לשעור ג',
שלום וברכה וכל טוב.
בשבועות
החולפים, בהיותי במילואים, חשבתי
עליכם רבות ואף שוחחתי עם כמה
מכם. מארבים
וסיורים מותירים זמן רב למחשבה.
הרהורים רבים עלו בי, ורציתי
לשתף אתכם באחד מהם. פריחה
נפלאה כיסתה את הגבעה שעליה
בצענו את המארבים. פרגים
ונרקיסים, אויר הרים, והציפורים
אומרות שירה לא-לקים. שמא
טעות היא זו לקרוא לכך 'מארב'?
אילו היו קוראים לכך טיול, אולי
היה הדבר הופך לחוויה מענגת? או
אז היו החיילים נהנים מטיול
בהרים ובגבעות שבדרך כלל אין
אפשרות להגיע אליהם; טיול מיוחד
שבו דואג ג'יפ צבאי לספק ארוחות
חמות (במהלך המארב); טיול המצויד
היטב: משקפות ואמצעי ראיית לילה,
מכשיר קשר. שיתפתי בהרהורי את
החבר'ה שבמארב, חשוב להפיץ מלים
טובות היכולות לשפר את האווירה
ולהקנות רוח טובה. לפתע,
באמצע ההרהורים הודעה בקשר: "מחבל
מתאבד לבוש חולצה כתומה, יצא
לפני כמה דקות מהכפר... ובדרכו
למרכז הארץ". הכפר בקרבת מקום
אלינו. בכל המארבים והסיורים
במילואים אלו היינו דרוכים, אך
עתה נהיינו דרוכים במיוחד.
אימצנו את עינינו ואת אוזנינו.
מאוחר יותר, כשהתאפשר הדבר,
אמרתי כמה פרקי תהילים. ה"טיול"
חזר להיות מארב! טיול
או מארב? אור וחושך משמשים
בערבוביא. כל המציאות הצבאית וכל
המציאות הכללית היא מציאות שיש
בה אור וחושך. מציאות מורכבת. תפקידנו
לגלות את האור. לראות את האור
הטמון, לגלות את הטוב ולהראות את
הטוב גם לאחרים. ככל שאדם מבחין
יותר באור ובטוב, כך הופכים חייו
למאירים יותר, לשמחים יותר
ולשלמים יותר. אין
להתעלם מן הרע, אין להתעלם מן
החושך. אך יש להיזהר שהחושך לא
יהפוך למשפיע, לא יחשיך את חיינו,
ואין לפסול כל דבר שיש בו הרבה
אור גם אם יש בו מעט חושך. ככל
שנמצאים במצבים יותר קשים ויותר
חשוכים כך מוטל עלינו לחפש את
האור; להודות לה' על הטובה,
להתפלל שיראנו את האור, ושיביאנו
אל האור המלא: "אור
חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו
במהרה לאורו".
המחזק ידיכם באהבה,
יוסף-צבי רימון |
