"שלח לך אנשים ויתֻרו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל... ויעלו ויתֻרו את הארץ... וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום"             (במדבר י"ג, א-כה).

המרגלים תרים את הארץ. אך באותה העת – ייתכן שהם תרים אחר דבר שונה לגמרי. אנו קוראים בסוף הפרשה:

"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זֹנים אחריהם"            (ט"ז, לט).

אפשר לתור אחר העינים. הסתכלות על המציאות כפי שהיא נראית על פניה, בחינה עובדתית בלבד של הנתונים הגלויים, מבלי להתחשב בגורמים שמעבר לאותה מציאות, נכללת היא באזהרה "ולא תתורו אחרי עיניכם". המרגלים, הרואים רק את עוצמתו של העם היושב בכנען וחוזק עריו, ואינם מקבלים את דברי הלב הבוטח בקב"ה ומורה ש"לחמנו הם, סר צלם מעליהם וה' אתנו", הם אותם אלה התרים אחרי עיניהם.

אפשר גם לתור אחר הלב. כאשר הלב איננו מוכן לקבל את האמת, לפעמים גם מראה עינים לא יועיל כדי לעקור את מה שנטוע בלב. כך גם אצל המרגלים – "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם". משום שהיינו בעינינו כחגבים, בגלל שהלב מורה לנו שאנו חלשים ואין בנו כוח לעלות ולכבוש את הארץ – משום כך גם המציאות האוביקטיבית נראית לנו כתואמת את השקפות הלב, כאילו גלוי ונראה לעינים שאין בנו כח להילחם, "וכן היינו בעיניהם". מנקודת ראות זו, המרגלים הם אותם אלה התרים אחרי לבבם.

יהושע בן נון וכלב בן יפונה, הם שמלמדים אותנו את דרך המלך. אסור להתעלם ממראה העינים. יש לבחון את המציאות בראייה מפוכחת ועניינית. אך בד בבד עלינו לזכור, שיש במציאות רבדים נסתרים, שהמתבונן בעין חשופה אינו יכול לראותם. הסתכלות מתוך אמונה בקב"ה, אמונה בכוח הנמצא מעבר למציאות והמכוון אותה, היא שתוביל אותנו למסקנה:

"עלה נעלה וירשנו אֹתה כי יכול נוכל לה"             (י"ג, ל).

שבת שלום

רונן כץ ויונתן צווכר