"צבי וחמיד ורגיג דילאון בלעותא, צלותהון בכן מקבל, והניא בעותא" (אקדמות)[*] / אורי בריליאנט

"איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן... והטעם, כתב מ"א ע"פ פשוטו, שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם לקבל התורה (כדאיתא במדרש), לכן אנו צריכין לתקן זה..." (משנ"ב, ריש תצ"ד).

אילו לא ישנו אבותינו כל הלילה,
ועסקו בש"ס ופוסקים, בשקלא וטריא,
ואילו לא נצרך הקב"ה להעירם,
כי הם הקשו קושיות, וניסו לתרצם.
אילו מרוב התרגשות, לא עצמו עין לרגע,
וחיכו שיגיע כבר הבוקר, בערך חמש ורבע,
ומגודל דבקותם נפתחו השמיים,
והקב"ה הסתכל, עם חיוך על שפתיים,
בני אהובי, כנסת ישראל, רעייתי תמתי!
וישראל מצידם - זה דודי וזה רעי!

ובהפציע השחר, בהשמע קולות וברקים,
התיצבו בתחתית ההר, מרוצים, אך עייפים.
רגע השיא התקרב, כל העולם עומד להתחדש!
העם שומע קול אלוקים מדבר מתוך האש!

אך העסק נמשך, והם קצת מתעייפים,
דיבר, ועוד דיבר, ורואים כבר כמה ראשים מנקרים,
אז ניגש מישהו בשקט, ורומז למשה,
אתה יודע, לא ישנו כל הלילה, זה קצת קשה,
קרב אתה ושמע, ודבר עמנו אתה,
ונגמור עם זה מהר, קידוש ולמיטה.

ואלוקים חושב לעצמו, קצת מאוכזב אך לא מופתע,
חבל שלא ישנו קצת
לפני קבלת התורה.

אז היה לנו סעיף במשנה ברורה שהיה הולך בערך כך:

"איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו ישנים כל הלילה ומתפללים בבוקר באריכות, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן... והטעם, כתב מ"א ע"פ פשוטו, שישראל היו ערים כל הלילה והוצרכו לזרז להקב"ה בקבלת התורה (כדאיתא במדרש), לכן אנו צריכין לתקן זה..." (משנ"ב, ריש תצ"ד).