עלון ישיבת הר עציון לתלמידי הישיבה המשרתים בצבא


 

אתרוג של ערלה / ‏יוני‏ קוסלובסקי

המשנה (לד:) מביאה, בין שאר דיני האתרוג, גם את הדין הבא:

"אתרוג של ערלה פסול".

בגמרא (לה.) נחלקו בטעם הפסול:

"מאי טעמא? פליגי בה ר' חייא בר אבין ור' אסי. חד אמר לפי שאין בה היתר אכילה, וחד אמר לפי שאין בה דין ממון".

כלומר, נחלקו האמוראים, האם הפסול נובע מכך שאי-אפשר לאכול את האתרוג, או מכך שאיננו מוגדר כממון, היות והוא אסור בהנאה, וממילא יש פגיעה בדרישה של "לכם".

נדון בטעם הראשון המובא בגמרא "לפי שאין בה היתר אכילה".

בהסבר פסול זה, ניתן להעלות שתי הבנות: הבנה אחת זהו פסול בחפצא של האתרוג. היות ולא ניתן לאוכלו, יש בעיה בזהותו כמין האתרוג עליו דברה התורה (פסול גנרי). הבנה שניה זהו פסול בבעלותו של האדם על האתרוג. כיון שאיננו יכול לאוכלו, יש בכך פגיעה בשליטתו על האתרוג, ועל כן איננו יכול לצאת בו ידי חובה (פסול בעלות).

נראה שבשאלה זו נחלקו הראשונים. רש"י מסביר את טעם הפסול כך:

"'לפי שאין בה היתר אכילה' ורחמנא אמר "לכם", הראוי לכם בכל דרכי הנאתו".

רש"י מבין שהפסול נובע מכך, שאין באתרוג של ערלה, קיום מלא של הבעלות הנדרשת מ-"לכם", כיון שבעליו אינו יכול לאוכלו, וממילא אינו יכול ליהנות ממנו בכל הדרכים.

הרמב"ם בפירוש המשנה, לעומת זאת, אומר כך:

"ולפיכך הוא פסול למאמר הש"י 'פרי', דהוא אינו ראוי לאכילה בשום פנים".

הרמב"ם מבין, שהפסול הוא בזהות החפצא. היות וחסרה לו היכולת הבסיסית לאוכלו, הוא כלל איננו מוגדר כ"פרי", וממילא פסול לארבעת המינים.

ניתן להעלות כמה נפקא-מינות בין שיטות אלו:

1. נחלקו הראשונים, האם פסול אתרוג של ערלה, הוא רק ביו"ט ראשון, או גם בשאר ימי החג. הרמב"ם לשיטתו, שהפסול הוא בזהות האתרוג כ"פרי", פוסק שאתרוג של ערלה, פסול בכל ימי החג, כיון שגם אז יש צורך ב"פרי". בעל-המאור, שסובר כהבנת רש"י, שהפסול הוא בגלל החסרון של "לכם", כותב שהפסול הוא רק ביו"ט ראשון, ותו לא.

2. המאירי מעלה ספק לגבי האפשרות שישראל יצא ידי חובת ארבעת המינים, עם אתרוג של תרומה. אתרוג זה, אמנם הבעלים עצמו אינו יכול לאכול אותו, אך לכהנים מותר לאוכלו. גם שאלה זו תלויה בשיטות שהבאנו: לפי שיטת רש"י שהפגיעה היא ב"לכם", גם בתרומה יש את אותה הבעיה, כיון שהבעלים עצמו אינו יכול לאוכלו, ולכן רק כהן יוכל לצאת באתרוג של תרומה. אך לפי שיטת הרמב"ם, העובדה שיש אדם שיכול לאכול אתרוג זה, למרות שהבעלים עצמו אינו יכול, מעידה שהאתרוג מוגדר כ"פרי", וממילא אין בעיה, גם לישראל, לצאת בו ידי חובה.

3. נחלקו הראשונים, האם פסול ערלה שייך רק באתרוג או גם בשאר המינים. הרמב"ם אומר שפסול זה שייך רק באתרוג. הרמב"ן, לעומת זאת, אומר שפסול זה שייך גם בשלשת המינים האחרים. גם מחלוקת זו ניתן לתלות בשאלה שהעלנו: הרמב"ם לשיטתו, שבערלה יש פגיעה בהגדרתו כ"פרי", רק אתרוג ייפסל, כיון שרק באתרוג יש דרישה לפרי, בניגוד למינים האחרים. הרמב"ן שסבור כרש"י, שפסול ערלה הוא בחסרון של "לכם"[1], אומר שפסול זה שייך גם בשאר המינים, ולא רק באתרוג.



[1]     זהו אחד משני פירושים ברמב"ן, ואכמ"ל.

 

חזרה לעמוד הראשיהחדשותתגובה למאמרו של הרב משה ליכטנשטיין / הרב אברהם שמאעאתרוג של ערלה / ‏יוני‏ קוסלובסקילפרשת בלק / גבי ספיווקקדושתן אף כשהן שוממין  / יונתן צווכר

קישור לאתר עלון- שבותהפניה לאתר הישיבה:  http://www.etzion.org.ilארכיון דפי קשרקובץ "וורד 97" להדפסהחיפוש בדפי קשר ישניםמנוי קבוע דרך הE-MAILכתוב לנו