לפרשת שלח לך / משה הלפרין

מהו הטעם לנתינת פתיל על כנף הבגד?

שמעתי פעם טעם, המתקשר למנהג עתיק מימי יהודה ותמר.

בפרשת וישב נאמר שתמר ביקשה מיהודה שהוא יתן בידה את "חתמך, ופתילך ומטך אשר בידך" כערבון לכך שהוא ישלם לה. נראה שהפתיל היה חותמו של אדם ושימש כמין תעודת זהות, ומעבר לכך הפתיל היה גם סימנו של אדם ופעמים אף שיקף את אישיותו ומאיזו משפחה הגיע. על פי הנ"ל יתכן לומר, כי לכל משפחה היה הפתיל שלה בצבע מיוחד וכך ניתן היה להכירה.

על רקע זה אמרה תורה, כי מעתה אין עוד משפחות נפרדות ומטות שונים. מעתה תהיו לי לעם אחד ולמשפחה אחת עם פתיל אחד בצבע תכלת, שהרי הוא הצבע הקושר למצוות ה' ודומה לכסא הכבוד.

ניתן להסביר שזו הסיבה שבגללה הובאה הפרשה דווקא בפרשת המרגלים. שכן, על אף שקיימים זמנים בהם צריך להיפרד ולפרוש מהכלל ולעתים אף לריב את ריב הקב"ה – כפי שעשו כלב ויהושע בן נון – על כל פנים יש לזכור שאין זה המצב האידיאלי, ועלינו לשאוף למצב בו עובדים אנו את הקב"ה כאיש אחד בלב אחד.