שבת פרשת בהר ט"ו באייר ה'תשס"ג, גליון מספר ‎913

"אל תקח מאִתו נשך ותרבית - ויראת מאלקיך; לא תרדה בו בפרך - ויראת מאלקיך" (ויקרא כ"ה, לו; מג).
"זה דבר תדע כי כל השיטות מהרשע כבר היו, כמו שיטת האגרוף היה אצל דור המבול כי מלאה הארץ חמס, ובאו בני האלוקים אל בנות האדם. שיטת כיס אחד יהיה לכולנו אצל דור הפלגה, כי רצו שיהיו שותפות וחברה יחד בהון ובנשים וכל מחמדיהם לא יהא להם יחס, רק משותף להמון" (משך חכמה, פ' קדשים).

שיטות מודרניות של ניהול החברה הנהוגות כיום, קיימות היו מזה עידן ועידנים, ואין כל חדש תחת השמש בתחום זה. בתארה את חורבנם של דורות המבול והפלגה, הראתה לנו התורה כי מדובר בשיטות מעוותות לכינונה של חברה, וכי רחוקות הן שנות אור ממונחי הצדק האלוקי של התורה. גם בפרשתנו, פרשת בהר, ניתן למצוא הדים לכך.

את התנגדות התורה להתעמרות ולרדייה בפרך בעבד, מבאר בספרו הרב יצחק ברויאר כהתנגדות לתורה המרקסיסטית:

"לפי תורתנו נברא האדם בצלם ובדמות. המרקסיזם כפר בכל עוז בחירות האדם. תורתנו מכריזה על הערך העצמי של הצדק. לפי המרקסיזם הצדק הוא רק 'רפלקס' זמני של הכלכלה של אותו זמן. תורתנו מורה שיש משפט נכון נצחי, וכי המשפט לאלוקים הוא, אשר גילה אותה לחברה היהודית. לפי תורת מרקס רק הכלכלה מעצבת מזמן לזמן את המשפט. לא לאלוקים הוא המשפט לשיטתו כי אם לכלכלה... המרקסיזם כורע ומשתחווה לפני הכלכלה, והריהו ממש עבודה זרה של ימינו אנו" (מוריה, חלק ראשון, פ"א).

את התנגדותה הנחרצת של התורה למיסחור בריבית, מייחס הרב ברויאר למלחמה בקפיטליזם:

"כמה חמור הוא האיסור הזה להפרות ולהרבות את הכסף ואת כל מה שבא במקומו. וחז"ל על ידי הלכותיהם, הלכות 'אבק ריבית', חפשו אחרי המחבואים הנסתרים של פריית הכסף ורבייתו כמו שבודקים את החמץ באור לארבעה עשר, כדי שייבטלו מן העולם, ולא יישאר להם כל זכר. כי כבוד אלוקי ישראל כרוך בעקרות הכסף, וגם כל יציאת מצרים וגם כל ירושת הארץ. ברור הוא מאוד מאוד כי אין נימוקים כלכליים גרידא לאיסור הזה אלא כי עד הוא האיסור הזה לאלוקי ישראל שהוציא אותנו ממצרים ונתן לנו את הארץ כדי להיות על אדמתנו - לאלוקים!...אוי לקפיטליסט האוהב את הכסף במקום לאהוב את ה'... עַקר הוא הכסף, ופוריה היא העבודה. בוז לכסף, תחי העבודה!" (נחליאל, חלק רביעי, פ"ג).

כל צורה אחרת של ניהול חברה מלבד מה שמורה לנו התורה - פסולה:

"כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (נה).

ה' הוציאנו מבית עבדים בכדי שנכונן חברה שאיננה מתעמרת בעבדים, ובכדי שנכונן חברה המעלה לראש סדרי עדיפותיה את העזרה לחלשים, לנדכאים ולמעוטי היכולת.

בגליון השבוע:

חדשות

כל הנבואה

בדיקת חמץ ואיסורי בל ייראה ובל יימצא / רונן כץ

גמרא - למה, בעצם, זה לא מעניין אותם? / נֹעם מלכי

מכתבים למערכת/ עמיחי פרלמן

בחזרה אל המובן מאליו / מנדי קרמרסקי