לפרשת שמיני / משה מגיד
מעלתם של נדב ואביהו
"ויקחו
בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו
ויתנו בהן אש וישימו עליה קטֹרת,
ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא
צִוה אותם. ותצא אש מלפני ה'
ותאכל אותם וימֻתו לפני ה'" (ויקרא
י, א-ב). במדרש
(ויקרא רבה כ', ח-י) נאמרו סיבות
שונות בדבר מות שני בני אהרן.
להלן מקצת הדעות: בר
קפרא אמר: על שנכנסו פנימה לקודש
הקודשים, על הקרבת קרבן שלא
נצטוו, על הכנסת אש זרה מבית
הכיריים, הורו הלכה בפני משה רבם,
נכנסו שתויי יין ועל שלא נטלו
עֵצה (אם הם נוהגים כראוי) זה מזה.
ר' לוי אמר על שהשתחצנו בגדולת
מעמדם ומשום כך סרבו לשאת נשים,
ואף ביקשו לרשת את משה ואהרן. ברם,
עדיין תמוה מדוע העניש הקב"ה
את בני אהרן שעליהם העיד משה
שהיו גדולים ממנו ואהרן (ויקרא
רבה י"ב, ב) בחומרה כּה רבה? הגר"א
נבנצאל (שיחות לספר ויקרא) מבאר,
כי נענשו בבחינת "'ונקדש
בכבֹדי' – אל תקרי: בכבודי, אלא
מכובדי". דהיינו, מאורע זה
אשר אירע דווקא למכובדים – בני
אהרן – אשר מהם נדרשת קדושה
יתירה, אמוּר היה להטביע את
חותמו בלב האומה הישראלית;
באמצעותו ידע כל העם לרכוש את
הכבוד הראוי למקדש, וכן להדגיש
כי אין משוא פנים כלל, אפילו לא
למכובדי ה'. בספרי
החסידות מבואר, כי נדב ואביהוא
ביקשו להתעלות ולהתדבק בהשי"ת
בשמחה בבת אחת (ולפיכך, להגברת
השמחה בעבודת ה' – שתו יין). "ויתנו
בהן אש", כדוגמת האש – המקפצת
ועולה – המייצגת ביסודה את כוח
ההתלהבות והדחף לביצוע פעולות
רוחניות וגשמיות. אולם, מכיוון
שאש זו – "אשר לא ציווה אותם",
אשר לא הייתה כמתבקש ממקור עליון
גרידא, אלא מתוך כוח הדחף האנושי,
ואף הייתה נגועה בחטא הגאווה, על
כן, הרי היא בגדר של אש זרה, ולכן
פסולה. ובאותה האש שחטאו, אף
נענשו. ברם,
למרות כל הנ"ל, בתיאור מות בני
אהרן כתוב בפסוק: "וימֻתו לפני
ה'". שם הווי"ה (מידת הרחמים)
דווקא, ולא שם א-להים (מידת הדין).
מגיד שהראה את גדולתם, שבמעשיהם
הידבקו באהבת השי"ת עד כלות
נפשם, ולפיכך, נענשו במידת
הרחמים ומתו מיתת נשיקה. ובמיתתם
אף לא טימאו את המשכן וכליו, שהרי
לא מצינו שפסקו מעבודתם (עיין ב"מ
קיד. בתוספות ד"ה מהו שיסדרו). מכאן
נמצאנו לְמֵדים, שעבודת השי"ת,
כאשר מעונינים להשיגה, הרי היא
טעונה הכנה ראויה, בבחינת 'רצוא
ושוב'. להט, ואפילו מתוך מטרה של
קודש, אשר אינו יונק ממקור עליון
ואינו מסודר בסדרים קבועים
ועִקְביים, עלול להביא לנפילה,
למרות (ואולי דווקא בגלל) רום
מעמדו של האדם. |
