|
|
||
|
שבת פרשת תצוה י"ג באדר א' ה'תשס"ג, גליון מספר 900. השנה השמונה עשרה! רגע!
לפני שאתם מדלגים על הפתיח,
תשקיעו כמה דקות. האורך לא נורא, והרוב לא ממש קשור לפרשת
השבוע. גיליון
מס' 900 זה לא דבר של מה בכך. זו בהחלט הזמנה לחשבון נפש מסוים, ושאלות רבות
צריכות להשאל. ברצוני לגעת בשתי נקודות מרכזיות: האחת, כלפי הכותבים
– מדוע חשוב לפרסם ד"ת שאדם
כותב, והשניה, כלפי המבקרים – אופן הביקורת הראוי. כלפי
מה הדברים אמורים? מצד אחד, אני מרגיש שאנחנו לא לגמרי יודעים להעריך את
העובדה שבמשך תקופה כל-כך ארוכה (900 גיליונות!), כל שבוע מישהו מבית המדרש
פירסם מאמר; הרי זהו עומק יישומם של
דברי חכמים: "אין בית מדרש בלא חידוש". מצד שני, אפשר וראוי לשאוף
ליותר. דברי מכוונים כלפי אותם האנשים שרוצים להפיץ מתורתם על גבי "דף קשר",
אך נמנעים מלעשות זאת משתי סיבות: א. החשש שתוכן דבריהם אינו ברמה או אינו
נכון. ב. הפחד מחיצי הביקורת. המהר"ל בהקדמתו ל"תפארת ישראל" מתייחס לקושי
כפול זה שב"הרצאת דברי תורה לפני זולתו": האחד, כי אם אינו מכוין ההלכה להאיר עיני זולתו
בדבר אמת למה לו… ומכל שכן בדורות האלו שאבדה חכמה מבני אדם, השני, אף אם הוא
מכוין ההלכה, מי יודע אם יהיו לרצון אמרי פיו לזולתו… לדעת
המהר"ל החשש מפני אמירת דברים שאינם אמת או שאינם לרוח אחרים מתבטא גם בנוסח
הברכה שלפני הכניסה לבית המדרש: "שלא אכשל בדבר הלכה… וישמחו בי חברי", ומכאן
הוכחה לדעתו "שאף בתלמיד חכם גדול לב, האדם נוטה לשמוח כאשר ימצא בדברי זולתו
חסרון"! הפתרון
לקושי הכפול אחד הוא: אמנם להנצל מזה כאשר יכוין מעשיו אל השי"ת אשר
הוריש אל האדם התורה והחכמה גם עתה יתן לו תורתו וידריך אותו בנתיבות אמת כי
מאתו תצא תורה. אם אתה
כותב את דבריך לשם שמים ומתוך עיסוק אמיתי בתורה, הרי שהקב"ה יהיה בעזרך,
דבריך יאירו באור של אמת ואף יהיו לרצון לפני כל. ועדין
אנו מפחדים מן הבקורת. לכן, נראה לי שבדברי המהר"ל לקח חשוב נוסף: אוירה
נכונה בביהמ"ד היא אוירה של ביקורת בונה וחיובית מתוך מגמה לעזור ולהתקדם
ביחד. ממילא גם סגנון הביקורת והשפעתה תראה בהתאם. יש בדברי אלו הצבת אתגר
ומעין קריאה לכתיבה בתחומים שונים, בסגנונת שונים, על נושאים שונים, כל אחד
כפי נטיית לבו. לסיום,
נראה לי מתאים לצטט בית מהשיר "אל חכי שופר" מאת הראי"ה קוק
זצ"ל: אֲבָל יֵדַע כָּל אֶחָד, לְחַבֵּב
וּלְיַקֵּר, אֶת
עֶרֶך הַמִּקְצוֹעַ שֶלרוּחוֹ זָרָה, וְאַל יָהִין לְנַבֵּל לְזַלְזֵל אַף
לְבַקֵּר, אֶת
אֲשֶר רֵעֵהוּ שָם לוֹ מַטָּרָה. שבת
שלום, נדב וילנר ושלום בירנבאום
לדניאל ורינה לוי להולדת בנם ברכות גם לסבא, הרב שלמה לוי ולדוד
משה לרב דניאל וטובה
ריין להולדת הנכדה יהי רצון שתזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעשים
טובים
בגליון
השבוע: "אין אדם משים עצמו רשע" / משה
גרוס כשנכנסתי עם הכהן הגדול / יהונתן
צווכר |
||
