!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעור מפי ראש הישיבה

********************

 

ל¯י¯מ¯ו¯ד¯ ¯ח¯כ¯מ¯ה¯ ¯י¯ו¯ו¯נ¯י¯ת

 

ה¯ר¯ב¯ ¯ל¯י¯כ¯ט¯נ¯ש¯ט¯י¯י¯ן

 

[מאמר זה הופיע בדף קשר פרשת שמות, גליון מס' 74.   השיעור ניתן בשבת קודש פר' מקץ תשמ"ז.]

 

 

מ¯ק¯ו¯ר¯ ¯ה¯ג¯ז¯ר¯ה¯: במשנה, סוטה מט. - "בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות¯ חתנים...בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלה ושלא ילמד אדם את בנו יוונית..."

 

ובגמ' (שם ע"ב) מובא: "ת"ר כשצרו מלכות בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס ¯מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים.   בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להם ¯תמידים.   היה שם זקן אחד, שהיה מכיר בחכמת יוונית.   לעז להם בחכמת יוונית, אמר ¯להן: כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרין בידכם.   למחר שלשלו להם דינרים בקופה ¯והעלו להם חזיר...אותה שעה אמרו: ארור אדם...שילמד לבנו חכמת יוונית".

 

ויש כאן סתירה בין המשנה לגמ' ביחס לזמן הגזרה.   במשנה מדובר על "פולמוס של¯ טיטוס", וזה סוף תקופת בית שני וחורבנו, ובגמרא מובא סיפור מימי החשמונאים שקדמו לחורבן שנים רבות.

 

וביישוב הסתירה ניתן לומר:

א.   שגזרו בתחילה ולא קבלו מהם ולבסוף (בפולמוס של טיטוס) - גזרו וקבלו מהם, ¯וכך מסביר הר"ש בתחילת פאה (פ"א מ"א).

ב.   ייתכן שמתחילה נגזרה הגזרה רק לשעתה ולבסוף חדשו אותה וקבעוה לדורות.¯   ומצינו שנגזרו גזרות לשעתן בלבד: כך לגבי הקנס שקנסו את הלויים במעשר בימי עזרא (יבמות פו:), וכך - לדעת ר"ת (ב"ק צד:) - לגבי הגזרה של "הגזלנין שהחזירו¯ - אין מקבלין מהן", שהיתה לדורו של רבי בלבד ולא לאחריו.

 

ס¯י¯ב¯ת¯ ¯ה¯ג¯ז¯ר¯ה:  

1.   מפשטות המשנה והגמרא משמע שאין פגם בחכמה יוונית כשלעצמה, ¯ורק בשל אותו אירוע שאירע נגזרה הגזרה.   וגם כשחזרו וגזרו בימי טיטוס, היה זה ¯כזכר לחורבן ומתוך רצון להנזר מחכמתה של אותה תרבות עויינת, אך לא בגלל שנמצא ¯פסול כלשהו בחכמה זו.

2.   אך ניתן להעלות כהשערה שבכל זאת יש כאן נימה שלילית, שכן לא כל כך ¯מסתבר, שאם חכמה יוונית היתה נייטראלית - היו גוזרים עליה רק בגלל מעשה אחד¯ שקרה. וכך גם, אולי, ניתן להתרשם מהחזיר שמופיע באותו סיפור, שיש בו כדי לסמל¯ טומאה.

3.   מההקשר במשנה ניתן לומר - בכלל בכיוון שונה - שחכמה יוונית נתפסת¯ כתכשיט, כחכמה נאה המפארת את יודעה, שכן בסמיכות לה נזכרות הגזרות על עטרות ¯חתנים וכלות, כלה באפריון וכד'.   וכך גם עולה מהירושלמי בפאה (פ"א, ה"א): "מותר¯ לאדם ללמד את בתו יוונית, מפני שהוא תכשיט לה".   ולפי זה שוב, אין כל פגם בחכמה¯ יוונית, וגזרו עליה רק כחלק מהגזרות לזכר החורבן.

 

ה¯י¯ק¯ף¯ ¯ה¯ג¯ז¯ר¯ה:   הגמרא בסוטה מסיקה ש"לשון יוונית לחוד וחכמת יוונית לחוד",¯ היינו: על החכמה נגזרה הגזרה ולא על הלשון.   ולא ניתנו הגדרות מדוייקות מהי¯"לשון" ומהי "חכמה".   ניתן לומר שלשון - במובנה הצר, רק השפה המדוברת, אך כל¯ השאר - ספרות כתובה, תרבות וכד' - כלולים בחכמה ונאסרו.   וניתן מאידך להרחיב ¯ההיתר ולומר שחכמה - היא המתפרשת במובן הצר, אך לשון - כוללת את כל התרבות,¯ הספרות והמנהגים.

 

הגמרא גם אומרת שלבית רבן גמליאל הותרה חכמה יוונית - "דקרובין למלכות ¯הוו", והיו צריכים לכך.   ונראה שהצורך שלהם לא היה מעשי גרידא אלא שהוצרכו¯ להיות מעורים בתרבות ובאורח החיים, בשל היותם מקורבים למלכות.   ויש לדון מה ¯מוגדר כצורך לענין זה.

 

מ¯ה¯ ¯מ¯ו¯ג¯ד¯ר¯ ¯כ¯"¯ח¯כ¯מ¯ה¯ ¯י¯ו¯ו¯נ¯י¯ת¯":

רש"י במנחות (סד:) כותב "רמיזות".   וכן ברמב"ם¯ בפירוש המשניות לסוטה - "הרמזים והחידות".   ויוצא, שכנראה לא מדובר בחכמה¯ הרגילה, מדעי הטבע והרוח ודומיהם, אלא בחכמה מסתורית.

 

הריב"ש (בתשובה מ"ה) נשאל מהי חכמה יוונית, "ואם הם אותם ספרים המפורסמים¯ בעולם כטבעי ומה שאחר הטבע (פיזיקה ומטפיזיקה)".   והוא משיב: "שאין הספרים ההם ¯בכלל גזרה זו", ושלדעתו"חכמת יוונית היא לדבר בלשון יווני בחידות ובלשון סתום ¯שלא יבינו אותו ההמון..." (אם כי ייתכן שראוי להמנע מהם, לדעתו, מצד אחר של¯"אל תפנו אל האלילים").

 

ביחס לתוקף האיסור בימינו, הרמב"ם כותב שהחכמה והלשון היווניים נשתכחו. על ¯החכמה כתב (בפירוש המשניות לסוטה): "וזה העניין אין ספק שנאבד ולא נשאר ממנו ¯היום בעולם...", ועל הלשון אמר (הל' תפילין פ"א הי"ט) ש"כבר נשקע יווני בעולם¯ונשתבש ואבד".

 

ל¯י¯מ¯ו¯ד¯ ¯ח¯כ¯מ¯ה¯ ¯י¯ו¯ו¯נ¯י¯ת¯ ¯מ¯צ¯ד¯ ¯ח¯ו¯ב¯ת ת¯ל¯מ¯ו¯ד¯ ¯ת¯ו¯ר¯ה: במנחות צט:, שאל בן דמה את רבי¯ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יוונית. קרא ¯עליו...והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ¯ולמוד בה חכמת יוונית! ופליגא דר' שמואל בר נחמני...א"ר יונתן: פסוק זה אינו¯ לא חובה ולא מצווה אלא ברכה".

 

גם כאן משמע שאין בעיה מהותית ערכית-השקפתית בחכמה יוונית, וכל הדיון נסוב¯ סביב שאלת ¯ל¯י¯מ¯ו¯ד¯ ¯ת¯ו¯ר¯ה, ואותה שאלה היתה מתעוררת גם אם היה מדובר בלטייל או בלשחות. ומהגמרא עולה, שאם החיוב בלימוד תורה מקיף - "יומם ולילה" - לא ניתן¯ ללמוד חכמה יוונית, ואם אין חיוב כזה (ויוצא בפרק ביום ופרק בלילה) - מותר.

 

באופן דומה עולה גם מן הירושלמי אלא ששם מוסיפים: "והתני רבי ישמעאל ¯'ובחרת בחיים' - זו אומנות, מעתה אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב והגית בו ¯יומם ולילה?", ונותנים שם סיבה צדדית לגזרה - "מפני המסורות" (המוסרים ¯לשלטון).

 

אלא שיש מקום לומר, שגם אם חיוב תלמוד תורה מקיף, בכל זאת ניתן יהיה ללמוד ¯חכמה יוונית. וזאת על פי הר"ן בנדרים (ח.), שכתב שחובת לימוד תורה היא "יום ¯ולילה ¯כ¯פ¯י¯ ¯כ¯ו¯ח¯ו", כלומר, שיש צרכים מסויימים הכרחיים לאדם, ובשאר הזמן - חובתו¯ ללמוד.

 

לצורך כזה תחשב, למשל, אומנות, כפי שמובא בירושלמי.   הראב"ן כתב שלמרות¯ שאין מפליגין ג' ימים קודם השבת, לצורך אומנות - מותר.   ורש"י בב"מ (ל:) כתב על ¯האמור: "והודעת להם - זה בית חייהם", שהכוונה ללמדם אומנות.   ויתכן, שגם חכמה ¯יוונית, אם אמנם יש בה ערך, תחשב אף היא - לפי הר"ן - לצורך הכרחי, ויוכל ללומדה ועם זאת יקיים מצוות לימוד תורה "כפי כוחו".

 

אך דומה שב"תורת כהנים" מתלוית נימה אחרת לגזרה.   מובא שם - על הפסוק באחרי ¯מות: "את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם": "ללכת בהם, עשם עיקר ואל¯ תעשם טפלה. ללכת בהם שלא יהיה משאך ומתנך אלא בהם, שלא תערב בהם דברים אחרים ¯בעולם.   שלא תאמר: למדתי חכמת ישראל, אלמוד חכמת אומות העולם, ת"ל: ללכת בהם, ¯אינך רשאי ליפטר מתוכן".

 

ראשית מדובר כאן על "חכמת אומות העולם" ולא על "חכמת יוונית" בלבד.   אך ¯בעיקר, נראה שהמוקד כאן אינו בביטול לימוד תורה שנגרם, אלא ¯ב¯ה¯פ¯י¯כ¯ת¯ ¯ה¯ת¯ו¯ר¯ה¯ ¯ל¯ט¯פ¯ל ¯והצבת דברים אחרים כעיקר במקומה - "ללכת בהם - עשם עיקר ואל תעשם טפלה".

 

בכל אופן, גם כאן משמע שאין בעיה ערכית-השקפתית בלימוד חכמות אחרות, אלא ¯שקיים החשש שיחשוב האדם לעצמו: "למדתי חכמת ישראל, וכעת אעבור לתחום לימוד¯ אחר, שווה ערך לתורה".   וכאן בא הספרא וקובע: "אינך רשאי ליפטר מתוכן".

 

ואם כן, ייתכן שבמקרים מסויימים ניתן יהיה ללמוד חכמות אחרות, וזאת כאשר ¯מדובר בדברים התורמים ומוסיפים לאדם כעובד ה', ומתוך המודעות לכך שהאדם ניצב¯ בשתי רגליו בתוך התורה ומושרש בה.

 

 

חג שמח! - ב.מ.א.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1997   ישיבת הר עציון