|
"כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו" (ברי סחרוף)
יצר הרע של
בית המדרש, עליו נוהג לדבר הרב
עמיטל,
מופיע
לעיתים בצורה של אגואיזם רוחני.
אדם נפגש עם
אינסוף דרך התורה ובמפגש זה יש
הזדמנות להפוך לבן חורין.
אלא שהמשעבד
הגדול ביותר של האדם יכול לגרום
להחמצת ההזדמנות.
האדם יכול
להשתמש בתורה אותה הוא לומד ככלי
מעצים לאישיותו האגוצנטרית,
ולעבור את
כל שנות הישיבה מבלי להפוך להיות
אדם כללי יותר, עם יותר עניין
באחר.
אך בתוך
תקופת ההסדר נופלת בחלקו
הזדמנות שאין שניה לה.
עם ישראל
תופס אותו בציציות ראשו והופך
אותו לאדם כללי.
הוא יהפוך,
על כורחו, להיות לְבֶנַה בבניינו
השלם של עם ישראל בארצו.
נשמתו,
השואפת מאז היווצרה להתכללות זו,
תמצא עדן אין קץ בשירות הצבאי.
אומנם כדי להרגיש
כך, דרוש עמל.
הוא ידרש
לכבוש את שאיפות החירות הפרטיות
שלו כדי לחוש מהו חופש אמיתי.
בדומה
לעיסוק בעול מצוות אחרות, את
אותו חופש הוא ימצא בתוך הבסיס,
ולא מחוץ לו.
|
