שבת פרשת בשלח י"ג שבט ה'תשס"ב, גליון מספר 845

"וה' הֹלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם, ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם" (שמות י"ג, כא-כב).

גדולי החסידות מבינים בהרבה מקומות בהם מוזכרים יום ולילה, שהיום מסמל את התקופות הנוחות והקלות, בהן עבודת ה' באה לאדם בהרווחה, ושהלילה מסמל את תקופות הצרות והגלות, בהן האדם נדרש להתמודד עם אתגרים קשים בעבודתו. "להגיד בבֹקר חסדך ואמונתך בלילות" (תהלים צ"ב, ג).

הפסוק מתאר לנו שביום שימש עמוד הענן ובלילה שימש עמוד האש. אופיו של הענן, שאיננו מרוכז במקום אחד, אלא הוא מפוזר על שטח נרחב. האש, לעומתו, יוצאת ממוקד אחד ואופייה נקודתי.

אפשר שהפסוק בא ללמדנו על אופי ההנהגה שצריכה להיות לעם ישראל. בתקופות היום, תקופות הרווחה והחיים הנוחים, אין צורך בכינוס רעיוני ובהנהגה תקיפה, אלא יכול כל אדם ללכת בדרכו (ובלבד שהיא בגבולות המחנה). לעומת זאת בתקופות קשות הדורשות התמודדות, מן הראוי להתכנס סביב הנהגה אחידה ורעיון מרכזי אחד.

"בשעת המכניסין פזר, בשעת המפזרים כנס" (ברכות סג.).

* * *

בימים אלו עולה בציבור השאלה והדיון לגבי אופי לימוד התורה בציבור שלנו. יתכן שגם כאן שייך רעיון זה. בתקופות בהם נלחם עם ישראל נגד הקמים עליו פיזית ורעיונית, היה צורך בסגירת השורות ובבלימת הפתיחות לרעיונות ממקורות חיצוניים. עמוד האש נישא אז ברמה, ולימוד התורה נעשה רק לפי המסורת שהועברה מדורות קודמים.

אך בימינו, כשעם ישראל יושב לבטח על אדמתו, ויש לו לא רק חוסן פיזי אלא גם חוסן רעיוני, אפשר לעבור לסוג אחר של הנהגה – הנהגת הענן. אפשר לפזר את המחשבות והרעיונות, לפנות לכיוונים חדשים ולפתח הבנות המוסיפות נופך חדש על תלמוד התורה.

מובן מאליו, שגם תנועה זו צריכה להיעשות בגדרים של מחנה – לפי חוקים וכללים ברורים ובתוך המסגרת הציבורית. אך שוב אין צורך במעצורים חזקים כל כך כלפי הצורך הטבעי לפרוץ קדימה בלימוד והבנת דבר ה' המתגלה בתורה.

שבת שלום

נתנאל הכט ואלדד פרקש

לאביעד מוזס

לאירוסיו עם אביבית בורנשטיין

בורא עולם בקניין השלם זה הבניין

לערן וחגית דאום לנישואיהם

יהי רצון שתזכו לבנות

בית נאמן בישראל

לרב מרדכי ודבי פרידמן

בהגיע בנם יצחק למצוות

יהי רצון שיזכה לעלות

במעלות התורה והיראה

חדשות