!!

EAB- blank

דף יומיומי תענית דף י – שאילת גשמים במשנה שבסוגייתנו מבארת המשנה מאימתי מתחילים לבקש את הגשמים – כלומר, על אף שבתחילת המסכת למדנו שמתחילים לבקש על הגשמים כאשר מתחילה העונה שלהם, נחלקוהדעות בסוגיה לעניין הזמן של כל אחד מהחלקים. רבי אלעזר פסק שהלכה היא כרבן גמליאל; נראה פשוט לומר שלא הייתה כוונתו לפסוק הלכתא למשיחא אלא שפסיקתו היא לזמנו. על אף שלאחר החורבן, כבר לא שייך הטעם של רבן גמליאל, מכל מקום יתכן לומר שמכיוון שהורגלו ישראל לברך בזמן זה – משום עולי הרגלים, מאחרים את בקשת הגשמים עד לתאריך ז' במרחשון במקומות שיראים מפני הגשמים*. מדברי רבי יוסף אלפסי והרמב"ם, נראה שניתן ללמוד כי אף במקום שבו אין חוששים מנזקי הגשם (על הפירות שצריכים להתייבש בשדות), זמן בקשת הגשמים הוא דווקא בתאריך ז' במרחשון ולא קודם לכן. יחד עם זאת, רבי ישעיה בן אליה די טראני כתב שבזמן הזה, כשאין בית המקדש קיים, יש לבקש על הגשמים מיד במוצאי יום טוב. אם נבחן את הסברה שהצענו לפני כן על פי דבריו, נראה לומר שהוא אינו מעניק חשיבות להרגל שהתקבע בקשר לזמן בו מבקשים את הגשמים, ולעומת זאת, הוא מוצא ערך דווקא בבקשה מוקדמת על הגשם. על כן, כך נראה, לדעתו כשאין סיבה כבדת משקל יש להקדים ולבקש את הגשמים מיד כשהדבר מתאפשר. על אף שלהלכה אנו נוקטים כי בקשת הגשמים מתחילה בז' במרחשון, ואף אם נקבל את דברי רבנו ניסים שסובר שגם בימנו הטעם של עולי הרגלים קיים – שיש מי שנוהג לעלות לירושלים ברגל גם בימנו, מסתבר לומר שאם ביקש אדם על הגשמים לאחר החג (קודם לז' במרחשון), אין הוא צריך לחזור משום שהוא ביקש על הגשמים בזמן הנכון – זמן הגשמים וסוף כל סוף, כיום אף אם ירידת הגשמים תתחיל מוקדם יותר - ירידת הגשם אינה מפריעה ביותר ל'הולכי דרכים', ולרוב יתקבלו בברכה גדולה. ___________ * מחשש שהפירות שצריכים להתייבש יתקלקלו. הרב ירון בן צבי