דף יומיומי

פסחים דף נו – ספר רפואות

בסוגייתנו מובאת ברייתא שעניינה במספר דברים שנעשו מבלי לשאול את דעת חכמים; נאמר כי בשלושה מקרים הסכימו חכמים בדיעבד עם המעשה ובשלושה מקרים לא הסכימו חכמים עם המעשה:

ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו. גירר עצמות אביו על מטה של חבלים - והודו לו, כיתת נחש הנחשת - והודו לו, גנז ספר רפואות - והודו לו. ועל שלשה לא הודו לו: קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור - ולא הודו לו, סתם מי גיחון העליון - ולא הודו לו, עיבר ניסן בניסן - ולא הודו לו.

על גניזת ספר הרפואות, מפרש רש"י (ד"ה וגנז ספר רפואות), שהסיבה הייתה שלא היו מבקשים רחמי שמים על החולים כלל, אלא היו למדים מהספר כיצד להתרפא באופן מידי. באופן דומה כותב הרב יהושע בועז (שלטי הגיבורים על מסכת ברכות דף מד בדפי הרי"ף).

וזה שכתב באסא גם בחליו לא דרש את ה', כי אם ברופאים. ולפי שהיה תולה כל בטחונו ברופאים, ולא היה בוטח בהקב"ה. ועל דרך זה גנז חזקיהו ספר רפואות, לפי שראה שבני דורו נוהגין כן

הקושי בהסבר זה של רש"י, הוא שהסיבה שבגינה נגנז הספר הוא רק כי השתמשו בו על מנת להתרפא מבלי להתחנן לרפואה מה'. אכן, הסברו של הרב יהושוע בועז מקובל יותר, שמדבריו מובן כי הכוונה שאסא ובני דורו לא התפללו כלל. מכל מקום, גם אם נאמר שבכל נושא אדם צריך לבקש רחמי שמים, אין זו סיבה לגנוז מרפא מחמת הסיבה שיתכן כי בני אדם לא יתפללו באותו האופן כמו במציאות בה אין מרפא זה. באופן דומה כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת פסחים פרק ד משנה ט).

ולא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו.
ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון.
ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה

הרמב"ם דחה את הפירוש הקודם לחלוטין. לדבריו, לא יתכן לומר על אדם הרעב ומשביע את הרעב בלחם שהוא חסר בטחון בהקב"ה, כל שעליו לעשות הוא להודות לה' על כך שדאג למזון לפיו. הצעתו של הרמב"ם להבנת סיבת גניזת ספר הרפואות הולכת בכיוון אחר: מכיוון ונעשו בספר זה שימושים לא הגונים, גנז חזקיהו את הספר משום שהסכנה בהימצאותו של הספר הייתה גדולה מהתועלת שבשימוש בו לרפואה.

על אף הנאמר לעיל, יתכן לומר כי גם כוונת רש"י היא כפי שכתב הרב יהושע בועז – שהחשש שמא לא יתפללו על רפואה כלל ויבואו לידי כך שיאמינו בספר הרפואות כמו בנחש הנחושת שעשה משה רבנו, שטעו מבני ישראל ועבדו לו כי חשבו בטעות שהוא המרפא אותם.

הרב ירון בן צבי