דף יוםיומי

מנחות דף לז – הנחת תפילין על יד שמאל

מוצאים אנו בגמרא שלש דרשות אפשריות, המהוות את מקור ההלכה המורה להניח תפילין על יד שמאל:

א. "ידך זו שמאל... תלמוד לומר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. "

ב. "נתן אומר... וקשרתם וכתבתם, מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, וכיון דקשירה בימין, הנחה בשמאל היא."

ג. "רב אשי אמר: מידכה, כתיב בה"י, כהה."

נראה, כי שלש דעות אלו מייצגות שלש דרכים להבנת ההלכה המדוברת. אפשרות אחת הינה לראות את דין שמאל כדין ב'רוחות', כלומר בכיוונים. ישנו דין כי התפילין יונחו על הצד השמאלי של האדם. אפשרות שניה היא, לראות את דין שמאל כדין בכחו של האדם. אצל רובם של האנשים יד שמאל הינה היד החלשה, ה'כהה', ועל כן ציווי התורה שהתפילין יונחו על יד זו היו למעשה ציווי להניח על היד החלשה.

האפשרות השלישית היא שכלל אין הלכה מיוחדת המורה היכן להניח את התפילין – ההלכה מורה אם איזו יד יש לקשור את התפילין. מאחר ולא ניתן להניח על אותה היד עמה קושרים, ממילא ברור שיש להניח על היד השניה. אך אין זה מצד דין מיוחד להניח על יד זו, כאמור, אלא מתוך הצורך לבצע את הקשירה עם יד מסויימת.

ואכן, אם נבחן את הלימודים, נגלה כי הלימוד הראשון בא להבהיר ש'יד' בתורה הינה יד שמאל. לימוד זה אינו מדבר, כפי הנראה, על יד חלשה, שהרי הוא לומד מן הקב"ה.

הלימוד השני, של רבי נתן, כלל אינו דן ביד עליה מניחים, אלא רק ביד הקושרת. לדעתו, כך נראה, כלל אין דין מיוחד להניח על יד שמאל, אלא שכך יוצא מן ההלכה המורה לקשור ביד ימין.

הלימוד השלישי, לבסוף, כלל אינו מדבר על ימין ושמאל, כי אם על יד חזקה ויד חלשה.

הנפקא מינה בין דעות אלו תהיה כמובן במקרה של איטר יד ימינו. על פי הלימוד הראשון, הרואה את דין שמאל כדין ב'רוחות', אין משמעות לחוזקה של היד. אף האיטר, אם כן, יניח על יד שמאל. אך אם ישנו דין לקשור ביד החזקה, או דין להניח על היד החלשה, הרי שאיטר יניח על ידי ימין, שהיא שמאלו.

ייתכן גם שכל הדינים נכונים, אלא שכאשר יש ביניהם התנגשות, אנו מעדיפים את ההנחה על היד החלשה. על כן, במצב בו אדם שולט בשתי ידיו, נעדיף כי הוא יניח על יד שמאל, על מנת לקיים את דין שמאל ברוחות.

(וראה על כך ב'שיעורי הגרי"ד' על תפילין סת"ם וציצית, סימן ו)

הרב ברוך וינטרוב