!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

זבחים דף ז - השוחט חטאת על מי שאינו מחויב בה

הגמרא (ז.) דנה בעיקרון, לפיו שחיטה במחשבת 'שינוי בעלים' פוסלת את הקרבן רק אם נעשתה לשם אדם שמחויב גם הוא באותו קרבן:

ואמר רבא: חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת - פסולה, על מי שמחוייב עולה - כשרה;
מאי טעמא? וכפר עליו, עליו - ולא על חבירו, חבירו דומיא דידיה במחוייב כפרה כמותו.

דין זה הובא כבר בתחילת המסכת (ג:). בסוגייתנו מובאת הרחבה נוספת בעניין זה:

ואמר רבא: חטאת ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום - פסולה, שאין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה.
ואמר רבא: חטאת מכפרת על חייבי עשה...

כלומר, שחיטת חטאת לשם מי שחייב עולה אינה פוסלת, משום שהמחויב עולה לא חייב חטאת. אך שחיטת חטאת לשם מי שאינו מחויב כלום פוסלת את הקרבן, משום שגם מי שאינו מחויב כלום שייך קצת בחטאת, כי חטאת מכפרת גם על מצוות עשה ואין אדם שלא עבר על מצוות עשה.

דברים אלו של רבא מעוררים תמיהה גדולה, שהרי גם העולה באה על מצוות עשה, ואם כן גם מי שחייב עולה שייך קצת בחטאת שמכפרת על מצוות עשה, ומדוע השחיטה לשמו לא תפסול את הקרבן?

ואכן כך מקשה הגמרא ועונה (ז:):

מקיבעא לא מכפרא, מקופיא מכפרא.

כלומר, החטאת לא מכפרת כפרה גמורה "מקיבעא" על מצוות עשה אלא רק כפרה חלקית "מקופיא", ולכן אין היא דומה לעולה שמכפרת על מצוות עשה כפרה גמורה.

אמנם עדיין קשה להבין את תשובת הגמרא, שהרי ממה נפשך- אם כפרה "מקופיא" לא מספיקה כדי להגדיר את חייבי העולה כמי ששייכים בחטאת, כיצד תועיל להגדיר אדם שלא חייב כלום כמי ששייך בחטאת?

רש"י (ד"ה מקופיא) ניסה להתמודד עם קושיה זו וביאר:

הלכך על מי שמחוייב עולה כשרה, כיון דהפריש עולה שייכי כולהו עשה שבידו אעולה ותו לא שייך חטאת גביה. אבל מי שלא הפריש כלום ועבירות עשה בידו שייך חטאת גביה דאילו הוה מתחייב חטאת מכפר עשה מקופיא.

כלומר, החילוק בין מי שחייב עולה ומי שאינו חייב כלום הוא בכך שמי שחייב עולה והפריש עולה קישר בכך את חטאיו אל העולה אותה הפריש ומשום כך שוב אין הוא שייך בחטאת. זאת בניגוד למי שאינו מחויב כלום אשר חטאיו תלויים ועומדים וממתינים לקרבן שיוכלו לחול עליו, ובכלל זה קרבן החטאת.

אמנם, לפי דברי רש"י נראה שעיקר חסר מן הספר. שהרי מוקד החילוק הוא בכך שהפרשת העולה הסירה את חיוב הקרבן מעל האדם, ואין זה משנה כלל אם החטאת מכפרת "מקיבעא" או "מקופיא" (וכך העיר בספר אוצר חיים).

אי לכך נראה שצריך להסביר את תשובת הגמרא באופן אחר. קיים הבדל מהותי בין אדם שמחויב עולה ובין אדם שאינו מחויב כלום. מי שמחויב עולה הינו אדם שמבקש לכפר על חטאיו כפרה גמורה על ידי קרבן עולה שמוקדש ומיוחד עבור הכפרה. ממילא אין הוא רוצה כלל בכפרה החלקית שבקרבן החטאת ואין הוא שייך בה. אך מי שאיננו מחויב כלום לא מחפש כפרה מיוחדת על חטאיו, וממילא יש לו רצון ושייכות גם בכפרה הכללית והשטחית של החטאת על החטאים שהוא לא מודע אליהם.

הרב אברהם סתיו