!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

עבודה זרה דף ב – בין ישראל לעמים: פתיחה למסכת עבודה זרה

מסכת עבודה זרה ממוקמת בסדר נזיקין. הרמב"ם מסביר בהקדמתו לפירוש המשנה, שדיינים העוסקים בדיני נפשות צריכים להיות בקיאים בעניינים שונים הנוגעים לעבודה זרה, כדי שיוכלו לדון דין אמת אם עבר אדם עברה בתחום זה ח"ו.

אך יש להעיר שעיקר העיסוק באיסור עבודה זרה כשלעצמו, ובכלל זה בפעולות האסורות משום עבודה זרה, הוא במסכת סנהדרין. מסכת עבודה זרה עוסקת בהיבטים אחרים. היטיב לנסח את הדברים הרב עדין שטיינזלץ בהקדמתו לפירושו למסכת עבודה זרה:

"מסכת עבודה זרה נמצאת בסדר נזיקין, כאחת המסכתות הנספחות למסכת סנהדרין, והיא מרחיבה את דיני עבודה זרה מעבר למה שמפורש שם בנושא זה. וביתר דיוק: במסכת סנהדרין דנים בעיקר בצד הפלילי שבעבירה, בעצם איסור העבודה הזרה ובעונשים המוטלים על עובדיה. ואילו במסכת עבודה זרה, עוסקים בעיקר בדיני איסור והיתר: בדרכי הרחקה מעבודה זרה ומעובדי עבודה זרה, ובמסקנות הנובעות מכך לגבי המותר והאסור להיעשות, והמותר והאסור באכילה ובהנאה".

ככלל ניתן לומר שבמסכת עבודה זרה שלושה נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא מערכת היחסים עם עובדי עבודה זרה: משא ומתן עמם, קרבה אליהם בהקשרים שונים וכן הלאה. הנושא השני הוא איסור ההנאה מדברים הקשורים בדרך זו או אחרת לעבודה זרה. הנושא השלישי, שיש בו, למעשה, משום הרחבה של הנושא השני, הוא איסור יינם של גויים, ובכלל זה יין שנוסך לעבודה זרה, שהוא יין נסך גמור, וכן "סתם יינם", דהיינו כל יין שנגע בו נכרי.

לאורך המסכת, ובעיקר בשני הפרקים הראשונים, עוסקים הגמרא ומפרשיה בזיקתו של אדם מישראל לנכרים. מחד גיסא, העולם מורכב מיהודים ומשאינם יהודים, והמפגש עם נכרים והחיים המשותפים עמם בכל הנוגע להוויות העולם הם חלק מהותי מחייו של יהודי עלי אדמות (ובייחוד בגלות). מאידך גיסא, כל יהודי באשר הוא משנן לעצמו השכם והערב: בדיוק כשם שיש הבדל בין אור וחושך, כך יש הבדל בין ישראל לעמים! המתח בין שתי הקביעות הללו עובר במסכת כחוט השני.

אין ספק שעל רקע זה יש ללמוד גם את סוגיית הפתיחה למסכת (דפים ב–ג). הגמרא מאריכה לתאר את יום הדין שיבוא על הגויים. לא נדון כאן בפרטי הסוגיה, אך ברי שהנושא המרכזי באגדה זו הוא יחסנו לאומות העולם. האגדה עוסקת בשני עניינים, השזורים זה בזה. העניין הראשון אינו נוגע כלל לעם ישראל: הגויים נתבעים על שלא שמרו את מצוות התורה. העניין השני, לעומת זאת, נוגע במהותו לעם ישראל: הגויים 'מסבירים' לריבונו של עולם שכל מה שעשו, לא עשו אלא בשביל ישראל – טענה שנדחית, כמובן, על הסף. הרוח הכללית העולה מן האגדה היא ביקורת הן על יחסן של אומות העולם לישראל הן על התרשלותן בקיום מצוות ה'. אפשר שיש לראות ביקורת זו כהקדמה למסכת כולה, המחייבת, במידה זו או אחרת, ריחוק ניכר בין ישראל לעמים.

הרב אביהוד שוורץ