!!

EAB- blank

דף יומיומי ביצה דף כג - שימוש בחשמל בשבת ובחג אחת השאלות המרתקות והמורכבות שהעסיקו את גדולי התורה בדורות האחרונים היא שאלת השימוש במכשירים חשמליים בשבת ובחג. לא ניתן בעיון קצר להקיף סוגיה עצומה זו, אך נזכיר נקודה מרכזית אחת, שיסודה בסוגייתינו. למדנו בגמרא (דף כ"ג ע"א): "רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור מאי טעמא משום דקמוליד ריחא". רבה ורב יוסף מייסדים איסור חדש "מוליד ריח". לדעתם, כל פעולת הולדה היוצרת דבר חדש אסורה ביום טוב, ככל הנראה מדרבנן. יסוד זה של מוליד קיים במקומות נוספים: הולדת חום (שבת דף מ"ח); הולדת קול (עירובין דף ק"ד); הולדת אש (ביצה דף ל"ג); הולדת מים, על ידי הפשרת קרח או שלג (רש"י שבת, דף נ"א) ועוד. למרות ריבוי הסוגיות העוסקות באיסור מוליד, דווקא הולדת הריח הנזכרת בסוגייתנו היא ששימשה בסיס לדבריו של רבי יצחק שמעלקיס, מגדולי הפוסקים בגליציה ובאירופה בכלל במחצית השניה של המאה ה-19, בבואו להבהיר את איסור השימוש בחשמל (שו"ת בית יצחק, יורה דעה ב' במפתחות לתשובה ל"א): "דכמו בסחופא כסא אשיראי אמרינן בביצה כ"ג דאסור משום דמוליד ריחא, הוא הדין דאסור לעשות עלעקטרושע פארבינדונג בשבת". היו שחלקו על הבית יצחק לקולא ולחומרא. החזון אי"ש טען, שהשימוש בחשמל אסור מדאורייתא, ולא רק מדרבנן. הוא קיבל את הגישה העקרונית, שלפיה האיסור בשימוש בחשמל נובע מיצירת דבר חדש, אלא שלדעתו יצירה זו איננה רק מוליד האסור מדרבנן, אלא איסור תורה ממש משום בונה. החזון אי"ש כתב את דבריו בספרו (אורח חיים, נ' ט'), וחזר עליהם במכתב לגרש"ז אויערבך, כמצוטט בשו"ת מנחת שלמה (א' י"א). החזון אי"ש שם מסביר שעצם סגירת המעגל החשמלי אסורה משום בונה, ועל כך הוא מוסיף: "אבל חיבור חוט החשמל מעורר את כח החשמלי המוטבע בחוט עצמו ... דתיקון החוט עצמו ממות לחיים הוי בונה". הגדרה יסודית זו - "תיקון ממוות לחיים" - מבוססת על הגישה העקרונית של הבית יצחק, אלא שהחזון אי"ש מייחס לה משמעות מדאורייתא. הגרש"ז אויערבך (שו"ת מנחת שלמה, א' ט') מבקש לחלוק על הבית יצחק דווקא לאידך גיסא. הוא מעלה את האפשרות, שלפחות לגבי שיחה בטלפון, אין בפעילות החשמלית כל סרך או חשש של "הולדה". לכן, לדעתו, אפשר שדיבור כזה הוא היתר גמור. אלא, שהגרש"ז מסיים שם וכותב "אך מה אעשה שכבר הורה זקן". ואמנם, נראה שמסקנת הבית יצחק היא זו שמקובלת גם בימינו. אמנם, בבני ברק יש רבים החוששים לדעת החזון אי"ש, ומתייחסים לפעולה חשמלית כאל איסור תורה, ואולם ברוב קהילות ישראל נראה שהתקבלה יותר גישת הבית יצחק, שפעולה חשמלית אסורה, אך מדרבנן בלבד. נזכיר, לסיום, שחידושו של הבית יצחק רלוונטי מאוד גם לעניין השימוש בחשמל ביום טוב. בגמרא להלן בדף ל"ג מפורש, שאסור להוציא אש מן העצים והאבנים ביום טוב, משום שיש בכך "מוליד". משמע אפוא שפעולת הולדה אסורה אף לצורך אוכל נפש. אם כך, גם השימוש בחשמל יאסר ביום טוב לצורך אוכל נפש, משום מוליד. ואמנם, כך נקטו רוב הפוסקים (ראה סיכום העניין בשו"ת יביע אומר, אורח חיים ב' כ"ו; ובקצרה בשו"ת יחווה דעת, א' ל"ב). מאידך, יש שלא קיבלו את חידושו של הבית יצחק, ולדעתם אין כל הולדת דבר חדש בשימוש בחשמל. לשיטתם, הותר להשתמש בחשמל לצורך אוכל נפש, כגון בהדלקת תאורה במקום חשוך, או לצורך בישול. כאמור, רוב הפוסקים לא קיבלו עמדה זו, אך יש מקהילות עדות המזרח שהורו כך, ונוהגים היתר בדבר עד היום הזה. הגר"ע יוסף מסכם וכותב: "לפיכך, אף על פי שהמקילים להדליק חשמל ביום טוב, אין למחות בהם בחזקה, בפרט שנהגו כן בכמה קהלות בחו"ל על פי הוראות רבותיהם, מכל מקום נכון מאוד להסביר להם בלשון רכה, שלפי דעת רוב רבותינו האחרונים יש להחמיר שלא להדליק חשמל ביום טוב, ואחרי רבים להטות ... ודברי חכמים בנחת נשמעים, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב". הרב אביהוד שורץ