שבת פרשת כי תצא ט' אלול ה'תשס"ב, גליון מספר 874

פרשת כי תצא משופעת במצוות. כהמשך לפרשת שֹפטים שדנה בהלכות הנוגעות למוסדות הלאומיים השונים – המלך, הכהנים, הסנהדרין, הצבא, ועוד – פרשתנו עוברת להלכות הנוגעות יותר לפרט. אולם, גם רוב המצוות האלו פניהם נשואות אל החברה ככללה, ועל ידי התיקון האישי בא התיקון הכללי. ניתן להדגים זאת על ידי מצווה אחת, שמשמעותה חשובה בעיקר לנו, כלומדי תורה ויוצאי צבא גם יחד:

"כי יקח איש אשה חדשה, לא יצא לצבא ולא יעבר עליו לכל דבר, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושִמַח את אשתו אשר לקח"    (דברים כד ה).

אנו עוסקים פה בעצם בפטור מיציאה לצבא. מהם התנאים שמציבה התורה לפטור כזה? הטעם שהתורה נותנת היא "ושִמַח את אשתו". היה מסתבר לומר כי "ושַמָח באשתו" היה יכול להיות טעם מספיק. אולם אנו רואים, כי הדבר היחיד שיכול לפטור משרות צבאי הוא הנתינה לאדם אחר, או – במקרה של בן הישיבה – לכלל. הנאה אישית, גם אם היא הנאה רוחנית ונעלה כמו שמחת החתן הטרי, אינה מהווה סיבה מספיקה לפטור מדבר הניתן לכלל.

***

שרתנו כעורכים זמניים במשך החודשיים האחרונים. תקוותנו, כי לא פגענו באיש, ואם כן – אנו מבקשים את סליחתכם. תודה למפיצים – הלל מן, משה מסרי וצבי רוט, למהדקים – שאולי ברט וגילעד רוזנברג, למפיצים באינטרנט – נתנאל סילברשטיין והלל רוזנצוייג, לאנשי המשרד ולכל מי שעזר בהוצאת הדף.

שבת שלום ושנה טובה,

משה בלידשטיין וישי גולדשטיין.