דף יומיומי

עירובין דף צט – יריקה, מלאכה שאינה צריכה לגופה

הגמרא בסוגייתנו מבארת שהאיסור המובא במשנה, לפיו אסור לעמוד ברשות היחיד ולהשתין לרשות הרבים (ולהיפך) וכן הדין ביחס ליריקה מרשות אחת לרשות אחרת, הוא איסור תורה; סיבת האיסור הינה הוצאה מרשות לרשות:

"אמר רב יוסף: השתין ורק - חייב חטאת".

רבי יצחק אלפסי כותב שדין זה, שהמשתין והרק מרשות אחת לאחרת מתחייב בחטאת, הוא לשיטתו של רבי יהודה, זאת משום שלדעתו אדם חייב על מלאכה שאין הוא צריך לגופה. אולם, לדעת רבי שמעון, אדם זה יהיה פטור משום שאין לאדם כל הנאה לאחר שירק כבר.

כך ניתן לראות גם מדברי הרמב"ם, שפסק (הלכות שבת פרק יג הלכה ג) שהמשתין והרק מרשות לרשות חייב חטאת, שבזה הלך לפי שיטתו שהלכה כרבי יהודה, שחייבים חטאת על מלאכה שאינה צריכה לגופה.

הקושי שמתעורר הוא מדוע יתחייב אדם זה, הלא למדנו במסכת שבת (פרק ז משנה ג) שכל דבר שאין בו שימוש ואין מצניעים אותו, לא מתחייבים על הוצאתו! יתכן להסביר שהחיוב הוא על כך שהוא מתפנה מצרכיו, לכן, משום שדבר זה חשוב בעיניו אין צורך שיהיה השתן או הרוק ראויים להצנעה.

הרב ירון בן צבי