעה במעמדו של הקרבן? לשאלה זו כמה נפקא-מינות, ביניהן הקרבה בחוץ שלא ע"ג מזבח והקטרת קטורת בהיכל.  |
| 2192 |   | העלאת קדשים בחוץ בזמן הזה | ר' מתן גלידאי  | האם מותר להקריב קרבנות מחוץ למקדש בימינו, לאחר החורבן? הגמרא תולה שאלה זו בשאלה האם קדושת המקדש חלה רק בזמנה, או שמא "קידשה לשעתה ולעתיד לבוא". האם אי-היכולת הפיסית להקריב את הקרבן משפיעה על איסור ההקרבה בחוץ? מהו ההבדל בין הקרבת קרבנות בחוץ כשאין מזבח לבין שחיטת שלמים בחוץ בשעה שאסור לעשות זאת בתוך המקדש?  |
| 2193 |   | הדלקת הנרות במקדש | ר' מתן גלידאי  | במידה מסויימת, הדלקת נרות החנוכה היא זכר להדלקת הנרות במקדש, אך קיימים מספר הבדלים בין שתי ההדלקות. ראשית - ביחס לדין ש"כבתה אינו זקוק לה"; ושנית - ביחס לעיקר המצווה: בחנוכה - "הדלקה עושה מצווה", ואילו במקדש - דווקא הטבת הנרות היא עיקר המצווה, ולא הדלקתם.  |
| 2194 |   | איסור עבודת זר במקדש | ר' מתן גלידאי  | התורה כותבת שעבודות המקדש צריכות להיעשות ע"י כהן, ומוסיפה שאסור לזרים (שאינם כוהנים) לעשותן. מדוע יש צורך בהתייחסות כפולה זו? האם מותר לזר להיכנס למקדש גם בלי לעבוד בו? האם מותר לזר לעשות עבודות שאינן פוסלות בדיעבד את הקרבן?  |
| 2195 |   | מחוסר בגדים וקרוע בגדים | ר' מתן גלידאי  | שני איסורים מטילה התורה על הכהן ביחס לבגדיו: כהן שעבד בלא בגדי הכהונה, או כהן שעבד כשבגדיו קרועים - שניהם חייבים מיתה בידי שמיים. לדעת הרמב"ן אלו הם שני צדדיו של אותו איסור, אך לדעת הרמב"ם יש פער ביניהם: כהן מחוסר בגדים נחשב לזר, ואילו כהן שבגדיו קרועים הוא כהן המזלזל בקדושת המקדש. לפער זה יש השלכה על כשרות עבודתו של הכהן ועל השאלה אם מותר לו להיכנס למקדש בלי לעבוד בו.  |
| 2196 |   | כהן אונן | ר' מתן גלידאי  | נחלקו הראשונים בדינו של כהן שמת לו מת באמצע עבודתו במקדש: האם עליו לצאת מהמקדש מייד, לסיים את עבודתו בטרם יצא, או שמא עליו להפסיק את העבודה אך להישאר במקדש.  |
| 2197 |   | כהן איטר | ר' מתן גלידאי  | הגמרא קובעת שכהן איטר (שמאלי) אסור לעבוד במקדש. לדעת הרמב"ם - זהו פסול במעמדו של הכהן כעובד במקדש, ואילו לדעת רש"י - זהו פסול בעבודתה, שכן העבודה צריכה להיעשות ביד ימין דווקא, ולאדם איטר 'אין יד ימין'. מדוע סובר כך רש"י? מה דינו של איטר שעבד? האם עבודתו כשרה בדיעבד?  |
| 2198 |   | קידוש ידיים ורגליים | ר' מתן גלידאי  | כהן הנכנס לעבוד במקדש, צריך לרחוץ את ידיו ואת רגליו טרם הכניסה. מהו אופיו של קידוש הידיים והרגליים? האם זהו תהליך היטהרות מיוחדת, המשפיע על מעמדו של הכהן, או שמא זהו פתיחה לעבודה במקדש, כחלק מסדרי העבודה?  |
| 2199 |   | ישיבה בעזרה | ר' מתן גלידאי  | מדוע אסור לשבת בעזרה? נחלקו בכך הראשונים: האם בשל מצוַת מורא מקדש, או בשל כבוד שמיים. ההבדל בין שתי המצוות האלו מקביל להבדל שבין כיבוד אב ואם לבין מוראם, וייתכן שיש למחלוקת זו נפקא-מינה לשאלה האם מותר לשבת בעזרה בימינו, כאשר בית המקדש חרב.  |
| 2200 |   | אשם תלוי | ר' מתן גלידאי  | מדוע אדם שודאי חטא מביא קרבן חטאת זול, ואילו אדם שרק ספק חטא - מביא קרבן אשם תלוי יקר? ייתכן שבניגוד לשאר הקרבנות, אשם תלוי אינו מכפר על החטא אלא על מצבו הרוחני של האדם. כך ניתן להבין את הדעה לפיה אשם תלוי אחד מכפר על כמה ספק-חטאים, וכן את הדעה לפיה יום הכיפורים מכפר על ספק-חטאים במקום אשם תלוי.  |
| 2201 |   | חטאת ואשם | ר' מתן גלידאי  | מה ההבדל בין קרבנות החטאת והאשם? מהו ייחודם של ששת החטאים שעליהם מביאים קרבן אשם (אשם גזילות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם תלוי, אשם נזיר ואשם מצורע)? האם חטאים אלו חמורים יותר משאר החטאים, או שמא להיפך - הם דווקא קלים יותר מהם?  |
| 2202 |   | כיבוס בגד שניתז עליו דם חטאת | ר' מתן גלידאי  | בפרשת צו, התורה מצווה שאם ניתז דם חטאת על בגד - יש לכבסו. האם המצווה ממוקדת בכיבוס הבגד או בהעלמת הדם? לשאלה זו נפקא-מינות שונות: האפשרות לכבס רק חלק מהבגד, תהליך הכיבוס ודינו של דם שניתז מבגד אחד לבגד שני.  |
| 2203 |   | שבירה, מריקה ושטיפה | ר' מתן גלידאי  | כלי חרס שבושל בו קרבן - יש לשבור אותו בעזרה, וכלי מתכת שבושל בו קרבן - יש למרקו ולשטוף אותו. מהו יסוד דין זה: האם זהו דין פורמלי, החל על כלים ששימשו בקודש, או שמא מטרתו היא להכשיר את הכלי מהקרבן הבלוע בו? לשאלה זו כמה נפקא-מינות: האם ניתן להכשיר כלי חרס בדרך אחרת? האם יש להקפיד על כל דיני ההגעלה?  |
| 2204 |   | כיבוס, מריקה ושטיפה של בגד או כלי שנטמאו | ר' מתן גלידאי  | בגד שניתז עליו דם חטאת - חייב כיבוס בעזרה, וכלי שבושל בתוכו קרבן - חייב מירוק ושטיפה בעזרה. אם הבגד או הכלי יצאו מן העזרה ונטמאו - נוצרת בעיה: אי אפשר להכניס אותם בטומאתם לעזרה, אך אי אפשר גם לטהר אותם מחוץ לעזרה. כיצד פותרים בעיה זו? האם חיובי הכיבוס, המירוק והשטיפה הם תהליכי טהרה כלליים של הבגד או הכלי, או נועדו רק להוציא את הקרבן הבלוע בהם?  |
| 2205 |   | הקטרת האמורים | ר' מתן גלידאי  | כל קרבן מורכב מבשר הנאכל לכוהנים או לבעלים, ומאמורים המועלים על גבי המזבח. מחד, אסור לאכול את הבשר לפני הקטרת האמורים, אך מאידך, אם האמורים אינם ראויים להקרבה - מותר לאכול את הבשר. כיצד הדבר ייתכן? האם הקטרת האמורים מתירה את בשר הקרבן באכילה, או שמא אין קשר מהותי בין ההקטרה לבין האכילה?  |
| 2206 |   | מעילה | ר' מתן גלידאי  | מהו יסוד איסור מעילה: גזל חפץ ההקדש מרשות גבוה, או הנאה מחפץ שאסור ליהנות ממנו? האחרונים נחלקו בשאלה זו. ייתכן לחלק בין שני סוגים של מעילה, וייתכן שיש לשאלה זו גם נפקא-מינה - אדם שנהנה מהקודש בלי להחסיר ממנו דבר.  |
| 2207 |   | מעילה בקדשי מזבח ובקדשי בדק הבית | ר' מתן גלידאי  | שני סוגים של הקדשות הם: קדשי מזבח, הקדושים קדושת הגוף, וקדשי בדק הבית, שקדושתם היא קדושת דמים. האם יש הבדל בין המעילה בשני סוגי ההקדשות? מדוע המועל בחמץ-קדוש בפסח פטור, ואילו המועל בקרבן נותר חייב? האם דין "קים ליה בדרבה מיניה" יכול לחול על דמי המעילה?  |
יוםיום תנך
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2208 |   | ראש השנה וסוכות בתקופת עזרא (נחמיה ח') | ר' עדיאל זימרן  | כיצד נחוגו חגי תשרי בתקופת עזרא? מדוע מדגישה כל כך התורה את הקריאה בתורה ואת השמחה בחג הסוכות? הייתכן שלא קראו בתורה ולא חגגו את סוכות מאז הכניסה לארץ?  |
| 2209 |   | "מי מדד בשעלו מים" - ישעיהו מ' | ר' עדיאל זימרן  | הנביא ישעיהו מתאר את בריאת העולם כפעולה דקדקנית ומדוייקת, ובכך מעביר לעם ישראל מסר שהקב"ה משגיח על מעשיהם ועתיד לגאול אותם.  |
| 2210 |   | בין ה' לאלילים, בין ישראל לעמים - ישעיהו מ"א | ר' עדיאל זימרן  | בפרק שבו מבואר כי הקב"ה הוא בורא ההיסטוריה, ואינו חלק ממנה, מוזכרת גם בחירת עם ישראל. האם גם עם ישראל עומד ל"משפט העמים"? מדוע מקשר הנביא בין על-זמניותו של הקב"ה לבין ההבדל שבין ישראל לעמים?  |
| 2211 |   | "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו" - ישעיהו מ"ג | ר' עדיאל זימרן  | כיצד יכול עם ישראל להעיד על מלכותו של הקב"ה על כל העולם? מה תפקידו של עם ישראל בעולם? ישעיהו קובע כי ההשגחה הפרטית המיוחדת על עם ישראל, והנהגתו של העם במהלך ההיסטוריה - אלו הן ההוכחות לכך שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו.  |
| 2212 |   | בת יפתח - האמנם חזרה על עקידת יצחק? (שופטים י"א) | ר' עדיאל זימרן  | מדוע נדר יפתח להקריב את היוצא מבתו לעולה לה'? מדוע לא נענה לו ה' כהוגן, וזימן לו דווקא את בתו? ייתכן שיפתח - כנציג מובהק של דור השופטים - מתייחס למלחמה כאל עסק פרטי ואישי שלו, ואינו מודע להיותה של המלחמה כלל-ישראלית ולאומית.  |
| 2213 |   | בשורת שמשון ובשורת יצחק - שופטים י"ג | ר' עדיאל זימרן  | שני אנשים התבשרו ע"י מלאך שייוולד להם בן: אברהם אבי יצחק ומנוח אבי שמשון. מה בין שתי ההתגלויות ובין שתי הבשורות? מדוע מנוח ואשתו הפכו לנזירים אחרי שהתבשרו על הולדת שמשון?  |
| 2214 |   | "זכרתי לך חסד נעורייך" - ירמיהו ב' | ר' עדיאל זימרן  | נבואתו הראשונה של ירמיהו, בראשית פרק ב', היא נבואת נחמה הפותחת פרק של נבואת פורענות. מהו אופייה של נבואה זו? האם זוהי נבואת-המשך להקדשת ירמיהו, אולי פתיחה כללית לספר, ושמא פתיחה לנבואת הפורענות?  |
| 2215 |   | תודעת ההיסטוריה - הדרך לידיעת ה' (ירמיהו ב') | ר' עדיאל זימרן  | ירמיהו מדגיש כי עם ישראל שכח את הקב"ה כי הוא שכח את ההיסטוריה - את ניסי יציאת מצרים, את ימי הנדודים במדבר ואת כיבוש הארץ. תוכחה זו משתלבת עם דברי התורה, שראתה בלימוד ובזכירת תולדות עם ישראל דרך המלך להכרת ה'.  |
| 2216 |   | בין צדיק לרשע - תהילים א' | ר' עדיאל זימרן  | המזמור הראשון בספר תהילים מתאר את ההבדל בין הצדיק לרשע על ציר הזמן: הרשע חי את ההווה, ואילו הצדיק פועל בזמן מתמשך, ופעולותיו מכוונות כלפי הנצח.  |
| 2217 |   | מנורת המקדש וחנוכה | ר' עדיאל זימרן  | הרמב"ן בפירושו על פרשת בהעלותך מקשר בין הדלקת נרות חנוכה לבין הדלקת נרות המנורה בבית המקדש. מכאן, שחג החנוכה מסמל שהשכינה שורה בכל בית מישראל גם אחרי החורבן.  |
| 2218 |   | שנות המצור על ירושלים | ר' עדיאל זימרן  | ארבעה אירועים מרכזיים אירעו בירושלים בתקופת המצור, כפי שמבואר בנבואת ירמיהו: ירמיהו קנה שדה כדי להראות שהגאולה לאחר החורבן היא ודאית, עם ישראל שחרר עבדים בשמיטה וחזר מייד להעביד אותם, הבבלים הפסיקו את המצור לזמן-מה כדי להילחם במצרים, וירמיהו נזרק לבור מלא טיט כעונש על נבואות החורבן שלו.  |
| 2219 |   | נבואות ירמיהו על ירושלים | ר' עדיאל זימרן  | מדוע ניסה ירמיהו לשכנע את עם ישראל להיכנע לבבלים? מדוע לא צידד בהתנגדות תקיפה, מתוך אמונה בה'?  |
| 2220 |   | "ודרכתי על במותי ארץ" | ר' עדיאל זימרן  | רעידות אדמה רבות מוזכרות בנביאים: במלחמת גוג ומגוג, כאשר ה' יורד כביכול לארץ, ובימי עוזיהו המלך. פרט לפרשיות אלו, ייתכן שגם פרשת סדום ועמורה ועונשו של קורח קשורים לרעש אדמה כלשהו.  |
| 2221 |   | העלאת הארון לירושלים - בית שאול ובית דוד (שמואל ב' ו') | ר' עדיאל זימרן  | מדוע מיכל לגלגה על דוד שכרכר ופיזז לפני ארון ה' בעלותו לירושלים? נראה, שהדבר מעיד על פער עמוק בין בית שאול לבין בית דוד: שאול וביתו סבורים שהמלך הוא שליט העם ומורם ממנו, ואילו דוד וביתו סבורים שהמלך הוא נציגו של הקב"ה כלפי העם, והם עומדים ביחד עם העם מול ה'.  |
| 2222 |   | הנבואה והמוסר | ר' עדיאל זימרן  | מהו היחס שבין הנביא לבין המלך בתקופת התנ"ך? מדוע כמעט שאיננו מוצאים בנבואות תוכחות ישירות על אי-שמירת תורה ומצוות? האם התנ"ך מכיר בתביעות מוסריות, מעבר לתביעות הנובעות מהחוק ומהמשפט?  |
| 2223 |   | חג לאילנות? (תהילים כ"ט) | ר' עדיאל זימרן  | מזמור כ"ט בתהילים - "הבו לה' בני אלים, הבו לה' כבוד ועוז" - מתאר את שליטתו המוחלטת של הקב"ה על הטבע. הטבע הוא נברא ומוגבל, ואילו הקב"ה היה, הווה ויהיה, אין לו ראשית או אחרית וכוחו אינו מוגבל כלל. ייתכן שהבנה זו צריכה להאיר באור חדש גם את ט"ו בשבת - ראש השנה לאילנות.  |
| 2224 |   | שמירת השבת בזמן הנביאים | ר' עדיאל זימרן  | כחוט השני, עוברת דרך תוכחות הנביאים התוכחה על אי-שמירת השבת. כך בנבואותיהם של יחזקאל וירמיהו, וכך בתיאורו של נחמיה, לאחר שיבת ציון. מדוע תוכחה זו כה חשובה? מה הפגם החמור כל-כך במסחר בשבת, ומה הקשר בינו לבין לקיטת המן (בימי המדבר) בשבת?  |
| 2225 |   | עיבור השנה (דברי הימים ב' כ"ט-ל') | ר' עדיאל זימרן  | מאילו סיבות מותר לעבר את השנה? בספר דברי הימים מתואר שהמלך חזקיהו, כחלק מטיהור ירושלים והמקדש, עיבר את השנה ודחה את פסח בחודש כדי לאפשר לכל בני ישראל לעלות לרגל בחג.  |
| 2226 |   | עיבור השנה כתכסיס (מלכים א' י"ב) | ר' עדיאל זימרן  | לאחר מות שלמה ופילוג הממלכה, ירבעם ביקש למנוע מתושבי ישראל לעלות לרגל למקדש, ששכן בממלכת רחבעם. לשם כך, הוא עיבר את השנה בחודש תשרי, ושינה באופן מלאכותי את לוח השנה ה'ישראלי' מלוח השנה ה'יהודאי' - של ממלכת יהודה.  |
| 2227 |   | יוצר אור (ישעיהו מ"ה) | ר' עדיאל זימרן  | מדוע הנביא מתאר את הקב"ה כ"יוצר אור" בהווה, ולא כמי שיצר את האור בעבר? ייתכן שהנביא מדגיש כי הקב"ה מחיה את העולם בכל רגע ורגע, וייתכן גם שכוונתו שהקב"ה מצוי בתוך העולם ומאפשר יצירה בתוכו.  |
| 2228 |   | "בימים ההם אין מלך בישראל" (שופטים א'-ב') | ר' עדיאל זימרן  | שני תיאורים חורזים כבריח את ספר שופטים: הורשת הארץ בתחילתו, וחסרון המלך בסופו. תיאור הורשת הארץ מאופיין בכך שכל שבט כבש את נחלתו לבדו, ובכך שהשבטים הותירו חלקים גדולים מנחלתם לא-כבושים. מהו הקשר בין שתי העובדות הללו? מדוע המלאך, המוכיח את העם בבוכים על מעשיהם, מזכיר את יציאת מצרים?  |
| 2229 |   | בין ארץ למדינה - מעמדו של ספר שופטים | ר' עדיאל זימרן  | ספר שופטים מחבר בין ספר יהושע לבין ספרי המלוכה. ייתכן שתפקידו הוא להדגיש שאין די בירושת הארץ ובישיבה בה, והמלאכה אינה מושלמת בלי הקמת מדינה ושלטון לאומיים.  |
| 2230 |   | ימי מגילת אסתר | ר' עדיאל זימרן  | מתי התרחשה מגילת אסתר? מי היה המלך אחשוורוש? מהי "גלות יכניה" שבה הוגלה מרדכי?  |
יוםיום תפילה
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2231 |   | הזכרת הגשמים ושאלתם | ר' יצחק ברט  | מאימתי מתחילים להזכיר גבורות גשמים, ומאימתי מתחילים לשאול גשמים בתפילת העמידה? האם יש הבחנה לעניין זה בין ארץ ישראל לבין חוץ-לארץ, ובין הזמן שבית המקדש היה קיים לבין תקופתנו?  |
| 2232 |   | מקורה של התפילה | ר' אוהד זימרן  | הגמרא בברכות מביאה מחלוקת, האם תפילות כנגד תמידים תקנום או שאבות האומה תיקנו אותן. שורש המחלוקת נעוץ בהבנת אופי התפילה: האם היא בקשת רחמים, או מטרתה היא הקשר עם הקב"ה.  |
| 2233 |   | תפילת האבות | ר' אוהד זימרן  | מה היה אופי תפילתם של האבות? ניתן לזהות בתפילות האבות שלושה אלמנטים מרכזיים: בני, חיי ומזוני. בתפילות אלו נמצא את המודל הבסיסי של תפילה על הצרכים.  |
| 2234 |   | התפילה - בקשת צרכים או עמידה לפני ה'? | ר' אוהד זימרן  | מהו אופייה של התפילה? נחלקו בכך הרמב"ם והרמב"ן. מהרמב"ם עולה שמרכז התפילה הוא העמידה לפני ה', ואילו מדברי הרמב"ן נראה שעיקר התפילה הוא בתוכנה.  |
| 2235 |   | שיעור שני פתחים | ר' אוהד זימרן  | הגמרא בברכות קובעת שצריך האדם להיכנס לבית הכנסת "שיעור שני פתחים". מהו טעמה של הלכה זו?  |
| 2236 |   | תפקידו של שליח הציבור | ר' אוהד זימרן  | מה תפקידו של שליח הציבור (הש"ץ)? האם יש לו תפקיד בימינו, או שמא חזרת הש"ץ היא שריד לתקנה שבטל טעמה?  |
| 2237 |   | תפילתו של יעקב אבינו | ר' אוהד זימרן  | לשלושה דברים התכונן יעקב: לדורון, לתפילה ולמלחמה. מדוע לא הסתפק יעקב בתפילה, או - לחילופין - בהכנות הגשמיות? האם ההשתדלות היא חיונית, או שמא עלינו לנהוג כדברי הפסוק - "ה' ילחם לכם ואת תחרישון"?  |
| 2238 |   | הדיבור בתפילה | ר' אוהד זימרן  | מדוע קריאת-שמע צריכה להיעשות בקול רם, ואילו התפילה צריכה להיעשות בלחש? מהו ההבדל העקרוני בין תפילת העמידה לבין קריאת-שמע?  |
| 2239 |   | סעודת הודיה | ר' אוהד זימרן  | מה פשר סעודת ההודיה הנערכת בתודה על דבר טוב? כיצד היא מחליפה את קרבן התודה שהיה מוקרב לקב"ה, בזמן שאין בה שום סממן של נתינה לה'?   |
| 2240 |   | חנוכה וי' בטבת - סמיכת גאולה לתפילה | ר' אוהד זימרן  | מדוע מצמיד לוח השנה היהודי את עשרה בטבת, יום החורבן, עם חנוכה, חג הגאולה? זוהי דרכה של גאולה קמעה קמעה, וזוהי הסיבה לכך שאנו סומכים את הזכרת הגאולה לתפילת העמידה: אנו מבקשים על הגאולה העתידה מתוך זכרון גאולות העבר.  |
| 2241 |   | הפחד מהיהודים | ר' אוהד זימרן  | מדוע חששו היוונים מהיהודים? מדוע עד היום, כל העולם פוחד דווקא מאיתנו?  |
| 2242 |   | התפילה במניין | ר' אוהד זימרן  | לעיתים, מרגיש האדם שדווקא אם יפרוש לחורבה בודדה ויתייחד עם קונו - יוכל להתכוון בתפילה יותר, ואולי אפילו להרגיש יותר את צערה של האומה. למעשה, התפילה במניין עדיפה באופן קטגורי על תפילה ביחיד, כפי שפסק אליהו הנביא לר' יוסי במעשה המובא בגמרא בברכות.  |
| 2243 |   | כיצד קוראים קריאת שמע? | ר' אוהד זימרן  | המשנה בברכות מביאה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל: האם יש לקרוא קריאת שמע בשכיבה ובעמידה, או "כל אדם קורא כדרכו". מחלוקת זו משקפת מחלוקת רעיונית חשובה: האם צריך לפרוש מן העולם כדי לקבל עול מלכות שמיים, או שמא יש לעשות זאת מתוך העולם, מתוך העיסוקים והטרדות היומיומיים.  |
| 2244 |   | "כל עצמותי תאמרנה" - ההתנדנדות בתפילה | ר' אוהד זימרן  | מדוע יש הנוהגים להתנועע בשעת התפילה? יש לכך סיבות רבות: בחינת "כל עצמותי תאמרנה", יתר ריכוז והתעמקות וניסיון להידמות לגדולי ישראל שהתנדנדו בתפילתם.  |
| 2245 |   | תפילת קבע ותפילת תחנונים | ר' אוהד זימרן  | המשנה בברכות קובעת ש"העושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים". מהי "תפילת קבע"?  |
| 2246 |   | מדוע נשים אינן מתפללות במניין? | ר' אוהד זימרן  | כידוע, נשים אינן חייבות להתפלל במניין ואף אינן יכולות להצטרף למניין חסר של גברים. מה ההבדל בין אופי תפילת הנשים לבין אופי תפילת הגברים?  |
| 2247 |   | "על כל טיפה וטיפה" | ר' אוהד זימרן  | כשם שתיקנו חז"ל תעניות ותפילות במקרה של עצירת גשמים, כך הם תיקנו גם תפילות הודאה מיוחדות לשנים של שפע גשמים. השנה, כאשר זכינו לרוב גשמים, מן הראוי שנכיר תפילות אלו.  |
| 2248 |   | קריאת הלל | ר' אוהד זימרן  | מהו ההבדל בין ההלל שאנו אומרים בימים טובים ובראשי חודשים לבין התפילות היומיומיות? מדוע קובעת הגמרא שהאומר הלל בכל יום נחשב למחרף ומגדף?  |
| 2249 |   | קידוש לבנה | ר' אוהד זימרן  | ברכת הלבנה, המכונה בפינו "קידוש לבנה", אינה מוזכרת במשנה ובתקורות התנאיים, ונוסחה לא נקבע אפילו בתקופת הגמרא. מהי חשיבותה של ברכה זו? מתי היא ניתקנה, ומדוע מכנים אותה בשם "קידוש לבנה"?  |
| 2250 |   | קדושתו של בית הכנסת | ר' אוהד זימרן  | מהו מקור קדושת בית הכנסת? האם יש לו חשיבות מעבר להיותו מקום התפילה לרבים?  |
| 2251 |   | הלל בפורים | ר' יצחק ברט  | מדוע אין אומרים הלל בפורים? הגמרא נותנת שלוש תשובות לשאלה זו. דומה, שהיסוד העומד בבסיס כל התשובות הוא אחד: אין אומרים הלל על ניסים נסתרים, אלא רק על ניסים גלויים.  |
| 2252 |   | זמן קריאת שמע | ר' אוהד זימרן  | המשנה הראשונה במסכת ברכות תולה את זמן קריאת שמע בזמן שבו הכוהנים נכנסים לאכול בתרומתם. הגמרא מביאה ברייתא, התולה את אותו זמן בזמן שבו העני נכנס לאכול את סעודתו. מהו הקשר בין זמן קריאת שמע לבין זמני הסעודות?  |
| 2253 |   | חודש, חידוש והתחדשות | ר' אוהד זימרן  | חודש ניסן - כולו התחדשות. בחודש זה אירעו אירועים היסטוריים משמעותיים רבים: יציאת מצרים, בניית המשכן והכניסה לארץ. לא לחינם חל חודש זה דווקא בתקופת האביב. אולם ההתחדשות אינה התחדשות יש מאין, אלא בבחינת "חדש ימינו כקדם": התחדשות על בסיס העבר. בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל.  |
| 2254 |   | הזכרת יציאת מצרים בתפילת ערבית | ר' אוהד זימרן  | מהמשנה הידועה הנאמרת בליל הסדר עולה שלדעת חכמים - אין מזכירים את יציאת מצרים בתפילת ערבית. אמנם, עיון בסוגיית הגמרא מגלה שלדעת כולם יש חובה להזכיר את יציאת מצרים ביום ובלילה, והמחלוקת היא רק בשאלה האם יזכירו את יציאת מצרים גם לעתיד לבוא.  |
| 2255 |   | הלל שלם ו'חצי הלל' | ר' אוהד זימרן  | ברוב החגים והמועדים אנו אומרים הלל שלם, אך בראשי חודשים וברוב ימי הפסח אנו אומרים הלל בדילוגים - 'חצי הלל'. מדוע אנו מדלגים על חלק מהפסוקים? ייתכן שההבחנה בין החלקים השונים של ההלל מבטאת הבחנה בין הודאה על הישועה, שיש לה מקום אף בפסח, לבין בקשת נקמה, שאין לה מקום כאשר מעשי ידיו של ה' טובעים בים.  |
| 2256 |   | השתיקה לנוכח השואה | ר' אוהד זימרן  | השתיקה היא התגובה האנושית לנוכח מגוון של מצבים: אבל עמוק, פליאה ללא תשובה ועמידה מול האינסוף. מכל הסיבות האלו, השתיקה היא התשובה היחידה האפשרית לנוכח השואה.  |
| 2257 |   | זכותה של הארץ | ר' אוהד זימרן  | מהי חשיבותה של ארץ ישראל? מהם יתרונותיה על הארצות האחרות? האם זכות הארץ והיושבים בה עומדת גם ליהודים היושבים בארצות אחרות?  |
| 2258 |   | "הכון לקראת אלוקיך ישראל" | ר' אוהד זימרן  | רבים נוהגים לחגור חגורה על מותניהם טרם התפילה. בגמרא מובאים שני טעמים למנהג זה: חציצה בין הלב לערווה, והכנה לתפילה. מדוע רבים מאיתנו אינם נוהגים כך כיום? כיצד אפשר לקיים "הכון לקראת אלוקיך ישראל" בימינו?  |
| 2259 |   | כיוון הלב לירושלים | ר' אוהד זימרן  | הברייתא במסכת ברכות כותבת שחייב האדם לכוון את לבו לירושלים. מדוע נקטה הברייתא בלשון "כיוון הלב"? האם המתפלל אינו חייב לכוון את לבו לה'? מסתבר, שכשם שלדעת ה"כלי יקר" משמעותה של מצוַת הראייה בשלוש הרגלים היא היותה מפתח ליראת שמיים כללית - כך גם כיוון הלב לארץ ישראל פירושו כיוון הלב לקב"ה.  |
| 2260 |   | הכוונה בתפילה | ר' אוהד זימרן  | מהי ה"כוונה" שאנו נדרשים לה בתפילה? האם פירושה של כוונה זו הוא רק לכוונת המילים, או לכוונה עמוקה יותר?  |
| 2261 |   | למשמעותה של התפילה | ר' אוהד זימרן  | האם התפילה היא מעשה 'פרטי' של האדם? הבעש"ט ו"נפש החיים" נחלקו באופן פעולתה המדוייק של התפילה, אך שניהם מסכימים שהיא תורמת לכל העולם: הבעש"ט כותב שהתפילה מעלה את העולם לעולמות גבוהים, ואילו ר' חיים מוואלוז'ין כתב שהתפילה מורידה שפע מהאלוקות לעולם הגשמי.  |
| 2262 |   | משמעותה הכפולה של התפילה | ר' אוהד זימרן  | נוסף על משמעותה הפשוטה של התפילה - בקשת הצרכים מהקב"ה, יש לה ערך רב וחשוב בשל עצם הקשר הנוצר בין האדם לבין ריבונו של עולם.  |
| 2263 |   | "אשרי יושבי ביתך" | ר' אוהד זימרן  | מדוע תיקנו חז"ל לומר "אשרי יושבי ביתך" שלוש פעמים ביום? הגמרא מסבירה שיש במזמור זה שתי מעלות: הוא מסודר לפי האל"ף-בי"ת, ויש בו את הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". שתי המעלות הללו מייצגות שילוב בין עבודת ה' בשלמות לבין הביטחון בה', ולכן נבחר דווקא מזמור זה להיאמר פעמים רבות כל כך.  |
| 2264 |   | ברכות התורה | ר' אוהד זימרן  | אופיין של ברכות התורה אינו זהה לאופיין של ברכות המצוות הרגילות. מטרת ברכת המצווה היא שהאדם לא יעשה את המצווה בלי תשומת לב; אך מטרת ברכות התורה היא להצהיר כי התורה וקיום המצוות הן שורש חייו של האדם. לכן, נוהג בה דין מיוחד: ניתן לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם", בתנאי שהמברך לומד מעט מייד אחרי תפילתו. אם הוא אינו עושה זאת - הרי הוא מעיד על עצמו שאינו רוצה באמת שהקב"ה יאיר את עיניו בתורתו.  |
| 2265 |   | לשם ייחוד | ר' אוהד זימרן  | לאמירת "לשם ייחוד" יש מטרה כפולה: לייחד את שם הקב"ה ע"פ הקבלה, ולהוסיף לאדם כוונה בתפילתו. למעשה, נראה שהוספת "לשם ייחוד" כדי להוסיף כוונה אינה הפתרון הרצוי: במקום שהאדם יוסיף קטעים כדי להוסיף כוונה, עדיף לו להשקיע מאמץ בתוספת כוונה בתפילתו.  |
| 2266 |   | כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה | ר' אוהד זימרן  | מדוע אומרת הגמרא שהמתאבל על ירושלים "רואה בשמחתה", ולא בלשון עתיד - 'יראה בשמחתה'? מדוע אנו ממשיכים להתאבל על ירושלים אחרי זמן כה רב, למרות שגזירה נגזרה על המת שישתכח מן הלב?  |
| 2267 |   | ט' באב וט"ו באב | ר' אוהד זימרן  | אלמלא חטאו ישראל והאמינו לדברי המרגלים, היה תשעה באב הופך ליום של חג על הבטחת הארץ. לאחר שחטאו ישראל, נזרעו הזרעים לחורבן הבית באותו יום עצמו, וט"ו באב החליף את ט' באב כיום חג על הארץ.  |
| 2268 |   | ט"ו באב ויום הכיפורים | ר' אוהד זימרן  | הגמרא כותבת שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים. האם קיים קשר בין שני הימים הללו? נראה, ששני הימים מציינים את אחדות עם ישראל: יום הכיפורים הוא היום שבו עומד העם כולו מאוחד מול אבינו שבשמיים, ואילו ט"ו באב הוא היום שבו הותרו השבטים לבוא זה בזה.  |
| 2269 |   | "לדוד ה' אורי וישעי" | ר' יצחק ברט  | מזמור כ"ז בתהילים - "לדוד ה' אורי וישעי" - מחולק לשני חלקים: חלק של ביטחון מוחלט בה', וחלק המפגין פחד ואימה. שני פנים אלו קיימים גם ברגשותינו לקראת הימים הנוראים: פחד מפני הדין מחד, וביטחון שמשפטנו יצא לטובה מאידך.  |
| 2270 |   | "במוצאי מנוחה" | ר' יצחק ברט  | הסליחה הראשונה הנאמרת למנהג האשכנזים מבוססת על בקשה מהקב"ה שיסלח לנו בשל התפילה שאנו מתפללים, בלי קשר לתשובה. אנו מבקשים מהקב"ה שיתן לנו מאותו אוצר המתוכן ומוכן ל"מי שאין לו" - למי שיודע שאין לו באמתחתו זכויות, ומבקש מהקב"ה חסד של אמת.  |
| 2271 |   | "מי יעלה בהר ה'" | ר' יצחק ברט  | מה פירושו של המזמור הנאמר במוקד תפילת ערבית של הימים הנוראים: "לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה"? מה התשובה שנותן המזמור לשאלה "מי יעלה בהר ה'"? מה פשר הפסוק "זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה"? מה היחס העולה ממזמור זה בין עם ישראל לבין אומות העולם?  |
| 2272 |   | "ואני קרבת אלוקים לי טוב" | ר' יצחק ברט  | הסליחה "יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה" נכתבה ע"פ מזמור קל"ט שבתהילים - "ה' חקרתני ותדע". מזמור זה ספוג ידיעה הדומה לידיעתו של איוב, של חוסר-אפשרות לברוח מה'. אולם בניגוד לאיוב, שידיעה זו גורמת לו להרגשת מחנק וחידלון חריפים, משורר התהילים והפייטן שואבים מכך תקווה: הקב"ה מלווה אותם בכל מקום שהם הולכים אליו. שתי המסקנות ההפוכות הללו מייצגות את הרגשותיו של יונה הנביא, שניסה לברוח מהקב"ה ולבסוף התפלל אליו ממעי הדג.  |
| 2273 |   | שבת חול המועד סוכות - קידוש החול | ר' יצחק ברט  | מדוע הפטרות שבת חול המועד פסח וסוכות הן שונות? ייתכן שההבדל בהפטרות מצביע על הבחנה בין אופיים של שני המועדים: פסח הוא חג של התערותא דלעילא, ואילו סוכות הוא חג של התערותא דלתתא. הבדל זה מסביר את השוני באופני הגאולה המתוארים בשתי ההפטרות, את ההבדל שבין מצוַת הישיבה בסוכה לבין מצוַת אכילת מצה, את הפער שבין "תשבו כעין תדורו" לבין "כדי שישאלו התינוקות" ואת ההבחנה בין שמחת תורה לבין חג השבועות.  |
יוםיום הרב קוק
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2274 |   | דמותו של נח | ר' אודי סט  | מה הייתה רמתו הרוחנית של נח? מה מסמלת המחלוקת על צדיקותו?  |
| 2275 |   | טבע האדם: טוב או רע? | ר' אודי סט  | האם "יצר לב האדם רע מנעוריו", או שמא "האלוקים עשה את האדם ישר"? הרב קוק קובע שהנשמה נבראה ישרה, ולכן טבעה הוא להתטהר ולהתקדש, אך כאשר היא מורכבת עם הגוף - נטייתו הטבעית של האדם היא לעשות רע.  |
| 2276 |   | עקידת יצחק | ר' אודי סט  | כיצד הרגיש אברהם בערב שלפני העקידה? האם התייסר, או הקריב את בנו בשמחה? מהו המסר שניתן ללמוד מעקדת יצחק?  |
| 2277 |   | הצימאון לקרבת אלוקים | ר' אודי סט  | מדוע צמא האדם לקרבת אלוקים? כיצד ייתכן שישנם אנשים שאינם מעוניינים בקרבתו ית'? כיצד ניתן לחוש בצימאון לקרבת הקב"ה?  |
| 2278 |   | התגלות האלוקים בעולם | ר' אודי סט  | כיצד יכול האדם להגיע לקרבת אלוקים? לדעת הראי"ה, הדרך לקרבת אלוקים עוברת דרך ההכרה שהקב"ה מתגלה בכל חפץ, ויהא גשמי ככל שיהא.  |
| 2279 |   | נבואה וחכמה | ר' אודי סט  | הנבואה והחכמה - שתיהן נלחמו בעבודה הזרה של ימי הבית הראשון. מהו ההבדל ביניהן? האמנם "חכם עדיף מנביא"? אחרי הפסקת הנבואה, לימוד התורה אמור לשלב את יתרונות הנבואה עם יתרונות החכמה, מעין נבואתו של משה רבנו.  |
| 2280 |   | היחס לחילוניים | ר' אודי סט  | מקום חשוב בתפיסתו של הראי"ה תופסת שאלת היחס לחילוניים. נשמות החילונים הן נשמות גדולות, המבקשות תשובות גדולות לשאלות. התנגדותם לדת נובעת מהתנגדותם למחזיקי הדת, הנותנים תשובות קטנות לשאלותיהם. הראי"ה מסביר שלחילוניים מקום חשוב - בראייה היסטוריוסופית נרחבת - בדרך לגאולה.  |
| 2281 |   | ישראל והעמים | ר' אודי סט  | מה צריך להיות היחס בין ישראל לעמים? האם יש להתרחק מהם, בחינת "עם לבדד ישכון", ולהיזהר מהשפעות לא-רצויות, או שמא יש דווקא ליצור קשרים בינינו לבין האומות כדי להשפיע עליהם ולקדם את החזון האוניברסלי של אחרית הימים?  |
| 2282 |   | משמעות נס פך השמן | ר' אודי סט  | גם כשהיוונים הצליחו לטמא את כל בית המקדש, נותר פך קטן של שמן טהור. גם יהודי שהתרחק לחלוטין מאביו שבשמיים - יכול לחדש את הקשר אתו, אם רק שמר על הרגשת שייכותו לעם ישראל.  |
| 2283 |   | יוסף הצדיק - מאחד הניגודים | ר' אודי סט  | מדוע דווקא יוסף מכונה בתואר "צדיק יסוד עולם"? כיצד אפשר להכיל שני ניגודים הסותרים זה את זה?  |
| 2284 |   | הציפייה לבניין המקדש | ר' אודי סט  | מדוע אנו מייחדים מקום כל-כך חשוב בתפילותנו לבניין המקדש? מהי חשיבותן של התקווה והציפייה לבניינו המחודש?  |
| 2285 |   | ארץ ישראל ועם ישראל | ר' אודי סט  | האם הקשר בין עם ישראל לארצו מבוסס רק על השורשים ההיסטוריים? הראי"ה מרחיב לתאר את הקשר הדו-סתרי שבין העם לארצו: ארץ ישראל מואסת בעמים אחרים היושבים בה, ועם ישראל אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטבוע בו אלא בארץ ישראל.  |
| 2286 |   | מצוות בטלות לעתיד לבוא | ר' אודי סט  | הגמרא קובעת ש"מצוות בטלות לעתיד לבוא", ולכן מותר לעטוף את המת בתכריכים עשויים כלאיים. כיצד ייתכן הדבר? והלא אחד מעיקרי האמונה הוא ש"זאת התורה לא מוחלפת"? ייתכן שניתן לתרץ קושי זה לאור דברי הראי"ה על טבעיות המצוות לנשמה, ועל מפגש הנשמה עם העולם הזה.  |
| 2287 |   | נבואת משה | ר' אודי סט  | מהי הייחודיות של נבואת משה? הראי"ה מסביר שלמשה הייתה היכולת הייחודית לשלב בין החיים הרוחניים לבין חיי המעשה. לכן דווקא הוא היה זה שנבחר להוריד את התורה מהשמיים ולתיתה לעם ישראל.  |
| 2288 |   | הרמז והסוד | ר' אודי סט  | ארבעה סוגי פרשנות אנו מכירים: פרד"ס - פשט, רמז, דרש וסוד. האם הרמז והסוד אכן מהווים פרשנות למקרא, או שמא הם מלבישים רעיונות עצמאיים על מילותיה של התורה?  |
| 2289 |   | התורה שבכתב | ר' אודי סט  | מהי התורה שבכתב? האם יש פירוש אחד 'פשטי' ואובייקטיבי, שהוא דבר ה' הנקי והטהור? אם כל אדם מביא לתורה את המבט האישי שלו, ולימוד התורה אינו יכול להיות חסר-פניות - מהי החשיבות של פרשנות אישית זו?  |
| 2290 |   | הלימוד לעומת ההתבוננות בבריאה | ר' אודי סט  | "המהלך בדרך ושונה, ומפסיק ממשנתו ואומר 'מה נאה אילן זה', 'מה נאה ניר זה' - הרי זה מתחייב בנפשו". מדוע? וכי אין חשיבות להתבונן במעשי הקב"ה ובבריאתו? הראי"ה מסביר שגם אם מכירים בקדושה ובחשיבות הרוחנית של מעשים שונים, חשוב לשמור על הדירוג הפנימי בין הדברים החשובים לבין הדברים הפחות-חשובים.  |
| 2291 |   | פעולת התפילה | ר' אודי סט  | מדוע הקב"ה שומע לתפילתינו? האם הוא 'משנה את דעתו' בעקבות התפילה? הרש"ר הירש הציע שהתפילה היא למעשה משפט של האדם את עצמו, ואילו הראי"ה קוק כתב שמהות התפילה היא עילוי הרצון. האדם מצייר בתפילתו עולם מושלם, וכך מעלה ומשפר את רצונו.  |
| 2292 |   | תורה ותפילה | ר' אודי סט  | מהו היחס בין לימוד התורה לבין התפילה? הגמרא כותבת כי חסידים הראשונים, מתוך תפילתם - תורתם היתה משתמרת ומתברכת, התורה היא חיי עולם והתפילה היא חיי שעה, וכי כי אדם שאינו לומד תורה - גם תפילתו תועבה. התורה היא לימוד ערכים בצורה שכלית, ואילו תפקיד התפילה הוא להפנים את הערכים לתוך אישיותו של האדם.  |
| 2293 |   | לימוד אמונה והלכה | ר' אודי סט  | במה יש להתמקד, בלימודי האמונה או בלימודי ההלכה? האם עדיף ללמוד את פרטי ההלכות כדי שלא לעשות עבירות, או שמא עדיף להתמקד בלימודים כלליים ועליונים יותר, כדי להטמיע ולהפנים את ערכי התורה והמצוות?  |
| 2294 |   | "בכל דרכיך דעהו" | ר' אודי סט  | כאשר אדם עסוק במצווה מסויימת - הקב"ה מתגלה אליו דווקא בה, ולכן עליו להתרכז בעשייתה. כך גם כאשר האדם עסוק בעניין חשוב כלשהו, הקב"ה מתגלה אליו בתוכו, ולכן עליו להתרכז בו ולעשותו בשלמות.  |
| 2295 |   | ההסתכלות הפנימית | ר' אודי סט  | במקביל לסיבות החיצוניות הראשוניות, יש גם סיבות פנימיות ועמוקות יותר. הראי"ה קוק מסביר שהקשר בין עם ישראל לארץ ישראל מבוסס על סיבות פנימיות כאלו, שהעיסוק בהן נעשה במסגרת תורת הסוד, ואינו מתמצה בסיבות הריאליות החיצוניות.  |
| 2296 |   | משמעות חג הפורים | ר' אודי סט  | בחג הפורים, האדם מתוודע לאישיותו הפנימית, זו שמאחורי התחפושות של כל השנה, ומתוך כך מתקרב לקב"ה  |
יוםיום בעשט
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2297 | פרשת נח  | "צוהר תעשה לתיבה" | ר' דניאל סרי-לוי  | כיצד מתפללים? מהי התפילה? מהי התפילה הנשגבה, וכיצד נוכל לכוון יותר בתפילה?  |
| 2298 | פרשת לך לך  | פרשת לך לך - בין אברהם לבלעם | ר' דניאל סרי-לוי  | המשנה באבות מבחינה בין תלמידיו של אברהם אבינו לבין תלמידיו של בלעם הרשע. האם ההבדל בין תלמידי אברהם לבין תלמידי בלעם אכן נעוץ במידותיהם השונות? אולי לכולם אותם מידות, וכל אחד משתמש בהם באופן שונה?  |
| 2299 | פרשת וירא  | פרשת וירא - השמחה שהלכה לאיבוד | ר' דניאל סרי-לוי  | "את יצחק והעלהו לעולה" - כי ע"י השמחה והצחוק לשם שמיים, מעלה כל ימי הצחוק של הבחרות גם כן למעלה". מהי שמחה חיובית ומהי שמחה שלילית?  |
| 2300 | פרשת חיי שרה  | פרשת חיי-שרה - "ואבוא היום אל העין" וגו' | ר' דניאל סרי-לוי  | לעיתים, פשט הכתוב מסנוור אותנו, ואיננו שמים לב לרבדים נוספים הקיימים בכתוב: לדרש, לרמז ולסוד. בשיחתו של אליעזר - "שיחתם של עבדי אבות" - רמוזים סודות גדולים שאינם נמצאים אפילו בחשובי החידושים של הבנים.  |
| 2301 | פרשת תולדות  | פרשת תולדות - יתן ויחזור ויתן | ר' דניאל סרי-לוי  | צדיק אמיתי הוא זה שמעביר לעולם כולו את השפע האלוקי, כאשר לו עצמו - די לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת.  |
| 2302 | פרשת ויצא  | פרשת ויצא - "ויאהב יעקב את רחל" | ר' דניאל סרי-לוי  | מה יעשה אדם שנופלת בלבו אהבה רעה? כיצד יכול אדם לפעול בלבו התרגשות והתפעלות מדברים שבקדושה? לפעמים המלך מזמין את האדם לבירור. רק טפש ינסה לרצות את השליח, במקום לרוץ למלך ולרצות אותו באופן ישיר.  |
| 2303 | פרשת וישלח  | פרשת וישלח - בין יראה ליראת ה' | ר' דניאל סרי-לוי  | מהי היראה הראויה? מה היחס בין הפחד שפוחד האדם מזאבים או מאויבים לבין היראה שעליו לירוא מהקב"ה?  |
| 2304 | פרשת וישב  | פרשת וישב - "ארץ מגורי אביו" | ר' דניאל סרי-לוי  | ה"תולדות יעקב יוסף", תלמידו הגדול של הבעל שם טוב, גזר את שם ספרו הגדול מפסוקי הפתיחה של פרשתנו. בשתי דרשות על פסוקים אלו, הוא מציע לנו - החיים בצל הטרור והאנטישמיות - כיצד לכלכל את צעדנו.  |
| 2305 | פרשת מקץ   | הבהמיוּת שבעולם הזה | ר' דניאל סרי-לוי  | חלומותיו של פרעה מהווים דוגמא וסמל לשאיפות הבהמיוֹת שלנו: לבלוע את הפרות עבות המראה והבריאות. דווקא יוסף - בעל החלומות - מצליח לשמור על שאיפותיו הרוחניות. מהו סוד הצלחתו?  |
| 2306 | פרשת ויגש   | צער השכינה וצער הבנים | ר' דניאל סרי-לוי  | השולחן-ערוך פותח בחובה להצטער על חורבן הבית, והגמרא פותחת בכך שהקב"ה מצטער על גורלם של בניו. צער השכינה על גורלנו גדול מצערו ית', כביכול, על מצבו, ואף גדול מצערנו שלנו על המצב שבו אנו נמצאים.  |
| 2307 | פרשת ויחי   | המשיח יבוא בהיסח הדעת | ר' דניאל סרי-לוי  | הגמרא כותבת ש"שלושה באים בהיסח הדעת: משיח, מציאה ועקרב". בתורתו של הבעש"ט, הפכה אמירה זו לעקרונית: המשיח יבוא דווקא כשלא יתעסקו בו, ומי שמתעסק בו - מעכב את בואו. מה פשר קביעה זו?  |
| 2308 | פרשת שמות   | גאולה שלא כדרך הטבע | ר' דניאל סרי-לוי  | האם חטא משה בדבריו אל הקב"ה - "למה הרעות לעם הזה"? האדמו"ר מפיאסצנה, בספרו "אש קודש", מסביר שמשה הבין ששעבוד מצרים הוא שעבוד שלא כדרך הטבע, ולכן אף הגאולה ממנו צריכה להיות שלא כדרך הטבע.  |
| 2309 | פרשת וארא   | שמותיו והנהגותיו של הקב"ה | ר' דניאל סרי-לוי  | הקב"ה מתגלה אלינו בשמות שונים המייצגים הנהגות שונות. למרות זאת, אנו נדרשים להתייחס אליו בדרך אחת: "בכל מאודך - בכל מידה ומידה שמודד לך, הווי מודה לו מאוד מאוד". לדברי האדמו"ר מצ'רנוביל, בספרו "מאור עיניים", כשאנו מודים לקב"ה על שהוא מודד לנו במידת הדין - נהפך בזה הדין לרחמים.  |
| 2310 | פרשת בא   | הלומד מכל אדם | ר' דניאל סרי-לוי  | אין אדם רואה נגעי עצמו, ואין לו אלא להשתמש באנשים אחרים לשם כך. כל דבר שברא הקב"ה בעולמו - יש לקחת ממנו ולהשתמש בו לעבודת ה', ומכל דבר צריך האדם ללמוד להעביר על עצמו ביקורת בונה.  |
| 2311 | פרשת בשלח   | "אז ישיר משה" | ר' דניאל סרי-לוי  | פירש ר' לוי-יצחק מברדיצ'ב: כל מה שהאדם עושה - הוא מפעיל את הקב"ה לעשות כמוהו, וזה מה שנאמר "ה' צלך". כאשר במערכה הראשונה מופיעים כינורות וכלי זמרה - במערכה האחרונה ודאי תהיה סיבה אמיתית להשתמש בהם...  |
| 2312 | פרשת יתרו   | המניעות בעבודת ה' | ר' דניאל סרי-לוי  | פעמים רבות, נתקל האדם במניעות המפריעות לו בעבודת ה'. ר' נחמן מברסלב נהג להסביר שהקב"ה חבוי גם בתוך המניעות, וגם על ידן ניתן להתקרב לה' ית'. ועל זה אמר הכתוב: "ומשה נגש אל הערפל, אשר שם הא-לוהים".  |
| 2313 | פרשת משפטים   | "והא-לוהים אִנה לידו" | ר' דניאל סרי-לוי  | רש"י על פרשת הרוצח בשגגה מסביר שהקב"ה מסובב את העניינים כך שאדם שרצח בשוגג ואדם שרצח במזיד יזדמנו לאותו פונדק, הרוצח בשגגה יפול מהסולם על הרוצח במזיד וכך כל אחד יתחייב את העונש המגיע לו. ב"מי השילוח" מצאנו הסבר מעניין לדברי רש"י. אדם שיש בלבו מידה רעה - הקב"ה מסבב שמידה זו תצא לפועל במעשה רע, כך שהאדם יתעורר לחזור בתשובה ממידתו הרעה.  |
| 2314 | פרשת תרומה   | "ואפילו במילי דשטותא" | ר' דניאל סרי-לוי  | "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". מכך למד הבעש"ט שאפשר לקחת מכל דבר לעבודת ה', ובסופו של דבר - חזקה על האדם שיבין מהם הדברים החשובים והראויים ומהם הדברים הלא-חשובים. אותו יסוד עצמו שימש גם את ר' נחמן מברסלב, באומרו שצריך האדם להיות בשמחה תמיד, ואפילו לשמח את עצמו "במילי דשטותא"...  |
| 2315 | פרשת תצוה  | "על לב אהרן" | ר' דניאל סרי-לוי  | הצדיק אינו רק סמכות רוחנית והלכתית, אלא גם 'בעל השדה', 'הרועה' - השומע את מכאובם וצערם של עם ישראל, ומביא את תפילותיהם לפני הקב"ה. עובדה זו מסומלת ע"י הנחת החושן על לב אהרן.  |
| 2316 | פרשת זכור   | עמלק | ר' דניאל סרי-לוי  | מיהו עמלק? האם זהו עם, או אולי הייאוש או הכפירה בה' המצויים בלבו של כל אחד? כיצד אפשר להילחם בעמלק?  |
| 2317 | פרשת כי-תשא  | "וראית את אחורי ופני לא יראו" | ר' דניאל סרי-לוי  | במעמד חורב, לאחר חטא העגל, הקב"ה הראה למשה "קשר של תפילין". מה משמעותו של קשר זה? בעל "מי השילוח" מסביר שקשר התפילין שלנו ושל הקב"ה מסמל את הקשר ההדדי: הקב"ה לא יפסיק לאהוב אותנו אפילו אם נחטא, ואנו נמשיך לאהוב את הקב"ה בכל מידה ומידה שהוא מודד לנו.  |
| 2318 | פרשת פקודי - שקלים  | ההתלהבות והמניעים הזרים | ר' דניאל סרי-לוי  | בכל אדם יש ליצן קטן, המשכנע אותו שהמצוות שהוא עושה אינן טובות וכי אנשים אחרים אינם מקיימים מצוות ממניעים טהורים. במדרש, החשד באנשים אחרים מקושר עם מלאכת המשכן ועם תרומת מחצית השקל. התשובה הניצחת לציניות הזו היא ההתלהבות בעשיית המצוות.  |
| 2319 | פרשת ויקהל   | "ככל אשר צוה ה' את משה" | ר' דניאל סרי-לוי  | הביטוי "ככל אשר צוה ה' את משה" חוזר שוב ושוב בפרשיות המשכן. מהי משמעותו של ביטוי זה? ה"אור החיים" הקדוש מסביר שהתורה פירטה רק את מיעוט הלכות המשכן, ורוב ההלכות - ודווקא הפנימיות שבהן - נותרו בחינת תורה שבעל פה. אף אנו, כאשר באים לקיים מצווה מן המצוות, שומה עלינו ללמוד גם את ההלכות שאינן כתובות במפורש - פנימיות ההלכה.  |
| 2320 | פרשת ויקרא   | "אשר נשיא יחטא" | ר' דניאל סרי-לוי  | לעיתים, הקב"ה שולח לנו צדיקים כדי שיזכירו לנו את הקב"ה.  |
| 2321 | פרשת צו   | צו וזירוז | ר' דניאל סרי-לוי  | לכאורה, לשון "צו" הוא לשון של פקודה הבאה מגורם חיצוני. אמנם, רש"י והמדרש הופכים את משמעותה של המילה, וקובעים "אין צו אלא לשון זירוז". מדרש זה שימש יסוד לאדמו"ר מפיאסצנה, כשהסביר שכדי שהאדם לא ירגיש כל הזמן כפוי לעשות דברים שהוא אינו חפץ בהם - עליו לסלק את המחשבות המוטעות אודות רצונו. כשיבין שרצונו האמיתי הוא "עשה רצונך כרצונו" - אז יסתלקו מאליהן כל המחשבות הזרות הללו.  |
| 2322 | פסח   | חוזרים בשאלה | ר' דניאל סרי-לוי  | פסח הוא חג של שאלות. הקושיות בונות את העולם, ודווקא על ידי קושיות הנותרות ללא מענה - זוכים בני ישראל לראות ניסי ניסים.  |
| 2323 | פרשת שמיני   | עבירותיהם של הצדיקים | ר' דניאל סרי-לוי  | הבעש"ט הסביר בשם האר"י ז"ל: "אל תבוש כי לכך נבחרת - נבחרת כדי שתבוש". מכאן, למדו ר' אלימלך מליז'נסק וה"אוהב ישראל" מאפטא שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, כדי שיראו האנשים הפשוטים ויכניסו בלבם הרהורי תשובה.  |
| 2324 | פרשת תזריע-מצורע וספירת העומר  | בדמייך חיי | ר' דניאל סרי-לוי  | ימי ספירת העומר הם ימים של אבל, אך גם ימים של ספירה לקראת הגאולה. בתהליך טהרת המצורע, הציפור האחת נשחטת והציבור השנייה נטבלת בדמה ומטהרת את המצורע. אלו הן רק שתי דוגמאות לקושי ולצרות הכרוכים בחבלי הגאולה.  |
| 2325 | פרשיות אחרי-מות - קדושים  | קידוש החול | ר' דניאל סרי-לוי  | בפרשת אחרי-מות מצווה התורה להתרחק מן הקודש, ואילו בפרשת קדושים היא מצווה להידבק בקב"ה. חז"ל עסקו רבות במתח שבין שני הציוויים האלו, וחכמי החסידות הסבירו שהאדם צריך להעלות את ענייני החולין והיום-יום לדרגה של קדושה.  |
| 2326 | פרשת אמור   | ספירת העומר: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק" | ר' דניאל סרי-לוי  | ספירת העומר מייצגת את העלייה ההדרגתית, שהראי"ה קוק מוצא לה רמז בטעם ה"דרגא". עלייה זו היא איטית וקצובה, אך היא גם תמידית ואינה מפסיקה.  |
| 2327 | פרשיות בהר-בחוקותי  | הרצון לקשר עם הקב"ה | ר' דניאל סרי-לוי  | הדרגה הנמוכה ביותר, מתחת לדרגתו של מי שכבר אינו מתפלל לשוב בתשובה, היא דרגתו של מי שחושב שהוא בדרגה גבוהה. הוא השיג מעט, אך כיוון שנכנסה בו קצת יראה - נכנסה בו גאווה, ואין הוא והקב"ה יכולים לדור במחיצה אחת. הבנה זו היא בסיס ויסוד בתורתו של הבעל שם טוב, שבתחומים מסויימים העדיף את היהודים הפשוטים על פני הלמדנים.  |
| 2328 | פרשת במדבר   | על האדם וסביבתו | ר' דניאל סרי-לוי  | האם הצדיק צריך להתעלם מסביבתו, בבחינת "ולא יבוש מן המלעיגים עליו" או שמא עליו דווקא להתערב עם הסובבים אותו כדי שלא להיות 'צדיק בפרווה'? במדרש על פרשתנו עולים שני כיוונים מנוגדים. נראה, שבעזרת הסבריו של הבעש"ט ניתן לשלב ביניהם.  |
| 2329 | פרשת נשא   | "כה תברכו את בני ישראל" | ר' דניאל סרי-לוי  | ר' לוי-יצחק מברדיטשב הסביר שמידת "כה" היא שהקב"ה מתנהג אל האדם כביכול כפי שהאדם מתנהג. הכוהנים נושאים את ידיהם כאשר הידיים מופנות למטה, ולא למעלה בתחינה, שכן הם כאילו מעניקים לקב"ה, ולא רק מבקשים ממנו. מי שנושא פנים לקב"ה - אף הקב"ה נושא לו פנים.  |
| 2330 | פרשת בהעלותך   | להינצל מהאספסוף ולנצל אותו | ר' דניאל סרי-לוי  | בפרשתנו, האספסוף התאווה לבשר והתלונן על משה ואהרן. כיצד אפשר להינצל מהנטייה האספסופית של הגוף, וחשוב מכך - כיצד אפשר לנצל אותה לעבודת ה'?  |
| 2331 | פרשת שלח לך  | "ועשו להם ציצית" | ר' דניאל סרי-לוי  | מהו יסוד הציצית? הציצית רומזת לקב"ה, לתורה ולתרי"ג המצוות, וייעודה הוא להכניס באדם יראת שמיים. על כן, היא מהווה קשר ישיר עם רבונו של עולם, קשר שאפילו המלאכים לא זוכים לו.  |
| 2332 | פרשת קורח   | בין צדיק לרשע | ר' דניאל סרי-לוי  | האם המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, שגלשה להאשמות אישיות קשות כנגד אדמו"רי החסידות, נתפסה בתורת החסידות במחלוקת לשם שמיים? מחד, מצאנו בשם הבעש"ט שההאשמות הזדוניות הללו הן האשמות ללא יסוד; אך מאידך, הבעש"ט הסביר שכל ההאשמות הן אמיתיות, ומכוונות ל'רע' שבצדיק. שהרי גם הצדיק - לא נולד צדיק גמור. כוח בחירתו הוא שהבדיל אותו מהרשע, שנולד עם אותם נתוני פתיחה כשלו. ממילא, גם ההאשמות החמורות ביותר הן נכונות, אך מכוונות לרע שבניצוצי נשמתו..  |
| 2333 | פרשת חוקת   | מטהרת טמאים ומטמאת טהורים | ר' דניאל סרי-לוי  | ייחודה של הפרה האדומה הוא בפעולתה הכפולה: היא מטמאת טהורים ומטהרת טמאים. פעולה כפולה זו באה לידי ביטוי במרכיביו של אפר הפרה: הארז והאזוב מסמלים את האיזון הדרוש בין הצניעות והענווה לבין קורטוב הגדלות והגאווה הדרושים לאדם. איזון דומה מצאנו ביחס ללימוד שלא לשמה: בדרך כלל, צריך האדם ללמוד לשמה בלבד, אך כאשר הוא מרגיש שהוא עומד ליפול - עליו להיעזר בתרופת ה"שלא לשמה" כדי להתגבר על יצרו.  |
| 2334 |   | פרשת בלק - על העיוורון | ר' דניאל סרי-לוי  | מה פשר סתימות עינו של בלעם? רש"י מביא שתי דעות: יש שפירשו שבלעם היה סומא באחת מעיניו, ואונקלוס תרגם שבלעם ראה היטב (מראות נבואה). בסיפור של ר' נחמן, "מעשה משבעה קבצנים", אנו רואים שהעיוור, שאינו מסתכל על העולם הזה, הוא הרואה האמיתי. גם הבעש"ט הסביר שהקב"ה סימא את עין בלעם כדי שלא יוכל לחטוא באותה עין, וכך תוכל לשרות עליו נבואה.  |
| 2335 | פרשת פינחס   | אוהבי ה' שנאו רע | ר' דניאל סרי-לוי  | כיצד ניתן להילחם בתאוות המטות את האדם לדרך הרע? האם גם למידת השנאה יש שימוש חיובי?  |
| 2336 | פרשיות מטות-מסעי  | בדרך הלא-קלה אל המנוחה ואל הנחלה | ר' דניאל סרי-לוי  | מסעו של עם ישראל לארץ ישראל עשוי להזכיר לנו את מסעו המופלא של הבעש"ט לארץ ישראל, שהסתיים בכישלון. מהי המשמעות הרוחנית של מסע זה?  |
| 2337 | פרשת דברים   | "פחדו בציון חטאים" | ר' דניאל סרי-לוי  | יסודו של חטא המרגלים היה בפחד מפני יושבי הארץ. משה אמר לבני ישראל שאל להם לפחוד מהענקים יושבי הארץ, כיוון שה' איתם. האדם צריך לפחד ולהתמלא יראה רק מהקב"ה ומהחשש שימרוד בו, והבעש"ט לימד ששתי היראות תלויות זו בזו: מי שאינו ירא מה' ית' - ירא מדברים אחרים.  |
| 2338 | פרשת ואתחנן   | "אהבת עולם אהבתיך" | ר' דניאל סרי-לוי  | כאשר אדם מישראל לומד תורה - הוא קורא בשמו של הקב"ה, ורחמיו של ה' ית' מתעוררים. כך מבטא הבעש"ט את הקשר שבין העיסוק בתורה לבין אהבת ה' הנצחית.  |
| 2339 | פרשת עקב   | "ובו תדבק" | ר' דניאל סרי-לוי  | אחת מהדרישות המופנות כלפי בני ישראל היא הדבקות בקב"ה. מהי אותה דבקות?  |
| 2340 | פרשת ראה   | "פתוח תפתח" | ר' דניאל סרי-לוי  | גדולי החסידות הצטיינו במצוַת הצדקה. בניגוד לשאר המצוות, שעלולות להזדהם על ידי פניות שונות, מצוַת הצדקה היא לעולם מצווה, שכן מכל מקום האדם מחיה את העני. כמו כן, כשם שהאדם מתייחס לעני - כך מתייחס אליו הקב"ה.  |
| 2341 | פרשת שופטים   | תמימות ופשיטות?! חכמה גדולה! | ר' דניאל סרי-לוי  | הרב נחמן מברסלב עסק רבות בצורך לעבוד את ה' בתמימות ובפשיטות, "כמו בהמה". מתברר, שהדבר עשוי להיות כה קשה, עד שתלמידו הרב נתן מברסלב חיבר תפילה מיוחדת על כך...  |
| 2342 | פרשת כי-תצא  | "על קן ציפור יגיעו רחמיך" | ר' דניאל סרי-לוי  | הבעש"ט, כמו הרמב"ם חשב שמותר לנו להתפלל לקב"ה ולבקש ממנו שירחם עלינו כשם שריחם על הציפור במצוַת שילוח הקן.  |
| 2343 | פרשת כי-תבוא  | "הפותח שער לדופקי בתשובה" | ר' דניאל סרי-לוי  | יש שתי דלתות של תשובה, שדרכן נכנסים אל הקודש. חודש אלול מיוחד בכך שכל התפילות שלא התקבלו במשך כל השנה - מתקבלות בו.  |
| 2344 | פרשיות ניצבים-וילך  | "לא נפלאת היא ממך" | ר' דניאל סרי-לוי  | הסתרת הפנים של הקב"ה מעם ישראל משולה לחומה המפרידה בין המלך לנתיניו (כמתואר ב"דגל מחנה אפרים" מחד, ובספריו של קפקא מאידך). מי שיבקש בכל לבו לבוא לפני הקב"ה - יגלה שלמעשה אין שום חומות ושום מסכים המבדילים ביננו אליו ית'.  |
| 2345 | ראש השנה   | אין לנו על מי לסמוך | ר' דניאל סרי-לוי  | תפילות הימים הנוראים הן בעלות עוצמה רבה, ודווקא משום כך יש להיזהר ממחשבה כאילו הקב"ה שומע רק לתפילות הצדיקים, ולזכור שלפעמים יש מקום למילים פשוטות או אפילו לזעקה ללא מילים.  |
| 2346 | יום הכיפורים   | לבקש משם, בהיותו קרוב | ר' דניאל סרי-לוי  | מה כל כך נורא בימים הנוראים? הרי הם מהווים הזדמנות לשוב בתשובה? הבעש"ט מקשר בין עשרת ימי התשובה לבין הגלות הארוכה, וכותב שבשתי התקופות האלו הקב"ה קרוב לקוראים אליו.  |
יוםיום מיוחד
| # |   | כותרת | המחבר | תקציר |
| 2347 | סיום הדף היומי, תשס"ה  | רבי מאיר שפירא ניצח את מייקל ג'ורדן | הרב עמיחי גורדין  | מדוע כדאי ללמוד דף יומי?   |