הדפס עמוד זה עשה מנוי לדף קשר כתוב לנו ארכיון דף קשר חפש בארכיון דף קשר לעמוד הראשי לאתר ישיבת הר עציון
לפתיח
החדשות
מועד בדיקת החמץ ואופיו של יום י"ד בניסן / אליהו שי
נאמנות פסולי עדות על בדיקת חמץ / רונן כץ
תגובה לדבריו של נעם מלכי, דף קשר ‎913 / איתיאל גולד
'ונביא לבב חכמה' / שי בן נחום
על טהרת האדם וטהרת הקב''ה
קובץ וורד 97


'ונביא לבב חכמה' / שי בן נחום

תגובה למאמרו של שמעוני גרטי, דף קשר ‎913

לא איש דברים אנכי, וגם הכתיבה קשה עליי עד מאוד, ובייחוד אמורים הדברים כלפי תגובה זו שנכתבה אל מול מאמרו של ידידי שמעון גרטי. מי אני שאכתוב כנגד שמעוני - על כל יד בתורה שאולי יש בי, יציג הוא לעומתי עשר ידות. הרבה תורה והרבה ענווה למדתי משמעוני, וגם אם נמצאו לי מדי פעם בדבריו שורשים מרים כלענה - החרשתי כי אין הצר שווה בנזק המלך. אולם, אמרתי ואדברה אולי ירווח לי.

לא על סגנונו של שמעוני בא אני להעיר; סגנונו חריף פחות מסגנונם של רבים מגדולי ישראל שאת מימיהם אנו שותים[‎1]. גם לא אגיב על כל נקודה במאמר אף על פי שישנן נקודות רבות הזוקקות ביאור בעיניי[‎2]; אתייחס רק לעצם הטענה כי אל לנו לשאוף לחידוש הנבואה שכן היא עלולה לחדש בנו גם את תופעות השרלטנות, הבורות והשחיתות שהיו נפוצות מאוד בתקופת התנ"ך בה פרחה הנבואה. גם התנהגותם של הנביאים 'על גבול השגעון', ותופעת הזיוף והצביעות בדמות נביאי השקר טורדים את מנוחתו של שמעוני - כל התבן הרב הזה גורמים לו להשאיר את הנבואה כאפיזודה הסטורית חולפת ולשמוח ב'חכמה', המסמלת לשיטתו התקדמות רוחנית בקשר שלנו עם הקב"ה.

אתמהה. האם שמעוני חושב שיש פחות שרלטנות או שחיתות, זייפנים או צבועים בעולם החכמה[‎3]? האם לימוד התורה שלנו נקי ממניעים חיצוניים ומושתת כולו על יסוד אמיתי ושלם של רצון להדבק ולהתקשר בקב"ה ללא חלקיות ועיוותים? האם מקרה הוא שרבים מבני עמנו כיום מזלזלים בדברי תלמידי חכמים?

לצערי הרב, תבן רב מצוי גם בעולמה של החכמה. שמעוני מפנה אותנו למאמרו של הרב קוק ב'זרעונים' - אין אכן הכרח לקבל את דברי הרב קוק, אולם דומני שאעדיף לקבל את דבריו של מי שלא פוסל את הבר בשל התבן, ושואף לעתיד לבוא לברור את התבן הקיים בעולם הנבואה ובעולם החכמה, ולקבץ את הבר לקראת עבודת ה' השלימה.

אסיים גם אני בהערה פסיכולוגית. דומה כי קשה על אנשים רציונליים המצויים במדעים המדוייקים[‎4] להסביר לעצמם תופעות של נבואה, רוח הקודש ותורות מיסטיות כתורות הקבלה והחסידות, על כן להם 'נטייה למזער דברים מדהימים'[‎5] ולעשות 'אידיאליזציה של מה שכבר לא קיים'[‎6].

"והחכמה מאין תמצא..." - שמעוני, שפיל לסיפא דקרא! - כ"אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה... ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה, וסור מרע בינה" (איוב כ"ח, כג; כח).


[‎1] ובכל זאת דומה כי לעיתים הציניות והסגנון החריף מקשים על הקורא לטעום את המתיקות שבתורתו של שמעוני.

[‎2] לדוגמא, האם חוזר שמעוני לטענה הארכאית והלא רלוונטית כי רק השכל האנושי יכול להגיע לוודאות מוחלטת? האם מטיל שמעוני ספק בעוצמתה של החוויה האישית והלאומית? האם חולק שמעוני גם על תפיסת הנבואה של הרמב"ם כשהוא כותב 'הקב"ה מנבא את האדם בצורה שרירותית'? ועיין מו"נ ח"ב פרקים לב ואילך.

[‎3] אני מתייחס כאן לצערי לעולם הישיבות כמו גם לעולם האקדמיה.

[‎4] שונה בעניין זה הוא הרב עדין שטיינזלץ, המוכיח כי ניתן לשלב את עולם החכמה בעולם הנבואה.

[‎5] אליגוריה, ספקנות וזלזול.

[‎6] האחזות בכוח במזבח ודאותו של השכל והמדע האנושי, מזבח שנותץ בחרב היחסיות הפוסט מודרנית.