דף יומיומי

פסחים דף צט – יפה שתיקה לחכמים

גמרא שבסוגייתנו נאמר בעניין הוראת המשנה על פסח שאבד:

אמר להן ואמרו לו - אוכל מן הראשון. לא אמר להן ולא אמרו לו - אינן אחראין זה לזה. מכאן אמרו חכמים: יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטפשים, שנאמר אויל מחריש חכם יחשב.

נסביר: במקרה שנשחטו שני פסחים, הפסח שנשחט אחרון פסול. אולם במקרה שבו לא אמר ולא אמרו כולם, שני הפסחים כשרים. 'יפה שתיקה.'

רבי יחזקאל לנדא (צל"ח) מקשה על כך, משום שבמקרים מסויימים דווקא השתיקה היא זו שתגרום להפסד כמו במקרה שלא שחטו שניהם פסח. כלומר, אם הלך אחד מהם לחפש את הפסח שאבד ולא מצא אותו, ושאר החבורה שחטו פסח אחר – אם היה אומר להם לשחוט עליו הוא היה יכול לאכול איתם, אך מכיוון שלא אמר להם נמצא שהוא לא יכול לאכול איתם - במקרה זה עדיף הדיבור על השתיקה. ההסבר שלו לכך שהשתיקה עדיפה בכל זאת, הוא שאם הם שותקים, אמנם בפסח ראשון הם לא יצאו אבל יוכלו לעשות פסח שני, מה שאין כן כשהם אומרים זה לזה ולא ידוע מי נשחט ראשון שמצב זה הם לא עושים פסח שני ואם כן ההפסד שלהם גדול יותר משום שהם לא אוכלים קרבן פסח כלל וממילא מפסידים לגמרי.

יתכן להציע הסבר נוסף, בעקבות ביאור הרמב"ם (הלכות קרבן פסח פרק ג הלכה ו) את האמור בגמרא הנ"ל

הלך הוא לבקש והלכו הם לבקש ולא אמרו זה לזה כלום, אף על פי שהיה בלבם שישחוט כל אחד מהן על חבירו, או שהיו שם רמיזות ודברים שאומדן הדעת בהן שכל אחד שימצא ישחוט על חבירו, הואיל ולא פירשו ולא אמרו זה לזה כלום אינן אחראין זה לזה

במשנה נאמר רק 'לא אמר להן ולא אמרו לו - אין אחראין זה לזה', הרמב"ם הוסיף את כל ביאור הדברים שלא כהרגלו. נראה לומר שהסיבה לכך היא שהוא רצה ללמד אותנו שאם רק אחד מהם שחט – כולם אוכלים משלו גם אם לא נאמר הדבר במפורש, זאת מעצם כך שמובן לכל כי כולם חפצים בכך. רק כאשר שחטו שניהם, התברר הדבר למפרע כי אין האחד חפץ בשל האחר ולכן גם כאשר נשחט אחד אחרי השני הבעלים של השני יכולים לאכול משלהם משום שלמעשה הוברר שמעולם הם לא רצו להימנות על קרבן זה – מה שאי אפשר לומר כאשר נאמרו הדברים במפורש, זאת משום שלא ניתן לבטל אמירה מפורש שהיא גילוי דעתם רק על ידי מעשה שחיטה. אם נאמר כן, המשמעות של יפה שתיקה לחכמים הינה שלחכמים מספיקה רמיזה ובכך אף אחד לא יצא מופסד – אם ישחוט רק אחד, כולם יכולים לצאת בקרבן זה, ואם ישחטו שניהם, כל אחד יצא בשלו. רק כאשר אומרים במפורש נמצאים מופסדים.

הרב ירון בן צבי