!!
 
EAB- blank
 

דף יומיומי

ברכות דף כז – תפילת ערבית רשות

בגמרא (כז עמוד ב) מובאת מחלוקת יסודית ומפורסמת בעניין תפילת ערבית:

"תפלת ערבית, רבן גמליאל אומר: חובה, רבי יהושע אומר: רשות.
אמר אביי: הלכה כדברי האומר חובה. ורבא אמר: הלכה כדברי האומר רשות".

עצם האפשרות להגדיר את תפילת ערבית כרשות מעוררת בעייתיות מסוימת. קשה למצוא בנוף הלכתי מצווה שמוגדרת כרשות, שהרי ממה נפשך: אם חכמים תיקנו תפילת ערבית, הרי שהיא חובה, ואם לא תיקנו תפילת ערבית הרי שמושג כזה לא קיים כלל, אף לא כרשות.

התוספות בסוגייתנו (ד"ה הלכה וד"ה והלכתא) הזכירו בקצרה שתי שאלות שנידונו בתוספות לעיל (ד: ד"ה דאמר ו-כו. ד"ה טעה) בעניין "תפילת ערבית רשות":

א. האם דין של תפילת תשלומים תקף לגבי מי שלא התפלל תפילת ערבית.

ב. האם אפשר להקל בצורך לסמוך גאולה לתפילה בתפילת ערבית.

התוספות בדף כו עמוד א נוטים לומר שלמעשה אין משמעות רבה להגדרת תפילת ערבית כרשות:

"הא דאמרינן דתפלת ערבית רשות היינו לגבי מצוה אחרת והיא עוברת דאז אמרינן תדחה תפלת ערבית מפניה אבל לחנם אין לו לבטלה".

ממילא, כותבים התוספות שיש תשלומים גם לתפילת ערבית, וכן כותבים (בדף ד עמוד ב) שיש לסמוך גאולה לתפילה גם בערבית.

מאידך, בתוספות בסוגיין נאמר שאין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערבית וברשב"א בסוגיין מבואר שאין תשלומין בתפילת ערבית. הרב סולובייצ'יק (בשיעורים לזכר אבא מרי) עומד על כך שאי-הסמיכה של גאולה לתפילת ערבית (לפי עמדה זו) מבטא ניתוק מהותי בין קריאת שמע שהיא חובה ובין תפילת ערבית שהיא רשות. ויש לדון במהותו של הבדל זה.

נראה שניתן לעמוד על ההבדל באופי החיוב של תפילת ערבית למ"ד שהיא רשות מתוך התבוננות במקור המובא בסוגייתנו לעמדה זו:

"תפלת הערב אין לה קבע. מאי אין לה קבע? אילימא דאי בעי מצלי כוליה ליליא - ליתני תפלת הערב כל הלילה! אלא מאי אין לה קבע? כמאן דאמר: תפלת ערבית רשות".

פשט המשנה מתייחס לגדרי זמנה של תפילת ערבית, והמשנה קובעת שניתן להתפלל אותה לאורך הלילה כולו. הגמרא מדייקת מלשון המשנה שהגדרת הזמן ביחס לתפילת ערבית שונה במהותה מהגדרת הזמן בשחרית ובמנחה. בשחרית ובמנחה מהווה הזמן חלק מהגדרת החיוב של התפילה, וכאשר מגיע זמן התפילה הוא מחדש חיוב של תפילה. אך בתפילת ערבית אין חפצא של חיוב תפילה שנוצר בערב, אלא מצווה על האדם להתפלל במהלך הערב. משום כך לא נכון לומר ש"תפילת הערב כל הלילה", אלא שלתפילה זו אין כל קביעות מצד התפילה עצמה והאדם יכול להתפלל מתי שירצה.

ניתן לחדד יותר את הגדרה זו מדברי הירושלמי ביומא המובאים ברשב"א על אתר. לדעת הירושלמי, למאן דאמר תפילת ערבית רשות תפילת נעילה פוטרת אותה ואין צורך להתפלל ערבית במוצאי יום הכיפורים. מהו פשרה של קביעה זו? נראה שהירושלמי מבין שאין חיוב נפרד של תפילת ערבית שנוצר עם בוא הערב, אלא מצות תפילה במהלך הערב שנעלמת כאשר האדם התפלל תפילה אחרת (נעילה) באותו ערב.

הרב אברהם סתיו