שפת אמת

פרשת האזינו - מה פשר הסתרת פניו של הקב"ה?

לקראת סופה של פרשת וילך, מצווה הקב"ה על משה לכתוב את שירת האזינו: "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה... ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה האת לעד בבני ישראל... כי לא תשכח מפי זרעו". מהו ייחודה של שירת האזינו, ומדוע חשיבותה מתעוררת דווקא כשה' מסתיר את פניו?

מפשט הפסוקים נראה שהם מכוונים לזמן שבו הקב"ה יסתיר את פניו מבני ישראל ולא יתגלה אליהם, כעונש על מעשיהם. תפקידה של השירה הוא להזכיר לבני ישראל שעל אף הסתרת הפנים, הקב"ה קיים.

ה"שפת אמת" קורא את הפסוקים בצורה מעט שונה. לדבריו, הסתרת הפנים אינה עונש. נהפוך הוא: הקב"ה מסתיר את פניו בתורה, והסתרה זו יוצרת עבור בני ישראל אפיק נוסף שבו יוכלו להיפגש עם הקב"ה: "והיכן גנזו? בתורה". גם כאשר ההנהגה אינה הנהגה ניסית וישירה של הקב"ה, כפי שהייתה במדבר, יוכלו ישראל להיפגש עם ה' באמצעות התורה.

לפי הסברו של ה"שפת אמת", השירה שעליה מדובר בפרשה אינה רק שירת האזינו, אלא כל התורה כולה. עצם נתינת התורה לבני ישראל מאפשרת את חשיפת אורו של הקב"ה מחדש, על אף ההסתרה ע"י הטבע: "ועל זה איתא צדיקים מקיימין עולם שנברא בעשרה מאמרות, שבני ישראל בכל התורה מקיימין העולם שנברא בעשרה מאמרות". דווקא לימוד התורה הוא המקיים את העולם: "'וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו' - ושכחה לא שייך בפה, והוה ליה למימר 'מלב זרעו', רק על ידי היגעה בפה נוכל לעורר אותן ההארות"

לפי דרכו של ה"שפת אמת" ניתן להסביר את פתיחת הפרשה: "כי התורה שורשה בשמיים וכוחה להמשיך כל מה שבארץ עד לשמיים". הסתרת פניו של הקב"ה בתורה מעניקה לאדם את הכוח להחיות את הבריאה כולה בפיו, וכך - דרך משל - יכול האדם לשוחח עם השמיים והארץ על ידי התורה.

ר' עדיאל זימרן