ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

בדין תפילה בציבור תוך זמן קריאת שמע - חלק א'

מאת   הרב שלמה לוי

 

שאלה: כאשר מסיבות מבצעיות אין אפשרות לקיים תפילה בציבור תוך זמן קריאת שמע, האם עדיף שיתפלל כל אחד ביחידות, או שיקרא קריאת שמע ביחידות ללא ברכותיה ואחר כך יקיימו תפילה בציבור?   אותה שאלה קיימת גם לעניין תפילת   ערבית בציבור לפני צאת הכוכבים.

 

תשובה: חשיבות תפילה בציבור ידועה ומפורסמת, וכדברי הגמרא בברכות ו': "אין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור", וכך פסק הטור בסימן צ' באורח חיים:   "... לא יתפלל אדם אלא בבית הכנסת עם הציבור...".   וכבר האריכו בזה ראשונים ואחרונים, ולכן ודאי יש לעשות כל מאמץ אפשרי כדי להתפלל בציבור, ובמסגרת צבאית יש לזה חשיבות מיוחדת גם מצד המסגרת.   אלא שבנידון דידן יש מקום לומר, שעדיף להתפלל ביחידות ובזמנה, מאשר לומר שוב ק"ש בתוספת ברכותיה יחד עם הציבור שלא בזמנה, שהרי שתי בעיות הלכתיות יש בזה:

 

א. ברכות קריאת שמע אינן נאמרות יחד עם קריאת שמע של חובה, אלא בזמן שבו אי אפשר כלל לקיים מצוות קריאת שמע.

 

ב. קריאת שמע העיקרית שבה מקיימים את המצווה מדאורייתא, נאמרת ללא ברכה לפניה, וכידוע בכל מצווה קיימת חובת ברכה לפני קיום המצווה.

ולכן יש לברר מה עדיף במקרה כזה, ונחל בבעיה הראשונה:

 

  נראה לכאורה לומר, שבעיה זו תלויה במחלוקת ראשונים בהבנת הקשר בין קריאת שמע לברכות שלפניה ולאחריה.   הרשב"א בתשובה ס' שי"ט (הובא בבית יוסף סימן ס'), נשאל בנידון - מי שכבר יצא ידי חובת קריאת שמע, האם יאמר את הברכות- וכתב:   "ומיהו מסתברא שחוזר ואומר ברכות בפני עצמן בלא קריאת שמע, ואף על פי שברכות לפני קריאת שמע ניתקנו, לאו ברכות של קריאת שמע - כדי שתאמר היאך יברך שלא על הקריאה?   וכך הסכימו הגאונים ז"ל שהרי אינו מברך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את השמע".   העולה בפירוש מדבריו שברכות קריאת שמע ביסודן עומדות לעצמן ואינן קשורות לקריאת שמע כברכות המצוות, ולכן ניתן לאמרן בנפרד.   וכתב שם הרשב"א שכך נראה בדעת הרמב"ם.   נראה לכאורה שגם המאירי סובר כך, שכתב בריש ברכות: "שאין נוסח ברכות אלו - אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את שמע... אלא שאנו מספרים סדרי הערב היום ושבח של תורה וענייני הגאולה", וכך נראה דעת תוספות ר"י בברכות ועוד.   לעומת זאת, מדברי הרא"ה (מובאים בבית יוסף אורח חיים סימן מ"ו) נראה בפירוש שברכות קריאת שמע הן כברכות המצוות, וכתב שרבי - שהיה אומר בתחילה רק פסוק ראשון - יכול היה לחזור ולברך רק כיוון שעדיין חייב בקריאת שמע דרבנן, ומשמע שללא חיוב קריאת שמע כלל, אינו רשאי לברך.   וכך נראית דעת הרמב"ן ועוד ראשונים (עיין בספר פרי יצחק ס"א שמוכיח באופן ברור שזו דעת האור זרוע בס' כ"ה).

 

  והנה בשו"ת משכנות יעקב (סימן פ'), יצא להוכיח מהגמרא נגד שיטת הרשב"א והגאונים, ולדעתו אין לברך ברכות קריאת שמע אחרי שכבר יצא ידי חובת קריאת שמע כמו בכל שאר ברכות המצוות, ורק אם מסיבה שהיא לא יכול היה לברך בזמן, התירו לו לברך אחרי הקיום של המצווה.   עיקר הוכחתו משתי גמרות:

 

א. הגמרא בדף י"ג:   מביאה:   "תנו רבנן 'שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד' - זו קריאת שמע של ר' יהודה הנשיא... בר קפרא אומר אינו חוזר וגומר, רבי שמעון ברבי אומר חוזר וגומרה".

 

  ומקשה בעל המשכנות יעקב לדברי הגאונים:   "אם כן מאי טעמא דמאן דאמר אינו חוזר וגומרה", זאת אומרת: אם יכול היה לומר הברכות לאחר שכבר קיים מצוות קריאת שמע, מדוע סובר בר קפרא שרבי אינו חוזר וגומרה?   הרי יכול היה לקיים מצות הברכות.   לכן מסביר המשכנות יעקב שעיקר דין הברכות דווקא קודם קריאת שמע ולא אחריה, ולאחריה יש רק תשלומין, ולכן סובר בר קפרא שאין לחייב את רבי בתשלומים.   ודבריו לכאורה תמוהין, שהרי לגבי תשלומי תפילה מצינו שמי שנאנס יכול להתפלל תשלומין, ורק למי שמזיד אין מאפשרים זאת.   ולכן נראה שלו היה מדובר בתשלומין היה ודאי צריך לאפשר לרבי לחזור ולגומרה (שהרי דינו של רבי כאנוס - כי הקיצור שקיצר בק"ש היה בגלל הציבור שישב לפניו ולמד מפיו תורה). לולא דבריו אפשר לומר שבאמת כדברי הרשב"א - ניתן לברך גם אחרי קריאת שמע- אלא שלרבי היה דין כעין דינו של רשב"י בשבת י"א:   שפטור משום שתורתו אומנותו, וכך מפורש במאירי ובראשונים שרבי נפטר מטעם זה, ולכן סובר בר קפרא שאינו חוזר וגומרה.   ופרט לזה, הרי בר קפרא נחלק על ר"ש ברבי בזה, ויכול היה הרשב"א לומר, שזוהי בדיוק נקודת המחלוקת ביניהם, והוא - הרשב"א- סובר שהלכה כר"ש ובאמת חוזר וגומרה.

 

ב.   הגמרא בברכות י"א: מוכיחה מאמירת קריאת שמע של הכוהנים בבית המקדש, שברכות קריאת שמע אינן מעכבות זו את זו, כלומר שכל ברכה יש לה קיום ומצווה נפרדת גם אם לא בירך את הברכה השנייה.   הוכחתה היא מכך שהכוהנים בירכו רק ברכה אחת. ושאלו שם בגמרא:   "מאי ברכה אחת - אמר רבי שמעון בן לקיש יוצר אור... אי אמרת בשלמא יוצר אור - היינו אין מעכבות זו את זו, דלא קאמרי אהבה רבה, אלא אי אמרת אהבה רבה - מאי ברכות אין מעכבות, דילמא האי דלא אמרי יוצר אור משום דלא מטא זמן יוצר אור וכי מטא זמן יוצא אור הוו אמרי".   ומקשה בעל המשכנות יעקב, אם כדברי הרשב"א שתמיד יכולים לומר הברכות אחר-כך - גם אם אמרו בתחילה יוצר אור, ייתכן שיאמרו אחר כך אהבה רבה ויעשו זאת מחוסר פנאי, ואם כן מה ההוכחה שברכות אינן מעכבות זו את זו?   לכן מסיק המשכנות יעקב, שרק לגבי יוצר אור דלא מטא זמנא - התירו לאמרה אחר אמירת קריאת שמע, וכעין ברכת הטבילה שהתירו לאמרה לאחר הטבילה, אולם ברכה שיכול היה לומר קודם - אין לאמרה אחר כך.

 

  ולכאורה גם לראיה זו יש תשובה, וכעין שאמרנו במקרה של רבי, שכיוון שיכלו להגיד אהבה רבה ולא אמרו - נראה שנפטרו מברכה זו, ולכן לא אמרו אותה אחר כך.   לולא פטרו אותם, היו אומרים אותה יחד עם יוצר אור, ורק לגבי יוצר אור שלא מטא זמנא אין הוכחה שפטרו אותם שהרי כלל לא התחייבו, ואם כן לא שייך לפטור אותם למפרע.   בר מן דין, כפי שמציין הפרי יצחק, כל זה שם בגמרא רק להווה אמינא.

 

  נראה א"כ, שניתן לדחות את ראיות המשכנות יעקב נגד שיטת הרשב"א.

 

  והדרינן לדוכתא - יש מחלוקת ראשונים בשאלה האם ברכות קריאת שמע הן בעלות ערך וקיום עצמאי גם ללא חיוב קריאת שמע, או שיש להתייחס אליהן כאל ברכות המצוות שאין לאמרן לאחר המצווה.   כיוון שהבית יוסף בסימן מ"ו הביא דברי הרשב"א ללא חולקים, והרמ"א והמשנה ברורה ושאר אחרונים שם לא חלקו עליו, נראה ברור שנפסקה הלכה כרשב"א, ולכן אפשר במקום הצורך לומר ברכות קריאת שמע לאחר יציאה ידי חובת קריאת שמע מדאורייתא.

 

  הנה ידועים ומפורסמים ב"שערים המצוינים בהלכה", דברי הפרי יצחק בס"א שעסק בנידון דידן, ופסק שעדיף להתפלל ביחידות תוך זמן קריאת שמע מלהתפלל לאחר מכן בציבור.   עיקר טעמו, שאף אם נקבל דברי הרשב"א שיש מקום לברכות לאחר קריאת שמע עדיין קיימת הבעיה השנייה - שהרי מקיים מצות קריאת שמע ללא ברכת המצוות לפניה, שהרי קורא קריאת שמע בנפרד, וזו לדעתו סיבה מספקת על מנת לדחות מצות תפילה בציבור.

 

  נראה לכאורה, לאחר בקשת מחילה, שיש להוכיח להלכה שלא כדבריו, אלא עדיף להתפלל בציבור, כיוון שכידוע ברכות אינן מעכבות את קיום המצווה, ולכן כשאי אפשר לברך יקיים מצות קריאת שמע ללא ברכה לפניה, וחילי מהדין המקביל לענייננו בתפילת ערבית.

 

  איתא בברכות דף ב'.:   "מאימתי קורין את שמע בערבין", ומסקנת הגמרא לכאורה שמצאת הכוכבים.

 

  רש"י, תוספות ושאר ראשונים על אתר תמהים - הלוא מנהגם היה להתפלל ערבית טרם צאת הכוכבים, ולכאורה זה בניגוד למשנה ולגמרא?   בראשונים תירוצים רבים (ע"ש בתוספות, רבינו יונה, רא"ש ועוד).   כללית ניתן לחלק את התירוצים לשלוש שיטות עיקריות:

 

א. דעת רש"י שיוצא ידי חובה בקריאת שמע על המיטה.

 

ב. דעת ר"ת שסומכים להלכה על שיטת ר"י או על שאר השיטות, שמדאורייתא יוצאים ידי חובת קריאת שמע בפלג המנחה.

 

ג. שיטת הגאונים, שהיא עקרונית כרש"י, אלא שהציעו הצעות שונות לפתרון הבעיה שאינו מברך על קריאת שמע, למשל - רב עמרם גאון אומר שיברך: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על קריאת שמע" (ועוד הצעות. ע"ש ברא"ש ובתר"י).   נראה שיסוד מחלוקתם בשאלה הנ"ל - האם ניתן לוותר על ברכת המצוות לצורך תפילה בציבור - שיטת רש"י, או שברכת המצוות חשובה יותר- שיטת התוספות.   (בדרך אגב אומר, שגם התוספות החולקים על רש"י, לא הקשו כיצד מפריד את ברכות קריאת שמע מאמירת קריאת שמע, ואמנם - הברכות כאן נאמרות קודם לקריאת שמע, וזה בניגוד למצב בבוקר.   אולם עדיין יש מרחק זמן גדול בין הברכות לקריאת שמע שעל המיטה, ולכן נראה שדעתם כדברי הרשב"א, שאין זו ברכת המצוות בלבד).

  אם כנים הדברים, נותר לנו לברר מה ההלכה במחלוקת זו בין רש"י לר"ת. ועל כך בשבוע הבא.

 

 

 

 

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTS@VBM-TORAH.ORG

 עם התוכן:

   GET YHE-ABOUT COURSES.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1999   ישיבת הר עציון