ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

  ב ר כ ו ת   ב נ י ן   י ר ו ש ל י ם   /   א מ ו ץ   כ ה ן

 

ארבע ברכות עוסקות בבנין ירושלים:

1.   ברכת 'בונה ירושלים' שבשמונה עשרה.

2.   ברכת 'בונה ירושלים' שבברכת המזון.

3.   ברכת 'רחם על ציון' שבברכות ההפטרה.

4.   ברכת 'שוש תשיש' שבברכות הנישואין.

 

  חתימת הברכות אינה זהה:

 

  ברכת בונה ירושלים, שבשמונה עשרה, חותמת ב'בונה ירושלים'` (ויש נוסח בתשעה באב 'מנחם ציון ובונה ירושלים`'). ברכת בונה ירושלים, שבברכת המזון, חותמת ב'בונה ירושלים'` [או הנוסח אותו מביא הרמ"א בסימן קפ"ח סעיף ב', בעקבות המרדכי בברכות (רמז רי"ז) בשם מהר"ם 'בונה ברחמיו ירושלים`']. ויש נוסחאות מנחם ציון בבנין ירושלים ונוסחאות מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים (עיין ריף דף ל"ה. באלפס בברכות, רמב"ם פ"ב ה"ה מהל' ברכות וראש ברכות פ"ז סי' כ"ב). ובמסגרת מחלוקות התנאים אנו מוצאים את דעת ר' יוסי ברבי יהודה - 'מושיע ישראל'` (ברכות מט:).

 

  ברכת 'רחם על ציון'` שבברכות ההפטרה חותמת ב'משמח ציון בבניה'` (מסכת סופרים פי"ג הל' י"ב, וראב"ד פי"ב מהל' ברכות הל' ט"ו) ונוסחת הרמב"ם ורס"ג 'בונה ירושלים'` (פי"ב מהל' ברכות הט"ו).

 

  וברכת 'שוש תשיש'` שבברכות הנישואין חותמת ב'משמח ציון בבניה'.

 

  ננסה לעמוד על החתימות השונות ושייכותן לברכות השונות.

 

  בגמ' בברכות מט. נאמר ביחס לברכת בונה ירושלים שבברכת המזון:

 

"תנו רבנן מהו חותם? - בבנין ירושלים. ר' יוסי בר' יהודה אומר: מושיע ישראל. מושיע ישראל אין בנין ירושלים לא (רש"י - "בתמיה - אם חתם בונה ירושלים לאו חתימה היא? הלא עיקר ברכה דירושלים היא) אלא אימא אף בונה ירושלים (רש"י "אם בא לחתום מושיע ישראל, ולא חתם בונה ירושלים, יצא שתשועת ישראל היא בנין ירושלים")."

 

  אם כך, מוסכם, שעיקר הברכה הוא בנין ירושלים, אך ר' יוסי בר' יהודה סובר שיש מוקד נוסף - תשועת ישראל וכמו כן סובר הוא שהביטוי, 'מושיע ישראל'` כולל בתוכו את בנין ירושלים בצורה המבטאת מספיק את עיקר הברכה.

 

  ת"ק יכול לחלוק על כל אחת משתי נקודות אלו. יכול הוא לטעון, שאין מוקד מרכזי נוסף בברכה של תשועת ישראל, וממילא אין מקום לחתימה - 'מושיע ישראל'` גם אם היא כוללת בתוכה את בנין ירושלים. ויכול הוא להסכים שיש מוקד של תשועת ישראל, אך הביטוי 'מושיע ישראל'` אינו מבטא בצורה מספקת את המוקד המרכזי של בנין ירושלים.

 

  בהמשך הגמ' נאמר:

 

"מאי הוי עלה, "אמר רב ששת: פתח ברחם על עמך ישראל, חותם במושיע ישראל; פתח ברחם על ירושלים, חותם בבונה ירושלים (רש"י "דבעינן חתימה מעין פתיחה"). ורב נחמן אמר: אפילו פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים, משום שנאמר: 'בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס'` (רש"י "בונה ירושלים תשועת ישראל היא דכתיב 'בונה ירושלים ה'`' ואז 'נדחי ישראל יכנס'")."

 

  כאן מוקד הדיון אמנם בשאלת חתימה מעין פתיחה, אך לו תשועת ישראל לא היתה מוקד חשוב של ברכת בונה ירושלים, לא היה שייך לפתוח בה וליצור מצב שנאלץ לחתום בה (דבר שבו גם רב נחמן מודה, אלא, שלדעתו גם החתימה 'בונה ירושלים'`, מבטאת בצורה מספקת את תשועת ישראל).

 

  הרי"ף (דף לו. מדפי האלפס) קובע "ומסקנא אפילו פתח ברחם על ישראל עמך חותם בבונה ירושלים שנאמר: 'בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס'`" כרב נחמן (וכן הרא"ש וש"ר) ונראה שזה אליבא דת"ק ואם כך ברור שיש מוקד חשוב של תשועת ישראל בברכת בונה ירושלים.

 

  הדברים מתבררים בצורה נוספת בהתחשב במחלוקת הראשונים ביחס לגמ' בדף מח:

 

"תנו רבנן סדר ברכת המזון כך היא ברכה ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע."

 

  ונחלקו הראשונים בביאור 'מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה'`. שיטת התוספות   ורש"י, שאין שינוי בלשון אלא "כשמזכיר רחם מתחילה ובנין ירושלים בסוף זהו נחמה כי נחמתן של ישראל רחמי שמים ובנין ירושלים" [לשון תר"י: (דף ל"ה. באלפס)]. אך שיטת הרי"ף (ל"ה. באלפס) והרמב"ם (פ"ב ה"ה מהל' ברכות) שהחתימה בשבת היא בדווקא מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים.(1)

 

  מדברים אלו ברור עוד יותר שמוקד מרכזי בברכה הינו נחמתם של ישראל, הדברים ברורים לפי הרי"ף, אך גם לרש"י בנין ירושלים מתואר כנחמה.

 

  ברכת בונה ירושלים שבשמונה עשרה מוקדה הוא בנין ירושלים, וממילא הסיומת בונה ירושלים מתאימה לה ביותר (הסיומת של מנחם ציון ובונה ירושלים שבת"ב נובעת מהוספת בקשת הנחמה בת"ב, אך גם אז אין סיומת זו מוסכמת ובנוסח התפילה של הרמב"ם הסיומת היא בונה ירושלים). אך אם נסתכל במבט יותר כללי על התפילה כבקשת צרכים, או כ'צורך חייי שעה לרפואה לשלום ולמזונות'` (רש"י שבת י.) אפשר לראות את הבקשה של בונה ירושלים במסגרת של בקשה על כנסת ישראל.(2)

 

  את ברכת שוש תשיש שבברכות הנישואין, לעומת זאת, עלינו לראות באור אחר. רש"י מסביר את ברכת שוש תשיש: "לפי שאנו צריכין להעלות זכרון ירושלים על ראש שמחתנו, שנאמר תדבק לשוני לחכי וגו' [אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קל"ז)], (כתובות ח. ד"ה "שוש תשיש"). ואם כך נראה שהברכה נובעת מהצורך כלפי ירושלים להזכירה.

 

  בראשונים אחרים הקו הזה נראה בולט יותר. המאירי והאבודרהם מסבירים את ענין הברכה כי שמחת ירושלים נמשלה לשמחת חתן וכלה, כמו שכתוב "כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך א-לקיך" (ישעיה סב, ה), ורק הקדמת הברכה לברכות הזווג, מוסברת בגלל "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". ואם כך בולט הדבר יותר, שברכה זו אינה יונקת מצרכי כנס"י, אלא מהצורך להזכיר את ירושלים ששמחתה שייכת לענין (אם כי וודאי ששמחת ירושלים אינה מנותקת מתשועת ישראל).

 

  ברכות ההפטרה נמצאות באמצע בין שני מוקדים אלו, וודאי שיש אופי של בקשה לברכות ההפטרה (3) והנוסח 'רחם על ציון' בוודאי מוכיח זאת. ומבחינה זאת תתאים יותר החתימה 'בונה ירושלים` המתאימה לתשועתן של ישראל וזו   כנראה הסיבה שהרמב"ם בפי"ב הט"ו מהל' תפילה לקח נוסח זה לחתימה.

 

  אך מצד שני, אופיין של ברכות ההפטרה הוא עדות על אמונה בקיום דברי הנביאים (אבודרהם), ומבחינה זו ראוי לתאר את ברכת בנין ירושלים מנקודת המבט של הנבואה וביתר פרוט של ההפטרות. הדבר בולט במיוחד בהפטרות שבע דנחמתא, בהן מתארים את בנין ירושלים מנקודת ראותה של ירושלים ("ותאמר ציון עזבני ה'", "דברו על לב ירושלים" ועוד רבים). ומבחינה זאת מותאמת הברכה לתאר את הגאולה מנקודת מבטה של ירושלים וכמו החתימה 'משמח ציון בבניה` וכפי שמביא האבודרהם בשם מדרש תנחומא "במה עתיד הקב"ה לנחמה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה".

 

  אם נוסיף ונסתכל בניסוח הברכות נגלה דבר מענין, דווקא הברכות העוסקות בתשועת ישראל מדגישות את ירושלים 'בונה ירושלים' ודווקא הברכות המסתכלות מנקודת מבטה של ירושלים מדגישות את ישראל 'משמח ציון בבניה' ונראה שאי אפשר לנתק ביניהם 'תשועת ישראל היא בנין ירושלים' ו-'בנין ירושלים תשועת ישראל היא'.

 

 

(1)   על שיטת הרי"ף הקשה רבינו אפרים מהגמ' בדף מט. שאומרת שחתימה במושיע ישראל ובונה ירושלים היא חתימה בשני נושאים ואין חותמין בשניים. ואם כך גם מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים תחשב כחתימה בשניים, עקב כך מובא גם נוסח מנחם ציון ובונה ירושלים (עיין ראש פ"ז סי' כ"ב).

 

(2)   גם את ברכת בונה ירושלים עצמה אפשר לראות כמותאמת למצב ההסטורי ולצרכי האומה. וכך כותב התשב"ץ (ב חיב' תשובה קס"א): "אבל התפילות בפירוש אמרינן בגמרא שהיו מתפללין בזמן הבית... ובלא ספק שאין נוסח התפילה שאנו מתפללים היום, כנוסח שהיו מתפללים בפני הבית.

 

  שאנו מתפללים שתחזור מלכות בית דוד למקומה, ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושיתקבצו נפוצותינו, והם היו מתפללים שתתקים מלכות בית דוד, ושלא יחרב בית המקדש, ושלא יגלו ישראל מארצם... וידוע הוא שיהושע תקן ברכת הארץ ודוד ושלמה ברכת בונה ירושלים ובלא ספק שלא היו על נוסח זה   שאנו מברכים אותו וכבר כתבו בזה המפרשים ז"ל". מענין הדבר, שביחס לברכת בונה ירושלים, שבברכת המזון, אין התשב"ץ מתארה בתור אופי של בקשה, ויתכן שלדעתו ברכת בונה ירושלים נשאה אופי של הודאה בדומה לשאר ברכת המזון, וכפי שנראה מן הגמרא ברכות מח: "משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיוון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש... אמר רב מתנא אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב. הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה". ומשמע, שבשעה שבאה הטובה לישראל, נתקנה בברכת המזון הודאה על טובה זו, ורק מכיוון שבשעת חורבן ירושלים וביהמ"ק לא שייך להודות על כך, נשתנתה ברכת "בונה ירושלים" מהודאה לבקשה. אך מדברי ראשונים אחרים עולה, שאופיה של ברכת בונה ירושלים היה בקשה גם לפני החורבן וכך כותב הטור או"ח בסימן קפ"ח: "ולאו למימרא שלא ברכו אותם עד שבא דוד ושלמה, דהא דריש להו כולהו מקרא, אלא הם תקנו המטבע לפי מה שנתוספה טובה לישראל דוודאי קודם הכיבוש ובנין הארץ לא אמרו כמו אחר הכיבוש והבנין, כמו שאין אנו אומרים אותו מטבע שטבעו דוד ושלמה שאנו מבקשים להחזיר המלכות ולבנות הבית והם היו מבקשים להמשיך שלות הארץ והמלכות והבית" ואם כך גם לפני החורבן האופי היה בקשה.

 

(3)    הגמ' בפסחים קי"ז: אומרת: "דצלותא מצמיח קרן ישועה באפטרתא מגו דוד". הרשב"ם מסביר, שבתפילה שהיא בקשת רחמים, מתאימה יותר בקשה שיצמיח קרן ישועה לישראל ואם כך, ברור, שאין רמת הבקשה שבהפטרה, זהה לרמת הבקשה שבתפילה. אך הוא מביא את הסבר רש"י שהסיבה שאין אומרים מגן דוד בתפילה, היא כיוון שאמרנו כבר מגן אברהם, ואם כך לפירוש רש"י יוצא שמגן דוד, היה מתאים במישור העקרוני לתפילה שגם היא בקשת רחמים.

 

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון