דף יומיומי

נידה דף מט - כשרות גר לשמש כדיין

בפרק השישי במסכת סידר רבי יהודה הנשיא משניות בעלות תבנית לשונית דומה, שאינן עוסקות בענייני נידה וטהרות. במשנה בדף מט עמוד ב נאמר:

"כל הראוי לדון דיני נפשות - ראוי לדון דיני ממונות, ויש שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות".

הגמרא מסבירה, שכוונת המשנה לשני אישים הכשרים לדון דיני ממונות, אך לא דיני נפשות: גר, וממזר. ביסוד הלכה זו עומדת העובדה, כי דיין החורץ את גורלו של אדם מוכרח להיות ישראל מיוחס. דייני נפשות עוסקים בהחלת חלויות, ובקביעה כי פלוני אלמוני הוא רשע, החייב מיתה או מלקות. כאמור, בכדי לקבוע זהות ומעמד אישי, יש צורך בישראל מיוחס. דיני ממונות, העוסקים בממונו של אדם, אך לא בזהותו האישית, כשרים בכל מי שבקיא בהלכותיהם, ובכלל זה גר וממזר.

דברי הגמרא ביחס לממזר, הכשר לדון דיני ממונות, הובאו להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך. עם זאת, דברי הגמרא ביחס לגר עומדים בסתירה לסוגיות במסכת יבמות (דפים מה, קב). התוספות בסוגייתינו כבר עמדו על הסתירה, וקבעו כי יש להבחין בין בן גר שאחד מהוריו ישראלי ובין גר גמור. לדעת התוספות, סוגייתינו עוסקת בזה הראשון, ואכן קובעת שהוא כשר לדיני ממונות. כאשר מדובר על גר שאיננו מזרע ישראל כלל, הוא פסול אף לדיני ממונות. הרמב"ם (הלכות סנהדרין ב, ט) פסק בהתאם:

"בית דין של שלשה שהיה אחד מהן גר הרי זה פסול".

התוספות מוסיפים ומסבירים, על פי הגמרא ביבמות, שאף שגר פסול לדין באופן גורף, הוא רשאי לשמש כדיין בדינו של גר אחר. גם תוספת זו מקובלת על הרמב"ם, והיא הובאה בהמשך הלכות סנהדרין (יא, יא).

לדעת רבים מן האחרונים (מקור לכך מצוי כבר בדברי תוספות ישנים) גר אף מוסמך לדון כאשר הצדדים קיבלוהו עליהם כדיין. אמנם, הדרכי משה (חושן משפט ז, ב) מביא דעה החולקת על כך, וכנראה מניחה שפסולו של הגר מהותי ביותר, ולא יועיל אפילו אם הצדדים יקבלוהו עליהם. אך רוב האחרונים (ראה, למשל, בקצות החושן שם, ס"ק א') סבורים שקבלת גר כדיין מועילה. על דרך זו ביארו רבים מן האחרונים את מינוים של שמעיה ואבטליון, שעל פי המסורת היו גרים, לנשיא ולאב בית הדין הגדול. יש לבאר, כי קבלת הציבור את הגר מועילה באופן גורף, ואפילו למנותו כדיין בדיני נפשות.

שאלה מעניינת היא האם יכול גר לשמש כדיין בבית דין המופקד על גיורו של גר אחר. באופן פשוט, תלויה שאלה זו באופיו של הליך הגיור: אם הליך זה מוגדר כהליך שבדיני ממונות, גר עשוי להיות כשר, ובוודאי אם אימו מישראל; אולם, אם נראה את הליך הגיור כהליך בעל נגיעה לדיני נפשות, הגר אמור להיפסל. ואמנם, הצעה זו מוזכרת בפירוש "חכמת שלמה" (של הרב שלמה קלוגר) על השולחן ערוך (יורה דעה רסח).

במאמר שפורסם בכרך האחרון של עלון "תחומין" (ל"ב), ישנו מאמר העוסק בנושא זה, ובו הוכח כי יש מקום לאפשר לגר להיות דיין בבית הדין הממונה על גיורו של אחר. באותו מאמר ניתן למצוא גם מקורות נוספים אודות השאלה הכללית שבה עסקנו, בדבר כשרותו של גר לשמש כדיין.

הרב אביהוד שורץ