</p> <p>בית המדרש הוירטואלי</p> <p>

 
!!
 

EAB- blank


 


דף יומיומי

תענית דף ג – הפסק בברכה

מיד לאחר שמצוטטים דברי הברייתא בסוגייתנו, רבי חנינא מכריע מספר פסקי הלכה מתוכה:

אמר רבי חנינא: הלכך: בימות החמה, אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו, אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו. בימות הגשמים, לא אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו, לא אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו. ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל - אין מחזירין אותו.

נתמקד בדבריו בעניין אלו שאמרו 'מעביר הרוח ומפריח הטל; כלומר, אדם האומר מעביר הרוח שלא תנשב ומפריח הטל שלא ירד, אין מחזירים אותו, זאת משום שתופעות אלה אינן נעצרות. מעניין הוא שיצא כי אדם זה הוסיף בתפילתו יותר מנוסח התפילה ולא זאת בלבד אלא אף שאינם מעניין התפילה, ובכל זאת נמצא כי אין הוא יצא ידי חובתו. אם אכן הבנה זו נכונה משמע כי מותר להוסיף בתפילה כל שאדם חפץ ואין בכך הפסק בתוך הברכה.

מסקנה זו ניתן לחזק מדברי רבי יום אשבילי (ד"ה ושמעתי), שכתב בנוגע לאדם שהתחיל לברך ואמר ברוך אתה ה', שאם טעם יאמר למדני חוקיך – כלומר, ישלים פסוק מספר תהילים ואז יחזור למקום שטעה. כלומר, שאמירת הפסוק באמצע הברכה כלל לא יוצר הפסק וניתן להמשיך ולברך. באופן זה פסק להלכה רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (באור הלכה סימן קיד סעיף ו במשנה ברורה בסימן קיז סעיף יט).

על אף האמור, הרב משה פינשטיין בשו"ת (אגרות משה, אורח חיים חלק ד סימן צג) טען שהדבר תמוה, שמסברא יש לומר כי הדבר ברור שאין להפסיק באמצע התפילה או ברכה אף לשם אמירת פסוקי תהילים, ומי שעשה כן למעשה עשה הפסק בברכתו והיא בטלה - להלכה, פסק הרב משה פינשטיין כנגד האמור לעיל. הקושי הבולט בדבריו, שהוא פסוק נגד האמור בגמרא שבסוגייתנו – שלדבריו אף בדיעבד לא יצא ואילו מהגמרא מובן שבדיעבד מי שעשה כן, יצא.

הרב ירון בן צבי