| |||||||||||
!! | |||||||||||
  |
EAB- blank |   | המטבח היהודי חלב כשר למהדרין כיום, במערכת הכשרות של "תנובה" ישנן שתי רמות השגחה. הראשונה היא רמת הכשרות הרגילה, והשנייה היא רמת "מהדרין". מה ההבדל בין שתי רמות הכשרות? בין משקי החלב בארץ, ישנן רפתות המוגדרות כרפתות שומרות שבת, בהן מקפידים שהחליבה בשבת תיעשה רק באופן מותר: ע"י נוכרי, או ע"י מכשירי 'גרמא' שונים, החולבים את טיפות החלב הראשונות לאיבוד ורק אחר כך חולבות אותו לשמירה. רפתות אחרות אינן נחשבות לשומרות שבת, ובהן אין פיקוח על אופן החליבה בשבת. מה דינו של חלב שנחלב בשבת באופן אסור? השו"ע (או"ח שי"ח, א) פוסק ש"מעשה שבת" - כלומר, מאכל שבושל בשבת באיסור - במזיד, אסור לעולם למחלל השבת עצמו, אך מותר לאחרים מייד לאחר השבת. האחרונים, ה"מגן אברהם" וה"משנה ברורה", הוסיפו שגם מי שהחלב נחלב עבורו - מותר לו ליהנות מהחלב במוצ"ש. מסיבה זאת, מסכימה מערכת ההשגחה של "תנובה" להעניק כשרות רגילה לחלב שנחלב ברפתות המחללות שבת. ועדת המהדרין של "תנובה" פוסלת את השימוש בחלב זה, וזאת משתי סיבות מרכזיות: ראשית, ישנם אחרונים שכתבו שחלב שנחלב ע"י יהודי מומר אינו מותר מייד במוצאי שבת, ודינו כחלב שנחלב בשבת ע"י גוי, שיש להמתין במוצאי שבת זמן שבו ניתן היה לחלוב את הפרה ("כדי שייעשו") לפני ששותים ממנו. אולם כמובן, גם אילו היו ממתינים שעות רבות במוצאי שבת, אי אפשר היה לחלוב מהפרה את כמות החלב שחלבו ממנה בליל שבת ובשבת בבוקר. חלב שנשאר בבטן הפרה מתמעט והולך, ואי אפשר לחלוב בחליבה אחת במוצאי שבת כמות של שלוש חליבות שונות שפוספסו במהלך השבת. סיבה נוספת לאיסור חלב שנחלב בשבת באיסור היא דברי האחרונים (שו"ת כתב סופר או"ח סי' נ') שאסרו ליהנות ממעשה שבת שעלול להחזיק ידי עושי עבירה. לדבריהם, אפילו אם מותר ליהנות ממאכל כזה מעיקר הדין, אין לעשות זאת כדי שלא לעודד עוברי עבירה להמשיך במעשיהם. |   |