!!
 
EAB- blank
 

התפילה

שיעור שני פתחים

הגמרא במסכת ברכות מביאה את דברי רב חסדא , כי צריך אדם להיכנס לבית הכנסת "שיעור שני פתחים":

"אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת. שני פתחים סלקא דעתך? אלא אימא: שיעור שני פתחים, ואחר כך יתפלל".

הנהגתו של רב חסדא נראית משונה: וכי מה אכפת לנו אם נכנס האדם לבית הכנסת שיעור של פתח אחד או שיעור שני פתחים, כל עוד הוא נכנס כדי להתפלל?

השולחן-ערוך הביא שלושה טעמים לדין זה:

"יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל... שלא ישב אצל הפתח, שנראה כמשאוי ישיבת בית הכנסת... ויש מפרשים שהטעם מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין. ויש מפרשים שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס, אלא ישהה שיעור שני פתחים. ונכון לחוש לכל הפירושים".

כל אחד משלושת הפירושים של השולחן-ערוך מעניק משמעות אחרת לדברי רב חסדא:

לפי ההסבר הראשון, הדבר אינו נראה טוב. אנשים אחרים הרואים אדם היושב ליד הפתח חושבים שהתפילה היא למשאוי עליו, והוא מבקש לצאת ולהיפטר ממנה. לפי ההסבר השני, דין זה הוא עצה טובה: אם האדם ישב ליד הפתח - ודאי יתבונן החוצה, ולא יוכל להתרכז בתפילתו. לפי ההסבר השלישי, הנהגה זו היא דרך כבוד: אין מתחילים לדבר מייד עם המלך, אלא נכנסים, שוהים מעט, מיישבים את הדעת ורק אחר כך מתחילים להתפלל.

הרב קוק מסביר ששני הפתחים אינם הפתחים הפיזיים של בית המדרש, אלא פתחים רוחניים. אדם צריך לעבור שני תהליכים בעמידתו לפני ה' יתברך. התהליך הראשון הוא "סור מרע" - להסיר את כל הטרדות והעניינים המעסיקים את מחשבתו ומרחיקים אותו מהעמידה לפני ה', והתהליך השני הוא "עשה טוב" - לרומם את נפשו לבקשת צרכי הכלל, המתאחדים עם הצרכים המוסריים. כך מעלה האדם את תפילת היחיד שלו, כאשר עיקרה אינו בקשת צרכיו הפרטיות אלא בקשת צרכי האומה.

שני הפתחים של הרב קוק הם פתחים המעלים ומרוממים את תפילתו של האדם לתפילה על הכלל. היציאה מהחיים הפרטיים, מהטרדות האישיות ומעיסוקי היום יום והכניסה אל חיי הכלל - צרכי הרבים - זהו אופייה של התפילה השלמה. זוהי התפילה השואפת לשלמות כלל ישראל ולשלמות העולם כולו, לתקן עולם במלכות שדי.

ר' אוהד זימרן