המטבח היהודי

שתיית חלב לאחר מרק עוף זך

האם מותר לשתות כוס חלב לאחר אכילת מרק בשרי זך?

המקור לדיון בשאלה זו הוא התוספות בחולין קה ע"א, ובעקבותיו פסק השו"ע (פ"ט, ג): "אכל תבשיל של בשר - מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה, והנטילה ביניהם אינה אלא רשות. (ויש מצריכים נטילה.) אבל אם בא לאכול הגבינה עצמה אחר תבשיל של בשר, או הבשר עצמו אחר תבשיל של גבינה - חובה ליטול". מפסיקת השו"ע משמע שאדם שאכל מרק זך, שבושל עם בשר אך אין בו גושי בשר, מותר לו לשתות אחריו חלב בלי להמתין שש שעות.

בספר "אור זרוע" מובא הסבר מעניין לשיטה זו. לדעתו, מאחר שבתבשיל הבשרי אין ממשות של בשר - הוא נחשב כטעם בשר בלבד, כאילו הוא מאכל פרווה שבושל בסיר בשרי. כידוע, השולחן ערוך מתיר לכתחילה לאכול תבשיל פרווה שבושל בסיר בשרי - נ"ט בר נ"ט - ביחד עם חלב. כך גם מותר לשתות חלב מייד אחרי אכילת התבשיל הבשרי, כל עוד אין בתבשיל בשר ואין אוכלים אותם ביחד.

אמנם, כזכור, רק השולחן ערוך מתיר לכתחילה לאכול ביחד נ"ט בר נ"ט בשרי עם חלב. הרמ"א חולק עליו, ומתיר זאת רק בדיעבד. מה, אפוא, סובר הרמ"א על שתיית חלב אחרי אכילת תבשיל בשרי?

הבה נעיין בדברי הרמ"א: "ונהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר, כמו אחר בשר עצמו, ואין לשנות ולפרוץ גדר. מיהו, אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר - מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר. וכן נוהגין לאכול בשר אחר תבשיל שיש בו גבינה או חלב...". מעיקר הדין, הרמ"א סובר שניתן להקל ולשתות חלב מייד אחרי אכילת תבשיל בשרי שאין בו בשר. ייתכן שהסיבה לכך היא שבניגוד לנ"ט בר נ"ט - כאן הבשר והחלב נאכלים בזה אחר זה, ולא בבת אחת. אלא שהרמ"א עצמו מציין שנוהגים להחמיר, ולא לשתות חלב אחרי תבשיל בשרי, "ואין לשנות ולפרוץ גדר". לכן, למעשה, הנוהגים כרמ"א אינם רשאים לשתות חלב מייד אחרי אכילת מרק עוף זך.

כמובן, כפי שסיים הרמ"א, מאכל פרווה - אפילו בושל בכלי בשרי - אינו נחשב למאכל בשרי. לכן, אדם שאכל מרק פרווה שבושל בסיר בשרי - רשאי לשתות מייד אחריו חלב, ואינו צריך להמתין כלל.

ר' אביעד ברטוב