!!
 
EAB- blank
 

דף יומיומי

פסחים דף עב – מל של אחר השבת בשבת

עקרונית, אסור למול בשבת משום עשיית חבורה (לכן מילה שלא בזמנה אינה נעשית בשבת). אולם, רק מילה בזמנה מותרת ודוחה את השבת. יתר על כן, כשם שאין למול בשבת מי שכבר דחו את מילתו (שבכך יש קיום מצוות המילה), כך אין להקדים מילה משום שמדובר בחילול שבת ובפרט שאין בכך קיום מצוות המילה.

בסוגייתנו מובאת מחלוקת בנוגע למי שנולדו לו שני בנים, אחד צריך למולו לאחר השבת (נולד במוצאי השבת הקודמת) ואחד למולו בשבת (נולד בשבת הקודמת):

מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למולו אחר השבת ואחד למולו בשבת. ושכח ומל את של אחר השבת בשבת - חייב. אחד למולו בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת - רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר!

כלומר, אדם שטעה בדבר מצווה – מי שטעה וחילל שבת ולמעשה אף לא קיים מצווה במעשהו, חייב בקרבן חטאת. אולם, מי שטעה וחילל את השבת ולמעשה כן קיים מצווה, נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע בדינו – לדעת רבי אליעזר אותו אדם מתחייב בחטאת.

על דברי הגמרא יש לשאול מדוע אם מל האב את הבן שעדיין לא הגיע זמן מילתו חייב, הרי בכך שמל את בנו הוא מקלקל מעצם כך שהוא לא קיים המצווה. על פניו ניתן היה לומר שמשנה זו היא כדעת מי שסובר שמקלקל בחבורה חייב, אולם מדברי הרמב"ם בהלכות שבת (סוף פרק א) שפסק כי המקלקל בחבורה פטור, ובהלכות שגגות (פרק ב הלכה ח) שפסק להלכה כמשנתו נראה כי לא זה ההסבר המתאים. כלומר, או שקשה על המשנה, או שקשה על הרמב"ם – מכל מקום, אם ניתן, יש למצוא הסבר טוב יותר.

הסבר אחד שניתן להציע, אותו אמר לי אאמו"ר, שבשעה שמל האב את בנו הוא אמנם לא קיים מצווה, אבל בכל זאת כאשר זמן המילה יגיע תתקיים המצווה למפרע. מסיבה זו האב כן נחשב למתקן – מתקן לאחר זמן. על הקושי שנאמר בגמרא כי האב לא קיים את המצווה ולכן לכאורה לא מדובר במצווה, ניתן להביא את דברי הרב שבתאי כהן (ש"ך יורה דעה סימן רסב סעיף קטן ב) שכתב כי הסיבה לדעת הסוברים שאין צריך להטיף דם כמו במקרה דנן, היא משום שהאב כן קיים המצווה; כך גם פסק הרב יחזקאל לנדא (צל"ח פסחים עב ע"ב, ד"ה א"ל ר' זירא) וכתב שם שתי אפשרויות להסביר את השיטות שלפיהן לא מטיפים דם ברית לאחר מילה פסולה*.

יתכן להציע הסבר נוסף, המזכיר רעיון זה בצורה מעט שונה: ניתן לומר שעל אף שהאב לא מקיים את המצווה במילה שעשה קודם הזמן, מכל מקום עדיין יש את החובה להיות הבן נימול. לכן, מצד קיום המצווה יתכן והאב נחשב כמקלקל – משום הפסד המצווה, אבל משום תיקון הבן שהוא נימול הסברא היא שהאב למעשה תיקן את בנו, ולכן האב מתחייב בקרבן חטאת.

_______

* יש מחלוקת בין הראשונים לגבי כל המקרים בהם הייתה מילה פסולה. לרוב הדעות ( - הרמב"ם בהלכות מילה פרק ב הלכה א, הרא"ש בשבת פרק יט אות ה, הרשב"א אשר דבריו מובאים בב"י יו"ד רסד ועוד), פעולת מילה פסולה פוטרת מהטפת דם ברית. לעומת זאת, יש דעות מסוימות (סמ"ג עשין כח ובהגהות מיימוניות הלכות מילה א, ח) המחייבות הטפת דת ברית.

הרב ירון בן צבי