ישיבת הר עציון, בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************

שיחות ראשי הישיבה

****************

שיחה לפרשת וירא

 

הרב יהודה עמיטל שליט"א

 

"אברהם, אברהם!"*

 

 

  ראשיתה של פרשת העקידה בקריאה: "ויאמר אליו: אברהם, ויאמר: הנני!".   וסופה - קריאה כפולה: "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים, ויאמר: אברהם, אברהם, ויאמר: הנני!".

 

  בכל שליחות המוטלת על האדם, טמונה סכנה של איבוד עצמיותו המוחלט של השליח. משעה שנשלח אין הוא רואה עוד את עצמו כאישיות עצמאית אלא כנציג הכלל, אחד מתוך רבים, פרט מציבור גדול.

 

  דוד המלך ע"ה אמר: "עשה חסד למשיחו, לדוד ולזרעו עד עולם".   וביאר הרב חרל"פ: דוד הגיע למדרגה כזאת שלא ראה עוד את עצמו כלל, והיה מסוגל לדבר על עצמו בגוף שלישי, על הרעיון של 'דוד' המבטא את המשיחיות, והאומר: 'עושה חסד למשיחו, לדוד...'

 

  לא כן הקדוש ברוך הוא.   בשעה שהוא מזמין את שליחו למעשה העקידה, הוא קורא לו: "אברהם!", משל ביקש לצוות עליו: חזור לעצמך, ואל תסתפק בהיותך נציג הציבור כולו.

 

  מבצע השליחות שקוע דרך כלל, ראשו ורובו, במילוי המשימה המוטלת עליו.   בד בבד שוכח הוא את עצמו, מאבד את תחושותיו האישיות, מסיר מלבו את רגשותיו הטבעיים, האישיים, רגש האהבה של אב לבנו יחידו.

 

  הקב"ה, אין דעתו נוחה מכל אלה.   קורא הוא לאברהם ופוקד עליו: "לך לך", חזור לעצמך, לרגשותיך הטבעיים, לתחושותיך, למשפחתך. מתוך כל אלה, ורק מתוכן, "קח נא את בנך, את יחידך".

 

  אברהם הולך לבצע את המשימה שהוטלה עליו.   כביכול, מבקש הוא לעקוד לא רק את יצחק אלא גם את רגשותיו.   הוא עושה כן בשובה ונחת, לא בבהלה ומתוך אקסטאזה אלא מתוך הרהורים ומחשבות בני שלושה ימים.   רק המלאך עוצר בעדו, מונע את ידו משלוח, וקורא לו בקול גדול: "אברהם, אברהם!".   כפל קריאה זה נועד להזכיר לאברהם פעם נוספת שאין הוא נדרש לבטל את הרגשותיו, את תחושותיו ה'אבהיות'.   נקרא הוא לשוב ולהיות "אברהם", ועם "אברהם" זה לנסות ולהגיע להשגים רוחניים.

 

 

*דברים שנאמרו בישיבה בסעודה שלישית, שבת קודש פרשת וירא, תשל"ב. כתב: הרב אליהו בלומנצווייג. ערך: אביעד הכהן.

 

***********************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון