תגובות "מסע בני ישראל
במדבר" (דף-קשר
862)
תגובת עמיחי גורדיןבמאמרו
הציורי והמקורי של ידידי הותיק
והחשוב, דן האחרון בצורת מסע בני
ישראל במדבר. במאמרו טען ידידי
כי ישנן שתי אפשרויות לצורת המסע
– טור (קורה) ותיבה (ריבוע). הוא
טען ששתי הצורות מתאימות בהקבלה
לתנועה של עם לוחם ולזו של עם
נוחל. תנועה מהירה בטור היא
תנועה של עם שמעוניין להגיע
ליעדו – לנחלה, בעוד שתנועה
בריבוע, שהינה מאובטחת יותר,
מאפיינת תנועה מלחמתית. למסקנה טען
המחבר ששתי הבחינות אכן התקיימו.
עם ישראל היה גם עם נוחל וגם עם
לוחם. כיצד התיישבו שתי הבחינות?
טענת המאמר היא שהיה בלגאן
בתנועה, ובתוך הבלגאן הזה נמצאות
שתי צורות התנועה, לפחות מבחינה
רוחנית. במאמר עצמו
נטענו טענות נוספות שלא כאן
המקום להתייחס אליהן. אנו נסתפק
בשתי הערות קצרות בנוגע למה
שהובא מן המאמר לעיל. את ההערה
הראשונה, הצבאית משהו, נביא לא רק
בגלל שדף זה מיועד לתלמידי
הישיבה המשרתים בצה"ל, אלא גם
כדי להבהיר את ההערה השניה. א.
שתי צורות התנועה
שנוסחו במאמר כתנועה של לחימה
ותנועה לקראת נחלה, הינם שני
הסוגים המרכזיים של הקרב בתורת
הלחימה: קרב התקפה וקרב התקדמות.
בקרב התקדמות מטרת הכוח היא
להגיע ליעד מסוים בזמן קצר, בלי
להכנס לקרב עם כוחות האויב
הפזורים בשטח, ואילו בקרב התקפה
מטרת הכוח היא לטהר את השטח
לחלוטין מהאויב, בלי להזדקק
לשאלת זמן הלחימה. אחת הדוגמאות
הקלאסיות של כוח שלא הבין את
צורת הקרב שנדרשת ממנו, ולכן לא
ביצע את משימתו כראוי, היא
הדוגמא של אוגדה 162 במלחמת שלום
הגליל. משימת האוגדה היתה להגיע
לכביש ביירות-דמשק עד יום שישי
בצהריים (מועד כניסת הפסקת האש),
והאוגדה לא ביצעה משימה זו בגלל
שנעה בצורה של קרב התקפה. כך קרה,
בין השאר, שחטיבה שלמה (500) בזבזה
יום שלם בקרב מיותר נגד מחלקה
מוקטנת. ב.
המחבר טוען שהשילוב בין
שתי הבחינות היה בבלגאן שנוצר
בזמן התנועה. לדעתי הוא טועה בכך
שהוא משליך מהבלגאן הנקודתי
והבלתי נמנע שנוצר בתוך בתי האב,
למבנה המסודר יותר שניתן ליצור
מבחינה שבטית. אין ספק שלא ניתן
ליצור מבנה מסודר מעם של עבדים
המורכב, בין השאר, גם מזקנים נשים
וטף. אבל בין השבטים, וברמה
מסוימת גם בין בתי האב – ניתן
וניתן. גם אם פה ושם הסתננו
משפחות משבט דן לדבוקה של שבט
ראובן, באופן כללי ודאי שהיה
מבנה כללי שלפיו נעו השבטים. את השאלה
כיצד מתיישבות שתי הבחינות ניתן
לפתור בצורה פשוטה. כשהיה חשש
מהתקלות ו/או כשגורם הזמן לא היה
משמעותי ו/או כשהשטח אִפשר זאת –
נעו בריבוע, בהתקדמות מאובטחת,
כצורת קרב ההתקפה. כשגורם הזמן
היה חשוב ו/או כשלא היה חשש
מהיתקלות ו/או כשהשטח לא אִפשר
תנועה בריבוע – נעו בטור, בתנועה
מהירה, כצורת קרב התקדמות. כך
השתלבו שתי הבחינות, פעם כך ופעם
כך.
תגובת אמיתי לויפרמאמר מסע בני ישראל
במדבר מורכב משלושה שלבים –
א. הצגת הסתירה, ב. משמעות
שתי הבחינות, ג. צרוף
הבחינות. שלב א מוצג בצורה
משכנעת ביותר. אכן עולות מהכתוב
שתי בחינות שונות של מסע בני
ישראל במדבר. לשלב ג אין
בכוונתי להתייחס (עיין תגובתו של
עמיחי גורדין). ברצוני לחלוק רק
על שלב ב – המשמעות של שתי
הבחינות. תיאור מבנה
המחנה במסעות בני ישראל לא מתואר
כנושא העומד בפני עצמו. תוך כדי
תיאור המחנה התורה מדגישה את
מיקומו של המשכן וארון העדות
ביחס למחנה. תיאור המסע
כתיבה:
תיאור המסע
כקורה:
בתיאור
הראשון המשכן נמצא במרכז המחנה
מוקף בדגלי המחנות מארבע רוחות
השמים. ואילו בתיאור השני המשכן
מפוזר בין חלקי השיירה כאשר ארון
ה' הולך בראש "לתור להם
מנוחה". לכן, לעניות דעתי, סביר
יותר להציע שהחקירה שתסביר את
המשמעות של שתי הבחינות תהיה
קשורה בתפקידו של המשכן וביחס של
בני ישראל אליו1. ברוב התורה
מודגשת המחויבות של בני ישראל
לשרת במשכן. מחויבות זו כוללת גם
את האחריות לשמור על המשכן מפני
זרים ומפני אויבים – "ושמרו
הלוים את משמרת משכן העדות" (במדבר
א', נג). על פי בחינה זו לא ייתכן
לשלוח את הארון בראש המחנה כטרף
קל לאויבים ומארבים, ובאופן טבעי
מתבקש מבנה הגנתי מרובע סביב
למשכן. הפסוק מתאר שני קווי הגנה
– בני ישראל במעגל החיצוני
ומחנה הלויים כיחידת משמר
פנימית וצמודה יותר – "ונסע
אהל מֹעד מחנה הלוים בתוך המחנות
כאשר יחנו כן יסעו". בבחינה
השניה נסיעת המשכן מתוארת
בשלבים – בני גרשון ובני מררי
נושאי המשכן נוסעים בין דגל מחנה
יהודה לבין דגל מחנה ראובן, אחר
כך נוסעים בני קהת נושאי המקדש
בין דגל מחנה ראובן לבין דגל
מחנה אפרים. באופן מפתיע במקצת
הארון מופרד משאר כלי המקדש. הוא
לא נישא על ידי בני קהת בין ראובן
לאפרים, אלא הולך בראש, מניס את
האויבים ומפיץ את השונאים. מבנה
ה'קורה' העולה מהפרשה הוא כזה: דן - אפרים -
קהת עם כלי המקדש - ראובן - גרשון
ומררי עם המשכן - יהודה - הארון
>>> תיאור זה,
ובייחוד מקומו של הארון, מדגיש
דווקא את תפקיד המשכן 'לשרת',
כביכול, את עם ישראל. באמת מחנה
בני ישראל מתואר פעם במבנה הגנתי
ופעם במבנה פתוח, אלא שהמסר
שהתורה רוצה להעביר מכוון כלפי
המשכן, וצורת המחנה היא רק תוצאה
נלווית מכך. 1 את ההסבר לשתי הבחינות הנ"ל שמעתי מהרב עזרא ביק בשיעור פרשת שבוע על פרשת נשא. הרב ביסס את שתי הבחינות על שני תיאורים שונים של חנוכת המשכן - 1. הקדשת הכהנים בפרשות צו-שמיני, 2. קרבנות הנשיאים בפרשת נשא. |
