ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

מינוי אשה לתפקיד ציבורי / הרב תבורי

 

 

  הרבה כבר נכתב ונדפס בשאלת מינוי אשה לתפקיד ציבורי.   מטרתי במאמר זה להצביע על העניינים הקשורים לעצם המינוי.   אינני מתכונן לדון בשאלות כגון: צניעות, כבוד הציבור וכו', שמחברים שונים העירו עליהם. בסוף המאמר צרפתי רשימה חלקית של מאמרים שדנו בסוגיא זו לכל המעוניין להרחיב בנושא.

 

1.   מלכות בנשים - המקורות

 

א.   הספרי על הפסוק "שום תשים עליך מלך" (דברים י"ז, ט"ו) אומר - "מלך ולא מלכה".

ב.   הפסיקתא דורשת את הפסוק: "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" (שם) זה לא תעשה; "איש" ולא אשה - מכאן שאין ממנין אשה פרנסה על הציבור.

ג.   הגמרא בברכות (מט.) אומרת, שמלכות איננה בנשים ולא בעבדים (הדיון שם בשאלה האם הזכרת מלכות היא עניין המעכב בברכת המזון).

 

2.   דיון במקורות הנ"ל

 

א.   המקור הראשון (הספרי) קובע, שיש מצוה להקים מלך.   בפשטות, אפשר להבין שאינני מקיים מצוה זו אם אני מעמיד אשה כמלך.   אך זה איננו אומר שאשה מופקעת ממלכות. ה"מנחת - חינוך" מצביע על אפשרות שאשה יכולה להיות מלכה - אם היא יורשת את המלכות.   הבעיה היא רק מצד המינוי, ולא מצד מעמד האשה כמלכה.   יתרה מזו, אם הבעיה היא רק במינוי (ואולי בקיום המצוה), אפשר בהחלט להציע, שאם אשה יכולה לתפקד יותר טוב מכל המועמדים האחרים, אפשר למנות אותה לכתחילה.   הרב יהודה גרשוני בספרו "משפט המלוכה" העיר על אפשרות כזו, אבל בצורה יותר מחודשת.   הוא מציין את שיטת בעלי התוספות על התורה בפרשת משפטים, שלמרות האיסור למנות גר להיות דיין, במקום שאין יותר גדול ממנו - מותר להעמידו.   והביאו לדבריהם ראי'ה משמעי'ה ואבטליון, שלפי הרמב"ם היו גרים, ואף על פי כן מינו אותם כשופטים, בגלל שהיו גדולי הדור.   וזה אמנם חידוש גדול יותר, משום שפסול גר לדון נלמד מהלאו " לא תוכל לתת עליך איש נכרי", ואם אפשר לדחות לאו זה - כשאין יותר גדול ממנו - בודאי שאפשר למנות אשה למלכות ולבטל עשה של "מלך ולא מלכה" וכשאין יותר גדול ממנה.   ואמנם ניתן לחלוק ולומר שפסול גר לדון הוא גם שאלה של מינוי, אך גדול הדור אינו טעון מינוי אלא כאילו התמנה מעצמו.   אך בכל אופן משמע מבעלי התוספות שאמנם היה מינוי, ומינוי זה מותר בגדול הדור.

 

ב.   לפי המקור השני (הפיסקתא) יש כבר איסור למנות אשה (לא רק ביטול עשה).   אך הגאון ר' משה פינשטיין (אגרות משה יו"ד ח"ב סי' מ"ד ומ"ה) כבר העיר על הבעיתיות בלימוד זה.   לפי פשטות דברי הפסיקתא לומדים מ"לא תוכל לתת עליך איש נכרי", שרק איש כלול באיסור זה ולא אשה.   וממילא יוצא דבר מגוחך - מותר להעמיד אשה נכרית למלכות - האיסור כולל רק גברים.   מחמת שאלה זו דחה הגרמ"פ לגמרי את דברי הפסיקתא ואמר שבודאי יש שם טעות.   אם בכל אופן, ננסה להבין את דברי הפסיקתא, נגיד שההבנה היתה, שבכל הפרשה נאמר "איש", ואם כן פרשה זו אינה מתייחסת לנשים.   אך לא ברור אם הבעיה היא ביטול עשה וכמו שראינו בספרי, או שיש כאן לאו נוסף.   בכל אופן, הדיון שהעלינו, אם מותר להעמיד אשה כשאין יותר מתאים ממנה לתפקיד עדיין קיים, כשם שהעמידו את שמעי"ה ואבטליון, וכנזכר לעייל.

 

ג.   יש כאלה שהבינו מתוך הגמ' בברכות שאשה מופקעת ממלכות אמנם הגרמ"ש העיר באור שמח על הרמב"ם הל' מלכים (א'; ה') שאין זו כוונת הגמרא.   הגמרא אמרה שאשה איננה מצווה במינוי מלך אך אין כאן דיון אם היא כשרה למלכות.   ראיה ניצחת יש לו מזה שהגמרא לא פסלה כהנים וגרים ממלכות ואנו יודעים שהם פסולים למלכות אך חייבים הם כחלק מכלל ישראל להעמיד מלך (וע' רמב"ן עה"ת עה"פ בויחי, "לא יסור שבט מיהודה" ובהל' מלכים א': ד').   אם כן, נוכל להוריד דיון במקור זה מענייננו.

 

3.   שאר תפקידים בנשים

 

  אפילו אם נניח שאשה פסולה למלכות על-פי סברא היינו יכולים להגביל פסול זה למלכות בלבד.   יתכן שהתפקידים העיקריים של מלך ישראל הם בתחומי המשפט והמלחמה ואשה שאיננה יוצאת למלחמה ופסולה לדין מופקעת ממלכות אך לא מתפקידים אחרים.   (דיון יסודי על תפקידו של מלך נמצא בספרו של פרופ. י. בלידשטיין עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם בפרק רביעי, "מגמות המלכות").

 

  אמנם, פסק הרמב"ם סותר הנחה זו.   הר"מ הל' מלכים א': ה' פוסק: "וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש".   הר"ם קיבל כנראה את הספרי כמקור ההלכה שאין ממנים אשה למלכות שנאמר "מלך ולא מלכה", וקשה לדעת מה מקורו להרחיב הגבלה זו לשאר משימות.   הגרמ"פ בתשובה הנ"ל אמר שאיננו יודע מקור הר"מ (ודחה את הפסיקתא כמקור אפשרי לכך).   אך אמר ששיטת הרמב"ם מספיקה לאסור להעמיד אשה לתפקיד שיש בו שררה.   הרשב"א בשבועות כט: מביא באותה לשון "שאין מעמידים אשה לכל משימות ישראל"   אך כנראה ראשונים אחרים חולקים עליו בזה.   הראשונים מקשים (עיין תוס' ב"ק טו. ד"ה "אשה תשים" ורמב"ן ורשב"א; תוס' הרא"ש ריש שבועת העדות) איך העמידו את דבורה כשופטת - הרי אשה פסולה לדון?   הרמב"ן תירץ (והשווה לתוס' ראש, ריטב"א שם) "ומאי דכתיב והיא שופטה את ישראל - פירושו מנהגת שעל פיה ובעצתה היו נוהגים זה עם זה כדין מלכה - ואע"ג דאמרינן בספרי שום תשים עליך מלך ולא מלכה נוהגים היו בה כדין מלכה" הרמב"ן התקשה איך העמידו את דבורה כשופטת - הרי אשה פסולה לדין - אך המינוי בתפקיד של שררה לא הפריע לו עד שהשיב שבעצם העמידו אותה כמלכה.   ורק אז שאל הרמב"ן מלך ולא מלכה וכנראה שרק מינוי זה הוא בעייתי אך אשה כשרה לשאר תפקידים.

 

4.   הגדרת "מינוי ושררה"

 

  אחרונים כבר דשו בשאלה אם הסכמת הציבור (ע"י הצבעה או מינוי ע"י גוף שמיצג את הציבור) מתירה מינוי אשה אפילו לשיטת הרמב"ם, ה"תומים" מביא שיטת כנסת הגדולה שהציבור (או גוף שמייצג את הציבור) מינה את שמעיה ואבטליון לתפקיד דיינים למרות האיסור למנות גר לתפקיד זה.   (למעלה הבאנו הסבר אחר לזה מבעלי התוס') ולפי"ז מסתבר שע"י הסכמת הציבור מותר גם למנות אשה.   אך עיין ב"תומים" שם שמתווכח עם בעל כנסה"ג וסובר שהיתר זה קיים רק כשמלך ממנה אותו.   הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (במאמר בתחומין שיצא לאור לאחרונה) פסק שהסכמה מועילה רק לציבור מצומצם כארגון או יישוב אך לא לעם שלם.   עוד שאלה שקשורה לעיוננו היא איזה משימות בדיוק אסורות (לשיטת הרמב"ם) גר פסול לכל ששרות שבישראל והר"מ כלל בזה דיין, נשיא, ואפילו ממונה על אמת המים.   המכנה המשותף בין כל התפקידים האלה הוא שיש עניין כפייתי בכל אחד מהם.   כשחסר המימד הזה, אין עניין של שררה ואין איסור מינוי (עיין תוס' יבמות קא: ד"ה, "ואנא גר אנא" וברא"ש שם) ואם כן אנו צריכים לבדוק בכל תפקיד אם שייך בזה כפייה על הציבור.   יש דיון מענין בשו"ת אמ"מ הנ"ל אם ממונה על כשרות (משגיח) נחשב כתפקיד של שררה או לא.

 

  יתכן לטעון שכל תפקיד ציבורי מעניק מעמד של דיין לבעל התפקיד וממילא אשה שפסולה לדון פסולה לתפקיד ציבורי.   התרומת הדשן (חב' סי' רי"ד) פסל רשע לתפקיד "טובי העיר"; ונימק את זה כך "וטובי הקהל כשיושבין לפקח על עסקי רבים ויחידים במקום בי"ד קיימי" אמנם יתכן שהוא פסל רק רשע לתפקיד זה ואיננו חושב שהוא ממש דיין אלא שראוי לפסול רשע לתפקיד זה כשם שיש לפסול רשע לדין.   וע' בשו"ע חומ' ס' ל"ז בלשון הרמ"א המבוסס על פסק תה"ד וז"ל הרמ"א; "טובי העיר הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים הרי הם כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדין משום רשעה"   אפילו אם נניח שיש לך מעמד ממש כמו דיין, מינוי אשה לתפקיד זה יהיה תלוי בדיוננו לעיל איך מינו את דבורה לשופטת.

 

5.   סיכום

 

  מי שאוסר מינוי אשה לתפקיד ציבורי צריך לצרף את כל הדיונים הנ"ל, וממילא הוא יסבור: 1.   יש איסור למנות אשה למלכות (ולא רק אי-קיום מצוה וכד')   2.   האיסור כולל בתוכו שאר משימות (שיטת הרמב"ם - בניגוד להרבה ראשונים אחרים)   3.   קבלת הציבור לא מועילה בתפקיד הנחשב כדין או כשררה.   4.   האיסור הזה תקף אפילו כשאין אחר טוב ממנה.

 

ספרים אחרים העוסקים בנושא: 1.   פסקי הרב עוזיאל בשאלות הזמן סי' מד; פרי מלכה ס' ס"ד; משנה הלכות ח"ז ס' רנ"ד.

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת   MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:   GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון