| |||||||||||
!! | |||||||||||
  |
EAB- blank |   |
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן. ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.) ************************************ שיעורים בהלכה ************ ל¯י¯מ¯ו¯ד¯ ¯ח¯כ¯מ¯ה¯ ¯י¯ו¯ו¯נ¯י¯ת ה¯ר¯ב¯ ¯אהרן ל¯י¯כ¯ט¯נ¯ש¯ט¯י¯י¯ן* מ¯ק¯ו¯ר¯ ¯ה¯ג¯ז¯ר¯ה¯: במשנה, סוטה מט. - "בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות¯ חתנים...בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלה ושלא ילמד אדם את בנו יוונית...".
ובגמ' (שם ע"ב) מובא: "ת"ר כשצרו מלכות בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס¯ מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להם¯ תמידים. היה שם זקן אחד, שהיה מכיר בחכמת יוונית. לעז להם בחכמת יוונית, אמר ¯להן: כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרין בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה ¯והעלו להם חזיר...אותה שעה אמרו: ארור אדם...שילמד לבנו חכמת יוונית". ויש כאן סתירה בין המשנה לגמ' ביחס לזמן הגזרה. במשנה מדובר על "פולמוס של¯ טיטוס", וזה סוף תקופת בית שני וחורבנו, ובגמרא מובא סיפור מימי החשמונאים שקדמו לחורבן שנים רבות. וביישוב הסתירה ניתן לומר: א. שגזרו בתחילה ולא קבלו מהם ולבסוף (בפולמוס של טיטוס) - גזרו וקבלו מהם, ¯וכך מסביר הר"ש בתחילת פאה (פ"א מ"א). ב. ייתכן שמתחילה נגזרה הגזרה רק לשעתה ולבסוף חדשו אותה וקבעוה לדורות. ¯ומצינו שנגזרו גזרות לשעתן בלבד: כך לגבי הקנס שקנסו את הלויים במעשר בימי ¯עזרא (יבמות פו:), וכך - לדעת ר"ת (ב"ק צד:) - לגבי הגזרה של "הגזלנין שהחזירו ¯- אין מקבלין מהן", שהיתה לדורו של רבי בלבד ולא לאחריו. ס¯י¯ב¯ת¯ ¯ה¯ג¯ז¯ר¯ה: 1. מפשטות המשנה והגמרא משמע שאין פגם בחכמה יוונית כשלעצמה, ¯ורק בשל אותו אירוע שאירע נגזרה הגזרה. וגם כשחזרו וגזרו בימי טיטוס, היה זה¯ כזכר לחורבן ומתוך רצון להנזר מחכמתה של אותה תרבות עויינת, אך לא בגלל שנמצא¯ פסול כלשהו בחכמה זו. 2. אך ניתן להעלות כהשערה שבכל זאת יש כאן נימה שלילית, שכן לא כל כך ¯מסתבר, שאם חכמה יוונית היתה נייטראלית - היו גוזרים עליה רק בגלל מעשה אחד¯ שקרה. וכך גם, אולי, ניתן להתרשם מהחזיר שמופיע באותו סיפור, שיש בו כדי לסמל¯ טומאה. 3. מההקשר במשנה ניתן לומר - בכלל בכיוון שונה - שחכמה יוונית נתפסת ¯כתכשיט, כחכמה נאה המפארת את יודעה, שכן בסמיכות לה נזכרות הגזרות על עטרות ¯חתנים וכלות, כלה באפריון וכד'. וכך גם עולה מהירושלמי בפאה (פ"א, ה"א): "מותר ¯לאדם ללמד את בתו יוונית, מפני שהוא תכשיט לה". ולפי זה שוב, אין כל פגם בחכמה¯ יוונית, וגזרו עליה רק כחלק מהגזרות לזכר החורבן. ה¯י¯ק¯ף¯ ¯ה¯ג¯ז¯ר¯ה: הגמרא בסוטה מסיקה ש"לשון יוונית לחוד וחכמת יוונית לחוד", ¯היינו: על החכמה נגזרה הגזרה ולא על הלשון. ולא ניתנו הגדרות מדוייקות מהי ¯"לשון" ומהי "חכמה". ניתן לומר שלשון - במובנה הצר, רק השפה המדוברת, אך כל ¯השאר - ספרות כתובה, תרבות וכד' - כלולים בחכמה ונאסרו. וניתן מאידך להרחיב ¯ההיתר ולומר שחכמה - היא המתפרשת במובן הצר, אך לשון - כוללת את כל התרבות,¯ הספרות והמנהגים. הגמרא גם אומרת שלבית רבן גמליאל הותרה חכמה יוונית - "דקרובין למלכות ¯הוו", והיו צריכים לכך. ונראה שהצורך שלהם לא היה מעשי גרידא אלא שהוצרכו¯ להיות מעורים בתרבות ובאורח החיים, בשל היותם מקורבים למלכות. ויש לדון מה¯מוגדר כצורך לענין זה. מ¯ה¯ ¯מ¯ו¯ג¯ד¯ר¯ ¯כ¯"¯ח¯כ¯מ¯ה¯ ¯י¯ו¯ו¯נ¯י¯ת¯": רש"י במנחות (סד:) כותב "רמיזות". וכן ברמב"ם ¯בפירוש המשניות לסוטה - "הרמזים והחידות". ויוצא, שכנראה לא מדובר בחכמה¯ הרגילה, מדעי הטבע והרוח ודומיהם, אלא בחכמה מסתורית. הריב"ש (בתשובה מ"ה) נשאל מהי חכמה יוונית, "ואם הם אותם ספרים המפורסמים ¯בעולם כטבעי ומה שאחר הטבע (פיזיקה ומטפיזיקה)". והוא משיב: "שאין הספרים ההם¯ בכלל גזרה זו", ושלדעתו "חכמת יוונית היא לדבר בלשון יווני בחידות ובלשון סתום¯ שלא יבינו אותו ההמון..." (אם כי ייתכן שראוי להמנע מהם, לדעתו, מצד אחר של¯"אל תפנו אל האלילים"). ביחס לתוקף האיסור בימינו, הרמב"ם כותב שהחכמה והלשון היווניים נשתכחו. על¯ החכמה כתב (בפירוש המשניות לסוטה): "וזה העניין אין ספק שנאבד ולא נשאר ממנו ¯היום בעולם...", ועל הלשון אמר (הל' תפילין פ"א הי"ט) ש "כבר נשקע יווני בעולם ¯ונשתבש ואבד". ל¯י¯מ¯ו¯ד¯ ¯ח¯כ¯מ¯ה¯ ¯י¯ו¯ו¯נ¯י¯ת¯ ¯מ¯צ¯ד¯ ¯ח¯ו¯ב¯ת¯ ¯ת¯ל¯מ¯ו¯ד¯ ¯ת¯ו¯ר¯ה: במנחות צט:, שאל בן דמה את רבי ¯ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יוונית. קרא ¯עליו...והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ¯ולמוד בה חכמת יוונית! ופליגא דר' שמואל בר נחמני...א"ר יונתן: פסוק זה אינו ¯לא חובה ולא מצווה אלא ברכה". גם כאן משמע שאין בעיה מהותית ערכית-השקפתית בחכמה יוונית, וכל הדיון נסוב ¯סביב שאלת ¯ל¯י¯מ¯ו¯ד¯ ¯ת¯ו¯ר¯ה, ואותה שאלה היתה מתעוררת גם אם היה מדובר בלטייל או ¯בלשחות. ומהגמרא עולה, שאם החיוב בלימוד תורה מקיף - "יומם ולילה" - לא ניתן ¯ללמוד חכמה יוונית, ואם אין חיוב כזה (ויוצא בפרק ביום ופרק בלילה) - מותר. באופן דומה עולה גם מן הירושלמי אלא ששם מוסיפים: "והתני רבי ישמעאל ¯'ובחרת בחיים' - זו אומנות, מעתה אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב והגית בו ¯יומם ולילה?", ונותנים שם סיבה צדדית לגזרה - "מפני המסורות" (המוסרים ¯לשלטון). אלא שיש מקום לומר, שגם אם חיוב תלמוד תורה מקיף, בכל זאת ניתן יהיה ללמוד¯ חכמה יוונית. וזאת על פי הר"ן בנדרים (ח.), שכתב שחובת לימוד תורה היא "יום ¯ולילה ¯כ¯פ¯י¯ ¯כ¯ו¯ח¯ו", כלומר, שיש צרכים מסויימים הכרחיים לאדם, ובשאר הזמן - חובתו¯ ללמוד. לצורך כזה תחשב, למשל, אומנות, כפי שמובא בירושלמי. הראב"ן כתב שלמרות¯ שאין מפליגין ג' ימים קודם השבת, לצורך אומנות - מותר. ורש"י בב"מ (ל:) כתב על ¯האמור: "והודעת להם - זה בית חייהם", שהכוונה ללמדם אומנות. ויתכן, שגם חכמה ¯יוונית, אם אמנם יש בה ערך, תחשב אף היא - לפי הר"ן - לצורך הכרחי, ויוכל¯ ללומדה ועם זאת יקיים מצוות לימוד תורה "כפי כוחו". אך דומה שב"תורת כהנים" מתלוית נימה אחרת לגזרה. מובא שם - על הפסוק באחרי ¯מות: "את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם": "ללכת בהם, עשם עיקר ואל¯ תעשם טפלה. ללכת בהם שלא יהיה משאך ומתנך אלא בהם, שלא תערב בהם דברים אחרים ¯בעולם. שלא תאמר: למדתי חכמת ישראל, אלמוד חכמת אומות העולם, ת"ל: ללכת בהם,¯ אינך רשאי ליפטר מתוכן". ראשית מדובר כאן על "חכמת אומות העולם" ולא על "חכמת יוונית" בלבד. אך¯ בעיקר, נראה שהמוקד כאן אינו בביטול לימוד תורה שנגרם, אלא ¯ב¯ה¯פ¯י¯כ¯ת¯ ¯ה¯ת¯ו¯ר¯ה¯ ¯ל¯ט¯פ¯ל ¯והצבת דברים אחרים כעיקר במקומה - "ללכת בהם - עשם עיקר ואל תעשם טפלה". בכל אופן, גם כאן משמע שאין בעיה ערכית-השקפתית בלימוד חכמות אחרות, אלא ¯שקיים החשש שיחשוב האדם לעצמו: "למדתי חכמת ישראל, וכעת אעבור לתחום לימוד¯ אחר, שווה ערך לתורה". וכאן בא הספרא וקובע: "אינך רשאי ליפטר מתוכן". ואם כן, ייתכן שבמקרים מסויימים ניתן יהיה ללמוד חכמות אחרות, וזאת כאשר¯ מדובר בדברים התורמים ומוסיפים לאדם כעובד ה', ומתוך המודעות לכך שהאדם ניצב ¯בשתי רגליו בתוך התורה ומושרש בה. **************************** כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL עם התוכן: GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE. קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית. כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת: LISTPROC@JER1.CO.IL עם התוכן: INFO YHE-ABOUT. בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL ******************************* כל הזכויות שמורות 1996 ישיבת הר עציון |
  |