עיון באורח-חיים

תשלומין לתפילת נעילה

האם מי ששכח או נאנס והחסיר תפילת נעילה ביום הכיפורים יכול להשלימה אחרי צאת היום הקדוש? נחלקו בכך אחרונים: לדעת הרמ"ע מפאנו ("אלפסי זוטא" ברכות כו ע"א) - אין תשלומין לנעילה, ואילו לדעת הפרי מגדים (משבצות-זהב או"ח ק"ח, ה) - יש תשלומין גם לנעילה.

במה 'נופלת' לדעת הרמ"ע תפילת נעילה משאר תפילות היום, שיש להן תפילות תשלומין? ניתן להציע מספר גישות להסביר שיטה זו, אך כיום נסתפק בהצעה שהעלה הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל.

נאמר בשלהי יומא:

"מאי 'נעילת שערים'? רב אמר: צלותא יתירתא. ושמואל אמר: וידוי". (פז ע"ב(

לדעת שמואל, נעילה כלל אינה תפילה, אלא וידוי שיש להוסיף בשעת נעילת השערים. ממילא, מובן שלדעתו לא שייך לדבר על תשלומי נעילה. להלכה, מכל מקום, נפסק כרב, שהנעילה היא תפילה נוספת.

והנה, שיטת רש"י (ד"ה וחותם) ובעל המאור (ד ע"ב באלפס) היא שתפילת הנעילה שונה משאר תפילות היום, בכך שאין חותמים את הברכה המרכזית שלה בחתימה הרגילה - "מקדש ישראל ויום הכיפורים" - אלא בחתימה מיוחדת: "הא-ל הסולחן". לכאורה, שיטה זו תמוהה ביותר: במה נשתנתה תפילת הנעילה מכל התפילות האחרים שמתפללים בימים הטובים, שחותמים בהם את הברכה המרכזית בהזכרת היום?

בשם הגרי"ד סולובייצ'יק הוסבר (הררי קדם סי' ס"ב), שגם לשיטת רב - הסובר שנעילה היא תפילה - היא אינה אחת מתפילות היום, אלא תפילה מיוחדת שנועדה להוסיף וידוי ותחנונים, ועל כן אין צורך להזכיר בה את קדושת היום.

אחת ההשלכות שמביא הגרי"ד ליסוד זה נוגעת לתפילת תשלומין. כיוון שאין זו אחת מהתפילות שהיום מתחייב בהם, אלא חיוב מיוחד עם מטרה מוגדרת, לא שייך לדבר על תפילת תשלומין לתפילת הנעילה.

ר' שמואל שמעוני