דף יוםיומי

זבחים דף סד – הליכתם של הכהנים על המזבח

המשנה בדף סג מציינת, כי כל העולין למזבח היו עולים דרך ימין, למעט שלשה יוצאי דופן – עולת העוף, ניסוך המים והיין. מן הגמרא משתמע, כי העליה דרך ימין בקרבנות אלו נמנעת בשל סיבות טכניות – חשש למותו של העוף ולהתקלקלות הנסכים מחמת העשן.

הראשונים נחלקו מהי ההליכה 'דרך ימין'. לדעת רש"י (לעיל נג ע”א, ד"ה ובא לו) ההליכה היא לצד ימין כפשוטו. כלומר, הכהן הולך על הסובב כשפניו אל המזבח, והוא הולך הצידה לכיוון ימין ('הליכת סרטן').

לדעת הריטב"א (סוכה מח ע”ב ד”ה ומקיפין), לעומת זאת, הכהן הולך ופניו לכיוון הליכתו, כפי שאנשים הולכים בדרך כלל. אופן הליכת הכהנים נקרא דרך ימין, כיון שכאשר הם עולים בכבש פנייתם הראשונה היא לכיוון ימין (אף שמכאן ואילך, בכל שאר הקרנות הם יפנו לכיוון שמאל דווקא!)

דברי הריטב"א אינם מבוררים לחלוטין בטעמם, ונראה שניתן להציע שני כיוונים להבנתם:

א. הריטב"א סובר כי ישנן שתי מצוות נפרדות – מצוות הקפת המזבח ומצווה לפנות דרך ימין. המצוה לפנות דרך ימין היא שקובעת כי הפניה הראשונה תיעשה ימינה, לכיוון הקרן המזרחית צפונית. לאחר מכן, המצוה להקיף את המזבח היא שקובעת שהמשך ההליכה יעשה גם הוא לכיוון זה, אף שמכאן ואילך יהיו הפניות לצד שמאל. כך הבינו את הדבר ב'שערי היכל' (מערכה קנז).

אמנם, על הבנה זו יש להקשות, מדוע אם כן באותם שלשה מקרים יוצאי דופן, אשר בהם עולים למזבח דרך שמאל, לא תגרום מצות ההקפה לכך שהכהן ישלים את הקפתו, מה עוד שכל פניותיו מכאן ואילך יהיו לצד ימין!

ה'שערי היכל' מתרצים, שהכהן העולה מצד שמאל מחוייב לשוב על עקביו ולרדת מהיכן שעלה, שאם לא כן יתנגש עם כהנים העושים את ההיקף במסלול הרגיל.

ב. אמנם, ניתן להבין את הריטב"א באופן נוסף. ייתכן שלדעתו מצוות ההקפה היא דווקא באופן בו ההקפה מתחילה בפניה ימינה. כלומר, אין כאן שני דינים נפרדים, האחד של הקפה והשני שיהיו פניותיו של הכהן לימין, כי אם מצוה אחת – הקפה בכיוון ימין (או בלשוננו, הקפה כנגד כיוון השעון). על כן, כאשר הכהן התחיל מצד שמאל, אין עוד כל טעם שימשיך את הקפתו, שהרי אין זו הקפה בכיוון הנכון.

יתכן כי להתלבטות האם ההליכה בכיוון מסויים הינה דין בצורת ההקפה, או דין נפרד החל על הפניות, ניתן למצוא מקור בדף סב ע"ב. הגמרא שם מביאה את תיאורו של ספר מלכים לים של שלמה, כאשר צורת התיאור היא מנקודת מבטו של המקיף את הים של שלמה ומתחיל בצפון, פונה למערב וממשיך ומשלים את ההקפה. מכך משמע שזוהי צורת ההקפה המקובלת. אמנם, הגמרא שואלת על כך 'ההוא מיבעי ליה לגופיה', ומתרצת שהלימוד הוא מן המילה 'פונים'. מכאן ניתן להבין שזהו דין בפניות ולא בהקפה.

הרב ברוך וינטרוב