ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

****************************************

שיחות לפרשת השבוע

*********************

 

"ותקצר נפש העם בדרך"

שיחה לפרשת חוקת

מאת הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א

 

 

בפרשתנו מוזכרות שתי תלונות של עם ישראל:

1) "...ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ועל אהרן... ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו..." (כ', א-ד).

2) "...ותקצר נפש העם בדרך. וידבר העם בא-להים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל" (כ"א, ד-ה).

 

לכאורה התלונות דומות, ועל כן מפתיע השוני הקיצוני בין תגובות הקב"ה לשתיהן. על התלונה הראשונה הקב"ה לא כעס, אלא הורה למשה לדבר אל הסלע ולהוציא לעם מים. לעומת זאת, כתגובה לתלונה השנייה שלח ה' את הנחשים השרפים.

 

ייתכן שההבדל נעוץ בכך שהקב"ה סלח בפעם הראשונה. עם ישראל ניסה את הקב"ה במדבר עשר פעמים (במדבר י"ד, כב), עד שמשה מתאר אותם: "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם" (דברים ט', כד). אך הקב"ה לא הגיב בחומרה בפעם הראשונה אלא הקשיח את תגובתו לאט לאט.

 

אולם דומה שלא זו הסיבה לשוני, ושההבדל טמון במה שגרם לשתי התלונות. התלונה הראשונה נבעה ממות מרים ומהסתלקות הבאר בעקבותיו. העם בא בטרוניה על כך שלא היו לו מים לשתות. דאגה זו למצרך החיוני ביותר מובנת. אמנם עד כה דאג הקב"ה לכל מחסורם בצורה נסית (ראה דברים ח', ד - "שמלתך לא בלתה מעליך..."); בני ישראל היו צריכים אפוא להאמין שהקב"ה לא ימיתם בצמא, ואי אפשר, אם כן, להצדיק את תלונתם ואת הדרך שבה נאמרה. אך בכל זאת, ניתן לגלות הבנה למצבו של עם שמקור המים שליווה אותו במשך ארבעים שנה הסתלק לפתע.

 

התלונה השנייה, לעומת זאת, לא נבעה ממחסור כלשהו: "ותקצר נפש העם בדרך" - תלונתם נבעה מחוסר-סבלנות, מהעדר כוח נפשי להמשיך ללכת. עם ישראל רצה להגיע לארץ ישראל, אך לא היה לו הכוח לעשות את הדרך הארוכה והקשה המובילה שמה. רש"י אמנם תולה את תלונתם בפחד מפני התעכבות ממושכת במדבר כמו זו שנגזרה על אבותיהם, ופחד זה הוא ללא ספק לגיטימי(כפי שמצאנו בדברי משה לבני גד ולבני ראובן, להלן ל"ב, ח-טו), אך מהפסוקים נראה שלא זהו הגורם העיקרי לתלונתם. בני ישראל   מ ת ר צ י ם   את תלונתם בטיעון "אין לחם ואין מים": הם סובלים מעייפות רוחנית, מחוסר-סבלנות ומהעדר כוח.

 

להוותנו, עם ישראל סובל מתופעה כזו גם בימינו. החילוניות התעוררה במזרח אירופה כתוצאה מצרות ומקשיים אמתיים, ועל כן אפשר היה לסלוח לה - אף כי לא להצדיקה. הגמרא בעירובין (דף סה ע"א) לומדת מן הפסוק "ושכורת ולא מיין" (ישעיהו נ"א, כא) כי בהיותם בגלות משולים עם ישראל לשיכורים, ועל כן הם פטורים מן הדין אם מתפללים הם בלא כוונה. לאכן המצב בימינו. אמנם גם במדינת ישראל אנו טרודים בבעיות לא-פשוטות, אך עול הגלות וצרותיה כבר סרו, ללא ספק, מעל צווארנו. החילוניות של ימינו (והכוונה גם לרוח החילונית המנשבת בתוך הציבור הדתי פנימה, ואף בקרב לא-מעטים מן המגדירים עצמם כדתיים) נובעת אפוא מעייפות רוחנית בלבד: מנכונות לעשות רק מה שטוב ונוח, שאינה עולה בקנה אחד עם דרישותיה התובעניות של היהדות (אם במישור ההלכתי ואם במישור התודעה הרוחנית), מחשיבה "עכשוויסטית" ומחוסר-נכונות להקריב קרבנות למען העתיד. כבני תורה עלינו להיות חרדים יותר מכול מן המצב התרבותי-רוחני הזה, המאיים בצורה החריפה ביותר על גורלו של עם ישראל בדורות הבאים.

 

(השיחה נאמרה בסעודה שלישית של שבת קודש פרשת חוקת תשנ"ד וסוכמה על ידי מתן גלידאי.)

 

כל הזכויות שמורות   2001   לישיבת הר עציון.

*************************************

כדי להירשם:

 

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL

*************************************