!!
 
EAB- blank
 

דף יומיומי

ברכות דף כד – קול באשה

בסוגייתנו, כחלק מהעיסוק בדיני ערווה בזמן קריאת שמע (עצם הדין של קריאת שמע כנגד הערוה נדון בדף כה), אומר שמואל שקולה של אשה הוא ערווה:

"אמר שמואל: קול באשה ערוה, שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה".

כלומר, מעצם כך שהפסוק משבח קול אשה, למד שמואל כי קול האשה הוא תאווה לאיש ולכן אסור. מדבריו המובאים בסוגייתנו לא ברור לחלוטין כיצד הוא הגיע למסקנתו, אולם מדבריו בירושלמי (מסכת חלה דף נח טור א) פשוט יותר להבין זאת:

"שמואל אמר קול באשה ערוה מה טעם והיה מקול זנותה ותחנף הארץ וגו'".

מפשט דברי שמואל ניתן להבין כי כול קול אשה אסור בשמיעה, אולם, רבי שלמה בן אדרת הגדיר איזה קול נאסר (חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א):

"ואסור לשמוע אפי' קול דבורה כדאמרינן בקדושין [ע' א'] לישדר מר שלמא לילתא אמר ליה הכי אמר שמואל קול באשה ערוה, ואלא מיהו נראה דדוקא קול של שאלת שלום או בהשבת שלום כי התם דאיכא קרוב הדעת".

יוצא מדבריו שקול דיבור אינו ערווה, הסיבה לכך שאמירת שלום אסורה היא משום שהיא יוצרת קרבה. ברם, לדעת ראשונים אחרים נראה שהקרבה אינה בהכרח סיבת האיסור, ורק לקול זמר של אשה שאסורה על האיש יש דין ערווה; ולכן קול זמר של פנויה (שאינה נידה) או של אשתו לא נחשב ערווה. מאידך, לדעת הסוברים (ריטב"א, מאירי ועוד) כי אסור לקרוא קריאת שמע כששומעים קול זמר אשה (גם כשאותה אשה לא אסורה עליו כמו פנויה שאינה נידה), אסור לקרוא קריאת שמע אף כששומע קול זמרה של אשתו (שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף א).

אם נבחן את הדברים, יוצא שיש לנו שני טעמים לאיסור:

א. קול זמר.

ב. יצירת קרבה.

יתכן שלשני טעמים אלה יש אותו רעיון יסודי והמחלוקת היא רק בשאלת החילוק בין דברים היוצרים יותר קרבה מהאחרים. ר"ל, קול זמר חושף עומק גדול יותר- את מעמקי הנפש של האדם מאשר קול דיבור רגיל, כך גם בשאלת שלום – זה מעשה אישי יותר מאשר שאלה כללית והשאלה היא איזו רמה של אינטימיות נכללת בדין ערווה.

באופן דומה, אסור לקרא קריאת שמע גם נגד שער של אשה, המוגדר גם הוא כערווה. דברים אלו אמורים רק באשה שרגילה לכסות שערה (במקום שבו פנויות הולכות עם כיסוי ראש) ובמקרה המדובר אינה מכסה אותו. לעומת זאת, פנויה שאינה מכסה שערה במקור שבו פנויות הולכות ללא כיסוי ראש, אין שערה נחשב כערווה (דבר זה אינו נאמר לגבי נשים נשואות, שכן הן חייבות בכיסוי השער ולכן שערן ערווה בלי קשר לשאלה האם הן רגילות לכסות או לא).

הרב ירון בן צבי

__________________________________

* ישנה מחלוקת האם ה'שוק' הוא החלק העליון של הרגל מעל הברך (רבי ישראל מאיר מראדין, משנה ברורה עה סימן קטן ב) או שמא החלק התחתון של הרגל מתחת לברך (הרב אברהם ישעיהו קרליץ, חזון איש אורח חיים טז ח). לפי ההסבר שאמרנו לעיל, שיש דברים שיוצרים קשר אישי עמוק יותר ושיש פעמים בהם הדבר תלוי במנהג המקום, לדעת רבי ישראל מאיר מראדין (משנה ברורה עה, סימן קטן ב) השוק הוא למעשה הברך שנקרא קני"א באשכנז. נפקא מינה לעניין זה הוא בשאלה האם החצאית צריכה לכסות את הברך במקום שכך נהוג.