ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************

שיחות ראשי הישיבה

****************

 

שיחה לפרשת משפטים

מאת הרב יהודה עמיטל שליט"א

 

"מ ש פ ט י   ה '   א מ ת,   צ ד ק ו   י ח ד ו "

 

  נאמר: "משפטי ה' אמת, צדקו יחדו". וכמה רבדים לפסוק זה: באופן הפשוט, חוקים ומשפטים יש גם לעמים, לא רק לעם ישראל. אך איך נוצרים חוקי הגויים? קיימת בעיה מסוימת, ומחוקקים חוק כדי לפתרה. כל חוק בא כדי לפתור צד אחר, וכך נוצרות סתירות בין החוקים. חוק שנועד למען הכלל פוגע בזכויות הפרט, וחוק שנועד ליישוב מסוים עלול לפגוע בסביבתו, באקולוגיה וכדומה. אין ראייה כללית! אולם לא כן חוקי התורה - "לא עשה כן לכל גוי". התורה, אין בה סתירות, היא שלמות אחת, ומשפטיה "צדקו יחדו", כולם צודקים אפילו כשהם יחד.

 

  רובד נוסף עולה באבות דרבי נתן (פכ"ח ה"י): "משלו משל למה הדבר דומה   (היחס בין תורה לדרך ארץ): לאיסטרטיא שהיא עוברת בין שתי דרכים, אחת של אור ואחת של שלג, אם מהלך כנגד האור - הרי נכווה באור, ואם מהלך נגד השלג - הרי הוא לוקה בצינה. כיצד יעשה - ילך בינתיים..." - התורה משולה לשביל העובר בין אש לבין שלג, בין העולם הזה לבין העולם הבא. ההוכחה לא-לוהיותה של התורה היא שאין היא עוסקת - כפילוסופיות זרות - רק ברוחני ובא-לוהי, אלא גם ביחסים בין בני אדם, בדיני ממונות, במשפטים. וזוהי עוד בחינה שבה שונה תורת ישראל מתורות ודתות אחרות.

 

  יתרה מזאת: גם משפטי התורה   ע צ מ ם אינם ניתנים להבנה כשהם מנותקים זה מזה, כי אז נגרמים עיוות וסילוף. התורה מדברת על רחמים מחד: "טוב ה' לכל קוראיו", ויחד עם זאת "אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע" (תהילים קל"ז, ט) - ויש לראות את הדברים ביחד. כל תנועה וכל דת שקמו בעולם בחרו להן צד אחד, אידיאה אחת, שבה דגלו ושאותה הציגו לעולם - חסד, צדק, יושר וכדומה. אך אף לא אחת הראתה תמונה שלמה. הנצרות - דת החסד, שחרטה על דגלה את האמרה: "מי שהכה אותך על לחי אחת, תן לו את השנייה", מה עלה בסופה - יצאו ממנה הנאציזם ותנועות ההשמדה האכזריות ביותר! כי כשמראים רק פן אחד, למרות שיש בו אמת, הוא חסר, חלקי. אם, למשל, הייתה נכתבת בתורה רק שבת - "שבת קביעא וקיימא", היה נדמה כי האדם נתון בעולם המוכתב וקבוע על ידי הקדוש ברוך הוא מששת ימי בראשית. לכן נכתבו בתורה גם ראש חודש ומועדים - ש"ישראל מקדשי לזמנים".

 

  וזה מסביר גם את הנאמר בסוף הפרשה. העם אומר: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". חז"ל, כידוע, דרשו בשבחם על שהסכימו לעשות לפני ששמעו. חז"ל הבינו אם כן ש"נשמע" היינו כפשוטו, שמיעה פיזית. כך גם עולה מהגמרא בשבת (פח ע"א) על הצדוקי שאמר לרבא: "עמא פזיזא, דקדמיתו פומכייהו לאודנייכו" ('עם פזיז, שהקדמתם פיכם לאוזניכם'). אך נראה שהשמיעה כאן פירושה הבנה, כמו ב"שמע ישראל". בתחילה מספר משה לעם "את כל דברי ה' ואת כל המשפטים" - ז' מצוות בני נח, שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה ודינין, שניתנו להם במרה (רש"י), ועל כך הם עונים: "כל הדברים אשר דבר ה' נעשה" - כפי שציוויתנו. ובהמשך כורת הוא עמם את הברית, ואז הם אומרים: "נעשה ונשמע", נעשה - את שציוויתנו, ונשמע - את יתר המצוות, ורק אז נבין את שקיבלנו כעת. ושבחם הוא שהסכימו   לקיים למרות ששמעו רק חלק מהמצוות.

 

  בתחילת הפרשה נאמר "ואלה המשפטים", וברש"י: "'ואלה' - מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני". וקשה, שכן מצאנו בפרשת בהר, שדרשו שם: "מה שמיטה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כל המצוות... מסיני", ואם כן מה המיוחד בפרשת משפטים, והלא הכול נאמר בסיני?

 

  רבי אליהו מזרחי על רש"י פירש,   שפרשת משפטים נאמרה מסיני בקולות וברקים, כעשרת הדיברות, ועליה נאמרה הדרשה בפרשת בהר. אך שאר המצוות "ניתנו למשה לבדו בתוך המ' יום שעמד בהר". המהר"ל ב"גור אריה" חולק עליו, ומסביר שאמנם כל המצוות נאמרו מסיני, אך יש מצוות שהיו עיקר ושאר המצוות נאמרו אגבן, "וזה בשביל כי   ת ו ר ת   ה '   ת מ י מה, אין מצוותיה מחולקות, ולפיכך נאמרו כולם מסיני, מפני שה' יתברך   נ ת ן   ה ת ו ר ה   ב ש ל מ ו ת   ב ס י נ י ".

 

  לפעמים לא מבינים; חושבים שאפשר לקחת את מערכת המשפט מימי המנדט ולהוסיף לה מספר חוקי תורה. אך אלו רק פירורים - כי לא ניתן לקיים את משפטי התורה אם אין מחליפים את המערכת כולה. ולפיכך אסור ללכת לבית דין של עכו"ם, ואפילו יודע שדנים באותו דין כדיני ישראל, שנאמר: "לפניהם" - ולא לפני עכו"ם, שכן כשאותה מצווה מנותקת מכל התורה, אין היא אותה מצווה.

כי רק בתורת ישראל: "משפטי ה' אמת, צדקו   י ח ד י ו "!

 

[השיחה נאמרה בישיבה בסעודה שלישית, שבת קודש פרשת משפטים תשמ"ו ]

 

 

***********************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון