שבת פרשת פנחס י"ט תמוז ה'תשס"ג, גליון מספר ‎922

פתיח סיום בד"כ קוראים. אין מקורות, אין קשר לפרשת שבוע. אני מקוה שאת הפתיח הזה יקרא גם ציבור הר"מים, משום שרבים מן הדברים האמורים מופנים גם אליו. יסלחו לי מראש כל האנשים הטובים שסייעו ועזרו לי שלא אפרט את שמותם, כי רבים הם, וכן כי יש לי שתי נקודות חשובות יותר להעלות בהזדמנות זו.
נקודה ראשונה היא נקודה יחסית שולית, אך היא השאירה אצלי איזה טעם לפגם. אחד המשפטים שכל עורך שחופף את העורך החדש אומר לו: "מצד אחד, שים לב להערות שמעירים לך, מצד שני, אל תשים לב לשום דבר" (משפט גושניקי מורכב קלסי). או בעברית אחרת: אל תעלב יותר מדי, ובטח לא שווה לך להתעצבן. ואמנם, הדברים במקום ויש צורך לאמרם, שכן רבו המעירים - לטובה ולרעה, וכל מקרה צריך להבחן לגופו. כמובן, אני בהחלט חושב שישנה חשיבות רבה לבוא ולהעיר, הן על בעיות של צורה ולשון וודאי על בעיות תוכניות, שכן רק כך לומדים; אלא שלמען כבוד העורכים הבאים לא אחשה, ואבקש מן המעירים - בוגרים וצעירים כאחד - בקשה קטנה. בשניה שאתם זועמים פתאום על גילויה של ו' החיבור שאינה במקומה, או על הערת שולים ש"התפספסה" וברחה הצידה, או על ציטוט שלא הופיעה בסופו נקודה, כדאי לשקול האם זה לכבודכם ולכבודה של תורה להתייחס בכלל לזוטות כאלו. טעויות, ובטח טעויות של הקלדה קורות, ואפילו שגיעות כתיב משתרבבות פנימה; מה שברור הוא שתוך הקנקן חשוב הרבה יותר ממראהו. וכל אחד יכול לבחון כליותיו ולבו עד כמה הצורך הפנימי שלו להעיר נובע מהרצון האמיתי היותר עליון לדאוג לכלל ישראל, לכתיבתו התמה ולחינוך ילדיו, וכמה מעורבים בו גם גורמים קטנוניים אחרים.
נקודה שניה:
- "ברטוב, יש לך איזה משהו על תפילה נכון? שמעתי שאיתיאל חם עליך בקטע הזה, לא?"
- "על מה היה הויכוח בין הר"מים בע"ש, אפשר להפוך את זה למאמר, ומאמר תגובה?"
- "אבי, יש לנו איזה משהוא פרובוקטיבי של גרטי במאגר?" [זה דוקא הצליח...]
- "אולי ניזום שיחה בבית המדרש על המצב כדי שיהיו חדשות?"
אלו הם רק מקצת המשפטים (מצחיקים ככל שיהיו) שמשקפים, לדעתי, את מצבו של "דף קשר". כבר מזמן ברור לכולם, ובעיקר לחיילים, שהעלון לא באמת נועד אליהם. בתור חייל, הדבר האחרון שעניין אותי היה שאחד הר"מים עבר מקום בבית המדרש, או שגמ"ח עוגות החיילים במצוקה כלכלית (אולי זה כן). גם המאמרים המעניינים ביותר לא תמיד הצליחו להבקיע את חומת האטימות הצבאית שצה"ל יוצק כ"כ טוב בחייליו. העלון הוא כלי הביטוי המרכזי של בית המדרש, ואליו מנותבות היצירות התורניות של החבר'ה (כדי לפרסם ב"עלון שבות" צריכים אישור מצטיין דיקן מהעברית, ולא לכולם יש כרגע, בטח לא בשיעור א', אבל זה כבר סיפור אחר, וד"ל ואכמ"ל). וצריכה האמת להאמר, שלמעט חליפת המאמרים העצבנית בעקבות מאמרו של גרטי, שהפיחה מעט סימני חיים במוניטור הבית מדרשי, הקו הבסיסי של המוניטור הזה רגוע למדי (בלשון המעטה). אין כוונתי שכל מאמר שמפורסם אמור להיות פרובוקטיבי ולעורר דיון וסדרת מאמרים (זה די מתיש, בעיקר את העורכים). כוונתי לשינוי נרחב הרבה יותר, שקשור בכמה וכמה נקודות.
בית המדרש אמור להיות שוקק חיים ותוסס; אמורים להיות בו דיונים בנושאים שברומו של עולם. על המצב הפוליטי והבטחוני, על הבעיות הרוחניות של ציבור הלומדים ובכלל, על אופיה של הישיבה ועל אלף ואחד נושאים. אמורים להיות בו חבר'ה שכותבים שירים, סיפורים, פרוזות (ולא קוראים להם איתמר ניצן), מאמרים, ציורים, ומבחינתי גם לחנים ומנגינות לשירים הנדושים של סעודה שלישית. יש פה את הציבור הכי מגוון בארץ, ובכ"ז - זה לא קורה. "דף קשר" אמור לשקף את העולם התוסס הזה, וזה לא קורה. הסיבות לכך הן נושא למאמר נפרד, וזה בסה"כ פתיח סיום. אז אפשר לדבר על חזונות במקום על היסטוריה. איך משנים?
ראשית כל, אחד הדברים ההכרחיים כדי להביא את השינוי הנכסף הוא מעורבות של ר"מים במתרחש. איך אפשר להתייחס בטיש לטענות של גרטי בלי לקרוא את "דף קשר"? איך אפשר לדעת מה מפריע לחבר'ה או מה טוב להם (ראו ערך מכתבו של איתי על ההתנדבות בשלוה)? נכון שלא כל שבוע מתפרסם מאמר כזה, אבל הקריאה של הדף, ובעיקר הכתיבה בו - הכרחיים, והם משקפים יחס נכון בין הר"מים ובין התלמידים והישיבה. התלמידים רוצים לשמוע - או כך אני נוטה להאמין - מה יש לר"מים לומר בנושאים אחרים מלבד השיעורים בעיון: באמונה, בתנ"ך, במחשבה, מה דעתם על המצב החברתי או הרוחני בישיבה או בצבור ועוד. "דף קשר" אמור לשקף גם את תפיסותיהם ודיעותיהם של הרבנים המחנכים, שהם חלק חשוב ומוביל מבית המדרש (בטישים כולם עסוקים מדי בפופקורן ובעוגות, עדיף משהו כתוב).
נקודה שניה שתביא את השינוי היא שהחבר'ה יכתבו, לא רק מאמרים. ולא יתביישו. ולא יעירו להם, אלא יתנו להם לכתוב, ושלא יפחדו שיצחקו עליהם או שרמתם נמוכה מדי. לא כל שבוע חייבים לעשות את זה, אבל פעם בחודש, למשל, אפשר לצבור מלאי של סיפורים ושירים, חוויות ודעות של אנשים על מה שחשוב להם, ולפרסם את הכל ביחד. אני יכול להבטיח שזה יעלה את רמת בית המדרש ואת הנכונות של אנשים לכתוב ולדבר, ובסופו של דבר אפילו לכתוב מאמרים. זה לא "יוריד את הרמה", זה יהיה אותנטי יותר ומשקף יותר. בקיצור, "דף קשר" שמשקף באמת בית מדרש חי, תוסס, שוקק ופועם יכול להראות אחרת. המראה המכובד, כביכול, החנוט והמקובע יכול להשתנות. כך בכל אופן אני רואה את הדברים, ולכך ניסיתי לשאוף ולכוון את העלון במהלך התקופה בה ערכתי אותו.
אני אסיים את דברי בבקשה לכל בית הישיבה: לכתוב. תבטאו את עצמכם, בכל דרך ובכל אמצעי שעולה על רוחכם, ואם חלק מהדברים יגיעו ל"דף קשר" ויְחַיוּ אותו - באנו על שכרנו. תחילת התהליך היא ברצונו של האדם לכתוב ולבטא את עולמו הפנימי; אם הוא ירגיש טוב בין החברים פה, וחלק מבית מדרש חם ופתוח - הוא ירצה לשתף בזה גם אחרים. עלה נעלה.
תודה מיוחדת לשלום ואבי, שעזרו לי הרבה, חִפוּ עלי בזמנים שלא הייתי והנעימו לי מאוד את העבודה. בהצלחה לעורך הנכנס עודד פרידמן, מי יתן ויצליח ה' דרכו והוא יביא לשינוי כפי שהוא רואה אותו!

בגליון השבוע:
חדשות
דינא דמלכותא דינא / דב דניאל
נחלת בנות צלפחד / גלעד פרידמן
שיחה בעקבות פינוי המאחזים / הרב ליכטנשטיין
נוסח ברכת המצוות / רונן כץ