דף יוםיומי

שבועות דף ד – ומשנה לא זזה ממקומה

הסוגיה בדף ד דנה ישירות בשאלה שמתעוררת בגמרא מדי פעם: כיצד ערך רבנו הקדוש את המשנה?

המשנה הראשונה במסכת מביאה שני דינים שונים, שבינם לבין עצמם אין שום סתירה, אך למעשה שניהם נתונים במחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעאל, והמשנה פוסקת בדין 'ידיעות' כרבי ישמעאל, ובדין 'שבועות' – כרבי עקיבא. הגמרא מתלבטת האם רבי עצמו אכן פסק במחלוקת אחת כרבי ישמעאל ובמחלוקת השנייה כרבי עקיבא, או שמא סתם כשתי דעות שונות, ולא שנתכוון להכריע כך להלכה.

רב כהנא אמר שרבי יהודה הנשיא סתם לנו כדעות אלו מכיוון שפסק כך. ואולם, הגמרא מוכיחה כי לא ייתכן שרבי סבר כרבי עקיבא, שהרי דרש את התורה בשיטת רבי ישמעאל, ועל כן היא מסיקה שרבי סתם ב'ידיעות' כרבי ישמעאל וב'שבועות' כרבי עקיבא, בלא שיכריע להלכה כך או כך. ונשאלת השאלה: מדוע יסתום לנו רבי כדעה שלא פסק כמותה?

ברצוני להציע תשובה לשאלה זו מתוך עיון במושג נוסף הקשור לדרך עריכת המשנה, המופיע בעמוד א: "משנה לא זזה ממקומה". הגמרא שם מסבירה כי הסתירה בין סתם המשנה האומרת שלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ובין סתם משנה אחרת, שלפיה אין לוקין עליו, משקפת שינוי בדעת רבי: בתחילה סבר שלאו שאין בו מעשה לוקין עליו, וסתם כך, ולאחר ששינה את דעתו סתם משנה אחרת כדעתו האחרונה, "ומשנה [=ראשונה] לא זזה ממקומה". מדוע?

רש"י על אתר מסביר: "ומשנה לא זזה ממקומה – מאחר שפשטה ברוב התלמידים, לא היה יכולת בדורות שאחר רבי לשכחה מפיהם ולבטלה מבית המדרש". ודבריו מוקשים במקצת: אמנם הם מסבירים היטב מדוע לא היה אפשר לבטל את המשנה הראשונה בדורות שאחר רבי; אך מדוע לא ביטלהּ רבי עצמו מאחר ששינה את דעתו (כדרך שמצינו במקומות אחרים ששינה בהם מילדותו לזקנותו, ראו לדוגמה בבא מציעא מד ע"א על היחס בין כסף לזהב כמטבע ופירי; ועבודה זרה דף נב ע"ב בשאלה אם גוי יכול לבטל עבודה זרה של ישראל)?

הסבר שונה במקצת הציע הרב ראובן מרגליות בספרו "יסוד המשנה ועריכתה" (בירורים ט). הרב מרגליות מסביר שרבי לא יצר את נוסח המשנה יש מאין, ורבות מהמשניות שקבע בנוסחתו הן משניות קדומות. אשר על כן, לא יכול רבי לשנות מנוסח המשנה הקדום, שכבר פשט בימיו בין התלמידים.

מעתה יובן מדוע סתם רבי כדעה שאין הוא סובר כמותה. ייתכן ששני הפרקים הראשונים של המסכת, שאינם עוסקים בשבועות כל עיקר, הם קובצי משניות קדומים ששילב רבי במשנת שבועות, בגלל המכנים המשותפים של המבנה "שתים שהן ארבע" וחיוב קרבן עולה ויורד (כמבואר לעיל ג ע"א). התנא הקדום שחיבר קבצים אלו אכן פסק, כנראה, במחלוקת אחת כרבי ישמעאל, ובחברתה – כרבי עקיבא. רבי אמנם חלק על ההכרעה כרבי עקיבא, אך מאחר שביקש לשלב את הקובץ כולו, לא יכול לשנות מנוסחו, ולכן שילב אותו כמות שהוא, וסמך על הלומדים שיבינו ממקום אחר כי הוא חולק על שיטתו של רבי עקיבא.

לעיון נוסף בנושא עריכת המשנה מומלץ מאוד ספרו הנ"ל של הרב מרגליות, המוקדש כולו לבירור עניין זה.

הרב ברוך וינטרוב