דף יומיומי

בכורות דף נ – ובאו בה פריצים וחיללוה

תוך כדי דיון ארוך בסוגי המטבעות השונים המוזכרים בתורה ובדברי חכמים, נאמר בגמרא (נ עמוד א):

"אמר רבי אושעיא: ביקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם מפני כספה וזהבה של ירושלים, עד שמצאו לו מקרא מן התורה שהוא מותר, שנאמר "ובאו בה פריצים וחללוה" ".

כלומר, בזמן חורבן הבית נבזזו אוצרות הכסף והזהב של בית המקדש והתפזרו ברחבי תבל. ממילא, כל חתיכה של כסף או זהב אמורה להיחשב כספק הקדש וממילא אסור להשתמש בה מחשש לאיסור מעילה (בעניין האפשרות לבטל את מטבעות ההקדש ברוב, עיין במשנה למלך מעילה ז, ו). למרות זאת, התירו חכמים את הכסף והזהב משום שלמדו מן הפסוק ביחזקאל שבמהלך החורבן התחללו ההקדשות וממילא אין בהם שוב איסור.

בהסבר דין זה של "ובאו בה פריצים וחיללוה" נחלקו הראשונים במסכת עבודה זרה. לדעת בעל המאור (עבודה זרה כד עמוד ב מדפי הרי"ף) מדובר בדין רגיל של מעילה, אשר מוציאה את ההקדש לחולין. לדעת הרמב"ן (במלחמת ה' על אתר) לא מדובר בדין מעילה אלא בחידוש מיוחד שחידש הפסוק ולפיו עצם הכיבוש והחרבת המקדש מחללים את הקדושה.

למחלוקת בעל המאור והרמב"ן ישנן השלכות רבות. השלכה אחת היא היקף החילול שנוצר בחורבן: לדעת בעל המאור התחללו רק חפצים שמעילה מוציאה אותם לחולין (ולא כלי שרת), ואילו לדעת הרמב"ן כל מה שהיה במקדש התחלל. השלכה נוספת היא זהותם של המחללים: לדעת בעל המאור מדובר דווקא ביהודים אשר יש להם דין מעילה, ואילו לדעת הרמב"ן מדובר בנכרים אשר החריבו את המקדש. כדעת הרמב"ן עולה גם מדברי רש"י בסוגיתינו (ד"ה מפני).

ניתן להציע השלכה נוספת למחלוקת זו, ביחס לזמן החילול. בגמרא בתענית (כט עמוד א) אמר רבי יוחנן שהיה ראוי לקבוע את צום ט' באב בעשרה באב, מפני שרובו של היכל נשרף בו. למעשה אנו נוהגים לצום בתשעה באב, וביאר החתם סופר (בהגהות על השו"ע או"ח סימן לג) שהטעם לכך הוא משום "ובאו בה פריצים וחיללוה". היינו, שכבר בתשעה באב התחלל המקדש וממילא שריפתו בעשירי לא הוסיפה דבר.

בספר איזהו מקומן (בכורות נ עמוד א) הקשה על דברי החת"ס, שכבר בז' באב נכנסו הנכרים להיכל וקילקלו בו, וממילא ראוי היה לצום בתאריך זה. אמנם, ייתכן שבנקודה זו קיים הבדל בין שיטות הראשונים השונות. לדעת בעל המאור, החילול נוצר כתוצאה משימוש בהיכל אשר נחשב כמעילה שמוציאה אותו לחולין. ממילא מסתבר שתחילת השימוש, בז' באב, היא שתפקיע את הקדושה. אך לדעת הרמב"ן מדובר בדין חדש ומיוחד למצב של חורבן, וממילא ייתכן שהוא חל רק כאשר מתחיל החורבן גופו.

הרב אברהם סתיו