!!
 
EAB- blank
 

דף יומיומי

ברכות דף נח – 'אוכלוסי ישראל'

בסוגייתנו נאמר שמי שרואה קהל רב של ישראל, 'אוכלוסי ישראל', יברך:

"ואמר רב המנונא: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: ברוך חכם הרזים".

ברכה זו מברכים רק אם רואים קהל בסדר גודל של שש מאות אלף איש – 'שישים ריבוא'. המהרש"א כותב שיש שש מאות אלף תכונות שיכליות שונות, והתורה ניתנה לשש מאות אלף איש על מנת שתתקבל ותיושם כל דעה קיימת. לשון הברכה מכוונת כנגד תכונות שכליות אלה.

הרא"ה והרמב"ן כתבו שהברכה פונה לקב"ה שיודע את הרזים הצפונים בלב כל אחד ואחד מהקהל, שרק הוא יתברך יודע את כלל האפשריות והדעות השונות.

לעומתם, המאירי כתב שכונת הדברים היא שאף על פי שבקהל בסדר גדול זה נמצאים כלל הכשרונות והתכונות השיכליות שיש בין בני האדם, מכל מקום עדיין אין מגיעים לכל רזי הרזים שיש – לכן מברכים 'חכם הרזים', שרק לו יתברך גלויים כל הרזים.

עולא אמר הלכה נוספת בנוגע לברכה זו והיא שאין מברכים את הברכה בבבל. מדברי הרמב"ם (הלכות ברכות פרק י הלכה יא) משמע שאין ברכה זו נוהגת מחוץ לארץ ישראל כלל, מכל מקום מכך שבהמשך הגמרא מסופר שרב חנינא בירך על רב פפא ורב הונא ברכה זו בבל נראה שהוא חולק על עולא. יחד עם זאת, הרמב"ן הציע לומר שרב חנינא לא בירך בפועל אלא רק אמר להם שהם חשובים בעיניו כשישים ריבוא ואילו היו כעת בישראל היה מברך עליהם ובאופן דומה כתב רבי יוסף קארו בכסף משנה (שם).

אם נקבל את הטעם דלעיל, שמברכים על ציבור גדול היות והוא כולל בתוכו שלל תכונות וחכמות, נראה שרב חנינא סבר כי רב פפא ורב הונא כללו בתוכם את כלל תכונות וכשרונות אלה.

הסבר לדברי הרמב"ם, שברכה זו נאמרת רק בארץ ישראל הוא שברכה זו נאמרת על קהל שהוא מאחד ומרכז במקום אחד את כלל הדעות השונות. במסכת הוריות (דף ג עמד ב) למדנו שרק בארץ ישראל נקראים קהל, וממילא רק בארץ ישראל שש מאות אלף האנשים מתאחדים וניתן לברך. אם נבין כך, יתכן לומר שרב חנינא סבר כי אדם אחד לא צריך להתאחד שכן הוא גוף אחד ולכן בירך עליהם אף בבל. אם נאמר כך, נהיה צריכים לומר שאין הכוונה כי רב פפא ורב הונא ביחד כללו את כלל התוכנות אלא שכל אחד מהם היה חכם מופלג כ"כ.

הרב ירון בן צבי