דף יומיומי

ברכות דף נא – ברכה על כוס חד פעמית

הגמרא בסוגייתנו ממשיכה לעסוק בהלכות הכוס של ברכת המזון; הנאמר להלן נכון גם לגבי כוס של קידוש והבדלה:

"אמר רבי זירא אמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא, עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה: טעון הדחה, ושטיפה, חי, ומלא, עיטור, ועיטוף, נוטלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן עיניו בו; ויש אומרים: אף משגרו במתנה לאנשי ביתו" .

הדרישה שהכוס של ברכה תכיל יין חי קשה מעט. בגמרא לעיל (דף נ עמוד ב) למדנו שאפילו לדעת חכמים, החולקים על רבי אליעזר וסוברים כי מברכים ברכת בורא פרי הגפן על יין שלא נמזגו לתוכו מים, לא מברכים על כוס של ברכה עד שימהלו בה מים.

רש"י (ד"ה חי) כתב שני הסברים:

א. יש ליתן את היין (החי) בכוס הברכה ורק אח"כ למזוג את המים.

ב. יש למלא את כוס הברכה ביין חדש מהחבית או מהבקבוק ואין להשתמש ביין ישן שכבר השתמשו בו לצורך אחר.

בעלי התוספות (ד"ה מודים חכמים לר"א) כתבו הסברים אלה של רש"י וכתבו הסבר נוסף. לדבריהם הדרישה לכוס 'חי' היא בעצם דרישה לכוס שלמה ללא פגם או שבר:

"קאי אכוס עצמו ומאי חי שלם כדאיתא במכות ריסק ט' נמלים ואחד חי וכו' אלמא דאותו חי היינו שלם ה"נ בעינן שיהא הכוס שלם בלא שבירה".

דהיינו, הגמרא דורשת שהכלי עצמו יהיה 'חי', וחיות זו מתקיימת כל זמן שהכלי שלם. באופן זה פסק השו"ע (אורח חיים קפג, ג). רבי אברהם גומבי (מגן אברהם סימן קפג ס"ק ה) כתב שאין לברך אפילו על כוס שיש לה סדק (ואין חשיבות למיקום הקלקול), אך בשעת הדחק, כאשר אין כוס נוספת, מותר להשתמש בה.

מדברים אלו למד הרב משה פיינשטיין (אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן לט) שאין לברך על כוס חד פעמית משום שאין לה חשיבות והיא פחותה אף מכוס שפגומה קצת (כמובן כשיש כוס נוספות וכשאין ניתן להקל. ברם, הרב אליעזר יהודה ולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן כג) כתבו שאין סיבה לאסור שימוש בכוס זו שכן היא ללא חסרון ולכן נקראת 'חי', שכך היא יצאה מהמפעל - אם כי ראוי לחזר אחר כוס מהודרת.

הרב ירון בן צבי