!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

חולין דף פח – עפר ואפר

אברהם אבינו רצה לבא את ענוותנותו בכך שהמשיל עצמו לאפר ואפר:

"אמר רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר - זכו בניו לשתי מצות אפר פרה ועפר סוטה, וליחשוב נמי עפר כסוי הדם! התם - הכשר מצוה איכא, הנאה ליכא."

עם ישראל זכה לאפר פרה אדומה שהיא אמצעי טהרה מטומאת מת ועפר סוטה שבעזרתו בודקים האם חטאה האישה ששתתה ממנו.

המהר"ל בחידושי אגדות על מסכת סוטה כתב שאפר פרה ועפר סוטה פועלים לטהר את עם ישראל והסיבה שזכינו לכך היא רק בשל מדת הענווה של אברהם אבינו.

בית הלוי על פרשת וירא מסביר שעפר, ביסודו, הוא דבר חסר חשיבות צורה אולם ניתן לעבדו וליצור ממנו כלים או לזרוע בו צמחים. לעומתו, אפר, קודם שנשרף היה בעל חשיבות ואילו כעת הוא חסר ערך. כלומר, האחד תחילתו היא לא כלום והשני סופו הוא כלום, אברהם אמר בענוה כי מעולם לא היה בר ערך (כעפר), וגם לעולם לא יהיה בעל ערך (כאפר). לפיכך, מידה כנגד מידה, זכו בניו לאפר פרה, אשר מטהר את הטמאים מכאן ולהבא, ולעפר סוטה, הבודק את טהרה של האשה למפרע.

עדיין יש להסביר את הסיבה שמעצם כך שאברהם אבינו דימה עצמו לדברים פחותים כל כך שהם לכאורה חסרי ערך, יצא שאנו זוכים להשתמש בהם לעבודת ה'; יתכן להסביר זאת שמעצם השימוש בהם לעבודת ה', הם נעשים חשובים. יוצא שלא רק חומרים פחותים אלה מתרוממים ונעשים מכובדים אלא גם כבודו של אברהם אבינו ומכאן שחס ה' על כבודו.

הרב ירון בן צבי