המלכות בעם ישראל

שיחה לפרשת ויצא

 הרב יהודה עמיטל*  

 

ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו   (בראשית כ"ח, יב)

 אומר התנחומא במקום (אות ב'):

 מלמד שהראהו הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לו הקב"ה ליעקב: יעקב למה אין אתה עולה? באותה שעה התיירא אבינו יעקב ואמר: כשם שאלו יש להם ירידה כך אני יש לי ירידה. א"ל הקב"ה: אם אתה עולה אין לך ירידה. ולא האמין ולא עלה. ר"ש בן יוסינה היה דורש: "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהילים ע"ח,לב =נאמר על דור המדבר) - א"ל הקב"ה: אילו עלית והאמנת לא היתה לך ירידה לעולם, אלא הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדים בהללו 4 מלכויות בעוה"ז… א"ל יעקב: יכול לעולם… "אל תירא עבדי יעקב אל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק…" (ירמיהו ל', י).

 

מדוע לא האמין יעקב בקב"ה ולא עלה בסולם? אנו מוצאים אצל יעקב אמונה גדולה בה'. חז"ל אומרים שיעקב תיקן תפילת ערבית. לכאורה קשה מה החידוש בזה שתיקן תפילה, וכי לא ברור מאליו שאדם חסר כל שהולך למקום רחוק ולא מוכר צריך להתפלל שה' יהיה בעזרו? התשובה היא שיעקב תיקן שצריכים להתפלל גם בחושך, בלילה כאשר לא רואים את ה' - זו משמעות העובדה שיעקב תיקן תפילת ערבית.

להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות   (תהילים צ"ב, ג)

בלילה, כשלא רואים את ה' בצורה גלויה, צריכים מידה רבה של אמונה בו.  ואכן אנו אומרים בשחרית "ויציב ונכון וקיים…" ואילו בערבית אנו אומרים "ואמונה כל זאת…".

 

אולם מצד שני אנו מוצאים אצל יעקב ספקות ולבטים. בפרשתנו מבטיח לו הקב"ה:

והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך    (בראשית כ"ח,טו)

 

ואף על פי כן נאמר כמה פסוקים אחרי זה:

וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש   (שם כ"ח, כ)

הרי הקב"ה הבטיח לו את כל זה בצורה מפורשת, ואיך הוא יכול להטיל ספק בכך?

במדרש אכן יש דעה (ע',ד) שמסרסת את סדר הפסוקים ואומרת שנדרו של יעקב בא לפני הבטחתו של הקב"ה. אולם גם אם נאמר כך עדיין לא פתרנו את הבעיה, שכן בפרשת וישלח נאמר "ויירא יעקב מאד ויצר לו" (שם ל"ב,ח) - איך הוא פוחד אם הקב"ה הבטיח לו שישמור עליו?

הגמ' בברכות ד. אכן מקשה כך ומתרצת:

דר' יעקב בר אידי רמי: כתיב "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" וכתיב "ויירא יעקב מאד"? אמר שמא יגרום החטא

ליעקב היתה אמונה מלאה בקב"ה אך לא היתה לו אמונה באדם. הוא הכיר את חולשות האדם וידע שאדם עשוי לחטוא ואם יחטא, לא בטוח שהבטחת הקב"ה תהיה תקפה.

 

בפרשת וישלח אומר יעקב לעשו:

יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי... עד אשר אבא אל אדני שעירה   (שם ל"ג, יד)

חז"ל אומרים שיעקב נתן לו לבוש מלכות. עשו חייב להגיע לשעיר ולהקים שם מלוכה. "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך-מלך לבני ישראל" (שם ל"ו, לא) - באדום מלכו מלכים הרבה לפני שבעם ישראל עשו כן. עשו רץ לעשות זאת ואילו יעקב "התנהל לאיטו". על הפסוק "עד אשר אבא אל אדני שעירה" אומר המדרש:

חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו… אלא אימתי היה הוא בא אצלו לעתיד לבוא.  הדא הוא דכתיב "ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו" (עובדיה א, כא)

     (מדרש רבה ע"ח,יד)

 

המדרש (מדרש רבה פ"ג,א) מקשר את מלכותו של עשו לפסוק "נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תברך" (משלי כ',כא). ומכאן שעשו מיהר להקים מלוכה אך בסופו של דבר מלכותו מסתיימת במהרה.

יעקב מכיר בחשיבות של המלכות, אך גם יודע שמלכות אנושית יכולה להיות מושחתת. לפיכך הוא לא ממהר להקים מלוכה. הוא מעדיף שעם ישראל ירד למצרים, יעלה ממנה וישב שנים רבות בארצו עד שיהיה מתאים למינוי מלך.

זו גם משמעותו של המדרש שבו פתחנו. הקב"ה מציע ליעקב לעלות בסולם, להקים מלוכה, אך יעקב ראה איך השרים של ארבע המלכויות עולים בסולם ויורדים, והחליט שעם ישראל לא ינהג כך, אלא עם ישראל יחכה עם המלכות עד אשר יהיה מתאים למלכות. יעקב האמין בקב"ה אך לא האמין באדם. הוא הכיר בחולשות האדם ולא רצה להיחפז ולהקים מלוכה. הקב"ה ענה לו שאילו עשה זאת ברגע הנכון יכול היה להקים מלוכה כזו שלא תרד, אך מכיוון שלא עשה זאת תשתעבד מלכותו. יעקב חרד ואמר "יכול לעולם"? והרגיע אותו הקב"ה שבסופו של דבר מלכותו היא זו שתתגבר על המלכויות האחרות.

הרב קוק (אורות המלחמה ג') מדבר על זה שמלכות עלולה להיות רעה וברברית ולכן אנו צריכים לחכות לזמן בו נוכל לנהל את ממלכתנו על יסודות הטוב והחכמה. גם הרב קוק מקשר זאת לפסוק "יעבר נא אדני לפני עבדו". מדינה יהודית עם שלטון יהודי יכולים להיות דבר טוב מאד. גם אם השלטון הוא חילוני עדיין הוא יכול לסייע רבות לעם ישראל גם מבחינה רוחנית. ברם, עלינו תמיד לזכור ששלטון אנושי עלול גם להיות רע ומושחת, ומחובתנו להישמר מזה.