| |||||||||||
!! | |||||||||||
  |
EAB- blank |   |
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן. ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.) ************************************ שיעורים בהלכה ************ "מ¯ק¯ר¯ב¯ ¯א¯ח¯י¯ך¯ ¯ת¯ש¯י¯ם¯ ¯ע¯ל¯י¯ך¯ ¯מ¯ל¯ך¯" ¯ה¯ר¯ב¯ ¯ע¯מ¯י¯ט¯ל * הגמ' בב"ב ד. מספרת על דו-שיח בין הורדוס לבבא בן בוטא, לאחר שהורדוס ¯ניקר את עיניו ובא כמתחזה לשמוע מה יאמר עליו בבא בן בוטא: "יומא חד אתא (הורדוס) ויתיב קמיה. אמר: חזי מר האי עבדא¯ בישא מאי קעביד! אמר ליה (בבא בן בוטא): מאי איעביד ליה?¯ אמר ליה: נלטיה מר (-תקללנו). אמר ליה: 'גם במדעך מלך אל¯ תקלל'. אמר ליה: האי לאו מלך הוא! אמר ליה... ולא יהא אלא ¯נשיא, וכתיב: 'ונשיא בעמך לא תאור'...". הרמב"ם פוסק בהל' מלכים (פ"א ה"ד) - "אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו¯אחר כמה דורות ¯ע ¯ד ¯ ¯ש ¯ת ¯ה ¯א ¯ ¯א ¯מ ¯ו ¯ ¯מ ¯י ¯ש ¯ר ¯א ¯ל, שנאמר: 'לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר ¯לא אחיך הוא'. ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל... ואין צריך לומר¯ דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל שנאמר: 'מקרב אחיך תשים עליך מלך' - כל¯ משימות שאתה משים לא יהיו אלא מקרב אחיך". ולפ"ז קשה מדוע בבא בן בוטא טען -¯ "ולא יהא אלא נשיא" - הרי גם נשיא הוא לא יכול להיות? המנ"ח (מצוה עא', ס"ב) טוען שאלו דברי אגדה שלא לומדים מהם, שכן אחרת לא ¯מובן מדוע הביא בבא בן בוטא את הפסוק "גם במדעך מלך לא תקלל", ולא - "ונשיא ¯בעמך לא תאור" (ניתן בפשטות לדחות את ראייתו, שכן הוא ודאי לא רצה לביישו ¯ולטעון שהוא רק נשיא). אך למעשה, עולה מכאן שיש מקום לחלק בין מלך לנשיא, ¯וכפי שיפורט בהמשך. בהלכה שלא ניתן למנות מלך שאמו לא מישראל, ניתן להעלות שתי הבנות: מחד, ¯ניתן לומר שמלך כלל לא יכול להיות אם אמו לא מישראל, אך מאידך יתכן שאי אפשר¯¯ ל מ נ ו ת ¯מלך כזה, אך עקרונית הוא יכול להיות מלך. והנ"מ תהיה בבן מלך מישראל¯ שאמו לא מזרע ישראל: אם הפסול עקרוני - הוא לא יוכל למלוך, אך אם הבעיה היא ¯רק במינוי - נראה שיוכל. ה"נודע ביהודה" (מהדורא קמא, חו"מ סי' א') סובר שמלוכה אכן יכולה לעבור בירושה גם אם אין אימו מישראל, שכן רואים זאת כהמשך מלכות אביו, וכך מובן¯ כיצד קמה מלכות רחבעם, שאימו היתה נעמה העמונית. ולכן אגריפס (נכדו של ¯הורדוס) לא נחשב כמלך, כיון שגם הורדוס עצמו לא היה ראוי למלוכה. משמע ¯שבעקרון יכול להיות מלך שלא מזרע ישראל. אולם הכ"מ על הרמב"ם דלעיל, חולק על דעה זו: "ומשמע לי דלרבותא נקט אימו,¯ ומכל שכן אם היה אביו מישראל - כשר... ובהכי ניחא לי היאך מלך רחבעם דלא הוה¯ אימו מישראל, דהא בן נעמה העמונית הוה". הכ"מ א"כ סובר שמלכות רחבעם קמה ¯כיון שמספיק שאביו יהיה מישראל (וזו ראייתו לכך שאפילו אם אביו מישראל - הוא¯ג ם כן מלך). ומכאן שלשיטתו מלכות של גוי שאין הוריו מישראל אינה נחשבת ¯מלכות, שכן פסול מלך שלא מזרע ישראל הוא עקרוני (וכן דעת הרמב"ן ביבמות ¯מה:). המשנה בסוטה מא. אומרת: "אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא ( - בספר התורה) ¯עומד, ושבחוהו חכמים. וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות.¯ אמרו לו: אל תתירא, אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה". ובגמ' (שם בע"ב) מובא:¯ "באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה שהחניפו לו לאגריפס", ומפרש רש"י -¯ "דאע"ג דאמו מישראל, אין ראוי למלכות, דעבד היה וזילא מילתא". תוס' מקשים על¯ רש"י, שאם אימו היתה מישראל, לא יתכן שבגלל חנופה בלבד יתחייבו ישראל כלייה, ¯ולכן הם אומרים (ביבמות מה: ד"ה כיו) שאימו לא היתה מישראל, וכן דעת הרמב"ם ¯בפהמ"ש בסוטה. ותוס' בסוטה אומרים שבמלך יש דין שאמו חייבת להיות מישראל,¯ אע"פ שבשאר שררות אין הדבר מחויב. יוצא, א"כ, שלדעת התוס' והרמב"ם, אגריפס לא היה מלך ממש. שיטה זו קשה ¯מדברי הגמ' שם: "שבחוהו ( - כאמור במשנה) - מכלל דשפיר עבד, האמר רב אשי¯ אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו - כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו - אין כבודו ¯מחול?...מצוה שאני". ואם אגריפס לא היה מלך ממש - מה קושית הגמ'? הרמב"ן עה"ת (בראשית, מט, י), על הפסוק - "לא יסור שבט מיהודה", אומר ¯שלכל מלך מישראל, שלא מבית דוד, יש לכל היותר דין של נשיא. וא"כ קשה - הרי ¯לפי"ז, כל מלך מישראל - כבודו מחול? וכן קשה פסק הרמב"ם בהל' מלכים (פ"א ה"ח), ש"נביא שהעמיד מלך משאר שבטי¯ ישראל... הרי זה מלך וכל מצוות המלכות נוהגות בו" - שכן משמע שדוקא ע"י נביא ¯הוא מלך, ומכאן שאגריפס לא היה מלך? אמנם הרדב"ז (שם בפ"ג ה"ח) אומר: "והאי ¯מלך היינו שהומלך על פי נביא ¯א¯ו שהסכימו עליו כל ישראל", ומכאן שכאשר אין ¯נביא מספיקה עצם ההמלכה ע"י כל ישראל, אולם גם כך קשה, ביחוד לשיטת התוס'¯ שהוא מלך בזרוע (ואכן ממשיך הרדב"ז: "אבל אם קם איש אחד ומלך על ישראל בחזקה ¯- אין ישראל חייבין לשמוע אליו"). ונקודה נוספת: במשנה באבות (פ"א מ"י) אומר ר"ע מברטנורא ששמעיה ואבטליון¯ הם גרים, ועל כך מקשה התוי"ט שהדבר לא יתכן, שכן לא ממנים גרים לתפקידי נשיא (ומתרץ שהם רק היו "מצאצאי גרים", אך אימותיהם היו מישראל). אולם הרמב"ם¯ בהקדמתו לפהמ"ש אומר שהם היו גרי-צדק, ושוב קשה - כיצד הם היו נשיאים? (כאמור, פסק הרמב"ם דלעיל מתייחס גם לנשיא.) את המפתח להבנת הענין יש לראות בפסק הרמב"ם בפ"א מהל' מלכים ה"ד. לענין ¯הצורך במלך שאימו תהיה מישראל, הרמב"ם לומד זאת מ - "לא תוכל לתת עליך איש ¯נכרי" - כלומר שאין בכלל חלות מלך על גוי, אך לענין שאר שררות, הרמב"ם לומד¯ מ"'מקרב אחיך תשים עליך מלך' - כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך",¯ שמשמע שהאיסור הוא רק במינוי, אך בדיעבד המינוי מועיל. יוצא א"כ, שאגריפס אכן יכול היה להיות לפחות נשיא. אולם עדיין יש להסביר ¯מדוע הגמ' קוראת לו מלך. והריטב"א בכתובות יז. אכן מחדש עוד יותר ואומר - "כיון דמלך - נותנים לו ¯כבוד", ומשמע מדבריו שעצם המלכות ¯ב ¯פ ¯ו ¯ע ¯ל נותנת לו סמכות בדיעבד. בירושלמי ¯בהוריות (פ"ג ה"ב) נאמר שנשיא מביא חטאת, רק אם "אין על גביו אלא אלקיו" ¯ולכן דוד בזמן מרד אבשלום הביא שעירה כהדיוט, ולא שעיר כנשיא. אולם בבבלי (הוריות יא:) הגמ' מסתפקת האם רבי יהודה הנשיא היה צריך להביא כנשיא או ¯כהדיוט, ואומרת שכיון שהוא היה בבבל, אין לו דין נשיא. אך מ"מ משמע שדין¯ נשיא בעקרון תלוי בשלטון בפועל, וכדברי הריטב"א. הרמב"ם בהל' חנוכה (פ"ג ה"א) אומר - "וחזרה ¯מ ¯ל ¯כ ¯ו ¯ת לישראל יתר על מאתיים ¯שנה". והרמב"ן בסוף ספר המצוות אומר שהרמב"ם השמיט מצווה שעל המלך מוטל¯ לשאול באורים ותומים לפני יציאה למלחמה, ואומר שאף זה מוטל על מי שהשלטון ¯בפועל ברשותו. יוצא א"כ שניתן לומר שדין מלכות גם הוא יכול לחול מצד ש ל ט ו ן ב פ ו ע ל. ועפ"ז ניתן לומר שיש לחלק בין שני סוגי נשיאים - נשיא המשמש בפועל כמלך,¯ כיון שהוא השליט היחיד, ונשיא של סנהדרין. ואכן, הרמב"ם בהל' סנהדרין (פכ"ו¯ה"א) פוסק - "כל המקלל דיין מדייני ישראל עובר בלא תעשה... וכן אם קלל ה¯נ¯ש¯י¯א - אחד ראש סנהדרין גדולה ¯א¯ו המלך - ה"ז עובר בלא תעשה שנאמר: 'ונשיא¯ בעמך לא תאור'" - ומשמע שיש שני סוגי נשיאים. ובה"ו שם פוסק הרמב"ם - "א ע פ ש י ש ל ו ל ד י י ן א ו ל נ ש י א ל¯ מ ¯ח ¯ו ¯ל ¯ ¯ע ¯ל ¯ ¯כ ¯ב ¯ו ¯ד ¯ו,¯ אינו יכול למחול על קללתו". והרדב"ז שם מקשה, שהרי "מלך שמחל על כבודו - אין¯ כבודו מחול" (קידושין לב.). אולם ע"פ האמור לעיל, דברי הרמב"ם מובנים, שכן¯כאן מדבר הרמב"ם על נשיא של סנהדרין, שאכן יכול למחול על כבודו, אך נשיא ¯המתפקד כמלך - יתכן שבאמת אינו יכול למחול על כבודו, כמלך. וכן נראה מדברי הרד"ק (מל"א, ב, כח) על הפסוק - "ואחרי אבשלום לא נטה",¯ האומר שלאבשלום היה דין של מלך, כיון שכל ישראל המליכו אותו, וגם כאן רואים ¯ששלטון בפועל מספיק לקבלת דין מלך. וא"כ, מה שפוסק הרמב"ם בהל' מלכים (פ"א¯ה"ח), שצריך שיומלך ע"י נביא, זה רק כדי ש"¯כ¯ל המצוות נהוגות בו", אולם נשיא ¯המתפקד כמלך - גם אם לא הומלך על ידי נביא, אינו יכול למחול על כבודו, אע"פ ¯שיתכן שיהיו מצוות שלא ינהגו בו. וכך מובנת היטב הגמ' בסוטה, גם לראשונים הסוברים שאגריפס לא היה מלך ממש, שכן שאלת הגמ' - "אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו - כבודו מחול, מלך שמחל על ¯כבודו - אינו מחול!" ברורה - אין הכוונה שאגריפס היה מלך ממש, אך הוא היה¯ נשיא שתפקד כמלך, ואע"פ שנשיא הסנהדרין יכול למחול על כבודו, נשיא שיש לו ¯שלטון בפועל - אין יכול למחול על כבודו (ולא מכח אישיותו, אלא כדי שתהיה ¯סמכות לשלטונו). לסיכום: כדי שמלך בישראל יהיה מלך ש"כל מצוות המלכות נוהגות בו", יש צורך ¯או שאמו תהיה מישראל (לדעת התוס'), או שמספיק שאביו יהיה מישראל (שיטת¯ הכ"מ). בזמן שקיימים נביאים - יש צורך גם שהמלך יומלך ע"י נביא, א"כ יתכן (לדעת הרדב"ז), שמלך שהומלך ע"י ועל דעת כל ישראל - גם כן יחולו בו דיני¯ מלך. לגבי אגריפס: שיטת רש"י היא שהוא היה מלך ממש, שכן אימו היתה מישראל.¯ אולם לדעת התוס' והרמב"ם, אגריפס לא היה בן לאב או אם יהודים, אך ניתן לומר¯ שאעפ"כ היו בו כמה מדיני המלך. דינים אלו חלו מכח שלטונו בפועל על עם ישראל, ¯המעניק לו הגדרה של "נשיא", השונה מנשיא סנהדרין רגיל, שאין לו שלטון בפועל. ¯ולכן נראה, כי אף שלא היה מלך ממש, בכ"ז חלו בו דינים הנובעים מכבוד מלך ¯בישראל, ובין השאר אסור היה לו למחול על כבודו. * סיכום שיעור כללי שהועבר בישיבה בכח' אלול התשמ"ז. **************************** כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL עם התוכן: GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE. קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית. כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת: LISTPROC@JER1.CO.IL עם התוכן: INFO YHE-ABOUT. בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL ******************************* כל הזכויות שמורות 1996 ישיבת הר עציון |
  |