!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

שבת דף קכד - טלטול כלי שמלאכתו להיתר

בעיון הקודם הצגנו את גזירת כלים, האוסרת לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כדי לשמור עליו, ומתירה לטלטלו רק כדי להשתמש שימוש מותר בגופו, או כדי להשתמש במקומו. במשנה בדף קכד עמוד א מחדש רבי נחמיה, כי מותר לטלטל כלי רק כשיש צורך בדבר. בגמרא נחלקו רבה ורבא האם הנחיה זו נוגעת לכלים שמלאכתם לאיסור, או שמא אף לכלים שמלאכתם להיתר. רבה מחדש את ההבנה שלפיה רבי נחמיה מגביל גם את טלטולם של כלים שמלאכתם להיתר. מצד הלכות מוקצה קשה מאוד לקבל הגבלה כזאת, אך כפי שראינו בעיון הקודם, אם נפרש את גזירת כלים כגזירה עצמאית, שבאה למעט את ה"התעסקות" המיותרת בשבת, יש מקום ליישמה גם ביחס לכלים שמלאכתם להיתר.

להלכה, קיבלו כל הראשונים את דעת רבא, שלכאורה מאפשר לטלטל כלים שמלאכתם להיתר באופן חופשי: הוא מתיר לטלטלם כדי להשתמש בהם; כדי להשתמש במקומם; או כדי לשמור עליהם. הרמב"ם (הלכות שבת כה, ג) פסק:

"כל כלי שמלאכתו להיתר בין היה של עץ או של חרס או של אבן או של מתכת מותר לטלטלו בשבת, בין בשביל עצמו של כלי בין לצורך מקומו, בין לצורך גופו".

לכאורה, הרמב"ם פוסק כפשטות מסקנת הגמרא. עם זאת, המגיד משנה שם התקשה: מדוע טרח הרמב"ם לציין בפירוש שהתירו את הטלטול לצורך עצמו של כלי, לצורך מקומו ולצורך גופו, ולא הסתפק בקביעה קצרה ופשוטה שכלי שמלאכתו להיתר מותר בטלטול באופן גורף? לדעת המגיד משנה, הרמב"ם השמיענו בדבריו חידוש חשוב:

"ודע שמדברי רבינו נראה שאין לטלטל שום כלי שלא לצורך כלל, ואף הרשב"א ז"ל כן העלה שיש להחמיר שלא ליטול כלי ללא צורך, וכן בדין ... ויש מפרשים מתירין כלי שמלאכתו להיתר אפי' שלא לצורך כלל ואין להם על מה שיסמוכו".

המגיד משנה סבור, שראוי לאדם להימנע בשבת מכל פעולה בלתי נחוצה. הוא מציין שיש המיקלים בכך, אך נוטה לדחות את דבריהם.

השולחן ערוך (שח, ד) קיבל את דברי המגיד משנה להלכה, וקבע:

"כלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו אפילו אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב; אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלה".

רבים אינם מודעים לפסיקה זו של השולחן ערוך, שעשויה לבוא לידי יישום בתרחישים שונים. למשל, יש שהורו להוציא מן הכיס או מן החגורה צרור מפתחות שאין כוונה להשתמש בו בשבת. אמנם, מפתחות אינם מוקצה ואף אינם כלי שמלאכתו לאיסור, ואף על פי כן, הם אינם נחוצים לשבת ולכן יש להימנע מטלטולם של לצורך!

בשו"ת אבני נזר (אורח חיים, סימן תג) כתב שרבים אכן אינם מקפידים בהלכה זו, ואולם יש ללמד עליהם זכות, שכן לדעת כמה מן הראשונים טלטול כלי שמלאכתו היתר הותר ללא הגבלה. דרך אחרת ללימוד זכות משתמעת מדברי ערוך השולחן (שח, טו). הוא מסביר, שנדיר מאוד שאדם יטלטל חפץ בלא שום צורך וכוונה. אמנם, בדוגמה שהזכרנו אודות המפתחות בכיס אכן אין כל צורך, ואולם המקרים השכיחים של טלטול "שלא לצורך" מתייחסים, למעשה, לטלטול סתמי של חפץ, כגון אדם המשחק בחפץ בין אצבעותיו מתוך הרגל או שיעמום. מדברי ערוך השולחן נראה, שיש מקום להקל בזה.

דרך שלישית ללימוד זכות על מנהג העולם עולה מדברי המשנה ברורה, והיא מחזירה אותנו ליסוד הסוגיה. כפי שהוסבר בעיון הקודם והוזכר לעיל, עוסקים אנו בגזירת כלים, המגבילה את הטלטול בשבת. בגמרא בדף קכג מבואר, שאף הגזירה הראשונית והמחמירה ביותר, הותירה כלים אחדים שהותר לטלטלם. לדעת התוספות, כוסות וקערות הם בכלל אותם כלים שמעולם לא נאסרו בגזירה, וכן פסק המשנה ברורה (סימן שח ס"ק כג). המשנה ברורה מביא גם דעות מחמירות (דעת הרמב"ם), ואולם נראה שעיקר דעתו להקל בזה.

למדנו, אם כן, כי חידושו של המגיד משנה שהובא בשולחן ערוך נוגע אך ורק לכלים שאמנם מלאכתם להיתר, אך אינם עומדים לשימוש יומיומי קבוע. כלים שימושיים מותרים בטלטול אף בלא שום צורך.

הרב אביהוד שורץ